עורך: ד"ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 4 באוגוסט 2024.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
נשים רוסיות הזהירו/מזהירות את נשיא רוסיה: יש לסיים את הלחימה באוקראינה.
מלחמת הצ’יפים.
כתב לנו קורא:
“…ההשוואה של אפל לIBM וXEROX בעייתית. גם IBM וגם XEROX איבדו את היתרון הטכנולוגי של המוצרים שלהם לדור חדש של מוצרים. המעבר של IBM לשרותים היה מהלך שזנח את הטכנולוגיה לטובת מינוף הלקוחות הקיימים.
באפל – הטלפונים עדיין הטובים בעולם גם באיכות החומרה וגם בחווית המשתמש. האזניות והשעונים הטובים בעולם. השרותים שאפל מוכרת הם בנוסף ובמינוף של הטכנולוגיה.
אבדן לקוחות בסין הוא אכן בעייתי מאד אבל אינו אינדיקציה לאבדן המובילות הטכנולוגית. גם אם תינתן לHuawei ההזדמנות ללא סנקציות אמריקאיות – היא לא תגרום לשנוי במובילות של אפל בטווח הקרוב.
כל זה כמובן לא אומר ששער המנייה של אפל אינו גבוה מדי כרגע כמו שאר מניות הטכנולוגיה.”
ראשית, תודה על ההארה והדעה.
שנית, איננו עוסקים "בתחרות יופי" של "מובילות טכנולוגית", אלא בערך הכלכלי של פעילות עסקית, כפי שזה משתקף במחיר המניה של חברה.
כלומר, איזה ערך כלכלי אפשר להפיק "ממובילות טכנולוגית". כמו כן, האם כבר מוצה "ערך כלכלי" כזה ולכן רק "המובילות הטכנולוגית", לא תאפשר גידול נוסף – “צמיחה" – בערך הכלכלי של חברה.
צריך להבחין בין "מובילות" ל"בלעדיות".
“בלעדיות" בייצור מוצר מסוים, יכולה להיות מבוססת על הגנה חוקית – בעיקר פטנט – ו/או ידע "בלעדי". לא יכולים להיות מתחרים במוצר מסוים. אולי יכולים להיות מוצרים אחרים שעונים על צורך מסוים. אבל לא מוצרים זהים למוצר "הבלעדי". זאת לפחות לתקופת זמן מסוימת.
דוגמאות: תרופה שעונה על צורך מסוים. אין אפשרות אחרת לענות על צורך כזה.
למשל, המוצרים כיום של חברת ASML בהולנד לייצור צ’יפים בשיטת EUV.
גם במקרים כאלו, ייתכן שתהיינה דרכים אחרות שבהן לכאורה אפשר לנסות לענות על צורך מסוים. למשל, במקום תרופה מסוימת, ברכה מרב מקובל, כמובן תמורת "תרומה" נאותה.
לעומת זאת "מובילות" היא עניין להבחנה סוביקטיבית על ידי הצרכן. כמו "בתחרות יופי" של נשים. "מי הילדה הכי יפה בגן?". תלוי איזו אמא שואלים.
במה מוצר מסוים "מוביל"? האם ועד כמה זה חשוב לצרכן? האם יש מוצרים אחרים שמאפשרים לענות על צורך מסוים?
חברה מנסה להשיא (למקסם) את הערך הכלכלי של "מובילות טכנולוגית", על ידי קביעת צרוף אופטימלי של מחיר למוצר וכמות שנמכרת ממנו. זה נכון גם כאשר יש "בלעדיות". זאת כיוון שלמעשה, לצרכנים תמיד יש אפשרות שלא להשתמש במוצר.
ברור "שמובילות" אינה נקבעת רק על ידי אפיונים טכנולוגיים. זו יכולה גם להיקבע על ידי אפיון של "תודעה" אצל צרכנים. ראו פרסומות למוצרים. קשיש בן 94 שרוצה להרגיש צעיר? שישתה קוקה קולה או פפסי.
ברור שענין "תודעה" קיים לגבי מוצרים של חברת אפל. זאת גם מסיבה נכונה של "מובילות טכנולוגית". אבל "נאמנות" צרכנית כזו, נתונה לשנויים ביולוגים ותהליך ביולוגי תמיד "מנצח" לאורך זמן. תשאלו פוליטיקאים שחשבו שעתידם מובטח, אם יצטרפו למפלגה "ותיקה".
הקושי שמסתמן לחברת אפל להגדיל את כמות "הברזלים" שהיא מוכרת, נובע מכך שיש גבול לכמות "הצרכנים הנאמנים" שמוכנים לשלם מחיר "גבוה" עבור "ברזלים מובילים" שלה, כך שתוכל לשמר את המרווח הגדול של רווחיות תפעולית ביחס להכנסות ממכירתם. למעשה, יש הטוענים שמזה תקופה היא מצליחה לשמר את ההכנסות שלה ממכירת "ברזלים", רק על ידי גידול בהכנסות ממכירת "ברזלים" יקרים יותר. אלו גם כוללים רכיבים יקרים יותר.
גידול בהכנסות ממכירת מוצרים משניים לטלפונים סלולרים ומשרותים, אמור לפצות על חוסר היכולת לשמר/להגדיל מכירת "ברזלים" – טלפונים סלולרים שהכנסות מהם אפשריות עם שעור רווחיות גבוה מאד. חשבו כמה אוזניות – שעונים – שרותי ענן וכדומה צריך למכור, כדי להגיע להיקף הכנסה ורווחים ממכירת טלפון אחד. זהו מרוץ במעלה דרגנוע יורד.
בתרחיש כזה, מחיר המניה תחילה יגיב למעבר של החברה "מחברת צמיחה" “לחברה יציבה". זה מתבטא בתמחור שונה של המניה. אחרי כן, תמחור המניה יהיה לפי מגמת הרווחים של החברה. כאמור למעלה, תחילה זה עלול להתבטא בירידה בשעור הרווחיות מתוך ההכנסות. כלומר, ירידה בערך הכלכלי של "מובילות טכנולוגית".
כמובן שהחברה יכולה "להמציא" עצמה מחדש. כמו שעשתה כאשר החלה לייצר טלפונים "חכמים" בנוסף למחשבים ניידים "מובילים". הכול ייתכן.
לסיכום: ראשית, אין בלעדיות על ידע ותבונה אנושית. יש גבול לערך הכלכלי של "מובילות טכנולוגית" במוצר מסוים.
שנית, “ההגנה" שנותנים שלטונות "במערב", בייחוד בארה"ב ובשוק המשותף לפעילות של חברות מסוימות, יכולה במקרה הטוב, לאפשר "יציבות" בהכנסות וברווחים שלהן, אולם אינה יכולה להבטיח "צמיחה" בהן. זאת בייחוד כאשר עיקר/רוב פוטנציאל "הצמיחה" בעסקים שלהן, מצוי במדינות/אזורים שאינם נתונים לשליטה פוליטית על ידי "המערב".
לכן לא לעולם חוסן. מתי יסתיים "החוסן"? בעוד 5 שנים? בעוד 50 שנים?
זה אינו קורה בבת אחת. אם זה קורה, זה קורה בתהליך. קצר? ארוך? איש אינו יודע.
בהצלחה לכולם.
מה שאתם יכולים לעשות גם אנחנו יכולים לעשות.
בחוברת קודמת כתבנו על המאמץ המתמשך של חברת אנבידיה להמשיך למכור צ’יפים עם יכולות של "בינה מלאכותית" ללקוחות בסין. זאת על ידי פיתוח צ’יפים שמותאמים "לשוק הסיני" בצורה "שעוקפת" את האיסורים למכירת צ’יפים, שמוטלים על ידי הממשל בארה"ב.
כמו כן כתבנו על "תחליף" לצ’יפים אלו של אנבידיה, שמוצעים על ידי מי אם לא חברת Huawei “שנואת נפשו" על הממשל בארה"ב.
מדוע חברת אנבידיה מתעקשת לנסות למכור צ’יפים ללקוחות בסין?
בסין פועלות כמה חברות ענק שמציעות שרותים באמצעות הרשת – אינטרנט. עליהן נמנות חברות כמו Alibaba, Tencent, Baidu , ByteDance. לחברות אלו יש מאות מיליוני לקוחות ומאגרי מידע "אינסופיים". שימוש "בבינה מלאכותית" שמאפשרת ניצול של מאגרי מידע כאלו, הופך חברות כאלו ללקוחות מועדפים של צ’יפים בעלי יכולת עיבוד של "בינה מלאכותית". כול חברה כזו עשויה לרכוש צ’יפים תמורת מאות מיליוני דולרים.
אז ברור שלאנבידיה יש תמריץ כלכלי עצום להמשיך למכור צ’יפים לחברות בסין.
לאחרונה דווח שהיא שוב מפתחת גרסה מיוחדת של צ’יפ עבור "השוק בסין". כמובן שגם מדווח שספק אם היא תוכל למכור אותו בסין, בגלל שהממשל בארה"ב ימנע זאת ממנה.
אולם מניעה יותר חשובה עלולה לבוא ממי אם לא חברת Huawei. מדווח שהיא מפתחת צ’יפ שיתחרה לא "בגרסה מותאמת לשוק הסיני" – “דהיינו מופחת "יכולת" – אלא בצ’יפ מקורי של חברת אנבידיה, H100, שהממשל בארה"ב אסר עליה למכור אותו לחברות בסין. דווח שחברות ענק בסין כבר "בודקות" צ’יפ כזה. זהו אותו "סוג חברות" שחברת אנבידיה "מתעקשת" להמשיך למכור להן צ’יפים, גם אם "הגרסה מופחתת יכולות".
כיצד זה ייתכן? הרי חברת Huawei אינה יכולה לייצר צ’יפים "מתקדמים"?! שהרי זו מטרת המלחמה שמנהל נגדה הממשל בארה"ב?
כבר דווח ומתקבל כעובדה, שבסין יש יכולת לייצר צ’יפים "מסוג 7 ננו". גם בלי שימוש בטכנלוגיה של EUV שבה, עד כה, יש בלעדיות לחברת HSML מהולנד, שנאסר עליה למכור ציוד כזה לחברות בסין.
יש שמועות שבסין גם "מתכננים" צ’יפים מסוג 5 ננו. אם נכון ואם ייצרו אותם, זה יוכיח את האיוולת במדיניות הסנקציות של הממשל בארה"ב, שמבוססת על הנחה שלמלוכסני עיניים, אין מספיק בינה, כדי לייצר מוצרים, שרק אלו שיודעים מתי הבנק המרכזי של ארה"ב יוריד ריבית ברבע אחוז, יכולים לייצר אותם. כלומר לא הם מייצרים אותם, אלא אלו שמקבלים מהם דולרים מודפסים מייצרים אותם. כול עוד הם יהיו מוכנים לקבל דולרים מודפסים.
איך קורה פלא כזה? כמובן שיש אפשרות, שערפל אינפורמציה מכסה עליה, שבסין מצליחים לפתח ציוד לייצור צ’יפים בשיטת EUV. בהקשר זה חברת Huawei מקימה בשנחי מרכז גדול שבו יועסקו יותר מעשרת אלפים אנשים, במחקר לפיתוח של ציוד לייצור צ’יפים.
אולם זה ייתכן גם בשיטות "פרימיטיביות". ננסה להסביר זאת בדוגמה מענף "פרימיטיבי".
נניח יזם נדלן, ראובן, מקים בנין בו 50 קומות. יש לו הסכם בלעדיות לשימוש במעלית "מתקדמת" שיכולה לנוע במהירות כפולה ממעלית "מפגרת". זה אמור להקנות לו יתרון "בחווית השירות" לדיירים בבנין.
לעומתו יזם נדלן אחר, שמעון, יכול להשתמש בבנין רק במעלית "מפגרת". כיצד הוא יתחרה במכירת דירות/משרדים בראובן?
פשוט מאד. הוא יתקין שתי מעליות "מפגרות" במקום מעלית אחת "מתקדמת".
כמובן שזה יגדיל את העלות של כול דירה/משרד בבנין. כלומר, הוא לא יוכל להרוויח כמו ראובן, ממכירת כול דירה/משרד. אבל הוא "יישאר בשוק". כמו כן, ייתכן שהשלטון המקומי יסייע לו "במענקים" כדי שיוכל "להישאר בשוק". כלומר, אין מדובר רק ביכולת טכנולוגית, אלא בעיקר ביכולת כלכלית.
אולם יאמרו "מומחים": האמינות – יכולת התפקוד הרציף של מעלית "מתקדמת", היא הרבה יותר טובה מזו של מעלית "מפגרת". זאת בגלל שהיא משתמשת במנוע "מתקדם" שאינו מושבת בתדירות שבה מושבת מנוע במעלית "מפגרת".
גם לזה יש פיתרון כלכלי. במקום לחבר מעלית "מפגרת" למנוע אחד, מחברים אותה לשני מנועים. אחד מושבת, מיד נכנס לפעולה המנוע השני. (איך מחברים כבלי מעלית לשני מנועים? יש אנשים שידעו לעשות זאת). גם לזה יש עלות נוספת. הבטחת "חווית השרות" נעשית באמצעות פתרון כלכלי. העיקר הוא ששמעון "נשאר בשוק". עד שיגיע זמן שגם הוא יוכל להשתמש במעלית "מתקדמת". בטוח שזמן כזה יגיע!
איננו רוצים להרחיב פה באנלוגיה לדוגמה כזו בתכנון ובייצור של צ’יפים. התכנון מותאם לטכנולוגיה שבה משתמשים ביצור. יש עלות כלכלית "למעקפים" כאלו. אולם העיקר הוא "שנשארים בשוק". לזה יש גם חשיבות אסטרטגית, אם נגיע למצב שבו יוטלו סנקציות משניות על סין. כאמור בקטע הבא.
נשים רוסיות הזהירו/מזהירות את נשיא רוסיה: יש לסיים את הלחימה באוקראינה.
בחוברת הקודמת, כתבנו על כך, שנשים רוסיות "מסרבות" להגדיל את "המשפחה" – שיעור ילודה "נמוך". ייתכן בין השאר בגלל התמשכות מצב הלחימה של רוסיה באוקראינה. כתבנו שזה עלול להיות איתות לנשיא רוסיה על כך, שמגיע הזמן "לסיים את הלחימה באוקראינה". כלומר, שיש צורך לשנות את ההתנהלות של צבא רוסי בלחימה באוקראינה – שנוי שמצריך החלטה של "דרג מדיני".
כתבנו כמה פעמים שזו "מלחמה מתגלגלת". “הגלגול" הוא בשטחים שבהם היא מתנהלת ובצורה שבה היא מתנהלת.
טעות מהותית של מי שסבור שהוא יכול "לנהל" עימות צבאי עם אויב, היא הנחה/תקווה שהוא יכול לקבוע כיצד תתנהל הלחימה. בזה נוכחו "מקבלי החלטות" בישראל בתחילת אוקטובר 2023. הם שוב עלולים להיווכח בכך בעתיד הקרוב.
השלטון ברוסיה, החליט שהעימות הצבאי שלו עם השלטון באוקראינה, יהיה במסגרת "מבצע". לא במסגרת "מלחמה טוטלית" שתחסל את השלטון באוקראינה ואם נדרש לצורך זה, חיסולה של אוקראינה כמדינה.
בקיץ 2022 הוא החליט לנהל "מלחמת שחיקה" של צבא אוקראינה ושל יכולות צבאיות/כלכליות של אוקראינה להמשיך בעימות צבאי.
צורת "מלחמת השחיקה" היא לכבוש ישוב ועוד ישוב. זאת בשטחים שרוסיה, אחרי שספחה אותם, מחשיבה אותם כחלק משטחה של רוסיה. מתנהלת לחימה על כול מקום שבו צבא אוקראינה מחזיק כוח צבאי ולו קטן, שמונה כמה מאות/אלפי חיילים. כך להתקדם קילומטר ועוד קילומטר עד להשלמת הכיבוש של מחוזות בדונבס, זפוריז’ה וחירסון, שסופחו לרוסיה.
צבא אוקראינה "שיתף פעולה" עם צורת לחימה זו, בכך שהתעקש להגן על כול ישוב, גם כזה שמנה כמה מאות תושבים. כך הוא "נשחק" מישוב לישוב. הסיבה שהוא נשחק היא שבכול עימות כזה, לצבא רוסי יש יתרון "מקומי" בכוח אדם "ובכוח אש".
למעשה זו הייתה השיטה שנקט בא צבא ארה"ב כאשר "דילג" מאי לאי באוקינוס השקט – במלחמת העולם השנייה – וכבש אותו מצבאה של יפן. כך בכול הדרך הארוכה של אלפי קילומטרים עד ליפן עצמה. אז "סיימו ענין" באמצעות שתי פצצות אטום.
התוכנית הזו של השלטון ברוסיה, תואמת את הרצון הפוליטי ברוסיה, שהלחימה באוקראינה, לא תשבש בצורה משמעותית את "שגרת החיים" ברחבי רוסיה. אם צבא אוקראינה אינו מרכז במקום מסוים כוח צבאי גדול – לפחות 50 אלפי חיילים ומאות כלי רכב משורינים – אז אין צורך לרכז מולו כוח צבאי גדול של רוסיה. אפשר "לשחוק" אותו "קצת" ועוד "קצת", בכול מקום שבו יבחרו מפקדי הצבא הרוסי. כך הם עושים בעצימות שהולכת ועולה – לפי מספר האבדות היומי של צבא אוקראינה, לאורך חזית של כאלף ק"מ. “קצת" פה "וקצת" שם. בכול יום. במשך חודשים רבים.
לאור יחסי הכוחות בין רוסיה ואוקראינה, סביר להניח שבצורת לחימה זו, מתקרב המועד שבו תהיה "קריסת מערכות" כללית של השלטון באוקראינה. כמו שהיה ביפן במלחמת העולם השנייה. גם בלי שימוש בפצצות אטום.
7 באוקטובר של רוסיה.
בתחילת חודש אוקטובר 2023 צבא אוקראינה התחיל במבצע שהפתיע את השלטון ברוסיה והדהים "מומחים" למיניהם.
במקום להמשיך לשלוח אלפי חיילים מיחידות עילית של צבא אוקראינה להגן על ישובים שהופכים לתילי חורבות, כחלק "ממלחמת כתישה" שמנוהלת על ידי צבאה של רוסיה, הם ריכזו שתי (?) חטיבות עילית בתוספת גדודים שהועברו מאזורי לחימה שונים – סך הכול כנראה כעשרת אלפים חיילים (?) – בתוספת עשרות טנקים ומאות נושאי גייסות וכלי רכב אחרים ופלשו לשטחה של רוסיה במחוז קורסק. ("שטחה" הכוונה לפי גבולה עם אוקראינה לפני שהתחילה הלחימה בפברואר 2022.) מחוז זה נמצא בחלק הצפוני ביותר של הגבול של רוסיה עם אוקראינה. מאז סתיו 2022, לא הייתה באזור זה פעילות צבאית משמעותית, אם בכלל. גם לא הפצצות על ידי צבא אוקראינה, כמו שקורה בכול יום במחוז בלגורוד הסמוך לו.
האזור שבו פלש צבא אוקראינה למחוז קורסק ברוסיה.
מסומן באדום "מקווקו".
הערה: כפי שאפשר לראות ברבוע בצד ימין למעלה, המיקום (נקודה קטנה בתוך הריבוע) מרוחק מהקצה הצפוני של השטחים שעליהם כבר השתלטה רוסיה בתוך שטחה של אוקראינה. (מסומנים באדום). כמו כן משטח באוקראינה מצפון לעיר חרקוב, שאליו נכנס צבא רוסי לפני כשלושה חודשים. (מסומן בקוים אדומים מצפון לעיר חרקוב.) זאת כדי ליצור "אזור חיץ" בתוך שטחה של אוקראינה וכך להפחית הפצצות על ידי צבאה במחוז בלגורוד ברוסיה. או כהכנה לכיבושה של העיר חרקוב?! נציין כי באזור קורסק/סומי המרחק מהגבול עם רוסיה לעיר הבירה של אוקראינה קייב, הוא כ-350 קילומטרים. מדי פעם מוזכרת אפשרות, שממקום זה, צבא רוסי "ינוע" לכיוון העיר קייב.
עדות להפתעה של השלטון ברוסיה "מפלישה" זו לשטחה של רוסיה, אפשר לראות באתר של ג’ון הלמר – בלוגר שממוקם במוסקבה ומקורב "ליודעי דבר" במוסקבה. ממש בתחילת חודש אוגוסט הוא הודיע על יציאה לחופשה, לפי המסורת שהייתה בתקופת ברית המועצות. אם הוא סבר שזה עתוי מתאים לצאת לחופשה, סביר שגם השלטון ברוסיה סבר שאין מניעה מכך.
בתוך 2-3 ימים יחידות של צבא אוקראינה "השתלטו" על שטח של 800-1000 קילומטר מרובעים – רוחב כארבעים ק"מ ועומק של כ-25 ק"מ מהגבול של רוסיה עם אוקראינה. יש החולקים על המונח "השתלטו”, אבל זה אינו העיקר.
ברור שלרוסיה לא היה במקום זה כוח צבאי מספיק גדול כדי למנוע "פלישה" זו. ברור שהשלטון ברוסיה הזדרז לפנות עשרות אלפי תושבים מאזור שבו היו חיילי אוקראינה. לא רק זאת. גם דווח שהם "ינפיקו" “תעודות זכאות" לרכישת מגורים חליפיים ברוסיה, לתושבים שפונו באזור זה. כמו שנעשה לתושבים שפונו מהעיר חירסון בקיץ 2022.
ברור שהייתה פה הפתעה. משהו כמו 7 באוקטובר 2023 באזור עוטף עזה בישראל.
ייתכן שזה נבע "ממודל הרתעה" – לפיו צבא אוקראינה לא יעז לחרוג "מהכללים" שקבע השלטון ברוסיה לצורת ניהול המלחמה – דהיינו "שתפקידו" של צבא אוקראינה הוא להשתתף "במלחמת כתישה" בהגנה על תילי חורבות. במיקום כפי שיקבע על ידי צבאה של רוסיה.
זה מביא אותנו לתדהמה של "מומחים".
אלו התחילו לדוש בפלפולים להסביר מדוע צבא אוקראינה עשה/עושה זאת. שהרי אין "היגיון צבאי" להסיט יחידות צבא מאזורים אחרים שהולכים ונכבשים על ידי צבאה של רוסיה, כדי "להשתלט" על אזור בשטח לערך כפול משטחה של רצועת עזה. לדעתם זה "חסר הגיון". הרי "ממש בקרוב" צבא רוסי ימוטט את קוי ההגנה של צבא אוקראינה במחוז דונבס ותיפתח הדרך לכיבושן של אוגלדר, קרמטורסק וסלבינסק. אחרי כן? עד לנהר הדנייפר. אז מה "ההגיון" בפעולה זו של צבא אוקראינה?!
אולם לעומתם "מומחה" אחד, הרי הוא מר פוטין נשיא רוסיה, כבר ביום הראשון "לפלישה" נתן הסבר לכך: לדבריו זו "פרובוקציה גדולה".
מהי פרובוקציה?
כאשר א’ עושה מעשה שמטרתו להביא לכך שב’ יעשה מעשה שלא התכוון לעשותו ו/או שלא במועד שבו שקל לעשותו.
מה הוא אותו מעשה אפשרי שנשיא רוסיה לא רצה/רוצה לעשותו, לפחות לא כעת?
שני סימנים ברורים לכך.
הראשון מוצג בגרף למטה: שער החליפין של הרובל הרוסי לעומת הדולר.
קישור לגרף עדכני של שער החליפין של הרובל הרוסי:
https://tradingeconomics.com/russia/currency
כפי שאפשר לראות בגרף למעלה, תחילה פיחות של כ-7% (כעת רק 4-5%) בתגובה לכך שצבא אוקראינה "השתלט" על שטח בגודל "פעמיים רצועת עזה"?! כאשר "כולם" יודעים "שזהו" – בזה יסתכם "ההישג" שלו?! הסבר לפיחות, שאינו סביר מבחינה כלכלית.
אם כך מהו הסימן השני?
לפני שנדון בו, נציין שממשלת רוסיה הכריזה על משטר "חירום נגד טרור" לא רק במחוז קורסק אלא גם במחוזות בלגורוד ובירנסק. גם הם גובלים באוקראינה. למה? גם אליהם יפלוש צבא אוקראינה?
כמו כן השלטון ברוסיה ממשיך לכנות את הפעילות הצבאית של אוקראינה – בהפצצות ובפלישה בשטחים ברוסיה – “פעולות טרור".
אבל "מכבסת המילים" הזו אינה יכולה לכסות על העובדה שעבור רבים מתושבי רוסיה, בייחוד במחוזות שגובלים באוקראינה, למעשה זו "מלחמה". הולך וגדל מספרם של תושבי רוסיה שחווים זאת. כעת זה הגיע למחוז קורסק – לא רק בהפצצות אלא גם "בגרוש" מבתיהם.
כמו כן דווח שכתבמים ששוגרו על ידי אוקראינה פגעו במגדל קרור בתחנת כוח גרעינית במחוז זפוריז’ה שסופח על ידי רוסיה. לדברי החברה שמפעילה אותה, נגרם נזק משמעותי במגדל הקרור שהוא חלק חשוב בהפעלה של תחנת כוח גרעינית. (אם כי הפעילות בה, נמצאת "בתהליך סגירה" בגלל סיכון בטחוני.)
למה ההתעקשות של נשיא רוסיה שלא "להכריז מלחמה" על אוקראינה? למה הרוסים חזרו ואמרו שהם "פתוחים למשא ומתן" כדי להסדיר את הסכסוך עם אוקראינה? למה הם קוראים לפעולות של צבא אוקראינה "טרור"?
כדי להבין זאת צריך לדעת "סינית".
נשיא סין חרד מהיום שבו יתקשר אליו נשיא רוסיה ויאמר לו: “אין לי ברירה, אני חייב לצאת למלחמה – טוטלית – באוקראינה.” אחרת, ידיחו אותו! זאת כדי "שאחר" יצא למלחמה טוטלית, או "שאחר" יכנע!
מר פוטין נשיא רוסיה, “הכיל" הרבה ארועים בלי להגיב עליהם "בהתלהמות". כאשר מטוס טורקי הפיל מטוס רוסי והרג טייס רוסי בסוריה, מטוס שאפילו לא היה חמוש – רוסיה הגיבה על ידי כך שמטוסים שלה התחילו לטוס חמושים והציבה סוללה לירוט מטוסים. אחרי כן נערכה "סולחה" עם נשיא טורקיה והוא גם התנצל בפני משפחת הטייס הרוסי שנהרג.
כאשר "אלמונים" פוצצו את צינור הגז מרוסיה לגרמניה, הרוסים לא "הגיבו". ממילא גרמניה החליטה להפסיק לקנות גז מרוסיה.
כאשר "אלמונים" חבלו בגשר שמוביל לחצי האי קרים, רוסיה לא הגיבה. בתוך כשלושה חודשים תקנה את הגשר.
כאשר לפני כמה חודשים נהרגו יותר ממאה אזרחים רוסים במופע ליד מוסקבה, הרוסים לא הגיבו גם אחרי שהצליחו לעצור כמה “מהטרוריסטים”.
כאשר צבא אוקראינה ממשיך להפציץ כמעט מדי יום אזורים בשטחה של רוסיה, בעיקר במחוז בלגורוד, הרוסים לא הגיבו – עד שלפני כשלושה חודשים יצרו "אזור חיץ" בשטחה של אוקראינה. עד כה זה לא הביא להפסקת ההפצצות.
תאמרו "זה חלק ממלחמה". אבל השלטון הרוסי אינו קורא לזה "מלחמה" וגם אינו מתנהל כמו שמתנהלים במלחמה שמטרתה להכניע את שלטון האויב. זאת גם על ידי כיבוש כול שטחו של האויב.
מדוע?
ההסבר הוא "בסינית".
למרות צפיות של "מומחים" בארה"ב, שסין תשתתף במשטר הסנקציות שהוטלו על רוסיה, וכך תושג "הכרעה כלכלית" של רוסיה, זה לא קרה עד כה.
אבל יש לזה מחיר "שנגבה" על ידי השלטון בסין. שרוסיה לא תצא למלחמה טוטלית באוקראינה שתביא לחורבנה כמדינה. לעומת זאת, שכול הזמן ישאר פתח "להסדר מדיני" של הסכסוך, שהוא למעשה סכסוך עם ארה"ב. לפחות עם הממשל הנוכחי בארה"ב.
אז הנשיא פוטין ממשיך "להכיל". גם הפצצות בשטחה של רוסיה וייתכן גם כיבוש חלק משטחה של רוסיה. לפחות זמנית.
יש "להכלה" זו סיבה כלכלית בתוך רוסיה. בעוד שגדל הצבא הרוסי – באנשים ובציוד – עדין למשק הרוסי יש תלות גדולה ביבוא ממדינות אחרות. אומנם הונהגה מדיניות של "החלפת ייבוא", אבל זה אינו אפשרי בכול התחומים ו/או מתנהל בקצב איטי לאורך שנים.
דוגמה בולטת היא בייצור מטוסים לתעופה אזרחית. לנשיא פוטין הוצגה תוכנית ליצור כאלף מטוסים לתעופה אזרחית. זאת עד לשנת 2030. הייצור בכמות של עשרות מטוסים בשנה, אמור היה להתחיל ב-2023/2024. עדין לא התחיל. כעת מדובר בדחיה של כשנתיים. נאמר שבסוף שנת 2024 יתחילו בטיסות לצורך רישוי מטוסים. עוד דווח שכדי לאפשר ייצור מקומי, הוכנסו שנויים באפיונים של מטוסים. אולי נרחיב במועד אחר.
הנשיא פוטין מכיר בצורך לקיים פעילות כלכלית אזרחית "יציבה" בזמן שנמשכת הלחימה באוקראינה. זהו גם צורך פוליטי.
אבל שנוי למלחמה טוטלית באוקראינה – כיבוש כול שטחה של אוקראינה "ועידוד" מיליונים מתושביה לנוע "מערבה", עלול לגרום למנהיגי "המערב", בייחוד בממשל הנוכחי בארה"ב, להטיל סנקציות משניות על כול מי שסוחר עם רוסיה. בייחוד על סין. התייחסנו לאפשרות זו בעבר.
השלטון בסין מצד אחד ממשיך לקיים סחר בהיקף שהולך וגדל עם רוסיה. מאידך הוא ממשיך לטעון שהוא רוצה לקדם הסדר מדיני בסכסוך באוקראינה. הוא שולח "שליחי שלום" למדינות שונות. לאחרונה קבל בסין את שר החוץ של אוקראינה. גם את ראש ממשלת הונגריה.
ברור שהשלטון בסין אינו רוצה להגיע לרגע שבו יצטרך לבחור "האם אתם לצדנו או לצד אויבנו". ברירה שתוצג על ידי הממשל בארה"ב. גם אם מימושה יהיה איוולת כלכלית גדולה. גם עבור "המערב", אם סין תבחר להמשיך לסחור עם רוסיה.
כבר כעת יש סימנים לאיומים של "ארה"ב על גופים פיננסיים – בנקים בסין, כדי שלא יאפשרו סחר עם רוסיה. מדווח שחלק מהם מגבילים אפשרות לסחור עם רוסיה. כמו כן מדווח על מיני שיטות בסין לעקוף מגבלות כאלו.
מה יעשו מנהיגי "המערב" כאשר יתברר שאין "הסדר מדיני" באוקראינה וכול שטחה של אוקראינה נכבש בידי רוסיה?! הרי הנשיא לשעבר של ארה"ב מר טרמפ, אמר לאחרונה, שלנשיא הנוכחי של ארה"ב, אין בכלל "יכולת מנטלית" – IQ שניתנת "למדידה". אם כך מנהיגי סין צריכים לחשוש ממה שהוא יעשה אם… – כול עוד הוא מכהן כנשיא.
לכן, ייתכן שהם "מבקשים" מנשיא רוסיה שימשיך "להכיל". כנראה גם את הפלישה של צבא אוקראינה לשטחה של רוסיה. לפחות למשך עוד 3-5 חודשים. עד אחרי הבחירות בארה"ב.
אבל אם צבא אוקראינה מפציץ מגדל קרור בתחנת כוח גרעינית, הוא עלול גם לשגר טילים לעומק – 300 ק"מ – בשטחה של רוסיה. למרות "איסור" מצד ספקי הטילים. הוא כבר משגר כתבמים לעומק רוסיה. מנסה ולעיתים מצליח להפציץ שדות תעופה צבאיים וגם מתקנים איסטרטגיים. רוסיה עלולה "להגיב" על ידי הפצצות במדינות שמאפשרות מעבר/אספקת טילים כאלו – רומניה ופולין. ואז…
לכן, מיד עם "הפלישה" של צבא אוקראינה לרוסיה בתחילת אוגוסט 2024, , פורסמו דעות במאמרים "בשופר" של המפלגה הקומוניסטית בסין, שמתריעות על הסיכון "לשלום" שיוצרת פעולה זו. בעיקר על הסכוי "להסדר מדיני" של הסכסוך.
לכן, סבירה לחלוטין "התגובה" בשער החליפין של הרובל הרוסי. שאר שוקי הון, אינם מגיבים על אפשרות כזו של סנקציות משניות. זאת מסיבה פשוטה. שוקי הון אינם "מתוכנתים" לצפות "מעשי טרוף" של פוליטיקאים. הם – בייחוד "במערב" – רגילים לכך שפוליטיקאים נשלטים על ידי אינטרסנטים כלכליים. הבעיה היא שלפעמים הם חייבים "להגיב", אחרת יוחלפו בשלטון.
להלן התגובה של משרד החוץ בסין על "הפלישה" לרוסיה:
Chinese side calls on all parties to observe the three principles for deescalating the situation, namely no expansion of the battlefield, no escalation of fighting and no fueling the flame by any party
שימו לב שלמעשה השלטון באוקראינה כבר לא קיים שניים מהתנאים שמוזכרים למעלה.
הוא הרחיב את השטח שבו מתנהלת לחימה. הוא הסלים את הלחימה על ידי תקיפה של תחנת כוח גרעינית.
התנאי השלישי מכוון לנשיא רוסיה: לא ללבות את הלהבות. דהיינו להמשיך "להכיל".
שיהיה בהצלחה.
בינתיים, נשים רוסיות תמשכנה לסרב להגדיל את המשפחה. כמו הנשיא פוטין, גם הן מתנהלות בזהירות. הוא נושא באחריות למדינה. הן נושאות באחריות למשפחה.
מתקן רוסי לשריפת צמיגים ישנים – כך טוען נשיא אוקראינה.
אולם הרוסים טוענים שכתבמים של צבא אוקראינה פגעו במגדל קרור בתחנת כוח גרעינית.
הבעיה “בהכלה”: ציינו בשעתו דברים שאמר ג’ון הלמר באתר שלו לגבי כך, שאוליגרכים רוסים, “מציעים" לנשיא רוסיה פוטין, “להשתהות" בפעילות הצבאית באוקראינה עד אחרי הבחירות בארה"ב בחודש נובמבר 2024. זאת על בסיס הנחה/תקווה שבחירתו של מר טרמפ לנשיא תאפשר להגיע אתו "להסכם" לגבי אוקראינה "והסדר ביטחון" באירופה.
כלומר גם "מציעים" לו להמשיך "להכיל פרובוקציות".
בחודש אוגוסט 2024 אוליגרך שנמנה על מקורביו של הנשיא פוטין, ביקר בגלוי את המשך הלחימה באוקראינה. אמר שצריך לסיימה. הלה נפגע מסנקציות שהוטלו עליו ועל חברת אלומיניום גדולה ששלט בה. “ליתר ביטחון" הוא קנה לעצמו אזרחות של קפריסין.
הבעיה "בהכלה" על ידי הנשיא פוטין, היא אפשרות של "התמרמרות" של ראשי הצבא הרוסי ובעיקר של מפקדי שטח בצבא הרוסי כמו גם של מושלי מחוזות סמוכים לגבול אוקראינה, בהם התושבים נמצאים למעשה במצב מלחמה. כמו כן פגיעות של צבא אוקראינה באמצעות כתבמים בבסיסי צבא רוסים ומתקנים אסטרטגים "עמוק" בשטחה של רוסיה. כול אלו עלולים מבחינתו "להציף" שאלות לגבי צורת ניהול הלחימה באוקראינה.
ייתכן שבגלל זה הוא "מינה" “יועץ" נאמן שלו, איש צבא לשעבר, כדי "לתאם את הפעילות במחוז קורסק". למעשה כדי שידווח לו על "הלכי הרוח" אצל מפקדי צבא ומושלי מחוזות.
עוד "גלגול" של הלחימה ?
כעת מדווח ששלטונות אוקראינה הגדילו את מספר הישובים והשטח סמוך לגבול עם רוסיה, שהתושבים שם נדרשים לפנותם. האם בגלל שהנשיא פוטין יאלץ ליצור "אזור חיץ" בתוך שטחה של אוקראינה גם במחוז סומי שגובל במחוז קורסק הרוסי? כמו שעשה סמוך לגבול עם מחוז בלגורוד?! כלומר המלחמה "תתגלגל" לעוד שטח באוקראינה?! כמו שממשלת ישראל נאלצה "להתגלגל" לתוך שטחה של רצועת עזה.
“שטחי החיץ" האלו יכולים אולי למנוע "פלישה מפתיעה לשטחה של רוסיה". הם אינם יכולים למנוע המשך הפצצות על ידי טילים וכתבמים. זה יכול להימנע (אולי?) על ידי "הסדר" כמו שמקווים "בסינית". אחרת, יהיה צורך "לגלגל" את הלחימה לשטח נוסף באוקראינה – עד הגבולות עם פולין ורומניה. תרחיש של סיוט עבור שלטונות סין. גם לשוקי הון – כרגיל "בהפתעה".
לסיכום נשות רוסיה, גם אם הן "אוהדות" את הנשיא פוטין, זו אהדה שמותנית במצבן. כול עוד הן חוששות לעתיד המשפחות שלהן, הן לא תסכמנה להגדיל את המשפחות שלהן. זה יהיה סימן רע להמשך שלטונו של מר פוטין!
תינוק רוסי.
נשות רוסיה: "כבוד הנשיא. אנחנו מבינות את הצורך להתנהל באחריות, בסבלנות ולא להתלהם. גם אנחנו במשפחות שלנו צריכות להתנהל באחריות. אם חשוב לאומה שיהיו עוד הרבה כמו בתמונה למעלה, אז יגיע/מגיע זמן להחליט, כיצד לסיים את הלחימה באוקראינה. גם אנחנו רוצות עוד הרבה כאלו".
הערת מערכת: במלחמת העולם השנייה נדרשה לרוסים תקופה של כארבע שנים להביא לסיום שלטון נאצי בכול שטחן של מדינות במזרח אירופה. המערכה הנוכחית של רוסיה נגד שלטון "נאצי" (כהגדרת השלטונות ברוסיה) רק בשטחה של אוקראינה, כבר נמשכת כשנתיים ומחצה. אם כך…
מר פוטין נשיא רוסיה אינו מנהל "מלחמה" באוקראינה. הוא מנהל "מבצע" שמטרתו להגיע "להסכם" עם "האויב". “מלחמה" אינה מסתיימת "בהסכם". היא מסתיימת בכניעה ללא תנאי של אחד הצדדים או "בהסכם להפסקת אש". כך היה במלחמה בקוריאה. כך היה במלחמת השחרור בישראל ב-1948 ובמלחמת ששת הימים ב-1967. כך היה למעשה גם במלחמת יום כיפור ב-1973.
לעומת זאת במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה היו "כניעה ללא תנאי". כך היה גם במלחמה בווייטנאם.
הצורה שבה מר פוטין והשלטון ברוסיה מנהלים את "המבצע" באוקראינה, לא תביא "לכניעה ללא תנאי". זאת בגלל "שהאויב" אינו רק השלטון באוקראינה אלא גם השלטונות בארה"ב ובאירופה. מר פוטין רוצה להגיע "להסכם" איתם. גם השלטון בסין רוצה שכך יקרה. אולם אם "הם" לא "יסכימו", אז לא תושגנה "מטרות המבצע" שמנהל מר פוטין באוקראינה. אלא אם הוא יעבור לנהל שם "מלחמה".
אוליגרכים אומרים למר פוטין: “חכה. עוד מעט אפשר יהיה להגיע להסכם". כך גם השלטון בסין. גם מר פוטין מקווה שכך יקרה.
נשות רוסיה "אומרות" למר פוטין: גם אנחנו נחכה. שתחליט. "לסיים" על ידי "מלחמה" או "לסיים" על ידי הודעה שיש "הסכם". עד אז תהיינה רק תמונות.
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
מחיר זהב – 2507 (2443) דולרים לאונקיה.
מדד דאו גונס תעשייתי – 40660 (39737)
מדד נאסדק – 17631 ( 16776)
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 3.88% ( 3.79%.)
שער ריבית יומי ארה"ב 5.25%
מחיר נפט קל ארה"ב – 77 ( 73) דולר לחבית. ברנט באירופה – 80 (77) דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 1.80% (1.91%)
בסוגריים – הנתונים ביום 4 באוגוסט 2024.
שער חליפין ינים לדולר – 147.
מחיר זהב עליה 3%. מדד דאו- עליה 2.3%. מדד נאסדק – עליה 5.1%. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב – יציב. מחיר נפט בארה"ב עליה כ-5% אחוזים, באירופה עליה כארבעה אחוזים.
תחום תנודות במחיר זהב – 2440 עד 2507 דולרים לאונקיה.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
יפן – הגיע הזמן להחליף "גרביים".
ביפן, המפלגה השלטת ברוב הזמן מזה עשרות שנים, מחליפה ראשי מפלגה שהם גם ראשי הממשלה, בתדירות כמו שאדם "נורמטיבי" מחליף גרביים. כאשר מתגבר "הריח" – משערוריות – וגדל "הגרוד" – החשש שבוחרים "יגרדו" מהם חלק גדול מחברי הפרלמנט שמייצגים אותם, הם מחליפים ראש מפלגה, שהוא גם ראש הממשלה.
כעת הגיע תורו של מר קשידה "להתחלף". כלומר, לפנות את מקומו כדי שהמפלגה תוכל להציג "חזות רעננה", שתבטיח "שיפור".
מה שמצריך "שיפור" ביפן הוא "יציאה" מהבור שהמנהיגים כרו לעצמם ולתושבי יפן, במדיניות של אפס ריבית לאורך תקופה ארוכה. בתקופה זו הבנק המרכזי של יפן למעשה "הלאים" את שוק אג"ח לטווח ארוך.
התקווה שלהם הייתה שיחזור תרחיש 2013 – כלומר, שמחירי סחורות ירדו בעשרות אחוזים ויחזרו לרמה שבה היו לפני 2020 – 2016. ירידה כזו תגדיל את ההכנסה הראלית של מקבלי שכר וגמלאים. היא גם תאפשר להמשיך לקיים שער חליפין "נמוך" לין היפני, כאשר הבנק המרכזי בארה"ב ממשיך לקיים שער ריבית גבוה בצורה משמעותית מרמה "אפסית". כלומר, הם יוכלו להמשיך במדיניות של ריבית "אפסית", בלי שפיחות של הין היפני יגרום ליפני "הממוצע" להרגיש שהוא הולך ונעשה "עני", בגלל שיעור אינפלציה של
כ-3 אחוזים בשנה. לעומת מה שהורגל בעבר – שעור אינפלציה אפסי.
כתבנו בחודש שעבר, כי ככול שהתברר שזו תקוות שווא והמשך עליות מחירים לצרכן, הופך לאיום פוליטי לשולטים ביפן, הוחלט להעדיף "יציבות מחירים לצרכן" על פני "יציבות מחירים בשוק ההון".
התגובה הייתה מידית. תיסוף של כעשרה אחוזים בשער החליפין של הין היפני. אולם ירידה של כעשרים אחוזים במדד המניות ניקאי ביפן.
התגובה לתגובה גם היא הייתה מידית. הבנק המרכזי של יפן הודיע שהוא לא ימשיך להעלות ריבית כאשר יש "תנודות" בשוק ההון. ראשי המפלגה השלטת החליטו "להחליף" את ראש הממשלה. אפשר יהיה להאשים אותו "ברעות החולות" ולהצהיר שראש ממשלה "רענן" ישפר את כול החוליים שהשאיר קודמו.
בשוק ההון. מדד ניקאי – 38000 – החזיר את רוב הירידה שלו. שער החליפין של הין היפני פוחת, עד כה, רק כ-4% “מהשיא" האחרון שלו – 144. נזכיר "שבהתערבות" האחרונה של השלטון ביפן בשער החליפין – מרמה של כ160 ינים לדולר – הוא "הוציא" כ-35 ביליון דולרים.
המועד הבא לבחירות לפרלמנט ביפן הוא באוקטובר 2025. מפלגת השלטון הנוכחית הפסידה בכול 3 “בחירות משנה" שנערכו לאחרונה. ראש הממשלה הנוכחי יכול היה להכריז על "בחירות בזק", אולם לא עשה זאת, כנראה בגלל התנגדות בתוך המפלגה שלו. אולם אחרי שיחליפו אותו, ראש הממשלה החדש יוכל לעשות זאת ולהאשים את קודמו בכול השערוריות הכספיות ושאר חוליים. לפני שאלו "ידבקו" גם אליו.
לכן, ספק אם תהיה כעת נכונות פוליטית ביפן למנוע פיחות של הין היפני במחיר של "תנודות בשוק ההון". כעת, הין היפני "נהנה" מההנחה השלטת בשוקי הון בארה"ב, שהבנק המרכזי שם, עד סוף שנת 2024, יוריד את הריבית היומית בכאחוז אחד. זה יקטין את הפרשי הריבית לעומת הדולר ולחץ לפיחות שער החליפין של הין היפני. אולם ככול "שמורה הדרך" – דהיינו מדד המניות ניקאי ביפן – ימשיך לעלות, ייתכן ששוב זה יראה שיחודש תהליך של פיחות בשער החליפין של הין היפני. ייתכן שתוך תנודות, בגלל "התערבויות", כפי שקרה כבר פעמיים בשנה האחרונה. כמו כן ייתכן שזה יראה שלא יהיה המשך לירידה בתשואה שבה נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח ארוך. אז ימשך לחץ לפיחות של הין היפני, ככול שהשלטון שם, ימנע מלהעלות את שער הריבית לטווח קצר ולטווח ארוך.
בהצלחה "למחליפי הגרביים".
ארה"ב – מניות – זהב.
“עונת המעבר" לתקופה של סטגפלציה כרוכה "בבלבול" – תנודות – בשוקי הון.
מצד אחד, תקווה/הערכה שהבנק המרכזי יוריד את הריבית, מגדילה את "הערך הנוכחי" של נכסים – כמו מניות – שיוצרים זרם של תקבולים.
מאידך, סטגנציה כלכלית ובוודאי ירידה בפעילות כלכלית, מקטינה את הצפי לזרם תקבולים מנכסים אלו. לכן, גורמת לירידה בערך הנוכחי של זרם תקבולים.
(בחישוב "ערך נוכחי" שער הריבית הראלי מופיע במכנה של "שבר” – מנה. סכום התקבולים מופיע במונה של "שבר”. ירידה בשער הריבית מגדילה את סכום "השבר". אולם אם בו בזמן גם יש ירידה בזרם התקבולים, התוצאה יכולה להיות ירידה בערך של "השבר" (“מיתון") או סטגנציה בערך שלו.)
התוצאה היא "בלבול" – תנודות בתמחור של מניות. כך עד שברור שיש ירידה או סטגנציה בזרם התקבולים מנכסים – ממניות. אז התגובה הראשונית היא ירידה בתמחור – במחירים. זאת בגלל שעד אז "שלטה" ההנחה הוודאית שהבנק המרכזי יוריד את הריבית. אולם היה ספק באשר לפעילות הכלכלית. אז כבר אין ספק וזה מתבטא מידית בתמחור של הנכסים – מניות.
החזקה בזהב, אינה יוצרת "זרם תקבולים". לכן, ירידה בצפי לגביהם, אינה אמורה להקטין את הערך הנוכחי שלו. אולם ירידה בצפי לסכום החיסכון שנוצר במשק, יכולה להקטין את הביקוש לזהב כצורה של חיסכון. זאת במקביל לירידה בבקוש לצורות אחרות של חיסכון.
אולם בהסתמך על התגובה הפבלובית של פוליטיקאים והדור הנוכחי של ראשי בנקים מרכזיים, “לתנודות בשוק ההון", סביר שיהיה צפי לירידה בשער הריבית הראלי במשק, לא רק בגלל ירידה בפעילות הכלכלית, אלא גם ובעיקר בגלל עלייה בשעור האינפלציה "והסרוב" של בנקים מרכזיים לקיים שער ריבית ראלי חיובי במשק.
אז מחיר זהב ימשיך "לזחול" במגמה עולה.
נזכיר פה כי מגמה זו, ייתכן שתקיים חיזוק מאפשרות שעד כה נחשבת כטאבו אצל "כלכלנים מודרניים". דהיינו שאחרי שהיה סבב של למעשה חדלות פירעון בסקטור הפרטי – כולל בבנקים, כאשר ממשלות מנעו זאת על ידי הגדלת החובות שלהן, נגיע "לסבב" של חדלות פירעון של ממשלות. אלא אם "תפרענה" חובות במטבע שמאבד במהירות את ערכו.
אם הלחימה באוקראינה "תתגלגל" אל מחוץ לשטחן של אוקראינה ורוסיה, למדינות שחברות בברית נאטו, גם אם רק על ידי הפצצות – אז שוקי הון "במערב" יגיבו על ההתנהלות "המטורפת" של פוליטיקאים. כך גם אם תוטלנה "סנקציות משניות" על כול מי שסוחר עם רוסיה.
שיהיה בהצלחה לכולם.
—————————————————————-
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.