חוברת למשקיע 17-2-2023.
הערה: בסוף המאמר עדכון אוגוסט 2023.
לפי האמור בקישור זה:
שימו לב! לחיצה על הקישור למטה, תוציא אתכם מאתר זה. כאמור בתנאי שימוש וגלוי נאות – סעיף 7 – לאתרים כאלו יש מדיניות פרטיות משלהם.
לחצו פה לקישור לאתר אחר ראיון עם גרינג .
הציטוט למטה הוא משיחה שניהל קצין מודיעין אמריקאי עם הרמן גרינג, “סגנו" של אדולף היטלר ומפקד חיל האוויר הגרמני, בתא מאסר שלו בזמן משפטי נירנברג אחרי מלחמת העולם השנייה:
We got around to the subject of war again and I said that, contrary to his attitude, I did not think that the common people are very thankful for leaders who bring them war and destruction.
"Why, of course, the people don't want war," Goering shrugged. "Why would some poor slob on a farm want to risk his life in a war when the best that he can get out of it is to come back to his farm in one piece. Naturally, the common people don't want war; neither in Russia nor in England nor in America, nor for that matter in Germany. That is understood. But, after all, it is the leaders of the country who determine the policy and it is always a simple matter to drag the people along, whether it is a democracy or a fascist dictatorship or a Parliament or a Communist dictatorship."
"There is one difference," I pointed out. "In a democracy the people have some say in the matter through their elected representatives, and in the United States only Congress can declare wars."
"Oh, that is all well and good, but, voice or no voice, the people can always be brought to the bidding of the leaders. That is easy. All you have to do is tell them they are being attacked and denounce the pacifists for lack of patriotism and exposing the country to danger. It works the same way in any country."
הערה: מאז מלחמת העולם השנייה, הקונגרס בארה"ב לא קיבל החלטה על "הכרזת מלחמה". האישורים" לנשיא לנקוט בפעולות מלחמתיות, כמו המלחמות בווייטנאם ובעיראק, ניתנו, אם בכלל הנשיא ביקש "אישור", בצורה של אישור "הצעות חוק", שלעתים התקבלו על בסיס רוב שהיה למפלגה אחת בבית הנבחרים ו/או בסנט, או "בחסות" החלטה של ארגון האו"ם – כמו המלחמה בקוריאה.
מדוע? לא ברור. השערות של "מומחים" הן שזה בגלל שאין מחיר פוליטי בארה"ב להימנעות מ"הכרזת מלחמה". ייתכן שזה בגלל שמאז מלחמת העולם השנייה, ארה"ב לא הייתה מעורבת בשום מלחמה "גדולה" שכרוכה במאות אלפי חללים בזמן קצר יחסית. או אולי בגלל שהמלחמות בהן הייתה מעורבת, היו כאלו, שהנשיא היה יכול להצהיר "ניצחנו" ולהפסיק אותן בכול עת.
סביר להניח ששתי סיבות אפשריות אלו לא תהיינה "נכונות" למקרה של עימות צבאי ישיר של ארה"ב עם רוסיה. אם כך, ייתכן שבמקרה כזה, תתבקש "הכרזת מלחמה". או שזה יעשה "בחסות" סעיף 5 באמנת ארגון נאטו. אבל לפי סעיף זה אין "חובה" לצאת למלחמה. אמורים "להתייעץ" האם לצאת למלחמה.
במקרה של עימות צבאי ישיר בין רוסיה וארה"ב, כאשר אין התקפה ישירה על שטחה של ארה"ב, השאלה לא תהיה, האם אפשר יהיה לשכנע איזה "אומלל כפרי" לצאת למלחמה במרחק של אלפי קילומטרים מארה”ב, אלא האם המנהיגים והמקורבים להם יחליטו על מלחמה, כאשר ייתכן שבתוך שבועות/ימים/שעות, לא רק "האומלל הכפרי ימות", אלא גם הם וכול המקורבים להם. זה מצב שבו מנהיגים בארה”ב, אלו שמחליטים על מלחמות, מעולם לא היו בו.
מלבד במשבר הטילים הסובייטיים שהוצבו בקובה, במרחק של כמאה וחמישים קילומטרים משטחה של ארה"ב. "נפתר" בסילוק הטילים מקובה וכששה חודשים אחרי כן בסילוק טילים אמריקאיים מטורקיה. זה מה שרוסיה “דורשת” כעת מארה”ב – “תסתלקו” מאזורים שסמוכים לגבולות של רוסיה. זה מה שרוסיה מתארת “כהסדרי ביטחון באירופה”. “צודק" לא "צודק", זה אינו העיקר. רוסיה מוכנה להילחם/נלחמת כדי להשיג זאת. זו המציאות כעת בין שזה “מוצא חן" בעיני מישהו או לאו. האם ארה"ב מוכנה להילחם בעצמה כדי למנוע זאת?!
מר אוסטין, שר ההגנה של ארה"ב, אמר שמטרתה של ארה"ב היא "להחליש את רוסיה, כך שלא תוכל לעשות במדינות אחרות את מה שהיא עושה באוקראינה.” (לא ציטוט מדויק.) מטרה כזו הייתה לארה"ב במלחמה בווייטנאם – למנוע "מודל דומינו". דהיינו התפשטות "משטר קומוניסטי" למדינות אחרות באסיה.
אבל אז לא הייתה סכנה ממשית שארה"ב תושמד בעימות עם צפון ווייטנאם. זה אינו המצב בעימות צבאי ישיר עם רוסיה! גם רוסיה עלולה להיות מושמדת בעימות כזה. אבל מה זה "יעזור" למקבלי החלטות בארה"ב, אם הם וכול האומה האמריקאית לא יישארו בחיים אחרי השמדתה של רוסיה?! לכן, נדרשות "הנחות ליצניות" כדי להחליט על עימות שכזה.
כאמור באחד מחוקי התנועה של ניוטון משהו בנוסח "לכול פעולה יש פעולה מנוגדת בעצמה שווה", ייתכן שגם לרוסיה יש מטרה בלחימה באוקראינה. להראות לכול המדינות שחברות בברית נאטו באירופה, בייחוד אלו שסמוכות לגבולות רוסיה, מה יקרה להן אם תסכנה את בטחונה של רוסיה. זאת על ידי ההרס הנרחב שייגרם במרכז ובמערב אוקראינה בשלב הבא של הלחימה באוקראינה. כלומר, לא רק הרס נרחב במחוז דונבס.
חזון בלהות?
כאשר קיימות הנחות "ליצניות" – כמו “הם יתמוטטו בקרוב", “הצבא שלהם לא שווה כלום", "הם כבר הפסידו במלחמה" ובכול מקרה “הם לא יעזו" – מתקבלות החלטות "ליצניות".
כאשר "מכניסים ליצנים לזירה" – הכול אפשרי. גם החלטות "ליצניות".
או שנשיא ארה"ב יודיע משהו בנוסח ההודעה שלו על הוצאת הצבא האמריקאי מאפגניסטן "יש להם צבא גדול ומצויד בנשק שנתנו להם ואין מצב שאויב נחות כמו… יגבר עליהם". Bye. זו אפשרות. או שמשטר פוטין יודח. גם זו אפשרות. הרי זו הסיבה שסולקנו מגן עדן: שתהיה לנו "בחירה חופשית מאפשרויות שונות".
עדכון אוגוסט 2023.
כאמור בכמה מאמרים באתר זה, ייתכן שלקראת סוף 2023, יהיה צורך בקבלת החלטות שמעולם לא היה צורך לקבל כמותן.