חוברת למשקיע 23-12-2022.
הערה: ראו גם בחוברת 6-8-2023: מהי מטרת המלחמה שתהיה בין רוסיה וסין לארה"ב?
תקציר: למרות דוגמאות רבות, שהוכח בהן, "שהרתעה" אינה מונעת פעולה צבאית על ידי מי שאמור להיות"מורתע", פוליטיקאים ממשיכים לטעון שהם יכולים "להרתיע" אויב אפשרי מפעולה צבאית. "המודל" הזה משמש בעיקר את אלו שאינם מוכנים לנהל מו"מ עם "אויב" – בין שזה נכון "שאין עם מי לדבר", או שהם סבורים שבכוחם לכפות תנאים על "אויב". ואז "הפתעה" – מתברר שאין "הרתעה" ויש פעולה צבאית. האם כך יקרה, כמו שקרה פעמים רבות בעבר, כשרוסיה תנקוט בפעולה צבאית נגד מדינה באירופה שהיא חברה בארגון נאטו?!
כמו כן כאשר סין תנקוט בפעולה צבאית נגד טייוואן, למרות "הרתעה" מהממסד הפוליטי בארה"ב?!
פוליטיקאים מרבים להשתמש "במודל הרתעה", כדי "להצדיק" מדיניות שהם נוקטים בה.
דוגמה ידועה "מהשכונה שלנו" היא ההנחה שרווחה אצל מנהיגי ישראל לפני "מלחמת יום כיפור" לפיה מצרים וסוריה לא תעזנה לתקוף את ישראל כיוון "שהן יודעות שהן תובסנה". ככול הנראה הן "לא ידעו", או שהן ידעו וזה "לא הרתיע אותן".
דוגמה אחרת, להבדיל אלף אלפי הבדלות, הייתה הערובה של ממשלות בריטניה וצרפת לשלמותה של פולין לפני מלחמת העולם השנייה. זה לא הרתיע את השלטון הנאצי בגרמניה מלתקוף/לכבוש את פולין. זאת למרות המוסכמה "שאין להילחם בשתי חזיתות". שליטה של גרמניה, היטלר, טען "שהן לא תקיימנה את ההבטחה שלהן". אולם אחרי שגרמניה פלשה לשטחה של פולין, ממשלות בריטניה וצרפת הציבו לה אולטימטום לסגת משטחה של פולין, אחרת הן תכרזנה מלחמה על גרמניה. גרמניה לא נסוגה והן הכריזו מלחמה עליה, אולם מלבד זאת כמעט שלא נקטו בשום פעילות צבאית התקפית נגד גרמניה.
דוגמה נוספת שכבר הזכרנו בעבר, הייתה הקביעה של גנרל מקרתור שפיקד על צבא ארה"ב בתחילת המלחמה בקוריאה, "שסין לא תעז להתערב במלחמה ואם תתערב היא תוכה שוק על ירך". סין התערבה ולא הוכתה שוק על ירך. למרות שנלחמה ישירות בצבא אמריקאי.
במלחמת ווייטנאם, צפון ווייטנאם המשיכה במלחמה נגד צבא אמריקאי גם אחרי שכמחצית המיליון חיילים אמריקאים נשלחו לווייטנאם וארה"ב הפציצה בשטחה של צפון ווייטנאם במטרה "להחזיר אותה לתקופת האבן". כלומר, היא לא נרתעה מלהילחם בצבא אמריקאי.
כזכור מלחמה זו הסתיימה בפנוי הצבא האמריקאי מווייטנאם וסיום השלטון "תומך ארה"ב" בווייטנאם.
כמובן יש את הדוגמה של ההתקפה היפנית על שטחה של ארה"ב בפרל הרבור בשנת 1941. מה שהתברר בדיעבד כפעולת "התאבדות" אחרי כיבושה של יפן בידי ארה"ב.
לעתים אלו "שאינם נרתעים" מובסים ולעתים הם "”מנצחים" – משיגים את מטרתם.
אולם ברור שמדיניות של פוליטיקאים שמבוססת על "הרתעה", עלולה להתברר ככישלון מוחלט. ראשית, כאשר "האויב אינו מורתע" ושנית כאשר "האויב מנצח".
הערה: הכישלונות של ארה"ב בקוריאה (הנסיגה משטחה של צפון קוריאה), באפגניסטן ובווייטנאם התבררו אחרי שהשלטון בארה"ב החליט שאינו רוצה להמשיך במלחמות אלו. כלומר, “ניסו" – לא הצליח – “אמרו שלום" והמשיכו בעניינים אחרים. דהיינו כאלו שהציבור בארה"ב תומך בהם. כלומר, מוכן להצביע בבחירות רק עבור פוליטיקאים שמתנגדים להמשך מעורבות ישירה במלחמות "אינסופיות" במרחק אלפי ק"מ מארה"ב.
"ערבות הדדית" בארגון נאטו.
“הברית הצפון האטלנטית" (“נאטו"), נוסדה לפני כשבעים שנים ביוזמת ארה"ב ובהנהגתה. היא כללה מדינות "מערביות" – בעיקר ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה "המערבית". המטרה הייתה ליצור "ברית הגנה" על מדינות "מערביות" ביבשת אירופה, נגד איום פוטנציאלי עליהן. ברור שהכוונה הייתה מאיום אפשרי על ידי ברית המועצות, שאחרי כיבושה של גרמניה, החזיקה בצבא הגדול ביותר ביבשת אירופה.
מנגד ברית המועצות הקימה את "ברית ורשה" שכללה מלבדה, מדינות "בגוש המזרחי", בעיקר פולין, רומניה, הונגריה.
אחרי פירוקה של ברית המועצות לפני כשלושים שנים, החל תהליך של הצטרפות לברית נאטו על ידי מדינות שהיו בעבר חלק מברית המועצות (המדינות הבלטיות) וחברות ב"ברית ורשה". כתוצאה מכך, נוצר מצב שבו מדינות שהן חלק מברית נאטו "התקרבו" לגבולה של רוסיה (שלאחר פירוק ברית המועצות).
יש טענה רוסית, שתהליך זה היה בניגוד להבטחה (בעל פה) שנתנו ראשי השלטון בארה"ב להנהגת ברית המועצות (אז גורבצ’וב), כתנאי להסכמתה של ברית המועצות (רוסיה) ל"איחודה של גרמניה".
טענה נוכחית של השלטון ברוסיה היא, שמצב זה "מסכן את ביטחונה של רוסיה". לכן, היא מתנגדת לצירופן של אוקראינה וג’ורג’יה לברית נאטו וגם דורשת "ליצור הסכמי ביטחון באירופה" לפי המצב שהיה לפני פירוקה של ברית המועצות.
המשמעות המעשית היא "לסלק" את ארגון נאטו ממדינות כמו פולין ורומניה בהן ארה"ב הקימה בסיסים ליירוט טילים. כמו גם ממדינות כמו בולגריה והמדינות הבלטיות.
סעיפים 4-5 באמנת נאטו.
לפי סעיפים אלו, בפירושים שונים, “התקפה" על אחת מהחברות בברית נאטו , עשויה להביא לכך שהמדינות האחרות שחברות בברית נאטו "תבואנה לעזרתה". ברור שהכוונה העיקרית היא "לעזרה מארה"ב".
ארה"ב כמו גם גרמניה ובריטניה, מחזיקות מדי פעם יחידות צבאיות בגדלים משתנים במדינות כמו פולין, רומניה והמדינות הבלטיות. (בגרמניה, באיטליה ועוד יש לארה"ב בסיסים קבועים. כמו כן הבסיסים שלה ליירוט טילים ברומניה ובפולין).
ברור שגודלן של יחידות צבאיות אלו, לא יהיה מספיק כדי למנוע/לסכל תקיפה צבאית מצדה של רוסיה, אם זו תטיל למערכה צבא שמונה מיליוני חיילים. הנוכחות של יחידות צבאיות אלו, בייחוד של ארה"ב, היא "להרתיע". כלומר, כניסה של צבא רוסי למדינה "כלשהי" עלולה לגרום להתנגשות ישירה של צבא רוסי עם צבא אמריקאי. אפשרות כזו אמורה "להרתיע" את מנהיגיה של רוסיה, מפעולה כזו. כלומר, “מודל הרתעה".
אשליית "מודל ההרתעה" של ארגון נאטו.
מדוע שרוסיה תרתע מפעולה צבאית נגד מדינה שחברה בברית נאטו, אם היא תחליט שזהו אינטרס בעל חשיבות קיומית לרוסיה?!
בגלל שלארה"ב יש נשק גרעיני? הרי גם לרוסיה יש נשק גרעיני!
לפי אותו היגיון כאילו רוסיה "תרתע" מפעולה צבאית בגלל שלארה"ב יש נשק גרעיני, אפשר גם לטעון שארה"ב "תרתע" מפעולה צבאית נגד רוסיה כיוון שלרוסיה יש נשק גרעיני.
האם רק בגלל "שכתוב באמנת נאטו" , ארה"ב תנקוט בפעולה צבאית נגד רוסיה? ראינו שבריטניה וצרפת למעשה לא עשו שום פעולה צבאית נגד גרמניה הנאצית אחרי שזו פלשה לשטחה של פולין! ראינו גם שארה"ב לא הייתה מוכנה "לעשות הכול" כדי לנצח במלחמות בקוריאה ובווייטנאם. שלא להזכיר את הנסיגה שלה מאפגניסטן.
כלומר, “זה נתון לשיקול דעת" – של הפוליטיקאים בשלטון בארה"ב. ירצו – יפעלו, לא ירצו – לא יפעלו. תלוי באינטרסים שלהם!!! בעיקר בשיקולי עלות – תועלת. זאת בייחוד אם בהתנגשות צבאית עם רוסיה, “העלות" עלולה להיות השמדתה של ארה"ב.
גם רוסיה תושמד? השאלה היא מי יחשוב שתהיה לו "תועלת" מהתנגשות כזו. לחיסול בסיסים אמריקאים בפולין ורומניה יכולה להיות "תועלת" עבור רוסיה, שמצדיקה פעולה צבאית נגדם. האם "התועלת" לארה"ב מהגנה "בכול מחיר" על בסיסים אלו בידי ארה"ב, מוצדקת "בעלות" של פעולה כזו?!
הטעון שקרוב לוודאי נשמע בהקשר זה הוא, שמדיניות כזו מצדה של ארה"ב נועדה למנוע את "אפקט הדומינו". כלומר, שרוסיה "לא תעצור רק בזה". זה היה הטעון להצדקת מעורבותה של ארה"ב במלחמת ווייטנאם וגם במלחמת קוריאה. ואז "הם העזו" וראינו שהשלטון בארה"ב שינה מדיניות.
כעת בהקשר של הפעילות הצבאית של רוסיה באוקראינה נשמע אותו טעון מצדה של ארה"ב: “להחליש את רוסיה כך שלא תוכל להמשיך בפעולה דומה במדינות אחרות". ולצורך זה יש את "מודל ההרתעה" בברית נאטו.
מטרה נעלה.
נשארה שאלה אחת: האם שוב יוכח "שמודל הרתעה" אינו מונע פעולה, כאשר נוקט הפעולה סבור שהתועלת מהפעולה מצדיקה את העלות שלה. כמו שראינו, לפעמים הוא טועה ולפעמים הוא "צודק".
מסקנה?
כמו שאומרים שכול תוכנית צבאית לפעולה "מתקיימת" עד להתנגשות עם האויב, כך גם "מודל הרתעה" מתקיים עד שהוא אינו מרתיע.
כול אלו – בייחוד מנהיגי "המערב", שסבורים שהם יכולים להגביל את הפעילות הצבאית הנוכחית לשטחה של אוקראינה – בגלל "מודל ההרתעה" – לא למדו כלום מניסיון העבר!
לכן, עלול להתברר – אפילו "בקרוב" – "שבורכנו" ואנחנו "חיים בתקופה מעניינת".
לאפשרות כזו אין כעת ביטוי בתמחור של נכסים מסוגים שונים. מדוע? כי היא עומדת בניגוד "לשכל הישר". כמו מלחמת העולם הראשונה – השנייה ועוד. ותודה לפוליטיקאים.
עדכון אוגוסט 2023.
ראו בחוברת 6 באוגוסט 2023 מאמר: מהי מטרת המלחמה שתהיה בין רוסיה וסין לארה"ב?