עורך: ד"ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 23 ביוני 2024.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
"פרטיכל" מישיבת ועדה לבדיקת הארועים ביום.. באוקטובר…
וויתור על "הקצוות" – "ממשל מרשל פטן."
בחירות לנשיאות בארה"ב – תקדימים.
אוקראינה – תחזית מצ’צ’ניה – עדכון.
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
"פרטיכל" מישיבת ועדה לבדיקת הארועים ביום.. באוקטובר…
יור: אנא הצג את עצמך ותפקידך.
אלפא: שמי אלפא ודרגתי ברורה משמי. אני עומד בראש יחידת "הקוראים בקלפים" ששתי יחידות סמך שלה הן "הקוראים בקפה" ו"הצופים בכוכבים".
יור: יפה. מה היה הקשר בינך ובין אלו שידועים כ"זורי חול בעיניים" – או בלשון העם "פוליטיקאים"?
אלפא: בכול שבוע הייתי מגיש להם "הערכת מצב", על סמך המידע שהצטבר אצלנו.
יור: האם הייתה לכם "תורה" – מתודה, שלפיה גבשתם הערכות מצב אלו?
אלפא: בודאי. זו הושרשה אצלנו בעשורים רבים של פעילות היחידה שלנו.
יור: ומהי "תורה" זו?
אלפא: היא נקראת "כיפת ברזל משודרגת".
יור: אודה אם תשכיל אותנו, מהי "תורה" זו.
אלפא: ברצון. אולם לפני כן עדיף שנכבדי יעיינו בקלסר שהגשנו לכם ובו "הערכות מצב" שלנו במשך 52 השבועות שקדמו ליום שהוא נשוא הבדיקה של ועדה זו. זה יבהיר את "התורה" לפיה אנו פועלים.
יור: אני מעיין בקלסר. הנה הדף הראשון מתאריך שקדם ב-52 שבועות לתאריך בו אנו דנים. אני רואה עמוד אחד ובו שני משפטים: “הכול סבבה. לא יקרה כלום". אני ממשיך לעיין בקלסר. כול הדפים, כולל לתחילת השבוע שבו התאריך שבו אנו דנים. לכול שבוע יש דף אחד שבו כתובים שני משפטים: “הכול סבבה. לא יקרה כלום". אנא הסבר לנו ממצא זה.
אלפא: הוא שאמרתי. זו "תורת כיפת ברזל משודרגת". לפי "אגדה אורבנית" נפוצה אצלנו, שעור "ההצלחה" של מערכת "כיפת ברזל" – שהיא כידוע לנכבדי יצירה של המוח היהודי וכסף אמריקאי – הוא כ-90 אחוזים מהמקרים בהם נעשה בה שימוש. כפי שנכבדי יכולים לראות בקלסר שהוגש לכם, “הערכת המצב" שהגשנו לפוליטיקאים, כשלה רק בשבוע אחד מתוך 52 שבועות. כלומר, שעור "הצלחה" של 98 אחוזים. לכן, אנחנו קוראים "לתורה" שלנו "כיפת ברזל משודרגת".
יור: אכן מרשים. אבל בשבוע הכישלון נגרמו אלפי קורבנות.
אלפא: ואם בכישלון אחד של כיפת ברזל בהופעה המונית בקיסריה או בפארק הירקון, היו נגרמים אלף קורבנות, האם היו מפסיקים את השימוש בה?
יור: אני מניח שלא.
אלפא: אני סבור שמגיע ליחידה שלנו פרס ביטחון ישראל ולהדליק לפחות שתי משואות בערב יום העצמאות.
יור: אנחנו נבחן האם לכלול המלצה כזו בדוח המסכם שלנו. אנא אמור לנו, כיצד פותחה תורת "כיפת ברזל משודרגת" אצלכם?
אלפא: זה הבשיל במשך תקופה ארוכה שבה למדו דורות של קודמי בתפקיד, להכיר את "נפש הפוליטיקאים" שעבורם אנחנו "עובדים". אלו כידוע, תמיד טוענים "שהכול בסדר" בתקופת שלטונם. הם אינם ששים לקבל החלטות "קשות", אם ידווחו להם "שמשהו אינו בסדר". כלומר, הם תמיד רוצים לשמוע "הכול סבבה. לא יקרה כלום". אז זה מה שאנחנו "מספקים" להם.
יור: האם בעקבות הארועים ביום… באוקטובר… מצאתם לנכון לשנות את "תורת כיפת ברזל משודרגת"?
אלפא: ברור שלא. האם נכבדי סבורים שבעקבות אותם ארועים חל שנוי "בנפש פוליטיקאים"? אם כך, מדוע שאנחנו נשנה משהו.
יור: אכן, אלו דברי טעם שאתה משמיע לנו.
אלפא: תודה ואני מזכיר לך את ההמלצה לפרס "ביטחון ישראל" והדלקת משואות.
יור: נרשם אצלנו. תודה לאדוני על השרות המסור שלך ושל היחידה שלך למען שלוות נפשם של קברניטי האומה.
חלומות "ויעוץ עסקי".
חלומות.
שני חברים, כמקובל אצלנו, ראובן ושמעון.
ראובן: תשמע, איזה חלום היה לי אתמול בלילה. בחלומי, בשעת ערב מוקדמת, נסעתי ברכבת מתל אביב לחיפה. נמנמתי בדרך וכאשר התעוררתי, הרכבת כבר נסעה מחיפה לתל אביב. שוב נמנמתי וכאשר התעוררתי הרכבת כבר נסעה מתל אביב לחיפה. שוב נמנמתי וכאשר התעוררתי הרכבת כבר נסעה מחיפה לתל אביב. כך כול הלילה. תל אביב לחיפה וחיפה לתל אביב.
שמעון: תשמע איזה חלום היה לי אתמול בלילה. בחלומי, בערב אני מסב בסלון עם צלחת פיצוחים ובירה כדי לצפות בשידור של משחק ביורו. לפתע צלצול בדלת. אני פותח ושם עומדת מרלין מונרו. “הייתי בסביבה וקפצתי לראות מה נשמע". מזמין אותה להיכנס ולשבת לידי על הספה. איך שאנחנו מתחילים "להתחמם", צלצול בדלת. אני מבקש ממנה לחכות בחדר השני. פותח את הדלת ושם סופיה לורן. “הייתי בסביבה וקפצתי לראות מה נשמע". מזמין אותה להיכנס ולשבת לידי על הספה. איך שאנחנו מתחילים "להתחמם", צלצול בדלת, מבקש ממנה לחכות במטבח ופותח את הדלת. בריז’יט ברדו. “הייתי בסביבה וקפצתי לראות מה נשמע". מזמין אותה להיכנס ולשבת לידי על הספה. איך שאנחנו מתחילים "להתחמם", צלצול בדלת, מבקש ממנה לחכות במרפסת ופותח את הדלת. רחל וולש. “הייתי בסביבה וקפצתי לראות מה נשמע". אני משתגע, מה לעשות.
ראובן: למה לא התקשרת אלי ואמרת לי לבוא אליך.
שמעון: איך אני אתקשר. אתה כול הזמן ברכבת "תל אביב לחיפה וחיפה לתל אביב".
מסקנה: אי אפשר לחבר אנשים עם חלומות שונים. כי "השכל לא עובד" אצלם. רק החלומות שלהם.
“יעוץ עסקי".
מנהל איצטדיון כדורגל אצל "יועץ עסקי".
מנהל: אצלנו באים למשחקים שתי קבוצות "אוהדים". למעשה בעלי "חלומות". שיבקיעו שער, שיזכו באליפות, שינצחו במשחק. הבעיה היא, שהם מחרפים, מגדפים, מאיימים על "האחרים". גם דחיפות ואפילו מכות. הדבר היחיד שהם מסכימים עליו הוא "מהו העיסוק המקצועי של האמא של השופט". חייבים להושיב אותם ביציעים נפרדים ולהציב שוטרים שיפרידו ביניהם. זה מקשה מאד על ניהול האצטדיון.
יועץ: יש אצלכם מקלט?
מנהל: בוודאי, כמקובל בשכונה שלנו.
יועץ: מספיק גדול כדי להכיל את כול "האוהדים"?
מנהל: לא מרווח. יצטרכו להצטופף ביחד.
יועץ: זה מתאים. שמעת על אותו טיפוס שידוע "כאספן טילים"?
מנהל: בוודאי.
יועץ: נניח שהוא ישגר 30 טילים לאצטדיון. מה יעשו "האוהדים"?
מנהל: ירוצו למקלט.
יועץ: ושם "יתערבבו" ביחד.
מנהל: אבל אחרי 10 דקות יצאו מהמקלט ושוב "יתחילו".
יועץ: נכון. אז מיד אחרי שיצאו מהמקלט, 5 טילים משוגרים לאצטדיון. מה הם יעשו?
מנהל: שוב ירוצו למקלט. אבל אחרי 10 דקות שוב יצאו ממנו "ויתחילו".
יועץ: נכון. אבל מיד שוב 5 טילים משוגרים לאצטדיון. מה הם יעשו?
מנהל: ירוצו למקלט.
יועץ: מה אתם חושב שיקרה אחרי 5-6 פעמים שכך ירוצו למקלט?
מנהל: סביר שיחליטו שאין טעם לצאת מהמקלט.
יועץ: הנה לך. ויהיה לך שבת "אחים למקלט". ביחד.
מנהל: אבל מה עם המשחק?
יועץ: מה אכפת לך מהמשחק. כבר שלמו בשביל הכרטיסים והוראת קבע עבור המנוייים ממשיכה "לתקתק". זה גם יביא לחיסכון.
מנהל: איזה חיסכון?
יועץ: לא יצטרכו לשלם משכורות לשחקנים.
מנהל: איך מתקשרים לאותו טיפוס?
יועץ: אין צורך להתקשר. יש לו טלביזיה 200 אינץ’, עם אפליקציות וקישור לאינטרנט. אחרי שיצפה כמה פעמים "באולפנים", יזמין את החברים שלו לנגב ולפצח פיצוחים "במסיבת צחוקים". סבלנות. עוד מעט זה יקרה.
מנהל: מבטיח?
יועץ: מה אני פוליטיקאי שמבטיח הבטחות?! אני "יועץ עסקי". שיהיה "בהצלחה".
וויתור על "הקצוות" – "ממשל מרשל פטן”.
כול אדם נורמלי – בלי מרכאות – אינו שש למלחמה. אלא, כאשר "אין ברירה".
מתי "אין ברירה"? זה נתון להחלטות של פוליטיקאים בשלטון. מצב של "יש ברירה", הוא כאשר הם יכולים לוותר על "הקצוות", כדי להימנע מקבלת החלטה שאין מנוס ממלחמה.
מה הן "הקצוות"?
זה יכול להתבטא בצורות שונות.
דוגמה בולטת היא "הסכם מינכן" בספטמבר 1938 בין מר צ’מברלין המנוח שהיה ראש ממשלת בריטניה ובין היטלר שהיה הקנצלר של גרמניה (בתקופת שלטון הנאצים בגרמניה).
בהסכם זה, מדינות "המערב", בראשות בריטניה, הסכימו להענות לדרישת גרמניה, לקבל שליטה על חלק משטחה של צ’כוסלובקיה. כלומר וויתרו על "הקצוות", כדי להימנע ממלחמה עם גרמניה. כששה חודשים אחרי כן הגרמנים השתלטו על כול שטחה של צ’כוסלובקיה.
כאשר היטלר החליט לכבוש את פולין – ספטמבר 1939 – הוא סבר שלמרות "מחויבות" של בריטניה וצרפת, “לשלמותה של פולין", הן שוב יוותרו על "הקצוות". הוא טעה. שתיהן הכריזו מלחמה על גרמניה.
“בשכונה" שלנו, במשך שנים רבות, שלטון החליט לוותר על "הקצוות" באזור מסוים. הוויתור היה על היכולת של התושבים באותו אזור לנהל שם חיים נורמליים. זה נעשה כדי להימנע ממלחמה "גדולה".
כעת, לפחות עד כה, אותו וויתור נעשה לגבי קצה אחר של "שכונה" זו. גם זאת, עד כה, כדי להימנע ממלחמה "גדולה”. “ארוע" זה עדיין לא הסתיים.
דוגמה אחרת לוויתור על "קצוות", היא מערכת "כיפת ברזל" שמיועדת ליירט טילים/רקטות שמשוגרים "לשכונה". “הקצוות" במקרה זה הם אלו שאיתרע מזלם ורכושם נפגע ו/או שנפצעו ו/או שנהרגו "בארוע" כזה. או שנאלצו לנטוש את בתיהם. גם זה נעשה כדי להימנע ממלחמה "גדולה".
למעשה "וויתור על קצוות", בכול צורה שהיא, נעשה כדי למנוע פגיעה גדולה "במרכז". כך מקווים אלו שמוותרים על "קצוות". כאשר זה נעשה "בהסכמה" של ציבור גדול "במרכז", זהו מצב שבו מתקיים "ממשל מרשל פטן", כפי שהיה בצרפת בשנים 1940–1944. בזמן מלחמת העולם השנייה.
"ממשל מרשל פטן”.
בחודש יוני 1940, אחרי שצבא גרמני פלש לצרפת, ממשלת צרפת נותרה לבדה בעימות צבאי עם גרמניה. זאת אחרי שבריטניה פינתה מצרפת מאות אלפים מחייליה. צבא גרמני כבר שלט בשטחים גדולים בצפון/מערב צרפת. מיליוני צרפתים נסו מביתם.
אולם לא כול יחידות הצבא הצרפתי הושמדו/נכנעו בשלב זה. השאלה הייתה, האם להמשיך להילחם בצבא גרמני, גם כאשר יש לו עדיפות על הצבא הצרפתי, או להסכים לשביתת נשק – דהיינו כניעה בתנאים שהוכתבו על ידי השלטון בגרמניה.
בזמן זה מונה מרשל פטן, אז כבר מעל 85 שנים, לעמוד בראש ממשלת צרפת.
מרשל פטן נחשב בצרפת לגיבור מלחמת העולם הראשונה. אז, מעל גיל 60, פיקד על צבא צרפתי שמנע מצבא גרמני להמשיך להתקדם בשטחה של צרפת. זאת בייחוד בקרב וורדן בשנת 1916.
כאן קישור לסרט דוקמנטרי – בצרפתית עם תרגום לאנגלית -על מרשל פטן.
הצרפתים ידעו על ההפצצות של הגרמנים בפולין ובמדינות השפלה. פריז עדין לא נכבשה על ידי צבא גרמני. גם לא הופצצה. רבים מתושבי צרפת, לא רצו להמשיך במלחמה, מחשש למה שיקרה בצרפת אם תימשך המלחמה.
אז ממשלת צרפת, בראשות המרשל פטן, החליטה לוותר על "קצוות". כלומר, להיכנע. קראו לזה "שביתת נשק".
“הקצוות" היה שטח בצפון/מערב צרפת – כולל פריז – שבו ישהה וישלוט צבא גרמני. שטח בדרום צרפת, “שבירתו" העיר וישי – יהיה בשליטת ממשלת צרפת. כך גם הצי הצרפתי שעגן לחופי הים התיכון "ומושבות" צרפת, בייחוד בצפון אפריקה.
זמן קצר אחרי הסכם "שביתת נשק", מרשל פטן הפך למעשה לשליט יחיד "בחלק ווישי" של צרפת. זאת אחרי שפרלמנט העניק לו סמכויות כאלו.
בטוי אחר "לקצוות", היה אותו חלק באוכלוסיה, גם באזור "וישי" – שהשלטון הצרפתי "וויתר" עליו. בייחוד יהודים שהיו באותו אזור. זה כלל הדחה מעיסוקים וגם "הגליה" “למחנות עבודה". כלומר למחנות השמדה שהקים השלטון הנאצי.
רבים מתושבי צרפת באותה תקופה תמכו "בממשל פטן". כלומר, למעשה שתפו פעולה עם הנאצים. רבים התנגדו לשלטון מרשל פטן. זה התבטא בפיצוץ אוניות מלחמה לפני שהצבא הגרמני ישתלט עליהן, בפעילות מחתרת בשטחה של צרפת, ולמעשה "בכניעה" לצבאות בעלות הברית כאשר אלו פלשו לשטחה של צפון אפריקה.
אולם רבים תמכו בממשל מרשל פטן. זאת כדי לשמר את "המרכז". כלומר, להימנע מהמשך מלחמה. אולם המלחמה הגיעה לשטחה של צרפת, כאשר בעלות הברית פלשו לשטחה ביוני 1944. פריז נצלה מחורבן, כאשר הגנרל הגרמני שפיקד על צבא גרמני בפריז, נכנע במקום להילחם בצבא בעלות הברית.
מרשל פטן הועמד למשפט ונדון למוות. בגיל 90. אולם גנרל דה גול חנן אותו. הוא נפטר זמן קצר אחרי כן.
מסקנה: גם "גבור מלחמה" (קודמת), יכול "להכנע" במלחמה "הבאה". לעיתים ציבור מוכן לוותר על "קצוות" כדי למנוע פגיעה "במרכז". גם ציבור שבמלחמה "קודמת", ספג אבדות כדי למנוע "כניעה".
האם וויתור על "קצוות" מונע פגיעה "במרכז"? לפי ניסיון "הסכם מינכן" וגם לפי ניסיון "ממשל פטן", כאשר "מרכז" מוותר על "קצוות" כדי להימנע ממלחמה, המלחמה באה אליו.
דוגמה: מה שקרה "בשכונה" בתקופה שקדמה לחודש אוקטובר…
איך בימינו, מלחמה יכולה להגיע "למרכז"? למשל "טפטופים" של טילים – רק 5 פעם בשלושה ימים. רק אחד "יפגע". בשביל זה יתחילו במלחמה?! סביר שלא. אז המינון יעלה ל-10 טילים פעם ביומיים. רק 2 "יפגעו”. בשביל זה יתחילו במלחמה? להמשיך?!
כלומר, שנויים טכנולוגיים, למעשה מאפשרים למלחמה להגיע "למרכז". לא רק "לקצוות".
במצב כזה, “טפטופים" יכולים לקרות גם במהלך חודשי הקיץ הלוהטים.
זה מה שעלול לקרות "בממשל מרשל פטן", כאשר מוותרים על "קצוות", כדי שלא יפגע "המרכז".
מי יכול להרשות לעצמו לוותר על "קצוות" – גם אם לפני כן איבד אנשים וממון בניסיון להגן עליהן? פוליטיקאים בארה"ב. כול עוד אין מדובר בשטח שלהם. להם יש שני אוקיאנוסים שמקיפים אותם ואלפי פצצות אטום, כדי להגן על "המרכז" שלהם. לכול השאר "שיהיה בהצלחה".
“הארוע" "בשכונה" עדיין לא הסתיים. למעשה, אינו נתון לשליטה בלעדית של "מקבלי ההחלטות" "בשכונה". כמו שהוכח בחודש אוקטובר…
“כרגיל" שוק ההון יקדים "להודיע" שאכן זה המצב. זאת על ידי גידול "בפרמית הסיכון" בתמחור של נכסים "מסוכנים". כמו מחירי מניות, מחירי אג"ח לטווח ארוך, מחירי אג"ח "פרטיות" וגם "פיחות זוחל" בשער החליפין.
ייתכן שכבר במהלך החודשים יולי-אוגוסט 2024, יתברר האם אכן הונהג "ממשל מרשל פטן" “בשכונה". לפני זמן רב כתבנו על שתי גרסאות של היסטוריונים שיתארו בעתיד את מה שקרה "בשכונה". שניהם יתארו אותו ארוע: “הפסקת הלחימה". היסטוריון א’ יטען שזה נעשה "כדי להחזיר ‘חטופים’". היסטוריון ב’ יטען שזה נעשה כדי "לסיים את הלחימה בשתי קצות ‘השכונה’" “והחזרת החטופים" הייתה רק "הסבר לציבור", מדוע כך נעשה. בין שהסבר א’ נכון ובין שהסבר ב’ נכון, העיקר יהיה, האם יוכח ללא שום ספק, "שבשכונה" מתקיים "ממשל מרשל פטן". דהיינו "וויתור על הקצוות" כדי להגן על "המרכז". ייתכן שנדע כבר בקרוב.
בחירות לנשיאות בארה"ב – תקדימים.
שני מקרים שבהם נשיא מכהן בארה"ב, הודיע שלא יתמודד בבחירות לתקופת כהונה נוספת. (נזכיר: אחרי שהנשיא רוזבלט נבחר ל-4 תקופות כהונה רצופות, הוגבלה האפשרות לבחירת נשיא לשתי תקופות כהונה. גם לא רצופות.)
מקרה ראשון: הנשיא טרומן נמנע מלהתמודד בבחירות בשנת 1952.
מקרה שני: הנשיא ג’ונסון נמנע מלהתמודד בבחירות בשנת 1968.
מה "משותף" במקרים אלו? שני נשיאים מהמפלגה הדמוקרטית. בשני המקרים בבחירות נבחר מועמד של המפלגה הרפובליקאית. אייזנהאור בשנת 1952 וניקסון בשנת 1968.
הלאה. שני נשיאים אלו, כיהנו כסגני נשיא והתחילו לכהן כנשיא, בגלל שנפטר נשיא מכהן. טרומן אחרי מותו של רוזבלט בשנת 1945. ג’ונסון אחרי הרצחו של קנדי בשנת 1963. שניהם נבחרו שוב במועד החוקי של הבחירות. טרומן בשנת 1948 וג’ונסון בשנת 1964.
הלאה ופה לדעתנו אנחנו מגיעים לעיקר: שניהם הודיעו שלא יתמודדו, כאשר ארה"ב הייתה מעורבת במלחמה ממושכת, שלא הסתיימה במועד ההודעה שלהם.
טרומן בזמן המלחמה בקוריאה. ג’ונסון בזמן המלחמה בווייטנאם.
בשני מקרים אלו, לא היה נראה שקיים "אופק לניצחון" של צבא ארה"ב. למעשה הציבור בארה"ב רצה לסיים את המעורבות של ארה"ב במלחמה. גם אם לצורך זה, יש להחליף את הנשיא.
הנשיא אייזנהואר סיים את המלחמה בקוריאה בשנת 1953 בהסכם לשביתת נשק. הנשיא ניקסון סיים את המעורבות של צבא ארה"ב במלחמה בווייטנאם בשנת 1973. אחרי כן צבא צפון ווייטנאם כבש את כול שטחה של דרום ווייטנאם.
כעת במעבר לעת הנוכחית.
מאז שנת 2014 ארה"ב מעורבת בעימות צבאי עם רוסיה. עד שנת 2022 “בעצימות נמוכה". משנת 2022 "בעצימות בינונית". זאת על ידי אספקת נשק לאוקראינה וסיוע כלכלי/פיננסי לממשלתה. אולם לא במעורבות גלויה של חיילים אמריקאיים. יש טענה שגם לא באספקת נשק לאוקראינה, כך שתוכל להפציץ עמוק בשטחה של רוסיה.
אחרי תחילת השלב הנוכחי בעימות עם רוסיה, טענו "מומחים" אמריקאיים, שאוקראינה תביס את רוסיה ושיתמוטט השלטון הנוכחי ברוסיה.
עד כה, נראה שזה אינו קורה ואין "אופק" שזה יקרה.
מה שכן קורה הוא, שמדינת אוקראינה הולכת ונהרסת מבחינה אנושית ומבחינה כלכלית.
כמו כן סביר שבלי מעורבות ישירה של צבא ארה"ב במלחמה באוקראינה, ייתכן שכבר בחודשים הקרובים, צבאה של אוקראינה יפסיק לתפקד וכך גם השלטון הנוכחי בה.
כלומר הממשל בארה"ב יאלץ להחליט, האם לעבור לעימות צבאי ישיר עם צבאה של רוסיה, או לסיים את המעורבות שלו בעימות צבאי עם רוסיה – באמצעות צבא אוקראינה.
זאת כאשר אין "אופק" למימוש התחזיות של "מומחים" בארה"ב לגבי סיום המלחמה באוקראינה.
כלומר, שוב יש מצב שבו נשיא מכהן צריך להתמודד בבחירות, כאשר ארה"ב מעורבת במלחמה – מלבד מעורבות גלויה של חיילים אמריקאיים – שאין "אופק" לסיום שלה, בניצחון של ארה"ב. בייחוד כאשר יש סיכון שהולך וגדל שיהיה עימות צבאי ישיר בין ארה"ב ורוסיה. ראו אזהרות של הרוסים בעניין זה. זה עלול לקרות עוד לפני מועד הבחירות בחודש נובמבר 2024.
לפי הטבע האנושי, אין לצפות שמדיניות של פוליטיקאים בשלטון תשתנה, אלא כאשר זה נכפה עליהם, או כאשר הם מוחלפים.
לכן, בהנחה שלא תתאמת התחזית של "מומחים" בארה"ב באשר לצורת סיום המלחמה באוקראינה, ידרש שנוי בהרכב האנושי של השלטון בארה"ב, כדי לסיים את המלחמה באוקראינה, לפני שהיא "תתגלגל" למדינות סמוכות לאוקראינה. נזכיר שהשלטון ברוסיה גם דורש "הסכם לסידורי ביטחון חדשים באירופה". דרישה שנדחתה על ידי ההרכב האנושי הנוכחי של השלטון בארה"ב.
לכן, ייתכן שאכן מתקיימת האמרה "האל פועל בדרכים נסתרות", כדי לאפשר את סיום המלחמה באוקראינה, לפני שהיא "תתגלגל" למדינות נוספות. כמו גם לפני שהיא תגדל "בעצימות" שלה לממדים אפילו גדולים יותר ממה שהיה במלחמת העולם השנייה.
נזכור כי כאשר מתחיל תהליך ביולוגי "בכיוון מסוים", הוא נוטה להתגבר ולהאיץ את המהירות שבה הוא מתפתח. לכן, איש אינו יודע כיצד תהליך ביולוגי מסוים יתפתח בחודשים הקרובים. זה נתון בידי האל. זה אינו תלוי רק בהחלטות של אנשים, כולל לא של פוליטיקאים. כלומר, ההחלטה על "פרישה" בפועל, אינה נתונה רק בידי בני אנוש.
מהי מטרת האל בכך שכעת תהליך כזה גלוי וידוע "להמונים", נדע בחודשים הבאים.
הערה: מגבלות פיזיות של מנהיגים, לא היוו סיבה לחוסר תפקוד שלהם. דוגמה בולטת היא תקופת הכהונה של הנשיא רוזבלט בתקופת המשבר הכלכלי בשנות השלושים של המאה הקודמת ובתקופת מלחמת העולם השנייה. מר אבוט מושל טקסס כיום, מרותק לכיסא גלגלים. הוא מתפקד בקבלת החלטות. יש שאינם אוהבים אותן ויש שאוהבים אותן. אולם ברור לכול שהוא מקבל החלטות. לעומת שני אלו, הנשיא ווילסון – דמוקרט – אחרי מלחמת העולם הראשונה, נאמר שחלה ולמעשה לא יכול היה לתפקד בקבלת החלטות. נאמר כי מי שלמעשה עשתה זאת במקומו, הייתה אשתו. האם אנחנו שוב במצב כזה?!
משפטו של מר טרמפ.
סמוך לאחר העימות הטלביזיוני בין ה"ה ביידן וטרמפ, בית המשפט העליון של ארה"ב פרסם פסיקה/החלטה לפיה לנשיא מכהן ולשעבר, יש חסינות מתביעות על פעולות שעשה במסגרת תפקידו ושניתן לראותן כחלק מתפקידו.
מיד הנשיא ביידן גינה החלטה זו של בית המשפט העליון. סוף סוף יש משהו משותף לו ולראש ממשלת ישראל. שניהם "מגנים" פסיקות של בית משפט עליון.
נזכיר: נגד מר טרמפ מתנהלים כמה משפטים. חלקם על פעולות שעשה כאשר כיהן כנשיא וחלקם לפני תחילת כהונתו כנשיא. במשפט שמתנהל נגד מר טרמפ במדינת ניו יורק, הוא נמצא אשם בעשרות סעיפים בקשר למה שעשה לפני תחילת כהונתו כנשיא. מועד גזר הדין נקבע ליום 11 ביולי 2024. מאסר הנו אפשרי בגזר הדין.
אחרי הפסיקה האמורה של בית המשפט העליון, פנו עורכי הדין שלו לבית המשפט ובקשו ארכה כדי לטעון שיש לבטל את פסק הדין נגדו.
טענה שלהם היא, שהתביעה כדי להוכיח את אשמתו, הסתמכה על פעולות שעשה כאשר כיהן כנשיא וזה לטענתם מנוגד לפסיקה זו של בית המשפט העליון.
השופט קבע זמן שבו יוכלו להגיש את הטעונים שלהם והתביעה להגיב על כך.
כמו כן קבע שהוא יפסוק בטענה זו של נציגי מר טרמפ ביום 6 בספטמבר 2024 וגזר הדין יינתן, אם יהיה צורך בכך, ביום 18 בספטמבר 2024.
תנחשו מה אמור לקרות בין שני מועדים אלו?
ביום 10 בספטמבר 2024 אמור להערך העימות הטלביזיוני השני בין ה"ה ביידן וטרמפ!
זאת, “אם יהיה צורך בכך". כמו כן גזר הדין , אם יהיה כזה, יינתן אחרי שמר טרמפ צפוי להיות נציגה הנבחר של המפלגה הרפובליקאית בבחירות לנשיאות.
האם השופט הזה, יליד קולומביה, בנם של מהגרים מקולומביה "ישלח אותו למאסר"?!
אם יפסוק/יגזור כך, צפוי ערעור מיידי של מר טרמפ לבית המשפט העליון בניו יורק ואחרי כן לבית המשפט העליון של ארה"ב, להשהות את ביצוע גזר הדין, עד שיסתיים תהליך ערעור של מר טרמפ על פסק דין במשפט זה.
האם זו תהיה סיסמת בחירות של מר טרמפ: “זה מה שיקרה לכם אם תאפשרו לדמוקרטים להכניס עשרות מיליוני מהגרים לארה"ב”?
שיהיה בהצלחה לכולם.
אוקראינה – תחזית מצ’צ’ניה – עדכון.
הזכרנו כמה פעמים תחזית של מר קדירוב, מושל מחוז צ’צ’ניה (מחוז מוסלמי ברוסיה) על כך שהלחימה באוקראינה תסתיים עד סוף קיץ 2024.
בחודש יוני 2024 פורסם "עדכון" בעניין זה. זאת ממר אלאודינוב , מפקד הכוחות הצ’צ’נים שמשתתפים בלחימה באוקראינה, כחלק מהצבא הרוסי. לדבריו הצבא הרוסי מתכנן לסיים את הפעילות הצבאית באוקראינה בשנת 2024. מתאים "לתחזית" של מר קדירוב.
אולם העיקר בדברים שהוא שאמר – בציטוט למטה – הוא כיצד יעשו זאת:

כלומר, לא עוד לחימה כדי "לשחרר" כול ישוב וכול בניין בישוב, כפי שנעשה כעת לאורך חזית של יותר מאלף ק"מ. אלא, מהלך צבאי "קלסי" להשמדת צבא אויב. כמו שהרוסים עשו במהלך מלחמת העולם השנייה.
ככול הנראה פעולה לכיתור של הרבה יחידות של הצבא האוקראיני בשטח גדול מאד ואחרי כן השמדתן, אלא אם הם ייכנעו.
שהרי ללא פעולה כזו, ספק אם תתממש התחזית שלו ושל מר קדירוב שהפעילות הצבאית של צבא רוסי תסתיים בשנת 2024. זה יהיה בלתי אפשרי להשגה בשנת 2024, בצורת הלחימה הנוכחית של צבא רוסי באוקראינה.
אפשר לראות את "ההצעה" האחרונה של נשיא רוסיה לאוקראינה, כאפשרות אחרונה לסיים את הלחימה, לפני שתונחת "המהלומה הסופית", כאמור למעלה. ייתכן שזה גם היה המסר שראש ממשלת הונגריה העביר לנשיא אוקראינה, בביקור שלו בקייב בירת אוקראינה.
הערכנו שבשלב זה של הלחימה, תושבת כול מערכת אספקת חשמל באוקראינה. “תרחיש עלטה" כללי. זאת כדי "לעודד" תושבים רבים לנטוש את הישובים שלהם ולנוע לפולין ומשם לגרמניה.
נזכיר שוב, כי בשלב זה אמור "המערב" להחיל סנקציות משניות על כול מי שסוחר עם רוסיה. השאלה היא, מי ינהיג את "המערב" בשלב זה?! בצרפת ובבריטניה המנהיגים הנוכחיים כנראה יובסו בבחירות. בארה"ב – מיותר להוסיף דברים. דווקא מציאות כזו, יכולה "לעודד" את השלטון ברוסיה, “לסיים עניין" לפני שמנהיגים חדשים "במערב" מגבשים מדיניות, לנוכח מצב של סיום השלטון הנוכחי באוקראינה.
בתחרות אגרוף, השופט רשאי להורות על הפסקת הקרב ועל "ניצחון טכני" של אחד המתמודדים. זאת כאשר אחד מהם, מוכה וזב דם, ממשיך "להתמודד" ולספוג מהלומות. אולם אינו "נופל".
שתי סיבות לכך. ראשית, זו כבר אינה התמודדות "ספורטיבית". שנית, יש חשש שהמתמודד שאינו "מוכן" להפסיק את הקרב, יוכה "עד מוות". כלומר, רק כך יסתיים "הקרב". זה אינו טוב ליחסי הציבור של "ספורט" זה.
“בקרב באוקראינה" אין "שופט". אמור להיות "מבוגר אחראי" שיחליט "עד כאן". כזה אינו מצוי כעת באוקראינה. אמור להיות בוושינגטון בירת ארה"ב. “כולם" מודעים כעת "ליכולת המנטלית" שלו. דהיינו, שככול הנראה לא הוא "שמקבל החלטות". זו דרך הטבע.
לכן, כנראה שאין מנוס מכך, “שהקרב באוקראינה" לא יגיע לסיומו אלא עם "מותה" של אוקראינה כמדינה וכאומה. זה מה שמשתמע מדבריו של מפקד הכוחות הצ’צ’נים שנלחמים באוקראינה.
האם הנשיא פוטין "יגרור רגליים"?
בביקורו בקזחסטן, שם נועד עם ראשי מדינות שחברות ב-sco , בהן מנהיג סין, נשאל הנשיא פוטין מה תגובתו לדברי מר טרמפ, מועמד בבחירות לנשיאות ארה"ב, שהוא "יסיים את הלחימה באוקראינה". מר פוטין ענה שהוא מודע לאמרה זו, אולם אינו יודע כיצד מר טרמפ מציע לעשות זאת.
במאמר של ג’ון הלמר, בלוגר שמקום מושבו במוסקבה, הוא טוען שמר פסקוב, דוברו של נשיא רוסיה, למעשה שקר כאשר אמר בתשובה לשאלה בענין זה, "שהם אינם יודעים את פרטי ההצעה של מר טרמפ.”
זו טענה "נועזת" לגבי דוברו של נשיא רוסיה ובמשתמע מכך לגבי נשיא רוסיה עצמו.
מר הלמר אומר שלמעשה "פרטי ההצעה של מר טרמפ" כלולים במאמר/מחקר שפורסם בחודש אפריל 2024. פה קישור למחקר/מאמר זה.
מה שמר הלמר אומר הוא, שיש קבוצת אינטרסנטים כלכליים ברוסיה, שמציעה למר פוטין "להמתין" עד לאחרי הבחירות לנשיאות בארה"ב ואז להגיע הסכם עם מר טרמפ, אם ייבחר כנשיא, לגבי סיום המלחמה באוקראינה.
מדוע "אינטרסנטים כלכליים"? כיוון שאלו שואפים לסיים את "מלחמת הסנקציות" הכלכליות של ארה"ב ברוסיה. זו עלולה להימשך גם אחרי שרוסיה תשיג את המטרות שלה באוקראינה בדרך צבאית, דהיינו בלי "הסכם", למעשה בלי הסכם עם ארה"ב. סנקציות אלו פוגעות מאד בקבוצת "אינטרסנטים כלכליים" וגם באלו שהשאיפה שלהם היא לחזור ולשקם את הקשרים העסקיים והפוליטים עם "המערב".
מהי "ההמתנה" שהם מציעים למר פוטין?
להמתין לפני שצבא רוסי יפתח במתקפה "כללית" כדי לסיים את הלחימה באוקראינה. זאת עוד לפני הבחירות בארה"ב בנובמבר 2024. כאמור בדברי מפקד הכוחות הצ’צ’נים שלוחמים באוקראינה.
מדוע "להמתין"? כדי שמר טראמפ, אם ייבחר לנשיא, יוכל לבטל סנקציות שהוטלו על רוסיה. זה יעשה כחלק "מהסכם" לסיום הלחימה באוקראינה. אחרת, הוא יתקשה, פוליטית, לעשות זאת, אחרי שרוסיה למעשה כבר תסיים את הלחימה באוקראינה. (כמו כן זה ישלול ממנו סיסמה בבחירות לנשיאות).
מי מתנגד "ליוזמה" זו?
לדברי מר הלמר, “המתנגד" הוא המטה הכללי של צבא רוסיה. ברור מדוע. "דשדוש" ממושך בפעילות צבאית, יאפשר לשלטון באוקראינה, לתגבר את צבאה באנשים ובציוד וזה יסכן "חיילים רוסים", אם יידרשו להילחם כדי להשיג את "מטרות המבצע הצבאי של רוסיה באוקראינה". כמו כן עלול לגרום לפגיעה במורל של הצבא הרוסי וגם של האוכלוסיה, שתמשיך להיות חשופה להפצצות על ידי צבא אוקראינה.
העובדה שמר הלמר מעז לטעון שדוברו של נשיא רוסיה משקר, מורה ככול הנראה שיש מאבק פנימי כזה בצמרת השלטון ברוסיה. בין "אינטרסנטים כלכליים" ובין צמרת הצבא הרוסי. מזכיר את "המאבק" של מנהיג קבוצת ווגנר שנהרג "בתאונת מטוס". האם כעת זו צמרת הצבא נגד הנשיא פוטין?
סביר שדעת רוב הציבור ברוסיה, לא תסבול מצב שבו מסכנים "חיילים רוסים" עבור "בצע כסף" של "אינטרסנטים כלכליים". לכן, מר פוטין עלול למצוא עצמו "מהלך על חבל דק", אם ימנע מהפיקוד הצבאי הרוסי לפעול לפי "התוכניות" שלו. נציין שמר פוטין אמר, שהוא אינו "מתערב בתכנון/ביצוע הפעילות הצבאית". הפעילות היומיומית.
הכול ייתכן. סביר שמר פוטין לא יעז למנוע מהצבא הרוסי להשתלט על כול שטחן של מחוזות דונסק, לוגנסק, זפוריז’יה וחירסון. שהרי אלו הם כעת חלק מרוסיה. מעבר לכך, ייתכן שיבחר "להמתין". אבל אז המשמעות תהיה, שתימשך הלחימה באוקראינה, וגם הפצצות בשטחה של רוסיה. זאת בניגוד לתחזיות מצ’צ’ניה.
האם מר פוטין ימנע זאת כדי להשיג ביטול של הסנקציות?
זאת "בהסכם" עם "המערב", שהוא חזר וטען שאין ערך להסכמים כאלו?!
מקור:https://www.dreamstime.com/

ימים יגידו. לא ימים רבים.
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
מחיר זהב – 2390 (2322) דולרים לאונקיה.
מדד דאו גונס תעשייתי – 39375 (39150)
מדד נאסדק – 18352 ( 17689)
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 4.28% ( 4.25%.)
שער ריבית יומי ארה"ב 5.25%
מחיר נפט קל ארה"ב – 83 ( 80) דולר לחבית. ברנט באירופה – 87 (85) דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 2.00% ( 2.02%.)
בסוגריים – הנתונים ביום 23 ביוני 2024.
שער חליפין ינים לדולר – 161.
מחיר זהב בשבועיים האחרונים בתחום 2320 – 2390 דולרים לאונקיה.
מחיר זהב – עליה 3%. דאו – עלייה 1%. נאסדק – עלייה 4%. תשואת אג"ח – עליה 0.03%. מחיר נפט – עלייה 3%.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
מקור tradingeconomics.com
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון 10 שנים.

תשואת אג"ח זו כעת נמוכה בכאחוז אחד מהריבית היומית בדולר בארה"ב.
לפי "הגיון כלכלי" היא אמורה להיות גבוהה לפחות בכאחוז אחד מהריבית היומית בדולר בארה"ב. זאת בגלל הסיכון שכרוך בהחזקת אג"ח לטווח ארוך לעומת פיקדון יומי.
נראה ששוק ההון "צופה" שהריבית היומית בארה"ב תרד בעתיד הנראה לעין לרמה של
כ-3% לשנה. זאת "בסדרה" של הורדות ריבית החל מחודש ספטמבר 2024.
“ההסבר" הכלכלי לכך הוא ששילוב של התמתנות בשיעור האינפלציה ביחד עם סימנים ברורים להתמתנות בפעילות כלכלית, בייחוד בנתוני תעסוקה, “ישכנע" את הבנק המרכזי להתחיל בסדרה של הורדות ריבית.
כתבנו בחוברת קודמת, כי לפי נסיון העבר, תחילת סדרה של הורדות ריבית על רקע של ירידה בפעילות כלכלית, מלווה בירידות במדדי מניות.
האם ייתכן שזה לא יהיה כך "בפעם זו"? התשובה היא "כן". זאת בתרחיש שבו הירידה בפעילות כלכלית מלווה בעלייה בשעור האינפלציה. דהיינו בתרחיש של סטגפלציה.
סימן מובהק לכך יהיה בהמשך מגמת עלייה במחיר זהב!
זה יתבטא גם בשוני בהתנהגות של מדדי מניות שונים. אלו שמושפעים בעיקר "מהגנרלים" – בעונה הנוכחית מניות טכנולוגיה "מובילות" – ממשיכים לעלות. בעוד שמדדי מניות אחרים אינם עולים לשיאים חדשים.
כמו כן זה יתבטא בכך, שאין המשך לירידה בתשואות שבה נסחרות אג"ח לטווח ארוך. גם לא בתשואה הראלית שבה נסחרות אג"ח צמודות למדד המחירים לצרכן. להפך. תתחיל עלייה בתשואות אלו.
כתוצאה מכך, לא יקטן נטל תשלום החובות בסקטוור הפרטי וגם ובייחוד בסקטור הציבורי, בייחוד חובות של ממשלת ארה"ב. אלו ממשיכים לגדול בגלל גרעון בתקציב הממשלה – בגלל גידול בהוצאות "הראליות" וגם גידול בהוצאות הפיננסיות, דהיינו תשלומי ריבית על החובות.
אלו עסקים יכולים לכאורה להתמודד בתרחיש כלכלי כזה? ההנחה/תקווה היא שאלו עסקים שיש להם יכולת תמחור מונופוליסטית של המוצרים/שרותים שהם מוכרים. אולם זו אשליה. כאשר חלק הולך וגדל מתזרים המזומנים של חברות, פרטיים וגופים ציבוריים נדרש כדי "למחזר" חובות ולתשלומי ריבית, הולך וקטן החלק שמאפשר "צריכה" כלשהי. גם של מוצרים שמסופקים על ידי מונופולים.
כמו בכול תהליך חברתי/כלכלי זה אינו קורה בין לילה. זה "מתבשל", תחילה לאט ואחרי כן מהר. עד שמגיעים "למהר", מתקיימים מאפיינים כמתואר למעלה.
מחיר חוזה בנזין בארה"ב – בירוק ציר ימני, דולר לגלון.
מחיר זהב – דולר לאונקיה בכחול ציר שמאלי.
קוביד 19 התחיל בשנת 2020.

מחיר זהב "מוביל". “ההתמתנות" בעליות במחיר בנזין, היא חלק "מההתמתנות" בשעור אינפלציה, שאמורה "לשכנע" את הבנק המרכזי בארה"ב להוריד ריבית. אם "צודק" מחיר זהב, זו אשליה שתתנפץ כבר בקרוב. כאמור למעלה תשואת אג"ח לטווח ארוך תבטא זאת "בסרוב" להמשיך ולרדת.
אולם עד אז אפשר להמשיך בזה:
מדד נאסדק 100 (מניות טכנולוגיה "מובילות".)

ואותו מדד מניות ביחד עם "התאום" שלו:
מדד נאסדק100 – בכחול ציר ימני.
מחיר זהב – בירוק ציר שמאלי.

שעור שינוי באחוזים בחמש שנים אחרונות:
מדד נאסדק100: +150%.
מדד ספ500:+90%.
מדד דאו ג’ונס תעשייה:+47%.
מדד ראסל 2000:+7%.
מחיר זהב:+68%.
הפרש בין תשואת מדד נאסדק100 למחיר זהב:+כ-50% במשך חמש שנים.
למדדים אחרים: ספ500 +13%.
למדד דאו וראסל – תשואת זהב הייתה גבוהה יותר.
מדוע העדיפות הבולטת למדד נאסדק100? האם בגלל תרומת "בינה מלאכותית" לרווחי חברות (טכנולוגיה) שמשפיעות בעיקר על מדד זה? שהרי השפעת "הדפסת טריליוני דולרים על ידי הבנק המרכזי" מאז תחילת קוביד19 אמורה להשפיע על מדד המניות וגם על מחיר הזהב. אם כך הפער אמור להיזקף "לבינה מלאכותית"?!
או שהפער הוא בגלל "בינה אנושית" שיוצרת "סיפור" על התרומה שתהיה "לבינה מלאכותית" על רווחי חברות?!
אנחנו יודעים מה קורה כאשר "בינה אנושית" שיוצרת "סיפור" נתקלת במציאות. התרסקות.
למשל כמו שקרה בבחירות בבריטניה בחודש יולי 2024.
התרסקות "סיפור של בינה אנושית" בבריטניה.
לפי כותרות בכלי תקשורת, מפלגת הלייבור זכתה בניצחון "אדיר" בבחירות לפרלמנט בבריטניה. אולם המציאות היא שזו מפלגה בדעיכה, בדרך להעלמות.
מספר הקולות שקבלה מפלגת הליבור בבחירות בשנת 2024 היה נמוך בכשלושה מיליון ממספר הקולות שקבלה בבחירות בשנת 2017. כעת היא קבלה כשליש מקולות המצביעים. שעור ההצבעה היה כ-60 אחוזים לעומת כ-67 אחוזים בשנים 2017 ו-2019.
אם כך, כיצד היא זכתה בכשני שלישים ממספר חברי הפרלמנט בבריטניה?
זה בגלל שיטת הבחירות. אלו נערכות בכ600 מחוזות בחירה. מי שנבחר בכול מחוז הוא מי שזוכה במירב הקולות. לא ברוב הקולות. אם בכול מחוז, נציג מפלגה א’ זוכה ב-31 אחוזים מהקולות, נציג מפלגה ב’ ב-20 אחוזים מהקולות, שאר הקולות ניתנים במידה שווה לעוד 5 מפלגות, דהיינו 10% לכול אחת מהן, אז נבחר נציג מפלגה א’. אם כך קורה בכול מחוזות הבחירה, אז למפלגה א’ יהיו 100 אחוזים מהמושבים בפרלמנט. איזה עולם נפלא. אין אופוזיציה בפרלמנט. אבל היא ככול הנראה תהיה "ברחובות".
מה לזה "ולבינה אנושית"?
בבחירות בשנת 2024 המפלגה השמרנית קבלה פחות מ-7 מיליון קולות. זאת לעומת 13-14 מיליון קולות שקבלה בבחירות בשנים 2017 ו-2019. כלומר, שתי מפלגות אלו, הגדולות בבריטניה – הממסד – קבלו כעשרה מיליון קולות פחות מאשר בשנים 2017 ו-2019. אולם עדין יש להן כ-90 אחוזים מהמושבים בפרלמנט.
למה מפלגת הליבור זכתה בניצחון "אדיר"? כיוון שהיא איבדה פחות קולות מהמפלגה השמרנית! לא בגלל שהציבור בבריטניה "קבל שכל" ונהר בהמוניו להצביע למפלגה זו.
אולם הציבור בבריטניה "קבל שכל" שלא להצביע למפלגה השמרנית! זו בשנת 2019, בהנהגת בוריס ג’ונסון, הבטיחה "גן עדן", אם בריטניה תפרוש מהשוק המשותף. אז היה לה ניצחון "אדיר" בבחירות בשנת 2019. זכתה לרוב המושבים בפרלמנט.
“פרישה" הייתה אבל ככול הנראה "גן עדן" לא היה, לפחות לא לרוב תושבי בריטניה. כלומר, “התבונה האנושית" שאמצה "סיפור" על מה שצפוי בעתיד, נתקלה במציאות, שבה לא קרה מה "שהובטח בסיפור". ואז התרסקות.
אם כך, נצפה לראות מה יקרה "לסיפור", שהוא יצירה של "בינה אנושית", על תרומת "בינה מלאכותית" לרווחה כלכלית של חברות ושל ציבור. אם המציאות לא תהיה כמובטח "בסיפור", אז תהיה התרסקות. במחירי מניות.
מי שיקדים להראות שכך עומד לקרות, יהיה מחיר זהב, “שלפתע" התשואה מהחזקתו למשך 3-5 שנים אחרונות, תהיה גבוהה יותר אפילו מהתשואה של מדד נאסדק100. בינתיים אפשר להנות, כמו שנהנו חברי פרלמנט של המפלגה השמרנית בבריטניה שנבחרו בשנת 2019. השוני בשוק ההון לעומת תהליך פוליטי הוא, שבשוק ההון אין יודעים "מתי תערכנה הבחירות הבאות". האמת היא שגם אין יודעים זאת בתהליך פוליטי. כמו הבחירות שנערכו כעת בבריטניה ובצרפת. לעיתים השנוי גם אינו מגיע בבחירות, אלא בהפיכות. או בהתגלות של מצב קוגניטיבי. כך שגם בתחום זה קורות הפתעות. בעתוי שאינו ידוע מראש.
הערה: החשיבות של תוצאות הבחירות בבריטניה ובצרפת, אינה רק/בעיקר במדיניות של ממשלות. סביר שבכאלו לא יהיה שנוי עד שלא יכלה הממסד הפוליטי הנוכחי במדינות כאלו. החשיבות היא בכך, שזה מעיד על המצב הכלכלי של "הבוחרים". הדרך של פוליטיקאים להתמודד עם מצב כלכלי שאינו גורם לנחת "לבוחרים", היא "להדפיס" ושוב "להדפיס" כסף. לא יהיה חדש בזה. גם לא בתוצאות.
—————————————-
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.