ספטמבר 2023.
ההתנהלות של שלטונות בתחום הצבאי/מדיני מבוססת על "השערות" שהם סגלו לעצמם ועל "ניחושים" על מה שיקרה על סמך "השערות" כאלו. גם ההתנהלות הנוכחית של מנהיגי "המערב" – בהובלת ארה"ב – מבוססת על השערות וניחושים.
כאשר השערה/השערות מתבדות, אז גם "הניחוש" שהיה מבוסס עליהן מתבדה. אז יש לכך "תוצאות בשטח".
לפני שנפרט מהן ההשערות והניחושים הנוכחיים במאבק של מנהיגי "המערב" על הגמוניה ("פרוט" שמבוסס על "השערה" שלנו), מקודם כמה דוגמאות מהעבר על השערות שהתבדו. והתוצאות מכך כבר ידועות.
פלישת נפוליאון לרוסיה – קיץ 1812:
- השערה: המלחמה תסתיים לפני חורף 1812/1813.
- ניחוש: אחרי שצבא צרפתי יכבוש את מוסקבה, האליטות של רוסיה – שלטון הצאר – תסכמנה לנהל מו"מ על תנאים "לשלום".
התוצאה: אומנם צבא צרפתי כבש את מוסקבה, אך שלטון הצאר הרוסי לא הסכים לנהל מו"מ על "שלום", המשיך להילחם בצבא הצרפתי עד שיחידות צבא רוסי – ביחד עם צבאות אוסטריה ופרוסיה "נכנסו לפריז".
מסקנה: כאשר השערה/ניחוש לא התאמתו, "יש לזה מחיר".
גרמניה – פלישה לפולין במלחמת העולם השניה:
- השערה: בריטניה וצרפת לא תכרזנה מלחמה על גרמניה אחרי שצבא גרמני פלש לפולין – ספטמבר 1939.
- ניחוש: גם אם תכרזנה מלחמה על גרמניה – לא תוכלנה לנצח את צבאה ותסכמנה לנהל מו"מ על תנאי "שלום חדש באירופה".
התוצאה: הכריזו מלחמה על גרמניה. אבל לא נקטו בפעולות צבאיות משמעותיות נגדה. לא הסכימו לנהל איתה מו"מ על "שלום". גרמניה נאלצה לכבוש את צרפת – קיץ 1940 – ולסלק ממנה את חיל המשלוח הבריטי. פתחה בהפצצות על בריטניה. אולם זו סרבה לנהל איתה מו"מ על "שלום". בריטניה הפכה לבסיס לצבאה של ארה"ב. חילות האוויר של בריטניה וארה"ב הפציצו בשטחה של גרמניה ובקיץ 1944 חזרו ושחררו את צרפת ואחרי כן פלשו לשטחה של גרמניה.
מסקנה: כאשר השערה/ניחוש לא התאמתו, "יש לזה מחיר".
גרמניה – פלישה לברית המועצות קיץ 1941:
- השערה: העם הרוסי – כעמים סלבים – הוא "גזע נחות" – אין לו יכולת צבאית וגם לא יכולת תעשיתית שנדרשת לניהול מלחמה נגד גרמניה.
- השערה: השלטון בברית המועצות יתמוטט ככול שצבאה של גרמניה יתקדם בשטחה של ברית המועצות.
- ניחוש: המלחמה תסתיים בניצחון גרמניה עד תחילת חורף 1941/1942.
התוצאה: צבא גרמני הגיע לפאתי מוסקבה, עיר הבירה של ברית המועצות. כבש שטחים עצומים משטחה של ברית המועצות והרג/פצע/שבה מיליוני חילים של ברית המועצות. אבל השלטון בברית המועצות לא התמוטט. המשיך להילחם עד שהצבא האדום – של ברית המועצות – כבש את ברלין באביב 1945.
מסקנה: כאשר השערה/ניחוש לא התאמתו, "יש לזה מחיר".
מלחמת קוריאה – פלישת צפון קוריאה לדרום קוריאה בקיץ 1950.
- השערה: סין לא תעז לשלוח צבא סיני לשטחה של קוריאה להילחם בצבא אמריקאי.
- ניחוש: אם "תעז", היא "תוכה שוק על ירך".
התוצאה: סין "העזה" וצבא ארה"ב נאלץ לסגת מכול שטחה של צפון קוריאה. ארה"ב נאלצה לנהל מו"מ ממושך על הפסקת אש בקוריאה. ממשיך להתקיים השלטון בצפון קוריאה. כיום יש לו נשק גרעיני וטילים שיכולים להגיע לשטחה של ארה"ב.
מסקנה: כאשר השערה/ניחוש לא התאמתו, "יש לזה מחיר".
המלחמה של צרפת "במורדים" בווייטנאם – 1954 – דיין ביין פו.
- השערה: הקמת מתחם צבאי צרפתי בדיין ביין פו , תמנע תנועת "חיילים"מורדים" וציוד לשטחה של ווייטנאם.
2. ניחוש: כך הכוח הצבאי הצרפתי העדיף יביס את "המורדים" בווייטנאם.
התוצאה: יותר מ-4000 חיילים צרפתים נהרגו ויותר מעשרת אלפים מהם נשבו בידי "המורדים". צרפת נאלצה להוציא את צבאה מוויטנאם. זו חולקה לשתי מדינות: צפון וויטנאם ודרום וויטנאם שהפכה למדינת חסות של ארה"ב. כך עד "תבוסת" ארה"ב במלחמתה בצפון וויטנאם .
מסקנה: כאשר השערה/ניחוש לא התאמתו, "יש לזה מחיר".
המלחמה של ארה"ב בצפון ווייטנאם – 1965- 1975.
- השערה: כול מה שנדרש הוא עוד "קצת" חיילים אמריקאים שישלחו לדרום וייטנאם ועוד "קצת" הפצצות בשטחה של צפון ווייטנאם.
- ניחוש: כך תחוסל היכולת הצבאית/פוליטית של צפון ווייטנאם להילחם בשלטון בדרום ווייטנאם.
התוצאה: מדי תקופה נשלחו עוד "קצת" חיילים אמריקאים לדרום ווייטנאם ונערכו עוד "קצת" הפצצות בשטחה של צפון ווייטנאם. כך עד שבשנת 1973 במסגרת "הסכם" בין ארה"ב לצפון ווייטנאם, ארה"ב הוציאה את כול צבאה מדרום ווייטנאם. כשנתיים לאחר מכן, צפון ווייטנאם השלימה את כבושה של כול דרום ווייטנאם.
מסקנה: כאשר השערה/ניחוש לא התאמתו, "יש לזה מחיר".
ישראל מלחמת יום כיפור – קיץ 1973.
- השערה: הן – מצרים וסוריה – מכירות את היכולת של צה"ל.
- ניחוש: הן לא תעזנה לפתוח במלחמה נגד ישראל, שצבאה בסיני היה על גדות תעלת סואץ. אם "תעזה" הן תוכינה "שוק על ירך".
התוצאה: הן "העזו". הצבא הסורי נאלץ לסגת מכול שטחה של רמת הגולן שבשליטת ישראל ועוד "מובלעת" בשטחה של סוריה. בסיני, צה"ל כבש שטחים ממערב לתעלת סואץ וכיתר ארמיה של הצבא המצרי בסיני. למעשה נקלע "למלחמת התשה" חדשה. השלטון בישראל "חולץ" על ידי "הקשיש" – אז צעיר – מר קיסינג'ר – שכפה הפסקת אש ובהמשך נסיגה מהשטחים ממערב לתעלת סואץ. בהמשך, נסיגה מכול שטחי סיני תמורת "הסכם שלום" עם מצרים.
מסקנה: כאשר השערה/ניחוש לא התאמתו, "יש לזה מחיר".
יש עוד דוגמאות, למשל המלחמה של ארה"ב באפגניסטן. אולם כעת למלחמה של "המערב" ברוסיה ובסין על הגמוניה.
המלחמה על הגמוניה – ארה"ב נגד רוסיה וסין.
- השערה: ברוסיה יש הנהגות אזרחיות/צבאיות/תעשייתיות מושחתות.
- ניחוש: לרוסיה אין יכולת צבאית/כלכלית להתמודד עם "המערב".
- השערה: כול מה שנדרש הן סנקציות כלכליות/פיננסיות ללא תקדים על רוסיה.
- השערה: רוסיה "מבודדת בעולם" – פוליטית/כלכלית/צבאית.
- השערה: סין לא "תשתף פעולה" כלכלית/צבאית עם רוסיה.
- ניחוש: בעוד "זמן קצר" תהיה ברוסיה התמוטטות צבאית/כלכלית ויוחלף השלטון.
- השערה: לסין אין יכולת מדעית/טכנולוגית להשתוות "למערב" בתחומים כמו צ'יפים.
- השערה: כול מה שהאליטות בסין רוצות הוא "לעשות עסקים וכסף".
- השערה: סנקציות על אספקת "טכנולגיות/מוצרים" לסין ישאירו אותה עם יצור "כפכפים".
- ניחוש: סין לא תעז להתעמת עם צבא אמריקאי.
- ניחוש: הכלכלה הסינית "תתמוטט" ויוחלף בה השלטון הנוכחי בשלטון של טייקונים.
התוצאה: מסופר שכאשר מנהיג המפלגה הקומוניסטית/סין נשאל מה דעתו על המהפכה הצרפתית, הוא ענה: "עדיין מוקדם לשפוט".
ברור שעדין מוקדם לשפוט על תוצאת המלחמה על הגמוניה בין ארה"ב לרוסיה וסין.
אין טעם להיכנס "לויכוחים" על השערות וניחושים. אנחנו עוסקים רק "בתוצאות בשטח".
למשל, בתעשיית הרכב ברוסיה שלמעשה שותקה אחרי "נטישת" החברות "המערביות", דווח שבחודש אוגוסט 2023, מכירות רכב חדש עלו על מאה אלף יחידות – עליה מתמשכת מזה 4 חודשים. בקצב הנוכחי הן תגענה לרמה שהייתה לפני "נטישת" חברות רכב "מערביות". מי ממלא את מקומן? חברות רוסיות וסיניות. אלו עובדות ולא השערות וניחושים.
למשל, אין לרוסיה יכולת לייצר טילים – מדי יום היא ממשיכה לשגר טילים לכול רחבי שטחה של אוקראינה. אלו עובדות ולא השערות וניחושים.
למשל, רוסיה "מבודדת" – רוסיה מיצאת להודו 1.5-2 מיליון חביות נפט ביום, לעומת כמות אפסית לפני כשנתיים. אלו עובדות.
למשל, הסחר בין רוסיה וסין כעת הוא יותר ממאה ביליון דולרים בשנה (בכול כיוון) וממשיך לגדול. אלו עובדות.
למשל, סין לא תוכל לייצר צ'יפים "מתקדמים". חברת הוואי הודיעה על חידוש מכירות של טלפונים סלולרים שכוללים צ'יפים "מתקדמים". אלו עובדות.
רוסיה/סין/צפון קוריאה ממשיכות "בתרגילים/סיורים" צבאיים משותפים. אלו עובדות.
אם כך, עדין מוקדם לשפוט. אנחנו מתייחסים רק לעובדות.
אולם על סמך ניסיון העבר, כאשר השערות/ניחושים מתבדים, "יש לכך תוצאות". לכן, סביר לעקוב ולבחון אלו השערות/ניחושים מתבדים.
כי תהיינה לכך "תוצאות". אנושיות/מדיניות/כלכליות/פיננסיות.
ברור כי יש הבדל בהשפעת "התוצאות" על "המשערים/מנחשים", כאשר העימות הצבאי/כלכלי הוא עם מדינה "קטנה/נחותה", או עם מדינה/מדינות גדולות בעלות עוצמה צבאית/כלכלית משמעותית.
אז ממשיכים לעקוב – אחרי העובדות.
כך זה התחיל בשנת 1964 בוויטנאם: עם השערות וניחושים.
מר ג'ונסון המנוח, נשיא ארה"ב, מודיע על פעולה צבאית "מוגבלת" נגד מטרות בצפון ווייטנאם.
בחודש מרץ 1968, הוא הודיע שלא יתמודד לתקופת כהונה נוספת בבחירות לנשיאות בחודש נובמבר 1968. זאת בגלל "המחלוקת" בציבור בארה"ב לגבי המשך המלחמה בווייטנאם. נבחר כנשיא מר ניקסון המנוח. בתחילת 1973 הוא הוציא את הצבא האמריקאי מווייטנאם. שנתיים אחרי כן, צפון ווייטנאם השלימה את הכיבוש של דרום ווייטנאם. "פרט קטן": לצפון ווייטנאם לא הייתה יכולת להגיב על הפצצות של ארה"ב בשטחה, על ידי הפצצות בשטחה של ארה"ב.