עורך: ד"ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 10 בנובמבר 2024.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
אין חדש במערכת השמש וגם לא על פני כדור הארץ.
ישראל – “ממודל הרתעה" “למודל חופש פעולה".
ישראל – “אזהרת" בנק ישראל על השקעה "במדדי מניות" בארה"ב.
מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין.
אין חדש במערכת השמש וגם לא על פני כדור הארץ.
במערכת השמש "גופים" נעים לפי חוקים ידועים. מי שמופתע מתופעות כמו אור וחושך על פני כדור הארץ “ועונות השנה", מתעלם מחוקים אלו.
גם התנהלות אנושית על פני כדור הארץ נעשית לפי "חוקים". אין וודאות כיצד ומתי תהיה התנהלות/התנהגות בצורה מסוימת, כמו שאין וודאות מתי והיכן ירד גשם או שיהיה שרב. אולם יש "היגיון" בתופעות אלו. לכן, למעשה אין "הפתעות" עבור אלו שמודעים "להגיון" שקובע את ההתנהלות/התנהגות של אנשים. אין הכוונה ליכולת לחזות בוודאות את העתיד. אלא למסקנות שסביר להסיק אם יתקיימו תנאים מסוימים.
בחוברת למשקיע 15-9-2024 כתבנו על שלושה ארועים אפשריים, שאין להיות מופתעים כאשר יקרו: תנודה גדולה במחיר זהב, בחירות בגרמניה, החרפת העימות הצבאי באוקראינה.
מחיר זהב ירד בכמאתיים דולרים לאונקיה מרמה של כ-2750 דולרים.
ראש ממשלת גרמניה הודיע על כוונה להקדים את הבחירות לפרלמנט בגרמניה מחודש ספטמבר 2025 לחודש מרץ 2025. כנראה תתקיימנה בחודש פברואר 2025.
דווח שנשיא ארה"ב "אישר" לשלטון באוקראינה להשתמש בטילים שמסופקים על ידי ארה"ב כדי לפגוע "במטרות בעומק שטחה של רוסיה".
כול אלו היו צפויים לפי "ההגיון" שתואר בחוברת למשקיע 15-9-2024. להלן נתייחס להם.
תנודה גדולה במחיר זהב.
תחילה להלן מה שנכתב בהקשר זה בחוברת למשקיע 15-9-2024. מחיר זהב אז היה
כ-2580 דולרין לאונקיה.
———-
מחוברת למשקיע 15-9-2024:
המלצה לקניית זהב – סימן שלילי למחיר זהב?
לאחרונה חברת הברוקרים גולדמן – זקס פרסמה חוות דעת חיובית לגבי מחיר זהב. היא צופה שמחירו בתחילת 2025 יהיה כ-2700 דולרים לאונקיה. בהתאם לכך ממליצה על השקעה בזהב ומונה שלוש סיבות לכך. כמו כן הם צופים אפשרות לעלייה של כ-15% במחירו במקרה של הטלת "סנקציות פיננסיות". (כנראה על בנקים במדינות שמקיימות סחר עם רוסיה.)
“לשונות רעות" תאמרנה כי כאשר הם ממליצים לציבור "לקנות" – אחרי עלייה גדולה וממושכת במחיר – כנראה שהם עצמם "ערוכים למכור". להפך כאשר הם ממליצים למכור אחרי ירידה גדולה וממושכת במחיר. אלו כאמור "לשונות רעות".
האם המלצה זו היא איתות לירידה גדולה בקרוב במחיר זהב?
השימוש "בסימנים" כאלו לגבי מגמה צפויה במחיר, מבוססת על הנחה שקיים ציבור שהחלטות השקעה שלו מבוססות על המלצות של "מומחים".
אולם מה סביר שיקרה, כאשר "קונים" אינם מבססים החלטות שלהם על המלצות של "מומחים"? בייחוד כאשר אלו הם "קונים" בעלי אמצעים כה גדולים, שגם ברוקרים גדולים – פעילים בשוקי הון, אין להם אפשרות לשנות מגמה במחירים, כאשר הם פועלים בניגוד למה שמשתמע לכאורה "מהמלצות" שלהם?
נדייק יותר. מה סביר שיקרה כאשר "קונים" אינם תושבי מדינה שבה שבה פועלים "מומחים" אלו – אפילו כאשר מדובר במדינה כה גדולה בפעילות בשוקי הון כמו ארה"ב?
עד כה, “הציבור" בארה"ב ובשאר מדינות "המערב" אינו מגדיל השקעות בזהב. בוודאי שלא במידה משמעותית. זה מתבטא בעובדה שמזה תקופה ארוכה, לא "זורמים כספים" "לקרנות זהב" – כאלו שמחזיקות במטילי זהב. זה גם מתבטא בדשדוש במחירי מניות של חברות שפעילות בכריית זהב.
כלומר, העליות שהיו עד כה במחיר זהב – כעת כ-2500 דולרים לאונקיה – אינן נובעות "מקניות" של ציבור שחשוף להמלצות של "מומחים" – כלומר פועל לפי המלצות אלו.
לכן, למעשה ההמלצה שמוזכרת למעלה, היא למעשה המלצה להצטרף "כטרמפיסטים" לפעילות של "קונים" שאינם מושפעים בכלל על ידי המלצות של "מומחים" כאלו.
“הסיבות" לקנייה, שמונים אותן בהמלצה, הן למעשה כדי לצאת ידי חובה, כאילו יש "הגיון כלכלי" בקנייה כזו. זה נחוץ עבור "המשקיע הסביר" שזקוק לסיבה כדי "לקנות". גם כדי להיות "מכוסים" בפני רגולטורים.
למשל, אחת הסיבות שמוזכרות הן "קניות זהב על ידי בנקים מרכזיים". מדוע "קניות"? בגלל חשש מסנקציות פיננסיות וחשיפה לחובות של ממשלת ארה"ב. חששות שסביר שלא תעלמנה בקרוב.
אולם הם לא מסבירים מדוע יש חששות כאלו? סתם חוששים? מה קרה?
סביר שהסיבה "לחששות" היא "הכנות למלחמה". עם מי? עם ארה"ב. רוסיה ביבשת אירופה. סין באוקינוס השקט. סנקציות הן חלק ממלחמה.
סיבה אחרת, היא אפשרות לחדלות פרעון של ממשלת ארה"ב, בגלל גודל החובות שלה. זה חשוב בייחוד עבור זרים שמחזיקים סכומים גדולים בחובות של ממשלת ארה"ב וגם עלולים להיות במצב מלחמה איתה ו/או בקשרי מסחר עם “אויב" של ארה”ב. “טעימה" בענין זה נתנה עם "הקפאת" נכסי הבנק המרכזי של רוסיה, אחרי תחילת הלחימה באוקראינה בפברואר 2022.
ברור כי אם אלו הסיבות לקניית זהב, אז "הקונים" (מחוץ לארה"ב), אינם מושפעים מהמלצות של "מומחים" “במערב". כמו כן סביר שאלו הם "קונים" גדולים מאד. למשל ובייחוד בסין. כמו גם במדינות אחרות בהן יש אפשרות שהשלטונות יחליטו שלא "להישמע להוראות מוושינגטון".
לכן, ייתכן/סביר “שהסימן הקלסי" “מהמלצה" כזו אינו תקף כעת.
יחד עם זאת, ההצטרפות של "מומחים" בארה"ב בהמלצות לקניית זהב, למעשה "כטרמפיסיטים", יכולה לזרז מגמת עלייה במחירו, שקיימת גם בלי "המלצות" שלהם. זה יכול ליצור "בועות" זמניות במחיר זהב, כאשר אלו שמושפעים "מהמלצות" אלו "מצטרפים לחגיגה". זאת בייחוד בפעילות של ספקולנטים לטווח קצר, כמו Hedge Funds. אלו פועלות עם "מינוף פיננסי", כך שעבורן גם עלייה של 5-7 אחוזים במחיר זהב, יכולה ליצור תשואה גדולה להון שמושקע בהן. הן כידוע מצטרפות לכול "מגמה". “
הערה: אפשר "להוריד" חוברת זו מאתר חוברת למשקיע בקישור זה.
——-
מה קרה אחרי כתיבת דברים אלו? עוד "מומחים" הצטרפו "להמלצות" ונתנו "תחזיות" למחיר זהב בתחילת 2025 אפילו במחיר מעל 3000 דולרים לאונקיה. מחירו הגיע קרוב ל-2800 דולרים לאונקיה. אחרי שמר טרמפ נבחר לנשיא, הייתה ירידה גדולה במחירו עד לרמה של כ-2550 דולרים לאונקיה. במקביל היו עליות של 4-6 אחוזים במדדי מניות ושל עשרות אחוזים במחיר ביטקוין (מה זה?!) נזכיר שכעת קל להשקיע בביטקוין באמצעות קרנות נסחרות.
מה עוד קרה? ירדו מחירי אג"ח לתקופת פדיון ארוכה – עלייה בתשואות. זה מביא אותנו לשוני הגדול בין "הסיבות" שנתנו "מומחים" לקניית זהב, לעומת "ההגיון" שלפיו פועלת "מערכת השמש", במקרה זה ההתנהלות/התנהגות של אנשים.
נזכיר שהבאנו בחוברת למשקיע "תחזיות" של "מומחים" על "הקשר" בין הירידה האפשרית בשער הריבית שקובע הבנק המרכזי של ארה"ב למחיר שצפוי לזהב. לכן, לכאורה, אם הבנק המרכזי לא יוריד את הריבית, אז לא תימשך עלייה במחיר זהב.
אולם מי שמכיר כיצד התנהלה "מערכת השמש" במשך תקופות ארוכות, מודע לעובדה שדווקא בתקופות בהן הייתה עלייה גדולה בשער הריבית – בייחוד הראלי וייתכן גם הנומינלי – הייתה במקביל לכך מגמה של עליות במחיר זהב.
“ההגיון" לכך הוא שמגמת עלייה ממושכת במחיר זהב, מראה ששער הריבית הראלי, הוא "נמוך מדי". כלומר, מחיר זהב ימשיך לעלות במקביל לעלייה בשער הריבית הנומינלי וגם בשער הריבית הראלי. עד מתי? עד ששער הריבית הראלי יהיה ברמה שלא "תצדיק" המשך מגמת עלייה במחיר זהב.
כאמור למעלה הצטרפות של "טרמפיסטים", יוצרת "בועה" זמנית במחיר זהב. כאשר נעלמות "הסיבות" שבגללן הם "הצטרפו", גם הם "נעלמים".
התייחסנו בחוברת קודמת לאפשרות "שנעלמה סיבה" והיא הטלת סנקציות משניות על כול מי שסוחר עם רוסיה. זאת אחרי היבחרו של מר טרמפ לנשיא. ההסבר לכאורה הוא שמר טרמפ לא יטיל סנקציות משניות כאלו, בגלל שהוא "יביא לסיום העימות הצבאי באוקראינה". כך הוא "הבטיח".
זה מביא אותנו לעניין ההחרפה האפשרית בעימות הצבאי באוקראינה.
החרפה אפשרית בעימות הצבאי באוקראינה.
תחילה ציטוט מחוברת למשקיע 15-9-2024:
——
“ לאן הם יברחו – תושבי רוסיה – תושבי אוקראינה?
מדווח שנשיא ארה"ב אמור להחליט האם לספק לצבא אוקראינה טילים בעלי טווח לפגוע במטרות "בעומק שטחה של רוסיה". כמה עמוק? 300 ק"מ? 500 ק"מ? 1000 ק"מ?
המטרה? להקטין את היכולות הצבאיות והכלכליות של השלטון ברוסיה להמשיך לנהל את הלחימה באוקראינה. כמו כן "לצרף" את האוכלוסיה ברוסיה "לחווית המלחמה" וכך לערער את שלטונו של הנשיא פוטין.
מדוע אפשרות זו לא נדונה/בוצעה לפי שנתיים? כנראה בגלל חשש בהנהגת ארה"ב, שלפי חוק של ניוטון, שלכול פעולה יש פעולה נגדית ובעוצמה שווה, רוסיה "תגיב" על פעולה כזו.
לפני שנתיים, לא היה צורך בה – מבחינת הישרדותו של השלטון הנוכחי באוקראינה. כנראה שכעת זה נדרש כמו גם כדי להבטיח "שפוטין לא ינצח באוקראינה". מה שנראה כאפשרות סבירה כבר בעתיד הנראה לעין.
הנשיא פוטין אמר כי פעולה כזו משמעותה שארגון נאטו -בייחוד ארה"ב ובריטניה – מעורב ישירות בלחימה באוקראינה. כלומר נלחם ברוסיה.
“מומחים" מיד קפצו לזירה בהשערות כיצד רוסיה תגיב, האם בכלל תגיב, באיזו מידה זה יפגע צבאית/כלכלית ברוסיה, האם זה יגרום לסיום שלטונו של מר פוטין ושאר השערות.
הניסיון והיגיון פשוט מורים כי אם רוצים למנוע מאויב "לפגוע", אין מנוס מלסלק אותו מהשטח שבו הוא מנהל את הפעילות שלו. מר מדבדב, לשעבר נשיא רוסיה, אמר כי התגובה צריכה להיות לכבוש את כול אוקראינה, עד הגבול שלה עם פולין.
אנחנו יודעים מנסיון במלחמות קודמות, שהפצצות שמוגבלות "למטרות איכות" – נוהג חביב על ממשלות ישראל – בסופו של דבר הופכות – במכוון או "בהיגררות" – להפצצות על ריכוזי אוכלוסיה.
אלו גורמות לתנועה של אוכלוסין – למנוסה/פנוי מאזורי לחימה.
זה קרה כבר ברוסיה וגם באוקראינה.
לאן פונו מיליוני רוסים מאזור דונבס, מחירסון, מבלגורוד ולאחרונה מקורסק? לשטחה של רוסיה. אם תגברנה הפצצות באזורים מסוימים ברוסיה, לאן יפונו תושבים? לאזורים אחרים ברוסיה.
לאן פונו/נסו תושבי אוקראינה? לפולין, לגרמניה, לרומניה ולעוד מדינות באירופה.
אם התגובה של רוסיה תהיה הפצצות מסיביות בשטחה של אוקראינה, לאן ינוסו מיליונים מתושביה? שוב לפולין, לגרמניה, לרומניה ועוד. אלא שאז מספר הנמלטים עלול להגיע
ל-10-15 מיליון!
שיהיה בהצלחה לפולין "בסכסוך גבולות" שלה עם גרמניה.”
———————-
הנה לפי "ההגיון" ששורר "במערכת השמש", דווח לפני זמן קצר, שמר ביידן נשיא ארה"ב "מאשר" לשלטון באוקראינה להשתמש בטילים שמספקת לו ארה"ב כדי "לפגוע במטרות בעומק שטחה של רוסיה". זה קורה במקביל לכך שצבא רוסי ממשיך להתקדם באזור דונבס "ולשחרר" ישובים בהם הייתה נוכחות של צבא אוקראינה.
יש סכוי סביר שעוד לפני תום כהונתו של מר ביידן כנשיא ארה"ב – 20 בינואר 2025 – צבא רוסי ימשיך להתקדם מערבה "ולכולם" יהיה ברור שאוי ואבוי "פוטין מנצח במלחמה".
אז מה עושים? מאיימים בהחרפה – אסקלציה – של העימות הצבאי. תהיינה הפצצות "עמוק בשטחה של שרוסיה". אומנם כבר כעת יש מדי פעם הפצצות כאלו על ידי כתבמים, אולם הנזק מהם אינו כמו הנזק האפשרי מטיל מדוייק שנושא ראש קרב במשקל של 500 ק"ג.
מה המטרה? “להרתיע את פוטין" מלאפשר לצבא רוסי להמשיך להתקדם מערבה בשטחה של אוקראינה. כלומר, "למנוע מפוטין ניצחון מוחלט". זה "ההגיון" בהחלטה זו, אם אכן כך, של נשיא ארה"ב. החלטה שמתקבלת הגם שבעוד חודשיים יהיה נשיא חדש בארה"ב. שהוא יחזיק את "תפוח האדמה הלוהט" שעלול להיווצר כתוצאה מהחלטה זו.
מה עלול להיות "תפוח אדמה לוהט" זה? התגובה של רוסיה על הפצצות "בעומק השטח" שלה. “ההגיון" אומר שזו תהיה כמתואר למעלה. וזה מביא אותנו להקדמת הבחירות בגרמניה.
הקדמת הבחירות בגרמניה.
תחילה ציטוט מחוברת למשקיע 15-9-2024:
—————–
גרמניה – מתכוננים לבחירות – למלחמה.
הבחירות הבאות לפרלמנט בגרמניה תערכנה ביום 28-9-2025. אלא אם יוחלט להקדימן.
פוליטיקאים בשלטון נוהגים "להתכונן לבחירות" ככול שמתקרב "המועד הסופי" שבו הן אמורות להערך.
“ההתכוננות" היא בין השאר ובעיקר על ידי כך שהם לפתע נוקטים בפעולות לגבי נושאים שמטרידים חלק גדול מציבור הבוחרים. פעולות שהם נמנעו מהן, כול עוד "מועד הבחירות הסופי" היה רחוק בעתיד.
נושא שמטריד רבים בציבור במדינות "מערביות" באירופה, הוא ממדי ההגירה למדינה.
אפילו במדינות כשבדיה ודנמרק, מעוז "לליברלים הומניים", מתרבים קולות שקוראים לשנוי במדיניות של דלת פתוחה למהגרים. בהולנד זה כבר קיבל ביטוי בתוצאות הבחירות האחרונות שם "ובהזזתו" של ראש הממשלה לתפקיד (לא נבחר) בארגונים כמו השוק המשותף ונאטו.
בגרמניה בטוי לחוסר שביעות רצון של הבוחרים ממדיניות דלת פתוחה למהגרים ניתן במשאלי בחירות לפרלמנט (אילו נערכו כעת בחירות…) ולאחרונה גם בתוצאות בחירות במחוזות בגרמניה.
במשאלי בחירות לפרלמנט, שלוש המפלגות שמרכיבות כעת את ממשלת הקואליציה בגרמניה, סובלות מירידה גדולה בתמיכה בהן. בייחוד מפלגת SPD שבמשך שנים רבות נחשבה "למפלגת שלטון" בגרמניה. (גרסה גרמנית של מפלגת מפאי/המערך/העבודה בישראל). שיעור התמיכה שלה בסקרים הוא כ-15% בלבד.
מפלגת FDP, לכאורה מפלגה ליברלית שמייצגת "עסקים", מר לינדר שעומד בראשה מכהן כשר האוצר בממשלת גרמניה, עלולה שלא לעבור את "אחוז החסימה" בבחירות הבאות.
זה כבר קרה לה בבחירות שנערכו בחודש האחרון בשני מחוזות בגרמניה, שבעבר נמנו על "גרמניה המזרחית". גם שתי המפלגות האחרות ששותפות כעת בממשלת גרמניה, למעשה "נעלמו" בבחירות אלו. בחירות בעוד מחוז צפויות בשבועות הקרובים.
כול אלו הם סימנים לאי שביעות רצון של בוחרים ממעשי הפוליטיקאים בשלטון.
אם כך מה הם מתחילים לעשות בנושא ההגירה לגרמניה?
לגבי "פליטים" מאוקראינה, מגבילים את הסיוע הכספי שניתן להם. יש גם הגבלות על אפשרות לניידות בין מחוזות שונים בגרמניה. כמו כן כוונה לשלוח את אלו שמבקשים הגנה (פוליטית וכדומה) בחזרה למדינה שאליה הגיעו לראשונה, לפני שהגיעו לגרמניה. למשל,פליטים מאוקראינה לשלוח לפולין, להונגריה, לרומניה.
כעת מגיעים לעיקר.
בחודש ספטמבר 2024 ממשלת גרמניה הודיעה על החמרת הביקורת לתנועה (פנימה) בגבולות גרמניה. זאת לתקופה של לפחות ששה חודשים. (אולי זה רמז שעד אז תוקדמנה הבחירות בגרמניה?!)
למה? כדי למנוע "הגירה בלתי חוקית".
המשמעות? בדיקת פספורטים בגבולות גרמניה. לא עוד תנועה חופשית בין מדינות שמשתייכות להסכם Schengen. אזרחי מדיניות אלו יכלו לנוע בחופשיות בין מדינות, כולל לגרמניה.
שרת הפנים של גרמניה אמרה שגרמניה הגיעה "לקצה גבול היכולת שלה" לקלוט מהגרים כאלו.
בעוד מפלגות השלטון בגרמניה, שכוללות את מפלגת הירוקים, נמנעו עד כה "מלסגור את גבולות גרמניה בפני מהגרים", מנהיג מפלגת האופוזיציה העיקרית בגרמניה, טוען שחוקי לנהוג כך וגם צריך לנהוג כך.
ברור שזו "הכנה לבחירות". אולם האם…
זו גם הכנה לאסקלציה בלחימה באוקראינה?
אם השלטון ברוסיה יגיע למסקנה שאין מנוס מלכבוש את כול שטחה של אוקראינה, ברור שזה ילווה "בהחשכה" של מקומות ישוב באוקראינה וכך "עידוד" למיליונים לנוע מערבה – תחילה לפולין.
תרחיש כזה, בשנת בחירות בגרמניה, יהיה אסון פוליטי למפלגות השלטון בה. ממשלת פולין אינה רוצה/מסוגלת לקלוט מיליונים נוספים בפולין. לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה חברתית. לכן הם "ישנעו" אותם לגבול עם גרמניה. מה תעשה ממשלת גרמניה, שבה שותפה מפלגת הירוקים? עלול להיווצר "אסון פוליטי" למפלגות השלטון.
ייתכן שהם כבר מתכוננים לתרחיש כזה. זה יצור "פיצוץ" ביחסים עם פולין (גם עם רומניה). משרד החוץ בפולין כבר מחה על פעולה זו של גרמניה. האם הפולנים יוכלו לבלום תנועה של מיליונים לתוך המדינה? האם שלטונות גרמניה יוכלו להימנע מקליטת מיליונים, ההפך ממה שעשתה בשעתו הקנצלרית מרקל?!
אין זה מפתיע שהקנצלר שולץ אמר שיש לסיים את הלחימה באוקראינה "עד סוף השנה". כלומר, להתחיל במו"מ.
האסון הכלכלי שעלול לקרות בגרמניה בתרחיש כזה, יהיה בנוסף לתהליך של דעיכה בפעילות כלכלית בגרמניה, שקיים כבר כעת. “
———————
הנה כמו שלילה בא אחרי יום, מר שולץ ראש ממשלת גרמניה – הקנצלר – הודיע על כוונה להקדים את הבחירות לפרלמנט. ממש "הפתעה". לכאורה, בגלל מחלוקת עם מר לינדנר שעומד שבראש מפלגה – FDP ששותפה בממשלת הקואליציה שמר שולץ עומד בראשה.
איזו מחלוקת? מחלוקת על "המדיניות הכלכלית". או אולי "הכנה למלחמה" כאמור למעלה?!
לפני ימים ספורים מר שולץ יזם שיחת טלפון עם מר פוטין נשיא רוסיה. זאת אחרי שבמשך כשנתיים הוא נמנע מלשוחח איתו – “שהרי מר פוטין "מבודד בעולם".
להלן תזכורת מפגישה של מר שולץ עם מר פוטין. זו נערכה בחודש פברואר 2022 במוסקבה.
מה קרה כשבוע אחד אחרי פגישה זו? רוסיה החלה "במבצע צבאי מיוחד באוקראינה".
מה קרה פחות משבוע אחד אחרי שיחתו האחרונה של מר שולץ עם מר פוטין?
רוסיה חידשה הפצצות על מתקני אנרגיה באוקראינה, אחרי הפסקה של כחודשיים. שלטונות אוקראינה דיווחו על יותר ממאה טילים וקרוב למאה כתבמים.
מדוע? ייתכן "כרמז" לשלטונות אוקראינה על מה שיקרה אם יפציצו "בעומק רוסיה".
או כפי שכתבנו כבר, זהו חלק ממהלך שילווה את המשך ההתקדמות של צבא רוסי מערבה. הכוונה היא "לשכנע" את תושבי אוקראינה, אלו שאינם רוצים לחיות "ביחד" עם תושבי רוסיה, לנוע מערבה – לפולין ולגרמניה.
מה אמר מר שולץ למר פוטין? לפי דיווח של שלטונות גרמניה הוא אמר שגרמניה תמשיך לתמוך בשלטון באוקראינה. יפה. בשביל זה הוא צריך לשוחח עם מר פוטין?
או שזה חלק מהכנה שלו לבחירות שתערכנה בגרמניה?! שהרי מר מרץ שעומד בראש מפלגת CDU ושלפי סקרים עתיד להיות ראש הממשלה הבא של גרמניה, אמר שצריך "להציב לרוסיה אולטימטום או "שיפציצו בעומק רוסיה". כלומר, הם מתחרים "בלעשות שרירים". נציין שעד כה מר שולץ סרב לספק לאוקראינה טילים עם טווח של כחמש ק"מ – שיוכלו להפציץ בשטחה של רוסיה. נזכיר שלפי האזנה שנעשתה לשיחה של קצינים גרמניים, אנשי צבא גרמניים יצטרכו להיות מעורבים בשיגור של טילים כאלו. מעשים כאלו של אנשי צבא גרמניים עלולים להיות "סיבה" לרוסיה "לסגור חשבון עם גרמניה" על מעשיה במלחמת העולם השנייה!
אם כך נותר לראות האם שיחתו של מר שולץ עם מר פוטין, בדומה לפגישה שלו עם מר פוטין בחודש פברואר 2022, היא סימן להחרפת העימות הצבאי באוקראינה.
במקרה כזה, שוב תגבר האפשרות להטלת סנקציות משניות על כול מי שסוחר עם רוסיה. אלא אם מר טרמפ יפסיק את המעורבות של ארה"ב במיזם "להחלשת רוסיה".
כפי שאמרנו למעלה, אין "הפתעות" “במערכת השמש".
המלחמה של הנשיא טרמפ.
בשנת 1968 נערכו בארה"ב בחירות לנשיאות. לא נראה אז שהמלחמה בוויטנאם, שבה השתתפו עד כמחצית המיליון חיילים אמריקאיים, תסתיים בקרוב ובוודאי לא בניצחון של ארה"ב והשלטון בדרום ווייטנאם. באביב 1968 הנשיא ג’ונסון הודיע שלא יתמודד בבחירות לנשיאות בחודש נובמבר 1968, “בזמן שחיילי ארה"ב ממשיכים במלחמה".
בבחירות נבחר הנשיא ניקסון מהמפלגה הרפובליקאית. הוא יכול היה לעשות מיד את מה שעשה כחמש שנים אחרי כן: להודיע שיש הסכם עם צפון ווייטנאם ולהפסיק את המעורבות של ארה"ב במלחמה. אנחנו יודעים כיצד זה הסתיים.
אבל הוא לא עשה זאת. כך הפכה המלחמה, מהמלחמה של הנשיא ג’ונסון למלחמה של הנשיא ניקסון.
מדוע מר טרמפ אומר שהוא יביא לסיום הלחימה באוקראינה בתוך 24 שעות?
הוא יודע שאם הוא לא יסיים מיד את הלחימה שם, אז זו תהפוך מהמלחמה של הנשיא ביידן והמפלגה הדמוקרטית למלחמה של הנשיא טרמפ והמפלגה הרפובליקאית.
הוא יכול לעשות את מה שעשה הנשיא ניקסון בשנת 1973: להודיע שיש הסכם ולהפסיק את המעורבות של ארה"ב במלחמה באוקראינה. או הוא יכול לנהוג כמו שנהג הנשיא ניקסון ולהמשיך להיות מעורב במלחמה, שעלולה לחרוג מגבולות אוקראינה.
הוא יצטרך להחליט על כך מיד בחודשים הקרובים, ככול שצבא רוסי ימשיך להתקדם מערבה באוקראינה.
נזכיר פה: למרות הפצצות של ארה"ב בשטחה של צפון ווייטנאם, זו המשיכה במלחמה! והיא לא יכלה להגיב בהפצצות על מתקנים של ארה"ב ברחבי העולם וגם לא בשטחה של ארה"ב. מה שרוסיה יכולה לעשות.
“מומחי כורסה" בוושינגטון ובניו יורק אומרים שהנשיא פוטין מבלף כאשר הוא אומר שרוסיה תתחיל לפגוע במתקנים של מדינות שמאפשרות לאוקראינה "להפציץ בעומק שטחה של רוסיה".
אם כך אפשר לעשות ניסוי. שאוקראינה תמשיך להפציץ בשטחה של רוסיה באמצעות טילים שמסופקים לה על ידי ארה"ב, בריטניה (גם צרפת וגרמניה) ונראה מה יעשה הנשיא פוטין. זה ניסוי פשוט. לחיצה על כמה כפתורים ונדע את התשובה. האם זו תהפוך להיות המלחמה של הנשיא טרמפ.
לפי המשך הפיחות של הרובל הרוסי והעלייה במחיר הזהב בתוך שבוע אחד מכ-2560
ל-2715 דולרים לאונקיה, (אחרי שמחירו ירד בכמאתיים דולרים אחרי בחירתו של מר טרמפ לנשיא), כנראה מורים שבכ"ז תוטלנה סנקציות משניות על כול מי שסוחר עם רוסיה!
יש לציין שלמעשה זהו האיום היחיד שמר טרמפ יכול להשתמש בו כלפי רוסיה, כדי שתסכים להפסיק את המלחמה לפי תכתיב שלו. אלא אם הוא ירצה להמשיך בניסוי האמור למעלה. רוסיה מתכוננת לאפשרות כזו!
רוסיה מוכנה למלחמה בארגון נאטו.
בזמן שעובדי שגרירות ארה"ב בקייב בירת אוקראינה "ישבו בבונקר" בצפייה להפצצות רוסיות, כתגובה על שיגור טילים אמריקאיים על ידי צבא אוקראינה "לעומק שטחה של רוסיה", הצבא הרוסי שיגר טיל "חדש" שעד כה לא נעשה בו שימוש להפציץ "מתקן תעשייתי" בעיר דניפר באוקראינה.
השימוש שנעשה לראשונה בטיל זה לא הפחיד את משרד ההגנה של ארה"ב, כמשתמע מהדוברות שלהם. זה סביר כאשר אומרים זאת באולם בוושינגטון. אולם זה לא יהיה סביר כאשר רוסיה תשתמש בטילים כאלו כדי להשמיד את הבסיסים ליירוט טילים של צבא ארה"ב ברומניה ובפולין.
מה שכמעט לא קיבל כסוי בתקשורת היא "הפתיחה הרשמית" של בסיס אמריקאי בחוף הים הבלטי בפולין, שמטרתו "ליירט טילים מאיראן". אולי גם כאלו שישוגרו לישראל?
נזכיר: לארה"ב ולברית המועצות היו שני הסכמים שנועדו להפחית את סכנת השימוש בנשק גרעיני. הסכם אחד היה שלא לפתח/לייצר סוללות לירוט טילים. המטרה למנוע מחשבה שאפשר יהיה לשגר טילים נושאי נשק גרעיני להפציץ אויב – ברית המועצות – ובאמצעות סוללות כאלו לסכל מתקפת נגד שלו.
ההסכם השני היה להימנע מהצבת טילים לטווח שבין 550 ל-5000 ק"מ "ביבשה". הכוונה ביבשת אירופה. כדי למנוע מארה"ב אפשרות להציב שם טילים שישמשו להפצצת ברית המועצות.
ארה"ב "פרשה" משני הסכמים אלו. היא הציבה סוללות ליירוט טילים ברומניה ובפולין. כמו כן יש לה כאלו באוניות של הצי האמריקאי בחופי ספרד. המתקן בפולין "נחנך" במחצית השנייה של חודש נובמבר 2024.
מר פוטין נשיא רוסיה חזר ואמר שמסוללות אלו אפשר יהיה גם לשגר טילים נושאי נשק גרעיני להפצצה בשטחה של רוסיה. לכן, הצבתן ברומניה ובפולין פוגעת ביכולת ההרתעה הגרעינית של רוסיה. אמר גם כי בגלל אפשרות כזו, רוסיה לא תאפשר לאוקראינה להצטרף לברית נאטו. כעת הם נלחמים כדי למנוע זאת.
מה עשו הרוסים? פיתחו יכולת ליירוט טילים (וגם להפלת לוויניים). היו לחשושים שהם גם מפתחים טילים בליסטיים לטווח "בינוני" – עד 5000 ק"מ. (להבדיל מטילים בליסטיים לטווחים של 8-15 אלף ק"מ.)
הנה בדיוק יומיים אחרי שאוקראינה השתמשה בטילים אמריקאיים ובריטים כדי להפציץ "בעומק שטחה של רוסיה", צבא רוסיה "עשה ניסוי חי" בטיל כזה – Oreshnik – כדי להפציץ "מתקן תעשייתי" בעיר דניפר באוקראינה.
שני דברים להבין מזה. ראשית, לרוסים אין צורך להשתמש בטיל כזה כדי להפציץ בעיר דניפר. הם עושים זאת כדי להבהיר לארה"ב שהם יכולים להשמיד את הסוללות שלהם ליירוט טילים ברומניה, בפולין – בכול מקום. כמו גם לפגוע בכול מטרה שהיא. זאת בגלל שלפי מאפיינים שמיוחסים לטיל כזה, אמצעי יירוט טילים בשמוש כיום, אינם יכולים ליירט טיל כזה. אומרים שהוא יכול "בשלב הסופי" לנוע במהירות פי 10 ממהירות הקול וגם יותר מכך. אומדים את ראש הנפץ הגרעיני שהוא יכול לשאת ב-150 kt, פי 7-10 יותר מהפצצות שהוטלו על הירושימה ונאגסקי ביפן.
שיהיה בהצלחה לרומניה ופולין. מדינות אלו תושמדנה בעשר הדקות הראשונות של עימות גרעיני בין ארה"ב ורוסיה. זאת כיוון שהרוסים תחילה ישמידו כול אמצעי ליירוט טילים במדינות אלו.
מדוע הפציצו בעיר דניפר? פה אנחנו מגיעים לעיקר. הנשיא פוטין אמר שרוסיה תודיע מראש לתושבים באוקראינה "לעזוב אזורים מסוכנים". מזכיר לכם משהו?
מזה שנים רבות רוסיה וארה"ב נוהגות להודיע מראש כאשר הן עורכות ניסוי בטיל בליסטי. זאת כדי למנוע "אי הבנות" שעלולות לגרום "לתגובת נגד". הנשיא פוטין אמר שגם יודיעו לתושבים באוקראינה על אזור שיפגע בהפצצה כזו. הסביר שניתן לעשות זאת, מבחינה צבאית, כיוון שאין לאוקראינה – גם לא לארה"ב, אמצעים למנוע פגיעה מטיל כזה.
האם גם כאשר ישגרו טיל כזה למטרה "של ארה"ב/בריטניה" ינהגו כך?!
מה חזרנו ואמרנו? “האיזון" להגדלת הסיכון לרוסיה ממתקנים צבאיים של ארה"ב במדינות כמו רומניה ופולין הוא, שצבא רוסי יהיה על הגבולות של מדינות אלו!!! באוקראינה!
אחרי שצבא רוסי יכבוש את פוקרובסק, היעד הבא, אם תתקבל החלטה להמשיך לנוע מערבה, תהיה העיר דניפר שעל גדות נהר הדניפר. הרוסים "יציעו" לתושבים שם "להתפנות"! ראו למה יכול לגרום טיל חדש והשלטון שלכם אינו יכול למנוע זאת. אז "תתחילו לנוע". זהו המסר.
הערה: הובעו תהיות מדוע לא ראו הבזקים של פיצוצים, אחרי הפגיעה של הטיל בעיר דניפר? ראו רק/בעיקר 5-6 הבזקים של "שלב סופי" בירידה של "משהו" לקרקע. הרוסים אומרים "שהמשימה בוצעה". האם לא כללו חומר נפץ "בראשי הקרב" – 5-6 כאלו בטיל אחד? שהרי זה היה רק "ניסוי"? או שהיו פיצוצים שלא הראו אותם? העיקר הוא שבאולם בוושינגטון לא מודאגים. הם צודקים. שידאגו תושבי מדינות באירופה.
פה קישור לאתר x של מר מדבדב שבו נראים ההבזקים בזמן פגיעת ראשי קרב בטיל שפגע במתקן תעשייתי בעיר דניפר. בקישור זה, הסרטון חוזר על התצוגה שבו.
כמו כן למה מופיע הסרטון בקישור זה בכלי תקשורת ברוסיה?
הערות: מדוע טוענים שלא ניתן ליירט טיל כזה? ההסבר הפופולרי הוא בגלל המהירות שהוא נע בשלב הירידה שלו מהחלל – פי 10 ממהירות הקול.
אולם לא מתייחסים לשאלה "ליירט את מה". בשכונה שלנו אנחנו רגילים "לצינור" אחד מעופף באוויר, שבו פוגעים באמצעות מיירט. כלומר, לצורך יירוט יש לפגוע "בצינור" אחד.
לפי שמועות, הטיל שמתואר למעלה כולל ששה ראשי קרב, שנפרדים ממנו כאשר הוא נמצא ברום המסלול הבליסטי שלו ואז ממשיכים לנוע בהמשך המסלול הבליסטי לאזור המטרה. זה מה שרואים בסרטון למעלה ברצף של הבזקים. כלומר, יש צורך לפגוע בששה "צינורות". לא רק זאת. יש גם סברה שלמעשה כול אחד מששת ראשי הקרב כולל ששה "תתי חימושים" שנפרדים ממנו וכולם ממשיכים בתנועה במסלול הבליסטי כלפי מטה לאזור המטרה. זה נראה כמו "גוש הבזק" שיורד כלפי מטה. אם כך, יש צורך לירט מקבץ "צינורות". שכולם נעים במהירות פי 10 ממהירות הקול. שיהיה בהצלחה.
מה מראים הרוסים בסרטון השני למעלה? כמה זמן לוקח להגיע עם טיל שמשוגר ממעמקי רוסיה (כמאה ק"מ מהעיר וולוגרד – בעבר סטלינגרד) למטרות שונות. היכן? באירופה!
נזכיר: מטרת ההסכם שהיה בין ברית המועצות לארה"ב, נועד למנוע אפשרות כזו. כעת הרוסים אומרים למנהיגי אירופה, תוחלת החיים שלכם היא עד 20 דקות. אם תמשיכו…
מדוע להם? כי הרוסים רוצים למנוע מהם לאפשר לארה"ב לשגר משטחם טילים לרוסיה. ממשלת גרמניה כבר אמרה שתאפשר הצבת טילים כאלו בשנת 2026! שידעו תושבי גרמניה מה תהיה תוחלת החיים שלהם. כי טילים כאלו אינם מיועדים לשאת ראשי קרב רגילים. הנשיא פוטין הכריז שגם אם רוסיה תותקף בגלים של טילים "רגילים", היא תגיב בשימוש בנשק גרעיני.
אומנם "מומחים לרוסיה" בארה"ב מוכנים לעשות ניסוי לראות עם מר פוטין מבלף. האם גם באירופה מוכנים לעשות ניסוי כזה? להסביר להם מה עלול לקרות להם – נועד סרטון זה.
מלחמה מתגלגלת.
עוד מדברי הנשיא פוטין בהקשר זה: “ רוסיה רשאית להשתמש בנשק נגד מתקנים של מדינות שמרשות שימוש בנשק שלהם נגד מתקנים רוסים".
כפי שאמרנו כמה פעמים: זו "מלחמה מתגלגלת". בעצימותה ובמקומות שהיא מתנהלת בהם.
אנחנו ממשיכים "לחשוד" שהפיחות המתמשך בשער החליפין של הרובל הרוסי – כעת 104 רובלים לדולר אמריקאי – הוא סימן "צופה עתיד" לא להתמוטטות "שלטון פוטין" ברוסיה, אלא לכך שהוא ישוכנע על ידי הנהגת הצבא הרוסי וצמרת השלטון ברוסיה, שאין מנוס מלכבוש את כול שטחה של אוקראינה!
המגן הגדול ביותר של תושבי אוקראינה אינו הנשק שמסופק לה על ידי ארה"ב ועוד, אלא הנשיא פוטין שממשיך לקוות שמנהיגי "המערב" "יתעשתו וינהגו בתבונה”. אבל כאשר מפציצים בשטחה של רוסיה – מגדילים את שטח האזורים המופצצים ואת עוצמת ההפצצות, אז ראשי הצבא הרוסי יאמרו לנשיא פוטין שיש לו שתי אפשרויות: להיכנע לדרישות של מנהיגי "המערב" או לכבוש את כול שטחה של אוקראינה. כי רק כך אפשר יהיה להפסיק הפצצות "בעומק שטחה של רוסיה". שיחליט.
המשך יבוא. סביר שכבר בתוך 2-3 חודשים. מדוע? כיוון שצבא רוסי ממשיך "לזחול" בכוון מערב באוקראינה. זה יאלץ "מקבלי החלטות" ברוסיה ובארה"ב לקבל החלטות. מה הלאה?
חשוב לציין שרוסיה נמצאת בעמדת נחיתות לעומת ארה"ב בפינג פונג של הפצצות.
ארה"ב יכולה באמצעות שלוח (פרוקסי) ו/או בעצמה להפציץ בשטחה של רוסיה בטילים שמשוגרים מהקרקע מחוץ לשטחה של ארה"ב. רוסיה אינה יכולה לעשות זאת. היא צריכה לשגר טילים מהקרקע בשטחה.
אם תפגע באתרים של ארה"ב רק מחוץ לשטחה של ארה"ב בצפון אמריקה, ספק אם זה יזעזע את הציבור בארה"ב, אלא אם זו תהיה פגיעה דרמטית כמו למשל הטבעת נושאת מטוסים אמריקאית. אם תשגר טילים לשטחה של ארה"ב מהקרקע ו/או מצוללות, זה עלול ליצור תגובת נגד אוטומטית של ארה"ב באמצעות שיגור טילים נושאי ראש קרב גרעיני. שהרי אי אפשר לדעת אם טיל "מתקרב" נושא ראש קרב "רגיל" או ראש קרב גרעיני.
גם הרוסים אינם יכולים לדעת זאת! בייחוד אם יעד השיגור יהיה במרחק גדול מכמאה ק"מ מהגבול עם אוקראינה.
בתרחיש כזה עלול להתברר שטעה קהלת באומרו:
הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל:
ג מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:
ד דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת:
הטעות: ייתכן שהארץ לא לעולם תעמוד. ותודה לפוליטיקאים.
כעת "הכדור" הוא בידי מנהיגי ארה"ב ובריטניה. האם ימשיכו בניסוי לראות "האם פוטין מבלף"? אם יעשו כך ויתברר שאינו מבלף, נראה הרבה "הבזקים". באוקראינה וסביר שגם ברומניה ובפולין. אחרי כן גם בגרמניה.
האם גם בגלל זה (ולא רק בגלל סטגנציה כלכלית בגרמניה), שער החליפין של היורו נראה במסלול "לתחתית חדשה"?!
ישראל – “ממודל הרתעה" “למודל חופש פעולה"
שתי גרסאות לנאמר פה:
גרסה א’:
אותם האנשים שבמשך שנים רבות "שיווקו" לציבור (הבוחרים) בישראל את "מודל הרתעה", כעת מתחילים "לשווק" את "מודל חופש פעולה".
“מודל הרתעה" נועד לתת לפוליטיקאים בשלטון "סיבה הגיונית" מדוע לא לפעול בזמן שהולך וגדל איום ביטחוני על ישראל.
“הם מורתעים". “נחזיר אותם לתקופת האבן". “הטילים יחלידו במחסנים".
למה לא? “ירצו (הבוחרים) "לאכול" את דברי הבל אלו, נחזור להיבחר. לא ירצו, שיבחרו במישהו אחר ’ שישווק’ להם אותו ‘מודל’".
מהו "חופש פעולה"? דוגמאות מהתקופה שלפני 7 באוקטובר 2023: לצאת לחופשה באילת. לצאת לחופשה בצפון – פעולה שהתבררה "כהזדמנות אחרונה". או לחזור לישון ולהמשיך לדון למחרת בבוקר. גם לחכות "להצדקה" להכניס צבא ישראלי לרצועת עזה. זו "סופקה" ביום 7 באוקטובר 2023 על ידי כ-1200 קברים של תושבי ישראל ועוד יותר ממאתיים "חטופים".
כלומר, כמו "מודל הרתעה", גם "מודל חופש פעולה" נועד למעשה לתת לפוליטיקאים בשלטון "סיבה" שלא לפעול בזמן שהולך וגדל איום על ביטחונה של ישראל. אפשר להוסיף לזה את "מודל כול האופציות על השולחן".
כעת "מודל חופש פעולה" נועד לא רק לאפשר חוסר מעש בעתיד, אלא גם חוסר מעש בהווה. במקרה זה בפעילות צבאית של ישראל בלבנון. פעילות שמטרתה לחסל את קיומו של ארגון חיזבאללה בלבנון, כמו שטוענים שנעשה לגבי קיומו של ארגון חמאס ברצועת עזה. ארגון חיזבאללה לא יחוסל, אבל יהיה "חופש פעולה".
למעשה זהו חלק ממודל "משטר מרשל פטאן", שבו מוותרים על הקצוות בתקווה למנוע מלחמה "במרכז". שהרי מה אמור להיות ברור כיום לתושבי הצפון – למעשה אלו שמתגוררים מגבול לבנון ועד לקו שמוביל מחיפה ליוקנעם – לטבעון?
שכמו שהיה אזור של "עוטף עזה" יש גם אזור של "עוטף לבנון". כלומר, אזור שבו השלטון בישראל "מכיל" התקפות של טילים מלבנון. מתי? מתי שהם בלבנון ירצו בכך. זו המציאות "במשטר מרשל פטאן". שלא תהיינה אשליות. תושבי שדרות וישובים סמוכים לה, טענו זאת במשך שנים רבות. כעת גם תושבים "בעוטף לבנון" יוכלו לטעון כך.
בערוץ טלביזיה התחילו "להכין את המאזינים" “למודל חופש פעולה". זאת על ידי מניית ההשגים בלחימה בלבנון "והסבר" מדוע "הסדרה" מבטאת את "הכניעה" של חיזבאללה. למתקשים בהבנה גם מוסיפים רמז, שזה נעשה כדי לאפשר "פעולה באיראן". אם זה אינו מספיק לשכנוע, אז אומרים שמדובר רק "בהפוגה", כדי "להעביר זמן" עד תחילת הכהונה של מר טרמפ כנשיא ארה"ב. “השופרות" של פוליטיקאים כבר פועלים.
יש עוד חידוש. “השופרות" מסבירים מדוע כעת אפשר יהיה לעשות "עסקת חטופים" על ידי "ויתורים" – דהיינו "וויתור" על נוכחות של צה"ל ברצועת עזה – מה שלא ניתן היה לעשות עד כה.
מדוע? שוב בגלל "חופש פעולה". זה לא התאפשר בזמן כהונת ממשל הנשיא ביידן. כעת זה אמור להתאפשר בזמן כהונת הנשיא הנבחר טרמפ. כלומר, יהיה לפוליטיקאים בשלטון "חופש פעולה" ברצועת עזה. כך טוענים כעת "פרשנים ומגישים/מגישות מטעם".
אם כך, אפשר לחכות למופע אקרובטיקה של מגישים/מגישות/פרשנים ומשתתפים בפאנלים, שיעשו פליפ פלופ "ויסבירו" מדוע כעת זה טוב/נכון לעשות את מה שעד כה אסור היה לעשות.
שהרי בעיקרו של דבר מדובר בכלי תקשורת שאמורים לספק "בידור" לצופים. ייתכן שכבר בקרוב ערוצי טלביזיה, שנמנים על "המחנה העוין" ערוץ זה, יוכלו "לבדר" על ידי שליפה של הקלטות מהארכיון של דברים שנאמרו בעבר בערוץ זה. לעומת מה שנאמר/יאמר שם.
למה כול הנאמר כאן? כיוון שבניגוד לערוצים אחרים, בערוץ זה יכולים להבחין מה הן כוונות הפוליטיקאים בשלטון. כלומר, לפעמים, לא תמיד, יש ערך "צופה עתיד" לנאמר בו. אם יודעים להבחין בעיקר הדברים. כפי שאמרנו כבר, ייתכן שכוונת פוליטיקאים בשלטון היא לסיים את הפעילות הצבאית בלבנון, כבר בקרוב! אחרי כן יחפשו "עסקה" לסיים אותה ברצועת עזה. זאת לא בגלל "לחצים מהצבא", אלא בגלל רצונו של הקודקוד המדיני.
האם זה הדבר הנכון לעשותו בלחימה בלבנון? ימים יגידו.
כמובן שכמו בכול "תוכנית" שעושים אנשים – גם פוליטיקאים – אלוקים יכול לצחוק.
גרסה ב’:
למעשה מדובר בהסכמה עם הממשל בארה"ב – של הנשיא ביידן ושל הנשיא הנבחר טרמפ.
לא צריך להיות "גאון" כדי לדעת שחיסול חיזבאללה כארגון בלבנון, אפשרי רק עם "החרבת לבנון" ביחד עם סיכון לפגיעה גדולה "במרכז" בישראל. זאת על ידי טילים שעד כה לא שוגרו לישראל ושמצויים בידי חיזבאללה.
אם הלחימה ברצועת עזה תסתיים למעשה כאשר צבא ישראלי ממשיך להיות לפחות בחלקים מרצועת עזה, או אפילו בכולה, “תעלם הסיבה" שבגללה חיזבאללה התחיל לשגר טילים לישראל. שהרי "זה נגמר". השליטים באיראן יבינו שאין טעם בהמשך המערכה על ידי חיזבאללה, אם המחיר לכך יהיה חורבן מוחלט שלו כארגון בלבנון. עדיף לשמר יכולות שלו "לעת הצורך".
אם כך, זו ההסכמה עם הממשל הנוכחי והממשל הבא בארה"ב: ישראל "תורשה" לשלוט למעשה ברצועת עזה, כדי להבטיח את חיסול שלטון החמאס שם, מטרה שגם הממשל בארה"ב מסכים לה. אולם מאידך היא תשלים עם המשך קיומו של ארגון חיזבאללה בלבנון. “השלמה" שגם לשלטון בישראל יש סיבות ענייניות להסכים לה. לפחות כעת. כאמור לעיל גם לחיזבאללה – לשליטים באיראן – יש סיבות ענייניות להסכים לה.
אם כך בשביל מה הדיונים על "חופש פעולה"? בעיקר לצורך פוליטי פנימי בישראל. הצורך "להסביר" לציבור תומכים בממשלת ישראל, מדוע היא טוענת שהובטח "ביטחון תושבי הצפון". שהרי יש "חופש פעולה". אפילו אם זה רק "הוסכם בלחשושים עם האמריקאים".
מדוע פוטר מר גלנט ממשרת שר הביטחון? ייתכן כיוון שהוא התנגד/מתנגד לשליטה ישראלית ברצועת עזה כחלק "מההסכמה" האמורה למעלה. מדוע הוא מתנגד? טעמיו עמו. כמו של אלו שהוא לכאורה נמנה על המחנה הפוליטי שלהם. זכותו.
גם "תומכי הממשלה" אמורים לדעת "שחופש פעולה" בלבנון הוא "קשקוש של פוליטיקאים", שנדרש כדי להצדיק את "ההסדרה בצפון".
גם פה ראוי להזכיר שכמו בכול "תוכנית" שעושים אנשים – גם פוליטיקאים – אלוקים יכול לצחוק.
ימים יגידו איזו גרסה, א’ או ב’ משקפת את המציאות.
בינתיים זה מה שיש. זה גם "מסביר" מדוע שער החליפין של השקל והתשואה של אג"ח ממשלה בישראל, “מתנהגים כאילו אין מלחמה". כיוון שהכוונה של הפוליטיקאים בשלטון היא "שלא תהיה מלחמה". “במרכז". תהייה "הסדרה בצפון" וייתכן גם "עסקה בדרום". ומופע "אקרובטיקה" בערוץ טלביזיה.
קישור למדריך לכישורים שנדרשים ממגישים/מגישות/פרשנים/פאנליסטים מטעם.
ישראל – “אזהרת" בנק ישראל על השקעה "במדדי מניות" בארה"ב.
פרסום של בנק ישראל מתייחס לעלייה הגדולה שהייתה בהשקעות של גופים מוסדיים בישראל במכשירים פיננסיים שהתשואה שלהם קשורה לתשואה של מדדי מניות בארה"ב. תופעה זו "מובנת" לאור העליות שהיו במדדים אלו בתקופה 2023-2024, כאשר החלו דיבורים על "הורדת ריבית" על ידי הבנק המרכזי בארה"ב "וסיום האינפלציה".
עליות מחירים אלו של עשרות אחוזים, באו אחרי שהיו ירידות גדולות במדדים אלו, תגובה שהייתה להעלאות ריבית בארה"ב (ובמדינות אחרות). כידוע "יועצים" נוטים לשווק מכשירים פיננסיים לפי התשואות שהניבו בשנה – שנתיים האחרונות. זאת בצרוף מלחמת "חרבות ברזל" בישראל, מחזקים את הרציונל להשקיע במכשירים פיננסיים מחוץ לישראל. נוסיף לזה בעיה "מבנית" שקיימת בישראל והיא אפשרויות ההשקעה המוגבלות בשוק המניות המקומי, כאשר הולך וגדל החיסכון הפיננסי שנצבר בישראל מהפרשות מהשכר לפנסיה ולקרנות השתלמות. זאת בייחוד בחברות הייטק.
אם כך, ממה "מזהיר" בנק ישראל? הרי זו תופעה מובנת, אפילו רצויה/הכרחית בניהול תיק ההשקעות של גופים מוסדיים?
לפי בנק ישראל, עיקר החשיפה בתיק ההשקעות של גופים מוסדיים לתשואה של מדדי מניות בארה"ב, אינה נעשית על ידי רכישה של מניות/קרנות סחירות שמחזיקות במניות, אלא באמצעות חוזים עתידיים שמאפשרים רכישה של מניות (שכלולות במדד מניות) "במחיר" מסוים. המשקיע מעביר סכום מסוים – margin – כביטחון לברוקר שמכר לו חוזה עתידי. זה נועד לכסות הפסד אם ירד מדד המניות וכך ירד ערך החוזה העתידי. מקובל שסכום "הביטחון" הוא 5-10 אחוזים מהסכום שמשקף החוזה העתידי. ככול שיורד מדד מניות, נדרש המחזיק בחוזה עתידי להוסיף סכום כסף "לביטחון".
לפי בנק ישראל הערך של חוזים עתידיים כאלו שמוחזקים בידי גופים מוסדיים בישראל הוא כ-120 ביליון דולרים – סכום שמהווה כ-14 אחוזים מתיק ההשקעות שלהם. כלומר, “החשיפה" שלהם לשנויים במדדי מניות בארה"ב היא בסכום זה. עלייה במדדי מניות אלו תביא לתשואה על סכום זה כמו שיעור העלייה במדדים. ולהפך להפסד אם הם ירדו.
ממה "מזהיר" בנק ישראל?
אם תהיה ירידה במדדים אלו, המחזיקים בחוזים עתידיים כאלו, יאלצו להוסיף סכומי כסף "לביטחון" שמוחזק אצל ברוקרים (בחו"ל). מדובר בסכומים בדולרים (ארה"ב).
לפי בנק ישראל אם תהיה ירידה של 30 אחוזים במדדים אלו, יאלצו משקיעים אלו להחזיק "כביטחון" סכום של לפחות 36 ביליון דולרים. כיוון שהם מחזיקים כעת "כביטחון" סכום של עד כ-10 ביליון דולרים, הם יאלצו לרכוש 26 ביליון דולרים. זאת לפי בנק ישראל.
כתוצאה מכך, יהיה ביקוש לדולרים, מה שעלול לגרום לפיחות של הש"ח. כיוון שהמימון לרכישת דולרים יבוא ממכירה של נכסים בש"ח, בעיקר ני"ע, זה עלול לגרום לירידה במחירים שלהם ולעלייה בשער הריבית בש"ח.
החישוב הזה של בנק ישראל מפוקפק מכמה סיבות שמייד נתייחס אליהן. אולם גם אם נניח שהוא נכון, אז מה רוצה בנק ישראל? שהם לא יחזיקו בנכסים בחו"ל? או שכבר כעת ירכשו דולרים ויחזיקו "בחשיפה" לנכסים אלו על ידי השקעה ישירה בניירות ערך כאלו?
בשביל מה "האזהרה" שלו? הרי בארוע דומה של ירידות מחירים גדולות במדדי מניות, בתקופת הקורונה, בנק ישראל גם מכר דולרים – 15 ביליון – וגם קנה אג"ח ממשלתיות כדי למנוע ירידה גדולה במחירים שלהן. אז למה שגופים מוסדיים יחששו מארוע דומה? בגלל שהוא ימכור 30 ביליון דולרים? הרי יתרות מט"ח שהוא מחזיק בהן מסתכמות כעת ביותר ממאתיים ביליון דולרים, אז ממה הוא חושש?!
אולי הוא חושש מהשפעת ההפסדים שיהיו בתיק ההשקעות של גופים מוסדיים? אנו רגילים שבמקרים כאלו קמה קול זעקה "ציבורית" בדרישה "לסיוע ממשלתי". כמו גם "טענות" נגד "הרשלנות" של הרגולטור שאפשר "התנהלות מופקרת" כזו. מזה הוא חושש?
אפשר לדלג על הקטע הבא. הוא אינו חשוב.
————-
לפני שנמשיך ונגיע לעיקר הסיכון שבצורת השקעה זו, לא "הסיכון" שממנו "מזהיר" בנק ישראל, הערות לגבי צורת החישוב שלו להפסדים אפשריים.
הסכום שעלול להידרש "כביטחון" אינו מושפע רק מהערך הנוכחי של חוזה עתידי. למשל, 5% מסכום של 120 ביליון דולרים. אלא גם מהרווח שכבר הצטבר מהחזקת חוזה עתידי. הסכום הנדרש "כביטחון" הוא הסכום שמעבר לרווח שהצטבר, אם יש כזה, בהחזקה של חוזה עתידי מסוים. בתקופה של עליות גדולות במדדי מניות, סביר שהצטברו רווחים כאלו בתקופה שבה קיים חוזה עתידי. כאשר "מגלגלים" את החוזה העתידי, נעשה חישוב חדש של הסכום שנדרש "כביטחון”. איננו יודעים כיצד בנק ישראל עשה את החישובים שלו. אבל זה לא העיקר. כעת לעיקר בעניין זה.
———–
השקעות פסיביות במדדי מניות.
מהי הבעייה העיקרית שעלולה להיות בהשקעות כאלו בתקופה של ירידות גדולות וממושכות במדדי מניות?
כבר התייחסנו לזה בעבר. כיוון שהבנק המרכזי של ארה"ב מנע, עד כה, קריסה של המערכת הפיננסית על ידי "הדפסה" של 3-4 טריליון דולרים (בתקופת הקורונה), ואחרי עליות מחירים גדולות במדדי מניות, “נשכחה" בעייה זו. אז נזכיר מה שכבר נאמר בעבר.
הבעיה נובעת ממנהג שהלך והשתרש אצל משקיעים והוא השקעה בקרנות נאמנות "פסיביות" סחירות (בבורסה). אלו קרנות שמשקיעות/מחזיקות בתיק מניות, כאשר שיעור ההחזקה במניות מסוימות הוא לפי השקלול שלהן במדד מניות מסוים. המטרה היא שהתשואה על ההשקעה תשקף את השינויים שיהיו בערך של מדד מניות. כלומר, אין שיקול דעת למנהל הקרן, באיזו מניה להשקיע וכמה. זו פעולה "אוטומטית" שנגזרת מההרכב של מדד מניות.
הנוהג הזה הלך והשתרש אחרי שנת 2010, כאשר הבנק המרכזי של ארה"ב התחיל במדיניות של "הקלה מוניטרית" – “הדפסה" של טריליוני דולרים, שבמסגרתה הוא רכש אג"ח וגרם לשער ריבית "נמוך" ועליות "אינסופיות" במדדי מניות. השילוב הזה יצר מראית עין של רווחים בטוחים מהחזקת השקעה, שהתשואה עליה משקפת עליות במדדי מניות.
לא רק זאת. מרכיב חשוב בצורת השקעה זו הייתה מראית עין כאילו היא ניתנת למימוש בכול עת על ידי מכירתה במסחר בבורסה. בכול זמן שבו יש מסחר בבורסה. כלומר, מראית עין של גם השקעה רווחית וגם השקעה נזילה שניתנת למימוש בכול עת.
כיצד מתאפשר הקסם הזה?
החלק של הבנק המרכזי של ארה"ב גלוי וידוע לכולם. “הדפסה אינסופית" של דולרים עם הפסקות מדי פעם כדי להראות שזהו מוסד שנוהג "באחריות”.
מה שפחות גלוי וידוע לציבור הוא כיצד מתאפשרת "הנזילות", דהיינו היכולת למכור (וגם לקנות) בכול עת השקעה כזו. זה נעשה על ידי "עושי שוק".
“עושי שוק".
אלו אמורים לקנות/למכור בכול עת יחידות בקרנות כאלו שנסחרות בבורסה. הרווח שלהם מפעילות זו נובע מהמרווח בין מחיר קנייה למחיר מכירה של יחידה בקרן. זה אמור להיות מרווח "קטן" ביחס לערך העסקה.
“המחויבות" הזו מוגבלת לכמות יחידות שהם אמורים לקנות/למכור במחיר מסוים. כלומר, הם יכולים/רשאים לשנות את המחיר של יחידה בהתאם להיצע/ביקוש של יחידות. כמובן שבכול עת יש גם קונים/מוכרים "מהציבור" שמוכנים לבצע עסקות במחיר יחידה מסוים. “עושי השוק" אמורים למכור/לקנות יחידות כאשר לא ניתן "להפגיש" קונים ומוכרים "מהציבור".
הפעילות הזו מחייבת אותם להחזיק במלאי מסוים – השקעות – ביחידות של קרנות כאלו. למכור מהמלאי לקונים ולקנות למלאי ממוכרים. הסיכון בהחזקת מלאי כזה, הוא מירידה במחיר של היחידות שמוחזקות בו. דהיינו במחיר שבו ניתן יהיה למכור אותן.
לכן, יש מגבלה "למחויבות" שלהם לקנות יחידות בקרן כזו. הם יכולים למכור יחידות גם כאשר אין להם כאלו במלאי. זאת על ידי מכירה "בחסר". גם בפעילות כזו יש סיכון.
כאשר הם מוכרים יחידות, הם יכולים לפנות למנהל הקרן כדי שיצור יחידות חדשות. הוא מצדו קונה סל של מניות לפי הרכב המדד "שמיוצג בקרן"
כאשר הם קונים יחידות, הם יכולים לפנות למנהל הקרן כדי שיפדה אותן. הוא מצדו מוכר סל של מניות לפי הרכב המדד "שמיוצג בקרן".
מה קורה כאשר כולם רוצים למכור יחידות בקרנות כאלו?
סביר שבמצב כזה "כולם" גם ירצו למכור מניות שכלולות בהרכב המדד שמיוצג בקרן.
הבעיה/הקושי הוא שבמצב כזה, בעיקר במה שנקרא "מצב קיצון", לא לכול המניות שנכללות במדד, יש ביקושים ו/או שיש להן ביקושים רק בירידות מחירים גדולות מאד. זה עלול לגרום לירידה גדולה/מבהילה במחיר של יחידה בקרן.
לכן, יש מנהלי קרנות כאלו שמשריינים לעצמם קווי אשראי, כדי שיוכלו לממן קנייה של יחידות בקרן לחשבון עצמי שלהם. כלומר, הסיכון מהמשך ירידה במחיר היחידה נופל על ההון העצמי שלהם. אולם פעולה כזו אינה יכולה למנוע ירידות מחירים של מניות שכלולות בסל המניות של הקרן. יכול להיות להן היצע גדול ממחזיקים ישירים במניות, כמו גם ממנהלי קרנות אחרות.
לכן, הסכומים שמנהלי קרנות כאלו מוכנים להשקיע "כעושי שוק" ביחידות של הקרנות שלהם, יכולים אומנם להסתכם בביליוני דולרים, אולם להוות רק חלק קטן מאד מהסכום שמושקע בקרנות כאלו.
לכן, עלול להיווצר מצב שבו לא פועלים "עושי שוק" ביחידות של קרנות כאלו. כך "תעלם" הנזילות שקיימת לכאורה בהשקעות אלו. זה עלול להתבטא בכך שלא יהיה ניתן לבצע בהן עסקות, או שיהיה מרווח גדול מאד בין מחיר קנייה ומחיר מכירה של יחידה בקרן.
זו אינה אפשרות תאורטית! כבר קרו מצבים כאלו בעבר ולא רק בקרנות מדד מניות (אינדקס), אלא גם בקרנות מדד של סל אגרות חוב ואפילו בקרנות כספיות!
מי שנחלץ לפעולה היה הבנק המרכזי של ארה"ב, שקנה יחידות בקרנות מסוג מסוים, כדי שתהיה "נזילות" שתאפשר פדיון של יחידות בהן. בזמן "המשבר הפיננסי" בשנים
2008-2010 גם ממשלת ארה"ב נתנה "ערבות" לערך הפדיון בקרנות כספיות.
כלומר, היינו כבר באירועים כאלו, שבהם "עושי שוק" אינם יכולים/מוכנים להבטיח "נזילות" לבצוע עסקות בקרנות מסוגים שונים.
אז מה הבעייה? הרי הממשל בארה"ב ביחד עם הבנק המרכזי יבטיחו "נזילות" כפי שיידרש?!
האם "להציל" את המחזיקים בקרנות סחירות או "להציל" את השלטון?
כפי שנאמר תמונה אחת שווה אלף מילים, כמה תמונות שוות אלפי מילים.
למטה גרפים עם נתונים על קרנות מדד (אינדקס) נסחרות בבורסה בארה"ב ובמדינות אחרות.
המקור: statista.com
שווי נכסים בביליוני דולרים.
נכסים בקרנות מדד (אינדקס) נסחרות בבורסה בארה"ב: בתקופה 2000 – 2023.
בתכלת – במדד מניות sp500, בשחור מדדי מניות אחרים בארה"ב, באפור – מניות בבורסות מחוץ לארה"ב, באדום – צרוף של סוגי השקעות שונים ואג"ח.
בשנת 2023: במדד ס.פ.500 1700 ביליון דולרים, במדדי מניות אחרים בארה"ב 2400 ביליון דולרים, במניות בבורסות מחוץ לארה"ב כ-700 ביליון, אחרים כאלף ביליון דולרים.
לפי הגרף למעלה, בקרנות אינדקס (מניות) שנסחרות בארה"ב הוחזקו כ-4800 ביליון דולרים.
בספטמבר 2024: גודל קרנות אינדקס נסחרות בבורסה בארה"ב – ביליוני דולרים.
הגדולה ביותר היא קרן שמשקיעה במדד ס.פ.500 – 521 ביליון דולרים. שתי קרנות אחרות בדרוג לפי גודל סכומים בהן, כ-500 ביליון דולרים בכול אחת מהן. בארבעת הקרנות הגדולות מוחזק סכום של כאלפיים ביליון דולרים – קרנות אינדקס מניות.
עוד נתון לידיעה: בארה"ב ההשקעה בקרנות סחירות מתחלקת בין קרנות פסיביות (אינדקס) ובין קרנות "אקטיביות". בשנת 2013 החלק של קרנות פסיביות מכלל ההשקעות הסחירות היה כ-9% ושל האקטיביות היה כ-19%. בשנת 2023 חלק הפסיביות היה 18% וחלק האקטיביות היה 13%.
למה אנשים שוכבים על האדמה לצד הכביש?
מה עוד קרה בתקופה 2013 – למעשה משנת 2010 – ועד שנת 2023?
מדיניות של "הקלה מוניטרית" על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב. החל משנת 2010 בגלל הצורך להבטיח המשך צמיחה כלכלית אחרי המשבר הפיננסי בשנים 2008-2009. החל משנת 2020 כדי להבטיח פעילות כלכלית בזמן משבר הקורונה.
מהו מאפיין עיקרי של תקופה זו? ריבית יומית אפסית וריבית לטווח ארוך באג"ח ממשלת ארה"ב ברמה של 1-2 אחוזים וגם פחות מכך.
כיצד זה נעשה? על ידי קניית אג"ח ממשלה ואג"ח מגובות משכנתאות בסכום מצטבר של כ-7.5 טריליון (7500 ביליון) דולרים "שהודפסו" על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב.
זה אמור היה – וכך קרה – לשנות העדפות של ציבור באשר להשקעות סחירות שלו. מצד אחד אין לו אפשרות השקעה "בטוחה" ורווחית באג"ח ובפקדונות בנקאיים. מאידך עלייה כמעט רצופה במדדי מניות ככול שנמשכה מדיניות של ריבית "נמוכה".
בו בזמן עליות גדולות מאד במחיריהן של קבוצה קטנה של מניות שכלולות בהרכב של מדדי מניות. בשנת 2013 חלקן של עשר המניות הגדולות לפי שווי שוק שלהן במדד sp500 היה כ-14%. כעת הוא כ-37%.
כלומר, לשנויים במחירים של קבוצה קטנה של מניות, הייתה השפעה מכרעת על השנויים במדדי מניות – במקרה זה בשיעור העלייה במדדי מניות.
כתוצאה מכך, מצד אחד העדר אפשרות להשקעה "סולידית ורווחית" ומאידך רצף של עליות "נאות" במדדי מניות, יצרו/יוצרות מראית עין של השקעה "בטוחה ורווחית" בקרנות אינדקס סחירות בבורסה.
זה אפשר/מאפשר למכור לציבור השקעות במניות של מאות חברות, שהוא לעולם לא היה משקיע בהן לפי העדפות השקעה שלו. תשואה מול סיכון. זה שונה מקרנות אקטיביות שבהן מנהל הקרן מגדיר/מגביל את סוג ההשקעות שלו. כלומר קרנות שבהן סוגי מניות מסוימים לא נכללים בתיק ההשקעות. לעומת זאת בקרנות אינדקס, מוחזקות מניות של מאות חברות, שאין החלטה מודעת של המשקיעים להחזיק בהן. הן מוחזקות כחלק "מעסקת חבילה".
למעשה הביקוש "למוצר" הזה לא עמד במבחן בתקופה ממושכת שבהן אין עליות במדדי מניות ומאידך יש אלטרנטיבית השקעה "בטוחה" בריבית ברמה "סבירה".
ברור מדוע "עושי שוק" מוכנים לספק נזילות למסחר "במוצר" זה, בתקופה של עליות במדדי מניות. אין להם בעייה למכור מהמלאי שלהם וגם למנהל קרן כזו אין בעיה ליצור יחידות חדשות ובו בזמן לקנות מניות של מאות חברות שכלולות במדד מניות. תמורת מחיר "מתאים", תמיד ימצאו מוכרים למניות של כול חברה שהיא. גם החברה עצמה יכולה להנפיק מניות חדשות תמורת מחיר "מתאים".
הבעיה – ההפתעה – תהיה אם יתברר שנמצאים בתקופה ממושכת שבה אין עליות במדדי מניות ויש אפשרות השקעה "סבירה" בריבית. בוודאי גם כאשר יש ירידות במדדי מניות.
אז עלול להתברר שאין "נזילות" "למוצר" הזה. זאת בגלל שאין ביקושים למניות של מאות חברות, אלא אחרי ירידות גדולות מאד במחירים שלהן. שהרי בתקופה של עליות במדד מניות, סביר שהמחירים של מניות מסוימות "נגררו כלפי מעלה" בגלל הביקושים לקרנות אינדקס ולא בגלל נתונים עסקיים של חברות.
זה עלול לגרום לתופעה של "הפסקות מסחר" במניות וכתוצאה מכך גם "להפסקת מסחר" ביחידות של קרן אינדקס שמחזיקה במניות אלו. ונזכור: מדובר במצב שזו תופעה המונית וממושכת!
כלומר, או שלא יהיה מסחר ביחידות של קרנות כאלו ו/או שיהיה מרווח גדול מאד בין מחיר קנייה ומחיר מכירה. תופעה שתרתיע אנשים מלהחזיק "במוצר" כזה.
נשמע משונה? אז נדגים.
דיווח של חייזר.
חייזר/חוצן שמזדמן מעל שטחה של מדינת ישראל מדווח על מה שראה בה: יש בה מנהג משונה. מכוניות נוסעות בכבישים. לפתע הן עוצרות והאנשים יוצאים מהמכוניות ונשכבים על האדמה לצד הכביש כשהם מכסים את הראש בידיהם. אחרי כמה דקות הם קמים נכנסים למכוניות וממשיכים בנסיעה. עד ששוב לפתע, בתזמון מקרי, חוזרים על נוהג זה. אנשים משונים.
הוא אינו יודע שהם מגיבים "למצב מסוים". כלומר ההתנהגות שלהם היא תוצאה ממצב מסוים. אם לא ישרור מצב כזה, הם לא ינהגו כך.
כך גם בשוק ההון. “במצב מסוים" נוהגים בצורה "משונה". במקרה זה, כאילו אין שום צורך בתבונה, גם לא מלאכותית, כדי לקבל תשואה גבוהה על השקעות ובלי סיכון וזאת לאורך תקופה ממושכת. כך עד שלא יתקיים אותו "מצב".
מהו הסיכון בקרנות סחירות כאלו?
שיתברר שהן אינן "נזילות". שלא יהיה ניתן למכור אותן בכול עת תוך שינוי קטן במחיר שלהן.
מה לגבי אלו שהחשיפה שלהם לקרנות כאלו היא באמצעות חוזים עתידיים?
אם לא תהיה "נזילות" ביחידות של קרן כזו, גם לא תהיה "נזילות" בחוזים עתידיים שמתייחסים לקרן כזו. כך גם אם תהיינה "הפסקות מסחר" ביחידות של קרן כזו. זה עלול לאלץ "מוסדיים" לשערך בעצמם את ערך השקעות אלו. ברור שהם לא ישושו לשערוך שיקטין את ערך תיק ההשקעות שלהם.
אולם מעבר לזה הם עלולים להיות מושפעים מתגובת הציבור להרכב תיק השקעות שלהם, בתקופה כזו. ההחזקות "במוסדיים" (גם בקופות גמל ופנסיה) הן "נזילות" מבחינת היכולת להעביר החזקות בהם בין תיקי השקעות בהרכבים שונים, במסגרת אותו "מוסדי" ולעיתים גם בין "מוסדיים" שונים.
במצב של חוסר "נזילות" בחלק מתיק השקעות, שהיה מקובל להתייחס אליו "כנזיל", הם יאלצו לממש השקעות בנכסים אחרים "נזילים" כדי לאפשר לציבור לשנות את הרכב השקעות שלו. לפחות זמנית, זה עלול לגרום לירידות מחירים גם של השקעות "סולידיות" ולזעקות שבר מהציבור.
בחזרה לתמונות ששוות אלפי מילים.
ההבדל בין המצב כיום בקרנות אינדקס בארה"ב לבין המצב לפני 4-5 שנים הוא בסכומים שמושקעים בהם. אלו כמעט הוכפלו. בגלל הנפקת יחידות חדשות ובגלל עלייה במדדי מניות. ההבדל הוא גם בגלל שקבוצה קטנה של מניות מהווה כשליש מהרכב המדד.
במצב כזה, ניסיון של הממשל והבנק המרכזי בארה"ב למנוע ירידה במחירי קרנות אלו, יצריך גם למנוע ירידה במחירי המניות של קבוצת מניות זו. אם מחירי מניות אלו "אמורים לרדת", אז הממשל יצטרך למנוע לא רק ירידה במחירי יחידות של קרנות אינדקס אלא גם ירידה במחירי מניות אלו. ערך השוק של מניות אלו יכול להיות אפילו 10 (עשרת אלפים ביליון) דולרים!
אין מצב שהממשל יוכל למנוע ירידות מחירים גדולות בהם. מה גם שהחברות יכולות להנפיק מניות חדשות. אלא אם יגרום לאובדן מוחלט של ערך הדולר האמריקאי, מה שימנע פעילות כלכלית במסגרת חברתית – פוליטית מתפקדת. זה יביא לאובדן השלטון שלהם.
לכן, בבחירה בין ירידות גדולות בערך נכסים פיננסיים ואובדן השלטון – יכולת תפקוד – סביר שיאפשרו – לא ינסו למנוע – ירידה גדולה בערך של נכסים פיננסיים. במקרה זה של קרנות אינדקס. מה שיביא לשנוי בהעדפות השקעה של ציבור.
אולי אפשר "להתנחם" בכך שכול מה שנאמר פה לא יהיה חשוב, כאשר יכשל ניסוי שיערך על ידי מנהיגי "המערב" לבדוק "האם פוטין מבלף". אז ממילא לא יהיה מסחר בקרנות אינדקס. סביר שגם לא בנכסים פיננסיים אחרים. אולי זה יהיה שיקול מכריע כדי שלא יערכו ניסוי שכזה.
העיקר הוא:
גם ללא ניסוי כזה, מציאות כלכלית של סטגפלציה, ייתכן שתיצור מצב שלא יהיה ביקוש "למוצר" הזה. כיוון שבסטגפלציה, מדדי מניות אינם עולים במשך תקופה ארוכה, בעוד ששער הריבית עולה ועולה. הממשל אינו יכול לשנות מציאות כלכלית כזו וגם לא את ההשפעות שלה על שוקי הון וההתנהגות של אנשים. גם אם מנהל קרן גידור לשעבר משמש כשר אוצר.
כרגיל ההתחלה של אירוע כזה מפתיעה וההתאמה הראשונה בשוק ההון היא מהירה. במקרה זה, “העלמות של עושי שוק", שתגרום לכך "שתעלם הנזילות" של קרנות אינדקס.
הצורך של מנהלי קרנות לפדות יחידות, יגרום להם למכור סלי מניות – אינדקס- כאשר לרבות מהמניות שכלולות "בסל" לא יהיו ביקושים "זמינים" באופן מידי. לפחות בלי ירידות גדולות מאד במחירים שלהן. תופעה כזו תהפוך את עצם הפדיון של יחידות בקרן, לבלתי אפשרית, לפחות לזמן מה ו/או ברמות מחירים "קרובות" למחיר האחרון שלהן. זו המשמעות של "העלם נזילות". דהיינו אפשרות לסחור ביחידות בכול עת. “אפיון" שהיווה מרכיב עיקרי בשיווק שלהן לציבור רחב.
מתי ? כנראה החל מתקופה שבה יתברר, ייתכן שכבר בחודשים הקרובים, שהתשואה שבה נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח ארוך, עולות שוב מעל 5% לשנה. כמו גם שהתשואה הראלית שבה נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב שצמודות למדד המחירים לצרכן, עולה מעל 2.5%. וכמובן שנמשכת מגמת עלייה במחיר זהב – לפי ניחוש קודם, אחרי אמצע דצמבר 2024.
מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין – זהב.
מחיר זהב – 2715 (2684) דולרים לאונקיה.
מדד דאו גונס תעשייתי – 44297 (43988)
מדד נאסדק – 19003 ( 19286)
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 4.41% ( 4.31%.)
שער ריבית יומי ארה"ב 4.50%
מחיר נפט קל ארה"ב – 71 ( 70) דולר לחבית. ברנט באירופה – 75 (74) דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 2.06% (1.95%)
בסוגריים – הנתונים ביום 10 בנובמבר 2024.
שער חליפין ינים לדולר – 155.
מחיר זהב – עלייה 1% . מדד דאו ג’ונס – עלייה 1% . מדד נאסדק – ירידה 1.5% .
שער ריבית יומי – יציב תשואת אג"ח ממשלה לטווח ארוך – עלייה 0.11% .
מחירי נפט – יציב.
תחום תנודות במחיר זהב – 2550 – 2715 דולרים לאונקיה.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
שער חליפין רובל רוסי.
פוחת בכ-4% אחרי המסר של הנשיא פוטין על כך שרוסיה "תפגע במטרות במדינות שמאפשרות שימוש בנשק שלהן להפצצות בשטחה של רוסיה". זאת בהמשך למגמה של פיחות בשער החליפין שלו לעומת הדולר, בייחוד בחודשיים האחרונים – פיחות של כ-15%. זאת למרות שהבנק המרכזי ברוסיה העלה את שער הריבית היומי ל-21%. בשיעור פיחות כזה, אין תמריץ שלילי ניכר שלא להחזיק במטבע זר – לא רובלים – ו/או להתממן ברובלים במקום למכור מטבע זר – גם אם זה אפשרי – גם בתשלום ריבית בשיעור של 25% על הלוואות ברובלים.
כפי שכתבנו בעבר פיחות הרובל, יכול להיות סימן שנגיע מעשית למצב של סנקציות משניות על מי שסוחר עם רוסיה. מעשית – בגלל שבנקים במדינות שרוסיה עדין סוחרת איתן, מסרבים לאפשר סחר כזה, או מאד מקשים על כך, בגלל חשש שיטילו עליהם סנקציות.
חשש שילך ויגדל ככול שצבא רוסי נע מערבה באוקראינה, תהליך שנמצא בעיצומו. כמובן שכך, כאשר רוסיה תעבור להפציץ ריכוזי אוכלוסיה באוקראינה, במטרה "לנייד" את התושבים לפולין ומשם לגרמניה.
נראה שאנחנו ממש נמצאים על סף התנהלות כזו. בייחוד אם צבא אוקראינה יתמיד להפציץ "בעומק רוסיה" באמצעות טילים שמסופקים לו על ידי ארה"ב, בריטניה, צרפת, אולי גם גרמניה.
האם יערך ניסוי כדי לראות אם "פוטין מבלף".
ארה"ב ובריטניה באמצעות צבא אוקראינה, הפציצו בשטחה של רוסיה, במחוזות בריאנסק וקורסק. הרוסים הפציצו בעיר דניפר באמצעות טיל בליסטי. כמו כן נשיא רוסיה בשידור, הזהיר את "המערב" מהמשך הפצצות בשטחה של רוסיה.
כיוון שצבא רוסי ממשיך "בשחרור" מחוז דונבס "מכיבוש" בידי צבא אוקראינה, מנהיגי "המערב" צריכים להחליט מה לעשות כדי למנוע זאת ו/או לפחות למנוע המשך תנועה של צבא רוסי מערבה.
ייתכן שהם סבורים שעל ידי החרפה בעימות הצבאי עם רוסיה, הם יאלצו את הממשל של הנשיא פוטין "להתקפל". כלומר ההנחה היא "שפוטין מבלף". אם כך, הצעד הבא בהחרפת העימות צריך להיות שלהם: עוד הפצצות "בעומק שטחה של רוסיה". כלומר לערוך ניסוי כדי לראות אם "פוטין מבלף".
כיוון שברור שצבא רוסי אינו משנה את הפעילות הנוכחית שלו, אז מחכים לראות האם יימשך הניסוי הזה. ייתכן שהעלייה במחיר זהב מכ-2550 דולרים לאונקיה ל-2715 דולרים לאונקיה בתוך שבוע אחד, מלבד שהיא מבטאת "תיקון טכני" לירידה של כמאתיים דולרים במחירו מרמה של כ-2760 דולרים לאונקיה, משקפת "הערכות" להמשך הניסוי". כמו גם ההאצה בפיחות הרובל הרוסי. כמו גם הפיחות בשערי החליפין של היורו והשטרלינג. (מלבד העובדה ששוררת במדינות אלו סטגנציה כלכלית).
“הניסוי" אם יערך כמו גם התגובה עליו, אם תהיה כזו, יכולים לקרות בכול יום. אולם סביר להניח כי אם לא יקרה כך, עד אמצע דצמבר 2024, אז ההחלטות "במערב" תידחנה עד שמר טרמפ יחל בכהונה שלו כנשיא ארה"ב.
שתי סיבות לכך. ראשית, נהוג בארה"ב שנשיא יוצא אינו כובל במעשיו אפשרויות פעולה של נשיא נכנס.
שנית, אם הסיבה הראשונה אינה רלבנטית בתרבות הפוליטית שנוהגת כיום בארה"ב, קיימת הסיבה שתמיד רלבנטית: שנת 2024 אמורה להיות שנה רווחית מאד למנהלי קרנות גידור – גם קרנות אחרות – לאור העליות שהיו במחירי מניות ובמדד מניות. זה אמור להתבטא בהכנסות גדולות מאד "מהשתתפות ברווחים" של גופים מנוהלים. זו תהיה התנהלות לא ראויה אם בשבועיים האחורנים בשנה כזו, החלטה נשיאותית תקלקל את חגיגת "חלוקת הרווחים לשנת 2024”.
אולם תזכורת: כבר היו מקרים שאחרי שנה שבה היו רווחים גדולים מאד "לכולם", בשנה שאחריה היו ירידות גדולות מאד במדדי מניות. ממש בתחילת השנה.
שער החליפין של השקל.
עדיין מחכים "לתגובה האיראנית" “שמומחים" הסבירו שהם "חייבים להגיב"?!
ייתכן שהתגובה שלהם היא לאפשר לפוליטיקאים בישראל להכריז "נצחנו את חיזבאללה" ולהוציא את צה"ל מדרום לבנון ביחד עם "חופש פעולה".
סימן לכך יכול להיות משער חליפין של 3.70 ש"ח ופחות מכך לדולר אמריקאי. אחרי כן זה יקבע לפי ההתפתחויות במדד נאסדק בארה"ב. ייתכן ששער החליפין של הש"ח מראה שהקודקוד המדיני נחוש לסגור את הארוע בצפון.
מחירי מניות בנקים בארה"ב.
ככול שהבנק המרכזי מתמהמה בהורדת הריבית היומית, הם ממשיכים לקבל ריביות בשיעור של 4% ויותר מכך על החזקת "רזרבות חופשיות" בפקדונות בבנק המרכזי. כעת הן מסתכמות ביותר מ3000 ביליון דולרים. כלומר הכנסה קלה של יותר מ-120 ביליון דולרים בשנה.
מעבר לכך, אם תוארך הפחתת המיסים שהונהגה בזמן הכהונה הקודמת של הנשיא טרמפ לתקופה של עשר שנים ותהיה הפחתה נוספת במיסים, המשמעות היא גידול בגרעון התקציב של הממשלה. ככול שהבנק המרכזי ינסה למנוע עלייה בשער הריבית לטווח ארוך, כלומר תחודש מדיניות של הקלה מוניטרית, תגדלנה יתרות כספיות בידי הציבור וזה יתבטא בגידול בסכום הרזרבות החופשיות של הבנקים. כלומר, גידול בהכנסה קלה מריבית מהבנק המרכזי.
כמו כן אם שוב נהיה בתקופה של עליות בריבית, אז לפי המסורת בנקים גדולים מפגרים בהעלאת שיעור הריבית שהם משלמים על פקדונות הציבור לעומת הריבית שהם מקבלים מהבנק המרכזי ומהלוואות שהם נותנים. תרומה לרווחים שלהם.
מי שמאמין גם שמר טרמפ יביא לגאות כלכלית בארה"ב, יניח גם שזו תהיה מלווה בגידול בהלוואות שנותנים בנקים ומכאן גידול ברווחים – עד שיגיע הזמן למחוק חובות והוא תמיד מגיע.
כול אלו לכאורה מהווים הצדקה לעליות החדות במחירי מניות בנקים גדולים בארה"ב.
כמו גם סתם איזון תיק השקעות על חשבון החזקה במניות טכנולוגיה שמחיריהן עלו במידה רבה בשנה האחרונה. כך "הסוסים" שמובילים עליות במדד מניות, מורכבים במידה רבה גם ממניות של חברות שנסחרו עד לאחרונה במכפילים נמוכים לעומת המכפילים שבהם נסחרו מניות טכנולוגיה מובילות. אחרי תחלופה כזו, ספק אם יימצאו "סוסים" חדשים להוביל את מדד מניות למעלה, בייחוד אם יתאמת מה שנאמר למעלה לגבי שערי ריבית.
מחירי מניות בנקים בארה"ב
אפילו זו מצטרפת לחגיגה
אבל זו מגרמניה תקועה באזור התחתית שלה – ככול שגרמניה בדרך לחור שחור.
ביחד עם ארגון השוק המשותף וגוש היורו.
—————————————————————-
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.