עורך: ד"ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 8 בדצמבר 2024.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
את זה מר טרמפ אינו יכול לעשות ולכן…
מחירי מזון – מועד הבחירות הבא בישראל..
הבנק המרכזי בארה"ב מוריד ריבית, ומחירי אג"ח לטווח ארוך יורדים?!
מדדי מניות – שערי חליפין – שערי ריבית – זהב.
את זה מר טרמפ אינו יכול לעשות ולכן…
מר טרמפ, הנשיא הנבחר של ארה"ב חוזר ואומר שאילו הוא היה נשיא ארה"ב, “לא הייתה מתחילה המלחמה באוקראינה". אולם גם הוא אינו יכול לעשות את זה. הוא גם אינו יכול להפסיק את סיבוב כדור הארץ על צירו. לכן, יגיע יום 20 בינואר 2025 ואז, אלא אם יקרה הבלתי צפוי, מר טרמפ יהפוך "מהנשיא הנבחר" לנשיא של ארה"ב.
יש הבדל בין להיות מועמד בבחירות לנשיא ולהיות נשיא. מועמד בבחירות יכול לומר "הכול" ואינו יכול לעשות מאומה. נשיא אמור לעשות ולא רק לומר ולומר ולומר…
לעשות פירושו לקבל החלטות וזה אומר לבחור בין לבין… פעולה שנואה על פוליטיקאים. גם על אלו שעומדים בראש שלטון. גם בארה"ב.
מדוע? כי יש פעולות שכרוכות בסיכון גדול מאד. גם לאזרחים, שישאו בתוצאות החלטות שלו וגם לו – מבחינה פוליטית. לא רק זאת. עלול להתברר שהוא אינו יכול לקבוע מה תהיינה התוצאות של החלטות שלו. זאת בייחוד כאשר הן משפיעות לא רק על אזרחי המדינה שלו, אלא גם על אזרחי מדינות אחרות. כלומר, גם ראשי מדינות אחרות יכולים לקבל החלטות, שתמנענה את השגת המטרות שהוא שואף להשיגן. בוודאי כך, כאשר למנהיג מדינה אחרת יש אפשרות להשתמש בנשק גרעיני בכמות ובעוצמה ש…
מייחסים למר טרמפ שאיפה/מטרה שבאוקראינה תהיה הפסקת אש "כבר ביום הראשון לכהונתו כנשיא". בהחלט שאיפה/מטרה ראויה, שרבים רוצים לראותה מתגשמת.
אולם האם מר טרמפ יכול לממש מטרה זו רק בגלל שזה רצונו? אפילו כאשר יהיה נשיא ארה"ב?!
סביר שלא!!! זה יהיה תלוי גם בהחלטות שתתקבלנה על ידי מנהיגי מדינות אחרות. ברוסיה. באוקראינה. ייתכן שגם באירופה.
הוא יכול לשדל אותם. הוא יכול לאיים עליהם. אולם הוא אינו יכול להחליט במקומם.
ייתכן שלפי "מודל התנהגות" מסוים (שרווח “במערב” לגבי מנהיגי מדינות “עוינות למערב”), יש בסיס להנחה שהם יעשו כרצונו. אולם לפי ניסיון העבר, אין ערובה שיקרה כך.
זה מחזיר אותנו למה שכתבנו: מר טרמפ יצטרך להחליט, האם המלחמה באוקראינה תהפוך להיות "המלחמה שלו" ולא רק "המלחמה של הנשיא ביידן". הוא יאלץ להחליט על כך בתוך תקופה קצרה. ייתכן בתוך 2-3 חודשים בלבד ממועד תחילת הכהונה שלו כנשיא.
“המחסור" של מר פוטין "והמחסור" של הצבא הרוסי.
כתבנו בעבר על כך שיש "שמועה" שאוליגרך/אוליגרכים מקורבים למר פוטין נשיא רוסיה, הציעו/מציעים לו, שלא להזדרז "בקביעת עובדות בשטח בלחימה באוקראינה ולחכות לתחילת כהונה של מר טרמפ כנשיא ואז לעשות הסכם, שיכלול גם הקלה בסנקציות שמוטלות על רוסיה". ייתכן שגם זה מסביר את "ההזדחלות" בצורת ניהול הלחימה של צבא רוסי באוקראינה. כלומר הצבא הרוסי בהנחייתו של מר פוטין, אינו נלחם כדי להכריע את האויב, אלא כדי להגיע "להסכם".
למר פוטין נוצר "מחסור" במספר הימים עד לתחילת כהונה של מר טרמפ כנשיא. גם הוא אינו יכול למנוע את סיבוב כדור הארץ על צירו. לכן, יגיע יום 20 בינואר 2025 ואז, או בסמוך למועד זה, יתברר איזה "הסכם" לגבי אוקראינה יהיה מקובל על מר פוטין.
הצורך שלו להחליט על סוג ההסכם שיהיה מוכן לו, נובע מכך שגם לצבא הרוסי הולך ונוצר "מחסור". זהו "מחסור" במספר היישובים שהוא יכול להמשיך להשתלט עליהם במחוזות באוקראינה, שסופחו לרוסיה. גם "בהזדחלות" של צבא רוסי באוקראינה, הוא ממשיך להשתלט על כפרים- עיירות וערים במחוזות אלו. בעוד זמן לא רב "ייגמר לו המלאי" של מקומות כאלו.
אז ראשי הצבא הרוסי ישאלו את הנשיא פוטין מה הלאה? האם להמשיך לנוע לתוך שטחים נוספים באוקראינה? שהרי צבא אוקראינה יוכל להמשיך להפציץ/להפגיז מטרות במחוזות אלו וגם מעבר להם בשטחה של רוסיה. מה לעשות?
מר פוטין יאלץ לגלות לציבור ברוסיה מה הוא באמת מוכן לעשות כדי "להגן על רוסיה". הנחה/תקווה רווחת בייחוד "במערב" היא, שהוא שוב יעשה "הסכם", למרות שהוכח כבר שהסכמים עם "המערב" אינם מכובדים לאורך זמן. אבל כנהוג אצל פוליטיקאים, הם אינם עושים "משהו" בגלל שבעתיד עלול לקרות "משהו". בייחוד אם זה כבר לא יהיה "במשמרת שלהם". יש סימנים שכך ינהג גם מר פוטין. שוב "הסכם", למרות כול מה שנאמר, גם על ידו, על חוסר התועלת "בהסכמים". בייחוד עם "המערב" בהנהגה שלו מאז שנת 1991 – מועד פירוקה של ברית המועצות. כלומר, אחרי שהפסיקו לחשוש מהעוצמה הצבאית של רוסיה.
אולם, “להסכם" שיעשה מר פוטין, יכולים להיות "מחירים", בהתייחסות של "מדינות ידידותיות" לרוסיה. מר מדבדב, נשיא לשעבר של רוסיה וכעת בכיר בהנהגה שלה, נשלח בדחיפות להיפגש עם נשיא סין, אחרי שהתברר שרוסיה – מר פוטין – החליטה שלא להילחם כדי לשמר את שלטונו של מר אסד בסוריה. צריך "להרגיע" את מנהיגי סין, שמר פוטין לא ינהג כך גם איתם. גם את מנהיגי איראן. בייחוד אם כבר בקרוב מר טרמפ כנשיא, "יעלה הילוך" בעימותים עם איראן וסין. סביר שהוא ידרוש כחלק "מהסכם" עם רוסיה לגבי אוקראינה "והסדר ביטחון באירופה", שרוסיה "תצנן את הקשרים שלה עם איראן וסין". בסין ובאיראן מבינים זאת. לכן, מר מדבדב נשלח לסין.
אם תבוטלנה סנקציות שמוטלות על רוסיה, אז קטן הצורך של השלטון ברוסיה "בקשרים" עם סין ואיראן.
אם לא תבוטלנה סנקציות – במידה משמעותית – אז מר פוטין ייתקל בחוסר נחת הולך וגובר בתוך רוסיה, מצב שלא יהיה ניתן "להצדיקו" בהמשך מלחמה קיומית עבור רוסיה.
לא רק זאת. סביר ולמעשה וודאי, שמיזם "החלפת ייבוא והסתמכות עצמית" בייצור מקומי ברוסיה, יקרוס במהירות. שהרי במשק "מעורב" שקיים כעת ברוסיה, אי אפשר לכפות על עסקים וצרכנים לקנות תוצרת מקומית "יקרה יותר" מזו שזמינה בייבוא ממדינות אחרות. נכון שאין אמינות בזמינות של אספקה כזו – חידוש סנקציות – אולם גם אין אמינות בזמינות של תוצרת מקומית ברוסיה, שהכדאיות הכלכלית שלה מוטלת בספק. כלומר, בלי תמיכה כספית של השלטון ברוסיה. “הסכם" שבו תהיה הסרת סנקציות על רוסיה, יואיל לאוליגרכים שמייצאים "מחצבי טבע" מרוסיה, אבל יפגע בפעילות עסקית של "תחליפי ייבוא" בייצור מקומי בתוך רוסיה.
זו תהיה "דייסה" שבישל הנשיא פוטין, כמו שקורה כעת בסוריה. בסוריה בשנת 2019 הוא עשה "הסכם" עם טורקיה, להפסקת הלחימה בתוך סוריה. כעת הנחה רווחת היא, שהוא יעשה "הסכם" להפסקת הלחימה באוקראינה.
האם הוא ינהג כך? איננו יודעים. ייתכן שגם הוא אינו יודע כעת.
גם מר טרמפ אינו יודע כיצד ינהג מר פוטין. כמו גם מנהיגים אחרים. הוא יכול לשער/לקוות שינהגו בצורה מסוימת.
מה שידוע בוודאות הוא שכדור הארץ ימשיך להסתובב סביר צירו ושסופרמן לא יהיה זמין לשנות מצב זה. כול השאר אלו תקוות/ניחושים.
תנאים של רוסיה "להסכם".
השלטון ברוסיה חזר ואמר שלא תהיה "הפסקת אש" בלחימה באוקראינה, בזמן שמתקיים משא ומתן על תנאים להפסקת אש. אם הוא יעמוד בדיבורו, צפוי למר טרמפ "כאב ראש" גדול.
נשיא רוסיה כבר פרט תנאים "להסכם" ויש תנאים שכבר גובשו במשא ומתן שהיה בין רוסיה לאוקראינה באיסטנבול.
ראשית, הכרה בסיפוח חמישה מחוזות באוקראינה לרוסיה: חצי האי קרים, דונסק, לוגנסק, זפוריז’ה וחירסון. כעת רוסיה עדיין אינה שולטת במלוא השטח במחוזות אלו, מלבד בחצי האי קרים.
מי "יכיר" בכך? סביר שהשלטון הנוכחי באוקראינה לא "יכיר" בכך. אולי יאמרו שזה כעת המצב ובעתיד מחוזות אלו "ישוחררו" במשא ומתן. האם ארה"ב תכיר בכך? האם מדינות השוק המשותף תכרנה בכך? יש "להכרה" כזו משמעות כלכלית/פוליטית. למשל עסקות סחר עם עסקים במחוזות אלו. עסקות פיננסיות איתם. הכרה בתושבים במחוזות אלו, שהם תושבי רוסיה. האם יעשו זאת? אם לא, רבים מתושבי רוסיה ישארו "מוקצים" “במערב". מה הם ירגישו כלפי השלטון ברוסיה שקיבל הסכם שכזה?!
שנית, הצהרה שאוקראינה לא תהיה חלק מארגון נאטו ושום ארגון צבאי אחר.
מי יצהיר זאת? לא השלטון הנוכחי באוקראינה. גם לא ארה"ב "לתקופה אינסופית". ברור שגם לא יהיה שום ערך מעשי להצהרה כזו. כמו גם לכך "שצבא זר" לא יהיה נוכח בשטחה של אוקראינה.
שלישית, הייתה דרישה רוסית להגביל את גודלו של צבא אוקראינה ואת סוג החימוש שברשותו. יסכימו לזה? מי יכפה זאת?
רביעית, הייתה דרישה לאסור באוקראינה סוג של פעילות "נאצית" והתנכלות לדוברי רוסית ולכנסיה האורתודוקסית – רוסית. זה מצריך שינוי חקיקה באוקראינה. מי יכפה זאת עליהם?
חמישית, האם תבוטלנה הסנקציות הכלכליות/פיננסיות שהוטלו על רוסיה. הרי אלו מהוות חלק משמעותי במערכה "להחלשתה" של רוסיה. אם לא, אז תימשך ההרעה במצב כלכלי ברוסיה ואי אפשר להתעלם מכך שהייתה לסנקציות השפעה כזו. איך השלטון ברוסיה "יסביר" לאזרחים, המשך מצב כזה, כאשר אין כבר מלחמה באוקראינה?
ששית, מה יקרה לקשרי סחר חוץ של רוסיה, שהתפתחו בעקבות סנקציות שהוטלו עליה? הרוסים יאמרו, "תודה כבר אין צורך בכם”?
כלומר, “להסכם" שיעשה, אם יעשה, מר פוטין, תהיינה השלכות כלכליות וחברתיות בתוך רוסיה וגם בקשרי החוץ שלה. למשל, בהמשך קידומו של ארגון BRICS. ייתכן שגם לגבי עתידו של מר פוטין ומקורבים לו בשלטון ברוסיה.
לפי העיקרון של מה שנראה כברווז, הולך כברווז ומגעגע כברווז, אפשר להבין את הספקות שמביעים לגבי הכוונות האמיתיות של מר פוטין. בתוך רוסיה וגם "במדינות ידידותיות" לרוסיה.
סביר שאלו תתבררנה בתוך 3-4 החודשים הבאים. שהרי אי אפשר להפסיק את סיבוב כדור הארץ סביב צירו. אם כוונות אלו, לא תהיינה כתקוות מנהיגי "המערב, אז צפוי "כאב ראש גדול" בשוקי הון! שהרי הפעילות בהם מבוססת על הנחה שקיימת "התנהגות רציונלית" של מנהיגים. אלא שמתברר "שרציונלי" כמו "פורנוגרפיה" "זה עניין של גאוגרפיה". זה עלול להיות מסוכן מאד כאשר "באזור הגאורפי" קיים נשק גרעיני. ברוסיה. בסין. בצפון קוריאה. ייתכן שגם באיראן.
לכן, ייתכן שכבר בקרוב, מר טרמפ יתגעגע לימים שבהם היה "מועמד בבחירות לנשיאות". שהרי הוא עלול להאלץ לבחור: לעסוק בגירוש שוהים לא חוקיים בארה"ב, או "בגירוש רודנים מהשלטון" במדינות אחרות. זאת אם לא תתממש התקווה "שהם ינהגו בצורה רציונלית" ויעשו "הסכמים".
כמה חבל שאי אפשר לעשות את זה.
נשים רוסיות "מחכות" וגם יצרני מטוסים ברוסיה "מחכים".
דוגמה להשפעה של "הסכם" שיעשה מר פוטין על המיזם ברוסיה להחלפת ייבוא בייצור מקומי, יכולה להיות בייצור ברוסיה של מטוסים לתעופה אזרחית.
אחת הסנקציות המשמעותיות ביותר שהוטלו על רוסיה אחרי תחילת "המבצע הצבאי" שלה באוקראינה בפברואר 2022, הייתה הפסקת מכירה לחברות רוסיות של מטוסים מתוצרת החברות בואינג ואירבוס. כמו גם הפסקת אספקת חלקי חילוף למטוסים מתוצרת חברות אלו ומתן שירותי אחזקה להם.
ברוסיה פעלו כחמש מאות מטוסים מתוצרת חברות אלו – כמחצית מכלל המטוסים שמשמשים בתעופה אזרחית בתוך רוסיה ולטיסות ליעדים מחוץ לרוסיה. כארבע מאות ממטוסים אלו היו בחכירה מחברות "במערב".
מה עשו ברוסיה? “הקפיאו" מטוסים שהיו בחכירה מחברות זרות – אלו שנמצאו בשטחה של רוסיה. עד כה כמחצית ממטוסים אלו נקנו מהחברות שהחכירו אותם לחברות תעופה ברוסיה. הקנייה באמצעות מימון של הממשלה הרוסית לחברות תעופה רוסיות.
סמוך לאחר הטלת סנקציות אלו הוצגה לנשיא פוטין תוכנית לייצור מקומי של כאלף מטוסים, כאשר הייצור אמור היה להתחיל בשנת 2025. חברת התעופה הגדולה ברוסיה, “הזמינה" כשלוש מאות מטוסים כאלו.
אולם כמו בכול תוכנית, מתגלים קשיים ויש דחייה במועדי אספקה. גם בתוכנית זו. ראשית, מועד תחילת ייצור "סדרתי" נדחה לשנת 2026. שנית, הוקטן מספר המטוסים לייצור, בייחוד בתקופה הראשונה לייצור "סדרתי". שלישית, דווח גם על שנוי בסוג מטוס שייוצר, דהיינו מטוס "קטן יותר". רביעית, אפילו מדווח (לא ידוע אם הדיווח הזה אמין) על כך שבנקים ברוסיה, גם כאלו בשליטה של הממשלה, מסרבים/מהססים לתת אשראי ליצרני מטוסים ברוסיה, בגלל שהם צפויים לפעול בהפסדים במשך תקופה ממושכת.
כול אלו "מחלות ילדות" במיזמים בסדר גודל כזה. לא רק ברוסיה. אולם ייתכן שקיים גם קושי בעניין זה, כמו הקושי של נשות רוסיה להגדיל את המשפחה. דהיינו מחכים לסיום הלחימה באוקראינה.
איך "מייצרים חתול"?
השיטה הידועה מזה דורות היא שמפגישים חתול עם חתולה ואז אחרי כששים ימים "נוצרים" חתלתולים. זה בדוק ויעיל וגם "זול".
שיטה אחרת היא, שבאמצעות בינה ו/או בינה מלאכותית עורכים "אפיון" של כול המרכיבים שנדרשים "לייצור חתול" ואז מזמינים "ממומחים לדבר" את הייצור של מרכיבים אלו. אחד ייצר זנב. שני ייצר רגליים. שלישי ייצר עיניים. רביעי ייצר מוח. ועוד ועוד. שהרי עדיף להזמין פריטים נדרשים מאלו שיש להם מומחיות בייצור שלהם. אין זה סביר שממקור אחד אפשר יהיה לקבל את כול המרכיבים. (זה אפשרי בשיטה "הישנה" שלפיה מערכת "הייצור" כלולה במבנה מולקולת DNA.) לבסוף באמצעות ברכה מבאבא סאלי, גם בשיטה זו אולי יהיה חתול "חי".
כמובן שלמיזם כזה נדרש הון וכאשר אינו זמין בסקטור הפרטי, נדרש מימון של ממשלה.
אבל גם אם יש מימון כזה, ייתכנו קשיים בביצוע. מדוע? בגלל "שמומחים/ספקים" שונים מסרבים להשקיע זמן והון במיזם, כיוון שהם חוששים שייפסק המימון הממשלתי ואז לא יהיה ביקוש לשרותים/מוצרים שלהם. כתוצאה מכך, למשל בגלל שיצרן של זנב חתול מסרב/מתעכב באספקה, אי אפשר "לספק" חתול. הוא נוהג כך כיוון שאינו מאמין שהממשלה תמשיך לממן מיזם של "ייצור חתול". הוא מעדיף להמשיך לייצר "מזון לחתולים".
מה לזה ולייצור מטוסים ברוסיה?
אם יש שמועות שמר פוטין יעשה "הסכם" לסיום הלחימה באוקראינה וזה ילווה בהסרת סנקציות שמוטלות על רוסיה, אז לכאורה אין טעם להתאמץ בייצור "זנב למטוס רוסי". שהרי "מחר" השלטון ברוסיה יפסיק לממן “ייצור מטוס רוסי”.
זאת בגלל שתי סיבות.
ראשית, חברות תעופה רוסיות לא תחכנה עד שתקבלנה אספקה של "מטוסים רוסיים". הן תמהרנה לקנות/לחכור מטוסים "בשיטה הישנה" – אם יהיה להן מימון לכך. במקום לקנות מטוסי מטען, כדי לפרק מהם חלקי חילוף למטוסי תעופה אזרחיים, יקנו חלקי חילוף "בשיטה הישנה". כלומר, יקטן הביקוש של צרכנים מקומיים ברוסיה "לזנב מטוס רוסי".
שנית, תקטן הכדאיות הכלכלית בייצור מקומי שמוגבל לצרכנים מקומיים ברוסיה. זאת כאשר תהיה אפשרית תחרות מיצרנים זרים של "זנב למטוסים". אז למה להתאמץ?
כמו שמר פוטין יצר מצב שבו יש ביקוש ברוסיה "לזנב מטוס רוסי", הוא יכול "מחר" ליצור מצב שבו אין ביקוש כזה – באמצעות "הסכם" לסיום המלחמה באוקראינה.
כיוון שיש "שמועות" שהוא מתכוון להגיע "להסכם" כזה, אז עדיף לחכות עם השקעת הון אנושי והון פיננסי "בייצור זנב למטוס רוסי". ייתכן שגם כתוצאה מכך מתעכב ייצור "מטוס רוסי". מחכים לסיום הלחימה באוקראינה.
כמו הנשים ברוסיה.
סנקציות משניות על סחר עם רוסיה.
כתבנו, עד לזרא, על כך שככול שצבא רוסי ישלים את כיבוש כול שטחי המחוזות לוגנסק, דונסק וייתכן גם זפוריז’ה וחירסון, כמובן גם לסלק צבא אוקראיני ממחוז קורסק, יגדל החשש מהטלת סנקציות משניות על סחר עם רוסיה.
ייתכן שאפשרות כזו גם היא תהיה שיקול מכריע אצל מר פוטין נשיא רוסיה, להגיע להסכם לסיום הלחימה באוקראינה. זאת בגלל "משאלות" "ממדינות ידיידותיות" שממשיכות לסחור עם רוסיה.
שתיים ממדינות אלו הן הונגריה וסלובקיה שממשיכות לרכוש גז שמיובא מרוסיה. לפי צו שפרסם בשעתו נשיא רוסיה, התשלום עבור גז צריך להיות ברובלים רוסיים. זאת כדי לאלץ קונים למכור דולרים/ינים עבור רובלים. לפי אותו צו, עסקות כאלו היו חייבות להעשות באמצעות בנק גזפרום, ששייך לחברת הגז הרוסית בעלת אותו שם. בנק זה הוחרג על ידי ארה"ב וחברים מאיסור לעשות איתו עסקות וגם אפשרו לו להמשיך להשתמש במערכת סוויפט לצורך ביצוע עסקות במטבעות "מערביים".
במהלך החודש האחרון הממשל בארה"ב ביטל החרגה זו של בנק גזפרום וכך קוני גז מרוסיה, אינם יכולים לשלם עבור הגז באמצעות בנק זה. למשל ובעיקר מדינות כמו הונגריה וסלובקיה. (נציין פה שטורקיה מבקשת להחריג אותה מאיסור זה!)
הנשיא פוטין פרסם צו חדש לפיו ניתן יהיה לשלם עבור רכישת גז מרוסיה באמצעות בנקים אחרים, מלבד בנק גזפרום. “הטריק" הוא פשוט. קונה הגז ישלם באמצעות בנק במדינה כמו למשל סין וכך אפשר יהיה להמשיך לרכוש גז מרוסיה. באיחוד האירופאי כחלק "מחבילה מס. 15 של סנקציות על רוסיה" מוצע להטיל סנקציות על בנקים שמאפשרים עסקות אנרגיה עם רוסיה. כלומר, סנקציות משניות. זה עדין לא אושר, אולם זהו רמז לבאות. כאמור, כאשר יתברר שצבא אוקראינה נסוג/סולק מכול חמשת המחוזות שסופחו לרוסיה ובעיקר/בייחוד כאשר צבא רוסי ינוע לנהר הדנייפר במרכז אוקראינה – לעיר דניפרו.
אולם "בחבילת סנקציות מס. 15” של האיחוד האירופאי הוטלו סנקציות על חברות בסין שסוחרות עם רוסיה – כלומר סנקציות משניות. זאת בתואנה שהן "מסייעות למאמץ המלחמתי של רוסיה באוקראינה". גם סנקציות שמוטלות על מיכליות שמוליכות מטעני נפט מרוסיה למדינות אחרות – הן למעשה סנקציות משניות. כלומר, כבר יש שימוש בסנקציות כאלו. אולם עדין לא הופעל "הנשק הגרעיני" בתחום זה: סנקציות על מוסדות פיננסיים שמאפשרים סחר עם רוסיה. אולם כבר יש מוסדות כאלו, שבגלל איום כזה, מסרבים/מקשים על פעילות של סחר עם רוסיה. הפעלת "הנשק הגרעיני" בתחום זה, כרוכה בסכנה כמו הפעלת נשק גרעיני בעימות צבאי בין מדינות: כלומר "השמדה הדדית". “מה שאתם יכולים לעשות גם אנחנו יכולים לעשות: להתאבד ביחד".
כיוון שכדור הארץ ממשיך להסתובב סביב צירו וצבא רוסי ממשיך בכיבוש ישובים במחוזות אלו, אנחנו מתקרבים להחלטות שיצטרכו לקבל נשיאי ארה"ב ורוסיה.
הערה: השלטון באוקראינה אומר שהוא לא יחדש את ההסכם שמאפשר לחברת הגז הרוסית גזפרום להוביל גז למדינות באירופה באמצעות צנרת בשטחה של אוקראינה. ההסכם הנוכחי מסתיים בסוף שנת 2024. שתי מדינות שעלולות להיפגע הן הונגריה וסלובקיה. אלו אינן ידועות כתומכות בשלטון הנוכחי באוקראינה. כמו כן אינן תומכות בכול החלטה של נציבות השוק המשותף. אם הן לא תוכלנה לקבל גז מרוסיה, אז קשיים בתשלומים לרוסיה עבור גז, אינם רלבנטיים. השלטון באוקראינה אומר שהוא מוכן שישתמשו בצנרת בשטחו להובלת גז מכול מקור שהוא מלבד מרוסיה.
לשלטון ברוסיה, יש דרך פשוטה להיפטר "מבלבול מוח" זה. לכבוש את השטחים באוקראינה עד לגבולות עם הונגריה וסלובקיה. המכשול העיקרי לכך, נמצא ככול הנראה במוחו של מר פוטין. כך לפי טענה שנשמעת ברוסיה, על זה שהוא כופה על פיקוד הצבא הרוסי, את צורת ניהול המלחמה באוקראינה. מה שמייתר את הצורך "בשירותים" של גנרלים כמו סורוביקין ופופוב בצבא הרוסי. אחד נשלח "לטייל" באפריקה. השני נעצר באשמת "שחיתות", שוחרר "למעצר בית" ומשפטו "מזדחל" כמו הפעילות של צבא רוסי באוקראינה.
נחכה להמשך סיבוב כדור הארץ סביב צירו.
מי ימצמץ?! הנחיתות של רוסיה מול ארה"ב.
מר פוטין נשיא רוסיה חוזר ומדגיש את הצורך לחזור ולקיים הסכם לפיו לא יוצבו טילים לטווח 500-5500 בשטחה היבשתי של אירופה. (רצוי גם לא באסיה – “לבקשת סין").
הסכם כזה שהיה בין ארה"ב וברית המועצות, בוטל בזמן הכהונה הראשונה של הנשיא טרמפ.
הסכם זה שהיה בין ארה"ב וברית המועצות היה למעשה חלק מהסכם להקטנת הסכוי לעימות גרעיני בין מדינות אלו. ברית המועצות בעבר ורוסיה בהווה, אינן יכולות להציב טילים כאלו ביבשה סמוך לשטחה של ארה"ב. ניסיון כזה במה שהיה ידוע "כמשבר הטילים בקובה", כמעט והביא לעימות בין מעצמות גרעיניות.
כלומר, לרוסיה יש נחיתות בעניין זה לעומת ארה"ב. היא יכולה להציב טילים כאלו בשטחן של מדינות "ידידותיות" באירופה – כאלו שהן חברות בארגון נאטו. הנשיא פוטין חזר ואמר, שאפשר להציב טילים כאלו גם בבסיסים ליירוט טילים שהקימה ארה"ב ברומניה ובפולין. דווח שממשלת גרמניה תהיה מוכנה לעשות זאת החל משנת 2026. (כמובן אחרי הבחירות הבאות בגרמניה!)
ברור שרוסיה אינה מוכנה שכך יקרה גם בשטחה של אוקראינה, שגובלת ברוסיה.
הצבת טילים כאלו בשטחה של אירופה, עלולה להפר את "האיזון הגרעיני – יכולת ההרתעה הגרעינית" בין רוסיה וארה"ב. “איזון" שמבחינתה של רוסיה נועד "להרתיע" גם מעימות בנשק לא גרעיני, בין רוסיה וארה"ב.
שתי סיבות לרצון של מר פוטין – רוסיה, לחזור להסכם כזה עם ארה"ב.
ראשית, טילים כאלו בשטחה של אירופה, יקצרו את הזמן לקבלת החלטה ברוסיה, כיצד להגיב על זהוי טילים שמשוגרים "לעומק שטחה של רוסיה". אי אפשר לדעת האם טילים כאלו נושאים ראש קרב גרעיני או ראש קרב "רגיל". תגובה של רוסיה בנשק גרעיני, תביא לעימות גרעיני "כולל". נציין פה, שמזה זמן רב רוסיה וארה"ב נוהגות ליידע את ארה"ב/רוסיה כאשר הן משגרות טיל בליסטי שיכול להגיע לטווח "גדול" – לשטחה של ארה"ב/רוסיה. דווח שגם כאשר רוסיה ערכה באוקראינה "ניסוי" בטיל החדש שלה, היא "דיווחה" על כך לארה"ב.
כאמור לרוסיה יש נחיתות בעניין זה לעומת ארה"ב. לכן, מר פוטין חוזר ואומר שרוסיה לא "תציב" טילים כאלו ברוסיה – בלרוס, אלא אם ארה"ב תעשה זאת בשטחה של אירופה.
עוד סימן לחששות של מר פוטין בעניין זה, הן הצהרות שלו כאילו ניתן להשיג באמצעות הטיל החדש שלה, תוצאות דומות לאלו של שימוש בנשק גרעיני. מדוע הוא אומר זאת?
כיוון שהוא רוצה להרתיע שלטונות במדינות אירופה, מלהסכים להצבת טילים אמריקאיים כאלו בשטחן. דהיינו איום שהן תותקפנה באמצעות הטילים הרוסים החדשים, וזה לא יהווה שימוש בנשק גרעיני. שהרי מקובל להניח שאיום על שימוש בנשק גרעיני הוא "בלוף". זאת כיוון שהמשמעות של שימוש כזה, תהיה חורבן הדדי למשתמשים בו. אבל, איום להשתמש בטילים החדשים של רוסיה, אינו "בלוף".
למה ההתעסקות בעניין זה?
כיוון שזה יכול להוות "גזר" שיוצע על ידי הנשיא טרמפ לנשיא פוטין כחלק "מהסכם" לסיום הלחימה באוקראינה. אומנם הנשיא טרמפ ביטל הסכם לאי הצבת טילים כאלו בשטחה היבשתי של אירופה, אולם כעת "למען שלום", הוא יוכל לחזור להסכם כזה.
“גזר" כזה עבור מר פוטין, יכול להוות תמריץ גדול להגיע "להסכם" לסיום הלחימה באוקראינה.
ואז? לא יהיה צורך בהטלת סנקציות משניות על סחר עם רוסיה. זה מה "שמעניין" פעילים בשוקי הון! תחילה זה גם יביא לאנחת רווחה בסין. אולם השאלה היא, האם למען עניין בעל חשיבות רבה לרוסיה – לדעת מר פוטין – הוא יהיה מוכן "לצנן את הקשרים עם סין ואיראן", כפי שקרוב לוודאי ינסו לדרוש ממנו, ארה"ב והאיחוד האירופאי?! זאת בהתאם למודל של "התנהגות רציונלית", הנחה שרווחת בשוקי הון.
כעת האיחוד האירופאי וארה"ב דורשים/מצפים שסין "תצנן את הקשרים שלה עם רוסיה". אחרי שמר פוטין יגיע "להסכם", אם יגיע, לגבי הלחימה באוקראינה, הם ידרשו/יצפו שרוסיה "תצנן את הקשרים שלה עם סין". זה יקרה ככול שארה"ב – הנשיא טרמפ – יחריף את המאבק הכלכלי שלו בסין. מרכיב חשוב במאבק זה, יכול להיות הצבת קשיים לייבוא מוצרי אנרגיה לסין. מה תעשה רוסיה – הנשיא פוטין – במצב כזה? היא לא תוכל לחזור לייצא מוצרי אנרגיה לאירופה, כיוון שהנשיא טרמפ דורש ממדינות אירופה לייבא מוצרים אלו מארה"ב.
זו עוד "דייסה" שמבשל הנשיא פוטין. לעשות "הסכם" עם "המערב" – דהיינו עם ארה"ב – כאשר אלו מצהירים שהם מתכוונים להחריף את העימות עם סין! מה יאמר למנהיגי סין? "תודה, כעת איננו צריכים אתכם"?! יציע להם "מקלט" ברוסיה?
עוד כמה עשרות סיבובים של כדור הארץ סביב צירו ונדע את התשובה לשאלה זו.
הערה לסיום:
אם יתברר שגם אחרי תחילת נשיאותו של מר טרמפ, לא הושג "הסכם", יגדל הסכוי לעימות צבאי בין רוסיה וארגון נאטו. ייתכן תחילה בלי מעורבות ישירה של צבא אמריקאי "על הקרקע".
בתרחיש כזה, בסיסים רוסיים בסוריה יהוו כאב ראש גדול לפיקוד של צבא רוסיה. יהיה קשה עד בלתי אפשרי לקיים מערכת אספקה אליהם, בייחוד דרך הים. כמו כן אין שם כוחות צבא רוסי משמעותיים שיכולים להגן על עצמם!
בתרחיש כזה, יהיה עדיף לצבא הרוסי שלא יהיו בסיסים שלו בסוריה. התועלת מהם קטנה, אם בכלל יש תועלת מכך.
לכן, אם בתוך החודש הקרוב יפונו לחלוטין בסיסים אלו, ייתכן שגם זה יהיה איתות מוקדם לאפשרות של עימות צבאי בין רוסיה וארגון נאטו. למקרה שלא יהיה "הסכם" כאמור למעלה. כרגיל זה יקרה "בהפתעה".
איתות על הקלות/סיום סנקציות על רוסיה?
דווח שחברת הנפט הרוסית – ממשלתית וחברה הודית שעוסקת בזיקוק מוצרי נפט, הגיעו להסכם לפיו הרוסים יספקו להודים (לבית זיקוק) 500 אלפי חביות נפט ביום. ערך עסקות אלו במחירי נפט היום הוא כ-13 ביליון דולרים בשנה.
לפי "שמועה", ההודים ישלמו עבור נפט מאיכות "בינונית" 1.5-3 דולרים פחות ממחיר נפט בדובאי. תוספת מחיר לנפט באיכות "טובה" תהיה 1-2 דולרים לחבית.
אם לא השתנה מבנה כדור הארץ, אז עסקה זו מעוררת תמיהות. עדיף להודים לקנות נפט מספקים באזור המפרץ הפרסי. מרחק הובלה קצר יותר ומכאן עלות הובלה נמוכה יותר. כמו כן לכאורה, אלא אם איראן "תחסום" את מצרי הורמוז, יש סיכון קטן יותר לזמינות של אספקה מאזור זה, מאשר לאספקה מרוסיה. מדינות "עוינות לרוסיה" מהמדינות הבלטיות ועד לבריטניה "מצייצות" שהן "תפרענה" לתנועת מיכליות שמובילות נפט מרוסיה ואשר אין להן ביטוח מחברות ביטוח בבריטניה.
כמו כן "ההנחה" שמקבלים ההודים, לפי "שמועה", היא ברמה נמוכה מכדי להוות תמריץ להחליף מקור אספקה היסטורי מאזור המפרץ הפרסי. אולם היא יכולה להסתכם במאות מיליוני דולרים בשנה. לא ברור לפי ידיעה זו מי נושא בהפרש עלות ההובלה מספק ברוסיה לעומת ספק במפרץ הפרסי.
מה באשר לרוסים?
הרי דווח שתמורות שמקבלים יצואנים רוסים, בעיקר של נפט, מעסקות עם הודו, למעשה "כלואות" בהודו בגלל חשש של בנקים בהודו להיות מעורבים בעסקות כאלו. ככול הנראה כבר מדובר בעשרות ביליוני דולרים. האם הרוסים רוצים למעשה להמשיך לתת אשראי ללקוחות בהודו? כמו כן, הם למעשה מאפשרים תחרות בבתי זיקוק ברוסיה, שנהגו למכור מוצרי נפט באירופה.
אם "ידוע" שהולך להיות "הסכם" לגבי הלחימה באוקראינה, כולל ביטול/הקלה של סנקציות בתחום הפיננסי, זה עשוי "להסביר" עסקה כזו. אולם במקרה כזה, האם הרוסים יוכלו לשווק בעצמם נפט ותזקיקי נפט באירופה?
אם כך התשובה לשאלות אלו כלולה "במשפט המפתח": העסקה תיבחן מדי שנה. כלומר, הכול אפשרי. תלוי איזה הסכם יעשה הנשיא פוטין, אם בכלל יעשה הסכם.
מלחמת הצ’יפים.
אנבידיה בסין.
בסין יש להם שיטה "לרמוז" למנהלי חברות "שישנו את ההתנהלות שלהם, אחרת….
פותחים בחקירה על… שלכאורה נעשה על ידי חברה מסוימת. כדי להבטיח שמובן מה הם מצפים ממנהלי חברה, לעיתים גם מטילים עליה "קנס כספי" גבוה – עשרות/מאות/ביליוני דולרים. “המסר" תמיד מובן.
לעיתים "המסר" אינו לחברה, בייחוד אם זו חברה זרה, אלא ללקוחות שלה בסין. הכוונה היא להרתיע אותם מלהמשיך לקנות מוצרים שלה. שיקנו תוצרת מקומית בסין.
למשל, חוקרים האם מוצר טכנולוגי, כמו "זיכרונות" או צ’יפ, מאפשר "ריגול" על ידי שימוש בנתונים "שעוברים דרך מוצר". במקום לאסור על מכירת מוצר כזה בסין, שהרי זה בניגוד למדיניות של "דלת פתוחה" לעסקים זרים בסין, "מזהירים" לקוחות בסין של חברה כזו. אל תשתמשו במוצרים אלו – יש להם תחליף מיצור מקומי בסין.
ייתכן שזו המטרה של "חקירה" שמתנהלת כעת בסין נגד חברת אנבידיה – ידועה למעשה "במונופול" שלה, כעת, בתכנון ובייצור צ’יפים לשימוש בבינה מלאכותית. יש לה לקוחות נלהבים, בלי מרכאות, בחברות גדולות בסין, שמשתמשות במאגרי מידע גדולים בבעלותן, כדי לקדם מכירות של שירותים/מוצרים באמצעות רשת האינטרנט.
מהי "האשמה" המיוחסת לאנבידיה? עבירה על חוקי קרטל/מונופולים. כדי להוסיף "לשמחה", מערבים חברה ישראלית "בהתנהלות לא ראויה שכזו”.
מכירות צ’יפים מתוצרת אנבידיה בסין, מוגבלות על ידי הממשל בארה"ב, לצ’יפים "מדור קודם, אם בכלל. חברת HUAWEI הידועה "לשמצה" בארה"ב ובמדינות מסוימות באירופה, כמקור "לסיכון בטחוני" בשימוש במוצרים שלה, פיתחה/מפתחת צ’יפים שמציעים יכולות דומות לאלו של הצ’יפים מתוצרת חברת אנבידיה. מגבלה עיקרית שלה, כעת, בתחום זה, היא היכולת לייצר צ’יפים כאלו. זאת בגלל איסור מהממשל בארה"ב על חברות כמו TSMC לייצר צ’יפים עבורה. אולם למרות זאת היא, לטענתה, מצליחה לייצר צ’יפים כאלו שלפחות מתחרים בצ’יפים שחברת אנבידיה רשאית למכור לחברות בסין.
אם כך, השלטון בסין "רומז" לחברות גדולות בסין, “להתייחס בכובד ראש" לאפשרות לרכוש צ/יפים מחברת HUAWEI במקום מחברת אנבידיה. אחרת אולי יהיה חשד שהם משתפים פעולה עם "חברה עברינית".
חברת HUAWEI בארה"ב.
בארה"ב השלטון אינו מסתיר את העימות שלו עם חברות סיניות. בייחוד עם חברת HUAWEI. למעשה היו רוצים שתאסר בכלל פעילותה בארה"ב. אולם ציוד שלה עדין מצוי בשימוש ברשתות תקשורת סלולריות, בעיקר "באזורים כפריים". הפסקה מידית בשימוש בציוד כזה, תגרום להפסקה מידית בשירותי אינטרנט באזורים כאלו. זה רע מאד לסנטורים שנבחרים באזורים כאלו. שהרי בארה"ב למדינת קליפורניה שבה כ-40 מיליון תושבים, יש אותו מספר סנטורים כמו למדינה שבה יש רק 1-2 מיליון תושבים. אז אסור להרגיז בוחרים במדינות כאלו.
לכן, מנסים לשדל/להמריץ חברות סלולריות שפועלות באזורים כאלו, להחליף את הציוד ברשת התקשורת שלהן. לצורך זה, בהצעת תקציב ההגנה החדש בארה"ב, מוצע להגדיל את הסכום שמיועד לחיסול ציוד של חברות סיניות בשימוש בחברות סלולריות – כ-122 חברות – בסכום של 3 ביליון דולרים. כלומר, לתת להם דולרים (“מודפסים") כדי "שיזרקו לפח" ציוד קיים ויקנו במקומו ציוד שאינו מתוצרת חברות סיניות. זאת כחלק "מהתנהלות רציונלית" בניהול עסקים.
לכאורה קיים תאריך יעד לחיסול "הסיכון הבטחוני הסיני" – יוני 2025. אולם חברות אינן עומדות ביעד זה, בעיקר בגלל קשיי מימון. אם כך, עוד 3 ביליון דולרים שיינתנו על ידי ממשלת ארה"ב, יאפשרו ניהול יעיל וחסר סיכון בטחוני למאות חברות בארה"ב שמספקות שירותי אינטרנט. לשמחת הצרכנים וגם הסנטורים שימשיכו לבחור בהם.
בנוסף לכך, בחודש דצמבר 2024, משרד המסחר בארה"ב הוסיף 140 חברות, כמעט כולן סיניות, לרשימת חברות שקיימות מגבלות מסחר איתן. זאת "כמתנת פרידה" של ממשל הנשיא ביידן לממשל של הנשיא טרמפ. השלטון בסין עדיין מגיב "במתינות" לפעולות של הממשל בארה"ב, שמטרתן למנוע/לעכב התפתחות של ייצור צ’יפים ומוצרים טכנולוגיים בסין. עד כה, בסין קונים כול מה שאפשר מחו"ל, לפני שמוטלות סנקציות נוספות. אולם לבסוף יגיעו למצב שבו לא ניתן לקנות מאומה מחו"ל בתחומים אלו. זאת כיוון שהולך וגדל מספר החברות בסין שנכללות ברשימת הסנקציות. כלומר, זו אינה "בעיה" של חברה מסוימת, אלא של "כול" החברות בסין שעוסקות בייצור ובפיתוח של מוצרים בתחום זה ודומיו. בתהליך כזה, לא תהיה ברירה לשלטונות בסין, אם ירצו לעודד/לאפשר ייצור/פיתוח של מוצרים מקומיים, לאסור על צרכנים בסין, עסקים ופרטיים לקנות "תוצרת זרה", היכן שקיים תחליף מקומי.
חברת TicTok בארה"ב.
גם הפעילות של חברה זו מהווה "סיכון בטחוני" לארה"ב ולכן לפי חקיקה בזמן ממשל הנשיא ביידן, היא צריכה למכור את הפעילות שלה בארה"ב לחברה אמריקאית, או שיאסר על תושבי ארה"ב להשתמש באפליקציה שלה. דבר שעלול לגרום לעלייה בצריכת סמים בקרב בני/בנות נוער, שיצטרכו למצוא עיסוק אחר בשעות הפנאי שלהם.
ברור שהשלטון בסין לא יאפשר לבעלי שליטה בחברה זו למכור את הפעילות שלה בארה"ב. כבר אסר זאת בעבר. גם אם זה יהיה כרוך באובדן הכנסות גדול מאד.
לאחרונה בית משפט בארה"ב דחה בקשה של החברה למנוע לאכוף עליה מכירה של הפעילות שלה בארה"ב. החברה ערערה לבית המשפט העליון בארה"ב. דיון בערעור יהיה בשליש הראשון של ינואר 2025, זמן קצר לפני שהוראות החוק תכנסנה לתוקף.
נראה מי ימצמץ. השלטון בסין, או פוליטיקאים בארה"ב שיצטרכו להתמודד עם הזעם של בני נוער ושל ההורים שלהם. כבר היינו בתרחיש כזה.
נעיר פה כי דרישה זו בארה"ב נראית תמוהה. שהרי ברומניה הטענה של שימוש בטיקטוק כדי להשפיע על תוצאות בחירות – השפעה רוסית – הייתה עילה לפסול את תוצאות הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות. כלומר, יש ערך חיובי במדינה דמוקרטית, לשימוש בטיקטוק. את זה אין מבינים בארה"ב? מבינים, אלא שרוצים שמההכנסות יהנו אינטרסים כלכליים/פיננסיים בארה"ב. כלומר, זה אינו אישי נגד סינים, זה רק ביזנס.
מה יעשו השלטונות בסין, אם תאסר הפעילות של טיקטוק בארה"ב? יאסרו על פעילות של חברת אפל בסין? זה אינו "רציונלי", שהרי אפל מספקת תעסוקה בייצור מוצריה בסין.
אבל מלחמה אינה דבר "רציונלי". לכן לא נתפלא אם מנכ"ל חברת אפל וחברים אחרים, יפעלו בממשל בארה"ב, לדחות את רוע הגזירה כלפי טיקטוק. יש גבול "למה שאפשר להאכיל את השלטונות בסין".
מחירי מזון – מועד הבחירות הבא בישראל
למחירי מזון, כמו למחירי אנרגיה ודיור, יש השפעה על "מצב הרוח" של "בוחרים". כיצד הם רואים את המצב שלהם ושל המדינה שלהם.
המחיר שצרכן משלם בסופר, מושפע גם/בעיקר ממחיר של הסחורות שמשמשות בייצור/אספקה של מזון. ההשפעה על המחיר שמשלם הצרכן עבור המוצר, תלויה בחלק העלות של "חומר הגלם" מכלל עלות הייצור והשיווק של המוצר. אולם כאשר "חומר הגלם" מתייקר במאות אחוזים, סביר שתהיה לכך השפעה על מחיר המוצר בשיעור "שמורגש על ידי הצרכן".
לא כול עלייה תלולה במחיר מסוים, גורמת "למצב רוח רע". זה תלוי בחלק ההוצאה על אותו מוצר מכלל ההוצאה על מזון. אם זהו חלק זעיר מכלל ההוצאה, אז זה אולי נושא לשיחה, אולם אינו מהווה סיבה "למצב רוח רע". גם אינו משפיע על חלוקת ההכנסה הפנויה בין קבוצות צריכה שונות.
אולם לעיתים עליות מחירים גם של מוצרים "שוליים" בסל הצריכה, עלולים לאותת על מה שצפוי במחירי סל הצריכה – במקרה זה של מזון. אלו עלולים להיות "החלוצים" לפני "המחנה".
להלן דוגמאות לעליות מחירים תלולות של סחורות "בסל מזון". מחירי חוזים בארה"ב.
רכז תפוזים.
קקאו
בשר בקר
תפוחי אדמה
כאשר מחירי סחורות רבות, אינם עולים בשנה – שלוש השנים האחרונות, אולם גם אינם יורדים לרמה בה היו לפי 5-6 שנים, אז עלייה גדולה במחירי מוצרים, שאומנם מהווים "חלק קטן" מסך ההוצאה על מזון, משפיעה על סך ההוצאה למזון ועל "מצב רוח רע". של בוחרים.
זה נכון בארה"ב ויהיה גם נכון בישראל לקראת הבחירות הבאות! בייחוד ככול שתהיה "יציבות במצב הבטחוני". מסקנה? אין להתפלא אם הבחירות הבאות בישראל תוקדמנה מסתיו 2026. ייתכן לקראת סתיו 2025. לפני "שמצב רוח רע" של בוחרים, בגלל מצב כלכלי, יהיה גורם משמעותי בהעדפות של בוחרים.
אין להתפלא שפוליטיקאים "שמריחים" שכך עומד לקרות, “יקפצו החוצה" מממשלת ישראל, כדי שלא יהיו מזוהים עם ממשלה שבזמן כהונתה, יש "מצב רוח רע". כלומר, הם אמורים להיזהר שלא "להיתפש בתוך הממשלה", כאשר "לפתע" העומד בראשה, יחליט שהגיע מועד לבחירות. לפני שהמצב הכלכלי של בוחרים, יהיה גורם מכריע בהחלטות ההצבעה שלהם. למשל, מחיר קפה בארוחת בוקר ומחיר סטיק בארוחת צהרים.
בתרחיש כזה, תלוי בהתפתחות בשער הריבית בארה"ב, ייתכן ותהיה נטייה לעלייה בתשואה שבה נסחרות אג"ח לטווח ארוך של ממשלת ישראל (לא צמודות) וגידול בביקושים למטבע זר. כאמור תנאי לתרחיש כזה, תהיה "קפיצה החוצה" מהממשלה של מפלגה שאינה מקבלת טובות הנאה כספיות לציבור שבוחר בה ושברור מסקרי דעת קהל, שהיא תעבור בקלות את “אחוז החסימה” בבחירות הבאות. כלומר, שקיים ציבור שאיתן בדעתו להצביע עבורה.
שיהיה בהצלחה לכול המתמודדים.
קנדה.
תרחיש דומה למה שקרה ביפן ובגרמניה – וייתכן בישראל – קורה כעת בקנדה, שבה אמורות להיות בחירות בחודש אוקטובר 2025. כלומר "בקרוב".
ביפן החליפו ראש ממשלה וקיימו בחירות מוקדמות. בגרמניה, מפלגה "קטנה" “קפצה אל מחוץ לממשלה" והבחירות תוקדמנה כנראה לחודש פברואר 2025.
בקנדה מתרחש שילוב של שתי "שיטות" אלו. חברים במפלגת השלטון הליברלית של מר טרודו בקנדה, מנתקים קשר איתו ו/או דורשים שיתפטר. זאת כדי שבבחירות הבאות הוא לא יהיה נטל על המפלגה.
כמו כן מפלגה שתמכה בממשלה שלו, כעת אומרת שתדרוש הצבעת אי אמון בממשלה – דהיינו להפילה ולהביא להקדמת הבחירות.
בקנדה, “סיבה" עיקרית לאי שביעות רצון מהממשלה הוא המצב הכלכלי במדינה – כולל מחירי דיור.
זהו תסריט שחוזר על עצמו, ככול שמתקרב מועד בחירות ויש תמיכה מעטה יחסית בממשלה המכהנת.
גם בישראל לקראת סתיו 2025?!
הבנק המרכזי בארה"ב מוריד ריבית, ומחירי אג"ח לטווח ארוך יורדים?!
כאשר "כולם" יודעים שהבנק המרכזי של ארה"ב עומד להתחיל בסדרה של הורדות ריבית – Fed Funds – המשקיע הנבון/המתוחכם/הספקולנט (בחרו כרצונכם) אמור להזדרז ולקנות אג"ח לתקופה ארוכה. זאת גם אם הן נסחרות בתשואה נמוכה מהריבית היומית. “הסיבה": הבנק המרכזי יוריד את הריבית, מחירי אג"ח יעלו ויווצר רווח הון למחזיקים בהן. “הרווח" יבטא" מצב שבו בעתיד אפשר יהיה לקבל תשואה שוטפת נמוכה יותר מזו שאפשרית "כיום".
בחוברת קודמת כבר "בדקנו/השוונו" בין התשואות שהתקבלו מהחזקת אג"ח לפדיון בתקופות שונות לעומת החזקת פיקדון בריבית לתקופה של ששה חודשים. אז היה "ניצחון בנקודות" לפיקדון לששה חודשים. כלומר, לגבי חלק מהתקופות היה ברור הייתרון של פיקדון לששה חודשים. לגבי תקופות אחרות, עדיין היה צריך לחכות "לשריקת השופט".
האם כעת כבר אפשר להניח שהגענו "לשריקת השופט"? מה קרה למחזיקים באג"ח לטווח בינוני/ארוך מאז שהבנק המרכזי בארה"ב התחיל להוריד את הריבית?
מאז חודש ספטמבר 2024 הוא הוריד את הריבית היומית באחוז אחד, “בשלוש פעימות" – 0.5% ופעמיים 0.25%. לאחרונה בחודש דצמבר 2024.
בגרפים הבאים תשואות (ריבית שנתית) שבהן נסחרו אג"ח ממשלת ארה"ב לתקופות פדיון שונות בשנים עשר החודשים האחרונים:
2 שנים:
3 שנים:
5 שנים:
10 שנים:
סיכום עד כה: מחודש ספטמבר 2024 – כאשר הבנק המרכזי התחיל להוריד את הריבית היומית ועד 19 בדצמבר 2024, התשואה עלתה באג"ח ממשלת ארה"ב לתקופות פדיון 2,3,5,10 שנים. כלומר נגרם הפסד הון לאלו שהתמידו להחזיק בהן במשך תקופה זו.
היה להם רווח הון קטן – עד 2-3 אחוזים – במשך תקופה קצרה של כמה שבועות אחרי שהבנק המרכזי של ארה"ב התחיל להוריד את הריבית. רווח הון זה התפוגג במהירות.
מה לגבי אלו שהשכילו לקנות אג"ח ממש כאשר התשואות היו "בשיא" – דהיינו מחירי אג"ח "בשפל" – בתחילת מאי 2024, כלומר כשלושה חודשים לפני שהבנק המרכזי התחיל להוריד את הריבית?
אם השכילו למכור את האג"ח כאשר התשואות היו "בשפל" – סמוך לאחר שהבנק המרכזי התחיל להוריד את הריבית – היה רווח הון לערך בין 3% ל-10% באג"ח לתקופות פדיון בין שנתיים לעשר שנים.
אם התמידו להחזיק באג"ח אלו, כמעט כול רווח זה התפוגג – נותר ממנו עד כשני אחוזים.
מה לגבי אלו שהחזיקו באג"ח אלו בשנים עשר החודשים האחרונים?
כולם, מלבד באג"ח לתקופת פדיון של שנתיים, “חוו" ירידה במחירי האג"ח – הגדולה ביותר מביניהן באג"ח לתקופת פדיון של עשר שנים. (הכנסה שוטפת מריבית קיזזה חלק מהפסד זה.)
אם כך, מה שנראה "כהשקעה סולידית", למעשה הייתה השקעה ספוקליטיבית לטווח קצר של חודשים ספורים בלבד. השקעה שניזונה "מסיפורים" של אנליסטים בוול סטריט על כך שהבנק המרכזי יתחיל בסדרה ממושכת של הורדות ריבית.
למה יוריד את הריבית? כי "האינפלציה נעלמה". לכן, אין צורך "בריבית גבוהה".
“הסיפורים" האלו מתייחסים לשיעור האינפלציה. כלומר בכמה עולים המחירים בתקופה מסוימת. אולם "האינפלציה" היא כמות הכסף "שייצר" הבנק המרכזי של ארה"ב. מאז שנת 2008 ובייחוד מאז שנת 2020, מועד תחילת קוביד19. “הכסף" הזה לא נעלם למרות דיווחים על כך שהבנק המרכזי הקטין את כמות האג"ח שהוא מחזיק בהן. התייחסנו לכך בעבר – בתאור "התופעה" שבה קטנו פקדונות של קרנות נאמנות בבנק המרכזי, כך שלמעשה כמות "הכסף" נטו שבידי הציבור בכלל לא קטנה. להיפך. היא ממשיכה לגדול ככול שהבנק המרכזי ממשיך לשלם ריבית בסכום של יותר ממאה ביליון דולרים בשנה על פקדונות של בנקים מסחריים אצלו.
נכון שזה "משעמם" לדון בזה? הרבה יותר פשוט "לספר" לציבור "שהאינפלציה נעלמה". ואז מתפלאים מדוע כאשר הבנק המרכזי מוריד ריבית, מחירי אג"ח "סולידיות" יורדים?!
למה "סולידיות" במרכאות? הרי אלו אג"ח של ממשלת ארה"ב?!
הסבר בגרף הבא:
תשואות (ריבית שנתית) אג"ח ממשלת ארה"ב צמודות למדד מחירים לצרכן לפדיון 10 שנים:
זו התשואה השנתית מעבר "להצמדה של הקרן והריבית למדד המחירים לצרכן בארה"ב".
לפי הגרף למעלה, הריבית הראלית עלתה מאז שהבנק המרכזי התחיל "להוריד" את הריבית “הנומינלית” – הריבית היומית. כעת היא באותה רמה כפי שהייתה כאשר התשואות הנומינליות היו "בשיא" בתחילת חודש מאי 2024.
גם במקרה זה, היה רווח הון לתקופה קצרה שהתפוגג במהירות.
כלכלנים יאמרו שריבית ראלית ברמה של יותר משני אחוזים, מבטאת צפי "למשק חזק". דהיינו לצמיחה כלכלית משמעותית, אפילו בשיעור ריאלי של כשני אחוזים בשנה.
למה "צמיחה"? בגלל "בינה מלאכותית" וסיפורים נלווים על מה שזה יביא בפעילות כלכלית.
עד כה "הצמיחה" היא רק/בעיקר בהוצאות של חברות שמשקיעות בציוד מחשוב שמשתמש "בבינה מלאכותית". עוד אין נתונים על כך שלקוחות של חברות אלו מוכנים לשלם עבור "יכולות" אלו. כמו למשל צרכנים של טלפונים סלולרים – למשל של חברת אפל, בייחוד בסין.
ייתכן שזו תופעה דומה להשקעות של חברות רכב "במערב" בהסבת ייצור לרכב חשמלי. רק בעייה קטנה. הקונים אינם באים ואז צריך לסגור קוי ייצור ולפטר עובדים. אפילו בגרמניה!
בחזרה לעניין המרכאות במילה "סולידיות".
הסבר אחד לרמה של ריבית ריאלית באג"ח של ממשלת ארה"ב הוא כאמור למעלה. שיהיה.
אולם ייתכן גם הסבר אחר.
כמו אצל כול לווה שמגדיל את יתרת החוב שלו "בלי סוף", “דרוג האשראי" שלו אמור לקטון. בשוק ההון זה מתבטא בשיעור ריבית שהולך ועולה על החוב שלו. תופעה מוכרת. גם הסדרי חוב למיניהם.
כיוון שממשלת ארה"ב באמצעות הבנק המרכזי "העצמאי" שלה יכולה "ליצור" כול כמות של דולרים כפי שתידרש לפדיון אג"ח שלה, אין "לכאורה" סיכון שהיא לא תוכל לשלם בדולרים עבור פדיון אג"ח שלה.
מדוע "לכאורה"? כי ייתכן מצב שבו פוליטיקאים בשלטון יעדיפו "למחול על הכבוד" ולא לשלם את מלוא תמורת פדיון אג"ח, במקום לאבד שליטה במערכת הכלכלית-חברתית. כך למעשה נהוג לגבי חברות עסקיות, שרוצים להמשיך להפעיל את הפעילות העסקית שלהן.
אולם אם לא יפעלו בדרך זו – אז כמו שתמיד קרה במהלך ההיסטוריה של שלטונות, החוב "נעלם" על ידי כך שהוא נפרע על ידי תשלום "בכסף" שהערך הריאלי שלו הולך ופוחת.
בטוי לחששות כאלו הוא בדרישה של מחזיקים "בחוב" כזה לקבל פצוי שהולך וגדל על הסיכון שכרוך בהחזקתו. במקרה זה "הפצוי" הוא בשער הריבית הראלי שנדרש הלווה לשלם למלווים.
שיעור הריבית הריאלית באג"ח ממשלת ארה"ב, הוא כעת בתחום הרמה הגבוהה שהיה בה מאז שנת 2003- 2005.
המשך עלייה בשער הריבית הראלי, יגרום לעלייה בשער הריבית הנומינלי.
“הפתעה" כזו תסלק מפעילות בשוקי הון, את אלו שמשתמשים "במינוף פיננסי גבוה", כדי לממן השקעות ספקוטליטיביות לטווח קצר. בטוי "ראשון" לכך, הן ירידות גדולות ומהירות – “ומפתיעות" – במדדי מניות. למעשה תנודות גדולות, בלי כיוון ברור לאורך זמן. למה תנודות? כי לוקח זמן לשנות הרגלים.
כפי שכתבנו – עד לזרא – עליות ממושכות במחיר זהב הן איתות על כך ששער הריבית הוא "נמוך מדי". כלומר, להפתעת "מומחים" מחיר זהב ממשיך לעלות במקביל לעליות בשער הריבית. למעשה עלייה במחירו מקדימה עלייה בשער הריבית.
כול עוד שער הריבית הוא "סביל" מבחינת פעילות השקעות, גם מדדי מניות ממשיכים לעלות. זאת בגלל "ששער ריבית נמוך מדי" מהווה תמריץ לסוגי השקעות שלא היו מתבצעות, אם לא היה שער ריבית "נמוך מדי". זה כולל השקעות בשוקי הון.
לסיכום הקשקשת למעלה:
כאשר מחירי אג"ח לטווח בינוני/ארוך ממשיכים לרדת (התשואות עולות) בזמן שהבנק המרכזי ממשיך להוריד את הריבית היומית, או נמנע מלהעלות אותה ובמקביל לכך נמשכות עליות במחיר זהב, זה איתות לכך "שבמועד מפתיע" תתחלנה תנודות גדולות במדדי מניות.
אין להתפלא אם יתברר שחודש דצמבר 2024 הוא "שחזור" של חודש דצמבר 2021.
שיהיה בהצלחה.
זוכרים את המנייה הזו "והסיפורים" על מה שהחברה תוכל לעשות?
לחברת מודרנה הייתה הצלחה גדולה בפיתוח חיסון לקוביד19. זאת בשימוש בטכנולוגיה חדשה לפיתוח "חיסונים" ועוד. אז התחילו "סיפורים" על מה שיקרה אחרי ההצלחה בקשר לחיסון לקוביד19. זאת תודות לטכנולוגיה החדשה של החברה. עד כה נשארו "סיפורים". החברה הצליחה להגדיל את ההון העצמי שלה במידה ניכרת לעומת התקופה שלפני שנת 2020. כעת מחיר המניה משקף לערך את הערך הנכסי של החברה. לפחות כעת מחיר המניה אינו משקף יותר "סיפורים". שימו לב שמחיר המנייה הוא לערך כמחירה בשנת השיא של קוביד19. אז זו הייתה מציאות. אחרי כן אלו היו "סיפורים".
הערת עורך: הקשר בין האמור למעלה ומה שנאמר לגבי השימוש שיהיה "בבינה מלאכותית" בביטקוין ועוד, הוא בדעת הקורא בלבד. האמור למעלה נאמר כי פשוט נותר מקום בעמוד זה להזכיר "סיפור".
מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין – זהב.
מחיר זהב – 2622 (2633) דולרים לאונקיה.
מדד דאו גונס תעשייתי – 42840 (44613)
מדד נאסדק – 19572 ( 19859)
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 4.52% ( 4.17%.)
שער ריבית יומי ארה"ב 4.25%
מחיר נפט קל ארה"ב – 69 (67) דולר לחבית. ברנט באירופה – 73 (71) דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 2.23% (1.90)
בסוגריים – הנתונים ביום 8 בדצמבר 2024.
שער חליפין ינים לדולר – 156.
מחיר זהב – ירידה כמחצית האחוז. תנודות גדולות. מדד דאו ג’ונס – ירידה כארבעה אחוזים. מדד נאסדק – ירידה כ-1.5% .
שער ריבית יומי – ירידה 0.25%.
תשואת אג"ח ממשלה לטווח ארוך – עלייה 0.35%. ירידה במחיר אג"ח .
תשואת אג"ח צמוד מדד – עלייה 0.33%. ירידה במחיר אג"ח.
מחירי נפט – יציב.
תחום תנודות במחיר זהב – 2584 – 2724 דולרים לאונקיה.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
ראשית תשבחות לין היפני
הוא שוב אותת – על ידי פיחות ביחס לדולר ארה"ב – על עלייה בתשואות שבהן נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב – ירידה במחיריהן. להפתעת "מומחים" שידעו שהבנק המרכזי של ארה"ב יוריד את הריבית היומית. אז "כול הכבוד" לין היפני.
שער ריבית בארה"ב.
כמו "שכולם" ידעו שיעשה, הבנק המרכזי של ארה"ב הוריד את שער הריבית היומי ב-0.25% ל-4.25%. ירידה מצטברת של אחוז אחד "מהשיא" האחרון.
יחד עם זאת "הם" צפו שבשנת 2025 תהיינה רק עוד שתי הורדות ריבית – ביחד 0.5%.
זה גרם "לתדהמה" בשוקי הון "שידעו" שהוא יוריד את הריבית בשנת 2025 בעוד אחוז אחד, דהיינו ל-3.25%. ירידות של עד 4% במדדי מניות ועלייה בתשואה שבה נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון 10 שנים לרמה של 4.52%.
שימו לב בגרף הבא למתאם – “המושלם" – בין שער החליפין של הין היפני לדולר והתשואה באג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון 10 שנים.
ין יפני בירוק ציר שמאלי. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב בכחול ציר ימני.
כמו שנעלם כמעט כול התיסוף שהיה בשער החליפין של הין היפני (ירידה בשער לעומת הדולר), נעלמה גם כמעט כול הירידה שהייתה בתשואה שבה נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון 10 שנים. למרות שהבנק המרכזי של ארה"ב כבר הוריד את הריבית באחוז אחד.
אמרנו כבר "כול הכבוד לין היפני"? הוא יכול להחליף את "המומחים" בשוקי הון?!
לפי הבנק המרכזי של ארה"ב שיעור האינפלציה (בלי מחירי אנרגיה ומזון – מדד מחירים שמתאים למתגוררים על עצים באפריקה) הצפוי בשנת 2025 הוא 2.5%. כלומר, חורג למעלה "מהמטרה" של 2%, שעליה הצהיר במשך שנים רבות. הם גם אינם צופים שירד לרמה של 2% לפני שנת 2027. כמו כן הם צופים צמיחה בתוצר בשיעור של כ-2%. כמו כן שבסוף שנת 2025 שער הריבית היומי יהיה כ-3.9% (ממוצע שנתי).
ראשית יש להדגיש כי מדד מחירים בלי אנרגיה ומזון, יכול להיות נמוך יותר ממדד מחירים שכולל מחירם אלו. אולם נניח שמדובר בשיעור אינפלציה של 2.5% לשנה. נניח ששיעור הצמיחה במשק אכן יהיה 2% בשנה (ולא כתחזית משונה של סטגנציה כלכלית). אם כך, סביר ששער ריבית נומינלי יהיה לפחות 4.5%.
גם לפי התשואה הריאלית שבה נסחרות כעת אג"ח ממשלת ארה"ב צמודות למדד –
כ-2.2%, אז התשואה הנומינלית – לפי שיעור אינפלציה של 2.5% סביר שתהיה לפחות 4.5%.
כמובן שמדובר בתשואה שנתית לפדיון 10 שנים. וייתכן שבממוצע שיעור האינפלציה אכן יהיה מתחת ל-2% בשנה – בטווח ארוך. הכול ייתכן. הנה מר אסד מבלה ברוסיה.
לפי היכולת שהבנק המרכזי של ארה"ב הראה בעבר בתחזיות כלכליות, אין לו שום "סיבה" להמשיך להוריד את הריבית, לפני שיוכח ששיעור האינפלציה השנתי הוא הרבה מתחת לשני אחוזים בשנה ובו בזמן נמשכת צמיחה כלכלית. הורדות הריבית שלו נעשו/נעשות לפי "הזמנה משוק ההון". אלו חייבים לדעת ששער הריבית היומי יהיה "נמוך" במשך "תקופה ארוכה", כדי שישוכנעו להשקיע על בסיס "סיפורים". היסוסים מצד הבנק המרכזי, מערערים את הבסיס "למודל השקעות" זה. אז מתחילות תנודות גדולות במחירי נכסים פיננסיים.
תחזיות הבנק המרכזי של ארה"ב:
כאמור למעלה, לפי טבלה זו, אין לו סיבה להמשיך להוריד את הריבית. זה נעשה רק כדי לרצות את "שוק ההון".
אין להתפלא ששער החליפין של הין היפני ומחירי אג"ח לטווח ארוך, מראים שאכן אין סיבה כלכלית לעשות זאת. כמו גם מחיר זהב. אם כך, אין להתפלא אם יתברר שחודש דצמבר 2024 יהיה שחזור של חודש דצמבר 2021.
מחיר זהב.
תגובה ראשונה "להפסקת ירידות בשער הריבית" היא "להעיף ספקולנטים החוצה" – אלו "שהסיבה" שלהם להשקעה בזהב, היא "הידיעה" שהבנק המרכזי של ארה"ב ימשיך להוריד את הריבית. כתבנו כבר, שהמשך עליות במחיר זהב, יורה על כך ששער הריבית הוא "נמוך מדי". המשך יבוא.
שער חליפין יורו.
הבנק המרכזי של גוש היורו הוריד את הריבית ברבע אחוז – לכ-3.25%. עד כה ירידה מצטברת של כ-1.25%.
כתבנו כבר על כך, שבעשור האחרון לא הייתה "הצדקה" להחזיק השקעות בריבית ביורו במקום השקעות בריבית בדולר אמריקאי. זה מתבטא בכך ששער החליפין של היורו
– 1.04 – נמצא כעת ברמה בה היה בסוף שנת 2002.
הבנק המרכזי של גוש היורו מודע לאפשרות של "איבוד האמון" במטבע, גם מצד תושבי גוש היורו, בייחוד בגרמניה. ביחד עם החלטה להפחית את הריבית – צורך פוליטי וכלכלי – הוא גם החליט להפסיק "למחזר" כספי פדיון של אג"ח שהוא מחזיק בהן. כך להקטין את הסכום העצום של אג"ח שהוא מחזיק בהן – מימון ביורו "מודפסים".
לכאורה זה אמור "לחזק" את היורו. אבל כאשר בגרמניה שולטות מפלגות שמוכנות "מסיבות מוצדקות" שלא לקיים את ההתחייבות לתקציב מאוזן, – “סיבה" למשבר הפוליטי שהביא להקדמת הבחירות – ספק אם הבנק המרכזי של גוש היורו יוכל להימנע מהלמשיך ולייצב את שוק אג"ח. הממשלתי והפרטי.
בייחוד אם הבנק המרכזי בארה"ב יאלץ לאפשר עלייה בשער הריבית היומי.
בעבר התנודה למעלה – תיסוף – בשער החליפין של היורו מרמה זו הייתה "מידית". ולו בשיעור קטן של עד חמישה אחוזים. ככול שזה אינו קורה, גדל הסכוי שהתנודה הבאה תהיה כלפי מטה. מה שכמו ביפן "יזמין התערבויות".
בינתיים בנציבות השוק המשותף, ממשיכים להוציא הודעות על כוונה להשתמש במאות בליוני יורו "מוקפאים" של הבנק המרכזי של רוסיה, כדי "לפצות את אוקראינה".
מבחינה כלכלית הצהרות אלו הן הבל. שהרי סכומים אלו כבר ממילא ניתנו בהלוואות (מרוסיה) לממשלות ופרטיים בגוש היורו – בשוק המשותף, ואלו כידוע כבר ממילא נתנו סכום של יותר ממאה ביליון יורו "סיוע לאוקראינה". אז מוציאים הודעות.
מקור wolfstreet.com
אשראי שניתן על ידי הבנק המרכזי של גוש היורו בצורת הלוואות (לבנקים) "בתכלת" ובצורת קניית אג"ח באדום. טריליוני דולרים.
הירידה באשראי בהלוואות היא למעשה ירידה "בקווי אשראי" כדי "להבטיח יציבות" לבנקים. לעומת זאת היייתה עד כה רק ירידה קטנה יחסית בסכום המוחזק של אג"ח. זאת בגלל "מחזור" של כספי פדיונות. כעת הם אומרים שיפסיקו "למחזר". אז אמרו. נראה מה יעשו כאשר מחירי אג"ח יתחילו ”לצנוח" וריבית משכנתאות “תמריא”. הגרף למעלה "מסביר" מדוע למרות "הדפסת" טריליוני דולרים, שער החליפין של היורו לא עלה לעומת הדולר. כי הם "הדפיסו" טריליוני יורו. תוצאה: פיחות של היורו והדולר לעומת מחיר זהב.
למעשה אין היום "מטבע חזק". “כולם מדפיסים". לכן, מחיר זהב עלה כשהוא נקוב "בכול המטבעות".
מספר סיבובים של כדור הארץ
עד שהנשיא הנבחר טרמפ יהפוך לנשיא – פחות משלושים.
עד שיתברר מי "מבלף" – מר טרמפ? – מר פוטין? – שניהם? – 60-90.
עד שיתברר אם תוטלנה סנקציות משניות על מסחר עם רוסיה: 60-90.
עד שיתברר האם חודש דצמבר 2024 יהיה שחזור של חודש דצמבר 2021 – 60-90.
זה יגיע!
—————————————————————-
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.