המלחמה על הגמוניה פיננסית
הבנק המרכזי של ארה"ב נגד "חוקי הכלכלה"
"משהו" משונה קורה מאז שנת 2022 בתשואות של אג"ח צמודות למדד של ממשלת ארה"ב במקביל לעליות במחיר זהב. האם גרף זה יכול "לבשר" על סופה של "ההגמוניה הפיננסית" הנוכחית בעולם?!
חידוש עליות במדד מחירים בארה"ב עוד לפני הבחירות בנובמבר 2024.
חוברת למשקיע 4-2-2024.
נתחיל בקוראים בקלפים.
יש "ממצא סטטיסטי" לגבי שוקי מניות בארה"ב לפיו, אם בחודש ינואר בשנה מסוימת, מדדי המניות העיקריים עלו לפחות ב-2 אחוזים, אז "כמעט בטוח" שבאותה שנה תהיינה עליות – אפילו משמעותיות – במדדי מניות בארה"ב.
בינתיים בעולם האמיתי קורים דברים, שמראים על כך שהבנק המרכזי של ארה"ב עלול להיות מופתע מחידוש עליות מחירים עוד לפני הבחירות בחודש נובמבר 2024.
שער החליפין של הין היפני – הקשר לסטגפלציה "במערב".
חוברת למשקיע 10-12-2023.
כעת כאשר "כולם" משוכנעים שבקרוב הבנק המרכזי של ארה"ב יוריד הרבה ומהר את שער הריבית היומי, “נזכר" נגיד הבנק המרכזי של יפן לדבר על אפשרות שהוא יפסיק לנהל מדיניות של ריבית אפסית ביפן ויתחיל להעלות את שער הריבית. כמובן שזה יהיה תלוי "בנסיבות".
זה מוזר. הרי אם שער הריבית היומי בארה"ב "ירד הרבה ומהר" לא תהיה סיבה להמשך תהליך של פיחות בשער החליפין של הין היפני ואז מדוע "לפתע" יעלו את שער הריבית ביפן – בניגוד למדיניות שבה נקטו במשך תקופה ארוכה?!
האם יפן "תאותת" על קריסת ההגמוניה הפיננסית.
חוברת למשקיע 18-9-2023.
מאז שנת 2008/2009, בטוי להגמוניה פיננסית של הבנק המרכזי של ארה"ב , היה "ביכולתו" לקבוע שער ריבית אפסי לתקופות ממושכות. זאת בלי שבו בזמן תהיה מגמה ממושכת של עליה במחירי סחורות – אנרגיה, מזון, מתכות תעשיתיות.
זה "אפשר" לבנק המרכזי של יפן – מדינה שזקוקה ליבוא גדול של סחורות כאלו – לקיים מדיניות ריבית אפסית, לא רק בריבית היומית, אלא גם בתשואה שבה נסחרות אג"ח ממשלת יפן לפדיון אחרי 10 שנים. דהיינו תשואה שנתית אפסית.
זאת כול עוד אין פיחות מתמשך משמעותי בשער החליפין של הין היפני לעומת דולר אמריקאי.
בתקופה של כעשרים וחמש שנים אחרי סיום מלחמת העולם השנייה, הגמוניה כלכלית ופיננסית של ארה"ב בעולם הייתה מבוססת על יכולות כלכליות של ארה"ב ביחס לשאר מדינות העולם. אולם מאז שנות השבעים של המאה הקודמת, אחרי שיקום משקים באירופה ובאסיה, יותר ויותר מהגמוניה כלכלית/פיננסית זו, מבוססת על "הגמוניה צבאית". סביר שאנחנו בתהליך שבו הגמוניה צבאית זו עומדת/תעמוד למבחן במזרח אירופה וגם במזרח אסיה. באותה עת. כישלון של ארה"ב "במבחנים" אלו עלול – מבחינתה – לזרז תהליך של חיסול "הגמוניה פיננסית" שלה.
מה הייתה התוצאה של השקעה בקרן אג"ח "זבל" במשך עשר השנים האחרונות?
חוברת למשקיע 6-1-2023. עדכון אוגוסט 2023.
בתקופה שבה בנקים מרכזיים הנהיגו ריבית "אפסית", הציעו לציבור להשקיע בקרנות "פרטיות" – גם כאלו "באיכות נמוכה". הטענה הייתה שפיזור ההשקעה באג"ח של "הרבה" חברות, מקטין את הסיכון ובו בזמן אפשר יהיה לקבל תשואה גבוהה יותר מהשקעה "בטוחה" כמו אג"ח ממשלה. אנחנו בוחנים תוצאה של השקעה כזו בקרן אמריקאית של אג"ח "זבל". אין הפתעות. הפסד ראלי גדול למשקיעים.
האם שערי ריבית בארה"ב מורים על מיתון כלכלי "בקרוב"?
חוברת למשקיע 17-2-2023.
עדכון אוגוסט 2023.
פעילים בשוקי הון – בארה"ב – נוהגים להתייחס לתופעה שבה שער הריבית היומי גבוה משערי ריבית לטווח ארוך, למשל 10 שנים – תופעה שמכונה"היפוך עקום התשואה" – כסימן לכך שצפוי "מיתון" בקרוב ולכן הבנק המרכזי יתחיל להוריד הרבה ומהר את שער הריבית היומי. "נהוג" שבמצב כזה, מדדי מניות מתחילים לעלות עוד לפני שברור "שיש מיתון". נראה שכך קורה כעת. "הפתעה" תהיה שאין "מיתון" כללי, אלא "מיתון מתגלגל" בסקטורים שונים במשק. בו בזמן תתחיל שוב "זחילה" למעלה במחירי סחורות – אנרגיה, מזון, מתכות תעשיתיות. סביר שזה יעכב החלטות להוריד הרבה ומהר את שער הריבית היומי ובו בזמן תימשך "זחילה" למעלה בשער הריבית לטווח ארוך.
ארה"ב – שער ריבית יומי בנק מרכזי – שער ריבית לטווח ארוך – מה תהיה ההפתעה?
חוברת למשקיע 9-7-2023.
כיצד הבנק המרכזי של ארה"ב "מנהל" את המערכת הפיננסית בארה"ב ובעולם. מדוע ירידה בשיעור האינפלציה בארה"ב, לא תביא לירידה בשערי ריבית בארה"ב. כיצד איבוד "הגמוניה פיננסית" בעולם, ימנע ירידה בשערי ריבית בארה"ב. סימנים שכבר קורה כך. ההשפעה של סטגנציה כלכלית על "חדלות פירעון" בסקטור הפרטי וגם בסקטור הציבורי. כיצד זה יתבטא בסקטור הציבורי. כאמור בטוי לחיסול "הגמוניה פיננסית" בעולם. יתכן בתהליך ממושך משנת 2024. אזהרה: מאמר ארוך ומשעמם.
"בשכונה" שלנו:
ישראל – אספקת חשמל "בסיוע כוחות הביטחון".
חוברת למשקיע 21-1-2024.
כאשר דורות של רמטכ"לים פעלו כדי להפוך את צה"ל "לצבא קטן וחכם", האם איזשהו "מוכר קישואים" בשוק העז לשאול, האם זה נכון לפרק חטיבות שריון וח"יר כמו גם יחידות ארטיליריה וחטיבות שמיועדות להגן על "מרחבים" גיאוגרפים סמוך לגבולות ישראל וגם הרחק מגבולות ישראל?!
מסקנה? אל "למוכרי קישואים" בשוק להטיל ספק בתובנות של אנשים אלו.
כך גם לגבי אלו שקבלו/מקבלים החלטות לגבי "משק החשמל" בישראל.
ישראל – שער החליפין – חזרה למגמה.
חוברת למשקיע 12-11-2023.
בחוברת הקודמת, הערכנו כי אם ישראל לא תמצא עצמה במלחמה "ממושכת" – בעיקר גם עם חיזבאללה בלבנון – לכאורה אין סיבה להמשך פיחות השקל (אז היה 4.08 שקלים לדולר).
דווח שבנק ישראל מכר בחודש אוקטובר כ-8 ביליון דולרים – לצורך “מיתון" שיעור הפיחות בשער החליפין של השקל. מכירת מט"ח נעשית כדי להימנע מהעלאת שער הריבית בשקל. בנק ישראל הודיע שימכור עד 30 ביליון דולרים וכמו כן "ילווה" לבנקים מקומיים 20 ביליון דולרים.
אותם "אנשים" שהחליטו שאפשר "להגן" על תושבי "עוטף עזה" באמצעות "חומה" ואין צורך בנוכחות קבועה של "הרבה" חיילים באזור זה, גם החליטו לבסס את רוב יצור החשמל בישראל על אספקה שוטפת של גז משני שדות גז ליד חופי ישראל.
“אספקה שוטפת", כיוון שאין אפשרות מעשית – ואין כדאיות כלכלית – בהקמת מצבורים/מלאים של גז בשטחה של ישראל. לכן, נדרשת "אספקה שוטפת" – דהיינו בלי הפסקה ממושכת בהפקת גז. כלומר, הפסקת הפעילות של אסדות להפקת גז.
ישראל – שער החליפין – השפעת המלחמה.
חוברת למשקיע 29-10-2023.
לכאורה אין סיבה להמשך פיחות שער החליפין של השקל (כעת 4.08 שקלים לדולר). הרי מובטחת תמיכת הממשל והקונגרס בארה"ב במתן סיוע לישראל. כעת 14 ביליון דולרים. אחרי כן עוד… ככול שיידרש. אז למה שיהיה פיחות של השקל?
ראשית, יש “יידרש" לכסוי גידול בגרעון השוטף בתקציב הממשלה. מילא. זה "קטן" על הקונגרס של ארה"ב – ידפיסו "עוד קצת דולרים". אם כך לכאורה, זו אינה סיבה לפיחות השקל. שנית, יש "יידרש" לכסוי גירעון בתנועות הון.
השפעת המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי בארה"ב על פעילות כלכלית בישראל- יתרות מט"ח – שער חליפין – שער ריבית. השפעת סיום "הגמוניה פיננסית" – שער ריבית אפסי בארה"ב – על פעילות כלכלית בישראל.
"הקלה מוניטרית" של הבנק המרכזי של ארה"ב – יתרות מט"ח בנק ישראל.
חוברת למשקיע 14-5-2023. עדכון אוגוסט 2023.
כיצד גדלו יתרות מט"ח של בנק ישראל בתקופת "הקלה מוניטרית" בארה"ב. כיצד זה משפיע על הכנסות/הוצאות הממשלה/הגרעון בתקציב הממשלה. האם לבנק ישראל יש "יתרות" שהן "שלו", או שאלו "יתרות חיסכון" של הציבור? כלומר, אלו למעשה חובות של בנק ישראל לציבור. כיצד זה משפיע על החלטות לגבי העלאת הריבית – פיחות שער החליפין של השקל .