עורך: ד"ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 27 באוקטובר 2024.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
תוצאות הבחירות בארה"ב – הוא לא הופתע!
מחיר זהב – האם אין יותר חשש לסנקציות משניות?
ישראל – כעת לא יהיה את מי להאשים.
מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין – זהב.
תוצאות הבחירות בארה"ב – הוא לא הופתע!
הנשיא ה-16 של ארה"ב אברהם לינקולן:
You can fool all of the people some of the time; you can fool some of the people all of the time, but you can't fool all the people all the time
נראה שמנהיגי המפלגה הדמוקרטית בארה"ב סברו שאמרה זו שמיוחסת לאחד הנשיאים הדגולים ביותר בתולדות ארה"ב, אינה תקפה לגביהם. התוצאה: מר טרמפ נבחר שוב לנשיא ארה"ב. האיש בתמונה למעלה לא הופתע מתוצאה זו.
מי יכול להונות את ציבור (הבוחרים)? פוליטיקאים בשלטון. הם יכולים לעשות מעשים שגורמים לציבור להרגיש "שהונו אותו". פוליטיקאים באופוזיציה יכולים רק "לדבר". לא "לעשות”. לכן, הם אינם יכולים "להונות" ציבור. זה יכול לקרות רק כאשר הם יהיו בשלטון "ויעשו".
לכן, אם חלק מהציבור שהביא לבחירה של פוליטיקאים בשלטון, מרגיש "שהונו" אותו, הוא מפסיק לתמוך בהם ומאפשר "ליריב פוליטי" שלהם לעלות לשלטון.
לכן סביר שתוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב מורות שחלק מאלו, שאפשרו לפני 4 שנים למר ביידן להיבחר לנשיא ולגברת האריס לסגנית נשיא, כנראה שהם מרגישים "שהונו" אותם.
התוצאה: מר טרמפ נבחר לנשיא ובעיתון ניו יורק טיימס מופיעים מאמרים "מלומדים" שמסבירים מדוע נבחר מר טרמפ. אפשר להסתפק בהסבר פשוט: “הונו" לפחות חלק מאלו שבעבר הצביעו למועמד לנשיאות של המפלגה הדמוקרטית. כפי שנאמר על ידי הנשיא שפסל לזכרו נמצא במרכז השלטון של ארה"ב. רצוי שפוליטיקאים בשלטון מדי פעם יבקרו שם. כדי להעריך את הסיכוי שלהם לחזור ולהיבחר. כול השאר זו קשקשת של "מומחים".
הסיוט של הנהגת המפלגה הדמוקרטית.
כתבנו על כך שבניגוד לפעם הקודמת שמר טרמפ התמודד בבחירות לנשיאות, בשנת 2016, כעת הוא לא בחר כמועמד לסגן נשיא, פוליטיקאי "ותיק" שהוא חלק מהממסד של המפלגה הרפובליקאית. הוא בחר במר ואנס, בן 40, שלפחות עד כה, נראה כניגוד גמור לממסד של המפלגה הרפובליקאית. אם זה מה "שרוצה" הציבור שבחר כעת במר טרמפ, אז הנהגת המפלגה הדמוקרטית עלולה לחוות סיוט מתמשך במשך 4-12 השנים הבאות. זאת כאמור למעלה, בתנאי שחלק מאלו שהצביעו כעת עבור מר טרמפ ומר ואנס, לא ירגישו "שהונו" אותם.
אם יתקיים תנאי זה ויהיה מצב כלכלי "שפיר", יוכל מר ואנס להתמודד ולזכות בבחירות לנשיאות בשנים 2028 ו2032. כך יוכל גם לעשות אם לא יהיה מצב שבו יחליף את מר טרמפ כנשיא לפני חלוף שנתיים ממועד תחילת כהונתו של מר טרמפ. אז יוכל להתמודד ולהיבחר רק פעם אחת נוספת. כאמור בחוקה האמריקאית.
מה יקרה איש אינו יודע. אולם ברור שזה עלול להיות סיוט ממושך עבור הנהגת המפלגה הדמוקרטית. בייחוד כפי שהיא כיום.
הערה: העיתון ניו יורק טיימס שתמך בבחירתה של הגברת האריס, מרבה לפרסם מאמרים "שמסבירים" מדוע נבחר שנית מר טרמפ לכהונת נשיא. למעשה הם מציינים שהוא קיבל תמיכה גדולה יותר מקבוצות מצביעים, אשר בבחירות הקודמות הצביעו עבור מר ביידן: כושים, לטינים, צעירים וגם יהודים. כאמור באמרה שהובאה למעלה: אי אפשר כול הזמן להונות את "כולם”. במקרה זה "כולם" מתייחס לאלו שבעבר הצביעו למועמד של המפלגה הדמוקרטית.
בקישור זה מראה העיתון את השנוי בהצבעה של קבוצות בוחרים.
דוגמה בולטת לכך כמובאת בעיתון:
South Texas: Trump’s biggest gains were along the Texas border, a Democratic stronghold where most voters are Hispanic. He won 12 of the region’s 14 counties, up from five in 2016
נזכיר את עניין מיליוני מהגרים לא חוקיים שממשל הנשיא ביידן אפשר להם להיכנס לארה"ב, בייחוד דרך הגבול עם מקסיקו בטקסס ולשהות בתוך ארה"ב. סביר שבוחרים באזור זה לא בחרו בגברת האריס בגלל שהיא "אשה כושית" ובגלל שהם תומכים "בפשיסט", כפי שתארו את מר טרמפ, אלא בגלל ההתנהלות של ממשל הנשיא ביידן.
מסקנה: זו שטות לצפות לזכות בבחירות רק על ידי השמצות "אישיות" של יריב פוליטי, בלי להתייחס לנושאים מהותיים שנוגעים לחיי היום יום של בוחרים. סביר שזה נכון גם בשכונה שלנו.
האיש בתמונה למעלה לא הופתע!
הערה: אם ברצונכם לשמוע חוות דעת החלטית מדוע הגברת האריס לא נבחרה כנשיאת ארה"ב, תוכלו לעשות זאת בקישור זה לדבריה של המגישה אלין מורן בערוץ הטלביזיה של סקאי באוסטרליה. בנוסף לה, קיימת באותה רשת גם התוכנית של ריטה על "שמאלנים מטורללים". למשל פה לתגובה לבחירה של מר טרמפ לנשיא. ברור שלשתיהן אין את "הכישורים" הנדרשים כדי להיות מגישות בערוצי טלביזיה מסוימים בשכונה שלנו. מילא. כבר יש להן מאות אלפי/מיליוני צופים.
גרמניה – בדרך לחור שחור.
איזו "הפתעה". הנה זה שוב קורה.
זהו תרחיש פוליטי שחוזר מדי פעם במדינות שונות.
מוקמת "ממשלת קואליציה" שכוללת מפלגה "קטנה", שלפי "המצע" שלה, אינה אמורה להיות בממשלה אחת עם המפלגה הגדולה/מובילה של ממשלה זו. מדוע הם עושים זאת? מנהיגיה מחפשים שררה וג’ובים.
ככול שחולף זמן ומתברר שהתמיכה בממשלה זו ממשיכה לרדת לרמה אפסית, כמו גם התמיכה במפלגה זו, אז לפתע מנהיגיה מגלים את מה שנכתב "במצע הבחירות" שלהם ופורשים מהממשלה. זו מגיעה לסוף דרכה ונערכות בחירות חדשות.
כתבנו כבר בעבר שכך יקרה בגרמניה, שבה שותפה מפלגה שלכאורה "מייצגת עסקים" – FDP – בממשלת קואליציה עם שתי מפלגו אחרות גדולות ממנה. מדוע? כך המנהיג הצעיר יחסית שלה, מר לינדנר, מונה להיות שר אוצר בממשלה בגרמניה. הוא כיהן בתפקיד כשלוש שנים.
התמיכה בממשלה זו כמשתקף בסקרי בחירות, נמצאת במגמת ירידה תלולה. כך גם במפלגה זו. נראה שהיא לא תצליח לעבור את "אחוז החסימה" – 5% – בבחירות הבאות לבית הנבחרים בגרמניה. כלומר, “תעלם". כך גם המנהיגים שלה.
מועד הבחירות הבאות בגרמניה הוא לכול המאוחר בספטמבר 2025. התרחיש הזה, התפרקות ממשלה, תמיד קורה ככול שמתקרבים למועד המאוחר ביותר של הבחירות הבאות. אז פוליטיקאים בשלטון, שממילא חוששים "שיעלמו" בעוד "כמה חודשים", מנסים "לשקם את עצמם" על ידי "חזרה למקורות", דהיינו מה שהבטיחו לאלו שבחרו בהם.
זה מסביר כיצד מר לינדנר "לפתע" גילה שהממשלה אינה מתנהלת לפי העקרונות שמופיעים במצע הבחירות של המפלגה שלו. בהם נכללת התחייבות לשמור על "משמעת תקציבית" ולהימנע מגרעון גדול בתקציב הממשלה. גם לא באמצעות תכסיסים של פוליטיקאים.
הוסיפו לכך את העובדה שהפעילות הכלכלית בגרמניה מדשדשת, כמו למשל בענף הרכב.
כמו כן ארגוני עובדים מתחילים לבוא בדרישות לעלייה בשכר ואפילו משביתים מפעלים בגרמניה!
אז מר לינדנר פרסם מסמך שבו הוא מפרט תוכנית שלו כיצד "לאושש" את הפעילות הכלכלית בגרמניה. כמו כן סרב לאפשר גירעון בתקציב הממשלה כדרישת מר שולץ ראש הממשלה – הקנצלר. זה "הביא את הסעיף" למר שולץ והוא פיטר את מר לינדנר ומינה שר אוצר חדש, “מקורב שלו". כמו כן שפך קיתונות של האשמות על מר לינדנר, כמקובל בין פוליטיקאים שהפסיקו להיות "ידידים".
כעת לממשלת גרמניה אין רוב בפרלמנט. מר שולץ אמר שיבקש הצבעת אמון בבמשלתו באמצע ינואר 2025. אם כצפוי הוא לא יזכה לאמון הפרלמנט, אז בחירות תערכנה בחודש מרץ 2025. איזו "הפתעה". אולם ייתכן שמפלגות האופוזיציה בגרמניה תצלחנה לגרום למועד בחירות מוקדם יותר מזה שמוצע על ידי מר שולץ.
לפי סקרים אחרונים, מפלגת האופוזיציה הראשית CDU תקבל את המספר הגדול ביותר של מנדטים והעומד בראשה ירכיב שוב ממשלת קואליציה. עם מי? עם מפלגתו של מר שולץ. אולי גם עם מה שיוותר ממפלגת הירוקים. איזו "הפתעה".
ממשלה כזו שמורכבת ממפלגות "מסורתיות", תמשיך להוביל את גרמניה "לחור שחור" ביחד עם השוק המשותף. שהרי מצבה של חברת פולקסווגן לא ישתנה בגלל שהשתנה שמו של ראש ממשלת גרמניה.
כך זה יימשך, עד שכאמור באמרה שהובאה למעלה, מספיק אנשים (בוחרים) שמאפשרים את הבחירה של פוליטיקאים משתי מפלגות "מסורתיות" אלו, ירגישו "שהונו" אותם. אז יבחרו "בקיצונים" מימין ו/או משמאל. או סתם באיזו חבורת "מטורללים". כבר היה תקדים לכך. בייחוד בגרמניה.
הערה: שימו לב כיצד באירופה וגם בארה"ב ממשלות/ממשל שאמרו שיתנו תמיכה לממשלה הנוכחית באוקראינה, “ככול שיידרש", “נופלות" אחת אחרי רעותה. בהולנד, בצרפת, בבריטניה, בגרמניה וגם בארה"ב. באירופה אין חשש – “המחליפים" ממשיכים באותה דרך בה הלכו "המוחלפים" התנהלות זו – בולטת כעת בבריטניה. בקרוב בגרמניה.
בארה"ב??? נדע במהלך השנה הקרובה.
ברור שככול שגרמניה תמשיך להישאב לתוך "חור שחור", כך יקרה גם לשוק המשותף ולגוש היורו. איזו "הפתעה".
מחיר זהב – האם אין יותר חשש לסנקציות משניות?
בחוברת למשקיע 13-10-2024 נכתב לגבי מחיר זהב:
“לפי "הערכות" שנלקחות מאותו מדור אסטרולוגיה וקריאה בכף היד, תיתכן "הפסקה" במגמת עלייה עד לכמחצית דצמבר 2024. “
מחיר הזהב היה אז 2657 דולרים לאונקיה.
“כרגיל", כאשר נעשית שטות כמו מתן תחזית למחיר, תחילה מחירו עלה עד לכ-2780 דולרים לאונקיה. במקביל "מומחים" בארה"ב המשיכו להעלות את "מחיר המטרה" לזהב, אפילו מעל 3000 דולרים לאונקיה. לבושתנו.
שוב "כרגיל", “לפתע" מחירו ירד ב-60-80 דולרים לאונקייה עד לכ-2660 דולרים לאונקיה.
מלבד "הסבר" למחיר זהב כאמור למעלה, לפי תחזית שמבוססת על מדור אסטרולוגיה וקריאה בכף היד, מן הראוי לשאול, האם נעלמה "סיבה" שיכלה "להצדיק" המשך למגמת עלייה במחיר זהב?
הכוונה היא לאפשרות להטלת סנקציות משניות על מי שסוחר עם רוסיה. זאת לאחר בחירתו של מר טרמפ לנשיא ארה"ב.
חזרנו וצפינו אפשרות להטלת סנקציות משניות על מי שסוחר עם רוסיה, ככול שתימשך ההתקדמות מערבה של צבא רוסי באוקראינה. בייחוד ככול שיסתמן שמגיע לסיומו השלטון הנוכחי באוקראינה. אז האופציה היחידה של מנהיגי "המערב" – בייחוד בארה"ב – להמשך העימות עם רוסיה, תהיה במישור הכלכלי. זאת על ידי הטלת סנקציות משניות על כול מי שסוחר עם רוסיה.
סימן מקדים לכך כבר ניתן לאחרונה על ידי הממשל של הנשיא ביידן. הממשל הטיל סנקציות על 19 חברות ואנשים בהודו, בטענה שהם מכרו לרוסיה מוצרים "שמסייעים למאמץ המלחמתי שלה באוקראינה". כלומר סנקציות מוטלות גם על פעילות כלכלית בהודו! זה כבר קורה מזמן לגבי פעילות כלכלית בסין.
בסבב הסנקציות האחרון נכללו כ-400 גופים עסקיים ואנשים במדינות שונות.
כתבנו כבר על כך שמוסדות פיננסיים – בייחוד בנקים – במדינות כמו סין והודו, חוששים לאפשר עסקות בסחר עם רוסיה, מחשש שיוטלו עליהם סנקציות.
ראוי לשאול, האם אחרי בחירתו של מר טרמפ לנשיא ולאור העובדה שנמשכת התקדמות מערבה של צבא רוסי באוקראינה, עדיין יש חשש מידי וברור שנגיע להטלת סנקציות גורפות על כול מי שסוחר עם רוסיה? בייחוד על מוסדות פיננסיים!
מר טרמפ הצהיר שהוא "יסיים את המלחמה באוקראינה בתוך 24 שעות". אחרי שייבחר לנשיא. מר ואנס, סגן הנשיא הנבחר, אמר שהשלטון באוקראינה יאלץ להסכים "לוויתורים טריטוריאליים" כדי לסיים את המלחמה.
מר פוטין בקיץ 2024 אמר שהשלטון באוקראינה יאלץ להסכים לוותר על השליטה בכול שטחן של ארבעת המחוזות שסופחו לרוסיה (כטענת הרוסים). כמו כן שאוקראינה לא תהיה חברה בארגון נאטו ושלמעשה תפורק מנשקה "ותיפטר" מאידיאולוגיה "נאצית".
כיצד זה ייעשה ב-24 שעות? אולי טקס החתימה על הסכם כזה ימשך 24 שעות. ברור שלא משא ומתן עם ארה"ב להשגת הסכם כזה.
השלטון ברוסיה חזר ואמר שהוא לא יפסיק את הלחימה תוך כדי ניהול משא ומתן. האם השלטון – החדש – בארה"ב, יפסיק את ההתנהלות של הטלת סנקציות – בייחוד סנקציות משניות – תוך כדי ניהול משא ומתן?
אם לא, אז עדיין קיים חשש להטלת סנקציות משניות – על סין, על הודו, על טורקיה, אפילו על איחוד האמירויות ועוד.
נוסיף לכך אפשרות למחלוקת עזה שתהיה בחוגי השלטון ברוסיה, בייחוד בין ראשי הצבא לנשיא פוטין, באשר לדרך שבה "יובטח" ששלטון במה שיוותר משטחה של אוקראינה, לא יוכל לסכן את בטחונה של רוסיה. במילים אחרות, באיזה שטח משטחה של אוקראינה – בנוסף לארבעת המחוזות שסופחו לרוסיה – תישלל אפשרות לנוכחות צבאית, מלבד כזו של צבא רוסי. כיצד זה יעשה?
אם כך, עדיין הכול ייתכן.
אולם ופה אנחנו מגיעים לעיקר. “הסדרה" באוקראינה, לא תשנה את המצב הכלכלי/פיננסי בארה"ב וגם לא במדינות השוק המשותף. האפיון שלו הוא שילוב של סטגנציה כלכלית ביחד עם גרעון גדול בתקציב הממשלה ולמעשה גם המשך הרחבה מוניטרית על ידי בנקים מרכזיים.
זה לא ישתנה גם אם תהיה "הסדרה" באוקראינה.
ההצהרות של הנשיא הנבחר טרמפ, שהוא שוב יפחית את שיעור המיסים על ההכנסות בארה"ב ובו בזמן יגדיל מיסים – מכסים – על ייבוא לארה"ב, אם תקויימנה, יביאו להגדלת הגרעון בתקציב הממשלה וגם לעלייה במחירים. כך גם אם אכן יהיה גירוש המוני של מהגרים "לא חוקיים". זה יתבטא בגידול בעלות השכר בארה"ב, כפי שכבר מתבטא בארה"ב בהסכמי שכר חדשים בסקטורים שונים ובחברות שונות. הסכמים לעליות שכר של 8-10 אחוזים בכול שנה במשך 4-5 שנים!
סנקציות משניות על כול מי שסוחר עם רוסיה, אם תוטלנה כאלו, תזרזנה תהליך כלכלי/פיננסי ותגרומנה להקצנה שלו. אולם המגמה של תהליך כזה, לא תשתנה. השערות על כן/לא תהיינה כאלו, תגרומנה לטווח תנודות גדול יותר בתוך מגמה שלא תשתנה. זה משפיע בייחוד/רק על פעילויות לטווח קצר, כמו על ידי אלו שפועלים באמצעות "מנוף פיננסי". לא אמור להשפיע על פעילות של אלו, שסבורים שאנחנו נמצאים בתהליך שיביא "לסופו" של הבנק המרכזי של ארה"ב. כלומר, “לסוף המנדט" שניתן לו על ידי הפוליטיקאים ושמאפשר את צורת ההתנהלות שלו. כדי שפוליטיקאים יחליטו כך, חייב להיות משבר כלכלי/חברתי גדול. ייתכן שבחירתו של מר טרמפ לנשיא, מראה שהולכים ונוצרים תנאים לכך. לא בגלל מה שהוא יעשה או לא יעשה, אלא עצם העובדה שהצביעו עבורו. כמו גם מה שהולך ומתברר מההתנהגות של בוחרים במדינות שונות באירופה.
הערה: סביר שהצבא הרוסי לא ישהה פעילות שלו, שמטרתה לסלק יחידות של צבא אוקראינה ממחוז דונבס וממחוז קורסק. יצריך כיבוש מקומות כמו צ’בי יאר ואחרי כן סלבינסק וקרמטרוסק. כמו כן את פוקרובסק.
“השתהות" תיתכן בקבלת החלטה "מה הלאה" אחרי שמקומות אלו יכבשו. כבר דווח על כך, שחוגים מקורבים לנשיא פוטין, אוליגרכים, הציעו/מציעים לו להשתהות עם קבלת החלטה כזו, כדי לראות לאיזו "הסדרה" יוכלו להגיע עם הנשיא הנבחר טרמפ. ניסיון כזה, סביר שגם נדרש כדי לרצות מדינות ידידותיות לרוסיה כמו סין והודו. זאת בגלל חשש שיוטלו עליהן – בייחוד על סקטור פיננסי – סנקציות משניות. כלומר, כדי שיוכלו לומר להן: “ניסינו".
ייתכן שסימן למהות החלטה כזו יהיה אם צבא רוסי יחדש הפצצות על מתקני אנרגיה באוקראינה. זאת כדי "לשכנע" אוכלוסיה שאין טעם להישאר במדינה שאין בה אספקת חשמל. אם יוחלט על מדיניות שכך יקרה כבר בחורף הקרוב, אז החלטה (והפצצות כאלו), תצטרך להתקבל כבר במהלך ששת השבועות הקרובים. סביר אחרי "גישושים" שיעשו עם "הצוות של טרמפ", לגבי סוג "ההסדרה" שיהיה מוכן לה.
הכול עדין אפשרי.
אוקראינה – המבחן של מר טרמפ.
הממשל של מר טרמפ יצטרך להחליט, כבר בקרוב, כיצד הוא מתייחס למלחמה הנוכחית באוקראינה.
יש את הגישה "האידיאולוגית" של ממשל הנשיא ביידן, ראשי מדינות בשוק המשותף ומדינות G7 שאפשר לתמצת אותה כך: “אסור לתת למר פוטין לנצח". מדוע? בגלל… ובגלל… ובגלל.. כול מיני טעונים "אידיאולוגים" על הצורך "בשמירת הדמוקרטיה ומניעת השתלטות מנהיגים טוטליטריים". כמובן "שהדוגמה" שמשתמשים בה, היא ההתנהלות – שאינה ראויה – של מדינות דמוקרטיות בתקופה שאחרי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה ועד לתחילת מלחמת העולם השנייה.
לפי גישה זו יש להמשיך במלחמה באוקראינה, עד "שיעלם" השלטון של מר פוטין ברוסיה. “יקח כמה שיקח". הבעייה היא "שיקח" מצריך גם/בעיקר שימוש בחיילים. את אלו "מספקים" כעת תושבי אוקראינה. מנהיגי "המערב" הצהירו/מצהירים שהם לא "יספקו" חיילים – לא בצורה גלויה ולא במספרים גדולים – למלחמה באוקראינה. סביר שאין להם תמיכה פוליטית במדינות שלהם לעשות זאת.
אם כך, כפי שנראה כעת – וככול ששלטון הנשיא פוטין אינו "נעלם" – תימשך המלחמה באוקראינה גם אחרי שרוסיה תשתלט על כול ארבעת המחוזות שהיא ספחה שם.
מה שלא שמים לב אליו היא העובדה, שזה יביא לחורבנה של אוקראינה כמדינה. עד כה הלחימה הייתה בשטחים שרוסיה מחשיבה אותם כחלק מרוסיה. צורת הלחימה היא שצבא של אוקראינה "מתבצר" בישוב. הצבא הרוסי מחריב את הישוב על ידי הפצצות ואז שולח חיילים כדי לכבוש אותו. אם הלחימה תעבור למחוזות באוקראינה מעבר לארבעת מחוזות אלו, אז הישובים בשאר שטחה של אוקראינה יהפכו לתלי חורבות כמו שקרה/קורה במחוזות שכעת רוסיה רואה בהם חלק מרוסיה. התוצאה: מיליוני אנשים שינוסו מערבה – לפולין ולגרמניה.
כדי למנוע מצב כזה, מופצות כעת "במערב" הצעות "להקפיא" את המצב הנוכחי באוקראינה. אפשר גם להפיץ שמועות על "ביאת המשיח". סביר/ברור שהשלטון ברוסיה לא יסכים לכך. זה מביא אותנו למבחנו של הנשיא טרמפ.
כמו בעסק שנכשל.
הגישה השנייה להתייחסות למלחמה באוקראינה היא: “המטרה היא להחליש את רוסיה בתקווה שישתנה השלטון ברוסיה ו/או שישנה את ההתנהלות שלו".
עד כה נראה שלא קרה כך וספק אם יקרה כך בקרוב. אז מה עושים? ממשיכים באותה דרך? כך הציע מר אוסטין שר ההגנה של ארה"ב. אבל כעת יהיו נשיא ושר הגנה חדשים בארה"ב.
גישה שנייה היא לומר, “שהפרויקט" כמתואר למעלה מיצה את עצמו או אפילו נכשל. במקום "להסתבך" בהמשך אותה דרך, ראוי "לחתוך הפסדים" (בייחוד של תושבי אוקראינה) “ולהמשיך הלאה".
ברור כי אם הממשל של הנשיא טרמפ ינהג כך, יאשימו אותו "בקריסה של אוקראינה" ובסיכון הדמוקרטיה בעולם. (גם חלק מנציגי המפלגה הרפובליקאית בקונגרס ובסנט, יטענו כך.) אז יאשימו. ממילא הוא אינו יכול לחזור ולהיבחר בשנת 2028. כמו כן מר ואנס סגן הנשיא חוזר ואומר שכך צריך לנהוג.
אם כך זה יהיה המבחן של מר טרמפ. כבר בקרוב. להמשיך בגישה "אידיאולוגית" שמאפיינת את מנהיגי "המערב" הנוכחיים ובראשם ממשל הנשיא ביידן. או לנהוג כפי שנוהגים "בעסק שנכשל" – “חותכים הפסדים" וממשיכים הלאה, אחרת מסתכנים "שכול העסק יקרוס".
למה לנחש. נדע ממש ב-2-3 החודשים הקרובים. זאת כיוון שהשיחות בין השלטון ברוסיה "והצוות" של הנשיא הנבחר טרמפ, תתחלנה עוד לפני תחילת כהונתו של מר טרמפ ב-20 בינואר 2025. עד אז סביר שצבא רוסי ישתלט על כול/כמעט כול השטח של מחוזות שכעת נחשבים לחלק מרוסיה. אז יהיה צורך לקבל החלטות לגבי "מה הלאה". גם מר טרמפ יצטרך להחליט במה הוא רוצה להעסיק את עצמו בתקופת הכהונה שלו. “בפרויקט" שהחל בו מר ביידן, או בסיבות שבגללן הוא נבחר. לא יהיה מנוס מכך.
ישראל – כעת לא יהיה את מי להאשים.
אחרי שהוחלף שר הביטחון בישראל ובקרוב יוחלף נשיא ארה"ב, לא יוכלו נציגי ממשלת ישראל והתומכים בה, “להאשים אותם" באי קבלת החלטות ו/או בהשתהות בקבלת החלטות לגבי התנהלות הלחימה ברצועת עזה ובלבנון. כעת הם האחראים למה שנעשה ולמה שלא נעשה.
מה שכנראה לא יעשה הוא כיבוש כל השטח של "דרום לבנון" בידי צה"ל. מזה זמן אפשר לשמוע על כך דווקא מתומכים של הממשלה שמופיעים בערוץ 14. צריך לשים לב למה שהם אומרים ולצורה שהם "מסבירים" את מעשי הממשלה ובעיקר את מה שהממשלה אינה עושה – דהיינו מה שצה"ל אינו עושה.
אם אכן כך יהיה, אפשר "להסביר" זאת בכך "שאין מספיק כוחות צבא" כדי לעשות זאת. בייחוד כוחות מילואים. לא רק לכבוש אלא גם להחזיק בשטח שייכבש. ייתכן גם "הסבר" בצורך להערך "לפעולה באיראן". כול אחד “והסברו”.
אולם ייתכן גם "הסבר" לפי מה שאנחנו תארנו "כממשל המרשל פטן".
כלומר, “וויתור על קצוות, כדי למנוע הגעת מלחמה למרכז".
בהקשר שלנו מדובר על "הסדרה" בגבול עם לבנון, כדי למנוע מלחמה שבה ייפגע "המרכז".
כיצד ייפגע? בהפצצות של טילים "מדויקים" מלבנון וייתכן גם מאיראן. תאמרו הרי כבר יש הפצצות כאלו. נכון. אבל זו עדיין אינה עוצמת המלחמה שמנסים למנוע "מהמרכז".
האם עדיין יש לחיזבאללה בלבנון יכולת לעשות זאת? איננו יודעים. אולם אנו מעריכים שגם אם יש לו יכולת לעשות זאת, עדיין לא הייתה לו סיבה להשתמש ביכולת כזו.
מדוע?
כיוון שברור שאם יעשה זאת, אז לממשלת ישראל לא תהיה ברירה אלא "להחריב" את לבנון, כמו שנעשה ברצועת עזה. רק כך ישללו מחיזבאללה יכולת להמשיך ולעשות זאת.
מתי חיזבאללה, דהיינו המפעילים שלו מאיראן, יחליטו לעשות שימוש ביכולת כזו, אם אכן קיימת כזו? רק כאשר יגיעו למסקנה שממילא הולכים "להחריב" אותו כארגון שלמעשה שולט בלבנון. ייתכן שמהלך הכרחי (אולם לא מספיק) לצורך זה, הוא גם כיבוש כול "דרום לבנון". זה עלול להביא את המלחמה "למרכז". דהיינו הפצצות באמצעות טילים "מדויקים" גם/ובעיקר של תשתיות כלכליות.
האם לישראל יש יכולת למנוע זאת על ידי "יירוטים" ו/או הפצצות "מנע"? איננו יודעים. ייתכן שאיש אינו יודע. האם ממשלת ישראל תהיה מוכנה להסתכן בכך?!
המשמעות של "ממשל מרשל פטן" בישראל תהיה שבעניין חיזבאללה בלבנון יגיעו "להסדרה", שלפיה למעשה (לא "על הנייר") תישמר היכולת של חיזבאללה להתקיים כארגון בלבנון וגם לקיים יכולת להפציץ באמצעות טילים "מדויקים" תשתיות כלכליות בישראל. כמובן שגם להפציץ ישובים באזור של "עוטף לבנון" – שיכלול כנראה את כול השטח עד לחיפה, יוקנעם וכדומה. מתי? מתי "שיתחשק לו". אבל תאמרו: הרי "מבטיחים שאם הם רק יעזו, אז נעשה כך וכך". אז "מבטיחים”. “בממשל מרשל פטן" “ההבטחה" היחידה שמנסים לקיים היא "הביטחון של המרכז". אין בזה חידוש. הרי זה מה שתמיד טענו תושבי "עוטף עזה". כעת יהיו גם תושבי "עוטף לבנון".
כאמור למעלה, ראוי לשים לב דווקא לנאמר בערוץ 14 ולצורה שבה זה נאמר – “מוסבר" – כדי להסיק האם זו תהיה המדיניות של ממשלת ישראל?! מדוע דווקא הם? כי יצטרכו "להכין" ציבור מסוים לקבל/להשלים עם מדיניות כזו. כאמור למעלה, לדעתנו, יש סימנים שזה כבר קורה. אבל מה אנחנו "יודעים"? כלום. בכול מקרה, כעת כבר לא יהיה אפשר "להאשים אותם".
אנחנו טועים? אולי. גם זה יתברר כבר ב-2-3 החודשים הקרובים.
אודות "תילי חורבות" בדרום לבנון.
משודרות בטלביזיה כתבות שבהן נראים כפרים בלבנון סמוך לגבול ישראל, “שהפכו לתילי חורבות". “משטחים אותם". מה אמורים להסיק מכך תושבי ישובים בישראל סמוך לגבול לבנון? מה אמורים תושבי ישראל להסיק מכך?
נזכיר עיר שבמלחמת העולם השנייה הפכה לתילי חורבות – סטלינגרד ברוסיה. למעשה כמעט כולה מלבד רצועה צרה – עד כק"מ אחד רוחבה – על שפת נהר הוולגה, נכבשה על יד הצבא הגרמני. העיר עצמה הפכה לתילי חורבות. בלי מרכאות. אולם צבא רוסי המשיך להחזיק ברצועה צרה זו לאורך הנהר.
כיצד הצליח לעשות זאת? כיוון שכול הזמן נשלחו לשם תגבורות ואספקה מעבר לנהר הוולגה, מקום שבו החזיק הצבא הרוסי – הצבא האדום של ברית המועצות. כך עד שריכזו שם מספיק כוחות כדי לכתר את הצבא הגרמני בסטלינגרד והשאר ידוע.
כלומר, “תילי חורבות" אינן "מבטיחות" שלא תתקיים פעילות צבאית עוינת במקום כזה. זה תלוי במה שקורה "מעבר לנהר הוולגה". בעימות עם חיזבאללה בלבנון "מעבר לנהר הוולגה", זה כול השטח שמעבר לחמשת הק"מ סמוך לגבול עם ישראל. גם ובייחוד מעבר לנהר הליטני ולנהר האוולי. גם ובעיקר מצפון לבירות.
למרות "תילי החורבות" בכפרים בלבנון סמוך לגבול ישראל, כמעט בכול יום וכמה פעמים ביום, ישובים בישראל סמוך לגבול לבנון, מופצצים בטילים. מה לכאורה אומרים לתושבים מפונים ולא מפונים בישובים כאלו? “אבל כעת אין סכנת פשיטה של חיזבאללה. יש הפצצות של טילים? אז מה? גם על כפר סבא ופתח תקווה יש הפצצות של טילים. אז אל תתלוננו. אתם יכולים לחזור בבטחה לבתיכם. כמו שהבטחנו." זה מה שרוצים להרגיל אותם? את כול תושבי ישראל?!
מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין – זהב.
מחיר זהב – 2684 (2747) דולרים לאונקיה.
מדד דאו גונס תעשייתי – 43988 (42114)
מדד נאסדק – 19286 ( 18518)
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 4.31% ( 4.25%.)
שער ריבית יומי ארה"ב 4.50%
מחיר נפט קל ארה"ב – 70 ( 72) דולר לחבית. ברנט באירופה – 74 (76) דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 1.95% (1.93%)
בסוגריים – הנתונים ביום 27 באוקטובר 2024.
שער חליפין ינים לדולר – 152.
מחיר זהב – ירידה 2.3% . מדד דאו ג’ונס – עליה 4.4% . מדד נאסדק – עליה 4.4% .
שער ריבית יומי – ירידה 0.25%. תשואת אג"ח ממשלה לטווח ארוך – עלייה קטנה.
מחירי נפט – ירידה 2 דולרים.
תחום תנודות במחיר זהב – 2747 – 2660 דולרים לאונקיה.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
שער ריבית בארה"ב.
כצפוי הבנק המרכזי הוריד את שער הריבית היומי ברבע אחוז. מצפים שיעשה כך גם בחודש דצמבר 2024. במקרה כזה ולפי התשואה הנוכחית שבה נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון 10 שנים – 4.3%, נקבל ששער הריבית היומי יהיה נמוך מתשואת אג"ח לטווח ארוך. למעשה נקבל עקום תשואה שטוח לתקופות פדיון עד 10 שנים – ברמה 4.2-4.3 אחוזים לשנה. לפי זה לכאורה הצפי הנוכחי הוא ששער הריבית היומי לא ירד מתחת
ל-3.25-3.5 אחוזים. זאת לעומת רמה 0-1 אחוז ברוב השנים מ-2010 עד 2021.
מדדי מניות.
“חגגו" את הבחירה של מר טרמפ לנשיא. זאת לעומת התחזיות על כך שבחירתו תביא לקץ האנושות. או לפחות של תומכי המפלגה הדמוקרטית. נכון למועד כתיבת דברים אלו, גם הם עדיין קיימים ונאחל לכולם המשך חיים טובים.
מניית טסלה בלטה "בחגיגה" בעלייה מעל מחיר של 300 למניה. לא ברור מדוע. הרי כבר ממשל הנשיא ביידן הטיל מכס בשיעור של 100% על ייבוא מכוניות חשמליות מסין. האם זה לא יחול על ייבוא מכוניות טסלה שמיוצרות בסין? ובכלל הרי ממשל טרמפ אמור לבטל את ההוראות הדרקוניות של ממשל הנשיא ביידן "להרגיל" את הציבור בארה"ב לקנות רק מכוניות חשמליות?
“סיבה" לעליות במדדי מניות יכולה להיות "הבטחה" שלו לסיים מלחמות. זה אינו תלוי רק בו.
“סיבה" אחרת היא הבטחה שלו להפחית – שוב – את שיעור המס על הכנסות. כמו גם הסרת האיום/הבטחה של הגברת האריס להעלות את המס על רווחי הון ולהנהיג מס על "רווחים שלא מומשו".
יש גם הבטחה של מקורבים למר טרמפ, בהם אילן מאסק, לחסל הוצאות סרק על מיזמים "ירוקים" שהונהגו ותוקצבו בתקופת ממשל הנשיא ביידן. ייתכן שגם לחסל הוצאות שתוקצבו "לשמירת הדמוקרטיה", דהיינו למימון המלחמה באוקראינה.
חיסול/הקטנת הוצאות אלו, אם תקרה, עשויה לקזז ירידה בהכנסות כתוצאה מהפחתה בשיעור המס על הכנסות. לא ברור/ידוע מה תהיה ההשפעה על גודל הגירעון בתקציב הממשלה.
מה שכן ידוע הוא שלמעשה בשנים עשר החודשים האחרונים, הבנק המרכזי של ארה"ב לא ספג כסף מהציבור. זאת למרות שבדיווח שלו נרשם שהוא הקטין החזקות באג"ח בסכום של כ-870 ביליון דולרים. איך קרה "הפלא" הזה?
נניח לצורך ההסבר שהוא הקטין בסכום זה החזקות באג"ח שהונפקו על ידי ממשלת ארה"ב וכך נרשם בדוח שלו. כיצד ממשלת ארה"ב שלמה לו עבור פדיון אג"ח אלו?
היא מכרה אג"ח בסכום זהה לציבור, בעיקר לקרנות "כספיות". כיצד אלו שילמו עבור קניית אג"ח בסכום זה? על ידי כך שהן הקטינו פיקדונות שלהן בבנק המרכזי בסכום כזה.
אחרי "הסיבוב" הזה, לא השתנה החוב של ממשלת ארה"ב, אלא שבמקום שהבנק המרכזי יחזיק בו, כעת קרנות כספיות מחזיקות בו (במקום בפקדונות בבנק המרכזי). מהי ההשפעה על "הנזילות" בסקטור הפרטי? אפס. לקרנות הכספיות יש נכס נזיל – דמוי כסף – בצורה של חובות לזמן קצר של ממשלת ארה"ב, במקום פקדונות בבנק המרכזי.
האם הבנק המרכזי יכול שוב בשנים עשר החודשים הבאים להקטין החזקות באג"ח בסכום של 870 ביליון דולרים? קרנות כספיות מחזיקות כעת בפקדונות בבנק המרכזי רק בסכום של כ-170 ביליון דולרים. לכן, הן לא תוכלנה להגדיל החזקות באג"ח של ממשלת ארה"ב בסכום של 870 בליון דולרים.
מי יוכל לעשות זאת? בנקים מסחריים שמחזיקים בבנק המרכזי פקדונות (“רזרבות חופשיות") בסכום של כ-3200 ביליון דולרים. אולם הם לא יעשו זאת, בגלל מגבלות רגולטוריות כמו גם בגלל חשש להפסדי הון אם תעלה התשואה שבה נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב, גם לתקופת פדיון קצרה.
אולם דילמה זו נפתרה על ידי הבנק המרכזי בצורה פשוטה. הוא הודיע שיקטין את "הספיגה" באמצעות אי מחזור אג"ח שיוצאות לפדיון, לסכום של 20-25 ביליון דולרים בחודש. בו בזמן הוא ממשיך לשלם ריבית בסכום של יותר ממאה ועשרים ביליון דולרים בשנה, על פקדונות שמוחזקים אצלו. כך שלמעשה הוא כמעט שאינו "סופג" כסף מהסקטור הפרטי.
התוצאה? לא קטנה "הנזילות" שמאפשרת פעילות בשוקי הון – מניות, אג"ח, סחורות וזהב.
“הלחץ" לירידה במחירי אג"ח, נובע מגידול וצפי לגידול בהנפקות של אג"ח ממשלת ארה"ב וגם במדינות בשוק המשותף וביפן. כמו גם בבריטניה.
בו בזמן הירידה בריבית יומית בארה"ב והירידה שהייתה עד כה בריבית משכנתאות, מקלה על לווים לממן רכישת בתים במימון של משכנתאות. הוסיפו לכך הסכמים להעלאות שכר בסקטורים, בעיקר כאלו שנהנים מגידול בהוצאות ביטחון “להצלת הדמוקרטיה”, ואין להתפלא על הזחילה כלפי מעלה במחירי lumber.
בכלל מחירי סחורות הפסיקו לרדת, כמו שהסתמן מהעובדה שמחיר זהב לא ירד, אלא עלה לשיאים חדשים. במצב כזה, נוצרת רמת מחירים גבוהה יותר מזו שהייתה לפני 4-5 שנים. רמה שממנה יתחיל שלב נוסף של עליות במחירים – עליות בשכר. בהמשך עליות בריבית. אולם תחילה עדיין עליות במדדי מניות. אם כי במקביל לעליות במחיר זהב – כסימן לכך שלא יהיה מנוס משוב להעלות את הריבית היומית.
מה תהיה ההשפעה של פעולות "קיצוניות" על ידי ממשל הנשיא טרמפ? צריך לראות שהוא עושה פעולות כאלו. עד אז מה שרלבנטי הוא שהבנק המרכזי אינו "סופג" כסף, שנמשך הגרעון הגדול בתקציב הממשלה ושאפשר להמשיך "לספר סיפורים". כי עדין לא הגיעו למצב שבו חייבים לקבל החלטות "קיצוניות". אבל זה יגיע. זה יקבע על ידי דימה, שמדי
2-3 שבועות מקבל מפות שטח חדשות, לישובים שהוא אמור לכבוש באוקראינה. אלו אינם סיפורים. זו המציאות בשטח.
—————————————————————-
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.