המלחמה על הגמוניה כלכלית
ארה"ב נגד סין ורוסיה
ברור שהמלחמה על הגמוניה כלכלית נועדה גם להחליש את היכולות הצבאיות של סין ורוסיה. כמו כן להחליש את התמיכה הציבורית בשלטונות הנוכחיים בסין וברוסיה. "הארגון" החברתי/פוליטי שנקרא ברית המועצות קרס בגלל חולשתו הכלכלית. בגלל אי היכולת של השיטה הכלכלית הקומוניסטית "לספק" רמת חיים הולמת ביחד עם יכולת צבאית כנדרש "ממעצמה".
סין ורוסיה עברו לשיטה כלכלית של "משק מעורב", שבו יש מקום לבעלות פרטית על נכסים וליוזמה עסקית פרטית, מלבד בסקטורים שהשלטון סבור שהם חיוניים "למדינה".
"הנעלם" הוא, האם "במשק מעורב" שבו אין חופש פוליטי/חברתי כפי שאמור להיות במדינה "דמוקרטית", ניתן "לספק" רמת חיים הולמת לציבור, ביחד עם יכולת צבאית שהולמת "מעצמה", אם לא בממדים גלובלים חובקי עולם, לפחות בממדים אזוריים.
הזמינות של נשק גרעיני בכמויות גדולות, עלולה לשלול מיכולת כלכלית, את ההשפעה שיכולה להיות לה על יכולת צבאית אפקטיבית, בהעדר נשק גרעיני. סביר שבגלל הזמינות של נשק גרעיני, השלטונות בארה"ב, ממקדים את המאבק לשימור הגמוניה, בתחום הכלכלי. מתוך הנחה/חשש שלא ניתן יהיה למצות הגמוניה צבאית קונבנציונלית, גם אם קיימת כזו.
אולי יהיו כאלו שמסכימים עם מה שאמרה נשיאת נציבות השוק המשותף בחודש ספטמבר 2022:
https://www.youtube.com/watch?v=R-g6jY8DI3c
אם כך, זהו בזבוז זמן לעסוק ביכולות הצבאיות והכלכליות של רוסיה.
המלחמה הכלכלית של ארה"ב ברוסיה ובסין גורמת לשנויים בפעילות כלכלית/עסקית במדינות אלו וגם "במדינות "במערב". רבים משנויים אלו הם חסרי היגיון כלכלי/עסקי ונגרמת ירידה ביעילות/רווחיות של פעילות כלכלית. יש שנויים בתנועות סחר בין מדינות, במקומות יצור של מוצרים ובהסדרי תשלומים בין מדינות. יהיה קשה וייתכן בלתי אפשרי לשנות זאת, גם אם יסתיים העימות הנוכחי בין ארה"ב לרוסיה-סין. לכך תהיה השפעה על הרווחה הכלכלית במדינות שונות, כולל "במערב" ועל הכדאיות הכלכלית בפעילות של עסקים שונים. יהיו כאלו – "במערב" – שיתעורר ספק באשר להמשך הכדאיות העסקית בפעילות שלהם. אזהרה: מאמר ארוך ומשעמם.
חברת אינטל – ייצור צ’יפים בארה"ב – איוולת של פוליטיקאים?
חוברת למשקיע 3-3-2023. כולל עדכון אוגוסט 2023. כולל קישורים לגרפים של מניות חברות לייצור צ'יפים.
בחודש ספטמבר 2022, מר ביידן נשיא ארה"ב, נכח בטקס במדינת אוהיו – ארה"ב, לציון "תחילת עבודות" של חברת אינטל לבניית מפעלים לייצור צ’יפים. זאת בהשקעה ראשונית של כ-20 ביליון דולרים…משקיעים במניות של החברה אמורים להחליט האם השקעות אלו תבאנה בעוד 3-4 שנים לתזרים מזומנים חיובי לחברה? זו שאלה נכבדה. שהרי אם זו השקעה "טובה", מדוע נדרשת "עזרה ממשלתית" כדי לבצע זאת? חסר "הון סיכון" בארה"ב? אם השקעה כזו נעשית רק בגלל "סיוע ממשלתי", זה מעלה ספק באשר לכדאיות הכלכלית שלה…השוק הגדול בעולם לצ’יפים הוא בסין! סביר שהגידול העיקרי בצריכה יהיה באסיה! …תהיה יכולת ייצור בארה"ב בלי צרכנים למכור להם את התוצרת? מלבד משרד ההגנה של ארה"ב וחברות לייצור נשק בארה"ב?
לפני 2-3 שנים ארה"ב "הכריזה מלחמה" על חברת Huawei מסין…מה עשתה/עושה חברת Huawei בתגובה "למערכת הסנקציות" שהוטלו עליה? מה הם בונים?…למה מנסים למנוע מכירת ציוד DUV/חומרי photoresist לסין? מה עושים בסין בתגובה לסנקציות של ארה"ב? החשיפה של חברת אפל לפעילות בסין. הערת עורך: בחוברת בחודש אוגוסט 2023, "מוסבר" כיצד עתוי פעולה צבאית של סין נגד טייוואן, כנראה תלוי "בהוכחה" שנכשלה מלחמת הצ'יפים של ארה"ב בסין.
מהי המטרה של מטילי הסנקציות על Huawei? שלא תוכל לייצר מוצרים באיכות של חברות מובילות "במערב". כיצד? שתחוסל הפעילות של חברת הבת שלה HiSilicon ושכול החברות בסין תאלצנה לקנות צ’יפים מחברות מובילות "במערב". כלומר, כול עוד "המערב" מרשה למכור להן צ’יפים. מה עשתה Huawei ? ראשית חילקה בונוס בסכום של חודש משכורת לכול העובדים שלה והודיעה שתגדיל את הסכום שמוקצה "למחקר ופיתוח". כלומר הוחלט לשמר, במידת האפשר, את העובדים שחיוניים להתפתחות עתידית של החברה. כיצד? …כמו לומר לטייס שהטיס מטוסי נוסעים: כעת תטיס מטוסי מטען עד ששוב תוכל להטיס מטוסי נוסעים אחרי סיום קוביד 19…
הקטנת החזקות באג"ח ממשלת ארה"ב – קנית זהב.
חוברת למשקיע 23-12-2022. עדכון אוגוסט 2023.
כחלק מ"הכנות למלחמה", הבנק המרכזי של רוסיה במשך תקופה ארוכה הקטין את ההחזקות (הישירות?) שלו באג"ח של ממשלת ארה"ב. לפי דיווחים אחרונים, מזה זמן, הבנק המרכזי של סין מקטין את ההחזקות (הישירות) שלו באג"ח של ממשלת ארה"ב. כעת פחות מאלף ביליון דולרים. כמו כן יש "שמועות" שהוא הגדיל את ההחזקות שלו בזהב – לפי "שמועה" אחרונה קנה 300 טון זהב ברבעון הקודם. (כ-9 מיליון אונקיות – שווי נוכחי כ-16 ביליון דולרים.) הסיבה? חשש מ"הקפאות/החרמות" בידי "המערב"
מוצהר בגלוי שהמטרה של "מצור כלכלי" על רוסיה, היא "להביא להתמוטטות הכלכלה הרוסית" וכך לגרום לשנוי "בהתנהגות שלה"…מטילי הסנקציות טענו/טוענים שאינטרסנטים כלכליים ברוסיה (אוליגרכים?) יגרמו לשנוי במשטר ברוסיה. זאת ככול "שתיחלש הכלכלה הרוסית"…ברוסיה נוצרים כוחות כלכליים (אינטרסים) שאינם רוצים שהיא תשנה את "ההתנהגות שלה". כלומר, הם "רוצים שתמשכנה סנקציות כלכליות על רוסיה"…למה חשוב לבחון האם "סנקציות מחלישות את רוסיה"? סנקציות "שנכשלות" עלולות "להסתיים" במלחמה!
יתכן שאופי הפעילות הצבאית של רוסיה בשטחה של אוקראינה קשור להתקדמות של רוסיה בהחלפת יבוא של מוצרים "מהמערב" בייצור מקומי ובסחר עם מדינות "ידידותיות”. גם בביסוס קשרי מסחר ויחסים דיפלומטיים עם מדינות "ידידותיות”. זה נדרש כיוון "שתמונות" של מיליוני תושבים נמלטים מאוקראינה, ככול שצבא רוסי יתקרב לגבולות של אוקראינה עם פולין ורומניה, תגרומנה ללחץ אדיר "מהמערב" על מדינות "ידידותיות" להפוך למדינות "עוינות" לרוסיה. חשוב מבחינתה של רוסיה, “שלחצים" כאלו, אם וכאשר יקרו, יהיו כאשר הצליחה להחליף חלק משמעותי/חשוב מייבוא של מוצרים לרוסיה בייצור מקומי. כמו כן כאשר כבר יש לה יחסי מסחר משמעותיים עם מדינות "ידידותיות".
“מודל הסנקציות" שהוטלו על רוסיה, נועד ליצור "כוח כבידה", שישתק את "תנועת הכלכלה" הרוסית… מה עשו/עושים ברוסיה בתגובה לסנקציות כלכליות?.. היכן "שיש אפשרות לרווח", תהיה יוזמה פרטית לספק ביקושים. ההון שנדרש לכך יימצא בתחליף לקניית קבוצות כדורגל "במערב" וכדומה… מחכים להגיע "למהירות מילוט", בייחוד בסקטורים "אסטרטגיים". אז אפשר יהיה להעמיד במבחן את "המסורת" לפיה נוהגים פוליטיקאים בארה"ב. מתי? לקראת סוף שנת 2023.
"מודל הסנקציות הפיננסיות" שמופעל על ידי ארה"ב ובנות בריתה, "מתעלם" ממציאות כלכלית שבה מדינות יכולות לסחור ביניהן. כאשר הסנקציות נוגעות למדינות גדולות שיש להן מגוון גדול של "מה למכור" ומה לקנות", הן יכולות לבצע עסקות ביניהן בלי שימוש בדולר אמריקאי. זה אינו פשוט, אולם אינו בלתי אפשרי. בייחוד כאשר מדינות רבות משתייכות לקבוצת "מוכי הסנקציות" ו/או שאינן משתתפות ביישום הסנקציות. ככול שתגבר ותתפשט התנהלות כזו בסחר בין מדינות, סביר לצפות לעליה בשער הריבית הראלי במדינות "המערב" שמטילות סנקציות. לכך תהיה השפעה מהותית על פעילות בשוקי הון ותמחור נכסים ראלים ופיננסיים. אזהרה: מאמר ארוך ומשעמם.