עורך: ד"ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 18 באוגוסט 2024.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
מר הולמר חזר מחופשה "ומצדיק" את ההתנהלות של נשות רוסיה.
הכול בגלל צ’יפ קטן – בישראל וברוסיה.
סין הכנות למלחמה – גרעינית – “הקו האדום” של רוסיה..
שער חליפין – שער ריבית – מדד מניות – זהב.
מר הולמר חזר מחופשה "ומצדיק" את ההתנהלות של נשות רוסיה.
בחוברת הקודמת כתבנו על "הסרוב" של נשות רוסיה "להגדיל את המשפחה", כול עוד נשיא רוסיה והשלטון ברוסיה, לא החליטו כיצד "לסיים את הלחימה באוקראינה".
כמו כן כתבנו על כך שמר הולמר – בלוגר שממוקם במוסקבה – לא תאם את תוכניתו לצאת לחופשה בחודש אוגוסט 2024, עם התוכניות של מפקדי צבא אוקראינה, לפלוש לחבל קורס ברוסיה בתחילת אוגוסט 2024. לכן, כאשר זה קרה, הוא לא היה "נוכח" כדי "להגיב" על ארוע זה.
כעת הוא "חזר" מחופשה ופרסם באתר שלו Dances with Bears “תגובה" לארוע "מתגלגל" זה. מאמר ארוך שכותרתו "… האם הנשיא פוטין מתכונן לאיסטנבול – 2 ?”.
לפני שנתייחס לאמור במאמר זה, תזכורת: עוד ארוע שקרה בחודש אוגוסט – בשנת 2023 –
ביום 23-8-23 נהרג מר פריגוז’ין, שעמד בראש קבוצת וואגנר – יחידה צבאית "פרטית" – בתאונת מטוס "מסתורית" ברוסיה. כמה חודשים לפני כן הוא "הוביל" שיירה צבאית של כוח וואגנר, לתוך העיר רוסטוב ברוסיה. “לרגע" היה נראה שהם מתכוונים לנוע למוסקבה כדי לבצע "הפיכה". הרקע "הרשמי" לפעולה זו היה "אי שביעות רצון" שלו ושל מפקדי קבוצת וואגנר "מצורת ניהול הלחימה באוקראינה" על ידי משרד ההגנה של רוסיה. “המבצע" הסתיים בלי שפיכות דמים, מלבד אנשי צוות אוויר של מטוס רוסי שנפגע ביירוט על ידי אנשי וואגנר. “בתיווך" של נשיא בלרוס, הוסכם שהוא ואנשי וואגנר שהשתתפו "בפעולה" “יוגלו" לבלרוס. כמו כן שלמעשה קבוצת וואגנר תפסיק לפעול במתכונת שבה פעלה. אנשיה יוכלו להצטרף לצבא הרוסי. כאמור זמן קצר אחרי כן, הוא נהרג בתאונת מטוס.
מה לזה ולמאמר של מר הולמר? נסביר בהמשך.
את תמצית הדברים במאמר של מר הולמר אפשר לראות "בקריקטורה" מיד בתחילת המאמר שלו:
הסבר: הנשיא פוטין צריך לבחור כיצד "להתקדם" – למעשה לסיים את הלחימה באוקראינה – הסכם בנוסח ההסכם שניסו להשיג באיסטנבול בקיץ 2022, או לכבוש את קייב – כלומר את כול אוקראינה.
כתבנו על כך שלא יהיה מנוס "מהחלטה" כזו. זאת כאשר אפשר יהיה לקבוע בסבירות גדולה, שצבא רוסי ישתלט על כול שטחה של דונבס ואחרי כן גם על שטחן של זפוריז’ה וחירסון. אז מה הלאה? אם השלטון באוקראינה ימשיך להילחם – בייחוד על ידי המשך הפצצות בשטחה של רוסיה?!
להלן ציטטות – באנגלית – ממאמר זה:
The uncertainty which remains is whether President Vladimir Putin will continue to restrict the General Staff’s war plans in order that Putin can go to negotiations with the Americans on terms which will forego the demilitarization and denazification of the Ukrainian territory between Kiev and the Polish border, and concede to the Kiev regime
unhindered control of the cities to the east — Kharkov, Odessa, Dniepropetrovsk
Call those terms Istanbul-II. As with the draft terms initialled in Istanbul at the end
of March 2022[4], Istanbul-II amounts to an exchange of dominant Russian military power for US and Ukrainian signatures on paper with false intention and temporary duration
נשמע דומה למה שמציעים "בשכונה שלנו” לגבי "הצפון"?
נזכיר שלנשיא פוטין כבר היו "ניירות" של הסכמים (מינסק 1-2) עם "מערב" – גרמניה וצרפת – לגבי הסדר באוקראינה ואחרי כן קנצלרית גרמניה ונשיא צרפת הודו שזו הייתה "עבודה בעיניים". כמו כן לברית המועצות היו הסכמים עם ארה"ב לגבי הצבת טילים ביבשת אירופה ועוד וארה"ב בטלה אותם.
הלאה- להראות שפוטין מבלף – כמו שאומר השכן של ישראל מצפון, לגבי הקברניטים של ישראל:
The US administration says it believes Putin will concede. It also believes that by staging its war of pinpricks — that’s the drone, artillery and missile barrages fired by the Ukrainian military, directed by the US and UK – in the Black Sea and Russia’s western border regions, Putin’s red lines and threats of retaliation are exposed[5] as empty bluff
The same interpretation of Putin, and confidence that he will accept US terms, are the foundation of the Ukraine “peace plan” of Donald Trump’s advisors [6]. The Trump plan’s offer of “some limited sanctions relief” reflects the conviction in Washington that Putin’s oligarch constituency can be bribed to push Putin into the same “frozen war” concessions as Roman Abramovich got Putin to accept at Istanbul-I – until the General Staff stopped them both
הלאה: הוא למעשה מאשים את הנשיא פוטין, שהוא לא מנע את הפלישה למחוז קורסק – “בגידה"!
Putin’s restrictions on the General Staff’s proposals for neutralizing the US and British air surveillance and electronic warfare operations; and his orders to stand by while the Ukrainians have assembled several thousand forces, first to cross into Kursk, and then into Bryansk and Belgorod, are now as visible in Moscow as they have been in Washington.
כדי למנוע את הפלישה למחוז קורסק, צבא רוסי היה צריך לפלוש למחוז סומי באוקראינה – כלומר שוב לחרוג מארבעת המחוזות שרוסיה ספחה – כמו שחרגה במחוז חרקוב -שסמוך למחוז בלוגורוד ברוסיה.
"הצבא" הרוסי טוען: הדרג המדיני אשם – בפלישה למחוז קורס. הם הגבילו אותנו!
Moscow sources believe it was the Kremlin which was taken by surprise by the Kursk attack on August 6, but not the General Staff and the military intelligence agency GRU. They understood the battlefield intelligence as it was coming in and requested Putin’s agreement to respond. In retrospect, they say “we told you so”; they imply their hands were tied by the Kremlin orders
זו טענה מוזרה. האם הגבילו אותם מלהפציץ במחוז סומי ומלתגבר את כוחות הצבא שהיו במחוז קורס? אלא אם הטענה היא גם כלפי הפיקוד הבכיר של הצבא הרוסי.
כלומר, “זהו משחק מכור". הנשיא פוטין עומד להיכנע – לדרישות של אוליגרכים רוסים לסיים את הלחימה. כך סבורים בארה"ב.
“It’s obvious at this point,” comments a military source, “that the Americans and Ukrainians have decided that Putin will come to terms if they snatch enough Russian territory and keep up their strikes behind the Russian lines…The Ukrainians are going for broke in the north while the centre collapses. But they know, no matter how expensive it is, the longer they remain on the attack, the worse it looks for the Russian leadership. They also have the measure of Putin who gives orders for half measures
יש עוד. יש לציין שהוא מזכיר את דבריו של דימיטרי רוגוזין, לשעבר בכיר בשלטון ברוסיה, לגבי ההתייחסות לפעולות של השלטון באוקראינה "כפעולות טרור". משתמע מכך שיש "לבער את הטרוריסטים מכול השטח" – ברוסית מובנת – לכבוש את כול אוקראינה!
אלו טענות במאמר זה. האם מדובר "במזימה" מצדו של הנשיא פוטין, או שפשוט הייתה רשלנות ועצימת עיניים מנתונים בשטח, כמקובל גם "בשכונה שלנו"?
הנשיא פוטין לא הסתיר את רצונו "בהסדרה" אחרי שיכבשו/ישוחררו ארבעת המחוזות שסופחו לרוסיה. על כך אינו מוכן/יכול להתפשר. כול השאר פתוח למו"מ. בייחוד ניתן "לפרשנות" כמקובל אצל פוליטיקאים. כיבוש שטחים נוספים באוקראינה עלול להיות כרוך בהסלמה בעימות הצבאי גם עם "המערב". כמו כן בהסלמה בעימות הכלכלי עם "המערב" וחוסר שיתוף פעולה מצדן של מדינות "ידידותיות".
כמו שכתבנו בחוברת הקודמת – אוליגרכים רוסים אינם רוצים שיקרה כך, השלטונות בסין ובהודו אינם רוצים שיקרה כך, גם חלק מהשלטון ברוסיה.
למה? כי הם "הומניים"? אולי. בטוח שגם בגלל שהם חוששים מסנקציות משניות שתוטלנה על כול מי שסוחר עם רוסיה – כלומר מצור כלכלי מוחלט על רוסיה. אז אולי השלטון ברוסיה "ישתגע", כי "כבר לא יהיה לו מה להפסיד".
מה הקשר לפרוגוז’ין? אם הצבא הרוסי בשטח – לא במוסקבה – “יתמרד", מה יעשה הנשיא פוטין? “יגלה" אותו לבלרוס?! אם המיליונים "שהוגלו" משטחים שגובלים באוקראינה ושטחים שסופחו מאוקראינה – “יתמרדו", מה יעשה הנשיא פוטין? ישלח את משמר הנשיא בפיקודו של שומר ראש לשעבר, כדי לדכא אותם?
לכן, התקווה בשלטןן ברוסיה היא, שאחרי כיבושן – “שחרורן" של ארבעת המחוזות שסופחו לרוסיה, יגיעו "להסדרה". אבל בגלל צ’יפ קטן – כאמור במאמר הבא – ייתכן שלא תהיה "הסדרה". כלומר, “הארוע" הזה לא יסתיים אלא כאשר אחד הצדדים "ייכנע ללא תנאי". כיוון "שאחד הצדדים" כולל את השלטון בארה"ב – לפחות השלטון הנוכחי בארה"ב – סביר שלשלטון הרוסי לא יהיה מנוס מלכבוש את כול שטחה של אוקראינה, או להיכנע.
גם אם ייכנע – סביר שלא תוסרנה הסנקציות הכלכליות שמוטלות על רוסיה. להפך. ייתכן שהן תוחרפנה כדי להביא לקריסה כלכלית ברוסיה. מה עוד שבמצב כזה, גם מדינות "ידידותיות" לרוסיה, תנתקנה מגע איתה, כיוון שתגענה למסקנה שלא ניתן לסמוך על השלטון שם.
כך או כך, מתקרבים למועד שבו הנשיא פוטין יצטרך לקבל החלטות. במצב כזה יגדל סיכון למלחמה כלכלית טוטלית – שתפגע במערכת הפיננסית בעולם – וגם לעימות צבאי שעלול "להתגלגל" אל מחוץ לגבולות אוקראינה ורוסיה.
לכן, נשים רוסיות תמשכנה לחכות לפני שתחלטנה "להגדיל את המשפחה".
מי מבלף – ממה חוששים מנהיגי "המערב" (ארה"ב)? תזכורת גאוגרפית.
כאמור במאמר של מר הולמר – ההתנהלות של מנהיגי "המערב" (ארה"ב) ביחס ללחימה באוקראינה, מבוססת על השערה שלהם "שפוטין מבלף". כלומר, שהאזהרות שלו לגבי מעשים אפשריים של השלטון באוקראינה בתמיכת "המערב", הם איומי סרק – בלוף. לכן, אפשר להמשיך ולהגביר את "ההתגרויות" שלהם ברוסיה.
כך טוען בגלוי מר זלנסקי נשיא אוקראינה. בהתאם הוא מבקש/דורש "מהמערב" (מארה"ב), שיספקו לו חימושים – בעיקר טילים, שיכולים לפגוע עמוק בשטחה של רוסיה – עם טווחים של אלף ק"מ ויותר מכך. זה יאפשר לצבאו לפגוע במתקנים איסטרטגיים בכול רחבי רוסיה וכך לפגוע ביכולת הצבאית שלה וגם לערער את שלטונו של מר פוטין. שהרי הלה חושש מהשפעת הלחימה באוקראינה על "שגרת חיים" ברוסיה.
ממה חושש "המערב" (ארה"ב) שיקרה, אם יאפשר מצב כזה?
שרוסיה תפציץ בכול שטחה של אוקראינה? היא כבר עושה זאת כעת!
הם חוששים שהגנרלים של צבא רוסיה, יסבירו למר פוטין שאין מנוס מלהתחיל להפציץ בסיסי אספקה ונתיבי אספקה של ציוד צבאי במדינות סמוכות לאוקראינה – ברומניה ובפולין. ייתכן גם בגרמניה. אחרת, עדיף להיכנע לפני שרוסיה תהרס בהפצצות, כמו "שהמערב" עשה בסרביה.
אז מה?
אז עלול להתגלות "שהמערב" – דהיינו ארה"ב, הם אלו שמבלפים! זאת בכך שלא תקוים "ההתחייבות" של מדינות ארגון נאטו – בייחוד של ארה"ב – להגן על מדינות בארגון נאטו!
כלומר, אם יתברר שמר פוטין אינו מבלף, אז עלול להתברר שמנהיגי ארה"ב מבלפים!!!
אם הוא וגם הם אינם מבלפים, אז מנהיגי ארה"ב מסתכנים בחורבנה של ארה"ב!
במקרה כזה, יתברר שגם שוקי הון "במערב" מבלפים – שהם מתנהלים כאילו אפשר לסמוך על המנהיגים, שיתנהלו בצורה הגיונית.
תזכורת גאוגרפית – “המסורת" של פוליטיקאים בארה"ב.
ציינו בעבר את "המסורת" של פוליטיקאים בארה"ב, לנטוש "בני ברית" שלהם, כאשר החליטו "שדי". כך עשו במלחמה בוויטנאם. כך עשו במלחמה באפגניסטן.
מה יכלו לעשות לארה"ב, "המנצחים" בוויטנאם ובאפגניסטן, אחרי שהיא נטשה את האזור? כלום. בגלל ריחוק גאוגרפי מארה"ב ובגלל שאחרי "הנטישה", הוסר האיום מצד ארה"ב על השלטונות במדינות אלו.
להבדיל ממדינות אלו, אוקראינה אינה נמצאת במרחק של אלפי ק"מ "מהמערב" – לא באירופה ולמעשה לא מארה"ב. זאת כיוון שצבאה נמצא באירופה והיא גם "מחויבת להגן על אירופה".
כלומר, ארה"ב אינה יכולה "לנטוש את האזור". היא תמשיך להיות שם. לכן, היא תמשיך להוות איום על השלטון ברוסיה – לפחות על השלטון הנוכחי בה.
לעומת "המנצחים" בוויטנאם ובאפגניסטן, אם רוסיה "תנצח" באוקראינה וארה"ב – לפי "המסורת" – תנטוש את בעלי הברית שלה באוקראינה, רוסיה תוכל "לעשות לארה"ב". גם בגלל קרבה גאוגרפית וגם בגלל יכולת צבאית.
“לעשות" מה? להראות שארה"ב מבלפת בהתחייבות להגן על כול המדינות בארגון נאטו. כך לאלץ אותה לנטוש עוד "בעלות ברית".
זהו ההבדל הגאוגרפי בין המלחמות שהיו בוויטנאם ובאפגניסטן, למלחמה באוקראינה. פה ארה"ב אינה יכולה "לנטוש את האזור". אלא אם תחליט לחשוף שהיא מבלפת.
בהצלחה לכול המבלפים ולאלו שמתנהלים על סמך השערה "שהם מבלפים". גם לשוקי הון.
מי מבלף – ברוסית, באנגלית, בעברית?
כיבוש ישובים באוקראינה שיראה שמגיע הזמן להחליט.
אז יגדל הסיכון להטלת סנקציות משניות על כול מי שסוחר עם רוסיה.
יש מאפין לניהול הלחימה באוקראינה על ידי הצבא הרוסי. הוא "מתקדם" – כובש שטחים – היכן שהוא החליט "להתקדם". בכול שאר המקומות לאורך חזית של כאלף ק"מ, הוא "דורך במקום". עד שהוא מקבל פקודה "להתקדם".
התנהלות כזו יוצרת מראית עין של "דשדוש". הצבא הרוסי כובש ישוב מסוים ואז "כלום". מפסיק לנוע "קדימה". מתחילים ניחושים, היכן הוא ינוע "קדימה"?
למשל, הצבא הרוסי "נתקע" בצ’אביס יאר. אינו ממשיך "קדימה". גם "באזור החיץ" שהוא יצר במחוז חרקוב שגובל במחוז בלגורוד ברוסיה, הוא "תקוע" מזה תקופה ארוכה.
נזכיר שעד כה, להוציא "אזור חיץ" קטן במחוז חרקוב, צבא רוסי נלחם בתוך גבולות של מחוזות באוקראינה שסופחו לרוסיה. מתאים "למודל" וכנראה גם למה שנאמר/הובטח למדינות "ידידותיות" לרוסיה – בעיקר לסין.
מי "שניחש" נכון היכן "יתקדם" צבא רוסי, היה בלוגר שקורא לעצמו
Jason Jiang Shenzhen, “ומקום מושבו" בהונג קונג. בסרטון ביוטיוב מיום 15-6-24
הוא בחן את האפשרויות לפעילות צבא רוסיה בקיץ 2024 באזורים שונים והגיע למסקנה "שההתקדמות – אופנסיבה" תהיה לכייון העיר Pokrovsk. דקה 4.53 בסרטון. הוא מסביר את "ההגיון הצבאי" "בהתקדמות" כזו. כעת כולם יודעים זאת.
גם שלטונות אוקראינה שקוראים לתושבי העיר (היו 60,000 בתחילת המלחמה) כמו גם לתושבי ישובים סמוכים (סך הכול יותר ממאה אלף תושבים באזור זה), “להתפנות".
“הפנוי" “והמפונים" מדווחים בעיתון באוקראינה! מאמר שכותרתו: "אלפים נמלטים כאשר חיילים רוסים כובשים ישוב אחרי ישוב במחוז דונסק".
כלומר, מדובר "בהתקדמות – אופנסיבה". מה שחשוב בהקשר זה הוא "מה הלאה" אחרי כיבושה של עיר זו והישובים שסמוכים לה.
הערה: נזכיר פה את "התחזית" של מפקד כוחות "אחמט" – חיילים מוסלמים ממחוז צ’צ’ניה ברוסיה, על קרב מכריע שיערך עד סוף קיץ 2024. הוא לא פרט היכן. הבלוגר שמוזכר למעלה, “ניחש" נכון.
“היעד" העיקרי הבא "בכיוון זה" היא העיר Pavlohrad (כמאה אלף תושבים) במרחק של כמאה ק"מ. אחרי כן העיר Dnipro במרחק כ-80 ק"מ נוספים – כמיליון תושבים! על שפת נהר הדנייפר.
האפיון הגאוגרפי של השטח עד ליעדים אלו, הם המישורים הגדולים באוקראינה. “צפיפות" ישובים הרבה פחות מאשר במחוז דונבס, בייחוד במחוז דונסק. מה שיכול לאפשר "מלחמת תנועה" כמו "שמקובל" במלחמות גדולות. כלומר, אפשרות להתקדמות מהירה של צבא תוקף, בתנאי שיש לו את הכוחות שנדרשים לכך.
אבל "יעדים" אלו מהווים "מכשול" עצום עבור הצבא הרוסי – כמו יעד מבוצר עצום.
“המכשול" אינו הצבא האוקראיני. “המכשול" מצוי במוחו של מר פוטין נשיא רוסיה ושותפיו לשלטון ברוסיה.
מדוע?
כיוון "שיעדים" אלו מצויים מחוץ לארבעת המחוזות באוקראינה שרוסיה ספחה אותם.
“התקדמות" ליעדים אלו וכיבושם – למעשה תביא להתמוטטות השלטון הנוכחי באוקראינה! זה יעיד על כוונה לכבוש את כול אוקראינה. ואז… כתבנו על מה שעלול לקרות "אז". אולם בגלל צ’יפ קטן, כאמור בקטע הבא, ייתכן שלא יהיה מנוס מכך.
במקביל לכיבוש פוקרובסק, סביר לצפות – סוף סוף – לכיבוש אוגלדר וגם לכיבושן של קרמטורסק וסלבינסק.
ארועים אלו יהיו איתות חזק לאפשרות של הטלת סנקציות משניות על ידי "המערב"…
כיבושם ישלים למעשה את "השחרור" של אזור דונבס משליטת צבא אוקראינה. עדין יהיה צורך "לשחרר" אזורים בזפוריז’ה ובחירסון.
היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, נמצא כעת בסין כדי… תתעלמו ממה שאומרים בפומבי. הכוונה היא "לשכנע" את שלטונות סין להפסיק "לשתף פעולה עם רוסיה". אחרת…
אם כך, מתקרב במהירות המועד שבו מר פוטין נשיא רוסיה יאלץ לקבל החלטות. ייתכן, סמוך לאחר הבחירות בארה"ב בעוד כחודשיים. גם אחרי הכנס ברוסיה באוקטובר 2024 של מדינות BRICS . “עקיצות" של "מעופפים" שמופעלים על ידי צ’יפ קטן, עלולות לכפות עליו "לקבל החלטות" ולהפסיק "להכיל". אם רוצים להפסיק עקיצות של יתושים, חייבים "לייבש את הביצה" שבה הם מקננים. כמו שנאמר במאמר של מר הולמר, “קובעי מדיניות" בוושינגטון מקווים "שעקיצות" תגרומנה להתמוטטות השלטון של מר פוטין. חיזוק לכך היה בעדות שנתן בכיר ב- CIA בקונגרס לגבי "ההצדקה" לפלישת צבא אוקראינה למחוז קורס ברוסיה. “המטרה" היא "להחליש" את השלטון ברוסיה, בתקווה שהציבור ברוסיה ימאס בו.
מחוזות ברוסיה שגובלים באוקראינה. בלגורוד – קורסק – בריאנסק. שטחים באוקראינה שגובלים במחוזות אלו, אינם חלק מארבעת המחוזות שסופחו לרוסיה. מלבד בשטח קטן ליד העיר חרקוב, אין שם נוכחות ולחימה של צבא רוסי.
צבא אוקראינה כבר נמצא במחוז קורסק. “מאיים" לפלוש גם למחוז בלגורוד ולמחוז בריאנסק. בו בזמן צבא רוסי ממשיך להתקדם באזור דונסק שסופח לרוסיה. אחרי שצבא אוקראינה יגיע למוסקבה – במרחק של כשש מאות ק"מ מהמיקום הנוכחי שלו וצבא רוסי יגיע לקייב, אפשר יהיה לעשות "החלפות". הנשיא זלנסקי יעתיק את מקום מושבו למוסקבה והנשיא פוטין יעתיק את מקום מושבו לקייב. ובא שלום לעולם. אם עדין ישאר "עולם".
בינתיים מתפתח ענף בניה חדש ברוסיה. בניית מיגוניות – בתמונה במחוז קורסק. האם זה מעיד שהם מצפים להמשך הפגזות עד "אינסוף"?! זה יכול גם להיות ענף ייצוא. לישראל, ללבנון… גם שם עד "אינסוף"?!
השאלה הייתה איפה תהיה/תתמקד אופנסיבת הקיץ של הצבא הרוסי?
מקור למפה: history legends
כאמור למעלה, “הניחוש" הנכון, בחודש יוני 2024, היה של בלוגר אלמוני "בהונג קונג". שימו לב, שבאזור פוקרובסק, “ההתקדמות" כבר נמצאת בעיצומה. מדווח שגם החלה בעיר טורסק. גם מסתמן סיום עניין בעיר אוגלדר. בצ’אביס יאר עדיין מחכים לפקודה "להתקדם". כשכול זה יסתיים, הנשיא פוטין יצטרך להחליט "מה הלאה".
אחרי כיבוש פוקרובסק, המשך תנועת צבא רוסי לערים פבלוראד ודניפרו, משמעו כניסה/כיבוש מחוז נוסף באוקראינה. כאמור "המכשול" הוא במוח של הנשיא פוטין והשלטון במוסקבה. הם רוצים "הסדר". הנשיא פוטין הציע שאם צבא אוקראינה יסוג גם ממחוזות זפוריז’ה וחירסון שסופחו לרוסיה, אפשר יהיה להגיע "להפסקת אש". שימו לב בתחתית המפה בצד שמאל, שזה כולל גם את העיר זפוריז’ה – כמיליון תושבים. “אין מצב" ששלטון באוקראינה יסכים לזה! אם צבא רוסי יאלץ לכבוש את כול מחוז זה, אז גם אין סיבה שלא ימשיך לכיוון העיר דניפרו כדי "ליישר" את קו החזית על נהר הדנייפר. כפי שחזרנו וכתבנו, אז עלולה להתחיל "מהומת אלוקים" בתגובה של "המערב".
מקור למפה: Euro Maidan Press
“טלי" בפרלמנט של אוקראינה?
חברת הפרלמנט באוקראינה.Maryana Bezuglaya
“ג’ינג’ית" ללא חת שמבקרת את ראשי הצבא באוקראינה – מפרסמת דעות ואינפורמציה שמסתירים מהציבור. לאחרונה שמה נוסף לאתר אוקראיני שכולל שמות "מועמדים לחיסול" בגלל "פגיעה באומה". מתארת את המצב הקטסטרופלי "בחזית פוקרובסק".
למשל:
Financial Times: "Kyiv's forces captured more territory in Russia in two weeks than Moscow did in Ukraine in a whole year – this changed the perception of their capabilities and raised the fighting spirit of Ukrainians
But this stunning operational success has yet to achieve one important goal: to distract Russian manpower and relieve pressure on the hottest battlegrounds in eastern Ukraine, where Moscow is advancing relentlessly
Russian soldiers continue to push their way through Ukrainian defenses, capturing villages and towns and bringing Moscow closer to its stated goal of full control over the Donetsk region in eastern Ukraine
יש טענה שהיא למעשה "שופר" של "גורמים רמי מעלה" בממשל באוקראינה – נשיאות – צבא – שבאמצעותה "מבקרים גורמים בצבא".
אי אפשר להתכחש לכך "שטענות" שלה נשמעות הרבה יותר הגיוניות מאשר "גרסות רשמיות" של ממשלה – צבא. בין שהיא "עצמאית בשטח" או משמשת "שופר", ייתכן שיש ערך כלשהו לדעות/אינפרומציה שמובאות על ידה.
קישור לערוץ טלגרם שלה:
אפשר לתרגם לאנגלית. יזהרו הקוראים/קוראות.
תזכורת לשכונה שלנו.
לגבי צורת "ההתבטאות" של "גורמים צבאיים".
סרטון באתר של מר עמית סגל משנת 2018, שבו מצד אחד מובאות דוגמאות כיצד "התבטא" “קול הרעם" ששודר בעברית מקהיר בתקופת מלחמת ששת הימים, וצורת ההתבטאות של דובר צה"ל שכיהן בתקופה 2017-2019.
אנחנון מחכים "לעדכון" עם גרסה של הודעות דובר צה"ל/שר הביטחון בשנים 2013/2014.
האם השתנה משהו?!
הערה: אם הסרטון מתחיל "ללא קול", אפשר ללחוץ על סימון "הרמקול" בצד ימין בתחתית הסרטון.
הכול בגלל צ’יפ קטן – בישראל וברוסיה.
בחזרה לימי הביניים:
מה זה טנק: תותח שהצוות שמפעיל אותו מוגן "במעטפת" פלדה, שאמורה למנוע פגיעה בצוות. כמו כן הוא נייד – כלומר, אפשר לנוע איתו במהירות של עשרות ק"מ בשעה. טווח הירי של התותח הוא עד 3-5 ק"מ. (בתותחים "מתנייעים", טווח הירי של התותח הוא עשרות ק"מ – לרוב עד כ-40 ק"מ. למעשה זו ארטיליריה שאפשר "להניע" אותה ממקום אחד למקום אחר. מטרתה "להפגיז". לעומת זאת המטרה של טנק היא "לכבוש" שטח או למנוע "כיבוש" שטח על ידי אויב.)
במשך השנים פיתחו ערכות שמזהות "קליע" שמתקרב לטנק "ומנטרלות" אותו על ידי כך שהן "פוגעות בקליע" ו/או משבשות את כיוון תנועתו.
למרות "מעטפת" הגנה כזו, “לפתע" התברר שיש צורך להגן על טנק/כלי רכב מפגיעה בידי "מעופף" קטן יחסית שפוגע בו (fpv). הוא אינו יכול תמיד "להשמיד" אותו, אולם הוא יכול "להשבית" אותו מלהמשיך לתפקד/לנוע.
הכיצד?
הכול בגלל צ’יפ קטן.
צ’יפ כזה – אחד או יותר – מאפשר "לראות" את הטנק, לשדר תמונה למפעיל, לכוון את "המעופף" שיגיע אל טנק/כלי רכב ולתת לו הוראה" לשגר חימוש נפץ למטרה, או לפגוע בו בעצמו – “להתפוצץ" עליו. זאת מטווח של מטרים ספורים. בניגוד לצורך לשגר חימוש ממרחק, לעיתים ממרחק של אלפי מטרים.
קרבה כזו למטרה מגדילה את הסכוי לפגוע בה. לא רק זאת, אלא גם לפגוע בה "במקום רגיש", שבו "המעטפת" שמגינה עליה, אינה "יעילה".
איך כול זה אפשרי? בגלל צ’יפ קטן – זערורי, שניתן להתקין בכלי "מעופף" שמאפשר לראות מטרה, לשדר תמונה שלה למפעיל של "המעופף" ולקבל הוראות מהמפעיל שלו.
לכן, התחילו להוסיף "מעטפת" הגנה לטנק, כמו שנראה בתמונה למעלה – או מעין "גריל" שימנע פגיעה ישירה בטנק. כיוון "שמעופף" כזה נושא לרוב משקל נפץ קטן יחסית – כמה קילוגרמים – אז "מעטפת" כזו יכולה למנוע מגע ישיר בין חומר הנפץ וגוף הטנק עצמו. מה יקרה אם היא תיפרץ? “מעופף" נוסף עלול "להשלים את המלאכה".
אז חוזרים לימי הביניים – שימוש בשריון שמגן על "האבירים".
האם אפשר "לנטרל" "מעופפים" כאלו?
קשה מאד לעשות זאת לאלו שמשמשים לפגוע "במטרות" בטווח של כמה קילומטרים. בייחוד כאלו שמכוונים לפגוע בכלי רכב, או במטרה "קטנה" שאינה נעה, כמו עמדה צבאית. אי אפשר להצמיד לכול כלי רכב בכול מקום, "מיירט". מנסים לשבש את אותות הרדיו "שמעופף" כזה משדר למפעיל שלו, או "להשתלט" עליו.
ההשפעה של "מעופפים" כאלו היא בעיקר על היכולת לנוע בשטחים פתוחים, בהם ניתן לראות כול תנועה מגובה רב יחסית.
אולם לצ’יפ קטן יש גם יכולת לכוון/לקבל הוראות עבור "מעופף" גדול, שיכול לשאת משקל נפץ, גם של עשרות ק"ג, לטווחים ארוכים – עשרות/מאות/אלפי קילומטרים. אלו נקראים "כתב"מ או כתמ"מ.
הם יכולים לכלול יכולת צילום ושידור תמונה למפעיל שיכול להחליט לתקוף "מטרה מזדמנת". או שיכולים להיות מוכוונים מראש למטרה מסוימת. במרחקים גדולים וגדולים מאד. את אלו "מנטרלים" – אחרי "שגילו" אותם – באמצעות מערכות ליירוט טילים, מטוסים ושאר "מעופפים". כמו כן באמצעות שיבוש אותות רדיו שמשמשים להפעלה שלהם. לוחמה אלקטרונית. שעור "ההצלחה" "בנטרול" שלהם, קטן ככול שמספר גדול יותר של "מעופפים" מכוון לפגוע במטרה מסוימת. כמו כן עלות "הנטרול" שלהם גדולה מאד ביחס לעלות "מעופפים" כאלו.
יש קושי "לגלות" אותם – תלןי במרחק שהם עוברים, בתוואי השטח שבו הם מופעלים ובכמות שלהם בזמן מסוים במקום מסוים.
“הבעיה" שנוצרת בגלל זמינות שלהם, בעלויות נמוכות יחסית היא, שאפשר להתמיד להשתמש בהם לאורך זמן, ובטווחי מרחק משתנים וגדולים. כמו כן שקשה לאתר את המקומות מהם משגרים אותם ומפעילים אותם.
לכן, הם אמצעי יעיל, זמין וזול, כדי לפגוע באוכלוסיה/מתקנים של "אויב". לא רק ביחידות צבאיות. לכן, שימוש בהם על ידי אויב לאורך זמן, גורם לבעיה פוליטית של שלטון- ביקורת של הציבור על השלטון. אלא אם יש "הסדרה". אחרת, הדרך היחידה למנוע שימוש בהם, היא לכבוש ולהחזיק בשטחים מהם מפעילים אותם. לפחות זה עשוי להקטין את השימוש בהם.
כמובן שאויב שנמצא במצור מוחלט – מנותק מסביבה קרובה, יתקשה להמשיך להפעיל אותם. כמו ברצועת עזה. אבל לא כך בלבנון/בסוריה. גם לא בשטחים באוקראינה שרוסיה לא תשלוט בהם.
לכן, אם "הם" לא יסכימו "להסדרה", בלבנון ובאוקראינה, לא יהיה מנוס מלכבוש את השטחים מהם מפעילים אותם. "לכבוש" פרושו למנוע יכולת לאכלס שטחים כאלו על ידי אויב. זאת גם על ידי החרבה של תשתיות שמאפשרות לחיות בשטחים אלו. זה עשוי "להרתיע" אויב מלהמשיך להשתמש “במעופפים”. אולם זה גם עלול לגרום "למלחמה אזורית". במזרח התיכון. גם באירופה.
הכול בגלל צ’יפ קטן.
לשמור בארכיון תמונה של טנק – לפני שהופיע צ’יפ קטן.
בקרוב גם בשכונה שלנו בכבישי "הצפון"? כדי שאפשר יהיה לנסוע "בבטחה". ייידרש בטסט השנתי? בגלל צ’יפ קטן.
גרסה יותר מתקדמת לתנועה "בטוחה", תחילה בכבישי "הצפון" ואחרי כן בעוד אזורים.
זהו רכב הסעות עם שימוש דואלי. "מרופד" מכול צדדיו בצמיגים, מעל הגג מותקן גריל ולידו מתקן ללוחמה אלקטרונית לשיבוש הפעולה של “מעופפים”. כאשר אינו בשימוש להסעות באזורים מוכי "מעופפים", אפשר להשתמש בו בהפגנות להצלת הדמוקרטיה בנתיבי תחבורה ציבוריים. תחילה להגנה ממתקפת מכתזיות ואחרי כן ליצירת חסימת אש על הכביש. כאשר מבעירים אותו עם הצמיגים שמכסים אותו. להזמנות יש לפנות ל…
מלחמת הצ’יפים – “הסוסים כבר ברחו מהאורווה והם בדרך לסין".
מזה זמן "מטילי סנקציות בארה"ב מנסים למנוע מכירת ציוד לייצור צ’יפים, גם ציוד "מדור קודם". התייחסנו לענין זה. מדוע הצורך "הבהול" בכך?
“הסברנו" זאת. כיוון שהתברר שבסין משתמשים בציוד "מדור קודם" (DUV) לייצור צ’יפים "מתקדמים" – כאלו שמוגדרים פחות מ-10 – 7 ננו. כלומר, “המכשול" הוא כלכלי – עלות הייצור ולא טכנולוגי.
דווח שחברות בהולנד, בדרום קוריאה וביפן מתנגדות לאיסור למכור ציוד כזה לסין. זאת בגלל שמכירות לסין מהוות חלק גדול ממכירות ציוד כזה.
אולם לא רק בסין. כך גם בארה"ב. בחברת Applied Materials, מכירות לסין היו 43% מהמכירות בתקופה פברואר – אפריל 2024. בחברת Lam Research היו 42% מהמכירות בתקופה ינואר – מרץ 2024. בשתי החברות, שיעור המכירות לסין הוכפל לעומת שנה קודמת.
כלומר, “הסינים" כנראה הגדילו את הקניות של ציוד "מדור קודם", שיוכל לשמש אותם בייצור צ’יפים מתקדמים. “הסוסים כבר ברחו מהאורווה והם בדרך לסין".
אומדן למכירות ציוד לייצור צ’יפים בשנת 2024 הוא 109 ביליון דולרים. מזה כ-30 אחוזים לסין. ביפן האומדן הוא שמחצית ממכירות ציוד לייצור צ’יפים הוא לסין. גם פה מכירות הוכפלו לעומת שנה קודמת. ההוצאה בסין על ייבוא ציוד ליצור צ’יפים הגיעה בחודשים מסוימים ל-4-5 ביליון דולרים בחודש.
כדי להרבות שמחה אצל מטילי הסנקציות בארה"ב, ממשלת סין הודיעה על הקמת קרן נוספת בסכום של 47 ביליון דולרים "לעידוד ייצור צ’יפים בסין". מכול הסוגים.
כתבנו בעבר שבניגוד לתקופות קודמות, בהן קרנות כאלו "פזרו" כספים אצל "יזמים חדשים" – בחלקם ללא שום ניסיון בתחום, מלבד בהונאות – כעת "פרויקט לאומי" בתחום זה מובל על ידי חברות כמו Huawei, Smic. אלו משקיעות עשרות ביליוני דולרים במיזמים לייצור צ’יפים. בשיתוף ביניהן ועם חברות אחרות.
מדובר בכול התחומים שנדרשים בייצור צ’יפים. ציוד לייצור, לאריזה, לבדיקה, חומרים ועוד. חברות במדינות כהולנד, דרום קוריאה, יפן וגם בארה"ב, מודעות לכך ואינן רוצות לאבד את האפשרות למכור לסין. הרי הפוליטיקאים שרוצים להטיל סנקציות על סין, “יעלמו" – כנראה בתוך "מכוני מחקר". אולם החברות תרצנה להמשיך בפעילותן.
עוד "סוסים" שכנראה ממהרים להזמין בסין, הם זכרונות מסוג HBM. אלו נדרשים בשימוש עם צ’יפים "מתקדמים" כמו של חברת אנבידיה – “לבינה מלאכותית". הצורך הוא באפשרות להעברה מהירה של נתונים בין המעבד ומקום האחסון של נתונים ובכמויות גדולות של נתונים. חברה מובילה בתחום זה היא סמסונג. כ-30 אחוזים ממכירות סוג זה של זכרונות על ידי חברת סמסונג הן …הפתעה…לסין.
בשביל מה חברות בסין קונות/אוגרות זכרונות כאלו? יש/יהיו להן צ’יפים שיצריכו שימוש בזכרונות כאלו?!
“|כרגיל", כמו בייצור בסין של צי’פים כמו אלו של חברת אנבידיה, גם זכרונות מסוג זה אמורים להיות מיוצרים בסין "בקרוב".
העיקר שנמשכת "מלחמת הצ’יפים" על ידי פוליטיקאים בארה"ב.
סין הכנות למלחמה – גרעינית – “הקו האדום" של רוסיה.
בעוד סין כבר נמצאת בעיצומה של "מלחמת צ’יפים" עם ארה"ב, היא ממשיכה להערך למלחמה גרעינית איתה.
כתבנו בעבר על מיזם ענק בסין לבניית מתקנים תת קרקעיים – סילו – להצבת טילים ביניבשתיים. כאלו שיכולים להגיע לשטחה של ארה"ב. דווח על לפחות 100 מתקנים כאלו. כיוון שכיום טילים ביניבשתיים נושאים יותר מראש נפץ גרעיני אחד, לעיתים 3-6 – ברור שפרויקט כזה מצריך גם בניית מאות ראשי נפץ גרעיניים.
עד לפני שנים ספורות ההערכה הייתה שסין מחזיקה כ-300 ראשי נפץ גרעיניים. בדוח (“פרטי") מתחילת 2024, נאמר שהיא כנראה כבר מחזיקה ב-500 ראשי נפץ גרעיניים. האם עד סוף שנת 2025 תחזיק ב-700 ראשי נפץ גרעיניים? מדוע זה "חשוב" – בהמשך.
בדוח של משרד ההגנה של ארה"ב נאמר כי "בתוכנית" של סין להגיע עד שנת 2030 להחזקה באלף ראשי נפץ גרעיניים.
תזכורת: לפי הסכם START הנוכחי בין ארה"ב ורוסיה (שהוא המשך להסכם שהיה בין ארה"ב לברית המועצות), כול אחת מהן רשאית להחזיק כ-1550 ראשי נפץ גרעיניים "פעילים", כלומר "מוכנים לשיגור". כמו כן כ-700 משגרים. זאת במתקנים יבשתיים, בצוללות ובמטוסים. ההסכם יפוג בתחילת פברואר2026. זאת אחרי שהוארך בחמש שנים בשנת 2021. מדווח שמלבד ראשי נפץ אלו כול אחת מהן מחזיקה בעוד אלפי ראשי נפץ גרעיניים. לפני הארכת ההסכם בשנת 2021, ארה"ב נסתה לדרוש שגם סין תיכלל בהגבלה להחזקת ראשי נפץ "פעילים". אז היא דרשה.
בתורת "ההרתעה הגרעינית" נדרשת אפשרות להגיב גם אחרי מתקפת פתע על אמצעי שיגור של טילים. בייחוד כאלו שהמיקום שלהם קבוע וידוע. ארה"ב ורוסיה עושות זאת על ידי החזקת צוללות גרעיניות (ואחרות) שיכולות לשגר טילים לטווחים של 10000 ק"מ ויותר מכך. כלומר, יכולים לפגוע בכול נקודה בשטחן של ארה"ב/רוסיה. כמו כן במידה מסוימת גם טילי שיוט שמשוגרים ממטוסים.
לסין עד כה היה "חיסרון" בתחום של צוללות כאלו. לא היו להם צוללות שיכלו לשגר טילים לכול נקודה בארה"ב, אלא אם הן נמצאות "סמוך" לחופי ארה"ב. אז הן "פגיעות".
בדיווח שמיוחס למפקד הצי האמריקאי באוקינוס השקט , הוא הודה שסין מסוגלת להציב צוללות בים ליד חופי סין (ים סין הדרומי), שמהן ניתן לשגר טילים שיכולים להגיע לשטחה של ארה"ב. “הבעיה" עם יכולת זו היא, ששטח ימי זה ניתן להגנה/חסימה בפני כלי שיט של ארה"ב. כלומר, נותן לסין יכולת של "מכה שנייה" גרעינית.
למה סין זקוקה לאלף ראשי נפץ גרעינים ויכולת להגיע לשטחה של ארה"ב? כמו צפון קוריאה. אפשרות להגיב על שימוש בנשק גרעיני על ידי ארה"ב בעימות "מקומי", שבו לכאורה לא יהיה סיכון שארה"ב עצמה תפגע בנשק גרעיני. אז הם מתכוננים.
בעיה שנוצרת על ידי "מרוץ חימוש" גרעיני של סין היא, שארה"ב עלולה למצוא עצמה "בעימות" מול שתי מעצמות בעלות יכולת גרעינית גדולה לפגוע בשטחה. כלומר, מתווי מדיניות הרתעה בארה"ב, יכולים להגיע למסקנה שאין די להגביל את מספרם של כלי נשק גרעיניים "פעילים" לכ-1550 – כעת נגד רוסיה – ויש להגדיל את מספרם. אז גם רוסיה תגדיל את מספרם! לא רק את המספר אלא גם את אמצעי השיגור שלהם.
בחודש פברואר 2023 רוסיה הודיעה שהיא "משהה" את השתתפותה בהסכם זה. אולם תמשיך לקיים את המגבלות על מספרם של ראשי נפץ גרעיניים. “ההשהייה" היא בין השאר בגלל טענתה, שלא ניתן לה לקיים טיסות "פיקוח" מעל שטחה של ארה"ב.
לא ידוע כעת אם יהיה ניתן לחדש הסכם זה בעוד כשנה ומחצה. כלומר, עבור "קובעי מדיניות", זו "בעיה" כבר כעת – חידוש "מרוץ חימוש גרעיני" – ראשי נפץ גרעינים ומשגרים למיניהם. אם קורה/יקרה כך, אז לרוסיה (ייתכן גם לסין) יכול להיות תמריץ שיהיו על ארה"ב עוד "איומים פוטנציאלים" מנשק גרעיני. מצפון קוריאה וייתכן גם מאיראן! לצורך זה ידרש גידול במספרם של ראשי נפץ גרעיניים במדינות אלו (באיראן גידול מאפס) וביכולות השיגור שלהם. הידע קיים ברוסיה/סין. הן יכולות לסייע למדינות כצפון קוריאה ואיראן. רוסיה עלולה לעשות זאת, בייחוד אם ארה"ב לא תסכים "להסדרי ביטחון" באירופה, כחלק מסיום הלחימה באוקראינה.
זה עלול לקרות כבר בתוך השנה הקרובה.
הקו האדום של רוסיה במלחמה באוקראינה.
ממשלת גרמניה הנוכחית הודיעה כי החל משנת 2026 יוצבו בגרמניה (על ידי ארה"ב) טילים לטווח ארוך. העתוי מקרי? רוצים שזה יקרה אחרי מועד הבחירות הבא בגרמניה? קשור לסיום הסכם START בין רוסיה וארה"ב? קשור "לקו אדום" של רוסיה בלחימה באוקראינה?
הכיצד?
השלטון באוקראינה דורש/מבקש שארה"ב תספק לו טילים לטווח ארוך, בהם יוכל להשתמש כדי לפגוע במטרות "עמוק בשטחה של רוסיה". עד כה ארה"ב "מהססת". מדוע?
לפי תורת "הרתעה גרעינית", כאשר מזהים במכ"מ "נחיל טילים" שמתקרב לשטח המדינה, יש לראות בזה איום קיומי – כיוון שאי אפשר לדעת אם הם נושאים ראש נפץ גרעיני!!!
אז נדרשת הפעלה מידית של "מכת נגד" שכוללת שימוש בנשק גרעיני!
נעשו הסדרים בין ברית המועצות/רוסיה וארה"ב ליצור קשר ישיר בין המדינות, כדי למנוע "זהוי מוטעה" באמצעות מכ"מ. אולם כאשר טילים כאלו משוגרים ממרחק של עד כאלף ק"מ, מאוקראינה – מגרמניה, אין זמן לעשות ברורים כאלו.
כמו כן אין מדובר "בזהוי מוטעה". יבררו האם טילים כאלו נושאים נשק גרעיני?! יאמינו "לתשובה"?
כלומר, התגובה הרוסית עלולה להיות "מכת נגד" גרעינית נגד מדינות באירופה – בעיקר בגרמניה, בהולנד, בבלגיה, באיטליה, בהן ארה"ב מאכסנת פצצות אטום.
“המומחים" בוושינגטון טוענים "פוטין מבלף". הוא לא יעז לאשר "מכת נגד" כזו. ואם הגנרלים שלו ידיחו אותו?!
“הכלה" של מתקפות טילים לעומק רוסיה, תשמוט את הבסיס "מהרתעה גרעינית" בידי רוסיה כלפי "המערב".
אם רוסיה תגיב על ידי שיגור טילים בעלי ראש נפץ "רגיל" למדינות סמוכות לאוקראינה, כולל לגרמניה, זה יצור "במערב" אותה בעיה לגבי יכולת "הרתעה גרעינית" כלפי רוסיה.
כול זה יכול לקרות "בקרוב", כאשר יתברר שעומד להתמוטט השלטון הנוכחי באוקראינה.
אלא אם יגיעו "להסכם".
בעיה נוספת שעלולה לצוץ ממרוץ החימוש הגרעיני בסין, היא שיפן וגם דרום קוריאה עלולות להגיע למסקנה "שהמטריה הגרעינית" של ארה"ב עליהן היא בלוף. שתיהן מסוגלות טכנולוגית וכלכלית לפתח כלי נשק גרעיניים. אם תעשינה זאת, לא תזדקקנה "למטריה" של ארה"ב. הן עוד מסוגלות, שומו שמים, להגיע למסקנה שעדיף להיות ביחסי שכנות טובים עם סין ואז אנה אנו באים?! הלך "פייפן" משטר הסנקציות על סין – בייחוד בייצור צ’יפים. שממילא יקרה בעתיד "הקרוב".
אם כך, מרוץ החימוש הגרעיני של סין, עשוי להביא לשלום עולמי! מלבד בשכונה שלנו. שם תימשך המלחמה, אם לא עם השכנים, אז בין אלו שרוצים "רפורמה משפטית" לבין אלו שטוענים כי זו "סכנה לדמוקרטיה".
שיהיה בהצלחה לדורות הבאים.
אומדן יבוא נפט מאיראן לסין – מיליוני חביות ביום. נתון אחרון כ-1.7 מיליון.
שימו לב לגידול ביבוא בתקופת כהונתו של הנשיא ביידן מתחילת שנת 2021. לפי נתונים רשמיים בסין אין יבוא נפט מאיראן מאמצע שנת 2022.
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
מחיר זהב – 2503 (2507) דולרים לאונקיה.
מדד דאו גונס תעשייתי – 41563 (40660)
מדד נאסדק – 17713 ( 17631)
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 3.91% ( 3.88%.)
שער ריבית יומי ארה"ב 5.25%
מחיר נפט קל ארה"ב – 73 ( 77) דולר לחבית. ברנט באירופה – 77 (80) דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 1.75% (1.80%)
בסוגריים – הנתונים ביום 18 באוגוסט 2024.
שער חליפין ינים לדולר – 146.
מחיר זהב יציב. מדד דאו- עליה 2.2%. מדד נאסדק – עליה 0.4%. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב – יציב. מחיר נפט בארה"ב ירידה כ-5% אחוזים, באירופה ירידה כארבעה אחוזים.
תחום תנודות במחיר זהב – 2475 עד 2525 דולרים לאונקיה.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
ישראל – שער חליפין – תשואת אג"ח – תקציב.
שער החליפין של הש"ח – כעת 3.63 ש"ח לדולר – ממשיך לנוע בתחום 3.60-3.80, בניגוד לעוצמת "התיפופים על החזה של הגורילה שממשיכה לשבת על העץ". כאשר גוברת עוצמת "התיפופים" ונראה כאילו הגורילה עומדת לזנק מהעץ בחמת זעם, יורד (פיחות) שער החליפין של הש"ח לכיוון 3.80 לדולר. כאשר "כולם" מבינים שהגורילה רק "מתופפת" ושהיא דבוקה לעץ כמו שפוליטיקאים דבוקים "לכסאות בממשלה", עולה (תיסוף) שער החליפין לכיוון 3.60 ש"ח לדולר. בתוך תרחיש זה, יש גם תנודות קטנות "כתגובה" לשנויים בשערי ריבית לטווח ארוך בארה"ב ובמדד נאסדק בארה"ב. אולם עיקר התנודות נקבעות על ידי עוצמת "התיפופים".
אולם התגובות הפבלוביות האלו, ייתכן שתוגבלנה לתחום שהולך וקטן, ככול שציבור "יבין" שלגורילה אין שום כוונה לרדת מהעץ, גם אם תושבי "הצפון" יהפכו לתושבי קבע בכול מקום מלבד "בצפון". “תיפופים" יהיו. ירידה מהעץ לא תהיה. לכן, ייתכן שתפחת ההשפעה של עוצמת "התיפופים" על תחום תנודות בשער החליפין של הש"ח.
אולם המשך הישיבה על העץ, לא תשנה את ההשפעות השליליות לטווח ארוך על פעילות כלכלית – נכונות להשקעות לטווח ארוך. זאת כול עוד תימשך תופעת "מעופפים" בתחום שמדי פעם יוגדר "כצפון". זאת בגלל שכמו בכול תהליך אבולוציוני, סביר שיגדל/יורחב התחום שמוגדר "כצפון". גם לרוחב וגם לעומק. לרוחב – ייתכן לאזור רמת הגולן. מתאים לאמרה "מה שנלקח בכוח, יוחזר בכוח" – “המעופפים". זאת כול עוד הגורילה ממשיך להיות דבוק לעץ, בעודו מתופף על החזה וחושף שניים.
האם בגלל אפשרות כזו, נגיד בנק ישראל אמר שאין לצפות להפחתת שער הרבית היומי – כעת 4.5% – לפני אמצע שנת 2025?
או שתחזית זו של נגיד בנק ישראל פשוט מבוססת על התחזית שרווחת כעת, לפיה הבנק המרכזי של ארה"ב יוריד את הריבית לפחות באחוז אחד מהרמה הנוכחית – כעת 5.25% – דהיינו כך שיהיה נמוך מריבית בנק ישראל כיום? אז "אפשר" יהיה "לבחון" הורדת ריבית גם בישראל?!
מה שלא תהיה התשובה לשאלה זו, בינתיים אין ירידה בריבית לטווח ארוך בישראל – כעת 4.8% באג"ח ממשלה לפדיון 10 שנים. זאת בניגוד למה שקרה בארה"ב – כעת 3.9% לתקופת פדיון 10 שנים.
כלומר, כפי שציינו בעבר, הריבית לטווח ארוך בישראל גבוהה יותר מהריבית לטווח ארוך בארה"ב. זאת בניגוד למציאות שהייתה בתקופה של תיסוף מתמשך בשער החליפין של הש"ח לעומת הדולר. אפשר להשפיע על שער החליפין – הנוכחי – באמצעות "מענקים" מארה"ב, הגדלת החוב נטו לחו"ל. אולם לא ניתן להשפיע על החלטות השקעה לטווח ארוך, כאשר "מעופפים" ממשיכים בפעילותם בשטחי "הצפון" שהולכים ומתרחבים.
כמובן גם כאשר יש חשש "שמעופפים" יגיעו גם למגדלים "במרכז". שם שוכנים "מקבלי החלטות".
על רקע אפשרות לתרחיש כזה, נראית תמוהה הצעתו/דרישתו של נגיד בנק ישראל לקצץ בתקציב בסכום של 30 מיליארד ש"ח ו/או להטיל מיסים בסכום כזה. זאת במקום לנהוג כמו שכול פרט/משפחה עושים כאשר גדלות "ההוצאות" ו/או קטנות ההכנסות בגלל "כוח עליון". כלומר, מקטינים את צבירת החיסכון.
לפי ההצעה שלו – לא רק שבנוסף לירידה בהכנסות של אלו שכבר נפגעו ישירות/בעקיפין ו/או גדלו ההוצאות שלהם – למשל של "מפונים" – גם תרד ההכנסה הפנויה של "שאר" הציבור.
האבסורד שבהצעה שלו בולט על רקע מה שקרה בתקופת קוביד19. אז ממשלות הגדילו את ההוצאות שלהן – על ידי יצירת חובות – כדי לפצות על ירידת הכנסות אצל הציבור. הן לא הטילו מיסים על הציבור שההכנסות שלו לא נפגעו. המיסוי הוטל בצורת מיסוי "אינפלציוני". (עדיין בתהליך.)
הבעיה "במסוי אינפלציוני" היא, שזה גורר עלייה בשער הריבית. זה גורם להפסדים בשוק ההון וגם אצל אלו "שמינפו" את הפעילות העסקית שלהם על סמך הנחה "ששער ריבית נמוך יימשך לעד".
זה מהווה סיכון בייחוד למתווכים פיננסיים בצורות שונות. זהו סיכון גם לרווחים שוטפים שלהם וגם להצבר ההון העצמי שלהם.
האם מזה חושש נגיד בנק ישראל?!
שימו לב שכאשר שער החליפין של הש"ח "נע בסערה" מעל 4 ש"ח לדולר, נגיד בנק ישראל לא העלה את שער הריבית היומי, אלא בחר להקטין את החיסכון נטו ביחס לחו"ל – יתרות מט"ח. “התערבויות". הוא לא הציע להטיל מיסים/לקצץ בתקציב.
העלאת מיסים/קיצוץ בתקציב (של הוצאות "לא חיוניות"), הם תחליף לזמן קצר לעלייה בשער הריבית. כאמור למעלה נגיד בנק ישראל אינו רוצה בכך מסיבות "מובנות".
אם ינהגו לפי "התורה הכלכלית" שלו, סביר שתקטן פעילות כלכלית בסקטור הפרטי מעבר למה שכבר קורה כעת בסקטורים מסוימים.
הערה: בעבר בישראל (וגם בארה"ב) כאשר נוצר גידול רב בהוצאות ממשלה בגלל "כורח בטחוני", הוטל על הציבור "מלווה חובה" בצורה ישירה – ניכוי מהשכר ומרווחים – או בצורה עקיפה על ידי הנהגת קיצוב של מוצרים, שלמעשה אילץ את הציבור לחסוך. זה מהוה גידול בחוב של הממשלה. זה יגרום לעלייה בשער הריבית!
נגיד בנק ישראל לא יוכל למנוע עלייה בשער הריבית. בין שהוא עצמו יזום זאת, או "שכוחות השוק" יגרמו לכך כאשר תקטן ההכנסה הפנויה של הציבור וגם יקטן החיסכון השוטף שלו. במידה מסוימת, עד כה, לא קטן משמעותית, אם בכלל, החיסכון השוטף של הציבור. זאת משתי סיבות. ראשית, תשלומי העברה של הממשלה כפצוי על ירידה בהכנסות שוטפות. שנית, התאמת צריכה שוטפת להערכות/תחזיות על זרם הכנסות שצפוי בעתיד. כלומר, בגלל אי ודאות, ירידה בצריכה שוטפת. גם ירידה בגלל ירידה ביכולת להוציא כספים על צריכה שוטפת – כמו הוצאות לחופשות.
הבחירה של פוליטיקאים בין הטלת מיסים/קיצוץ בתקציב לבין הורדת הצבר החיסכון הלאומי ו/או עלייה בשער הריבית הראלי, זו בחירה על מי יוטל הנטל, באיזה שיעור ובאיזו מהירות. כדי "לסייע" לפוליטיקאים בהחלטות אלו קיימים "לוביסטים". שיהיה בהצלחה גם "לבוחרים". שהרי אנחנו "דמוקרטיה”. כמו המפלגות שמייצגות אותנו בכנסת.
תשואת אג"ח ממשלה לפדיון 10 שנים.
בכחול ישראל ציר ימני. בירוק ארה"ב ציר שמאלי.
למה הם נפרדו? הרי החמאס "פורק", “בצפון" תהיה "הסדרה"? אולי ההסבר הוא כמשתמע מהסרטון באתר של מר עמית סגל, שקישור לו מובא למעלה? בינתיים "זה מה שיש".
ארה"ב – תעסוקה – ריבית.
בארה"ב פורסם שהאומדנים שפורסמו בשנת 2023 לנתוני תעסוקה היו מוטים למעלה ביותר מ-800 אלף משרות. כלומר, כמות כזו של משרות הייתה "יצירה" של סטטיסטיקאים בשרות
הממשל. כעת הם יצרו אומדן חדש.
האם האומדן הנוכחי אמין יותר מהאומדנים שלהם בשנת 2023? איננו יודעים.
מה שניתן לדעת הוא, שפרסום זה בא בעתוי נוח לבנק המרכזי של ארה"ב ולמר פאוול נגיד הבנק המרכזי.
כבודו "גילה" שנתוני התעסוקה אינם "מזהירים". לכן, בהתאם למנדט הכפול שהוטל על הבנק המרכזי בידי פוליטיקאים, “יציבות רמת מחירים ותעסוקה מליאה", הגיע העת לפעול "למען התעסוקה". זאת על ידי הורדה בשער הריבית היומי.
הנה הוכחה שממשל יכול לעבוד בתאום למען מטרה משותפת. חלק אחד בממשל מפרסם נתון סטטיסטי "מעודכן" וחלק אחר בממשל יתחיל לפעול למען – למען מה?
הערה: כן. איננו שוכחים שהבנק המרכזי הוא גוף שלטון עצמאי שבו מכהנים רק אנשים בעלי יושרה מקצועית, שאין להם שום מטרות "אחרות". כמו בממשל בשכונה שלנו. כך טוענים.
מהי "המטרה" של הבנק המרכזי בארה"ב?
אחרי תקופה ארוכה של "אין שנוי" בשער הריבית היומי, בנק מרכזי אינו פועל "רק פעם אחת" ואחרי כן "נרדם לתקופה ארוכה". הוא מתחיל בסדרה ממושכת של העלאות/הורדות ריבית. זאת כדי להשיג מטרה "כלכלית" מסוימת.
למשל, חידוש "צמיחה כלכלית": ירידה באבטלה – גידול בתעסוקה, גידול במתן הלוואות בסקטור הפרטי, עד שהסקטור הפרטי בעצמו נמצא במצב של "טייס אוטומטי" ופועל במגמה של "צמיחה כלכלית".
או למשל, הפסקת עלייה ברמת המחירים: ירידה בתעסוקה, ירידה במתן הלוואות בסקטור הפרטי – “מיתון כלכלי" – “קשה" או "רך".
מה יכולה להיות כעת המטרה של הבנק המרכזי של ארה"ב בסדרה של הורדות בשער הריבית?
הרי התעסוקה, גם לפי פרסום אומדן חדש, ממשיכה לגדול. רמת המחירים אינה יורדת – החשש המפורסם של כלכלנים "מדפלציה", מחירי בתים ושכר דירה נמצאים "בשיא", בנקים גדולים אינם "מוחקים" חובות בסכומים עצומים שמסכנים את "היציבות" שלהם. כמו כן, הממשלה אינה נוקטת במדיניות פיסקלית מרסנת, כך שסביר לאזן זאת במדיניות מוניטרית מרחיבה. כמו כן מדדי מניות נמצאים בשיא וממשיכים לעלות, כך שלא קיים "אפקט עושר" שלילי – בגלל ירידה בערך נכסים פיננסי – שגורם לירידה בצריכה ובהשקעות.
אם כך, מהי המטרה שלו? מה הוא ישאף להשיג בסדרה של הורדות ריבית?! עד מתי הוא יתמיד בכך?!
בחוברת למשקיע 26-12-21 התייחסנו "לאמינות" של הבנק המרכזי של ארה"ב ושל כבודו העומד בראשו. קישור לחוברת אפשר למצוא בראש הארכיון באתר חוברת למשקיע
נכון הוא שהם מדי פעם פועלים כדי להשיג "מטרה כלכלית". אולם גם כאשר "קשה"/לא ניתן להגדיר "מטרה כלכלית", כאמור למעלה, יש להם "מטרה" והיא למנוע קריסה בשוקי מניות! מדוע? התייחסנו לזה בעבר.
"הטריגר" לפעולה שלהם – הורדות ריבית – הם ירידות מחירים גדולות ומהירות במדדי מניות בתוך תקופה קצרה – 1-3 חודשים. גם כאשר אין "סיבות כלכליות" דחופות אחרות.
כך הם עשו בתקופה אוגוסט – דצמבר 2018, כאשר מדדי מניות ירדו ב-15-20 אחוזים. הם זנחו את מדיניות "הנורמליזציה", שבה הקטינו החזקות באג"ח ממשלה. אחרי כן בתחילת 2020 “תפס" אותם קוביד19.
מה המצב כעת? מדד ספ500 ירד בכ-8% ומדד נאסדק 100 בכ-13%. בתוך כשלושה שבועות. לציבור ששכנעו אותו לאורך שנים להחזיק בקרנות אינדקס – כעת אלפי ביליוני דולרים – “כהשקעה בטוחה", זהו מצב בלתי נסבל כאשר ירידה בערך קרנות כאלו – ירידה גדולה של לפחות 15-20 אחוזים – נמשכת מעבר לתקופה קצרה מאד של כמה שבועות. עושי שוק ומנהלי קרנות כאלו אינם יכולים לספוג הצעים גדולים ביחידות של קרנות כאלו. לא לאורך תקופה ממושכת. התוצאה עלולה להיות שלא יהיו קונים ליחידות בקרנות כאלו, בתחום מחירים "סביר". קרוב "לערך השוק" שלהן. זאת בניגוד למצג שנתנו לציבור, כאילו אלו "קרנות סחירות", שבכול עת ניתן למכור אותן לפי "ערך השוק" שלהן.
אסור לתת/לאפשר "למפולת שלגים" כזו לצבור תאוצה! זה ינפץ "מודל השקעות" שטופח במשך שנים רבות. שנים בהן הבנק המרכזי הגדיל והגדיל והגדיל את כמות האג"ח שהוא מחזיק בהן. בלשון העם "הדפיס דולרים".
בגרף למטה מדד ספ500 בתקופה אוגוסט – דצמבר 2018. ירידה של 15-20 אחוזים הספיקה כדי "לשכנע" את הבנק המרכזי של ארה"ב לנטוש את מדיניות "הנורמליזציה" שלו.
(מחיר זהב באוגוסט 2018 היה 1200-1300 דולרים לאונקיה).
אם "המטרה" תהיה למנוע ירידות גדולות במדדי מניות, המשמעות היא שהוא לא יוכל "להפסיק" בפעילות כזו. אילו שוקי ההון היו במצב של "טייס אוטומטי" שבו נמשכות עליות במדדי מניות, לא היה צורך "בפעילות" של הבנק המרכזי של ארה"ב.
אולם היה צורך "שמישהו" אחר יאפשר זאת. “התפקיד" הזה בוצע על ידי הבנק המרכזי של יפן, עד שנוצר חשש לקריסה פוליטית ביפן – שעור אינפלציה בגלל פיחות אינסופי בשער החליפין של הין היפני. גם בתקופה של "יציבות/ירידה" במחירי סחורות. או הפסקת עלייה במחירים שלהן.
“מישהו" אחר יכול להיות בנקים גדולים בארה"ב שיגדילו במידה ניכרת מתן הלוואות לסקטור הפרטי, כולל ובייחוד לפעילים בשוקי הון. הבנקים אחרי שראו בשנת 2008/2009 את הלבן בעיניים של מלאך המוות של העסקים שלהם, אינם נוטים, עד כה, ליטול על עצמם "תפקיד" זה.
נשאר הבנק המרכזי של ארה"ב.
עד מתי?
עד שמחירי אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח ארוך יתחילו במגמת ירידה ממושכת. כלומר, לא תימשך ירידה בתשואות שהן נסחרות בהן, למרות הורדות ריבית יומית על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב. ו/או לחילופין יתברר שיש מיתון "קשה" בפעילות כלכלית בארה"ב, מלבד בשוקי מניות.
איש אינו יודע מראש את "העתוי". גם בגלל שארועים גיאופוליטיים יכולים להשפיע על פעילות כלכלית.
סביר כי מי שיראה ששוקי מניות נעים על "אדים", יהיה מחיר זהב, אם אחרי שהבנק המרכזי של ארה"ב יתחיל בסדרה של הורדות בריבית היומית, ימשיך במגמת עליות במחירו. גם ובייחוד כאשר תעלה התשואה שבה נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח ארוך. סביר שאז עלול להתברר שמדדי מניות "נתקעים".
אם כך, כנראה הגענו למועד שבו יתברר שהייתה/יש הצדקה לתאור שניתן לבנק מרכזי של ארה"ב ולכבודו העומד בראשו – בחוברת למשקיע 26-12-21.
נראה.
—————————————————————-
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.