עורך: ד"ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 7 ביולי 2024.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
בחירות בארה"ב – ממה "הם מפחדים"?
שלב נוסף בלחימה באוקראינה – מתקרבים "לסוף"?
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
בחירות בארה"ב – ממה"הם מפחדים"?
“הם"? זו הנהגת המפלגה הדמוקרטית בארה”ב והממסד הותיק במפלגה הרפובליקאית. “מה" אלו שלושה ארועים:
ראשית, שמר טרמפ ייבחר לנשיא בחודש נובמבר 2024.
שנית, שהמפלגה הרפובליקאית תשמור/תגדיל את הרוב שלה בבית הנבחרים ותזכה לרוב בסנט.
שלישית, וזה העיקר – עד כמה שזה עשוי להפתיע רבים – שיודח הממסד הותיק הנוכחי במפלגה הרפובליקאית ושסנטור ואנס – מועמד כעת לכהונת סגן נשיא במפלגה הרפובליקאית, יהיה נשיא במשך לפחות 8 שנים, ייתכן גם עד 12 שנים.
מדוע זה העיקר?
זו מסורת רבת שנים שהממסד של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב יכול/מצליח "להסתדר" עם הממסד הותיק של המפלגה הרפובליקאית. דוגמה אחרונה: אישור החוקים לסיוע כספי/צבאי לאוקראינה/ישראל/ טאייוואן.
יריבים גדולים למר טרמפ מצויים לא רק רק במפלגה הדמוקרטית, אלא גם בממסד "הותיק" של המפלגה הרפובליקאית. דוגמאות בולטות הם הסנטורים מקקונל שהיה מנהיג הרוב הרפובליקאי בסנט ורומני שהיה מועמד לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקאית. יש עוד. לפחות שליש מהסנטורים הרפובליקאים כיום.
חברי בית הנבחרים עומדים לבחירה בכול שנתיים. סנטורים עומדים לבחירה אחת לשש שנים, כאשר שליש מחברי הסנט עומדים לבחירה בכול שנתיים.
כול הסנטורים הרפובליקאים שהם "יריבי טרמפ" כעת, יעמדו לבחירה החל בנובמבר 2024 ובעוד מערכת בחירות אחת בנובמבר 2026. זו תערך בתוך תקופת כהונה של הנשיא טרמפ – אם ייבחר. אלו מהם שייבחרו בבחירות שתערכנה בחודש נובמבר 2024, יצטרכו להתמודד שוב בבחירות – אם כך יחליטו – בבחירות בנובמבר 2030. אז הם יכולים למצוא עצמם עם נשיא רפובליקאי מכהן, סנטור ואנס. הוא נכון לעכשיו – יריב חריף שלהם! למעשה "מטיף לחיסולם".
יש סכוי שכהונה נוספת של מר טרמפ כנשיא, שאחריה תבוא כהונה של מר ואנס כנשיא, “תמחק" את הממסד הותיק הנוכחי של המפלגה הרפובליקאית. זה עלול למנוע "שיתוף פעולה" של ממסד רפובליקאי בקונגרס עם הממסד של המפלגה הדמוקרטית. כלומר, תקרה "הקצנה" של עמדות פוליטיות בארה"ב. תרחיש כזה הוא סיוט עבור הממסד של המפלגה הדמוקרטית. אלו רגילים שתמורת "מריחה" – “טובות הנאה" – אפשר "להסתדר" עם "היריב הפוליטי".
הסיוט של תרחיש כזה, מתחזק עם בחירתו של סנטור ואנס כמועמד לכהונת סגן נשיא מטעם המפלגה הרפובליקאית. הוא מנהל מאבק גלוי וקולני נגד הממסד הותיק הנוכחי של המפלגה הרפובליקאית. הוא מהווה סיוט עבור המפלגה הדמוקרטית. מדוע?
הוא צעיר – בן 39. הוא ממוצא של "דלת העם". הוא בא ממשפחה הרוסה וגדל אצל סבתא שלו. הוא נשוי לבת "מיעוטים" – מהגרים מהודו. הוא משכיל. בוגר אוניברסיטת עילית בארה"ב. הוא נואם רהוט שיודע "להסביר" נושא "שמכאיב" לרבים בציבור האמריקאי. כלומר, הוא… הפתעה:
הוא התואם הרפובליקאי למועמד לשעבר לנשיאות של המפלגה הדמוקרטית – מי שהיה סנטור ברק אובמה. בגילו, ברקע המשפחתי שלו, בהשכלה שלו וביכולת האורטורית שלו. אולם בניגוד לנשיא אובמה, הוא מבקר חריף וללא חת של "הממסד הפוליטי" – בשתי המפלגות!
פה קישור לנאום שלו בועידת המפלגה הרפובליקאית. תחילה דברי אשתו, בת למהגרים מהודו.
תאמרו: “זה אוסף של אמירות חסרות משמעות מעשית". זה מה שפוליטיקאים אומרים לפני בחירות. מה שהם עושים אחרי בחירות – נדע אם יבחרו. בהמשך חוברת זו אנחנו מתייחסים לשוני בין "המצב" שבו נבחר הנשיא אובמה "למצב" הנוכחי.
לא שמעתם על סנטור ואנס? מישהו "שמע" על סנטור ברק אובמה עד שאחרי תקופת כהונה אחת כסנטור, התמודד בבחירות לנשיא ארה"ב?!
כאשר יש תקופה שבה רוב הציבור אינו מרגיש בנוח "מהמצב" ויש נושא שמציק לו, אז סנטור צעיר ואלמוני יכול להפוך להיות לנשיא ארה"ב.
במקרה של אובמה, “המצב" היה המשבר הכלכלי/פיננסי בשנת 2008. “הנושא" היה מערכת ביטוח בריאות בארה"ב. והופה, סנטור צעיר כושי נבחר להיות נשיא ארה"ב.
האם "המצב" בארה"ב כעת הוא בעוצמה שהייתה בשנת 2008 “והנושא" כעת הוא בחשיבות כמו שהיה בשנת 2008? נדע יותר אחרי נובמבר 2024.
אם סנטור ואנס ייבחר להיות סגן נשיא ארה"ב, הוא יכול להפוך לסיוט של המפלגה הדמוקרטית. למשך 8 שנים אחרי סיום כהונה נוספת של מר טרמפ כנשיא או יותר מכך, אם מר טרמפ יפסיק להיות נשיא לפני תום תקופה של 4 שנים. בייחוד אם במשך תקופה זו, “יעלם" הממסד הנוכחי של המפלגה הרפובליקאית. זה יכול לקרות מסיבה ביולוגית ו/או מסיבה פוליטית.
תאמרו "מה שפוליטיקאים עושים אחרי בחירות אינו מה שהם אמרו לפני בחירות". נכון. אבל לפעמים יש הפתעות. למשל אחד פוטין, שהפך לסיוט לממסדים פוליטיים "במערב". זאת במקום "להנות מעשרות הביליונים של דולרים", שטענו שהוא "רכש" בתקופת כהונתו כנשיא רוסיה. זה יכול לקרות גם בארה"ב. לכן, זה מהווה סיוט עבורם.
אז מה עושים? מחרפים ומשמיצים. גם את סנטור ואנס. מה הוא עונה להם? "אין לכם שום טעון ענייני, אז כול מה שאתם עושים, זה לחרף ולהשמיץ. לא יעבוד עלי". ימים יגידו.
פה קישור לנאום של סנטור ואנס במפגש של "שמרנים".
הוא תומך בסיוע לישראל, אולם מתנגד למדיניות החוץ של הממסד הפוליטי בארה"ב ולמעורבות של ארה"ב במלחמות על "בסיס אידיאולוגי" – על ידי שתי המפלגות. הוא התנגד לאישור סיוע לאוקראינה. גם כאשר מר טרמפ "אישר" למעשה למנהיג הרוב של המפלגה הרפובליקאית בבית הנבחרים, "לעשות עסקה" עם המפלגה הדמוקרטית כדי להביא לאישור סיוע זה.
למרות זאת, מר טרמפ בחר בו להיות מועמד לכהונת סגן נשיא. למה הוא לא בחר במישהו שמשתייך לממסד הותיק פוליטי במפלגה הרפובליקאית? כי הוא מיייעד לו תפקיד כסגן נשיא.
מה יהיה תפקידו – אם ייבחר ? “להיכנס חזק" בממסד הותיק הנוכחי של המפלגה הרפובליקאית – כדי להביא "לחיסולו"!
מה באשר "לתורמים" של הממסד הנוכחי במפלגה הרפובליקאית? אלו ילכו לאן "שנושבת הרוח". אחרת, יהיו אחרים שיתפשו את מקומם. כמו אילן מאסק.
מה באשר למלחמה הנוכחית של ישראל בחמאס ובחיזבאללה?
מר טרמפ ומר ואנס עלולים להתגלות "כאויבים" של הממשלה הנוכחית!
מדוע? כיוון שהם מצפים שממשלה זו תביא במהירות לסיום המלחמה. לא יהיו יותר תרוצים – "ביידן מפריע". כלומר, עלול להתגלות שלמעשה הממשלה הנוכחית, אינה מוכנה למה שנדרש כדי לסיים את המלחמה! אין הכוונה "לעסקת חטופים", אלא לפעילות צבאית שנדרשת כדי לסיים במהירות את המלחמה. בייחוד"בצפון”.
ואז? הם יאמרו "תפסיקו לבלבל לנו את המוח. אין יותר ביידן שמפריע לכם".
הם אינם רוצים להתעסק במלחמות, כאשר אין סכנה "ברורה ומידית" לתושבי ארה"ב.
מסקנה? ייתכן “שעסקת חטופים" תעשה כדי שלא יהיה צורך בהמשך הלחימה. היכן? בצפון עם חיזבאללה. אם כתוצאה מכך לא תהיה ממשלה, אז ילכו לבחירות. "שיהיה בהצלחה לדור הבא".
כעת כוכבית ענקית לגבי המשך דרכו הפוליטית של סנטור ואנס.
גם אם סנטור ואנס ייבחר לכהונת סגן נשיא ארה"ב, זה אינו "מבטיח" את דרכו להיות נשיא ארה"ב. (אלא אם כהונת הנשיא טרמפ – אם ייבחר – תסתיים לפני ינואר 2029.)
להוציא ארועים בטחוניים משמעותיים שבהם ארה"ב "מסתבכת" מדי פעם, תוצאות בחירות לנשיאות כמעט תמיד תלויות "במצב הכלכלה" בארה"ב. כך היה כשהנשיא קרטר לא נבחר לתקופת כהונה נוספת – נבחר הנשיא רייגן. כך היה כאשר הנשיא בוש (האבא) לא נבחר לתקופת כהונה נוספת – נבחר הנשיא קלינטון. למעשה כך היה גם כאשר נבחר הנשיא אובמה – דמוקרט – במקום מועמד של המפלגה הרפובליקאית.
כמו שאמר הנשיא קלינטון "זו הכלכלה".
מר טרמפ כבר בהתמודדות שלו בבחירות לנשיאות בשנת 2016, הדגיש את "המצב הכלכלי" בארה"ב, שאופיין בדלדול הייצור התעשייתי בה. תוצאה של "גלובליזציה". דהיינו העברת ייצור תעשייתי למדינות באסיה, בעיקר לסין. גם למקסיקו.
מה הציע מר טרמפ? להוריד מיסים על פעילות של עסקים בארה"ב ולהטיל מכסים על ייבוא של מוצרים לארה"ב. כמו כן לחייב מדינות אחרות להגדיל ייבוא של מוצרים תעשיתיים וחקלאים מארה"ב. עשה זאת "בהסכם" עם סין. כמו כן מגבלות על ייצוא "טכנולוגיה" מארה"ב.
לפי דיווחים אחרונים, הוא מתכוון להמשיך בדרכים אלו – להעלות עוד יותר שיעורי מכס קיימים ולא רק על מדינות באסיה, בעיקר על ייבוא מסין, אלא גם על ייבוא ממדינות השוק המשותף.
“הרעיון" הוא להגדיל את מספר מקומות העבודה בתעשייה בארה"ב וכך גם את ההכנסות של העובדים בתעשייה. זאת בניגוד לתהליך ממושך של "גלובליזציה". כמו גם בניגוד "לתורה כלכלית" לפיה סחר חופשי בין מדינות מגדיל את "הרווחה הכלכלית".
יש כמה "מוקשים" בגישה זו. ראשית, ברור שזה יגרום לעליית מחירים בארה"ב. לפחות בטווח הקצר. זאת בגלל ירידה בהיצע של מוצרים ממדינות אחרות. כמו כן אם מדינות אחרות תגבנה בהטלת מכסים על ייבוא מארה"ב, זה יגרום לירידה בתעסוקה בארה"ב.
שנית, מאין יבואו העובדים הנוספים שיידרשו בתעשייה? זה יקרה רק אם תהיה תחילה ירידה בתעסוקה בשירותים, דהיינו גידול באבטלה. ממהגרים לארה"ב? זה לא יענה על הצורך לספק מקומות עבודה לתושבי ארה"ב.
שלישית, אם יגדל הגרעון בתקציב הממשלה, לפחות בטווח הקצר, בגלל הקטנת שיעור המס שמוטל בארה"ב, מי יממן זאת? בייחוד אם יקטן הייבוא לארה"ב וכך יקטן העודף במאזן תשלומים של מדינות אחרות, שיכול להיות מופנה למימון גירעון בתקציב ממשלת ארה"ב.
כלומר, בכלל לא ברור איזה "בלגן" עלול להיווצר בפעילות כלכלית בתוך ארה"ב ובסחר בינלאומי. זה עלול להיות מלווה "בבלגן" במערכת הפיננסית הבינלאומית. הפסקה/ירידה בשימוש בדולרים.
לכן, בכלל לא ברור מה יהיה "המצב הכלכלי" אם וכאשר סגן נשיא ואנס יתמודד בבחירות לנשיאות. אם ממשל טרמפ לא יביא לשיפור "במצב הכלכלי", עבור מר ואנס, זו עלולה להיות תקופת כהונה אחת בלבד.
מה שמחזיר אותנו לאמרה "שנבואה נתנה רק לשוטים".
נציין פה כי מדיניות בדלנות כלכלית בארה"ב, תהיה חייבת להיות מלווה במדיניות בדלנות צבאית! זה מה שמר טרמפ וגם מר ואנס "מטיפים" לו. אולם במצב כזה, ייעלם היתרון שיש לארה"ב בכך שהדולר משמש כמטבע לסחר בינלאומי ולהשקעת חסכונות.
אולי זו תהיה "סיבה" להמשך עליות "מפתיעות" במחיר זהב?!
השוני לעומת הרקע שהביא לבחירת אובמה לנשיא.
“המצב" בתקופת הבחירות בשנת 2008 – כאשר נבחר הנשיא אובמה – היה משבר כלכלי/פיננסי, שגרם לירידה גדולה בפעילות כלכלית, דהיינו מיתון גדול. הרבה פשיטות רגל של גופים עסקיים ופרטים, גם חדלות פרעון בהחזר חובות של משכנתאות לרכישת בתים.
“הטיפול" של הממשל "במצב" היה די פשוט. חובות בסקטור הפרטי "הולאמו", דהיינו הפכו להיות חובות של ממשלת ארה"ב והבנק המרכזי של ארה"ב "שהדפיס דולרים". כך נמנעו פשיטות רגל של גופים פיננסיים גדולים ושל חברות עסקיות.
מתן הלוואות על ידי בנקים בסקטור הפרטי הוחלף על ידי מתן הלוואות/רכישת נכסים על ידי גופים פנסיוניים ציבוריים ופרטיים. זאת על ידי "עידודם" לעשות זאת באמצעות שער ריבית אפסי שהנהיג הבנק המרכזי ורכישת אג"ח לטווח ארוך על ידי הבנק המרכזי. אלו גרמו לכך שיתקיים "שער ריבית נמוך בהשקעות ‘בטוחות’". זה אפשר "חידוש צמיחה" וירידה בשיעור אבטלה.
כלומר, “המצב" טופל על ידי גידול עצום בחובות הממשלה ובחובות הבנק המרכזי. (“דולר מודפס" הוא למעשה חוב של הבנק המרכזי.)
“הנושא" שהטריד את הציבור, דהיינו "ביטוח בריאות" טופל על ידי חקיקה, שהתאפשרה באמצעות הרוב שהיה למפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים ובסנט.
תוצאה? אובמה נבחר לתקופת כהונה שנייה בשנת 2012.
מהו "המצב" שטרמפ- ואנס צריכים "לטפל" בו?
זהו "דלדול" הייצור התעשייתי בארה"ב בתהליך ממושך של גלובליזציה. לא ניתן "לטפל" בזה רק בהחלטות מהירות של ממשל. בוודאי לא בלי לגרום למלחמת סחר, שעלולה לגרום לקריסת המערכת הפיננסית הבינלאומית. זה גם תלוי בתגובת יזמים פרטיים להחלטות של הממשל. בלי רוב מוצק בקונגרס – כולל התגברות על התנגדות של הממסדים הפוליטיים בשתי המפלגות – יהיה קשה לקבל/לאשר החלטות כאלו.
לכן, ייתכן שההצהרות של טרמפ-ואנס, תשארנה בגדר הצהרות, גם אם מר טרמפ ייבחר לנשיא.
למשל, הגדלת מכסים על ייבוא מסין, תביא להגדלת ייבוא של מוצרים מסין באמצעות "מתווכים" בווייטנאם. כך קרה בתקופת הכהונה הראשונה של הנשיא טרמפ.
למעשה בלי הטלת מכסים על כלל הייבוא לארה"ב, ספק אם אפשר יהיה להגדיל בצורה משמעותית את התעסוקה בתעשייה בארה"ב. ספק אם ממשל טרמפ-ואנס יהיה מוכן/מסוגל לעשות זאת. כלומר, יתברר "שדיבורים כחול ומעשים אין”.
אולם תוצאות כלכליות שליליות, לפחות בטווח הקצר, עלולות להיגרם גם עם רק קצת "מעשים".
בהחלט אפשר לראות ברבות מההצהרות של מר טרמפ לגבי "המצב", כאוסף של אמרות חסרות היגיון כלכלי. אולם זה אינו שולל אפשרות שהוא – אם יתאפשר לו – ינסה להפוך אותן למציאות "כלכלית". כמו שממשל הנשיא ביידן ניסה/מנסה לשנות את תעשיית הרכב בארה"ב, את תעשיית האנרגיה בארה"ב ואת המבנה הדמוגרפי בארה"ב.
כך גם לגבי הצהרות שלו שהוא "יוריד את שער הריבית ויוריד את המחירים". אבל הוא "מזהיר" את נגיד הבנק המרכזי שלא יוריד ריבית כעת. נזכיר: נשיא רפובליקאי ניסה לתקופה קצרה להטיל "פיקוח על המחירים" בארה"ב. זאת בתחילת תקופה ארוכה של "סחרור אינפלציוני".
נציין פה שמר טרמפ בכלל אינו מתייחס לגודל הגרעון בתקציב הממשלה. להפך. הוא אומר שישתמש בכספים שכבר הוקצבו ועדיין לא הוצאו, כדי לממן "פרויקטים" בעלי ערך, לעומת "הבזבוזים" של ממשל ביידן. הוא גם אינו אומר מילה על גודלו של תקציב הביטחון. שהרי צריך "לעשות את אמריקה חזקה".
דוברת משרד החוץ של רוסיה, אמרה שיש הבדל בין הצהרות של פוליטיקאים לפני בחירות והצהרות של נושאי תפקידים. אמרה זאת ביחס להצהרה של מר טרמפ שהוא "יסיים את המלחמה באוקראינה בתוך 24 שעות". עוד על כך בהמשך.
מה לגבי "הנושא"? אם מדובר בהפסקת הגירה בלתי חוקית לארה"ב, זה יכול להעשות "ביום אחד" על ידי צו נשיאותי.
אבל מה יעשו עם מיליוני אנשים שכבר נכנסו לארה"ב בארבע שנות כהונה של מר ביידן?
מר טרמפ אומר "שיגלה" אותם. זה יעד כמעט בלתי אפשרי בגלל מערכת המשפט בארה"ב. אלא אם יהיה בקונגרס רוב עצום לפעולה כזו. אם לא יעשו זאת, אז ההשפעה השלילית על "המצב" בארה"ב תלך ותגבר. הם יתחרו על מקומות עבודה – גם בצורה בלתי חוקית – עם "בוחרי טרמפ-ואנס".
מסקנה? ספק אם בטווח קצר תהיה השפעה משמעותית על "המצב" לכהונת טרמפ-ואנס. אלא אם יפעלו בצורה דרסטית שתשנה את "המצב" וזה יהיה מוכרח להתבטא בירידה בסחר בינלאומי ובבלגן במערכת הפיננסית הבינלאומית.
שיהיה בהצלחה לכולם.
ועוד דבר שחשוב לזכור: בניגוד "לעבר הטלביזיוני" של מר טרמפ, הוא לא יוכל לומר למר ואנס "אתה מפוטר". זו "חתונה קתולית".
בין שייבחר נשיא דמוקרטי ובין שייבחר נשיא רפובליקאי, הם יאלצו לקבל החלטות קשות בעולם האמיתי של יחסי חוץ. זאת בניגוד לעולם וירטואלי שבו פועלים פוליטיקאים, בייחוד בתקופת בחירות. תחילה וכבר בקרוב: המלחמה באוקראינה.
שלב נוסף בלחימה באוקראינה – מתקרבים "לסוף"?
כתבנו על טענה שהוזכרה במאמר של ג’ון הלמר (בלוגר שמקום מושבו במוסקבה), על כך שיש ניסיון להשפיע על מר פוטין נשיא רוסיה, “לגרור רגליים" בפעילות צבאית באוקראינה. בישראלית זה נקרא "לדשדש". “ההגיון" בניסיון זה הוא, שאם מר טרמפ ייבחר לנשיא, אפשר יהיה לעשות איתו עסקה לסיום הלחימה באוקראינה, שתכלול ביטול/הקלה בסנקציות הכלכליות/פיננסיות שהוטלו על רוסיה.
טעון זה מקבל לכאורה חיזוק מהמנוי של סנטור ואנס כמועמד לכהונת סגן נשיא ארה"ב. הוא מתנגד חריף לסיוע שניתן על ידי ארה"ב לאוקראינה.
כאמור במאמר זה, המתנגדים "לדשדוש" הם ראשי הצבא הרוסי. הם פועלים לפי "תוכנית סדורה" כדי להשיג את מטרות "המבצע הצבאי המיוחד" של רוסיה באוקראינה.
כתבנו על כך שלפי "תוכנית" כזו ייתכן שלא יהיה מנוס מלהקטין את גודל האוכלוסיה באוקראינה. זאת על ידי יצירת תנאים שלא יאפשרו ניהול חיים "נורמליים" בשטח גדול באוקראינה. זאת כדי "לעודד" מיליונים לנוע למקומות שבהם אפשר לנהל אורח חיים נורמלי. תחילה לפולין ומשם לגרמניה.
אחרת, השלטון ברוסיה עלול להיקלע באוקראינה למלחמת התשה אינסופית, במימון ובתמיכה של הממסדים הפוליטיים "במערב".
אמצעי לעשות זאת הוא, בחיסול אספקת חשמל בשטח גדול של אוקראינה. דווח כבר על שיבושים גדולים באספקת חשמל בערים גדולות באוקראינה. תרחיש של עלטה "מתגלגלת".יש גם ניצנים של מחאות של אזרחים על המגבלות באספקת חשמל. זאת בייחוד בערים במרכז/מזרח אוקראינה.
עד כה, צבא רוסי השמיד/פגע ביכולת של ייצור חשמל. עדיין לא ביכולת "להוביל חשמל" שמיוצר במקורות שונים, באוקראינה בייחוד בתחנות כוח גרעיניות – שלא מפציצים אותן – ומיבוא חשמל ממדינות סמוכות לאוקראינה.
“ארוע" שקרה לאחרונה, מלמד שככול הנראה הצבא הרוסי התחיל גם "בתוכנית סדורה" להשמיד/לפגוע ביכולת "להוביל חשמל”. לא באזורים "נידחים", אלא גם במרכזי ערים גדולות. גם בעיר הבירה קייב.
השערה/הסבר לכך ניתן במאמר של ג’ון הלמר, על "הארוע" שבו נפגע בית חולים לילדים בעיר קייב. מי שזה נוח לו יכול להתייחס למאמר זה "כתעמולה" עבור מנהיג "רוצח מטורף", כמו שנשיא ארה"ב קורא לנשיא רוסיה.
מי שחי בעולם האמיתי, יכול לקבל חיזוק למה שנכתב במאמר זה, מהודעות של החברה הגדולה לאספקת חשמל באוקראינה, על פגיעה במתקנים שלה, בייחוד באלו שהם "תחנות משנה", שמהווים חלק חשוב ביותר במערכת "להובלת חשמל". בלעדי פעילות תקינה שלהם, “אין חשמל". חיזוק לכך, יש ממש בימים אלו, כאשר הטמפרטורה באזורים נרחבים באוקראינה היא מעל 40 מעלות צלזיוס. יש "תרחיש עלטה" לתקופות ממושכות.
מהו "הארוע" כאמור במאמר זה? הצבא הרוסי הפציץ והשמיד "תחנת משנה" סמוך לבית חולים לילדים, ממש בלב העיר קייב. לטענת הרוסים, בית החולים נפגע מטיל יירוט ששוגר על ידי צבא אוקראינה.
מדוע שהצבא הרוסי יפציץ מטרה כזו בשעות היום? כדי להראות לתושבי ערים גדולות באוקראינה, שאין טעם להמשיך לחיות שם!
מתי עושים זאת? סמוך למועד שבו צבא רוסי יפסיק "לדשדש" ויתחיל לנוע לכיוון של ערים אלו. “צבא רוסי מתקרב ואין חשמל" – הגיע הזמן לנוע "למערב". זה "ההגיון" “בתוכנית סדורה" זו.
מה לזה ולטענה לגבי ניסיון לשכנע את נשיא רוסיה "לגרור רגליים"?
השאלה היא, האם אחרי "שחרור" מחוזות דונסק, לוגנסק, זפוריז’ה וחירסון, שסופחו לרוסיה, ימשיך צבא רוסי לנוע מערבה?
בתרחיש של מלחמת התשה אינסופית, לא יהיה מנוס צבאי/פוליטי מכך. אולם אם ייבחר מר טרמפ לנשיא, לכאורה תהיה אפשרות להגיע איתו "להסכם". לא רק לגבי אוקראינה, אלא גם לגבי "הסדר ביטחון" חדש באירופה. זה כולל חידוש ההסכמה שהייתה בין ברית המועצות וארה"ב, שלא להציב ביבשה (באירופה) טילים לטווח 500-5500 ק"מ. כעת ארה"ב "מאיימת" לעשות זאת בשטחה של גרמניה החל משנת 2026.
כלומר, “יש על מה לדבר". אם יהיה "עם מי לדבר". אבל בינתיים הצבא הרוסי ממשיך לפעול לפי "תוכנית סדורה". להכין את כול "האופציות".
למעשה, כך או כך, ייתכן "שהארוע" הזה, מבשר על "תחילת הסוף" של הלחימה באוקראינה. בפעילות צבאית או "בהסדר". נשמע מוכר. אלא ששם לא מדובר "בגורילה שמתופפת על החזה”, אלא בהשמדת "תשתיות כלכליות". מה שלא קורה בשכונה שלנו. שם רק "מתופפים".
נזכיר שהרוסים אמרו וחזרו ואמרו שלא תהיה הפסקת לחימה בזמן שמתנהל משא ומתן. עם מי? ברור שהכוונה היא עם ארה"ב. מו"מ, אם בכלל יהיה, לא יוכל להתחיל אלא אחרי הבחירות לנשיאות בארה"ב בתחילת נובמבר 2024. ייתכן שהוא נעשה כעת "במחשכים" עם נציגים של מר טרמפ. כך טען מר הלמר במאמר שלו. אולם לא נראה שצבא רוסי הפסיק פעילות שלו בגלל מו"מ שכזה. כמו כן מר פוטין אמר בגלוי "שנקודת פתיחה" למו"מ היא הכרה בסיפוח של מחוזות דונסק, לוגנסק, זפוריז’ה וחירסון לרוסיה. אלו בחלקם עדין בשליטת צבא אוקראינה. לכן, גם במו"מ עם ממשל טרמפ, עדיף יהיה לרוסים ולממשל טרמפ, שאלו כבר יהיו בשליטת צבא רוסי. אחרת, לא יהיה שום מו"מ. על השאר אפשר יהיה להתדיין.
מסקנה? צבא רוסי צריך לסיים להשתלט על כול שטח מחוזות אלו עד תחילת נובמבר 2024. כדי שבכלל אפשר יהיה לנהל מו"מ עם ממשל טרמפ. “דשדוש" בפעילות צבא רוסי, אם תהיה, תתייחס רק להמשך תנועה שלו מערבה!
הבעיה, גם עבור ממשל טרמפ, תהיה אם עד תחילת נובמבר 2024, יקרוס הצבא של אוקראינה ואיתו השלטון הנוכחי באוקראינה. אז לא יהיה מו"מ על "הפסקת המלחמה". אז לא תהיה סיבה לבטל סנקציות שהוטלו על רוסיה. כלומר, תימשך "מלחמה כלכלית", שעלולה גם להפוך למלחמה צבאית, כאשר רוסיה תדרוש "הסכם ביטחון" חדש באירופה.
שוב אין מנוס ממסקנה "שנבואה ניתנה רק לשוטים".
אבל בכול זאת נסתכן בנבואה אחת: הטמפרטורה בשכונה שלנו בחודש אוגוסט תמשיך להיות בין 30 מעלות לארבעים מעלות. אפשר להוציא את החזאים לחופשה "מרוכזת".
הערה: מר טרמפ כנשיא אינו יכול לאיים על רוסיה, שתפסיק את המלחמה. אין לו במה לאיים, אלא אם יסתכן במלחמת עולם, שתביא להשמדתה של ארה"ב. הוא יכול "להבטיח". מה? שיבטל את הסנקציות שמוטלות על רוסיה אם "יוקפא המצב, קוי חזית באוקראינה" וכמו כן שאוקראינה לא תצורף לארגון נאטו וידונו "בהסדר ביטחון חדש באירופה". כך "חלק" מאוקראינה יישאר לתפקד כמדינה עצמאית. למעשה, כול מה שהנשיא ביידן סרב לו. אבל, זה יהיה בלתי אפשרי עם מר זלנסקי כנשיא אוקראינה בפועל. הוא יצטרך "לפרוש".
הערה: גם ההבטחה של מר טרמפ שהוא ייבש את מקורות ההכנסה של איראן ממכירת נפט, בייחוד לסין, על ידי איום על סין שתפסיק לקנות נפט מאיראן, הוא איום סרק, אם בו בזמן הוא ממילא יטיל מכסים גבוהים על ייבוא מוצרים מסין לארה"ב. אז במה הוא יאיים על סין?! יחד עם זאת הוא אמר "שאין טעם להילחם כדי להגן על טייוואן, כי למעשה זה אינו אפשרי". מה תעשה סין אם מר טרמפ יכריז עליה "מלחמה כלכלית"? תכבוש את טייוואן! מה הוא יעשה אז לסין?! אז הוא אמר.
אוקראינה – איך כורתים עץ עם גרזן.
אפשר לראות בסרטון זה. איך עץ גדול נכרת. שבב אחרי שבב. הוא ממשיך לעמוד גם אחרי שחלק גדול מהגזע כבר נכרת. ראו בדקה 8.51 בסרטון. ואז משיכה "קלה" והקריסה קורית בבת אחת.
זה מה שצבא הרוסי עושה כעת לצבא אוקראינה ולתשתית הכלכלית באוקראינה. זה איטי ונראה כאילו אין התקדמות, שהרי "העץ עדיין עומד". איך אמר הבחור מצ’צניה: מחכים למתקפה אחת שתסיים את הכול. לדבריו עד סוף שנה זו. שלא תאמרו שלא הודיעו לכם.
העץ עדיין עומד. כך מדווחים בכלי התקשורת – תעמולה.
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
מחיר זהב – 2395 (2390) דולרים לאונקיה.
מדד דאו גונס תעשייתי – 40287 (39375)
מדד נאסדק – 17726 ( 18352)
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 4.24% ( 4.28%.)
שער ריבית יומי ארה"ב 5.25%
מחיר נפט קל ארה"ב – 80 ( 83) דולר לחבית. ברנט באירופה – 82 (87) דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 1.91% ( 2.00%.)
בסוגריים – הנתונים ביום 7 ביולי 2024.
שער חליפין ינים לדולר – 157.
מחיר זהב ללא שנוי. מדד דאו- עלייה כשני אחוזים. מדד נאסדק – ירידה כשלושה אחוזים. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ותשואת אג"ח ממשלת ארה"ב צמודה למדד – ירידה של 0.04 ו-0.09. מחיר נפט בארה"ב ירידה כשלושה אחוזים, באירופה ירידה כששה אחוזים.
תחום תנודות במחיר זהב – 2390 עד 2480 דולרים לאונקיה.
שער חליפין ין יפני.
הבנק המרכזי של יפן אמר כי בסוף חודש יולי 2024 הוא יודיע על "תוכנית להקטנת קניות של אג"ח ממשלה לטווח ארוך". שער החליפין של הין תוסף מכ-161 ינים לדולר עד לכ-155 ינים לדולר לפני שחזר ל-157 ינים לדולר. דווח על "חשד" להתערבות של השלטון ביפן בשער החליפין, לפחות במהלך שני ימי מסחר בסכום של לפחות 20 ביליון דולרים. פעולה זו קבלה חיזוק מנטייה לפיחות בשער החליפין של הדולר בעקבות דברים של נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב על כך "שנראה שנוצרים תנאים להורדה בריבית. כמו כן שהבנק המרכזי של ארה"ב לא יחכה עם הורדת ריבית עד שיהיה ברור ששיעור האינפלציה חזר להיות מתחת לשני אחוזים בשנה.” ממש הפתעה.
כפי שכתבנו בעבר, “התערבות" בשער החליפין של הין היפני, נעשית פחות אפקטיבית "מהתערבות להתערבות" ומהווה "הזדמנות מכירה" של הין היפני. אולם ייתכן שהם ינצלו הורדות ריבית בארה"ב וייתכן גם "התערבות" על ידי משרד האוצר של ארה"ב – במכירת דולרים – כדי "להכות בספקולנטים". נדע יותר ממש בקרוב.
מחירי סחורות.
המיתון שמסתמן בשיעור האינפלציה בארה"ב קיבל חיזוק מהעלמות "בועות" שהיו במחירי סחורות אחרי תחילת קוביד19 בתחילת 2020 “והדפסת" טריליוני דולרים/יורו על ידי בנקים מרכזיים וגם מהשערות על ההשפעה שתהיה על מחירי סחורות אחרי תחילת הלחימה באוקראינה בתחילת 2022.
זה התבטא תחילה בירידה גדולה במחיר של נפט ומוצרי נפט. לזה הצטרפו/מצטרפים ירידות במחירי מתכות תעשייתיות ומחירי תבואות. מחירי תבואות קבלו צורה "בועתית" בעקבות השערות על ההשפעה שתהיה ללחימה באוקראינה. החלק "הבועתי" נעלם ככול שהתברר, שכרגיל, טעו "מומחים".
למטה מחירי חוזי תבואות – חודש קרוב – בארה"ב.
מקור: tradingeconomucs.com
סויה.
חיטה.
תירס
הערות:
חיטה – רוסיה הפכה ליצואנית גדולה של חיטה. מתחרה ביצוא מארה"ב. התבדה החשש להשפעה שלילית מהמלחמה באוקראינה על יצוא חיטה מאוקראינה. איפה הימים שברית המועצות לשעבר "התחננה" לקבל משלוחי חיטה מארה"ב. הגיע הזמן שמוכרי שווארמה בגוש דן יגדילו את הפיתות שבהן הם מוכרים שווארמה.
סויה ותירס – אחד ההשגים של הנשיא טרמפ בתקופת הכהונה שלו בשנים 2016-2020, היה הסכם עם סין, שזו תגדיל קניית מוצרים חקלאיים בארה"ב וכך תקטין את העודף שיש לה בסחר עם ארה"ב. ככול שארה"ב ממשיכה להטיל סנקציות על סין בתחומים שונים, נעלם תמריץ שלה לקיים "הסכם" זה. כמו כן כול "בועה" מהווה תמריץ להגדלת ההיצע, מה "שמפוצץ" את הבועה. מחירים אלו גם הושפעו ממחלות בעדרי חזירים בסין שהשפיעו על רמת הביקושים שלה "למזון" לבעלי חיים. כמו כן בסין קיימת תוכנית ארוכת טווח להקטין את התלות שלה ביבוא "מוצרי מזון" לבעלי חיים. נציין שמדינות "חקלאיות" בארה"ב, מהוות מחוז בחירה "נלהב" עבור מר טרמפ. מה הוא יוכל להציע להם "בסיבוב" הבא? “שיוותר" על טייוואן בתמורה להגדלת קניות של סין במחוזות בחירה אלו?!
בועה אחרת שנוצרה במקביל לבועות במחירי תבואות הייתה של דשן urea. ירידה במחירי תבואות מקטינה את הכדאיות בשימוש בדשנים. כמו כן מחירים נמוכים לחומרים מהם נוצר הדשן, מגדילים את ההצע שלו. כמו גם "השיכורים" ברוסיה שמגדילים את ההיצע של דשנים בשוק העולמי.
Urea
דולר לטון.
בועה שנוצרה בתקופת הממשל של הנשיא ביידן, הייתה במחיר של מתכת ליתיום. זו משמשת בייצור של סוללות עבור רכב חשמלי. ככול שמתברר שהביקוש לרכב חשמלי באירופה ובארה"ב אינו ממשיך להרקיע לשחקים וגם בסין יש התמתנות בגידול בביקוש לרכב חשמלי, מתברר "שאין מחסור בליתיום". גם בגלל גידול בתוכניות להפיק ליתיום במדינות שונות בעולם. בארה"ב הטילו מכס בשיעור של 100 אחוזים על יבוא רכב חשמלי מסין ובאירופה הטילו מכס בשיעור של 38% על ייבוא רכב חשמלי מסין. זה אינו מעודד ביקוש לרכב חשמלי במדינות אלו, אלא רק, אולי, מפנה ביקושים לתוצרת מקומית. נוסיף שמר טרמפ מבטיח כי ביום הראשון לכהונתו כנשיא – אם ייבחר – יבטל את המדיניות של ממשל ביידן להגדלת השימוש ברכב חשמלי. כמו כן ימנע ייבוא של רכב חשמלי ממקסיקו, שם חברות סיניות מקימות מפעלים. בום!
ליתיום.
מה אומר לנו מחיר נחושת?
אחרי ירידה של כ-15% מרמה של כ-5 דולרים לפאונד?
הסבר "כלכלי" הוא מיתון בבקושים לנחושת בסין, בגלל מיתון בסקטור הבנייה בסין. שם נוצר "עודף היצע" של יזמים שמגיעים לכונס נכסים. אולם עד כה, נראה שהשלטון בסין, אינו מגדיל תמריצים לפעילות בסקטור זה. לכן, דווח על גידול בייצוא של נחושת מסין.
אולם לאחרונה נראה היה שמתחילה להיווצר בועה במחיר נחושת. הסיבה?
בינה מלאכותית. זו אמורה להגדיל את צריכת האנרגיה על ידי מחשבים ולכן יגדל הביקוש לנחושת, שעדיין מהווה מרכיב חשוב באמצעים "להולכת חשמל”. זה "הסיפור".
במקביל לירידה גדולה במחירי מניות "בינה מלאכותית", ירד גם מחיר נחושת.
אולם יכול להיות גם "הסבר כלכלי/פוליטי". אם ממשל של הנשיא טרמפ יטיל מכסים גבוהים "על כולם", זה יביא בסבירות גדולה לירידה בסחר בין מדינות ולירידה בהכנסות ובפעילות כלכלית. לפי "המסורת", מחירה של נחושת משקף פעילות כלכלית "אמיתית" ולא "הודעות" בפייסבוק וכדומה.
כמו כן, כפי שכתבנו, לפי המסורת, הבנק המרכזי בארה"ב מתחיל בסדרה של הורדות ריבית, כאשר ברור שמתחיל קיפאון/ירידה בפעילות כלכלית בארה"ב. אז גם מדדי מניות יורדים!
לפי המסורת, במצב כזה, תחילה יכולה להיות גם ירידה במחיר זהב. מחירו ירד בכשמונים דולרים מרמת שיא של כ-2480 דולרים לאונקיה.
נוסיף לכך, כי "קריסה פתאומית" של השלטון באוקראינה, תביא לזעקות שבר, לפחות באירופה ואולי גם במה שיישאר מממשל הנשיא ביידן. אלו בתקופת "דמדומים" עלולים "לעשות הכול". בייחוד אם יתברר שמסתיים ממשל הנשיא ביידן.
לכן, “הכול פתוח".
מחיר חוזה נחושת בארה"ב.
נסיון להדיח את הנשיא ביידן.
לא ראינו שהאנשים שמנסים להדיח את הנשיא ביידן – לשכנע אותו שלא ימשיך במסע הבחירות לנשיאות – אומרים שיש לעשות זאת בגלל מדיניות שנקט בה, בתחום כלשהו. הם טוענים שזה בגלל שברור, שמחמת מצב בריאותו בגילו, אינו כשיר לתפקד כנשיא של ארה"ב. לכן, חשש גלוי וסמוי שלהם הוא, שהוא לא ייבחר לכהונה נוספת כנשיא.
כלומר, אם ייבחר מר טרמפ, זה יהיה רק בגלל שמר ביידן אינו כשיר מבחינה בריאותית. לא בגלל מדיניות שלו. זהו טעון מופרך. בייחוד לאור התנהלותו של מר טרמפ בעבר. אבל אולי זה מבטא את מה שחושבים מנהיגי המפלגה הדמוקרטית, על התבונה של "בוחרים" בארה"ב.
אבל בחיים האמיתיים הם יצטרכו להתמודד עם הנשיאים של רוסיה וסין. לכן, “הכול פתוח". ספק אם שוקי הון מוכנים לתרחיש כזה.
—————————————-
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.