עורך: ד"ר שמואל גולדמן.
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 6 באוגוסט 2023.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%.
בחוברת זו:
מה "תעשה" סין אחרי שתשתלט על טיוואן?
סין – “מצפצפים" על הסנקציות של ארה"ב על איראן. מה זה אומר?
ארה"ב – יישום "המסורת" בניגר?!
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
מה "תעשה" סין אחרי שתשתלט על טייוואן?
המטרה המוצהרת של השלטונות בסין היא "לאחד" את טייוואן עם סין "בכול דרך שתידרש לכך".
כתבנו כבר על כך שאם זו תהיה "דרך צבאית", סביר שזה יעשה "בתיאום" עם רוסיה, כאשר השלטונות ברוסיה יחליטו לכבוש את כול שטחה של אוקראינה.
הולך ומתקרב המועד להחלטה כזו ברוסיה. פוליטיקאי בכיר בבית הנבחרים של רוסיה, בעברו גנרל בצבא הרוסי, אמר לאחרונה כי "תהיה מתקפה של רוסיה, אחרי שימוצה כוחו של צבא אוקראינה", במתקפות שהוא עורך מזה כחודשיים לכול אורך החזית במזרח אוקראינה.
מר שויגו שר ההגנה של רוסיה, אמר זה עתה בכנס ביטחון שנערך במוסקבה, כי קרוב מצוי כוחו של צבא אוקראינה.
מר פוטין נשיא רוסיה, התבטא בתקופה האחרונה, שעד סוף שנת 2023, "ימוצה" כוחו של צבא אוקראינה, אם לא בציוד, אז בכוח אדם.
סביר שגם הציבור ברוסיה, “ימצה" את הסבלנות שלו לגבי "צורת ניהול המלחמה" הנוכחית של רוסיה – לחכות להתקפות של צבא אוקראינה.
ראש ממשלת בריטניה, אחרי פנוי מאות אלפי חיילים בריטים מחופי דונקירק בצרפת, אמר "אין מנצחים במלחמה בנסיגות (פנויים) מפוארות". כך גם אין מנצחים במלחמות רק על ידי "התגוננות מפוארת". כולם מבינים/יודעים זאת.
לכן, השעון מתקתק ברוסיה לקבלת החלטה – מה הלאה?
כך גם בסין והתייחסנו כבר לסיבות לכך.
נחזור ונדגיש שוב כי "שיירות פליטים מאוקראינה" שנוהרות לפולין ולגרמניה, עלולות לאלץ את השלטונות בסין לקבל החלטה, האם להמשיך "בקשרים" עם רוסיה. זאת בגלל איומים "מהמערב" לנתק כול קשרים עם רוסיה או ש…
לכן, כאשר ממילא תיתכנה "סנקציות מהגהנום" על סין, אז כבר "לא יהיה לה מה להפסיד", אם תחליט להשתמש "בדרך צבאית" כדי להשתלט על טייוואן. לקראת סוף שנת 2023.
גורם חשוב בהכנה של סין למלחמה בטייוואן – הוא יכולת ייצור עצמית של צ’יפים. בחוברת למשקיע דנו במלחמת הצ’יפים שמנהלת ארה"ב בסין ובתגובה של סין לפעולות של ארה"ב.
ברוסיה הנהיגו כרטיס אשראי מקומי – בסין ייצור מקומי של צ’יפים.
אחרי "איחוד" חצי האי קרים עם רוסיה וההתקוממות באזור דונבס בשנים 2014-2015, חברות האשראי האמריקאיות ויזה ומסטרס כארד, ששלטו בשוק כרטיסי האשראי ברוסיה, התחילו להטיל מגבלות על גופים פיננסיים ברוסיה. רוסיה חייבה אותן לקיים את הסליקה בשרתים שמוצבים ברוסיה.
כמו כן הבנק המרכזי של רוסיה הנהיג כרטיס אשראי מקומי – מיר וגם מערכת תקשורת מקומית בין מוסדות פיננסיים, שלא באמצעות מערכת סוויפט. כזכור רוסיה נותקה ממערכת זו אחרי תחילת הלחימה באוקראינה בפברואר 2022.
המטרה של כרטיס מיר אינה "להחליף" את ויזה ומסטר כארד – זה אינו אפשרי בפעולות מחוץ לרוסיה. המטרה היא להחליף אותן, אם תפסקנה לפעול בתוך רוסיה. כך לאפשר המשך פעילות באשראי בתוך רוסיה. למשל, בתקופת מלחמה עם"המערב". זה בוצע!
בסין המטרה של ייצור עצמי של צ’יפים אינה להחליף את היצור של כול סוגי צ’יפים שכעת מיוצרים מחוץ לסין – בעיקר בטייוואן ובדרום קוריאה. המטרה היא לייצר סוגי צ’יפים בכמויות שמאפשרות המשך פעילות כלכלית "חיונית" בסין. בזמן מלחמה עם "המערב".
סין נערכת למצב כזה, מזה תקופה ארוכה. למעשה היא "משלימה" עם מצב שלא ימכרו לה ציוד שמאפשר ייצור צ’יפים מכול סוג שהוא וגם לא חומרים שנדרשים בתהליך הייצור של צ’יפים.
לא רק זאת. היא נערכת למצב שלא רק "שהמערב" – ארה"ב, ינסו למנוע ייצור של כול סוגי צ’יפים בסין, אלא שגם לא ימכרו לסין צ’יפים שמיוצרים מחוץ לסין.
כלומר, ניסיון לשתק את הפעילות הכלכלית בסין!
עד כה זה לא נעשה בצורה גורפת. “מותר" למכור לסין צ’יפים שנדרשים בפעילות כלכלית בסין. למשל לייצור בסין של מוצרים של חברת אפל. כמו כן סין מהווה שוק עיקרי לצ’יפים שמתוכננים/מיוצרים על ידי חברות אמריקאיות. חיסול ביקושים אלו, עלול לחסל את הכדאיות הכלכלית של חברות טכנולוגיה מובילות בארה"ב. גם כאלו שמספקות ציוד שנדרש לייצור צ’יפים – שהרי לא יהיה ביקוש לצ’יפים שמיוצרים באמצעות ציוד שכזה.
לכן, עדין אין איסור גורף על אספקת צ’יפים לסין.
מה יקרה כאשר סין תשתלט על טייוואן?
נניח שזה יקרה "בדרכי שלום". השלטונות בטייוואן מסכימים "לאיחוד" מלא עם סין.
מה אז?
בטייוואן נמצאת חברת TSMC שמייצרת חלק גדול/רוב מהצ’יפים שנצרכים בעולם. בייחוד מסוג "מתקדם". זאת באמצעות ציוד שהיא קונה מחברות בהולנד, בארה"ב וביפן. כך גם חומרים שנדרשים בתהליך הייצור של צ’יפים.
כעת היא הופכת לחברה "סינית". “ירשו" לה לספק צ’יפים לחברת Huawei? “ירשו" לה לספק צ’יפים "מתקדמים" מתכנון של חברת נבידיה לחברות בסין? “ירשו" לחברות "במערב" למכור לה ציוד וחומרים?
בררו שחברה שפועלת בסין אינה יכולה שלא למכור בסין! למעשה מצב כזה כבר אמור להיות קיים כעת, במסגרת הכללים הנוכחיים שמנהיגה ארה"ב – לגבי חברות מדרום קוריאה שמייצרות צ’יפים במפעלים בסין. אלו קבלו מהממשל בארה"ב "ארכה" של שנה אחת להמשיך לפעול בסין.
אולם TSMC אינה חברה זרה שנאלצת להישמע להוראות של ארה"ב. היא תהיה חברה סינית. ברור שלא יאפשרו לה להישמע להוראות כאלו.
אז מה תעשה ארה"ב? תפסיק את מלחמת הצ’יפים בסין?
אם לא, אז ייתכן שייפסק הייצור במפעלים של TSMC בגלל מחסור בחומרים. ברור שהיא לא תייצר עבור חברות אמריקאיות – גם לא עבור חברת אפל וחברת נבידיה.
כלומר, גם כאשר ההשתלטות של סין על טיוואן תהיה "בדרכי שלום", יש אפשרות שלא יתאפשר ייצור של צ’יפים בטייוואן. מידית בגלל מחסור בחומרים, או בטווח בינוני בגלל הפסקה באספקת ציוד/חלקי חילוף.
מה יקרה אם ההשתלטות תהיה "בדרכי מלחמה"?
במקרה כזה עלולים להיפגע מתקני ייצור של צ’יפים בטייוואן. יש אפילו שטוענים שזה יעשה על ידי שלטונות בטייוואן ו/או על ידי ארה"ב כפעולת "תמות נפשי עם צ’יפים".
כלומר, עלול להיווצר מצב שבו לא ניתן יהיה לייצר צ’יפים בטייוואן. לא בגלל "חרם" על אספקת ציוד/חומרים "מהמערב", אלא בגלל השמדת מתקני ייצור לצ’יפים.
מסקנה?
בכול תרחיש שבו סין משתלטת על טייוואן, שלטונות סין צריכים להערך למצב שבו לא ניתן יהיה לייצר צ’יפים בטייוואן וזה יפגע בפעילות כלכלית בסין (כמובן גם במדינות אחרות.)
לכן, סביר שהם יעדיפו שלא לנקוט בפעולה כזו, לפני שתובטח יכולת ייצור עצמית של צ’יפים בסין – לא כול סוגי הצ’יפים, אלא אלו שחיוניים להמשך פעילות כלכלית בסין.
האם זו תהיה "הפתעה" שכך יקרה לקראת סוף שנת 2023? למשל, אם חברת Huawei אכן תחזור לייצר טלפונים סלולרים דור 5? כי אם תוכל לעשות זאת, אז סביר שיוכלו לייצר בסין צ’יפים מסוג 14 וגם 7 ננו. לא 5 -3 ננו. אבל אם ממילא תושבת הפעילות של חברת TSMC, לא יהיה ייצור בכמות משמעותית של סוגי צ’יפים כאלו בעולם – לא לפני שנת 2025.
אז למעשה לא תהיה תחרות ממוצרים – בעיקר טלפונים – שכוללים צ’יפים כאלו.
מסקנה – יכולת ייצור עצמית בסין של צ’יפים 14 ואולי 7 ננו, "מספיקה", להמשך פעילות כלכלית בסין.
מסקנה? לנקוט בפעולה צבאית בטייוואן לפני שנשלמת הקמת מפעלים לייצור צ’יפים בארה"ב – כנראה לא לפני 2025 – על ידי TSMC, INTEL, SAMSUNG, MICRON.
אם כך, האם זו תהיה הפתעה, אם סין בתיאום עם רוסיה, תנקוט בפעילות צבאית אחרי המחצית הראשונה של אוקטובר 2023? אחרי המועד הצפוי לביקור נשיא רוסיה בסין?!
האם שוקי הון ערוכים לאפשרות כזו? ברור שלא. הם עסוקים בשאלה, מתי הבנק המרכזי של ארה"ב יוריד את הריבית ברבע אחוז.
למעשה בתרחיש כזה, לא תהיה לבנק המרכזי של ארה"ב שום השפעה על פעילות כלכלית. הוא רק יוכל לגרום לאינפלציה. הוא אינו יכול לייצר צ’יפים ומוצרים שכוללים צ’יפים.
מה שהוא יוכל לעשות זה להסביר לפוליטיקאים "חמומי מוח", שאם הם לא יפסיקו את "מלחמת הצ’יפים" בסין, אז הבוחרים שלהם "יפסיקו" את הפעילות הפוליטית שלהם.
אז נראה. כבר בתוך 3-4 חודשים.
מה תרצה סין לעשות בטייוואן?
להפוך אותה לאזור שבו מגדלים ירקות ודגים דגים!
גם בסיסים לצי ולחיל האוויר של סין. ייתכן גם לבסיסי טילים לטווח בינוני.
לא. לא השתגענו.
אם לא ימכרו ציוד לחברת TSMC ממילא תדעך הפעילות שלה בטייוואן.
אם ימכרו לה ציוד, אז השלטונות בסין יורו לה לפזר ולהקים מפעלים בעומק סין.
זו טעות לרכז כושר יצור אסטרטגי במקום קטן כמו טייוואן, שחשוף להתקפות טילים מהאוקינוס – טילים לטווח 1000- 2000 ק"מ.
אם לא ימכרו לה ציוד, אז במידת האפשר יפרקו מתקני ייצור קיימים ויעבירו אותם לעומק סין.
ברור שהחברה לא תמשיך לסייע בהקמת מפעלים – בארה"ב, ביפן – “שמחרימות" את סין.
ייתכן שחולשה "מפתיעה" במחירי המניות של TSMC תיתן "התרעה" על הצפוי בטייוואן. אבל זה אינו ודאי. זאת בגלל שהחלטה כזו תתקבל על ידי פוליטיקאים בסין, שאינם נתונים להשפעות של אנשי פיננסים. בייחוד כאלו עם "קשרים" לארה"ב.
תהיה גם מטרה פוליטית בשנוי האפיון של טייוואן "ממרכז ידע טכנולוגי" למרכז ידע בגידול ירקות.
המטרה תהיה לגרום לדילול האוכלוסיה בה, בייחוד של דור צעיר שגדל/התחנך עם שאיפה "לעצמאות". שלילת מקורות הכנסה נאותים מהם, תביא להגירה שלהם למדינות אחרות, ו/או "ליישוב מחדש שלהם – מפוזרים ברחבי סין. אלו עם כישורים טכנולגיים, יקלטו במפעלים ברחבי סין. או שיחליטו להגר. בכול מקרה ימנעו ריכוז אוכלוסיה גדול במקום אחד עם נטיות פוליטיות "מהפכניות". בוודאי לא במקום שבו יש "הכנסות גבוהות" ותלות "בידע מקומי" שנדרש לפעילות כלכלית.
לכן, חברות כמו TSMC או MEDIATEK תפסקנה לפעול בטייוואן.
כך גם FOXCON שממנהלת מפעלים בהם מרכיבים/מייצרים מוצרים עבור חברות כמו אפל.
אלו יאלצו להעביר את מקום הנהלות/ פעולות מטייוואן לתוך סין, או להפסיק לפעול בסין.
נראה "פרויקט" מסובך? לא בסין.
“דילול האוכלוסיה" בטייוואן יידרש גם כדי "לאחד" את מבנה השלטונות והמוסדות הכלכליים – כמו מטבע – עם אלו שבסין. כלומר, ממילא יעזבו אלו "שהתרגלו" לצורת חיים אחרת. זה אינו דומה "למקרה הונג קונג". שם לסין יש אינטרסים כלכליים – פיננסיים לאפשר פעילות – בייחוד פיננסית – כפי שהיא קיימת כעת. אין אינטרסים כאלו בטייוואן. לא כאלו שאין להם תחליף בסין.
נזכיר כי ממילא חלק גדול מהפעילות הכלכלית הנוכחית בטייוואן, מבוססת על "קשרים" עם סין. יאבדו "יזמות" כמו שיש בטייוואן? נזכור שאת טיק טוק "המציאו" בסין.
טייוואן תהפוך בעיקר לבסיס צבאי, שמבטיח גישה של סין למרחבי האוקינוס השקט. כמו כן "יאיים" על נתיבי שיט ליפן ולדרום קוריאה, אם ארה"ב תנהג כך כלפי סין.
מה יקרה אם ארה"ב תפעל צבאית נגד סין אם זו תנסה להשתלט על טייוואן?
למשל כאשר סין תטיל מצור ימי ואווירי על טייוואן? ארה"ב תשלח כוח ימי כדי "לפרוץ את המצור"? הכול ייתכן. גם פצצות אטום על "וול סטריט”. האם ארה"ב מוכנה "להקריב את וול סטריט" עבור טייוואן? במקרה כזה, מי יממן את "מסעות הבחירות" של חברי קונגרס וסנטורים? הכול ייתכן.
נזכיר: פעולה כזו קרוב לודאי שתעשה במקביל לפעולה צבאית של רוסיה באוקראינה, שקרוב לודאי תגרום להפסקת הקיום של ישות לאומית אוקראינית באוקראינה. כמו שיקרה בטייוואן! כלומר, ארה"ב עלולה להידרש להילחם בסין וגם ברוסיה בו זמנית. בשנת בחירות בארה"ב. או לומר "עשינו הכול". אפשר להמשיך "לנושא אחר”. כך עשו בסיום המלחמה בוויטנאם. הכול ייתכן.
כאמור למעלה – ייתכן כבר בעוד 3-4 חודשים.
בינתיים בעוד שר ההגנה של סין מסרב לדבר/להיפגש עם שר ההגנה של ארה"ב, הוא שוב ביקר במוסקבה ונשא שם נאום בכנס "ביטחון". מיותר לצטט את מה שאמר שם על המדיניות של ארה"ב.
שר ההגנה של סין בכנס "ביטחון" במוסקבה.
אולם כדי שלא נחשוש יותר מדי ממה שעלול לקרות בעוד 3-4 חודשים, בקישור לסרטון למטה אפשר לשמוע את דעתה של נשיאת נציבות השוק המשותף על היכולות של הצבא הרוסי ועל מצבה של התעשיה ברוסיה. זאת בחודש ספטמבר 2022. כעת כשנה אחרי כן, האם יש בכלל תעשיה וצבא ברוסיה? תשאלו את תושבי אוקראינה.
שאלה "למומחים": נותרו מדיחי כלים ומקררים ברוסיה? הרי בזה תלוי עתיד העולם "החופשי".
יש שמועה שמציעים גברת זו – אורסולה ון דר ליין – לתפקיד "מזכירת" ארגון נאטו.
היא פוליטיקאית גרמנית, ממשפחת "אצולה" פוליטית בגרמניה. כיהנה בעבר בממשלות גרמניה, כולל בתפקיד שרת ההגנה של גרמניה.
היה בעבר פוליטיקאי גרמני שהייתה לו דעה דומה לשלה על היכולות של תעשייה – אז בברית המועצות – ועל צבאה. שמו היה אדולף.
כמו שנאמר "השם ירחם" – על האנושות.
מי שאינו סומך על "רחמי השם", אולי ישאב עידוד מכלי המשחית בתמונה למטה, שדווח שחש כעת לעזרה במאבק "באין צבא רוסי" באוקראינה.
נאמר שזהו טנק מסוג צ’לנגר 2, מתוצרת בריטניה, שדווח על אספקת (14) טנקים כאלו לצבא אוקראינה. בימים האחרונים נאמר כאילו נראה, סוף סוף, בקוי החזית באוקראינה.
פרסום תמונה זו עורר מחלוקת בין "מומחים" באשר למטרת "המתקן" שנראה מעל הטנק.
יש כאלו שטוענים שזהו למעשה "גריל" שמאפשר לצלות עליו קבבים וסטיקים כאשר הטנק מתחתיו עולה באש.
אחרים טוענים שזה מנחת ליוני דואר, שיאפשרו תקשורת בין יחידות צבאיות, אם אילן מאסק יפסיק לאפשר שימוש במערכת הלווינים סטארלינק להעברת תקשורת בין יחידות צבא של אוקראינה.
אחרים טוענים שזה נועד להגן על הטנק מפגיעה על ידי "רחפנים מתאבדים" שצוללים על הטנק "מהשמים".
השערה זו "נבדקה" בראיון "שנערך" עם איש צוות של טנק כזה. הוא ענה שאכן המתקן נועד להגן, אבל לא על הטנק אלא על הצוות של הטנק. אמר שכיוון שהרוסים מפעילים "להקות" של "רחפנים מתאבדים", אז כאשר אחד מהם "מזהה" טנק "ומתאבד עליו", מיד מועבר המיקום של הטנק לעוד "רחפנים מתאבדים" וגם אלו "מתאבדים" עליו, אחרי ש-1-2 “המתאבדים הראשונים" השמידו את "מעטפת ההגנה" הזו. 2-3 דקות שעוברות מאז שהגיע "המתאבד" הראשון ועד שמגיעה “הלהקה”, מאפשרות לצוות לנטוש את הטנק ולמצוא מחסה בחורש הסמוך. כך המתקן מגן על הצוות של הטנק. פאר התעשיה הבריטית. חבל שלצבא בריטניה יש רק כמאה וחמישים טנקים כאלו.
מי שעדין יש לו ספק לגבי הטענה "אין צבא רוסי" – מה שנראה בקישור לסרטון הבא, באתר פרו רוסי, מהווה הוכחה ניצחת לאמיתות טענה זו:
שימו לב! לחיצה על הקישור למטה, תוציא אתכם מאתר זה. כאמור בתנאי שימוש וגלוי נאות – סעיף 7 – לאתרים כאלו יש מדיניות פרטיות משלהם.
https://t.me/NovichokRossiya/37324
כול מי שמצוי "בניהול סיכונים" כנהוג בקרן גידור "במערב", יודע שזו שטות לסכן הליקופטר וטייסים, כדי לחלץ טייס אחד שהמסוק שלו הופל. זה נעשה על ידי הרוסים כיוון שבכול חיל האוויר של רוסיה, נותרו רק 17 טייסי הליקפוטרים ולכן כול טייס הוא כה "חשוב" ל"אין צבא רוסי". כך אפילו מקור פרו רוסי מוכיח את האמיתות של טענה זו.
אולי בכול זאת צריך "השם ירחם"?!
אנחנו מסופקים אם "המומחית" למצב התעשייה ברוסיה, שמעה/מכירה חברה רוסית בשם "רוסטיק".
זהו קונצרן (ממשלתי) ענק ברוסיה, שפועל בייצור ביטחוני וגם בתחום האזרחי. לאחרונה פורסם תמליל של פגישה שנערכה בין יו"ר הקונצרן ונשיא רוסיה:
שימו לב! לחיצה על הקישור למטה, תוציא אתכם מאתר זה. כאמור בתנאי שימוש וגלוי נאות – סעיף 7 – לאתרים כאלו יש מדיניות פרטיות משלהם.
http://en.kremlin.ru/events/president/news/71993
כמה נתונים בתמליל זה: (נזכיר כמו שאר התעשייה ברוסיה, גם קונצרן זה נמצא במצב של "חורבן" – כך טוענת נשיאת נציבות השוק המשותף).
מספר מועסקים 592,000, זקוקים לעוד 23,000 עובדים. עיקר הייצור הביטחוני ברוסיה נעשה בקונצרן. זה כולל כול סוגי תחמושת – גם טילים היפרסונים, נשק כבד – הטנקים החדישים ביותר, רחפנים מסוגים שונים, הליקופטרים צבאיים ואזרחים.
במסגרת "החורבן" של הקונצרן – בגלל מחסור במדיחי כלים ומקררים – בשנת 2022 יוצרו 296 הליקופטרים לעומת 134 בשנת 2021. תארו לכם מה היה קורה אם לא היה "חורבן".
כמו כן הוכפל הייצור של מטוסי קרב. החל בשנת 2024 יתחילו בייצור של 3 סוגי מטוסים לתעופה אזרחית. אושרה תוכנית – כמויות – עד שנת 2030.
בחוברת קודמת, כתבנו על כך שהשלטון ברוסיה ישאף להגיע "למהירות מילוט" ביכולת ייצור עצמית ברוסיה בסקטורים חיוניים, כמו תעופה אזרחית, ענף הרכב ועוד.
אפשר לקרוא בתמליל, “שהמטרות" לייצור מטוסים אזרחים ברוסיה החל משנת 2024, הינן "צנועות" ביחס לכמות המטוסים הזרים – כחמש מאות – שמשמשים כעת חברות תעופה ברוסיה. בתמליל עצמו מודגש הצורך שיהיה להחליף מטוסים כאלו – כבר בשנת 2025.
אם יגיעו "למהירות מילוט" בתחום זה בשנים 2024-2025, הם יוכלו להניח במידה רבה של סבירות, שיושג היעד לאפשר המשך תעופה אזרחית בתוך רוסיה ועם מדינות "ידידותיות" בטווח טיסה עד כ-6000 ק"מ. דהיינו "השתחררות" מתלות בחברות בואינג ואירבוס.
יש קטע מוזר בתמליל, שבו הנשיא פוטין מדגיש את הצורך להשיג יעדים אלו "לפני שחברות זרות תחזורנה…”. למה הוא מתכוון? שיבוטל החרם של "המערב" שמונע מחברות בואינג ואירבוס למכור/לשרת מטוסים שלהן ברוסיה? למה שיבוטל?
בגלל "שהמערב" “ישנה דיסקט"? בגלל שיוחלף השלטון ברוסיה?
או שהוא מכוון למצב שבו לא יהיה "חרם" כזה, וחברות תעופה ברוסיה, שוב תרצנה להשתמש במטוסים של בואינג ואירבוס ויהיה לחץ על השלטון ברוסיה, לאפשר להן לעשות זאת?! כלומר, כדי שהשלטון ברוסיה יוכל לסרב לבקשות כאלו ושלא יהיה תמריץ כלכלי מובהק לבקשות כאלו?
כמעט מדי חודש כעת, מדווחים על חידוש פעילות ברוסיה במפעלי הרכבה לרכב שננטשו על ידי חברות זרות "מהמערב". זאת בהתקשרויות עם חברות מסין. לאחרונה בקלינינגרד במפעל שננטש על ידי חברת במוו הגרמנית. כך דווח גם לגבי מפעלים שננטשו על ידי חברת רנו.
חידוש הפעילות נעשה בהדרגה מבחינת אופי הפעילות המקומית ברוסיה. דהיינו מה נעשה ברוסיה ומה מיובא ממדינה זרה – כעת בעיקר מסין. ברור שאין מדובר כעת בייצור עצמי מלא ברוסיה. העיקר הוא בהתקשרות עם חברה שמייצרת מכוניות "ותוכנית" להגיע לייצור מקומי ברוסיה של מכלולים שנדרשים בייצור רכב.
למה חברות מסין עושות זאת? הן אינן מודעות למה שאומרת "המומחית" לתעשיה ברוסיה ושאר "מומחים" כאלו? או שהן אינן טורחות להאזין לתעמולה שמופצת על ידי "מומחים" כאלו?!
כמובן שידיעות כפי שדווח בקישור לתמליל למעלה, הן דברי תעמולה של תעשייה "חרבה”. אם הגברת תפתח חלון בבריסל, מקום מושבה, ותראה טיל מסוג קינזל מתקרב, אל לה לחשוש. זה פשוט מדיח כלים מעופף שהיא קנתה באלי אקספרס. כמובן בסין. אלא איפה?!
שיהיה בהצלחה.
סין – “מצפצפים" על הסנקציות של ארה"ב על איראן. מה זה אומר?
למטה אומדן של יבוא נפט לסין מאיראן. האומדן מ-Kpler. אם איננו טועים, סין אינה מפרסמת נתונים רשמיים על יבוא נפט מאיראן.
לגבי חודש אוגוסט 2023 האומדן הוא 1.5 מיליון חביות ביום. נעיר שאיראן עצמה דיווחה לאחרונה שיצוא נפט ממנה הגיע לכמות של 1.4 מיליון חביות ביום. ידוע שכול/הרוב הגדול של יצוא נפט מאיראן מיובא לסין.
אפשר לראות בגרף למעלה, שאחרי שמר טרמפ נשיא ארה"ב חידש את הסנקציות על איראן – 2018 – פחת יצוא נפט מאיראן לסין. פחות מחמש מאות אלפי חביות ביום. כעת עלה ל-1.5 מיליון חביות ביום. העליה בייחוד אחרי אביב 2022, כאשר ארה"ב התחילה במבצע "להחלשת רוסיה" והממשל של הנשיא ביידן המשיך/החריף במלחמת הצ’יפים של ארה"ב בסין. נציין שכבר לפני כשנתיים דווח על הסכם בין סין ואיראן להשקעת עשרות ביליוני דולרים בסקטור האנרגיה באיראן.
ברור שגידול כזה ביבוא נפט מאיראן אינו יכול להעשות בלי הסכמת השלטון בסין. ככול שזה ימשך, יהיה ברור שסין החליטה "לחזק" את השלטון הנוכחי באיראן. ערב הסעודית הבינה זאת וחידשה יחסים דיפלומטים עם איראן וגם "גילתה" שיש לה קרוב משפחה בדמשק – הנשיא אסד – שמוקצה על ידי "המערב".
אחרי שארה"ב "החרימה" מיכליות שנשאו נפט מאיראן, זו עצרה במפרץ הפרסי מיכליות שנשאו נפט "עבור" ארה"ב. דווח כאילו ארה"ב תציב חיילים על מיכליות נושאות נפט במפרץ הפרסי. אלו מיכליות? כאלו שמובילות נפט לסין? לארה"ב?
איראן הודיעה שתציב טילים על מיכליות. טילים נגד אוניות של הצי של ארה"ב? “מתאבדים שיעים"? יהיה מענין.
השלטון בסין – כמו השלטון ברוסיה – מראה שהסתיים שיתוף הפעולה עם ארה"ב "במודל סנקציות על מדינות".
האם ארה"ב תטיל סנקציות על סין כיוון שהיא מיבאת נפט מאיראן ומרוסיה?
כיוון שהיא תשתלט על טייוואן?
סביר שזה מה שנשיא רוסיה אומר לנשיא סין – "הם ממילא יטילו סנקציות", אז אין להימנע מפעולה כלשהי בגלל "שהם יטילו סנקציות".
אם כך, בחזרה לתחילת חוברת זו: מה תעשה סין אחרי שתשתלט על טייוואן.
רגע, רגע. אבל הרי כול זה הוא פעולה מתוחכמת של "המערב". כיצד סין משלמת עבור הנפט מאיראן? סביר שבעיקר ביואן סיני. מה תעשה איראן עם יואן סיני? תייבא מסין מדיחי כלים ומקררים. ואז? לרוסיה לא יהיה מקור לצ’יפים וכך יובטח "החורבן" של התעשייה ברוסיה. כעת אנחנו מבינים, מדוע אוניות של הצי האמריקאי אינן מטביעות מיכליות שמובילות נפט מאיראן לסין. בגלל מדיחי כלים ומקררים.
אם עייפה נפשכם מלקרוא את השטויות בחוברת זו – נסו את העיתונים בבריטניה.
ארה"ב – יישום "המסורת" בניגר?!
אלו שמודעים לכך שיש עוד ארועים "שמסכנים את הדמוקרטיה בעולם" מלבד באוקראינה ובטייוואן, סביר שהם נפעמים לנוכח הבעיה הלוגית שצריכים לפתור מנהיגי ארה"ב ביחס "להפיכה הצבאית בניגר".
שם קבוצה של קציני צבא, כלאה את הנשיא "הדמוקרטי" והקימה ממשלה "למען העם".
דהיינו ביצעו "הפיכה".
לארה"ב יש בניגר שני בסיסים של חיל האוויר, שמשמשים להפעלת "רחפנים". זאת במסגרת "המלחמה בטרוריסטים". אלו אכן מצויים ברחבי המדבריות באזור הסאהל במדינות מערב אפריקה. בעיקר בניגר – במלי ובסביבה. “הרחפנים" אמורים לאתר "טרוריסטים" במרחבים העצומים במדינות אלו.
והנה נוצרה בעיה: אין צורך "ברחפנים" כדי לאתר טרוריסטים. אלו מצויים ממש בעיר הבירה של ניגר, היכן שקיים בסיס רחפנים של חיל האוויר האמריקאי. אלו לבושים במדי צבא של ניגר. בנוסף לכך "התגלו" שם עוד עשרות אלפי אזרחים מנופפים בדגלים של רוסיה.
רשתות טלביזיה בעולם מראות היכן נמצאים "טרוריסטים" אלו. כאמור, אין צורך "ברחפנים" כדי לאתר אותם.
אם כך, במסגרת "המלחמה בטרוריסטים" צריך "לחסל" אותם. סביר שכ-1200 חיילים של ארה"ב בשני בסיסים בניגר, לא יספיקו למשימה כזו. בייחוד אם עשרות אלפי אזרחים ימשיכו לנופף בדגלים של רוסיה. כמו כן שליטי מדינות סמוכות – מלי ובורקינה פאסו – שגם בהן היו "הפיכות" וסולקו משם החיילים מצרפת ששהו שם במסגרת "המלחמה בטרוריסטים" – הודיעו "שיראו בכול התקפה על ניגר, כהתקפה על המדינות שלהם".
אם כך, כפי שאומרים באמריקאית, יש בעיה עם "מלפפון חמוץ". מי יחסל את "הטרוריסטים" בניגר?
קבוצה של מנהיגי מדינות במערב אפריקה, הודיעה שהם מכינים "פעולה צבאית" נגד "הטרוריסטים" בניגר. אפשר להבחין בקבוצה זו בשני מחנות. יש את "המעודדים מהיציע" – אלו מדינות קטנות שאפילו אין להן גבול משותף עם ניגר – מלבד בנין. יש את ניגריה, שהיא אמורה לשאת בעיקר הנטל של "לחימה" בניגר ואולי גם במלי ובבורקינה פאסו.
כידוע, ניגריה אינה בדיוק מדינה של "חוק וסדר". צבאה עסוק בעיקר "בלחימה" "בגנבי נפט", אפילו כאלו שעוסקים בזיקוק נפט שהם "גונבים" מצינורות בהם מוזרם נפט לחופי ניגריה.
אם נשיא ניגריה, למרות התנגדות של הסנט בניגריה, ישלח צבא להילחם בניגר – במלי – בבורקינה פאסו – “הפתעה" תהיה, אם גם בניגריה תהיה "הפיכה צבאית". אז אנה אנו באים?
דווקא מנהיגי צ’אד שיש לה גבול משותף עם ניגר, הודיעו על "ניטרליות". כך גם אלג’יריה.
אם כך, מה עושים עם "המלפפון החמוץ" הזה?
תת מזכיר המדינה של ארה"ב "התייצבה" בניגר כדי לשוחח עם מנהיגי "ההפיכה". אולי הבטיחה להם קוקיס, כמו שחילקה בהפגנות שהיו בקייב ושהובילו לסילוק מי שהיה נשיא אוקראינה וכעת למבצע "להחלשת רוסיה". עד כה לא נראה שהם השתכנעו להחזיר לשלטון את הנשיא שהם הדיחו. אולי כי לא הציעו להם מספיק "קוקיס".
כמו כן דווח שהיא הזהירה אותם משיתוף פעולה עם קבוצת ווגנר מרוסיה, שארה"ב כבר הכריזה עליה כקבוצת "טרור".
אם תסתכלו במפה למטה, תראו שמתחת למדינת צ’אד, “חבויה" לה שם מדינת הרפובליקה של מרכז אפריקה. אלו כבר הודיעו על הסכם שלהם עם קבוצת ווגנר!
בחודש יולי 2023 דווח שאלו כבר הגיעו למדינה זו, “כדי לסייע בהשלטת ביטחון" במדינה.
זו לא תהיה הפתעה אם הם מצוידים בטילי כתף ואפילו בסוללות לירוט מטוסים – שבין השאר יש להם, שומו שמים, יכולת להפיל רחפנים/מטוסים אמריקאים וצרפתים.
אם כך, מה עושים עם "המלפפון החמוץ" הזה?
כפי שאפשר לקרוא בקישור למטה, מפקד פיקוד האוויר האמריקאי לאפריקה, אמר "שהם מתכוננים". “להילחם בטרוריסטים"? לא. להסתלק משם! לפי מיטב "המסורת" כפי שיושמה בווייטנאם ובאפגניסטן.
הבאות "בתור" תהיינה אוקראינה וטייוואן? מדינות נוספות במערב אפריקה?
לפי "המסורת".
דיווח על דברי מפקד פיקוד האוויר האמריקאי לאפריקה:
שימו לב! לחיצה על הקישור למטה, תוציא אתכם מאתר זה. כאמור בתנאי שימוש וגלוי נאות – סעיף 7 – לאתרים כאלו יש מדיניות פרטיות משלהם.
הערה: שימו לב שמיקום בסיס אחד של "רחפנים" אמריקאים נמצא בעיר הבירה של ניגר סמוך לגבולות עם בורקינה פאסו ומלי. כידוע, גם אלו נשלטות כעת על ידי "טרוריסטים".
אם כך, מערב אפריקה עלולה להפוך למוקד נוסף, שבו מתנהל מאבק "למען הדמוקרטיה". אם ימצאו "מתנדבים" להשתתף בזה.
אם יקרה כך, ייתכן שזה יתנהל במקביל למאבקים כאלו באוקראינה ובטייוואן.
כמו שנאמר כבר – השם ירחם.
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
מחיר זהב – 1884 דולרים לאונקיה.
מדד דאו גונס תעשייתי – 34501.
מדד נאסדק –13291.
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 4.25%.
שער ריבית יומי ארה"ב 5.25%
מחיר נפט קל ארה"ב – 81 דולר לחבית. ברנט באירופה – 85 דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 1.94%.
הערה: לעומת מחירים לפני שבועיים: מחיר זהב – ירידה 3%.
דאו ג’ונס – ירידה כ-2%. נאסדק – ירידה כ-4%.
אג"ח 10 שנים – המשך עלייה בתשואה (ירידה במחיר). כך גם אג"ח צמוד למדד – ארה"ב.
מחיר נפט קל – ירידה כ-2%. כך גם מחיר נפט ברנט.
כך גם שע"ח יורו ושקל מול דולר ארה"ב.
מהי ככול הנראה "סיבה משותפת" לירידות אלו? המשך עליה בתשואות בהן נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב לתקופה ארוכה.
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון 10 שנים – בירוק ציר ימני.
מדד נאסדק – בכחול ציר שמאלי.
הערה: שני אלו אינם "אוהבים" לעלות ביחד לאורך זמן.
כתבנו כבר "שהפתעה" לפעילים בשוקי הון תהיה שבמקום ששער ריבית דולרי לטווח קצר ירד לכיוון שער ריבית דולרי לטווח ארוך, האחרון יעלה לכיוון שער ריבית דולרי לטווח קצר.
שער ריבית לפדיון שנה אחת – בירוק ציר שמאלי.
שער ריבית לפדיון 10 שנים – באדום ציר ימני.
הערה: הירידה בשערי ריבית בחודש מרץ 2023, הייתה תגובה "לפשיטות רגל" של בנקים בארה"ב. לא לשנוי מדיניות של הבנק המרכזי.
מה הלאה?
פער בין תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון 10 שנים, לתשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לשלושה חודשים.
הערה: כעת פער שלילי של כ-1.2%. בשתי פעמים קודמות במהלך כעשרים שנים אחרונות – לפני 2002 ולפני 2008 – אחרי "שנוצר" פער שלילי כזה – “נוצר" מיתון במשק בארה"ב. (שטח אפור בהיר בגרף). אז הבנק המרכזי בארה"ב מוריד הרבה ומהר את שער הריבית לטווח קצר – “ונוצרת" “חגיגה" במדדי מניות לתקופה ארוכה – 4-8 שנים רצופות.
אותו גרף החל בשנת 1982:
כלומר, מזה כארבעים שנים, במצב הנוכחי של פערי תשואות, לכאורה “מובטח" מיתון ואחרי כן "חגיגה" במדדי מניות.
שאלה: למה כעת "נדרש" פער שלילי בתשואות הרבה יותר גדול ממה שהיה לפני שלושת המיתונים הקודמים?
שער ריבית לטווח קצר – fed funds בארה"ב. משנת 1970.
הערה: בעשור 1970 – 1980, הבנק המרכזי נאלץ פעמיים להתחיל בסדרה של העלאות ריבית. (למעשה שלוש פעמים אם נכלול גם העלאה/הורדה בתקופת הבחירות בשנת 1980).
משנת 1990, בכול עשור רק פעם אחת.
מה התוצאה לגבי מדדי מניות?
מדד דאו גונס תעשייה – 1970-1980.
הערה: בכול סדרה של העלאות ריבית – ירידה במדד. “נטו" עלייה נומינלית אפסית במשך עשור. ירידה ראלית של 70-80 אחוזים. זו סטגפלציה: קיפאון כלכלי ביחד עם אינפלציה.
מה ההשערה/התקווה הרווחת כעת אצל פעילים בשוקי הון?
שהבנק המרכזי בארה"ב יוכל בקרוב להוריד הרבה ומהר את שער הריבית, אבל לא יאלץ בתוך תקופה קצרה לחזור ולהעלות את שער הריבית.
זו הנחה/תקווה הכרחית כדי ליצור תמונה של עליות רצופות במדדי מניות עם תנודות קטנות בלבד כלפי מטה. זהו התרחיש שנדרש כדי לשכנע ציבור להחזיק/לקנות מדדי מניות. ציבור אינו מחזיק/קונה מדדי מניות כאשר יש תנודות תכופות וגדולות (כלפי מטה) במדדי מניות.
מה מכריח את הבנק המרכזי לחזור ולהעלות את שער הריבית אחרי תקופה קצרה בלבד?
שיעור אינפלציה "מפתיע". זה יכול היות "הלם" בעקבות לכאורה "אירוע חד פעמי", או בגלל מדיניות פיסקלית מרחיבה – גירעון בתקציב הממשלה – שאין לו מימון בחיסכון של ציבור מקומי או זר.
האם תרחיש כזה קורה/יקרה כבר בקרוב?
הנה שוב:
שאלה: למה כעת "נדרש" פער שלילי בתשואות הרבה יותר גדול ממה שהיה לפני שלושת המיתונים הקודמים?
כי כבר יש גירעון "גדול" בתקציב ממשלת ארה"ב, והבנק המרכזי של ארה"ב כבר "הדפיס" סכום גדול כדי לממן אותו (מופקד כעת בפיקדונות לטווח קצר בבנק המרכזי על ידי מוסדות פיננסיים).
לכן, אין די בפער שלילי קטן כמו בעבר, כדי למתן ביקושים במשק.
נדרש פער "גדול" – גדול מספיק כדי לחסל פעילות בשוקי נדלן ורכב, שם ביקושים רגישים לשער הריבית. כמו גם כדי לשכנע מתווכים פיננסיים, שלא להגדיל מתן הלוואות לסקטור פרטי. כי גדל הסיכון לחדלות פירעון בסקטור פרטי.
עד מתי?
כאשר לממשלה בארה"ב אין מנוס, אלא להשלים עם ירידה גדולה בפעילות כלכלית, אחרת היא תאבד "שליטה" – וזה קורה כאשר ציבור מאבד אמון בכסף של הממשלה – בדולרים.
כלומר, בהתבדרות אינפלציונית. שמלווה בקיפאון – סטגנציה – כלכלית.
בשנת 1970 זה קרה כאשר נפסק הגידול בתפוקת נפט בארה"ב – בטקסס. כתוצאה מכך, ארה"ב לא "שלטה" על מחיר הנפט.
כמו כן קטנה הנכונות לממן את הגרעונות בתקציב ממשלת ארה"ב על ידי החזקת אג"ח דולריות בריבית נמוכה. גדל הביקוש לזהב ולמטבעות "חזקים".
כיום אין מטבעות "חזקים". כולם באותו "מלפפון חמוץ".
אומנם רשות האנרגיה בארה"ב ממשיכה להוציא תחזיות על המשך עליה בתפוקת נפט בארה"ב – בשארית 2023 וגם בשנת 2024, אולם ספק אם זה יתממש – כמו שהתבדו תחזיות קודמות שלה. כמו כן מדובר בכמויות קטנות, שאינן יכולות להשפיע על היכולת לקבוע מחירי נפט על ידי גורמים מחוץ לארה"ב.
כבר יש סימנים ברורים להתנהלות כזו. כמו שנוהגת ערב הסעודית.
מה לגבי הנכונות לממן גירעונות שהולכים וגדלים בתקציב ממשלת ארה"ב?
על ידי זרים? בפירוש יש מגמה שלא לעשות זאת. מסיבות ברורות!
כבר מתבטא בהקטנת החזקות באג"ח ממשלת ארה"ב על ידי זרים – מלבד אלו שנכללים במה שנשיא רוסיה מכנה "וסלים".
כמו כן בהקטנת עסקות סחר בין מדינות באמצעות שימוש בדולר אמריקאי.
סביר שמגמות אלו תתפשטנה, ככול שיתברר שהשלטונות בארה"ב ממשיכים לקיים את "המסורת" במדינות שונות. כלומר, נוטשים את אלו שסמכו עליהם. לא בגלל שהם "רעים". אלא בגלל שאלו החלטות הגיוניות. כמו שעשו בשנת 1973 בווייטנאם.
בשנת 1970 ארה"ב ביטלה "הסכם" שאמור היה להגביל את יכולתה "להדפיס" דולרים.
“התחייבות" למכור זהב לבנקים מרכזים זרים במחיר קבוע של כ-35 דולרים לאונקיה.
כעת אין שום מגבלה ליכולתה של ארה"ב "להדפיס" דולרים. גם לא "תקרה לחוב הלאומי של ארה"ב". זו בוטלה עד תחילת שנת 2025. כלומר אחרי מועד הבחירות בנובמבר 2024 בארה"ב.
לכאורה הממשל הסכים עם מנהיג המפלגה הרפובליקאית בבית הנבחרים, שהוצאות הממשלה לא תגדלנה ביותר מאחוז אחד בכול אחת מהשנתיים הבאות.
ראשית, אין דרך לאכוף זאת, בייחוד לא בשנת בחירות כשאפשר להאשים את המפלגה הרפובליקאית, שאם לא יסכימו לאשר "תקציב מיוחד" להצלת צפרדעים אי שם בעולם, זה יגרום להתמוטטות "הסדר החברתי".
שנית, התקציב שכבר אושר כולל גרעון שנתי של כ-1500 ביליון דולרים, שמאפשר לממשלה להוציא סכומים עבור "אנרגיה ירוקה" ושאר ירקות, במימון דולרים "מודפסים".
הדרך היחידה של הממשל למנוע השפעות אינפלציוניות מזה, היא לדכא ביקושים בסקטור הפרטי באמצעות שער ריבית "גבוה".
אם זה גורם/יגרום לחדלות פירעון של בנקים, מטפלים/יטפלו בזה "נקודתית" על ידי "הדפסת" דולרים כמו שעשו במרץ 2023. מנעו הפסדים לכול המפקידים בבנקים.
האם זה אומר שהבנק המרכזי לא ינסה להוריד הרבה ומהר את שער הריבית? לקראת תחילת שנת 2024?
לא. השאלה היא, האם במקרה כזה, תתחדשנה מיד עליות במחירי סחורות וכבר לקראת סוף שנת 2024 – אמצע שנת 2025, הוא שוב יאלץ להעלות את הריבית.
ההנחה/תקווה היא שלא, לפחות לא לפני סוף שנת 2024, אחרי הבחירות.
האם זה "מובטח"? לא.
אם יהיה עימות צבאי בין סין ורוסיה לארה"ב לקראת סוף שנת 2023? כיצד זה ישפיע על שער הריבית? יהיה גבוה – גבוה. מדוע? כי ממשלת ארה"ב תצטרך לממן גירעון עצום בתקציב, כאשר "מדינות וסל" שלה, נקלעות למיתון כלכלי חריף. יפן – דרום קוריאה ואפילו נורבגיה. ועוד. אלו תאלצנה למכור "חסכונות" באג"ח ממשלת ארה"ב.
האם במקרה כזה מיתון גדול בסקטור פרטי לא יקטין ביקוש להשקעות וכך יגרום לירידה בשער ריבית?
ייתכן. אבל מנגד תהיה עלייה בחדלות פירעון בסקטור פרטי ובשער ריבית שנאלצים לשלם בסקטור פרטי.
לכן, חשוב מאד שתימשך "המסורת".
כאמור "השם ירחם". זה מה שקורה כאשר פוליטיקאים גורמים למצב של "מלפפון חמוץ".
מה "בקרוב"?
הערכנו שביחד עם עלייה בתשואות דולריות לטווח ארוך, תיפסק עלייה במדדי מניות.
ויחכו – עד אוקטובר 2023 ואז אולי עוד עליה אחת במדדי מניות, מתוך תקווה שאכן הבנק המרכזי של ארה"ב יוריד הרבה ומהר את שער הריבית.
אלו ניחושים.
כמו שמשקיעים בקרן נסחרת אג"ח "זבל" hyg שמניבה כעת תשואה שוטפת של 6-7 אחוזים, “מחכים" לראות שזו אינה "הזדמנות השקעה", לפני שתתחדשנה ירידות במחירה. או שכן או שלא.
מחיר קרן אג"ח "זבל" HYG.
הערה: “צדקו" כאשר לא הצטרפו לריצת "הגנרלים" – אג"ח ממשלת ארה"ב – קדימה – עליה במחיר וירידה בתשואות. כעת כאשר הגנרלים החזירו את כול הריצה קדימה – מחכים לשלב הבא. האם יוכח שכעת זו "הזדמנות קניה", או הפסקה זמנית "במסע" ארוך כלפי מטה.
כך גם משקיעים בקרן נסחרת אג"ח חברות "משובחות" lqd. כעת תשואה שוטפת כ-4%. אולם ככול שנפדות אג"ח שנקנו בעבר ובכספי הפדיון יוכלו לקנות אג"ח בתשואה נוכחית ולא בתשואה "הנמוכה" שהייתה בשנים אחרונות, יעלה שיעור התשואה השוטפת. אורך חיים ממוצע לפדיון בקרן זו הוא כ-8 שנים. לכן, כוללת "הרבה" אג"ח שנקנו בעבר בתשואה "נמוכה".
מחיר קרן lqd.
הערה: במשבר קוביד 19, כאשר "נעלמו" קונים אפילו לקרן "משובחת", הבנק המרכזי של ארה"ב החל לקנות קרנות כאלו. כלומר, “הסחירות" של קרן כזו יכולה "להתאדות" בזמן משבר כלכלי/פיננסי. כך גם קרנות "סחירות" אחרות. כלומר, הן "סחירות" עד שאינן "סחירות". מנהלי קרנות כאלו אינם מבטיחים שתמיד יהיה בהן "מסחר". כמו גם שתהיינה הצעות קניה להן שלא "במחירי שחיטה" לבעלי התעודות. כלומר, אינם מתחייבים להיות "עושי שוק" בקרנות שהם מנהלים. למה? כי אינם רוצים "להתאבד".
המשך קיץ נעים.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.
ראו גם תנאי שימוש וגלוי נאות לאתר זה.