עורך: ד"ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 2 בפברואר 2025.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
רוסיה – אין "חלל ריק" (ואקום) בפעילות כלכלית.
ארה"ב – שר אוצר חדש – מדיניות ישנה.
השעון "מתקתק" לנשיא טרמפ – גם לנשיא פוטין.
שערי ריבית ביפן – “ירעידו את העולם".
מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין – זהב.
רוסיה – אין "חלל ריק" (ואקום) בפעילות כלכלית.
אחרי תחילת "המבצע הצבאי המיוחד" של רוסיה באוקראינה, חברות זרות הפסיקו פעילות של ייצור רכב ברוסיה וגם ייבוא ישיר של רכב לרוסיה.
תחילה ירדו מאד קניות של רכב פרטי חדש ברוסיה כמו גם ייצור מקומי ברוסיה של רכב פרטי. אולם מתחילת שנת 2024 חל שנוי גדול בשוק זה. קניות רכב חדש (כולל משאיות) חזרו ועלו לרמה של כ-1.6 מיליון יחידות בשנת 2024. (עדין רחוק מאד מכמות של כ-3 מיליון לפני כעשור).
היכן שיש ביקוש מופיע היצע. במקום היצע של חברות "מערביות" קיים כעת היצע של מכוניות פרטיות מסין, בייחוד מייבוא, אולם גם מייצור מקומי ברוסיה. זאת במפעלים שננטשו על ידי חברות "מערביות".
לפי אומדנים, כ-62% מההוצאה על רכישת מכוניות פרטיות חדשות, הייתה למכוניות סיניות. כ-17% למותגים מקומיים – רוסים. כ-11% למותגים אירופאים וכ-5% למותגים יפנים. (ייתכן באמצעות "ייבוא עקיף".)
לפני תחילת "מלחמת הסנקציות" ברוסיה, חלקן של חברות "מערביות" בשוק זה היה
כ-69%. כעת חלקן של חברות סיניות הוא כ-67%.
הייצור המקומי ברוסיה בשנת 2023 היה כ-700 אלפי מכוניות (כולל כ-150 אלף משאיות), לעומת כ-1.5 מיליון בשנת 2021. זאת בגלל נטישת חברות זרות את רוסיה. אולם בשנת 2024 הייצור המקומי של מכוניות פרטיות ברוסיה עלה לכ-740 אלפי מכוניות. קצב הייצור החודשי ממשיך לעלות והגיע לכ-80 אלפי מכוניות בחודש.
הגידול בביקוש למכוניות פרטיות חדשות, סופק בעיקר מגידול בייבוא מכוניות פרטיות מסין. לאחרונה מדווח שקיימת "רוויה" בהיצע של מכוניות מיובאות מסין. ייתכן בגלל האטה בקצב הגידול בביקוש למכוניות חדשות והמשך גידול בייצור מקומי.
גידול בייצור מקומי של מכוניות ברוסיה מצריך גידול בשימוש בצמיגים חדשים. חברות "מערביות" הפסיקו גם ייצור של צמיגים ברוסיה. בדומה לביקושים לרכב חדש, גדלו ברוסיה בשנת 2024 גם ביקושים לצמיגים חדשים. הגידול בביקוש סופק על ידי גידול בייצור מקומי של צמיגים – כ-34 מיליון יחידות – גידול של כ-13% משנת 2023, וגידול בייבוא צמיגים – לכ-26 מיליון יחידות – גידול של כ-18% לעומת שנת 2023.
הערה: אלו אומדנים.
סנקציות משניות – ייבוא מסין.
ברור שעדיין יש ברוסיה תלות גדולה בחברות זרות – כעת סיניות – לאספקת מכוניות וצמיגים. סביר שתלות זו תקטן ככול שיגדל ייצור מקומי ברוסיה. בשונה מבעבר, כעת השלטון ברוסיה דורש ממשקיעים זרים בייצור מקומי, שחלק הולך וגדל "מייצור מקומי" יהיה מבוסס על פריטים שמסופקים מחברות ברוסיה. כמו כן שלא תהיה להם אפשרות להפסיק ייצור מקומי ברוסיה.
אולם כעת עדיין יש תלות גדולה בחברות סיניות. בייצור מקומי ובייבוא.
לזה יש חשיבות גדולה מאד בעימות שייתכן בקרוב בין רוסיה וארה"ב לגבי "הפסקת הלחימה באוקראינה". האמצעי העיקרי של הנשיא טרמפ בעימות כזה, אם יבחר בו, יהיה הטלת סנקציות משניות על מי שסוחר עם רוסיה. בעיקר על חברות בסין. אולם בעיקר על מוסדות פיננסיים בסין שמאפשרים סחר כזה.
זה עלול להביא "לפיצוץ" ביחסים של ארה"ב עם סין. נדע בעוד זמן קצר.
ארה"ב – שר אוצר חדש – מדיניות ישנה.
מר ביסט מונה להיות שר אוצר בממשל של הנשיא טרמפ. נראה לפי ההתנהלות שלו כשר אוצר, שתתקיים האמרה "מה שרואים מפה, לא רואים משם".
או בלשון העם: מה שאומרים לפני בחירות, אינו מה שעושים אחרי בחירות.
לפי מה שדווח עד כה, מר ביסט מתכוון להמשיך במדיניות של שרת האוצר בממשל הנשיא ביידן, הגב’ ילן, שעיקרה לנסות "לווסת" את מחיריהן של אג"ח לטווח ארוך. זאת כדי להשפיע על התשואה שבה הן נסחרות – שער הריבית לטווח ארוך.
הגב’ ילן עשתה זאת בשני אופנים: ראשית, על ידי הגדלת ההנפקות של אג"ח לפדיון קצר – בעיקר עד שנה אחת. זאת כתחליף להנפקות של אג"ח לפדיון לטווח ארוך – 7-10 שנים ומעלה.
שנית, על ידי רכישה חוזרת של אג"ח שהונפקו על ידי ממשלת ארה"ב. זאת באמצעות מכרזים שבועיים לרכישת אג"ח לתקופות פדיון שונות על ידי משרד האוצר של ארה"ב. עד כה, אלו נעשו בסכומים של כשמונה ביליון דולרים בחודש אחד.
בלשון העם: “לווסת" את מחיריהן של אג"ח ממשלתיות, על ידי מתן "נזילות" שתאפשר מכירה שלהן על ידי מחזיקים בסקטור הפרטי.
פעלולים כאלו ודומיהם כבר נוסו על ידי שרי אוצר בעבר. זאת בניסיון "להשפיע" על שערי ריבית. התוצאה הייתה תמיד דומה: עלייה בשיעור האינפלציה ובשערי ריבית.
מדיניות זו של משרד האוצר האמריקאי – גם עם שר אוצר רפובליקאי – מצטרפת למדיניות של הבנק המרכזי של ארה"ב מאז שנת 2008-2010, שמטרתה להשפיע על שער הריבית לטווח ארוך. זאת על ידי קנייה/החזקה של אג"ח לפדיון לטווח ארוך. במקום קנייה/החזקה של אג"ח לטווח קצר – לפדיון עד שנה אחת.
מחיר אונקיית זהב בתחילת 2008 היה כ-800 דולרים לאונקיה. כעת מחירו 2800-2900 דולרים לאונקיה. מדד דאו ג’ונס תעשייתי באותם תאריכים: 13140 ו-44500.
במונחי מחיר זהב, ירד "מחירו" של מדד דאו ג’ונס תעשייתי בכ-7%.
הערה: במדד דאו גונס תעשייתי כלולות כעת החברות אפל ואנבידיה. מניית אנבידיה החליפה את מניית אינטל במדד. “בעלי" מדד זה נוהגים להחליף "סוסים צולעים" ב"סוסים דוהרים". זה גורם להטייה של "ביצועי" המדד כלפי מעלה לאורך תקופות ארוכות. כלומר, תמיד דואגים לכלול במדד "סוסים דוהרים" בזמן שהם עדיין "דוהרים".
אם כך, במה מתבטאת התבונה האנושית לעומת “השקעה ברברית”? בהכנסות מתשלומי דיבידנדים על ידי חברות שנכללות במדד דאו ג’ונס תעשייתי. אם נניח הכנסה בשיעור של 2% בשנה (מערך המדד), נוסיף בחישוב לא מדויק, כ-65% לאורך תקופה של 26 שנים.
זו בהחלט הכנסה מצטברת בסכום גדול לאורך תקופה ארוכה. תרומת תבונה אנושית.
אם מחירו של זהב יעלה מעל 4500 דולרים לאונקיה, ומדד דאו ג’ונס תעשייתי לא יעלה מעל ערכו כעת, אז "תעלם תרומת התבונה האנושית" לעומת השקעה "ברברית".
הסיבה לכך תהיה שהשקעות סרק שנעשו בתקופה שבה השלטונות "וויסתו" שערי ריבית לטווח ארוך, “תמחקנה". זה יתבטא בלשון העם: “מחיקת ערך השקעות וחובות".
זה מה שקורה בסטגפלציה. זאת כאשר השקעות סרק שנעשו בעבר, אינן מניבות תשואה ריאלית.
גם אם הן נעשות בתקופת כהונתו של שר אוצר רפובליקאי, שמנסה למנוע עלייה בשער הריבית לטווח ארוך.
כעת נראה שיש בארה"ב שר אוצר חדש עם מדיניות ישנה.
לכך, סביר שתצטרף כבר בחודשים הבאים – עד קיץ 2025 – מדיניות "ישנה" של הבנק המרכזי של ארה"ב.
דהיינו, לחדש הגדלת החזקות באג"ח של ממשלת ארה"ב. מדוע? כדי למנוע עלייה בשער הריבית לטווח ארוך. לשביעות רצונו של הממשל הנוכחי בארה"ב.
האם דווקא ממשל רפובליקאי ימכור זהב?
עלייה במחיר זהב גם בשנת 2025, ביחד עם דשדוש במדדי מניות, עלולה להתחיל להדאיג את תושבי "המערב", בייחוד תושבי ארה"ב. ייתכן שדווקא ממשל רפובליקאי שוב ימכור זהב מהחזקות של ארה”ב בזהב – מדווחות כ-280 מיליון אונקיות, אם ישנן כאלו. זאת ביחד עם מדינות באירופה וקרן המטבע הבינלאומית.
מי עשה זאת בעבר? נשיא רפובליקאי! מר ניקסון המנוח בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת. אם יעשו זאת, זה יכול לגרום לתנודה גדולה במחירו כלפי מטה, כפי שקרה כאשר מחירו ירד מכ-200 דולרים לאונקיה עד לכ-100 דולרים לאונקייה, לפני שחזר לעלות עד לכ-650-800 דולרים לאונקייה. הכול ייתכן. גם בממשל רפובליקאי. בייחוד כזה "שממליץ" על החזקות/השקעות בביטקוין.
השוני מהתקופה שבה הנשיא המנוח ניקסון מכר זהב, הוא שכיום יש סכומים גדולים מאד של חובות של ממשלת ארה"ב שמוחזקים בידי זרים. רק בצורה "ישירה" מדובר בסכום של יותר מ-3000 ביליון דולרים. לזה יש להוסיף סכומים גדולים (כ-4000 ביליון דולרים) שמוחזקים בצורה "לא ישירה". כמו כן יש להוסיף עוד לפחות 15,000 ביליוני דולרים בידי תושבי ארה"ב. (לא כולל החזקות בידי הבנק המרכזי של ארה"ב וקרנות "פנסיוניות" שמנוהלות על ידי ממשלת ארה"ב.) זאת לעומת ערך נוכחי של החזקות מדווחות של זהב בידי ממשלת ארה"ב של פחות מ-850 ביליון דולרים. סכום כזה לא יאפשר "שנוי גדול בהעדפות החזקת השקעות" – הקטנת חשיפה לחובות, גם חובות של ממשלת ארה"ב – כפי שעלול לקרות בתקופה של סטגפלציה. בתקופה כזו השקעות פיננסיות אינן מניבות תשואה ריאלית.
דווקא בתחילתה של תקופה כזו, ייתכן שהממשל בארה"ב, גם ממשל רפובליקאי, ינסה למנוע השתרשות צפיות לתשואה ריאלית שלילית בהשקעות פיננסיות. ממשל הנשיא ניקסון עשה זאת על ידי מכירת זהב – ביחד עם קרן המטבע הבינלאומית – וגם הנהגת "פיקוח על המחירים" (לתקופה של ששה חודשים). זאת כדי "לעגן את הצפיות האינפלציוניות". ביטוי חביב על הבנק המרכזי של ארה"ב.
אם הנשיא טרמפ יבחר להטיל סנקציות משניות על מי שסוחר עם רוסיה, בייחוד על סין, הוא עלול גם לנקוט בפעולות כאמור למעלה. זאת, “בגלל מצב חירום".
הכול ייתכן. לגבי סנקציות משניות, סביר שנדע ממש בתוך 1-2 חודשים, כאמור בהמשך חוברת זו.
השעון "מתקתק" לנשיא טרמפ – גם לנשיא פוטין.
כאשר יחידה צבאית "בקו חזית" מקבלת אספקה של ציוד, “המסע" של הציוד התחיל זמן רב לפני שהוא מגיע ליחידה זו. כאשר מדובר בציוד שמסופק על ידי הצבא האמריקאי לצבא אוקראינה, ייתכן/סביר שמדובר בכמה חודשים.
לכן הנשיא טרמפ יצטרך כבר בתקופה קרובה לקבל החלטה: האם להמשיך לספק ציוד לחימה לצבא אוקראינה, כדי שיוכל להמשיך להילחם בעוד 4-6 חודשים.
כעת הוא ממשיך לספק להם ציוד "שהובטח" להם על ידי הנשיא ביידן. אבל בעוד תקופה קצרה יחסית, הוא עצמו יאלץ להחליט האם להמשיך לספק להם ציוד, שיאפשר להם להמשיך להילחם.
או שיחליט "להפסיק". אבל יהיה צורך לקבל החלטה. זאת בגלל "שהמערכת" צריכה להמשיך להתכונן "לאספקה שוטפת" של ציוד לצבא אוקראינה. בין שהוא מגיע ממחסני הצבא האמריקאי ובין שהוא מסופק מייצור חדש של ציוד צבאי.
לכן, “השעון מתקתק" עבור הנשיא טרמפ. שהרי אמר שהוא "יפסיק את המלחמה באוקראינה". אבל כבר בעוד 3-4 חודשים זו תהפוך מהמלחמה של הנשיא ביידן למלחמה של הנשיא טרמפ. שהרי ייתכן שהוא יקבל החלטות שמאפשרות את המשך המלחמה.
לפי דיווחים, הדרך שבה ממשל הנשיא טרמפ מתכוון "להפסיק את המלחמה" היא על ידי "הפסקת אש", שבה צבא רוסי ייישאר בקווי החזית הנוכחיים שלו. כלומר, יפסיק להתקדם מערבה בשטחה של אוקראינה.
ואז? תנתנה כול מיני "סוכריות" לרוסיה. כמו כן יכתבו/יאמרו "כול מיני דברים" ביחס "למצב באוקראינה". העיקר הוא שתהיה "הפסקת אש".
אם רוסיה לא תסכים לכך? אז יטילו עליה "סנקציות מהגיהנום". הכוונה לסנקציות משניות שתוטלנה על כול מי שסוחר עם רוסיה. דהיינו, מלחמה כלכלית מליאה עם רוסיה – ובעלות בריתה, אם תהיינה כאלו.
או שיאמרו "ניסינו. אין מנוס מלהעתר לדרישות של הנשיא פוטין. אחרת ארה"ב תיגרר למלחמה ישירה עם מעצמה גרעינית.”
זו "התוכנית" ואין בילתה.
לכן, השעון מתקתק גם לנשיא פוטין. זאת בגלל שעד כה, רוב/כול הלחימה עדין מתנהלת בשטחים שרוסיה רואה בהם חלק משטחה. ברור שכך במחוז קורסק. אולם גם בארבעת המחוזות באוקראינה שהיא ספחה אליה. כך נאמר כעת בחוקה הרוסית.
הלחימה עדין מתנהלת בעיקר במחוזות קורסק ודונסק. אולם גם במחוזות זפוריז’ה וחירסון נמצא צבא של אוקראינה. כולל בערים כמו חירסון וזפוריז’ה.
“הפסקת אש" כעת, פירושה שרוסיה מפסיקה להילחם כאשר צבא זר שוהה בשטחה. זה לא קרה במלחמה עם צבא צרפתי (נפוליאון) ולא במלחמה עם צבא גרמני (היטלר).
האם הנשיא פוטין יצור "תקדים" ויסכים לוותר על שטחים שהם חלק מרוסיה?!
תמורת מה? חזרה לשימוש במערכת "תשלומים" של סוויפט? אפשרות לייבא מכוניות ומטוסים "מהמערב" ולנסוע לחופשות בלונדון ובפריז?
או לחילופין בגלל חשש מסנקציות משניות על מדינה כמו סין, שתפסיק לסחור עם רוסיה?
לכן, השעון מתקתק גם לנשיא פוטין. שהצבא הרוסי יסיים להשתלט לפחות על מחוזות דונסק ולוגנסק. שצבא אוקראינה יסולק ממחוז קורסק. מה באשר לשארית מחוזות חירסון וזפוריז’ה? “ימכור סיפור" לתושבי רוסיה? בייחוד ליותר ממאה אלף מתושבי העיר חירסון שפונו ממנה לשטחה של רוסיה?!
אצל פוליטיקאים הכול ייתכן. אבל יצטרכו לקבל החלטות. הנשיא טרמפ, האם להמשיך במלחמה באוקראינה ביחד עם מלחמה כלכלית מליאה ברוסיה. הנשיא פוטין, האם להסכים "להפסקת אש" ואם לא, כיצד להמשיך להילחם באוקראינה. האם לתת לצבא רוסי להמשיך לנוע מערבה עד לגבול עם פולין ולגבול עם רומניה. שהרי אם ממילא הנשיא טרמפ יחליט לנהל מלחמה כלכלית מליאה ברוסיה, אז עדיף לשלטון ברוסיה להשתלט על כול שטחה של אוקראינה ולא להיגרר למלחמת התשה צבאית וגם כלכלית.
כמו כן השעון מתקתק לנשיא טרמפ גם ביחס להחלטה "הרת גורל”: מה הוא יעשה אם השלטון בסין לא יסכים למכור את הפעילות של טיקטוק בארה"ב "למשקיעים אמריקאים"? זאת עד לשליש האחרון של חודש אפריל 2025. אם במועד זה הוא כבר יהיה "עסוק" במלחמה עם רוסיה – כלכלית ובעקיפין צבאית באוקראינה – אז סביר שתופסק הפעילות של טיקטוק בארה"ב. האם זה יביא לעימות כלכלי עם סין? תלוי אם היא תנתק קשרי מסחר עם רוסיה. אם תעשה כך, אז סביר שימצאו דרך ליישב הסכסוך בעניין טיקטוק.
אולם אם במועד זה הנשיא טרמפ כבר יקבל החלטה להפסיק את המעורבות של ארה"ב בלחימה באוקראינה, אז עלולה להיפתח לו חזית כלכלית עם סין. זו עלולה להגיב על ידי פגיעה בפעילות כלכלית של חברות אמריקאיות בסין. למשל, חברות טסלה ואפל.
מעבר לרעשים על השתלטות על תעלת פנמה, גרינלד וקנדה זהו הרעש החשוב ביותר
ב-1-2 החודשים הבאים.
"החלשת רוסיה"
כתבנו בעבר על כך שהיו/יש ברוסיה חששות מכך, שהנשיא פוטין מתכוון "למכור" אינטרסים של רוסיה, תמורת הטבות כלכליות – בייחוד למקורבים (אוליגרכים) שלו. על זה היה מבוסס "המודל" של "לחכות לכהונה של הנשיא טרמפ". “מודל" שקבע גם את צורת הלחימה של צבא רוסי באוקראינה. דהיינו, “להזדחל" בלחימה על כול בית, רחוב ויישוב במזרח אוקראינה, במקום לשאוף להכרעה צבאית כללית של הצבא והשלטון באוקראינה. היו כאלו שחששו/צפו שזה מה שיעשה הנשיא פוטין.
ראשי שלטון בארה"ב בתקופת ממשל הנשיא ביידן, אמרו "שהמטרה של הלחימה באוקראינה ושל הסנקציות שמוטלות על רוסיה, היא להחליש את רוסיה".
כעת מדווח שמתחילות שיחות בין הממשל בארה"ב ורוסיה על סיום הלחימה באוקראינה. לאיזה הסדר יסכים הנשיא פוטין? ימים יגידו.
אולם מלבד סיום העימות הצבאי קיים גם העימות הכלכלי/פיננסי של "המערב" עם רוסיה.
האם הנשיא טרמפ יסיים עימות זה?!
אם "המטרה היא להחליש את רוסיה", אז דווקא סיום כול הסנקציות הכלכליות/פיננסיות שהוטלו על רוסיה, עלול "להחליש אותה". מדוע?
יעלמו התמריצים הכלכליים להחליף ייבוא "מהמערב" בייצור מקומי ברוסיה. גם יעלמו התמריצים להחליף סחר עם "המערב" בסחר עם "המזרח".
כיוון שברוסיה אין "ניהול מרכזי" של פעילות כלכלית, אז אינטרסים כלכליים של ציבור גדול, עלולים לסכל את התוכניות של הנשיא פוטין, להקטין את התלות של פעילות כלכלית ברוסיה "בהחלטות שמתקבלות ‘במערב’". כלומר, רוסיה שוב תמצא עצמה חשופה לסנקציות שתוטלנה על ידי "המערב".
אבל עם הבדל גדול לעומת המצב הנוכחי!
זאת בגלל "שמדינות ידידותיות" כיום לרוסיה, תגענה למסקנה שרוסיה היא משענת קנה רצוץ שאין לסמוך עליו. מדינות כמו סין, הודו, איראן, צפון קוריאה ועוד.
גם מיזם ארגון בריקס עלול להתפוגג, כאשר יגלו שאינטרסים כלכליים ברוסיה – בייחוד אוליגרכים – פועלים לחזור להשתלב בפעילות כלכלית "במערב".
לכן, דווקא ביטול כול הסנקציות הכלכליות/פיננסיות שמוטלות על רוסיה, ייתכן שישיג את המטרה "להחליש את רוסיה". כי האופי האנושי – גם הרוסי – הוא להעדיף הנאה כלכלית כעת, לעומת סבל כעת במטרה להשיג "משהו" בעתיד. זאת כאשר אין יותר "איום קיומי" על רוסיה. שהרי זה מה שיאמר הנשיא פוטין אחרי שיגיע "להסכם" על סיום הלחימה באוקראינה.
או שלא. כלומר, לא יתפתה "לסוכריות" שמציע/יציע לו הנשיא טרמפ.
ימים יגידו. לא הרבה ימים!
הערה: תחילת שיחות – גלויות – בין ארה"ב ורוסיה לגבי סיום המלחמה באוקראינה, מרחיקה לפחות לתקופה מסוימת, אפשרות של הטלת "סנקציות מהגיהנום" על רוסיה. דהיינו סנקציות משניות על מי שסוחר עם רוסיה.
ראשית, בגלל שכאשר מתחילים בשיחות גלויות, אין מטילים מיד סנקציות. להיפך. מחליפים מחמאות על הידידות המופלאה בין המדינות. ייתכן "שמאחורי הקלעים" מאיימים בהטלת סנקציות. אבל לא בפומבי, כדי שלא להביך את "היריב". שימו לב שהגנרל קלוג שאיים בהטלת סנקציות על רוסיה, אינו נמנה על צוות המשא ומתן עם רוסיה, שמינה הנשיא טרמפ.
שנית, בגלל שייתכן שהנשיא פוטין כבר "נכנע" לדרישות של הנשיא טרמפ, כיוון שהוא חושש מהטלת סנקציות כאלו. אז השיחות הן למראית עין בלבד, שהרי "הכול" כבר מסוכם.
כאמור למעלה השעון מתקתק לשני הנשיאים. אז נדע ממש בקרוב. בייחוד נדע האם נמשכת הלחימה באוקראינה, או שהחלה בפועל "הפסקת אש" גם אם לא הוכרז על כך.
בינתיים שער החליפין של הרובל הרוסי, מתנהג כאילו ברור שהעימות הכלכלי בין ארה"ב לרוסיה עומד להסתיים בקרוב. מסיבה זו או מסיבה אחרת.
שער חליפין רובל רוסי לדולר ארה"ב. השער נקבע על ידי הבנק המרכזי של רוסיה ולא במסחר "בבורסה".
הפסקת אש בפועל.
השלטון ברוסיה חזר ואמר שלא תהיה "הפסקת אש" בלחימה באוקראינה בזמן שמתנהל משא ומתן עם…
אולם יכולה להיות "הפסקת אש" בפועל גם בלי שיכריזו על כך.
ראשית, השלטון ברוסיה יכול לתת הוראות למפקדי הצבא "להירגע". אין צורך לנקוט בפעולות התקפיות כדי להשתלט על שטחים נוספים. ייתכן שימשיכו להפציץ, כדי לעשות רעשים כאילו נמשכת הלחימה. אבל לא מעבר לזה.
שנית, מפקדים וחיילים בשטח של צבא רוסיה ושל צבא אוקראינה, יכולים לנקוט "בהפסקת אש" יזומה על ידם.
אלו מצבא אוקראינה יאמרו לעצמם: “בשביל מה להגן על שטחים שרוסיה טוענת שהם חלק משטחה, אם בקרוב יוסכם למסור אותם לרוסיה". שהרי זה מה שדרש מר פוטין נשיא רוסיה. או שיתברר שהוא מוכן לוותר עליהם.
אלו מצבא רוסיה יאמרו לעצמם: “בשביל מה להילחם כדי לכבוש שטחים נוספים, שהרי או שצבא אוקראינה ייסוג מהם לפי "הסכם", או שהנשיא פוטין יודיע שאפשר לוותר עליהם גם אם לפי החוקה הרוסית הם חלק מרוסיה".
אז יפסיקו להתכתש אלו עם אלו.
לא רק זאת. חיילים מצבא אוקראינה יחליטו "לחזור הביתה”. שהרי לא יחששו יותר מהשלטון הנוכחי באוקראינה.
ברוסיה יפסיקו להתנדב לשירות צבאי, שהרי יחששו שבקרוב יגידו להם "אין יותר צורך בכם". אלו שכבר משרתים לפי חוזים, לא יחדשו את החוזים שלהם, כיוון שיחששו שבקרוב יגידו להם "אין צורך בכם". אלו שגויסו לפי צו גיוס, ידרשו להשתחרר. בכך תסוכל התוכנית של הנשיא פוטין להגדיל את צבא רוסיה ל-1.5 מיליון משרתים. יעד שאמור להיות מושג בקיץ 2025.
אז מה יישאר? לדון בגורלה של טיקטוק.
שערי ריבית ביפן – "ירעידו את העולם”.
מקור: tradingeconomics.com
בגרף למטה שיעור התשואה שבה נסחרות אג"ח ממשלת יפן לפדיון 10 שנים. כעת 1.35% לשנה.
כפי שאפשר לראות בגרף למעלה, “נעלמה" הירידה בתשואה שקרתה אחרי שהבנק המרכזי בארה"ב בתקופה 2008-2010, התחיל במדיניות של "הקלה מוניטרית". דהיינו "לווסת את שער הריבית לטווח ארוך" על ידי קנייה/החזקה של אג"ח לפדיון בטווח ארוך. לירידה בתשואה גרם גם הבנק המרכזי של יפן אשר במשך תקופה ארוכה קנה/החזיק באג"ח ממשלת יפן לפדיון בטווח ארוך. זאת עדי כדי כך שהוא מחזיק כמחצית מסכום אג"ח אלו של ממשלת יפן.
הוא עשה זאת כדי למנוע עלייה בשער הריבית לטווח ארוך ביפן, גם כאשר עלה שער הריבית בארה"ב. התוצאה הייתה פיחות בשער החליפין של הין היפני לעומת הדולר. כמוצג בגרף הבא:
כתוצאה מכך עלה שיעור האינפלציה השנתי ביפן כמוצג בגרף הבא:
מאז 2022 הריבית בהשקעות פיננסיות ביפן – לטווח קצר ולטווח ארוך – אינה מניבה תשואה ריאלית חיובית. כמו כן נשחק השכר הריאלי ביפן, מה "שמעצבן" את הבוחרים שמקטינים את התמיכה במפלגת השלטון ביפן.
לכן, הבנק המרכזי ביפן נאלץ לאפשר "זחילה" למעלה בשער הריבית לטווח קצר וגם בשער הריבית לטווח ארוך. אחרת, הוא וממשלת יפן יאלצו להמשיך למכור דולרים כדי למנוע "סחרור" בשיעור הפיחות של הין היפני לעומת הדולר.
הוא עושה זאת "בחריקת שניים", כיוון שעלייה "גדולה" בשער הריבית תגרום להפסדים גדולים למחזיקים בהשקעות פיננסיות – מניות ואג"ח לטווח ארוך. אלו כוללים בנקים, חברות ביטוח ועוד.
לא רק זאת. כיוון שיפן מהווה "מקור היצע של חיסכון לטווח ארוך" לשוקי הון בעולם, בייחוד לארה"ב – בייחוד למימון הגירעון בתקציבה של ממשלת ארה"ב – עלייה בשער הריבית ביפן כך שתהיה תשואה ריאלית חיובית למחזיקים בהשקעות בריבית ביפן, עלולה לגרום לעלייה בשער הריבית הריאלי בארה"ב.
לכן השלטון ביפן כמו רבים אחרים, קיווה/מקווה שיימשך תהליך ירידה בריבית בארה"ב. בייחוד בריבית לטווח ארוך. כי אם שומו שמיים תתחדש עלייה בריבית לטווח ארוך בארה"ב, אז הפוליטיקאים בשלטון ביפן יאלצו לבחור בין לאפשר עלייה בשערי ריבית ביפן – וגרימת הפסדים בשוקי הון ביפן – לבין עלייה בשיעור האינפלציה ביפן. זאת בגלל שבניגוד לתקופה שאחרי 2010, מחירי סחורות "מסרבים" להמשיך לרדת ואפילו מגלים נטייה מחודשת "לזחילה" למעלה.
במקרה כזה, פוליטיקאים בשלטון ביפן יאלצו לחפש תעסוקה חדשה. כמו שקורה מדי פעם לראש ממשלה "תורני" ביפן.
מי שיראו שכך יכול לקרות בקרוב, הם בנוסף לשער החליפין של הין היפני, התשואה שבה נסחרות אג"ח ממשלת יפן לפדיון בטווח ארוך ומדד מניות ביפן. אלו ינועו בכיוונים מנוגדים. המשך עלייה בריבית לטווח ארוך ביפן, תחילה תגרום לדשדוש במדד מניות ואחרי כן לירידה "מפתיעה". זאת כסימן שלא יהיה מנוס מלאפשר עלייה בשער הריבית – הנומינלי והריאלי – ביפן.
כאמור למעלה, סביר שאז כך יקרה גם בשוקי הון אחרים "במערב"!
מדד מניות ניקאי ביפן.
תחילה עלה במקביל לפיחות בשער החליפין של הין היפני. אחרי כן מתחיל דשדוש במקביל לעלייה בשער הריבית לטווח ארוך ביפן. אם יתברר שאין מנוס מהמשך עלייה בשער הריבית לטווח ארוך, אז עלולה להיות ירידה "מפתיעה" במדד מניות.
העיוות בשער החליפין של הין היפני.
כמוצג בגרפים למעלה, הפיחות בשער החליפין של הין היפני קרה/קורה במקביל להתעקשות של פוליטיקאים ביפן, שלא לאפשר עלייה בשערי ריבית – לטווח קצר וארוך -ביפן.
מצב זה יוצר "נתונים סטטיסטיים" מעוותים בגלל שער החליפין של הין היפני.
למשל אומדן לגודל התוצר הלאומי ביפן. כעת מדווח שנתון זה הוא שווה ערך לכ-4000 ביליון דולרים. זהו חישוב שמבוסס על הסכום של התוצר הלאומי ביפן בינים יפנים, מבוטא בדולרים של ארה"ב לפי שערי חליפין "נוכחיים". לפי חישוב זה, התוצר הלאומי של יפן ירד בכ-14 אחוזים מאז שנת 2013. שיעור ירידה דומה מתקבל לעומת שנת 2019. ברור "שנתון" זה נגרם מהפיחות הגדול בשער החליפין של הין היפני. לפי נתון זה, יפן היא ננס לעומת הענק – המשק של ארה"ב. אומדן התוצר הלאומי של ארה"ב הוא כ-27 אלפי ביליוני דולרים. אומנם גודל האוכלוסיה בארה"ב כ-330 מיליון אנשים לעומת כ-125 מיליון אנשים ביפן, יכול "להסביר" הבדלים בגודל התוצר הלאומי, אולם לא בשיעור שמתקבל כעת "מהנתון" לגבי יפן.
מה שמעוות הוא שער החליפין של הין היפני. זה נגרם בגלל עיוות בשערי ריבית ביפן, שגורמים גם לעיוות במדד מניות ביפן. המשך אינפלציה ביפן בשיעור של כ-3 אחוזים בשנה, תחסל את מפלגת השלטון הנוכחית ביפן. גם את העיוות בשערי ריבית ביפן – וההתנהלות הנוכחית של הבנק המרכזי ביפן.
לפי אמרה שמיוחסת לנפוליאון: “כאשר סין תתעורר, העולם ירעד", סביר "שכאשר ייפסקו העיוותים בשערי ריבית ביפן, שוקי ההון בעולם ירעדו".
כיוון שכדור הארץ ממשיך לסוב על צירו, זה יגיע!
סימנים: המשך ירידה בתמיכה במפלגת השלטון ביפן במקביל לזחילה למעלה בשער ריבית לטווח ארוך ביפן. וירידה "מפתיעה" במדד מניות ביפן. “כמובן" במקביל להמשך עלייה במחיר זהב בדולרים וכמובן בינים יפנים.
למה חשוב גם בינים יפנים? כיוון שזה יראה על אפשרות לשמיטת חובות גדולה ביפן! של מי? של השלטונות וגופים "נלווים" אליהם. אחרת אין טעם להחזיק בזהב, כאשר מחירו אינו עולה בינים יפנים!
כיצד "שמיטת חובות"? על ידי שחיקה אינפלציונית בשיעור שהולך וגדל. אבל זה יביא לירידה שהולכת וגדלה בתמיכה במפלגת השלטון!
הערה: בספטמבר 2024, החזקות הבנק המרכזי של יפן באג"ח ממשלה היו 583 טריליון ינים יפנים – כ-3760 ביליון דולרים בשער חליפין של 155 ינים לדולר ארה"ב. הירידה במחירי אג"ח בששת החודשים מרץ-ספטמבר 2024 הסבה לו "הפסד מצטבר" של כ-90 ביליון דולרים. לעומת זאת יש לו "רווחי הון" על ההחזקות שלו בקרנות אינדקס סחירות" – ערכן לפי עלות קנייה כ-240 ביליון דולרים ולפי "ערך שוק" כ-430 ביליון דולרים. שהרי הוא בעצמו קונה אותן כמו גם גורם למחירן לעלות ככול שהוא מאפשר פיחות בשער החליפין של הין היפני – מדדי מניות ממשיכים לעלות. כמו כול עיוות שנגרם על ידי שלטונות, גם עיוות זה יסתיים "בקול בכי גדול".
מצאו את ההבדל, אם יש כזה.
מחיר אונקיית זהב בתקופת הכהונה הראשונה של הנשיא טרמפ מיום 21 בינואר 2017.
מחיר אונקיית זהב בתקופת הכהונה של הנשיא ביידן מיום 21 בינואר 2021.
"להשקעה הברברית" – זהב, אין זה משנה אם הנשיא הוא רפובליקאי או דמוקרטי. מה שחשוב הוא כיצד נוהג השלטון בתקופת כהונתו: תקציב הממשלה והבנק המרכזי. לפי שני הגרפים למעלה לא היה הבדל בין שני אלו. הממשלה המשיכה "להתפרע" בתקציבה והבנק המרכזי של ארה"ב המשיך "להתפרע" “בהדפסת דולרים".
בשתי התקופות מחיר הזהב עלה בכ-50 אחוזים. לפי "ממצא" זה מחיר הזהב בתום 4 שנות הכהונה הנוכחית של מר טרמפ יהיה כ-4100 דולרים לאונקיה. דהיינו עלייה ממוצעת
של 8-9 אחוזים בשנה ממחירו כעת כ-2880 דולרים לאונקיה. זאת בהתאם לשתי תקופות הכהונה הקודמות של נשיאי ארה"ב.
אלא אם אנחנו מגיעים לתקופת "המהר". לפי אמרה של המינגווי נשאל אדם: “איך הגעת לפשוט את הרגל?” התשובה שלו: "בהתחלה לאט ואחרי כן מהר".
אם בשנת 2025 תימשך עלייה בשיעור של לפחות 15-20 אחוזים במחיר הזהב, (דהיינו לא תהיה "הפסקה" במגמת עלייה במחירו), ייתכן שהגענו לתקופת "המהר". לכן, כפי שכתבנו בחוברת קודמת, השאלה אינה מה יהיה מחירו של זהב, אלא עד מתי תימשך עלייה במחירו: “עד שיחוסל הבנק המרכזי של ארה"ב". כלומר, שלא יוכל יותר להתנהל בצורה שהוא מתנהל מזה עשרות שנים: “לשמור על יציבות מחירים וגם להבטיח תעסוקה מליאה".
זה יגיע!
בגרף למטה אפשר לראות מדוע לא היה הבדל בין שני נשיאים אלו.
הגירעון המסחרי של ארה"ב – נתונים לחודש. ביליוני דולרים.
בתחילת כהונתו של מר טרמפ בינואר 2017 הגירעון המסחרי היה כ-43 ביליון דולרים (בחודש). בחודשים נובמבר – דצמבר 2024 היה 80-98 ביליון דולרים. הנשיא ביידן בתקופת כהונתו לא "הפריע" לגירעון המסחרי להמשיך לגדול – גידול בגירעון בתקציב הממשלה ו"בהדפסת דולרים" בידי הבנק המרכזי של ארה"ב. אלו אפשרו/גרמו לגידול בגירעון המסחרי של ארה"ב. כעת "הדגל" עובר לנשיא טרמפ.
ימים יגידו האם הוא הקטין את הגירעון בתקציב הממשלה והאם הבנק המרכזי של ארה"ב הקטין/סיים "להדפיס דולרים". שני אלו בצורה משמעותית.
הבעיה הכלכלית היא, האם ניתן לעשות זאת, בלי לגרום "לרעידות" בשוקי הון. לפי ניסיון העבר, עדיין לא הגענו למצב שבו פוליטיקאים נאלצים לעשות זאת!
אם כך ייתכן שנקבל שחזור של מחיר זהב כפי שהיה בשתי תקופות הכהונה הקודמות של נשיאי ארה"ב.
אלא אם אנחנו כבר נכנסים לתקופת "מהר".
כיצד נראה דשדוש במחיר מניה.
בגרף למטה מחירה של מניית ביוג’ן (Biogen).
תזכורת: לחברה היה מעמד מוביל בתרופות לטרשת נפוצה – MS – שהתבטא בגידול רב בהכנסות וברווחים שלה.
ככול שנוספו תרופות חדשות לטרשת נפוצה וגם מותר היה לספק גרסות גנריות לתרופות של החברה (פקיעת פטנטים) , היה צורך להחליף את ההכנסות ורווחים מתרופות לטרשת נפוצה, בתרופות חדשות.
“הסיפור" היה שהחברה פיתחה תרופה שמעכבת את ההתפתחות של מחלת אלצהיימר וייתכן שגם "מסיגה לאחור" את מצב המחלה. החברה קיבלה אישור לשווק את התרופה – Aduhelm – למרות תוצאות "מפוקפקות" בניסויים קלינים. בעבר הרחוק התייחסנו בחוברת לענין זה. שיווק התרופה הופסק בשנת 2023, אחרי שהחברה לא הצליחה לשווק אותה בכמויות גדולות.
במקום זאת החברה בשותפות עם חברה אחרת התחילה לשווק תרופה חדשה לאלצהיימר. אולם המכירות "צולעות" בגלל סיבות שונות.
נסיונות לפתח/לשווק תרופות אחרות לא הניבו תוצאות מרשימות.
כתוצאה מכך, עד כה, לא נמצא תחליף להכנסות ולרווחים שהיו ממכירת תרופות לטרשת נפוצה.
מה מראה הגרף למעלה של מחיר המנייה?
שקשה למחזיקים במנייה מצליחה – מחירה עלה מ-50 עד לכ-400 דולרים, להיפרד "מסיפור הצלחה". בייחוד ככול שממשיכים לספק למשקיעים ידיעות על מיזמים חדשים שיביאו להמשך "ההצלחה".
כמו שנאמר " לאט ואחרי כן מהר" נפרדים מתקוות/חלומות. לכן, הגרף הקודם מתאר מחיר מנייה מצליחה כאשר היא הופכת למניה מדשדשת.
אולם לעיתים דשדוש במחיר מנייה, וגם ירידה מסוימת במחירה, הם "הכנה" לשלב נוסף במגמת עלייה במחירה. זאת כאשר החברה עוסקת ביצירת מקור הכנסה ורווחים חדש. האם זה המצב במניית מיקורסופט, או שכך נראה שלב ראשוני בהפיכתה למנייה מדשדשת? אולי למודל chatgpt יש כבר כיום תשובה לשאלה זו. ימים יגידו.
מניית מיקרוסופט.
מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין – זהב.
מחיר זהב – 2880 (2797) דולרים לאונקיה.
מדד דאו ג’ונס תעשייתי – 44546 (44544)
מדד נאסדק – 20026 ( 19627)
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 4.48% ( 4.54%.)
שער ריבית יומי ארה"ב 4.25%
מחיר נפט קל ארה"ב – 71 (72) דולר לחבית. ברנט באירופה – 75 (75) דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 2.04% (2.11%)
בסוגריים – הנתונים ביום 2 בפברואר 2025.
שער חליפין ינים לדולר – 152.
מחיר חוזה גז טבעי קרוב – 3.72 דולרים. (3.05 דולרים).
מחיר זהב – עלייה 3% . מדד דאו ג’ונס – יציב . מדד נאסדק – עלייה 2% .
שער ריבית יומי – ללא שינוי.
תשואת אג"ח ממשלה לטווח ארוך – ירידה 0.06% .
תשואת אג"ח צמוד מדד – ירידה 0.07%
מחירי נפט – יציב.
תחום תנודות במחיר זהב 2776-2936 דולרים לאונקיה.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
עונת הדיבורים.
הרבה דיבורים. מהממשל בארה"ב. ממדינות השוק המשותף. מרוסיה.
כולם מדברים ומדברים.
מעשים? הבנק המרכזי של ארה"ב ממשיך "לווסת" שערי אג"ח לפדיון לטווח ארוך וגם "להדפיס" יותר מעשרה ביליון דולרים בכול חודש כדי לשלם ריבית לבנקים, בייחוד לבנקים הגדולים בארה"ב. שר האוצר החדש של ארה"ב ממשיך במדיניות של שרת האוצר הקודמת בארה"ב. נמשך הגירעון הגדול בתקציבה של ממשלת ארה"ב. נמשכות הורדות ריבית על ידי בנקים מרכזיים, מלבד ביפן.
נמשכת בארה"ב "הזחילה" למעלה במדד המחירים לצרכן ובמדד תשומות לתעשייה.
האם נמשכת הלחימה באוקראינה. נדע בשבוע הקרוב לפי מעשים בשטח.
שוב הצעה רפובליקאית בבית הנבחרים לקצץ "אינסוף" דולרים בתקציבה של ממשלת ארה"ב. כרגיל.
דיבורים כחול. מעשים כרגיל.
זה מה שקובע.
שער ריבית יומי בבריטניה. מורידים.
שער ריבית יומי בגוש היורו. מורידים.
שער ריבית יומי בקנדה. מורידים.
שער ריבית יומי בסין. מורידים.
שער ריבית יומי בדרום קוריאה. מורידים.
שער ריבית יומי ארה"ב. מורידים.
בזמן שכול אלו מורידים ריבית כך נראים הגרפים הבאים:
שער ריבית יומי ביפן. מעלים.
מדד סחורות CRB. עולה.
מדד מתכות תעשייתיות LME. לא יורד.
אז מה הפלא שכך נראה הגרף הבא
מדד תשומות בארה"ב
מקור: zerohedge.com
כלומר, במקום שמחירי סחורות ימשיכו לרדת או לפחות יישארו יציבים, כהוראת "המומחים" בבנק המרכזי של ארה"ב, הם נוטים "לזחול" כלפי מעלה.
במצב כזה, ירידה/יציבות במחירי סחורות אינה מקזזת המשך עליות במחירי "שרותים" ולכן גם מדד מחירים לצרכן מראה נטייה להמשך עליות. בשיעור גדול יותר "מהמטרה" של 2 אחוזים בשנה שקבעו "המומחים" בבנק המרכזי של ארה"ב.
למעשה בנקים מרכזיים "מהמרים" על כך שלא תמשך "זחילה" למעלה במחירי סחורות, גם כאשר הם ממשיכים "להדפיס כסף", בייחוד בארה"ב ובגוש היורו. זה מאפשר המשך פעילות "חיובית" במדדי מניות. למרות סימני אזהרה משוקי סחורות וממחיר זהב.
הערה: “עייפתי" מלהסביר שלמעשה הבנק המרכזי בארה"ב עד כה לא הקטין את כמות הדולרים שהוא "הדפיס" ואשר משמשים בפעילות כלכלית. דהיינו שאינם "מעוקרים" על ידי פקדונות בבנק המרכזי של ארה"ב.
הוסיפו לכך הצהרה פומבית של שר האוצר של ארה"ב שמטרתו למנוע עלייה בתשואה שבה נסחרות אג"ח לפדיון בטווח ארוך ואת ההנחה החזקה שהבנק המרכזי של ארה"ב ימשיך להוריד ריבית, למרות ששיעור האינפלציה בארה"ב הפסיק לרדת, וכך מתקבל הפלא שבו מדדי מניות תקועים/עולים, מחירי אג"ח לפדיון בטווח ארוך תקועים/הפסיקו לעלות ומחיר זהב ממשיך לעלות עם "בועות" קצרות טווח במחירו.
כך עד שלבנק המרכזי ביפן לא יהיה מנוס מלהעלות את שערי הריבית לטווח קצר ולטווח ארוך, ככול שתימשך "זחילה" למעלה במחירי סחורות ותתחיל שוב "זחילה" למעלה בתשואות שבהן נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון לטווח ארוך.
כול השאר אלו דיבורים כחול. מעשי פוליטיקאים ובנקים מרכזיים כרגיל.
"הודעה" לנשיא טרמפ ולשר האוצר שלו.
הנשיא טרמפ ושר האוצר בממשל שלו מצהירים שיש להגדיל את תפוקת הנפט והגז בארה"ב. שר האוצר גם נוקט בכמות – עוד 3 מיליון חביות נפט ביום.
אולם חברת שברון האמריקאית, אחת מהחברות הגדולות בעולם להפקת נפט וגז, גם בארה"ב מפצלי שמן, הודיעה שתפטר כעשרים אחוזים מעובדיה וגם תקטין את תקציב ההשקעות שלה. גם באזור Permian שבו היא מפיקה נפט וגז מפצלי שמן shales.
זאת כדי להגדיל את רווחיה ואת תזרים המזומנים שלה, גם אם זה גורם להאטה בגידול בתפוקה.
מה קורה? הם סבורים שעדין מר ביידן הוא הנשיא של ארה"ב?
או שמגיעים למצב שבו השקעות נוספות בהפקות נפט/גז מפצלי שמן הן "טחינת מים". דהיינו גורמות לתזרים מזומנים שלילי בטווח ארוך.
אלא אם תהיה עלייה גדולה במחירי נפט וגז! אמרו זאת לנשיא טרמפ ולשר האוצר שלו.
בינתיים מחירי גז בארה"ב ממשיכים להיות גבוהים במידה ניכרת מהתחום של 2-2.5 דולרים שבו היו במשך תקופה ארוכה. כעת 3-4 דולרים.
מחיר חוזה קרוב גז טבעי בארה"ב.
“הסברים": גידול בייצוא של גז נוזלי מארה"ב – בגלל עלייה בביקוש באירופה, שם יש חורף "קר" וגם נפסק ייצוא גז מרוסיה בצינורות בשטחה של אוקראינה. שומו שמים. זה גורם לעלייה במחיר בארה"ב?! מה יאמרו על זה "הבוחרים"? למה חברת שברון אינה מגדילה את התפוקה ומקצצת כוח אדם והשקעות?
או שיש הסבר כלכלי: נמצאים/מתקרבים למצוי כדאיות כלכלית בהשקעה בהגדלת תפוקה מפצלי שמן. אלא אם יהיו מחירים הרבה יותר גבוהים לנפט ולגז.
זו משמעות "ההודעה" מחברת שברון ומשוק האנרגיה לנשיא טרמפ ולשר האוצר שלו.
אם הוא ימנע ייצוא נפט מרוסיה ומאיראן, תושבי ארה"ב ישלמו מחירים גבוהים יותר למוצרי אנרגיה. למרות הדיבורים שלו ושל האוצר שלו על הגדלת התפוקה בארה"ב. האם ערב הסעודית תחלץ לעזרתם? ייתכן וייתכן שלא. שהרי אחרי דיבורים צריכים לבוא מעשים…
אם כך, אם נשיא רוסיה אינו נבהל מהאיומים מארה"ב ואינו מתפתה על ידי "הסוכריות" שמוצעות לו ולמקורבים אליו, סכוי קטן שממשל הנשיא טרמפ יממש איומים על מלחמה כלכלית כוללת ברוסיה, אם לא תסכים לתנאים שלו לסיום המלחמה באוקראינה.
כך גם לגבי הפסקת ייצוא נפט מאיראן.
אבל הכול ייתכן. ייתכן שיבהלו מהאיומים וייתכן שלא. ואז יידרשו מעשים. לא יספיקו רק דיבורים. גם אם הם כחול.
מחיר חוזה גז לחודש מרץ 2026.
מקור barcharts.com.
המחיר גבוה יותר מהמחיר כיום. כלומר, העלייה במחיר הנוכחי אינה "זמנית". “הודעה" לנשיא ולשר האוצר שלו.
מחיר חוזה נפט קל לחודש מרץ 2026.
כ-3 דולרים לחבית פחות ממחיר נוכחי. אינו "מרמז" על גידול עצום בתפוקת נפט בארה"ב. גם לא על מחסור שיהיה בגלל הגבלות על ייצוא נפט מרוסיה ומאיראן. או שהם "יבהלו" מהאיומים, או שלא תהיינה הגבלות כאלו, או שתהיינה הגבלות כאלו אבל גידול עצום בתפוקת נפט בארה"ב, ימנע "מחסור". כול אחד יכול לבחור בגרסה שנוחה לו. ימים יגידו מה באמת יקרה.
מספר סיבובים של כדור הארץ
עד שהנשיא הנבחר טרמפ יהפוך לנשיא – כעת הוא הנשיא
עד שיתברר מי "מבלף" – מר טרמפ? – מר פוטין? – שניהם? – 0-30.
עד שיתברר אם תוטלנה סנקציות משניות על מסחר עם רוסיה: 0-15.
עד שיתברר האם חודש דצמבר 2024 היה שחזור של חודש דצמבר 2021 – 0-30.
זה יגיע!
למעשה זה כבר הגיע! עד 15- 30 ימים. כאמור מקודם, כעת כאשר מדברים, לא תוטלנה סנקציות משניות על רוסיה. אחרי כן יתברר מי "מבלף". השעון מתקתק.
האם תמונה זו מבטאת את מה שמרגישים בממשל של ארה"ב לגבי נשיא אוקראינה?
איננו יודעים אם זה תוצר של פוטושופ, אבל אמורה להיות תמונה מפגישה במינכן גרמניה, של מר ואנס סגן נשיא ארה"ב ומר רוביו שר החוץ של ארה"ב עם מר זלנסקי נשיא אוקראינה. כול אחד עם ההתרשמות שלו. שלנו? מימין, מר רוביו יושב שם כמי שכפאו שד להיות נוכח בפגישה זו, הבעת הפנים של מר ואנס מביעה מה הוא מרגיש כלפי אלו שיושבים מולו, בהם נשיא אוקראינה. שיהיה בהצלחה "בשיחות".
הערה: ייתכן שהקושי העיקרי של הנשיא טרמפ "בשיחות" עם רוסיה, אינו נעוץ בהסכמה שלו עם נשיא רוסיה, אלא "בהסכמה" עם כמה סנטורים וחברי בית נבחרים מהמפלגה הרפובליקאית בארה"ב, שאינם מוכנים "להעניק ניצחון לנשיא רוסיה". בגלל רוב זעום שיש למפלגה הרפובליקאית בסנט ובבית הנבחרים, אלו עלולים לגרום לו "צרות בבית".
נדע בקרוב.
—————————————————————-
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.