עורך: ד"ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 1 בספטמבר 2024.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
ישראל: ממשיכים להערך/להתכונן – ממשיכים לחפור.
כאשר תחזית מבוססת על "קונספציה".
המלצה לקניית זהב – סימן שלילי למחיר זהב?
גרמניה – מתכוננים לבחירות – למלחמה.
ישראל: ממשיכים להערך/להתכונן – ממשיכים לחפור.
ממשיכים להערך/להתכונן.
“דיווח" על המשך "ההערכות/התכוננות" בישראל למלחמה "בצפון", אפשר למצוא בסרטון "מהצד השני" בהגשת מר גיא זהר מיום 9-9-2024.
כבר בתוך יום אחד ממועד סרטון זה, ניתן על ידי "הנערכים/מתכוננים" "עדכון" בענין זה , תוך שימוש במושגים פיזיקליים. ייתכן שעדכון לסרטון מסוג זה, ינתן בעתיד.
לענין כותרת סרטון זה בקישור למעלה: “כמה פעמים…?”
ככול שיידרש כדי "להסביר" לציבור בישראל את "המצב ‘בצפון’". עד שהציבור יבין. למעשה עד שיתרגל "שזה המצב" ויפסיק "להציק" “למקבלי החלטות”. שהרי “ההחלטה” כבר התקבלה. יש ילוד חדש: “עוטף לבנון".
מה זה "בבטחה"?
פוליטיקאים ואנשי צבא אומרים "שיפעלו כדי להחזיר את תושבי ‘הצפון’ לבתיהם בבטחה".
מה זה "בבטחה"?
עיסוק כעת בהבנת הנשמע, הוא מיותר. מדוע?
השאלה היא, מי יהיו אלו שיודיעו לציבור "שאפשר….בבטחה"?
נכון "לעכשיו", אלו בדיוק אותם אנשים שקבלו החלטות שלפיהן היה "בטוח" לגור בישובי "עוטף עזה" וישובים סמוכים להם, כמו גם בישובים בצפון, במה שאפשר לכנות כעת "עוטף לבנון".
בדיוק אותם אנשים! דהיינו אותם "מקבלי החלטות". מדינאים ואנשי ממסד בטחוני.
לכן, אין טעם לדון בשאלה מה זה "בבטחה". הם יקבעו מה זה "בבטחה". והתושבים?
ירצו יחזרו. לא ירצו לא יחזרו.
מה לגבי "עסקים"?
אפשר להבין תושבים "שיחזרו" "לצפון", כי שם נמצא ביתם ואין להם אפשרות כלכלית להתגורר במקום אחר. אולי גם בגלל אידיאולוגיה ציונית. אולם כמו בתהליך שקרה בקיבוצים, מסגרות – ישובים – כאלו יתפרקו, אם "דור צעיר" לא יסכים להמשיך להתגורר באזורים כאלו.
כך גם לגבי בעלי עסקים. אלו יצטרכו להחליט, האם שוב להמר על כספם ומיטב השנים שלהם, כדי להקים/לקיים עסק במקום שבתוך "יום אחד", “מקבלי החלטות" יחליטו שעדיף להמשיך בלעדיו, או "להצטופף" באזור אחר.
אם לא יהיו עסקים באזור כזה, אז גם תושבים ינטשו אותו. ראשית, בגלל שלא תהיה להם הכנסה. שנית, בגלל שלא יוכלו לקבל שם "שרותים".
מהי הבעיה האמיתית?
ככול שממשיכים "להתכונן/להערך", אנשים צריכים לקבל החלטות שנוגעות למסגרת המשפחתית שלהם – לפעילות הכלכלית/עסקית שלהם. עלול להיווצר מצב, שבו כבר לא
תהיה חשיבות להבנת הנשמע – מה זה ‘בבטחה’ – בייחוד כאשר מדובר באותם אנשים שקבעו "שבטוח" לגור בישובי "עוטף עזה" ובמה שנקרא כעת "עוטף לבנון".
אז גם לא יהיה צורך "בהסדרה" בגבול לבנון, כיוון שתושבים ובעלי עסקים כבר "סדרו" לעצמם חיים חדשים.
אולי זו למעשה "התוכנית של מקבלי החלטות"?!
ממשיכים לחפור.
אומרים: מי שנמצא בתוך בור, שיפסיק לחפור.
כלומר, להעמיק את הבור שבו הוא נמצא.
סמוך לתחילת מה שנקרא "מלחמת חרבות ברזל", כתבנו על כך "שמודל פשיטות" הוא יצירה של פוליטיקאים בארה"ב. הוא נובע מחוסר נכונות/יכולת שלהם לשלוט בשטח שבו נמצא אויב. “המודל" הזה נכשל בוויטנאם ובאפגניסטן. הערכנו אז שספק אם "יחזיק" אפילו עשרה חודשים בישראל.
יהיו שיאמרו שהיישום של "מודל פשיטות" ברצועת עזה, נובע מתכתיב הממשל של הנשיא ביידן בארה"ב. אולי. אבל סביר שהוא גם נובע מהגישה של "מקבלי החלטות" – מדינאים וצבאיים – בישראל. אלו אינם יכולים/רוצים "להתנתק" “ממודל ההתנתקות" מרצועת עזה – לפיו מתיישבים יהודים וחיילי צה"ל לא ישהו ברצועת עזה.
ייתכן גם "להתנתק" “ממודל שתי מדינות לשני עמים". שהרי בלי רצועת עזה, לא יהיה ניתן להקים "מדינה פלשתינאית". אז מה יהיה "הפיתרון"?!
אז ממשיכים לחפור בבור שבו נמצאים. על ידי "פשיטות".
מדוע?
כיוון שעד ליום 7-10-23, “מדיניות הביטחון" של ממשלות ישראל לגבי רצועת עזה – גם לגבי חיזבאללה בלבנון – לא הייתה מבוססת על "יכולות" של האויב, אלא על כוונות/מעשים שלו.
כלומר, גם אם יש לו יכולת לעשות פו אחד ולהעיף את כול תושבי ישראל היהודים לתוך הים, ממשלת ישראל אינה עושה מאומה. שהרי האויב אינו מתכוון/ הוא מורתע.
אולם מאז 7-10-23, הממשלה הנוכחית הצהירה שהיא לא תאפשר ששלטון ברצועת עזה "יהווה איום על מדינת ישראל". דהיינו מדובר בשלילת יכולת, להוות איום.
איך "מוודאים" זאת?
כיוון שאינם מוכנים לשלוט בשטח שבו עלולה להיווצר יכולת כזו, קיים "מודל פשיטות". לפי "מידע מדויק" “פושטים" ושוללים יכולת כזו. ואז? יוצאים.
זה מה שעשה צבא ארה"ב בווייטנאם ובאפגינסטן. זה נכשל! מדוע? בגלל שלציבור בארה"ב "נמאס" “ממודל" זה. כך עלול לקרות גם בישראל.
אבל עד אז, ממשיכים לחפור. להעמיק את הבור שבו נמצאים. מדוע להעמיק?
כיוון שגם ידידים אמיתיים של ישראל במדינות אחרות, עלולים למאוס בעיסוק אינסופי "במודל הפשיטות" של ממשלת ישראל. כמו גם הציבור בישראל.
אהה. מבצע "חומת מגן" בשטחי יהודה ושומרון נמשך כמה שנים – “בניקוי השטח".
גם שם ממשיכים לחפור. מדוע? כי "מקבלי החלטות" אינם יכולים/מוכנים להיפרד "ממודל רשות פלשתינאית שתילחם בטרור". כלומר להתעורר מחלום נעים.
אז חופרים וחופרים…
כאשר תחזית מבוססת על "קונספציה".
בשמחה ובששון נחנכה שגרירות ערב הסעודית בדמשק בירת סוריה. בישראל מצפים לארוע דומה, אם רק ממשלת ישראל תסכים ל…
נזכיר כי בסוריה עדין קיים השלטון של הנשיא אסד – דיקטטור ידוע לשמצה – תלוי בעיני המתבונן.
זאת הגם שבכיר מאד במדינת ישראל – מדינאי ואיש צבא – עוד בשנת 2011, צפה את "סופה של משפחת אסד".
אפשר לקרוא על כך במאמר בעיתון "הארץ" וגם במאמר בעיתון "ידיעות אחרונות". סקירה על תחזיות אלו אפשר לראות בסרטון בסדרה "מהצד השני" של מר גיא זהר.
ברור כי מי שאינו נותן תחזיות, “תחזית" שלו אינה יכולה להתבדות. סיבה אפשרית "להתבדות תחזית" היא, שנותן תחזית, אינו יכול לצפות "ארועים לא צפויים". בייחוד אם הם בניגוד "לקונספציה". שהרי אם הם "צפויים", אז אין היתכנות "לקונספציה".
מדוע, לפחות עד כה, התבדתה "התחזית" שמוזכרת למעלה, שניתנה על ידי אדם שבתוקף תפקידו, ניסיונו ומקורות "מידע" שברשותו, אמור להיות מסוגל "לצפות" ארועים במדינה שכנה, בייחוד כזו שמוגדרת "כמדינת אויב" – שהרי זה היה במסגרת תפקידו באותם שנים, 2011-2013, בהן חזר ונתן "תחזית" זו?!
מה גרם לכך שתחזית זו, עד כה, לא התממשה?
השאלה היא לא רק "מה", אלא גם מי גרם לכך?
“המי" הזה הוא מר פוטין נשיא רוסיה. זה לא בגלל שיש לו משהו אישי נגד נותן תחזית זו, אלא בגלל שהוא נאלץ להגיב לארועים, בצורה שאינה תואמת "קונספציה" שהייתה – וייתכן שעדיין קיימת – אצל מנהיגי "המערב" – דהיינו ארה"ב.
בפברואר 2014, אחרי הפגנות המוניות בעיר הבירה קייב של אוקראינה, הודח נשיא מכהן – נמלט לרוסיה. מר פוטין נשיא רוסיה, הזדרז לספח לרוסיה את חצי האי קרים שסופח לאוקראינה על ידי מנהיג ברית המועצות לשעבר חרושצוב. אז אוקראינה הייתה חלק מברית המועצות. באזור זה קיים בסיס ימי רוסי גדול, שמאפשר לרוסיה "לשלוט" בים השחור סמוך לגבולות רוסיה. מר פוטין, בניגוד להתנהגות צפויה שלו לפי "קונספציה" – דהיינו להשלים עם העלמות שלטון אוהד לרוסיה באוקראינה, ארגן משאל עם בחצי האי קרים והופה הוא הפך לחלק מרוסיה. לחיילי צבא אוקראינה ששהו באזור זה, הרוסים אפשרו "לחזור למשפחות שלהם". לא נורתה שום יריה.
היכן שכן נורו יריות והרבה, היה באזור דונבס במזרח אוקראינה. שם התחילה התקוממות של תושבים בעלי זהות רוסית. אלו לא רצו להיות נתינים של שלטון חדש באוקראינה. הם נהנו מתמיכה של צבא רוסי. לכן צבא אוקראינה, תחת שלטון חדש, לא יכול היה להשתלט על חלק משמעותי מאזור דונבס, שהיה בשליטת "הבדלנים".
לפי דיווחים גלויים, הדחת הנשיא המכהן באוקראינה נעשתה בתמיכה של הממשל בארה"ב. לפי דיווחים גלויים, גם במלחמת האזרחים בסוריה, “האופוזיציה" לממשל של הנשיא אסד, קבלה תמיכה של הממשל בארה"ב. כאשר היה נראה שמתקרב סופו של הממשל של הנשיא אסד – “הפתיע" מר פוטין נשיא רוסיה ושלח לסוריה יחידות של צבא רוסיה – כולל 50-60 מטוסי קרב. זה היה בספטמבר 2015. אלו בסיוע יחידות של ארגון חיזבאללה מלבנון “ומתנדבים” מאיראן, התחילו בצורה שיטתית – מצפון סוריה לדרומה, לכבוש את מעוזי "המורדים" בערים שונות.
בצפונה של סוריה – במחוז אידליב – נשארה מובלעת גדולה שבה 2-3 מיליונים "מתנגדי משטר" שגלו מהישובים שלהם. במזרחה של סוריה, סמוך למעוזי כורדים, נמצאות יחידות קטנות של צבא ארה"ב. אולם בשאר חלקי סוריה ממשיך להתקיים שלטונו של הנשיא אסד. כמו גם בסיס אווירי ובסיס ימי של צבא רוסיה. גם מדווח על יחידות של "מתנדבים" מאיראן ששוהות בסוריה.
הערה: פעולה דומה נעשתה על ידי הנשיא פוטין כאשר מנע את הדחתו של נשיא בלרוס – ניסיון שנעשה באמצעות הפגנות בעיר הבירה מינסק. הרוסים שלחו לבלרוס צוותים "טכניים" שהמשיכו להפעיל את תחנות הטלביזיה. כמו כן העבירו מסר לראשי שרותי הביטחון בבלרוס, שאם ינהגו כמו שנהגו עמיתים שלהם באוקראינה, הרוסים ישלחו כוחות שלהם "להנהיג ביטחון" בבלרוס. המסר הובן. מנהיגת האופוזיציה נמלטה מבלרוס.
מדינות המפרץ הפרסי הערביות, שבעבר התנגדו להמשך שלטונו של הנשיא אסד, איחוד האמירויות וערב הסעודית, הבינו את המסר של רוסיה ואיראן וחידשו קשרים דיפלומטיים עם סוריה.
מדוע התבדתה, עד כה, "התחזית" לגבי “משפחת אסד”? כיוון שבניתוחים של נותן "התחזית" למה שיהיה "המצב בסוריה", הוא לא צפה את ההתנהגות של מר פוטין נשיא רוסיה. הלה אחרי שנוכח בשנת 2014 , כיצד הממשל בארה"ב מנסה בצורה שיטתית לחסל "משטרים מקורבים לרוסיה", החליט לשים קץ "לשיטה" זו. תחילה בחצי האי קרים ובמחוז דונבס במזרח אוקראינה. אחרי כן בסוריה. אחרי כן בבלרוס. כעת הוא בתהליך להשלים זאת בשטחה של אוקראינה. (עוד לפני כן עשה זאת במחוזות הבדלנים בגאורגיה.)
ברור שלמנהיגי "המערב" הייתה/יש "קונספציה" לגבי אופי השלטון ברוסיה. כיצד הוא מתנהל ומה הן היכולות שלו. ייתכן שמנקודת המבט שלהם, “שלטון פוטין" ברוסיה, הוא "תופעה חולפת". אחרי שהוא "יחלוף", אז גם שלטונו של אסד בסוריה "יחלוף" ועוד ועוד.
ימים יגידו. אבל עד אז…
מה "השיג" עד כה המיזם לסיום שלטון משפחת אסד בסוריה?
כעת יש צבא רוסי, כולל מטוסי קרב וסוללות ליירוט מטוסים בשטחה של סוריה ואוניות של הצי הרוסי ליד חופי סוריה. כמו כן מיליציות צבאיות שמופעלות על ידי איראן. ברור שבשטחה של סוריה מתקיים "עורף לוגיסטי" של יכולות צבאיות לארגון חיזבאללה בלבנון. מדווח "שמישהו" מרבה לתקוף "תשתיות" כאלו בשטחה של סוריה. עד כה, לא השלטון בסוריה ולא שלטונות רוסיה, מנסים למנוע פעולות כאלו, מלבד בצורה "הגנתית" – יירוט של טילים "תוקפים".
מה יקרה אם תהיה מערכה צבאית גדולה של ישראל נגד ארגון חיזבאללה בלבנון?
הרי מטרה של פעילות כזו תהיה "לחסל יכולות צבאיות של ארגון חיזבאללה".
מה באשר "לעורף הלוגיסטי" שלו בשטחה של סוריה? תקיפות נרחבות ותכופות שם, עלולות לעודד חידוש פעילות של "מורדים" נגד שלטונו של הנשיא אסד. עד כדי סיכון שלטונו.
מה יעשה במקרה כזה הנשיא פוטין? “ישתתף בהגנת סוריה"?! זאת גם על ידי תקיפה של בסיסי חיל האוויר בישראל?!
הוא לא יעז. למה? כי זה בניגוד "לקונספציה"? הרי "בשביל זה יש באזור נושאות מטוסים של ארה"ב. כדי "להרתיע". את מי? את האיראנים? את הרוסים? את חיזבאללה?
אולי למעשה "להרתיע" "מגדלי תרנגולות" "בצפון" שיפסיקו להטריד את ממשלת ישראל "שתעשה משהו כדי שיהיה שקט לתרנגולות"?! זאת המטרה?!
מי/מה שגרמו להתבדות "התחזית" לגבי עתידה של "משפחת אסד", יצרו מציאות שיכולה גם לגרום לכך שממשלת ישראל וצה"ל ימשיכו להתכונן ולהערך ושוב להתכונן ולהערך וחוזר חלילה "להחזרת תושבי הצפון בבטחה". כול זה בגלל "שמומחים" סברו "שקרוב סופה של משפחת אסד". אולם הם "וגורמי מודיעין" לא צפו נכון את ההתנהלות של נשיא רוסיה.
לפעולות ותחזיות שמבוססות על "קונספציה" יכולות להיות תוצאות "בלתי צפויות". למשל, כמו בתמונה למטה.
טקס פתיחת שגרירות ערב הסעודית בדמשק – סוריה.

התמונה של מי תלויה על הקיר מעל הנואם שהוא שגריר ערב הסעודית בסוריה? האדם בתמונה הוא עדיין נשיא סוריה?
הערה: מה יקרה בחזית מול חיזבאללה?
אפשרות אחת היא, שהפוליטיקאים בישראל ינהגו כפי שנהגו הפוליטיקאים בארה"ב במלחמות בווייטנאם ובאפגניסטן.
יודיעו "ניצחנו". הראיה "שפרקנו את… יפסיקו את הלחימה בדרום ובצפון בתואנה שהושגה "עסקה" לשחרור חטופים.
אפשרות אחרת היא אסקלציה לצורך התמתנות. זו שיטה "מקובלת" כאשר מגיעים "למבוי סתום" בהתנהלות הנוכחית. כך נהגו ממשלות ישראל בסבבים ברצועת עזה וגם "במלחמת לבנון השנייה” מנסים זאת כבר כעת, בצורה מבוקרת בתקיפות בשטחן של לבנון וסוריה. אם “זה לא יעזור”, ייתכן שינסו כמה “ימי קרב” אלימים, בתקווה שהאויב יחליט “מספיק לי”. התוצאה של אסקלציה כזו, תלויה ביכולת/נכונות לספוג אבידות ובכ”ז להמשיך…
בכול מקרה נדרש שיהיה מי שיחליט לגבי "ההמשך". המי" הזה יתברר אחרי תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב. עד אז "ימשכו"…
נעלם גדול הוא, אם אז תהיה כבר אסקלציה במלחמה באוקראינה, שתגרום "למנהיגי "המערב", להוריד מסדר היום שלהם את "ההתקוטטות" באזור שלנו.
“המורכבות" הזו מבהירה מדוע בימינו הנבואה ניתנה רק לשוטים. גם כאשר מדובר במה שיקרה בשוקי הון.
המלצה לקניית זהב – סימן שלילי למחיר זהב?
לאחרונה חברת הברוקרים גולדמן – זקס פרסמה חוות דעת חיובית לגבי מחיר זהב. היא צופה שמחירו בתחילת 2025 יהיה כ-2700 דולרים לאונקיה. בהתאם לכך ממליצה על השקעה בזהב ומונה שלוש סיבות לכך. כמו כן הם צופים אפשרות לעלייה של כ-15% במחירו במקרה של הטלת "סנקציות פיננסיות". (כנראה על בנקים במדינות שמקיימות סחר עם רוסיה.)
“לשונות רעות" תאמרנה כי כאשר הם ממליצים לציבור "לקנות" – אחרי עלייה גדולה וממושכת במחיר – כנראה שהם עצמם "ערוכים למכור". להפך כאשר הם ממליצים למכור אחרי ירידה גדולה וממושכת במחיר. אלו כאמור "לשונות רעות".
האם המלצה זו היא איתות לירידה גדולה בקרוב במחיר זהב?
השימוש "בסימנים" כאלו לגבי מגמה צפויה במחיר, מבוססת על הנחה שקיים ציבור שהחלטות השקעה שלו מבוססות על המלצות של "מומחים".
אולם מה סביר שיקרה, כאשר "קונים" אינם מבססים החלטות שלהם על המלצות של "מומחים"? בייחוד כאשר אלו הם "קונים" בעלי אמצעים כה גדולים, שגם ברוקרים גדולים – פעילים בשוקי הון, אין להם אפשרות לשנות מגמה במחירים, כאשר הם פועלים בניגוד למה שמשתמע לכאורה "מהמלצות" שלהם?
נדייק יותר. מה סביר שיקרה כאשר "קונים" אינם תושבי מדינה שבה שבה פועלים "מומחים" אלו – אפילו כאשר מדובר במדינה כה גדולה בפעילות בשוקי הון כמו ארה"ב?
עד כה, “הציבור" בארה"ב ובשאר מדינות "המערב" אינו מגדיל השקעות בזהב. בוודאי שלא במידה משמעותית. זה מתבטא בעובדה שמזה תקופה ארוכה, לא "זורמים כספים" "לקרנות זהב" – כאלו שמחזיקות במטילי זהב. זה גם מתבטא בדשדוש במחירי מניות של חברות שפעילות בכריית זהב.
כלומר, העליות שהיו עד כה במחיר זהב – כעת כ-2500 דולרים לאונקיה – אינן נובעות "מקניות" של ציבור שחשוף להמלצות של "מומחים" – כלומר פועל לפי המלצות אלו.
לכן, למעשה ההמלצה שמוזכרת למעלה, היא למעשה המלצה להצטרף "כטרמפיסטים" לפעילות של "קונים" שאינם מושפעים בכלל על ידי המלצות של "מומחים" כאלו.
“הסיבות" לקנייה, שמונים אותן בהמלצה, הן למעשה כדי לצאת ידי חובה, כאילו יש "הגיון כלכלי" בקנייה כזו. זה נחוץ עבור "המשקיע הסביר" שזקוק לסיבה כדי "לקנות". גם כדי להיות "מכוסים" בפני רגולטורים.
למשל, אחת הסיבות שמוזכרות הן "קניות זהב על ידי בנקים מרכזיים". מדוע "קניות"? בגלל חשש מסנקציות פיננסיות וחשיפה לחובות של ממשלת ארה"ב. חששות שסביר שלא תעלמנה בקרוב.
אולם הם לא מסבירים מדוע יש חששות כאלו? סתם חוששים? מה קרה?
סביר שהסיבה "לחששות" היא "הכנות למלחמה". עם מי? עם ארה"ב. רוסיה ביבשת אירופה. סין באוקינוס השקט. סנקציות הן חלק ממלחמה.
סיבה אחרת, היא אפשרות לחדלות פרעון של ממשלת ארה"ב, בגלל גודל החובות שלה. זה חשוב בייחוד עבור זרים שמחזיקים סכומים גדולים בחובות של ממשלת ארה"ב וגם עלולים להיות במצב מלחמה איתה ו/או בקשרי מסחר עם “אויב" של ארה”ב. “טעימה" בענין זה נתנה עם "הקפאת" נכסי הבנק המרכזי של רוסיה, אחרי תחילת הלחימה באוקראינה בפברואר 2022.
ברור כי אם אלו הסיבות לקניית זהב, אז "הקונים" (מחוץ לארה"ב), אינם מושפעים מהמלצות של "מומחים" “במערב". כמו כן סביר שאלו הם "קונים" גדולים מאד. למשל ובייחוד בסין. כמו גם במדינות אחרות בהן יש אפשרות שהשלטונות יחליטו שלא "להישמע להוראות מוושינגטון".
לכן, ייתכן/סביר “שהסימן הקלסי" “מהמלצה" כזו אינו תקף כעת.
יחד עם זאת, ההצטרפות של "מומחים" בארה"ב בהמלצות לקניית זהב, למעשה "כטרמפיסיטים", יכולה לזרז מגמת עלייה במחירו, שקיימת גם בלי "המלצות" שלהם. זה יכול ליצור "בועות" זמניות במחיר זהב, כאשר אלו שמושפעים "מהמלצות" אלו "מצטרפים לחגיגה". זאת בייחוד בפעילות של ספקולנטים לטווח קצר, כמו Hedge Funds. אלו פועלות עם "מינוף פיננסי", כך שעבורן גם עלייה של 5-7 אחוזים במחיר זהב, יכולה ליצור תשואה גדולה להון שמושקע בהן. הן כידוע מצטרפות לכול "מגמה".
נדע בקרוב.
אומדן לקניית זהב בידי צרכנים בסין.
בחלק העליון של הגרף – שיעור מסך הצריכה בעולם.
בחלק התחתון של הגרף – קניות בטון ברבעון.

מהיכן יש לסינים דולרים לקנות זהב?
עודף מסחרי (סחר חוץ) של סין – נתונים חודשיים בביליוני דולרים. ציר ימני בכחול.
מחיר זהב – באלפים דולרים לאונקיה. ציר שמאלי באפור.
נתונים אחרונים – 8-24, עודף מסחרי 91 ביליון דולרים. מחיר זהב כ-2500 דולרים.
הנתונים לספטמבר 2014: עודף מסחרי 31 ביליון. מחיר זהב 1200 דולרים.

הערות: העודף המסחרי עלה "מדרגה" אחרי תחילת קוביד19 “והדפסת" טריליוני דולרים.
מחיר זהב עלה "מדרגה" אחרי תחילת הלחימה באוקראינה והטלת סנקציות פיננסיות ואחרות על רוסיה. העלייה במחיר זהב, למרות עלייה גדולה בשער הריבית הדולרי.
נתוני יצוא חודשיים מסין – ביליוני דולרים.

כול זה מתאפשר על ידי גידול בגרעון המסחרי של ארה"ב מתחילת קוביד19 – המימון לו "מהדפסת" דולרים. גירעון בביליוני דולרים בחודש.

כמות זהב ביתרות מט"ח של סין – כפי שמדווחת על ידי הבנק המרכזי של סין. אלפי טונות.
רבעון שני 2-2024 – 2260 טון. רבעון 3 2022 – 1950 טון.

הערה: אלו הנתונים שמפורסמים לציבור. שימו לב שהנתונים על גידול שנתי בהחזקת זהב על ידי הבנק המרכזי של סין, הם חלק קטן מאד מאומדן קניות זהב בשנה על ידי "צרכנים" בסין.
כאמור למעלה "ההמלצה" שמוזכרת שם היא למעשה הצעה להצטרף "כטרמפיסטים" להתנהלות של קוני זהב מחוץ לארה"ב. לאלו יש/תהיינה סיבות להמשיך לקנות זהב – סיבות שאינן רלבנטיות במישרין לתושבי ארה"ב.
בו בזמן שהבנק המרכזי של סין מגדיל החזקות בזהב, הוא ממשיך להקטין החזקות ישירות באג"ח של ממשלת ארה"ב. כנראה בעיקר על ידי הימנעות ממחזור של אג"ח שיוצאות לפדיון.
החזקות ישירות של אג"ח ממשלת ארה"ב בידי הבנק המרכזי של סין. ביליוני דולרים.
נתון אחרון: כ-800 ביליון דולרים.

“טרמפיסטים" על חיסכון לטווח ארוך "במזרח".
בהודו, קניית זהב היא צורה של חיסכון לטווח ארוך. “משהו" שמעבירים בירושה לדורות הבאים. כמו גם תחליף למה שידוע "במערב" "כקרנות פנסיה". למעשה זה מבטא מצב שבו "חיסכון פיננסי" אינו זמין ו/או שאין בו אמון על ידי ציבור גדול.
ממשלת הודו מנסה לשכנע ציבור להפקיד זהב "בפקדונות" בבנקים. למעשה להחליף השקעה/החזקה בזהב "בחיסכון פיננסי". זאת בניגוד לחוסר אמון בצורת חיסכון זו, במדינה כמו הודו.
ההתנהלות הזו בהודו, לא היה בה די כדי להשפיע על מגמה לטווח ארוך במחיר זהב. זאת בגלל מגבלה באמצעים כספיים בהודו לרכישת זהב, ביחס להצע שלו מתפוקה שוטפת ומצבירה קיימת.
הערה: חשוב. אין הכוונה לפעולה חד פעמית שבה קונים זהב. אלא כהתנהגות שיטתית לאורך זמן שבה חלק מהחיסכון השוטף משמש לקניית זהב. כמו שנהוג "במערב" “בהפרשות לקרן פנסיה".
לא כך הוא לגבי ההשפעה על מגמה במחיר זהב, אם בסין מתפתחת התנהלות דומה לזו שקיימת בהודו ביחס לחיסכון לטווח ארוך. כלומר, ירידה בנכונות לחסוך לטווח ארוך באמצעות "חיסכון פיננסי".
למעשה נטיה כזו הייתה קיימת כבר בסין. היא התבטאה בהשקעות בנכסי מקרקעין. זאת בתקופה שבה ערך נכסי מקרקעין – דירות – עלה ועלה…
אולם ככול שהתברר שמגמה זו אינה נמשכת, כמו גם פשיטות רגל של יזמי נדלן, מתברר שיש סיכונים גדולים בחיסכון לטווח ארוך בצורה זו. כיוון ששוקי מניות ומחירי אג"ח נתונים לתנודות גדולות וקיימות מגבלות על החזקת נכסים פיננסיים מחוץ לסין, כמו גם סיכונים פוליטיים בהחזקות כאלו, אין להתפלא אם ציבור בסין מתחיל להתנהל כמו ציבור בהודו.
בשונה מהציבור בהודו, לציבור בסין יש אמצעים כספיים בסכומים גדולים, במישרין ובאמצעות גופי השקעה, לרכוש זהב בצורה שיטתית – כצורת חיסכון לטווח ארוך – בכמויות שיכולות להשפיע על מגמה לטווח ארוך במחירו.
זו "המגמה" “שטרמפיסטים" “במערב" – כעת כנראה בעיקר קרנות גידור, מתחילים להצטרף אליה. זאת בייחוד אם יתברר שפסקה "מגמה אינסופית" של עליות במדדי מניות.
קרנות גידור מצטרפות לכול מגמה , כול עוד ברור הכיוון שלה ובתנאי שאין תנודות גדולות וממושכות במחיר בניגוד "לקו המגמה". אחרת הן חשופות להפסד "מפתיע" שאין "תקומה" ממנו.
לפי "המלצות" אחרונות, כנראה שמתחילה התנהלות כזו. תחילה זה יוצר "האצה" במגמה, כאשר "פותחים פוזיציות". אחרי כן זה יכול ליצור תנודות גדולות בתוך מגמה שקיימת גם בלי הפעילות שלהן. מגמה זו, כאמור למעלה, נקבעת מסיבות שאינן קשורות "להמלצות" “במערב".
הערה: השקעות בזהב בסין, בדומה להודו, יכולות להיות בעיקר בצורת "תכשיטים" שכוללים זהב. השקעות כאלו אינן "רגישות" למחיר זהב. אם מחירו עולה, אז קונים "תכשיט" שמכיל כמות קטנה יותר של זהב. העיקר הוא ששיעור מסוים מהחיסכון השוטף מופנה להשקעה בזהב במקום השקעה בנכס פיננסי. כול עוד שבסין נוצר חיסכון שוטף בסכומים בהם הוא נוצר כעת – ביטוי לכך יש בעודף המסחרי של סין – וכול עוד תגבר צורת התנהלות כזו, יהיה בה כדי להשפיע על המגמה במחירו של זהב. “תכשיט" – כזה שכמעט כול מחירו מבטא את ערך הזהב שכלול בו. אחרת, סביר שזו אינה צורה יעילה להשקיע בזהב.
זה יכול להימשך כול עוד אין גידול בתפוקה שוטפת של זהב "והמערב" – כעת בייחוד ארה"ב, גרמניה, צרפת, איטליה וקרן המטבע הבינלאומית, אינן מוכרות כמות גדולה מההחזקות שלהן בזהב. כפי שעשו בעבר.
ייתכן שהן "שומרות" על אפשרות כזו למצב שבו גם התושבים "במערב" יגיעו למסקנה שלא ניתן להסתמך -רק – על חיסכון פיננסי כאמצעי חיסכון לטווח ארוך. סימן לכך תהיינה ירידות גדולות במדדי מניות! בתרחיש כזה, בגלל גודל החיסכון השוטף כמו גם הצבר החיסכון הפיננסי "במערב", גם מכירות גדולות ממלאי זהב ברשות השלטונות כאמור למעלה, לא ישנו "מגמה". אולי "יעכבו" לתקופה מסוימת, תוך תנודות גדולות במחיר.
כול עוד הציבור "במערב" מוכן להמשיך בהתנהלות שבה עיקר החיסכון שלו לטווח ארוך נעשה באמצעות "מתווכים פיננסיים" ועדין אפשר לממן גרעונות תקציביים – ונובע מכך גרעון מסחרי – באמצעות שיווק "נכסים פיננסיים" לתושבים מחוץ לארה"ב, אין לשלטונות "במערב" סיבה למכור כמות גדולה מההחזקות שלהם בזהב. כאשר יהיה שנוי באלו, אז ייתכן שינקטו בפעולה כזו כדי למנוע/לדחות קריסה "במערכת פיננסית". למעשה אובדן אמון "בהתחייבויות פיננסיות", כולל ובעיקר של ממשלות. זו תהיה למעשה החלפת החזקה בידי ציבור של התחייבות פיננסית של ממשלה, בהחזקה בזהב.
סטגנציה כלכלית ממושכת היא תקופה שבה גדל הסכוי לתרחיש כזה. מדוע? כיוון שהמודל הכלכלי של חיסכון פיננסי לטווח ארוך, מבוסס על "צמיחה כלכלית" שבה גדלות ההכנסות הראליות של ציבור וגם של ממשלות. זה מה שמאפשר לעמוד "בהתחייבויות פיננסיות" לטווח ארוך. אם באזור שבו יש צמיחה כלכלית, חוסכים אינם מוכנים להחזיק בחיסכון לטווח ארוך בצורה של נכסים פיננסיים שמקורם באזור שבו אין צמיחה כלכלית, ספק אם יהיה ערך להתחייבויות פיננסיות לטווח ארוך באזור כזה.
זה מה שקורה ברמה של פרט שאין "צמיחה" בהכנסות שלו וברמה של ממשלה שאין צמיחה כלכלית “במדינה שלה”. נזכיר כי בהמלצה שמוזכרת למעלה, הם מציינים "חששות" ביחס לחובות של ממשלת ארה"ב. רק חובות שמוחזקים בידי זרים, או גם חובות שמוחזקים בידי אזרחי ארה"ב? כעת נראה שחששות כאלו משפיעות בעיקר על התנהלות של זרים.
עדין לא על ההתנהלות של תושבי ארה"ב, מלבד ספקולנטים לטווח קצר.
מטבעות זהב – מתקופה לפני כאלף שנים – שנמצאו בישראל בשנת 2020.

האם נחזור לתקופה "הברברית"? אם לא תימשך "צמיחה כלכלית אינסופית", יגדל הסכוי שכך יקרה.
גרמניה – מתכוננים לבחירות – למלחמה.
הבחירות הבאות לפרלמנט בגרמניה תערכנה ביום 28-9-2025. אלא אם יוחלט להקדימן.
פוליטיקאים בשלטון נוהגים "להתכונן לבחירות" ככול שמתקרב "המועד הסופי" שבו הן אמורות להערך.
“ההתכוננות" היא בין השאר ובעיקר על ידי כך שהם לפתע נוקטים בפעולות לגבי נושאים שמטרידים חלק גדול מציבור הבוחרים. פעולות שהם נמנעו מהן, כול עוד "מועד הבחירות הסופי" היה רחוק בעתיד.
נושא שמטריד רבים בציבור במדינות "מערביות" באירופה, הוא ממדי ההגירה למדינה.
אפילו במדינות כשבדיה ודנמרק, מעוז "לליברלים הומניים", מתרבים קולות שקוראים לשנוי במדיניות של דלת פתוחה למהגרים. בהולנד זה כבר קיבל ביטוי בתוצאות הבחירות האחרונות שם "ובהזזתו" של ראש הממשלה לתפקיד (לא נבחר) בארגונים כמו השוק המשותף ונאטו.
בגרמניה בטוי לחוסר שביעות רצון של הבוחרים ממדיניות דלת פתוחה למהגרים ניתן במשאלי בחירות לפרלמנט (אילו נערכו כעת בחירות…) ולאחרונה גם בתוצאות בחירות במחוזות בגרמניה.
במשאלי בחירות לפרלמנט, שלוש המפלגות שמרכיבות כעת את ממשלת הקואליציה בגרמניה, סובלות מירידה גדולה בתמיכה בהן. בייחוד מפלגת SPD שבמשך שנים רבות נחשבה "למפלגת שלטון" בגרמניה. (גרסה גרמנית של מפלגת מפאי/המערך/העבודה בישראל). שיעור התמיכה שלה בסקרים הוא כ-15% בלבד.
מפלגת FDP, לכאורה מפלגה ליברלית שמייצגת "עסקים", מר לינדר שעומד בראשה מכהן כשר האוצר בממשלת גרמניה, עלולה שלא לעבור את "אחוז החסימה" בבחירות הבאות.
זה כבר קרה לה בבחירות שנערכו בחודש האחרון בשני מחוזות בגרמניה, שבעבר נמנו על "גרמניה המזרחית". גם שתי המפלגות האחרות ששותפות כעת בממשלת גרמניה, למעשה "נעלמו" בבחירות אלו. בחירות בעוד מחוז צפויות בשבועות הקרובים.
כול אלו הם סימנים לאי שביעות רצון של בוחרים ממעשי הפוליטיקאים בשלטון.
אם כך מה הם מתחילים לעשות בנושא ההגירה לגרמניה?
לגבי "פליטים" מאוקראינה, מגבילים את הסיוע הכספי שניתן להם. יש גם הגבלות על אפשרות לניידות בין מחוזות שונים בגרמניה. כמו כן כוונה לשלוח את אלו שמבקשים הגנה (פוליטית וכדומה) בחזרה למדינה שאליה הגיעו לראשונה, לפני שהגיעו לגרמניה. למשל,פליטים מאוקראינה לשלוח לפולין, להונגריה, לרומניה.
כעת מגיעים לעיקר.
בחודש ספטמבר 2024 ממשלת גרמניה הודיעה על החמרת הביקורת לתנועה (פנימה) בגבולות גרמניה. זאת לתקופה של לפחות ששה חודשים. (אולי זה רמז שעד אז תוקדמנה הבחירות בגרמניה?!)
למה? כדי למנוע "הגירה בלתי חוקית".
המשמעות? בדיקת פספורטים בגבולות גרמניה. לא עוד תנועה חופשית בין מדינות שמשתייכות להסכם Schengen. אזרחי מדיניות אלו יכלו לנוע בחופשיות בין מדינות, כולל לגרמניה.
שרת הפנים של גרמניה אמרה שגרמניה הגיעה "לקצה גבול היכולת שלה" לקלוט מהגרים כאלו.
בעוד מפלגות השלטון בגרמניה, שכוללות את מפלגת הירוקים, נמנעו עד כה "מלסגור את גבולות גרמניה בפני מהגרים", מנהיג מפלגת האופוזיציה העיקרית בגרמניה, טוען שחוקי לנהוג כך וגם צריך לנהוג כך.
ברור שזו "הכנה לבחירות". אולם האם…
זו גם הכנה לאסקלציה בלחימה באוקראינה?
אם השלטון ברוסיה יגיע למסקנה שאין מנוס מלכבוש את כול שטחה של אוקראינה, ברור שזה ילווה "בהחשכה" של מקומות ישוב באוקראינה וכך "עידוד" למיליונים לנוע מערבה – תחילה לפולין.
תרחיש כזה, בשנת בחירות בגרמניה, יהיה אסון פוליטי למפלגות השלטון בה. ממשלת פולין אינה רוצה/מסוגלת לקלוט מיליונים נוספים בפולין. לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה חברתית. לכן הם "ישנעו" אותם לגבול עם גרמניה. מה תעשה ממשלת גרמניה, שבה שותפה מפלגת הירוקים? עלול להיווצר "אסון פוליטי" למפלגות השלטון.
ייתכן שהם כבר מתכוננים לתרחיש כזה. זה יצור "פיצוץ" ביחסים עם פולין (גם עם רומניה). משרד החוץ בפולין כבר מחה על פעולה זו של גרמניה. האם הפולנים יוכלו לבלום תנועה של מיליונים לתוך המדינה? האם שלטונות גרמניה יוכלו להימנע מקליטת מיליונים, ההפך ממה שעשתה בשעתו הקנצלרית מרקל?!
אין זה מפתיע שהקנצלר שולץ אמר שיש לסיים את הלחימה באוקראינה "עד סוף השנה". כלומר, להתחיל במו"מ.
האסון הכלכלי שעלול לקרות בגרמניה בתרחיש כזה, יהיה בנוסף לתהליך של דעיכה בפעילות כלכלית בגרמניה, שקיים כבר כעת.
חברת פולקסווגן בגרמניה.
החברה הודיעה לאחרונה על הצורך "בצמצומים", כולל סגירת לפחות שני מפעלים לייצור רכב בגרמניה. זאת, כדי "לאפשר את המשך פעילותה". היא מעסיקה כ-300 אלף עובדים בגרמניה.
כמו כן אמרה שבכוונתה לבטל את ההסכם שלה "לביטחון תעסוקתי" של עובדיה. זה יצריך מו"מ עם "מועצת העובדים". לזו יש ייצוג בדירקטוריון החברה.
הסיבות? קיפאון במכירות רכב באירופה. בו בזמן גידול עצום ביבוא רכב מסין, בייחוד רכב חשמלי, תחום שבו ליצרנים אירופאיים אין יתרון טכנולוגי על פני יצרנים בסין.
ארגון השוק המשותף כבר הודיע על כוונה להעלות את המכס על יבוא רכב חשמלי מסין.
הבעיה שלהם? חשש מתגובה בסין על מכירות רכב של יצרנים מאירופה. סין מהווה שוק עיקרי למכירות שלהם. חברות גרמניות גם הגדילו השקעות במפעלי רכב בסין.
הנכונות של הנהלת פולקסווגן להיכנס לעימות עם "מועצת העובדים" לגבי "ביטחון תעסוקתי", מעידה על צורך כלכלי וגם על מציאות פוליטית. החלשות משמעותית במעמדה של מפלגת SPD, לכאורה מפלגה שמייצגת את "העובדים" בגרמניה – מפלגה "סוציאליסטית".
עוד סימן על "קשיים כלכליים" באירופה, הוא נאום של מר דרגי, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של גוש היורו וראש ממשלה לעת מצוא של איטליה. הלה "לפתע" גילה סימנים לאפשרות של חוסר צמיחה כלכלית באירופה. לדבריו נדרשת פעולה של ממשלות כדי למנוע דשדוש בפעילות הכלכלית.
אנחנו יודעים מה סוג "הפעילות" שמציעים/עושים פוליטיקאים כמוהו: גידול עצום בתקציבי ממשלות וגידול עצום "בהדפסת" יורו. “ככול שיידרש". כך אמר ועשה בעת שהיה נגיד הבנק המרכזי של גוש היורו, נחלץ להציל שוקי הון מקריסה, בגלל "בעיות" במדינות כספרד ואיטליה.
העמיתים שלו בבנק המרכזי של גוש היורו כבר "פועלים". שוב הורידו את הריבית היומית ברבע אחוז. כעת 3.5%. תחזית צמיחה לגוש היורו בשנת 2024 היא פחות מאחוז אחד. לשנת 2025 1.4%. למעשה מדובר בסטגציה! מסביר את אי שביעות רצון בוחרים מקליטת מליוני מהגרים. גם את נאומו של מר דרגי על הצורך "בפעולות".
מה יקרה בגוש היורו – בשוק המשותף, אם בגרמניה תהיה קריסה כלכלית – פוליטית?
אל חשש. הם "ידפיסו" יורו "ככול שיידרש".
האם יש חשש "ליציבות פוליטית" בגרמניה? לא בעתיד הנראה לעין. אם יהיה צורך, אז שתי המפלגות "המסורתיות" – CDU, SPD שוב יקימו "ממשלת אחדות”, כמו שעשו בעבר, וביחד ימשיכו לצעוד לקראת "חור שחור" פוליטי.
מניית פולקסווגן – ביורו.

לאן הם יברחו – תושבי רוסיה – תושבי אוקראינה?
מדווח שנשיא ארה"ב אמור להחליט האם לספק לצבא אוקראינה טילים בעלי טווח לפגוע במטרות "בעומק שטחה של רוסיה". כמה עמוק? 300 ק"מ? 500 ק"מ? 1000 ק"מ?
המטרה? להקטין את היכולות הצבאיות והכלכליות של השלטון ברוסיה להמשיך לנהל את הלחימה באוקראינה. כמו כן "לצרף" את האוכלוסיה ברוסיה "לחווית המלחמה" וכך לערער את שלטונו של הנשיא פוטין.
מדוע אפשרות זו לא נדונה/בוצעה לפי שנתיים? כנראה בגלל חשש בהנהגת ארה"ב, שלפי חוק של ניוטון, שלכול פעולה יש פעולה נגדית ובעוצמה שווה, רוסיה "תגיב" על פעולה כזו.
לפני שנתיים, לא היה צורך בה – מבחינת הישרדותו של השלטון הנוכחי באוקראינה. כנראה שכעת זה נדרש כמו גם כדי להבטיח "שפוטין לא ינצח באוקראינה". מה שנראה כאפשרות סבירה כבר בעתיד הנראה לעין.
הנשיא פוטין אמר כי פעולה כזו משמעותה שארגון נאטו -בייחוד ארה"ב ובריטניה – מעורב ישירות בלחימה באוקראינה. כלומר נלחם ברוסיה.
“מומחים" מיד קפצו לזירה בהשערות כיצד רוסיה תגיב, האם בכלל תגיב, באיזו מידה זה יפגע צבאית/כלכלית ברוסיה, האם זה יגרום לסיום שלטונו של מר פוטין ושאר השערות.
הניסיון והיגיון פשוט מורים כי אם רוצים למנוע מאויב "לפגוע", אין מנוס מלסלק אותו מהשטח שבו הוא מנהל את הפעילות שלו. מר מדבדב, לשעבר נשיא רוסיה, אמר כי התגובה צריכה להיות לכבוש את כול אוקראינה, עד הגבול שלה עם פולין.
אנחנו יודעים מנסיון במלחמות קודמות, שהפצצות שמוגבלות "למטרות איכות" – נוהג חביב על ממשלות ישראל – בסופו של דבר הופכות – במכוון או "בהיגררות" – להפצצות על ריכוזי אוכלוסיה.
אלו גורמות לתנועה של אוכלוסין – למנוסה/פנוי מאזורי לחימה.
זה קרה כבר ברוסיה וגם באוקראינה.
לאן פונו מיליוני רוסים מאזור דונבס, מחירסון, מבלגורוד ולאחרונה מקורסק? לשטחה של רוסיה. אם תגברנה הפצצות באזורים מסוימים ברוסיה, לאן יפונו תושבים? לאזורים אחרים ברוסיה.
לאן פונו/נסו תושבי אוקראינה? לפולין, לגרמניה, לרומניה ולעוד מדינות באירופה.
אם התגובה של רוסיה תהיה הפצצות מסיביות בשטחה של אוקראינה, לאן ינוסו מיליונים מתושביה? שוב לפולין, לגרמניה, לרומניה ועוד. אלא שאז מספר הנמלטים עלול להגיע
ל-10-15 מיליון!
שיהיה בהצלחה לפולין "בסכסוך גבולות" שלה עם גרמניה.
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
מחיר זהב – 2578 (2503) דולרים לאונקיה.
מדד דאו גונס תעשייתי – 41394 (41563)
מדד נאסדק – 17683 ( 17713)
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 3.65% ( 3.91%.)
שער ריבית יומי ארה"ב 5.25%
מחיר נפט קל ארה"ב – 69 ( 73) דולר לחבית. ברנט באירופה – 72 (77) דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 1.57% (1.75%)
בסוגריים – הנתונים ביום 1 בספטמבר 2024.
שער חליפין ינים לדולר – 141.
מחיר זהב עלייה 3%. מדד דאו- יציב. מדד נאסדק – יציב. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב – ירידה בתשואה כרבע אחוז. תשואת אג”ח צמוד מדד ממשלת ארה”ב – ירידה 0.18 בתשואה. מחיר נפט בארה"ב ירידה כ-5% אחוזים, באירופה ירידה כששה אחוזים.
תחום תנודות במחיר זהב – 2503 עד 2580 דולרים לאונקיה.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
שערי ריבית – ין יפני.
אחרי "התקעות" ארוכה עם שער ריבית יומי בארה"ב של כ-5.25%, נראה כמעט וודאי שהשבוע הבנק המרכזי יוריד את שער הריבית היומי ב-0.25 -0.50 אחוז. סוף סוף. הבנק המרכזי של גוש היורו כבר הקדים אותו והפחית את הריבית ב-0.25% ל-3.5%.
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון 10 שנים כבר ירדה כ-1.35% מרמה של כ-5%. תשואת אג"ח צמוד של ממשלת ארה"ב ירדה כ-0.6% מרמה של כ-2.2% (תשואה ראלית מעבר להצמדה למדד מחירים לצרכן).
שער החליפין של הין היפני התחזק מרמה של כ-160 ינים לדולר לרמה של כ-140 ינים לדולר. תיסוף של כ-14%. זה קרה בזמן שהפער בין תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לאג"ח ממשלת יפן – פדיון 10 שנים – פחת בכ-1.05%. סביר אם כך "להסביר" את רוב התיסוף שחל בין היפני, בירידה בתשואה שבה נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב. ייתכן שחלק קטן מהתיסוף שהיה בין היפני, נובע מסגירת פוזיציות של משקיעים בארה"ב, שלוו ינים יפנים וקנו נכסים פיננסיים בארה"ב (אג"ח ומניות).
מדד ניקאי ביפן ירד כ-13% מרמה של כ-42000. כלומר "בהתאמה" לשיעור התיסוף שחל בין היפני.
כעת יש פער של כ-2.8% בין התשואה שבה נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב ואג"ח ממשלת יפן (0.85% לשנה לפדיון 10 שנים). בחשבון "פשטני", פער של כ-28% לתקופה של 10 שנים. (תשואה מצטברת גבוהה יותר לאג"ח ממשלת ארה"ב.) כלומר יידרש תיסוף בשער החליפין של הין היפני לרמה של כ-110 ינים לדולר, כדי לפצות על הפער בתשואות.
"הפתעה". זה היה בקרוב שער החליפין של הין היפני לקראת 2022, כאשר החל "מסע" העלייה בתשואה שבה נסחרו אג"ח ממשלת ארה"ב, מרמה של כ-1.3% עד לרמה של כ-5% לשנה לפדיון 10 שנים.
שער חליפין ין יפני לדולר – בכחול ציר שמאלי.
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון 10 שנים – בירוק ציר ימני.

מדד ניקאי עלה בתקופה זו כ-30% מרמה של כ-28000. שער החליפין של הין היפני פוחת בתקופה זו כ-27%. כלומר "טוחנים מים" במונחים של דולר ארה"ב.
כנראה "העוגן" הוא שער חליפין של כ-110 ינים יפנים לדולר. התנודות בשער החליפין של הין היפני ומדד ניקאי ביפן, משקפות את התנודות בפער בין התשואה שבה נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון 10 שנים ואג"ח ממשלת יפן לתקופה זהה. רוב התנודות בפער זה נובעות מתנודות בתשואה בה נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב. מיעוטן בכמות וגם בתקופה שבה זה קורה, נובעות משנויים בתשואה שבה נסחרות אג"ח ממשלת יפן.
כתבנו כבר על כך, שבגלל אפשרות להקדמת בחירות ביפן, סביר שהבנק המרכזי ביפן לא ימשיך להעלות את הריבית היומית וגם ספק אם ימשיך במדיניות שהצהיר עליה לגבי הקטנת החזקות באג"ח ממשלת יפן. מדיניות שממילא אמורה להתבצע בקצב איטי מאד. לכן, המשך הפעילות בתחום זה, יהיה תלוי בתשואה שבה תסחרנה אג"ח ממשלת ארה"ב. כעת כ-3.6% לשנה לתקופת פדיון של 10 שנים.
תשואה זו קיימת כאשר שער הריבית היומי בארה"ב הוא עדיין כ-5.25%. הצפי "המקובל" הוא שהבנק המרכזי יפחית אותו ב-1-1.25% עד סוף שנת 2024. כלומר, לרמה של כ-4%.
אולם כדי "להצדיק" תשואה של 3.6% באג"ח לפדיון 10 שנים, תידרש ירידה נוספת בשער הריבית היומי בארה"ב, אל מתחת לכ-3%. כבר במחצית הראשונה של שנת 2025.
כלומר, סדרה של הורדות ריבית גדולות יחסית בתוך כשנה אחת.
שימו לב בגרף למטה לירידה גדולה בשער הריבית היומי בתקופה בין ינואר 1970 למרץ 1971. תקופה שגם הוגדרה "כמיתון". אז התחיל עשור של סטגפלציה. תקופה שבה היה גרעון תקציבי גדול (וגרעון מסחרי) ותקופות ארוכות שבהן היה שער ריבית ראלי שלילי – בשער הריבית היומי שקיים הבנק המרכזי של ארה"ב.
שער ריבית יומי בארה"ב – 1969-1981

עד אוגוסט 1971 ממשלת ארה"ב המשיכה למכור זהב במחיר קבוע – מתחת ל-40 דולרים לאונקיה. זאת לפי "התחייבות" שהיתה לה בהסכם לאחר מלחמת העולם השנייה. כאשר זרים הגדילו את הביקוש להחזיק בזהב, בהובלת צרפת, היא ביטלה "התחייבות" זו. עד סוף העשור מחיר זהב עלה לכ-650 דולרים לאונקיה. עד שנגיד הבנק המרכזי שינה את המדיניות המוניטרית – לא עוד לקבוע את שער הריבית, אלא את "כמות הכסף". גם אם זה כרוך במיתון גדול. לזה נדרשה הסכמת נשיא חדש – רונלד רייגן.
מדד דאו ג’ונס בעשור של סטגפלציה.

כלומר, תחילת עשור זה התאפיינה בסרוב של זרים להמשיך להגדיל החזקת נכסים פיננסיים – שנוצרו בארה"ב – והעדפה להגדלת החזקות בזהב. זאת בזמן שממשלת ארה"ב המשיכה לקיים גרעונות שהלכו וגדלו בתקציבה, גרעון מסחרי ושער ריבית "נמוך" משעור האינפלציה.
שעור אינפלציה שנתי (מדי חודש) בארה"ב בעשור הסטגפלציה.

כלומר, היו תנודות גדולות בשער הריבית היומי וגם בשיעור האינפלציה. כמו גם במחיר זהב בתוך מגמה עולה במחירו. תנודות גדולות במדד מניות, תוך שחיקה ראלית בערכו.
כעת כנראה הגענו לתחילת סדרה של הורדות ריבית על ידי הבנק המרכזי בתואנה של ירידה בשעור האינפלציה. כלומר, הוא ממשיך במדיניות של קביעת שער הריבית, כמו שהיה בעשור של סטגפלציה!
כמובן "שהפעם זה אחרת". ייתכן שתהיה נשיאה – פעם ראשונה – ממוצא אתני "לא לבן" או נשיא ביליונר בתקופת כהונה שנייה אחרי הפסקה של 4 שנים. האם זה אומר "שחוקי הכלכלה" השתנו?! בגלל "בינה מלאכותית"?!
שתהיינה תנודות רווחיות לכולם.
—————————————————————-
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.