עורך: ד"ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 10 בנובמבר 2024.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
הנשים הרוסיות צודקות – זוכרים את גנרל סורוביקין?!
הטלת מכסים כדי "להגן על הדולר".
דרום קוריאה – הכנה למלחמה של ארה"ב בסין.
מניות זהב – בלי "זהב" – עם טרמפיסטים.
מדדי מניות – שערי חליפין – שערי ריבית – זהב.
הנשים הרוסיות צודקות – זוכרים את גנרל סורוביקין?!
בחוברת למשקיע 18-8-2024, כתבנו "נשים רוסיות הזהירו/מזהירות את נשיא רוסיה: יש לסיים את הלחימה באוקראינה”. (אפשר לקרוא מאמר זה גם באתר חוברת למשקיע):
בחוברת למשקיע 18-8-2024:
“בחוברת הקודמת, (חוברת למשקיע 4-8-2024) במאמר "רוסיה – המלחמה הכלכלית – המאבק הדמוגרפי”, כתבנו על כך, שנשים רוסיות "מסרבות" להגדיל את "המשפחה" – שיעור ילודה "נמוך". ייתכן בין השאר בגלל התמשכות מצב הלחימה של רוסיה באוקראינה. כתבנו שזה עלול להיות איתות לנשיא רוסיה על כך, שמגיע הזמן "לסיים את הלחימה באוקראינה". כלומר, שיש צורך לשנות את ההתנהלות של צבא רוסי בלחימה באוקראינה – שנוי שמצריך החלטה של "דרג מדיני".
עיקר מאמר זה דן בצורת הלחימה של רוסיה באוקראינה. זאת בגלל סיבות פוליטיות/חברתיות בתוך רוסיה, סיבות צבאיות וסיבות כלכליות.
סיבות "מוצדקות" או שאינן "מוצדקות", אפשר לתאר את ההתנהלות של נשיא רוסיה בהקשר זה כמו מיסטר בין בשיעור קרטה: The karate Kid .
נשיא רוסיה ממשיך לפזז מסביב למזרן. הוא נגרר לעלות על המזרן. הוא נגרר לתוך "האירוע". עוד שלב ועוד שלב. גיוס מילואים. הגדלת סדר הכוחות של הצבא הרוסי. הפצצות על תשתיות לאספקת חשמל. שימוש בכלי נשק (פצצות וטילים) בעצימות שהולכת וגדלה.
העיקר: המשך מלחמת כתישה Attrition של צבא אוקראינה. כלומר, לא "זבנג וגמרנו".
זה מתבטא "בזחילה" בקצב איטי של צבא רוסי: עוד רחוב ועוד שכונה בתוך ישוב, עוד כפר, עוד עיירה ועוד עיר.
התוצאה: לחימה שנמשכת ונמשכת.
אולם כמו הפיזוזים של מיסטר בין כדי להימנע ממגע ישיר עם מדריך הקרטה, לבסוף צריכים להגיע להחלטה: לאפשר "ליריב" “להשכיב אותך על המזרן, או לגלגל את היריב בתוך המזרן" וכך "לסיים עניין".
כעת הצבא הרוסי מפציץ באוקראינה גם תחנות משנה להולכת חשמל מתחנות כוח גרעיניות. כלומר, ממשיך "להזדחל" בחיסול היכולת לייצר חשמל באוקראינה. אולם גם בדרך זו, לבסוף צריכים להחליט על "סיום" – שלא תהיה אספקת חשמל באוקראינה – באזורים בשליטת ממשלת אוקראינה.
גם יגיעו לרגע שבו "ישחררו" את מחוז דונבס – כיבוש פוקרובסק, סלבניסק וקרמטורסק. אז יצטרכו להחליט האם ימשיכו לנוע במחוז דניפר עד לעיר דניפר.
אחרת, עלול להתברר לנשיא פוטין ולשלטון ברוסיה "שישכיבו אותם על המזרן".
זה מביא אותנו "להיזכר" בגנרל סורוביקין.
גנרל סורוביקין הודח מהצבא הרוסי. האם כעת הצבא הרוסי "יודח" מסוריה?!
נזכיר: בסתיו 2015, רוסיה נחלצה להציל את השלטון של אסד נשיא סוריה מקריסה. גנרל סורוביקין פיקד על הכוח הצבאי הרוסי בסוריה, בעיקר 40-60 מטוסי קרב ויחידות של הארגון הצבאי הרוסי ואגנר, שביחד עם צבא סורי ויחידות של חיזבאללה ועוד "חברים", למעשה הכניעו את "המורדים" בסוריה.
זאת בתהליך שהתחיל בעיר אלפו בצפון סוריה והמשיך מעיר לעיר עד לדרום סוריה. בכול עיר "שהוכנעה", נתנו "למורדים" אפשרות להתפנות למחוז אידליב בצפון סוריה. הצבא הסורי – רוסי, נמנע מלכבוש את מחוז אידליב. זאת במסגרת הסכם אסטנה (בירת קזחסטן) בין רוסיה – איראן וטורקיה. בזה הסתיים למעשה בשנת 2019 החלק "הפעיל צבאית" במלחמת האזרחים בסוריה. כול זאת כאמור בפיקודו של גנרל סורוביקין.
“נדלג" קדימה לקיץ 2022 אחרי שהתברר "שהמבצע הצבאי" של רוסיה באוקראינה לא יסתיים "במהלך בזק". גנרל סורוביקין מונה לפקד על הכוח הצבאי הרוסי שפועל באוקראינה. הוא הקים את קו הביצורים שבו סוכלה מתקפת נגד של צבא אוקראינה. כמו כן בהופעה פומבית ראשונה אמר שהצבא הרוסי ינקוט "במלחמת כתישה" ושתידרשנה "החלטות קשות". ואכן זמן קצר אחרי כן, ניתנה הוראה לפנות את העיר חירסון שמעבר לנהר דניפר – יותר ממאה אלף איש פונו ממנה לשטחה של רוסיה.
בקיץ 2023 היה ניסיון "המרד" של מר פרוגוז’ין שעמד בראש הארגון הצבאי ואגנר. זאת ביחד עם ביקורת שלו ושל אחרים בצבא רוסיה, “על צורת ניהול המלחמה באוקראינה".
בו בזמן "לפתע נעלם" גנרל סורוביקין. “השמועה" הייתה שהוא הודח בידי הנשיא פוטין בגלל קרבתו/תמיכתו במר פרוגוז’ין (שזמן קצר אחרי כן נהרג בהתרסקות מטוס ברוסיה).
אחרי כן הוא מונה "לתפקיד" בירוקרטי במערכת ההגנה האווירית. אולם למעשה דווח שהוא "מסתובב" במדינות באפריקה כחלק/כסיוע לפעילות של ארגון ואגנר שם.
מדוע לפתע "סקירה ביוגרפית" זו?
קריסת המיזם של הנשיא פוטין בסוריה?
“מלחמת האזרחים" בסוריה התאפשרה/מתאפשרת רק בגלל מעורבות של "גורמים זרים" מחוץ לסוריה. יש כאלו שתומכים "במורדים" ויש כאלו שתומכים במשטר של הנשיא אסד. העדה האתנית שעליה נמנה הנשיא אסד, היוותה/מהווה מיעוט קטן באוכלוסיה בסוריה.
אין להם יכולת מבחינת כוח אדם צבאי, להתמודד עם התקוממות רבתי של אוכלוסיה, שמקבלת סיוע מגורמים זרים. אלא אם יקבלו סיוע מחוץ לסוריה. סיוע כזה ניתן להם מארגון חיזבאללה בלבנון, “מיועצים איראנים" ומרוסיה.
רוסיה – ממשל הנשיא פוטין, התחילה במעורבות צבאית ישירה בסוריה בשנת 2015. למעשה גם ארה"ב עשתה כך, בעיקר במזרח סוריה. בצורה ישירה ובתמיכה בכורדים. כמו כן גם טורקיה השתלטה על חלקים בצפון סוריה. “כולם" מעורבים בתוך הסלט הזה.
תבוסה של ממשל הנשיא אסד, תהיה למעשה תבוסה לנשיא רוסיה פוטין. זאת בגלל צורת ניהול המלחמה בסוריה. ייתכן גם בגלל צורת ניהול המלחמה באוקראינה.
הכיצד?
בגלל שלמר פוטין נשיא רוסיה, יש "ניסיון" בעשיית "הסכמים", שמתברר שהונו אותו! ייתכן שהוא ידע מראש שכך יקרה, אולם למראית עין הוא גרוע מאד "בעשיית הסכמים".
זה קרה בשני "הסכמי מינסק" לגבי הארועים באוקראינה. ראש ממשלת גרמניה ונשיא צרפת שהיו "ערבים" להסכמים אלו, אמרו שלא הייתה כווונה לקיים אותם.
למר פוטין ולמר ארדואן נשיא טורקיה היה "מיני הסכם", שבו רוסיה שחררה שבויים "מארגון נאצי" מצבא אוקראינה, בתנאי שיוחזקו במעצר בטורקיה. נשיא טורקיה אפשר להם לחזור לאוקראינה.
בהסכם אסטנה בין רוסיה – איראן וטורקיה, הוסכם לסיים את מלחמת האזרחים בסוריה ושטורקיה תשלוט למעשה במחוז אידליב בצפון סוריה ותמנע פעילות צבאית משם נגד ממשלת סוריה. עוד הסכם שעשה מר פוטין והופר.
למרות הכחשות מצדה של טורקיה, סביר/ברור שכיבוש מחוז אלפו והעיר אלפו בצפון סוריה כמו גם ערים אחרות, מתאפשר "בתמיכה" של שלטונות טורקיה. הפרת הסכם שנעשה עם נשיא רוסיה.
כך "ההשג הצבאי" של גנרל סורוביקין בסוריה, כנראה מתמוסס בגלל צורת ניהול הלחימה של נשיא רוסיה. דהיינו, שלא לסיים בהכרעה צבאית, אלא "בהסכמים". ייתכן שיש לו סיבות ראויות להתנהלות כזו. אבל במבחן התוצאה, מוכח שאין ערך לטווח ארוך להסכמים שהוא עושה.
לתוצאה זו יש השפעה ישירה על ההתרחשות הנוכחית בסוריה. אולם היא עלולה מבחינת נשיא רוסיה, להשליך על ההתייחסות של "מדינות ידידותיות" לרוסיה. באזור המפרץ הפרסי ובאסיה. בייחוד במדינות כמו סין והודו. אולם גם באירופה, שבה מדינות שלא הזדהו עם המיזם "להחלשת רוסיה במלחמה באוקראינה", תתחלנה לפקפק, האם כדאי להן "לתמוך ברוסיה".
כמו שכיבוש העיר אלפו בסוריה והכנעת "המורדים" בפיקודו של גנרל סורוביקין, הובילו בהמשך לגיבוש "מדינות ידידותיות" לרוסיה, "שהוכיחה עצמה כבעלת ברית אמינה", כעת כיבושה בידי קבוצה קטנה יחסית של "מורדים" בתמיכת טורקיה, יכולה להביא להתפוררות "קבוצת המדינות הידידותיות" לרוסיה. שהרי אם רוסיה תנטוש את הממשל הנוכחי בסוריה, מדוע שלא תנהג כך גם כלפי מדינות אחרות? כבר יש "דיבורים" על כך שארה"ב תציע לרוסיה "השג" באוקראינה ובתמורה היא "תנטוש את סין".
ארועים "מפתיעים" כאלו יכולים לקרות, אלא אם נשיא רוסיה יחליט "לגלגל את מדריך הקרטה בתוך מזרן" וכך לסיים עניין באוקראינה! שהרי סביר/ברור שנשיא טורקיה לא היה נוהג כפי שהוא נוהג, אם נשות רוסיה לא היו "מחכות" עם ההחלטה להגדיל את המשפחה. זה לא יקרה לפני סיום המלחמה באוקראינה! כיצד? “בזבנג וגמרנו". מה שהממשל ברוסיה סרב לעשות עד כה וזו כנראה הסיבה שגנרל סורוביקין "מסתובב" במדינות באפריקה במקום ברחבי אוקראינה.
בזה מסתיימת "הסקירה הביוגרפית". כיצד יסתיים "שיעור הקרטה"? על כך יחליט נשיא רוסיה. הוא כבר "נמצא על המזרן". באוקראינה. בסוריה. בעקיפין גם בגאורגיה ובדרום קוריאה. גם שם מתחולל מאבק בין "המערב" “וכול השאר".
“תחזית שוק ההון" בסוריה: ביום 4 בדצמבר 2024 שער החליפין של פאונד סורי לדולר בדמשק היה כ-16,000 פאונד סורי לדולר. באלפו היה כ-25,000 פאונד סורי לדולר. כעת השער בדמשק הוא בתחום 17500- 19000 פאונד סורי לדולר. זאת לעומת כ-13000 בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2024. איננו יודעים עד כמה דיווח זה מהימן. נניח שאכן מהימן. מה זה אומר לגבי הצפי לארועים בסוריה?
כנראה שלא יהיה בקרוב שנוי במצב הצבאי במחוז אלפו ובמקומות אחרים שעליהם השתלטו "מורדים" – שהם "צאצאי" ארגון אלקאידה. זאת בגלל שרוסיה ואיראן ינסו "לשכנע" בדיבורים את נשיא טורקיה להביא לנסיגת "מורדים". דהיינו לקיים את הסכם אסטנה. אחרת, רוסיה – ואיראן – יצטרכו לשלוח לשם יחידות צבא – ייתכן בפיקודו של גנרל סורוביקין. הסיכון הוא שזה יביא להתכתשות גם עם יחידות של צבא טורקיה.
מאידך, ייתכן ששער החליפין של הפאונד הסורי באלפו מבשר מה יהיה שערו בדמשק. זאת כבטוי לקריסה של שלטון אסד!
אלא אם נשיא רוסיה יחליט שלא לפזז כמו מיסטר בין לפני שצבא רוסי שוב יפעל בעוצמה בסוריה, העיר אלפו ועוד ערים בסוריה תתווספנה לרשימת ערים, שצבא רוסי אמור "לשחרר" באוקראינה – כמו זפוריז’ה וחירסון. יש תור. עד אז לפאונד הסורי לא יהיה ערך במחוז אלפו. כמו שאין לזה ערך במחוז אידליב, שם הלירה הטורקית החליפה את הפאונד הסורי בעסקות שמתבצעות שם. להזכיר: מחוז אידליב הוא חלק מסוריה.
עדכון 7-12-24: שערי פאונד סורי לדולר: בדמשק 20000-25000. באלפו 36000- 41000.
ספק אם יש מסחר אמיתי בפאונד סורי. אם נתונים אלו מהימנים, זה מעיד שמדינת סוריה היא/תהיה בקרוב היסטוריה.
תרחיש שכנראה לא יקרה.
ייתכן שערך פאונד סורי במחוז אלפו, “יבשר" על כך שגם בסוריה השלטון הרוסי יבחר "במלחמת כתישה" נגד "המורדים". כלומר, לא ימהר לסלק אותם ממחוז אלפו ומחוזות אחרים בסוריה. כמו שהוא לא מיהר לסלק את צבא אוקראינה ממחוז חירסון – ומהעיר חירסון וגם לא ממחוז קורסק ברוסיה. במקום זה הוא ממשיך "בכתישה" של צבא אוקראינה.
תרחיש כזה עלול ליצור בעיה קשה למר ארדואן נשיא טורקיה. זאת בגלל "שהכתישה" תהיה בעיקר/רק על ידי הפצצות מהאוויר. ייתכן גם על ידי שיגור טילים, כפי שהרוסים הפגינו בשבוע האחרון "בתרגיל" שבו שיגרו טילים מספינות רוסיות ליד חופי סוריה.
מדוע זו תהיה בעיה לנשיא טורקיה?
כיוון שבעוד שהרוסים נמנעו מלהפציץ – להוציא מקרים ספורים – במחוז אידליב (לפי הסכם אסטנה), אין מניעה שיעשו זאת במחוז אלפו וכעת גם במחוז אידליב.
כלומר, נשיא טורקיה יאלץ להחליט האם הוא "מגן" על "המורדים" שנמצאים מחוץ למחוז אידליב. ייתכן שגם בתוך מחוז אידליב. זה עלול לגרום להתנגשות ישירה עם צבא רוסי!
מדווח שנשיא טורקיה ביקש לשוחח עם נשיא רוסיה. השיחה התקיימה. כמו כן מדווח שצפויה פגישה של שרי החוץ של רוסיה – איראן וטורקיה. שוב יעשו "הסכם"?!
זהו ארוע "מתגלגל" שבו אלו שהתחילו אותו, אינם יודעים כיצד יגיב "היריב". כאמור למעלה, אם זה יהיה על ידי "כתישה" כמו שנעשה באוקראינה, אז נשיא טורקיה יצטרך לקבל החלטה קשה, האם להתעמת עם צבא רוסי וייתכן גם עם צבא איראני.
שר החוץ של איראן אמר שאם ממשלת סוריה תבקש סיוע צבאי – כולל שליחת חיילים – איראן תשקול בקשה זו. נזכיר שרוסיה טענה שהיא שלחה צבא לסוריה לפי בקשת ממשלת סוריה. האם זו הכנה לשליחת חיילים איראניים – בגלוי – לסוריה?!
מה תעשה ממשלת ישראל? תפציץ אותם? יאמרו שהיא מסייעת "למורדים". אז איראן תשגר טילים לישראל?!
זהו עדיין ארוע "מתגלגל”. ייתכן ששער הפאונד הסורי באלפו ובדמשק "יורה" לאן הוא "יתגלגל".
אולם כאמור בהמשך למטה, סביר שתרחיש זה לא יקרה. מדוע? בגלל "הסבר הברווז".
"הדחת" רוסיה מסוריה? “הסבר הברווז".
בלי מעורבות צבאית ישירה של רוסיה, סביר שמשטרו של הנשיא אסד היה מסתיים כבר לפני 7-8 שנים. כך היה קורה גם "לרפובליקות" העצמאיות דונסק ולוגנס במחוז דונבס באוקראינה. הנשיא פוטין אומנם מנע תבוסה צבאית שלהן, אולם השאיר אותן "מפרפרות" במשך כשמונה שנים, תחת איום תמידי מצבא אוקראינה. עד שבשנת 2022 התחיל במבצע צבאי באוקראינה וסיפח אותן לרוסיה. היו לו סיבות סבירות מבחינתו, להתנהלות זו.
גם בסוריה הנשיא פוטין מנע תבוסה ממשטרו של אסד, אולם השאיר אותו חשוף לאיום תמידי משלוחיה של טורקיה ומטורקיה עצמה. זאת בגלל שרוסיה לא רצתה להתעמת עם טורקיה אם משטרו של אסד ישתלט גם על מחוז אידליב. כמו גם להתעמת עם ארה"ב עם ישתלטו על מזרח סוריה.
אז מה הפלא שצבא סורי אינו מגן על מקומות שרחוקים מאות ק"מ מדמשק? אין להם יכולת לעשות זאת! הם ילחמו, אם לצדם יילחם צבא רוסי, יחידות של חיזבאללה "ויועצים איראנים". לבדם אינם יכולים לעשות זאת. העובדה שגנרל סורוביקין הודח מהצבא הרוסי, מורה שהמיזם של רוסיה בסוריה יכול להתברר ככישלון של נשיא רוסיה. אלא, אם "יתחפר" שם ויתחיל במלחמת כתישה נגד שלוחיה של טורקיה וטורקיה עצמה. .
תופעה דומה למה שקרה/קורה בסוריה יכולה לקרות לנשיא פוטין באוקראינה. כלומר, במקום להשיג הכרעה צבאית, הוא שוב יעשה "הסדרה". “במערב" קוראים לזה "הקפאת הסכסוך". אי אפשר עד אין קץ להימנע "מלעלות על המזרן”.
שוקי הון מתנהגים בהנחה שהנשיא פוטין שוב יבחר לעשות "הסכם". גם "היועצים" של הנשיא הנבחר טרמפ מניחים/מקווים שכך ינהג. אחרת, מבחינתם זה "סוף העולם". וזה כידוע מגיע רק פעם אחת. לכן, לא מנהלים מדיניות השקעות על סמך הנחה שכך עומד לקרות. עושים זאת רק על סמך הנחה כיצד ינהג הבנק המרכזי של ארה"ב. לפחות בעתיד הקרוב.
“הסבר הברווז".
אחרי כול הקשקשת למעלה, ייתכן ואולי עדיף לתאר את מה שקורה בסוריה "בהסבר הברווז". מה שנראה כמו החלטה של השלטון ברוסיה להפסיק לקיים את השלטון של אסד בסוריה, זה מה שקורה שם! בסוריה יודעים זאת ואין להם סיבה להילחם "במורדים", כיוון שההחלטה כבר התקבלה בשלטון ברוסיה. לכולם זה יהיה ברור בתוך שבועות ספורים. מה שנראה כברווז, הולך כברווז ומגעגע כברווז, זה ברווז. עובדה: גנרל סורוביקין "מטייל" באפריקה.
עוד עובדה: הנשים הרוסיות צודקות. שהרי מה שמסתמן כתבוסה של הנשיא פוטין בסוריה,
לא היה קורה, אם לא הייתה נמשכת המלחמה באוקראינה.
איזה אינטרס יש לרוסיה לקיים את משטרו של הנשיא אסד בסוריה? לקיים בסיס אווירי ובסיס צבאי בסוריה? זה חיוני עבור רוסיה?!
בסדר. נניח שיש הסבר "הגיוני" לזה. האם הנשיא פוטין יכול כעת להצדיק לציבור ברוסיה, הפניית חיילים ומטוסים ללחימה בסוריה, כאשר חלקים מחמישה מחוזות שנחשבים לחלק מרוסיה עדיין מוחזקים בידי אויב?! סביר שלא.
כלומר, הנשים הרוסיות צודקות. יש לסיים את הלחימה באוקראינה ואולי אחרי כן להתעסק "במיזמים" במקומות אחרים. בסוריה. בצפון קוריאה. באיראן.
איזה ערך יש להסכמים שעושה הנשיא פוטין עם צפון קוריאה, כנראה בקרוב עם איראן, גם עם בלרוס, כאשר אפילו מחוז קורסק ברוסיה מוחזק בידי אויב?! מה צריכים לחשוב אלו שעושים איתו הסכמים? מה צריכים לחשוב השלטונות בסין ובהודו?
מי מוצג כעת כטפשים? מנהיגי המדינות הערביות, שבשנה האחרונה חידשו יחסים דיפלומטיים עם סוריה בהנהגת הנשיא אסד! כמו גם מדינות במפרץ הפרסי שנוטות להגיע "להבנות" עם איראן. גם להצטרף לארגון בריקס. מה כול אלו רואים? שבגלל שהשלטון ברוסיה אינו רוצה להגיע לעימות עם טורקיה – מדינה בעלת יכולות כלכליות מפוקפקות – היא נוטשת בעל ברית שלה. בגלל סיבות "הגיוניות" מבחינתה.
אולי בכול זאת צודקים אלו "במערב" שטוענים "פוטין מבלף". גם כעת כאשר הוא מציג כלי נשק חדש שיכול להגיע לכול מקום באירופה.
ונזכיר: הוא דורש "הסדר ביטחון חדש באירופה". איזה הסדר?
“לגלגל" את ארגון נאטו בחזרה למדינות שהיו בו בשנת 1991? למה שיסכימו כאשר הוא אפילו אינו "מגלגל" את צבא אוקראינה משטחה של רוסיה?
לחזור להסכם שלפיו אין מציבים בשטחה של אירופה טילים לטווח עד 5500 ק"מ?
תנחשו מי הנשיא האמריקאי שביטל הסכם זה שנעשה בשנת 1987 עם ברית המועצות?
“רמז". כעת הוא הנשיא הנבחר – מר טרמפ! אז הוא יבטל את הביטול שלו משנת 2019…
למה? כי הנשיא פוטין מסביר לציבור את היכולות של טיל חדש שיש לרוסיה? למה שארה"ב תחשוש מטיל כזה שיכול לפגוע בשטחן של מדינות באירופה? הרי הנשיא פוטין אפילו אינו משתמש בו באוקראינה, מלבד תצוגה חד פעמית.
נשים רוסיות צודקות. הגיע הזמן לסיים את המלחמה באוקראינה. על ידי "הסכם" כפי שנוהג לעשות הנשיא פוטין. או על ידי "גלגול מדריך הקרטה בתוך המזרן”. קריסת שלטון אסד בסוריה מראה, שלא ניתן להמשיך לפזז מסביב למזרן.
סוריה כיגוסלביה.
כבר כעת שטחה של סוריה מחולק בין כמה קבוצות. ממשל הנשיא אסד, מובלעת – שמורה – של מתנגדי אסד במחוז אידליב. שטח בשליטת כורדים ושטח בשליטת טורקיה סמוך לגבול עם טורקיה.
סיום ממשל אסד יכול להביא לפיצולים נוספים, בייחוד בדרום ובמזרח המדינה. “קבוצות מקומיות" תשלוטנה בשטחים שונים. לא סביר שקבוצת "המורדים" שיצאה ממחוז אידליב תוכל לשלוט בכול המדינה. למעשה עד כה הם לא כבשו שום מקום, אלא עשו הסכמים מקומיים שמאפשרים להם לכאורה לשלוט ולהמשיך להתקדם לדרום המדינה.
האם יהיה קיום פוליטי/חברתי להסדרים כאלו? האם יהיה קיום כלכלי לילוד החדש? מי יתמוך כלכלית בכול הסדר מקומי?
בהעדר ממשל מרכזי חזק, יתכנו עימותים ביניהם. ברור שלטורקיה אין יכולת לקיים אותם מבחינה כלכלית. ספק אם מדינות המפרץ מפיקות נפט תסכמנה לעשות זאת. ארה"ב? השוק המשותף? בזמן ממשל הנשיא טרמפ? לא סביר. אין להם מקור הכנסה גדול מנפט כמו שיש בעירק. מדוע שיתחלקו במעט שיש במזרח סוריה?
נזכור כי במחוז אידליב, בדרום/מזרח סוריה כמו גם בטורקיה ובירדן יש מיליוני פליטים מסוריה. סביר שרבים מהם ירצו לחזור למקומות בהם התגוררו בסוריה. כיצד ישוכנו שם? מי יכלכל אותם?
איך אומרים ברוסית? בלגן. זה מה שהרוסים ישאירו שם. ייתכן גם בלבנון.
ולסיכום: מה השיג נשיא רוסיה פוטין "במיזם" שלו בסוריה? מיליונים נעקרו מבתיהם. נשאר אותו פיצול עדתי שהיה בה. אם יסוג לחלוטין מסוריה, יראה שהוא יכול לטעות בשיקול דעת כאשר נכנס "למיזם" שאינו יכול/מוכן להגיע בו להכרעה. ייתכן שכך יתברר גם לגבי "המיזם" שלו באוקראינה. סביר שתגבר הנטייה אצל רבים "להתבונן מהצד" ולא להזדהות עם "מיזמים" שלו. כמו תמיד, זה לא נגמר עד שזה נגמר. אם זה אי פעם נגמר. כך בסוריה וגם באוקראינה.
הטלת מכסים כדי "להגן על הדולר".
הנשיא הנבחר טרמפ אמר יותר מפעם אחת משהו בנוסח "אם מישהו יעז לבצע עסקות בסחר חוץ שלא באמצעות דולר ארה"ב, אטיל מכס בשיעור של 100% על ייבוא ממנו לארה"ב". זאת כדי "להגן על השימוש בדולר בסחר חוץ".
שאלות בעניין זה. למה תגרום מדיניות כזו מצדה של ארה"ב? כיצד אפשר בכלל לאכוף אותה? “סחר חוץ בין מי למי?”.
נניח שיצרן של אופניים חשמליים בסין רוצה למכור אופניים ליבואן בערב הסעודית. הוא מבקש תשלום במטבע סיני – יואן. כיצד הממשל בארה"ב "ידע" על עסקה כזו?
נניח "שידע". מה יעשה? יטיל מכס של 100 אחוזים על הייצוא של אותו יצרן לארה"ב? על כול הייצוא מסין לארה"ב? גם על כול הייצוא מערב הסעודית לארה"ב?
נניח שאותו יצרן אופניים חשמליים מבקש מיבואן בארה"ב תשלום במטבע סיני – יואן. כיצד הממשל בארה"ב "יידע" על כך? ואם "יידע" מה יעשה? יש בכלל איסור על יבואן בארה"ב לשלם במטבע סיני עבור ייבוא לארה"ב?
לממשל בארה"ב אין דרך "לדעת" כיצד נעשות עסקות סחר חוץ כאשר התשלום אינו נעשה בדולרים ארה"ב – בייחוד בסחר בין מדינות מחוץ לארה"ב.
הדרך שלו למנוע סחר כזה היא על ידי איום על בנקים מחוץ לארה"ב, שלא לאפשר זאת, אחרת הוא ימנע מהם להיות בקשר עסקי עם בנקים אמריקאיים. אין צורך בהטלת מכסים על ייבוא לארה"ב כדי להשיג זאת. למעשה זה נעשה כבר כעת – בייחוד לגבי בנקים בסין ובהודו, בעסקות עם רוסיה.
ברור/סביר שהטלת מכסים בשיעור של 100% על ייבוא לארה"ב מיצואן מסוים במדינה זרה, לא תמנע סחר חוץ במטבעות אחרים מלבד בדולר. ראשית, יש הרבה יצרנים במדינה מסוימת. שנית, הם יכולים לייצא למדינה שלישית וממנה ייצאו לארה"ב.
לכן, תידרש הטלת מכס בשיעור של 100% על כול הייבוא לארה"ב ממדינה מסוימת. ייתכן גם על כול הייבוא לארה"ב ממדינה שהיא עצמה מייבאת ממדינה שעל הייצוא שלה לארה"ב הוטל מכס בשיעור של 100%.
זהו סיוט בירוקרטי וגם סיוט כלכלי/פיננסי.
למעשה, על ידי הטלת מכסים אי אפשר למנוע סחר חוץ במטבע שאינו דולר אמריקאי, אלא אם מונעים כול סחר חוץ שהוא! שיהיה בהצלחה.
מה באשר להשפעה על הפעילות הכלכלית בארה"ב? על רמת המחירים בארה"ב?
נניח שערב הסעודית תסכים למכור נפט לייבואן בסין תמורת מטבע סיני – יואן. כעת
כ-1.6 מיליון חביות נפט ביום.
היצואן מערב הסעודית יוכל לייבא מוצרים מסין ולמכור אותם בערב הסעודית וגם במדינות אחרות. זאת בתמורה לכול מטבע שיבחר בו. גם בדולר ארה"ב. הוא יוכל למכור את המטבע הסיני לכול מי שירצה לייבא מוצרים מסין ו/או להשקיע בסין.
אם ארה"ב תטיל מכס בשיעור של 100% על ייבוא נפט מערב הסעודית, אז ייבואני נפט בארה"ב יחפשו מקור אחר לייבוא נפט. כעת כשלוש מאות אלפי חביות נפט ביום. זו אינה כמות גדולה בסחר העולמי בנפט. כלומר, ניתן לביצוע. גם בייבוא לארה"ב וגם בייצוא מערב הסעודית. מדוע שזה ימנע מערב הסעודית למכור נפט לסין תמורת מטבע סיני?!
היא זקוקה לדולרים כדי לממן ייבוא מארה"ב? תקנה דולרים מיבואן של מוצרים מסין, שישלם עבור הייבוא מסין במטבע סיני שיקבל מערב הסעודית.
נציין פה כי אם סין תשלם עבור ייבוא נפט מערב הסעודית במטבע סיני, זה יקטין את סכום הדולרים שהיא "זקוקה" להם בכ-40 ביליון דולרים בשנה. כלומר, תוכל להקטין ייצוא ממנה לארה"ב בסכום כזה. למעשה להקטין את העודף המסחרי שיש לה בסחר עם ארה"ב.
היא גם תזדקק לפחות יתרות מט"ח בדולרים, כיוון שתוכל לשלם עבור ייבוא לסין במטבע סיני. בו בזמן מדינות אחרות תגדלנה את הסכום שהן מחזיקות במטבע סיני ביתרות מט"ח. שהרי ניתן להשתמש בהן לא רק למימון ייבוא ישיר מסין, אלא גם ממדינות אחרות, שתהיינה מוכנות למכור מוצרים תמורת מטבע סיני.
מה באשר לסיכון פוליטי בהחזקת יתרות מט"ח במטבע סיני? אין כזה בהחזקת יתרות מט"ח בדולרים וביורו?!
זה מה שמפחיד את הממשל בארה"ב!
הטלת מכסים גבוהים על ייבוא לארה"ב, תגרום לעליית מחירים בארה"ב. לא רק של מוצרי ייבוא אלא גם של מוצרים בייצור מקומי. בו בזמן תקטן היכולת לתת אשראי לצרכנים למימון קניות שלהם, בגלל שתקטן הנכונות להחזיק יתרות מט"ח בדולרים – דהיינו לאפשר מתן אשראי בדולרים לצרכנים בארה"ב.
גם זה מפחיד את הממשל בארה"ב.
אז "מאיימים". זו סיסמת בחירות. כאשר נמצאים בממשל יש צורך לקבל החלטות. להחלטות יש תוצאות. אלו עלולות "להשפיע" על פעילות כלכלית ושוקי הון.
אם מר טרמפ, כנשיא ירצה להטיל מכסים, הוא יוכל לעשות זאת, כפי שכבר עשה בעבר. זאת גם בלי "סיבה" “להגן על הדולר". למעשה כבר הממשל של הנשיא ביידן עושה זאת! למשל מכס על ייבוא של רכב חשמלי לארה"ב.
כאמור למעלה, האיום האפקטיבי היחיד כעת הוא על בנקים מחוץ לארה"ב, כדי שלא יאפשרו סחר עם רוסיה. רוסיה "וידידים" מחפשים דרכים "לנטרל" איום זה. ככול הנראה באמצעות מעורבות של בנקים מרכזיים. בייחוד במדינות כמו סין והודו. זו החלטה פוליטית. כפי שהולך ומתברר, מי שמטיל סנקציות על "כולם", למעשה אינו מטיל סנקציות על אף אחד. הוא רק גורם נזקים כלכליים/פיננסיים לעצמו. זה יתברר גם למר טרמפ כאשר יהיה נשיא ולא רק מועמד בבחירות לנשיאות.
דרום קוריאה – הכנה למלחמה של ארה"ב בסין.
ראשית רקע: הנשיא הנוכחי של דרום קוריאה נבחר בשנת 2022 עם רוב זעום של פחות מאחוז אחד. בעברו היה תובע (משפטי) בלי רקע בפעילות פוליטית. למפלגה שהוא מזוהה איתה – עומד בראשה – יש 108 חברים בבית הנבחרים מתוך 300 חברים. למפלגת האופוזיציה הראשית, שבראשה עומד מי שהתחרה נגדו בבחירות לנשיאות, יש 175 חברים בבית הנבחרים, כלומר רוב בבית הנבחרים.
הנשיא ידוע כתומך מובהק של "המערב", דהיינו של ארה"ב. הוא גם תמך/תומך בהתקרבות ליפן, שאינה אהודה בדרום קוריאה מהתקופה שבה שלטה במדינה עד תום מלחמת העולם השנייה. הוא אפשר מכירה/השאלה של מאות אלפי פגזים לצבא ארה"ב, אשר העביר אותם לצבא אוקראינה. בקיצור "איש של ‘המערב’".
ברור שגם בצמרת הצבא של דרום קוריאה יש תומכים מובהקים של ארה"ב. שהרי לשתי המדינות יש מעין "הסכם הגנה" וגם קרוב לשלושים אלף חיילים אמריקאיים מוצבים בשטחה של דרום קוריאה, מאז תום המלחמה בינה לבין צפון קוריאה וסין בשנת 1953.
כמו כן העיסוק של להיות נשיא בדרום קוריאה, כרוך בסיכון אישי ניכר. הדחות, משפטים ואפילו עונשי מאסר.
לכאורה, בגלל שלמפלגתו של הנשיא אין רוב בבית הנבחרים, הוא אינו יכול לבצע "מדיניות" שלו. הוא לפחות נזקק לתמיכת מפלגת האופוזיציה הראשית כדי לאשר חוקים.
זה אמור גם בחוק התקציב, שלגביו הייתה/יש מחלוקת בין הממשלה – שמינה הנשיא – ובין מפלגת האופוזיציה. אולם מדובר בסכום זעום של פחות מאחוז אחד מסך התקציב.
האם זה מצדיק הודעה באישון לילה על הכרזת משטר צבאי וביטול כול ההליכים הדמוקרטים בדרום קוריאה, כפי שעשה הנשיא?! ברור שלא.
הסיפור הוא הרבה יותר "עמוק" מזה. יש לכך התייחסות בהודעת הנשיא שמצדיקה את המהלך שלו, דהיינו, כאילו מפלגת האופוזיציה היא למעשה "סוכן זר" של צפון קוריאה ובמשתמע מכך של סין. לכן, לדבריו לא ניתן לקיים משטר דמוקרטי במדינה. יש צורך בדיקטטורה צבאית "כדי להציל את הדמוקרטיה".
ברור שהפעולה שלו נתמכה על ידי שר ההגנה (“חבר ילדות" שלו) ועל ידי רמטכ"ל צבא דרום קוריאה. שני אלו כבר התפטרו בעקבות הכישלון של מהלך זה. כעת מפלגת האופוזיציה הראשית מנסה להעביר החלטה להדיח את הנשיא מתפקידו. לצורך כך נדרש שכעשרה מחברי מפלגתו של הנשיא יתמכו במהלך זה.
אולם ראש מפלגה זו בבית הנבחרים הודיע שכול חברי המפלגה בבית הנבחרים יתנגדו למהלך זה. הסיבה ברורה.
הוא הציע לנשיא לפרוש מהמפלגה. מדוע? כיוון שאינו רוצה שהנשיא ימשיך להיות מזוהה עם המפלגה. זה עלול להתפרש כאילו הם תומכים בניסיון שלו "להפיכה". מדוע הוא מתנגד להדחה של הנשיא? כיוון שאם זו תאושר על ידי בית המשפט החוקתי, יצטרכו לערוך בחירות חדשות והוא מסיבות מובנות אינו רוצה בכך. לפחות "לדחות את הקץ", שעלול להיות גם הקץ של המפלגה שלו. נדע בקרוב האם הנשיא יודח.
אבל גישה זו שלו החזיקה מעמד רק יום אחד. כמקובל אצל פוליטיקאים הוא עשה תפנית ויום אחד אחרי כן הוא הודיע שהוא תומך בהדחת הנשיא. למה? כי זה יהיה רע אם יישאר בתפקידו. אולי תרמו לתפנית שלו הודעות של ראשי הצבא וראש הכוחות המיוחדים שהודיעו כי גם אם הנשיא שוב יורה על החלת משטר צבאי, הם לא יקיימו את ההוראות שלו. אז הוא מבין שזמנו של הנשיא קצוב.
אולם כמעט כול חברי המפלגה שלו סרבו לתמוך בהצעה להדחת הנשיא. זאת מהסיבה האמורה למעלה. יעשו נסיונות נוספים.
אם הנשיא ושר ההגנה יועמדו לדין, הם עלולים להיות נדונים למאסר עולם ואפילו למיתה. כמו שאמרנו, זה תפקיד מסוכן להיות נשיא בדרום קוריאה.
אם הנשיא יודח, תערכנה בחירות חדשות. אז יהיה מעניין אם הנשיא שייבחר "יראה דברים מפה שלא ראוים משם". אז גם הוא עלול להצטרף לרשימה של נשיאים בדרום קוריאה שגילו שזהו תפקיד מסוכן.
הכנה למלחמה עם סין.
כתבנו כבר על כך שבדרום קוריאה קיבלו "אישור" מארה"ב לפתח ולייצר טילים לטווח של יותר מחמש מאות ק"מ, גם יותר משמונה מאות ק"מ וגם נושאי ראש נפץ במשקל של יותר מטונה אחת. בשביל מה? כדי להוות איום על סין! מתי? כאשר ארה"ב תיקלע לעימות צבאי עם סין – בגלל טייוואן.
עימות כזה סביר שיקרה כאשר הממשל בארה"ב ירחיב את משטר הסנקציות שמוטלות על סין, “בגלל תמיכתה ברוסיה" וגם "בגלל שהיא היריב של ארה"ב". אז לסין לא יהיה מה להפסיד בניסיון להשתלט על טייוואן.
ברור שאם ארה"ב תגיב על ידי פעולה צבאית נגד סין, היא תרצה שגם יפן וגם דרום קוריאה תהיינה מעורבות בזה. שהרי אלו בעלות ברית שלה. יש לה בסיסים צבאיים בשתי מדינות אלו.
אולם ראש מפלגת האופוזיציה הראשית בדרום קוריאה טוען שאין סיבה שהמדינה תהיה מעורבת "בסכסוך סביב טייוואן". זה לא עניינה של דרום קוריאה, שעיקר סחר החוץ שלה נעשה עם סין. שלא להזכיר שבמידה רבה תעשיות בטייוואן הן גם מתחרות עיקריות של תעשיות מסוימות – בתחום האלקטרוניקה – בדרום קוריאה.
כמובן שלא להזכיר גם את האפשרות הכמעט וודאית, שבמקרה של עימות צבאי כזה, גם צפון קוריאה תשתתף "בחגיגה" ולזו כזכור יש נשק גרעיני. אם כך, מדוע שדרום קוריאה תיטול חלק בעימות צבאי כזה?! הרי היא "שכנה" של סין ותמשיך להיות כזו גם אחרי שלפי "המסורת", השלטון בארה"ב "יאבד עניין" בעימות שכזה.
כיוון שבמשטר דמוקרטי יכולה להיות התנגדות גדולה למהלך כזה מצדה של דרום קוריאה – בעימות צבאי של ארה"ב עם סין – אז צריך "להציל את הדמוקרטיה" על ידי הקמת דיקטטורה צבאית. כפי שניסה לעשות הנשיא ביחד עם קבוצה קטנה של ראשי הצבא בדרום קוריאה. לא בגלל סכסוך על התקציב ולא בגלל שבמדינה יש סוכנים זרים של צפון קוריאה.
זאת כהכנה לעימות צבאי של ארה"ב עם סין!!!
כלומר, ייתכן שזהו סימן שעימות כזה יהיה בלתי נמנע בעתיד הנראה לעין.
כרגיל המועד יפתיע. כמו תחילת המבצע הצבאי של רוסיה באוקראינה. כמו מתקפת חמאס על ישראל. כמו המעורבות של חיזבאללה במלחמה עם ישראל. כמו חידוש מלחמת האזרחים בסוריה. אלו דוגמאות רק משלוש השנים האחרונות. עד אז ימשיכו להתמקד בשאלה, בכמה ומתי הבנק המרכזי של ארה"ב יוריד את שער הריבית ברבע אחוז.
סימן נוסף לאפשרות של עימות כזה "בקרוב"
הוא ביקורה של שרת החוץ של גרמניה, מראשי מפלגת "הירוקים", בסין. נראה שביקורים בסין נהיו תחביב שלה – היא מרבה לבקר שם.
בשביל מה? כדי לנזוף בשלטון בסין על "התמיכה" שלהם ברוסיה במלחמה באוקראינה.
זה הפך למנהג קבוע שלה. היא נוזפת, למעשה מעליבה את השלטון בסין, גם מאיימת עליהם. אלו מצדם אינם נשארים חייבים, וגם הם למעשה מעליבים אותה. מתייחסים אליה כמו למטרד. העיקר שכבר תלך מכאן.
מה מיוחד בביקור זה שלה בסין? הרי אמורות להערך בחירות בגרמניה בתוך 2-3 חודשים. לממשלה אין כעת רוב בבית הנבחרים. כמו בצרפת. כמו בדרום קוריאה. ממש "מחלה מדבקת".
בבחירות אלו, לפי סקרים נוכחיים, אמור להתחלף השלטון בגרמניה, לפחות המפלגה הראשית בשלטון. במקרה כזה, יש סכוי ששוב תוקם "ממשלת אחדות" בין שתי המפלגות המסורתיות הראשיות. זה ייתר את הצורך שמפלגתה "הירוקה" תשתתף בממשלה. כמו כן יש סכוי ניכר שירד הייצוג שלה בבית הנבחרים.
מה עושה מי שנמנית על ראשות המפלגה? נוסעת לסין כדי לנזוף שם בשלטון על "העזרה שהוא נותן לרוסיה". זה מה שמדאיג כעת בוחרים בגרמניה?!
סביר שלא. זה מה שמדאיג פוליטיקאים "במערב". הם חוזרים ומזהירים את סין שאם לא תפסיק אז…
לכן ייתכן שיהיה עימות גדול עם סין! מדוע? כיוון שהממשל של הנשיא טרמפ יביא לעימות כזה וגם מפלגת השלטון החדשה בגרמניה תביא לעימות כזה, כמו שגם מפלגת השלטון הנוכחית בבריטניה ועוד. לא שהם רוצים שזה יקרה… אז הם מזהירים…
גם ראש ממשלת גרמניה מצא לנכון לבקר בקייב בירת אוקראינה, שם הבטיח סיוע צבאי נוסף לאוקראינה. זה מה שרוצים תומכים במפלגה הדועכת שלו?!
מה מראות תופעות אלו? שכאשר פוליטיקאים בשלטון מתעלמים ממה שרוצה רוב הציבור,
הם נחושים להגיע לעימות. גם אם לצורך זה יש להשתית משטר דיקטטורי בדרום קוריאה כדי "להציל את הדמוקרטיה". כמו גם להפיל מהשלטון מפלגה שזכתה בבחירות בגאורגיה.
האם נופתע אם גם מר מקרון נשיא צרפת יודיע על משטר חירום כדי "להציל את הדמוקרטיה"? ובגרמניה יאסרו על מפלגת AFD להשתתף בבחירות?
הכול ייתכן.
אולם העיקר הוא שהם, הפוליטיקאים בשלטון "במערב", חוששים שכבר בקרוב עלול להתברר שנכשל המיזם שלהם באוקראינה "ופוטין ניצח". לכן, אחת נוסעת לסין והשני נוסע לקייב. זו הדאגה העיקרית שלהם. שזה עלול להתברר כבר בקרוב. אם כך סביר שזה מראה שמתקרב המועד שבו נשיא רוסיה יצטרך להחליט האם להפסיק לפזז מסביב למזרן, או שעלולים "להשכיב אותו על המזרן". מה הוא יחליט? זה אינו ברור. כבר יש "שמועות" שמכינים את הציבור ברוסיה לקבל סוג של "הסדרה" לגבי צורת סיום הלחימה באוקראינה. כלומר, “בהסכם" כפי שנוהג לעשות מר פוטין. או שלא. הכול ייתכן. בקרוב.
מניות זהב – בלי "זהב" – עם טרמפיסטים.
כתבנו כבר על כך שהשקעה "במניות זהב", אינה השקעה בזהב, אלא בחברה שעוסקת בעיקר בכריית זהב. זו יכולה להיות פעילות רווחית או פעילות שאינה רווחית. כמו כן חברות שעוסקות בכך, גם עוסקות בכריית מתכות אחרות והרווחיות מעיסוק כזה, אינה תמיד משקפת את השנויים במחיר זהב.
מה שכן קורה הוא, שכאשר יש מגמה של עליות ניכרות במחיר זהב, מצטרפים טרמפיסטים לא רק להשקעות בזהב – פיזית ובאמצעות מכשירים פיננסיים – אלא גם בהשקעות "במניות זהב". “ההסבר ההגיוני" לזה הוא שיש סכוי שהמרווח מפעילות בכריית זהב, יגדל לפחות בשיעור דומה לשיעור העלייה במחיר זהב.
מדוע "לפחות"? כיוון שייתכן שאחרי שתהיה עלייה משמעותית במחיר זהב, תהיה כדאיות כלכלית בכריית זהב ממקורות שלפני כן לא הייתה כדאיות כלכלית בניצול שלהם, או שהייתה רווחיות קטנה בפעילות כזו. כלומר, יתברר שגושי אדמה וסלעים יהיו "שווים זהב".
לכן, כאשר יש מגמה של עליות משמעותיות במחיר זהב, יש גם עלייה בנכונות להסתכן בהשקעה בחברה שעוסקת בכריית זהב. זה יכול לגרום לכך, ששיעור העלייה במחירי מניות אלו, הוא רב יותר משיעור העלייה במחיר זהב. זאת "מהסיבה ההגיונית" כאמור למעלה.
אולם מה קורה, כאשר נפסקת מגמת עלייה במחיר זהב, ו/או שאין צופים שהיא תימשך זמן רב, אם בכלל?
אז אין יותר "סיבה הגיונית" להצטרף כטרמפיסטים להשקעות אלו והמצטרפים הטריים נוטשים במהירות ופונים להשקעות "הגיוניות" אחרות. זה גורם לירידה גדולה ומהירה במחירי מניות כאלו.
דוגמה "טרייה" אפשר לראות במחירי מניות ניומונט ובאריק – שתיים מהחברות הגדולות שעוסקות בכריית זהב.
מניית ניומונט – NEM בשחור, מניית באריק – GOLD בכתום. קרן נסחרת GLD בכחול. קרן זו מחזיקה במטילי זהב.
שעור שינוי באחוזים בשנים עשר חודשים אחרונים.
מקור: barcharts.com
תנודה למטה במחיר זהב מרמה של כ-2750 דולרים לאונקיה לרמה של כ-2560 דולרים לאונקיה, הספיקה כדי "לגלח" משתי מניות אלו כמעט את כול העלייה שהייתה במחיריהן בתקופה זו. לעומת זאת שיעור העלייה במחיר זהב בתקופה זו עדיין נשאר כ-30%. כך נעלמים טרמפיסטים.
בגרף למטה שיעור השינוי במחירי השקעות אלו במשך שלוש השנים האחרונות
לפי גרף זה, חברות אלו עסקו בהפיכת זהב לאפר חסר ערך. בו בזמן מחיר זהב עלה
כ-45%.
אולם גם בגרף זה אפשר לראות מתי טרמפיסטים מצטרפים. במקרה זה מחודש אפריל 2024. הזריזים שבהם גם יכלו לממש רווחים, אפילו בשיעור גבוה יותר משיעור העלייה שהייתה במחיר זהב. כלומר, יש קטע זמן שבו מוצדק/מוכח "ההגיון" בהשקעה זו. אולם זאת רק עד שנפסקת העלייה במחיר זהב ואין ירידה גדולה במחירו.
ייתכן "שאפיון" זה של הפעילות שלהם, יכול לתת סימן מקדים הן לעלייה משמעותית, לפחות לזמן קצר, במחיר זהב והן לירידה במחירו ו/או להפסקת עלייה במחירו.
“ האפיון" הזה, בייחוד לגבי ירידה/הפסקת עלייה במחיר זהב, גם עשוי לתת סימן לכך, שעדיין יש אפשרות להמשך עליות ולו לטווח קצר במדדי מניות.
בגרף למטה קרן נסחרת GDX – בשחור, שמחזיקה במניות של חברות שעוסקות בכריית זהב. חלק ניכר מהרכב הקרן כולל מניות כמו ניומונט ובאריק. קרן נסחרת GDXJ – בכתום, שמחזיקה במניות "ספקולטיביות" שעוסקות בכריית זהב. כולל כאלו שעדיין אין להן הכנסות מפעילות כזו. קרן נסחרת GLD – בכחול. הקרן מחזיקה במטילי זהב.
שיעור שינוי בשלוש שנים אחרונות.
גם בגרף זה אפשר לראות הצטרפות של טרמפיסטים מאפריל 2024 ונטישה מהירה עם ירידה במחיר/ הפסקת עלייה במחיר זהב.
בגרף למטה שיעורי השנוי בהשקעות אלו בשנים עשר חודשים אחרונים.
בגרף הקודם אפשר לראות את ההצטרפות המהירה למגמת עלייה במחיר זהב. בחודש מרץ – אפריל 2024. ייתכן שהעובדה שדווקא ההשקעה בקרן "הספקולטיבית" מניבה תשואה, בתקופה זו, כמו ההשקעה בזהב, מורה שעדיין יש צפי להתחדשות, בקרוב, של מגמת עלייה במחיר זהב. סביר שנדע ממש בקרוב. כזכור לפי "תחזית" על סמך "אמונות תפלות" שהצגנו לפני 2-3 חודשים, זה ייתכן אחרי המחצית השנייה של חודש דצמבר 2024.
מה לגבי התנהגות קרן נסחרת UGL. קרן זו אינה משקיעה במטילי זהב וגם לא "במניות זהב". היא מחזיקה במכשירים פיננסיים – חוזים עתידיים ואופציות – שהשנויים בערך שלהם אמור לשקף כפליים מהשנוי "במחיר זהב" במהלך יום מסחר כלשהו.
הרחבנו בעבר בהסבר על קרן זו. ראשית יש רמת סיכון גבוהה בהשקעה בה, בגלל אפשרות לתנודות גדולות בערכה. שנית, אין ערובה לכך שלאורך תקופה השנוי בערכה יהיה כפליים מהשנוי "במחיר זהב" בתקופה זו. הסברנו שהדבר תלוי בעיקר בתנודות שיש "במחיר זהב" במהלך התקופה. ככול שיש יותר תנודות ובעוצמה יותר גדולה, סביר שהשנוי בערך הקרן לא יהיה כפליים מהשנוי "במחיר זהב" בתקופה זו. תוצאה שתאכזב משקיעים בקרן.
אפשר לראות זאת בגרף למטה.
שנויים במחירים – באחוזים – מ-31-12-2019 עד 5-12-2024.
קרן GLD בכחול. קרן UGL בשחור. GLD מחזיקה במטילי זהב והוצאות הניהול כ-0.5% בשנה מפחיתות מהתשואה המצטברת. כך גם ב-UGL.
התשואה המצטברת ב-GLD הייתה כ-70% וזו ב- UGL הייתה כ- כ-92%. הרבה פחות מכפליים מהתשואה בקרן השנייה. יש תקופות שהתשואה גם פחות מהתשואה "במחיר זהב" ואפילו שלילית.
מה באשר לשנים עשר החודשים האחרונים:
פה יש מגמה רציפה של עלייה – בקו הכחול שמשקף "מחיר זהב" – עם תנודות קטנות כלפי מטה. כלומר, אין תקופה ארוכה שבה יש תנודות אבל בלי מגמת עלייה רציפה. כמו בגרף הקודם לתקופה מאז תחילת 2020. כך אכן מקבלים בתקופה זו, עד כה, תשואה כמעט כפולה מזו שבקרן שמשקפת "מחיר זהב".
אולם כדי שיישמר מצב זה, צריכה להתחדש בקרוב מגמת עלייה רציפה במחיר זהב, רצוי עם תנודות קטנות כלפי מטה. אחרת, ילך ויישחק עודף התשואה שהייתה לקרן זו מדצמבר 2023. גם אם בממוצע לאורך זמן לא תהיה ירידה "במחיר זהב", אלא יציבות אבל מדי פעם תנודות כלפי מטה. במקרה כזה, סביר שימשיכו לקטון מחזורי העסקות בקרן. לכן, המשך החזקה – ספקולטיבית – בקרן זו סביר רק אם יש צפי שבקרוב תתחדש מגמת עלייה רציפה, לתקופה מסוימת, “במחיר זהב".
מדדי מניות – שערי ריבית – שערי חליפין – זהב.
מחיר זהב – 2633 (2715) דולרים לאונקיה.
מדד דאו גונס תעשייתי – 44613 (44297)
מדד נאסדק – 19859 ( 19003)
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 4.17% ( 4.41%.)
שער ריבית יומי ארה"ב 4.50%
מחיר נפט קל ארה"ב – 67 ( 71) דולר לחבית. ברנט באירופה – 71 (75) דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 1.90% (2.06%)
בסוגריים – הנתונים ביום 24 בנובמבר 2024.
שער חליפין ינים לדולר – 150.
מחיר זהב – ירידה 3% . מדד דאו ג’ונס – עלייה 0.7% . מדד נאסדק – עלייה 4.5% .
שער ריבית יומי – יציב תשואת אג"ח ממשלה לטווח ארוך – ירידה -.0.24% .
מחירי נפט – ירידה 4 דולרים.
תחום תנודות במחיר זהב – 2612 – 2715 דולרים לאונקיה.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
שער הרובל הרוסי.
ירד (תוסף) מרמה של כ-113 רובלים לדולר לרמה של כ-100 רובלים לדולר. הבנק המרכזי של רוסיה הודיע שהוא מפסיק לקנות מטבע זר (תמורת רובלים).
עדיין קיים חשש להטלת סנקציות משניות על מי שסוחר עם רוסיה. זאת אם צבא רוסי ימשיך להתקדם מערבה באוקראינה. ייתכן גם אם נשיא רוסיה לא יענה בחיוב "להצעה" של הנשיא טרמפ – אחרי שיושבע כנשיא – “להקפיא את המלחמה באוקראינה".
יחד עם זאת, אם רוסיה תסיג את צבאה מסוריה, ייתכן שלא יהיה צורך בהכרזה רשמית על כך, כיוון שתהיה נטייה "במדינות ידידותיות לרוסיה", שלא להסתכן בסנקציות כאלו, אחרי שהוכח בסוריה שהממשל הרוסי אינו "בעל ברית אמין”. אז למה להסתכן בעימות עם הממשל בארה"ב ועם מה שיישאר עם הממשלים בשוק המשותף.
שער ריבית בארה"ב.
בחודש דצמבר 2024 אמור הבנק המרכזי בארה"ב שוב להוריד את שער הריבית היומי לפחות ב-0.25%. אחרי תחילת הכהונה של הנשיא טרמפ, סביר שהוא יצפה שהבנק המרכזי ימשיך להוריד את הריבית. זאת כדי למנוע עלייה בשער הריבית לטווח ארוך, בייחוד אם הוא ינסה להוריד את שיעור המיסים בארה"ב.
בכול מקרה לפי התוכנית הנוכחית של הבנק המרכזי לגבי הסכום שהוא לא ימחזר מפדיון אג"ח ממשלה, הוא צפוי למחזר, דהיינו לקנות אג"ח לטווח בינוני-ארוך בסכום של לפחות 500 ביליון דולרים. כך ימשיך "להשפיע" על שער ריבית לטווח ארוך. לפחות לנסות למנוע עלייה בו מעל 4.5-5 אחוזים. זאת גם אם ימשיך לגדול הגרעון בתקציב ממשלת ארה"ב.
זהו תחום לשער ריבית לטווח ארוך ששוקי מניות, דהיינו פעילים לטווח קצר, יכולים "לחיות" עמו. לפחות לתקופה קצרה. בייחוד ככול שהבנק המרכזי ממשיך לשלם לבנקים ולקרנות נאמנות שמפקידים אצלו כספים, ריבית בשיעור שנתי לפחות 3.5-4%. דהיינו סכום שיכול להגיע ליותר ממאה ועשרים ביליון דולרים בשנה. הוסיפו לכך צפי לתשלומי ריבית על החוב הסחיר של ממשלת ארה"ב בסכום של 1200 ביליון דולרים ויותר מכך בשנה, (אם כי חלק קטן מזה יהיה תשלום ריבית לבנק המרכזי על ההחזקות שלו באג"ח ממשלתיות) ואפשר להבין מדוע שוק ההון יהיה רווי בכסף "ובדמוי כסף" – אג"ח ממשלה חדשות שיקנו תמורת ההכנסות מריבית. כול אלו יאפשרו לתקופה קצרה למדדי מניות להמשיך לזחול למעלה ו/או "להיתקע" “ברמת שיא" עם תנודות מדי פעם כלפי מטה. זאת ככול שיתברר שאין המשך לירידה בשער ריבית לטווח ארוך.
כמו שאמרנו כבר, חידוש עלייה במחיר זהב, יראה ששער הריבית לטווח ארוך הוא "נמוך מדי" וצפוי שיחזור לעלות אחרי תקופה קצרה יחסית. ייתכן כבר לקראת קיץ 2025. אחרי כן זה יקרה גם בשער הריבית לטווח קצר. סביר שהחלפתו של נגיד הבנק המרכזי של ארה"ב במהלך 2025, תהיה סימן מובהק שנהיה בתהליך כזה. תקופת הכהונה של הנגיד הנוכחי אמורה להסתיים באביב 2026. כלומר הנשיא טרמפ יצטרך "לסבול" אותו במשך
כ-16 חודשים אחרי שיתחיל לכהן כנשיא. אלא אם יצליח להביא לפרישתו וימנה במקומו, למשל, גזבר של בית ספר באלבמה, או מנהל כספים ברשת פוקס.
שער חליפין שקל.
כפי שכתבנו כבר, מבשר את סיום המלחמה בצפון וגם ברצועת עזה. ברצועת עזה, כנראה במסווה של "עסקת חטופים".
מה שלא תסתיים היא המציאות שבה כשני מיליון? תושבים נמצאים ברצועת עזה ומישהו צריך לכלכל אותם. אם צה"ל ימשיך לשהות ברצועת עזה, ייתכן שאלו שעושים זאת כיום יודיעו שהם "מפסיקים" ושמדינת ישראל תדאג לכלכלה שלהם. משבר כלכלי/פוליטי בגרמניה יכול להביא גם להפסקת סיוע מהשוק המשותף "לרשות הפלשתינאית".
הפסקת עליות במדד נאסדק ובוודאי ירידה גדולה בו, תביא לחידוש פיחות בשער החליפין של השקל.
מלחמת הצ’יפים.
בארה"ב שוב הרחיבו את האיסור למכירת ציוד לייצור צ’יפים לסין. לפי ניסיון העבר כאשר הם עושים זאת, זה קורה אחרי שבסין כבר "התכוננו" למהלך כזה. זאת על ידי קניות גדולות של ציוד ו/או ייצור עצמי של ציוד. אפשר יהיה להיווכח בזה, כאשר חברת Huawei מודיעה על דור חדש של מכשירי טלפון סלולרים כמו גם דור חדש של צ’יפים "לבינה מלאכותית". זה מצריך ייצור עצמי בסין של צ’יפים "בכמויות מסחריות", כיוון שקיים איסור על מכירת צ’יפים כאלו לחברה. זה כבר מתבטא בקושי לחברת אפל לקיים רמת מכירות של מכשירים מתוצרתה בסין. יש סימנים שמצב דומה מתחיל להתהוות למכירת צ’יפים בסין מתוצרת חברת אנבידיה.
בינתיים מנכ"ל חברת אינטל פרש מתפקידו. הוא מילא את המוטל עליו – לקבל ביליוני דולרים מהממשל בארה"ב כדי להקים בארה"ב מפעלים לייצור צ’יפים "מתקדמים". הוא לא נשאר בתפקיד כדי לראות למי יוכלו למכור צ’יפים אלו. זה אינו החלק שלו במיזם. מחיר המניה ממשיך להיות כעשרים דולרים.
מחיר מנית אינטל
עד כה לא עזרו סיפורים על הקמת מפעלים חדשים.
לעומת זאת סיפורים על ביקושים שצפויים למכשירים של חברת אפל בגלל הכללת יכולות של בינה מלאכותית בהם, עזרו למחיר המניה להמשיך לעלות בכשלושים אחוזים, אחרי שמר באפט – חברה שלו סיימה למכור כמחצית מההחזקות שלה במניה, בסכום של כ-90 ביליון דולרים. זאת למרות שעד כה, לא נראה שיכולות כאלו הגדילו את מכירות המכשירים שלה. אולם יש טענה שיכולות כאלו עדין אינן מוצעות בשווקים מסוימים ולכן בקרוב…
מחיר מנית אפל
ובהשוואה למחיר זהב בשנים עשר החודשים האחרונים
זהב בירוק, אפל בכחול
תשואה דומה של כשלושים אחוזים לחסרי בינה שמחזיקים בזהב ולמאמינים בבינה מלאכותית.
סיכון עיקרי בחודש דצמבר 2024.
לקראת סוף החודש: לכול מי שיימצא סמוך למגש סופגניות. רצוי להתרחק. זה מפתה כמו סיפורים על כדאיות השקעה במניות מופלאות.
—————————————————————-
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.