עורך: ד"ר שמואל גולדמן.
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 20 באוגוסט 2023.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%.
בחוברת זו:
מחיסול "הגמוניה צבאית" לחיסול "הגמוניה פיננסית"
השעון מתקתק לשלטון ברוסיה – עדכון אוגוסט 2023.
לאן "נעלמו" הגנרלים הרוסים פופוב וסורוביקין?
האם בחירות בטייוואן תדחנה קבלת החלטה על פעולה צבאית של סין בטייוואן?
מלחמת הצ’יפים – יעילות יצור – סבסוד יצור בסין – פגיעה בחברות אמריקאיות.
ישראל – שע"ח – שער ריבית – עדכון אגוסט 2023.
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
בשנת 2012 פר’ אליסון מאוניברסיטת הרוורד פרסם מאמר על תופעה שהוא מכנה
Thucydides trap. הכוונה היא לתקופות בעבר שבהן "כוח עולה" של מדינה/עיר סיכן את ההגמוניה של מדינה/עיר אחרת. לפי מחקר שלו, מתוך 16 מקרים כאלו, ב-12 מקרים התוצאה הייתה מלחמה בין ההגמון הנוכחי "והכוח העולה".
במעבר לתקופתנו – הוא שאל, האם כך יקרה בין "הכוח העולה" – סין – לבין ארה"ב.
היסטוריונים נוטים שלא להסכים ביניהם על מה שקרה בעבר. בוודאי כך על מה שיקרה בעתיד. לכן ברור שמאמר זה עורר תגובות מסוג "לא נכון", ההשוואה אינה רלבנטית" וכדומה. לא רק זאת. אפילו נשיא סין הנוכחי מר שי, כאשר אינו עסוק בדכוי המונים – כך טוען "המערב" – התייחס "לתופעה" זו, ואמר "שסין אינה מחפשת הגמוניה בעולם והיא מבינה את החשיבות של שלום להמשך השגשוג שלה”.
מאז ובייחוד מאז תקופת הנשיאות של מר טרמפ בארה"ב, חלפו מתחת לגשר "הידידות" בין סין וארה"ב, הרבה מאד סנקציות שהממשל בארה"ב הטיל על סין.
איננו רוצים להיכנס למחלוקת בין שועי עולם, האם מה שהיה הוא שיהיה. אולם כמו שאמר רמטכ"ל מנוח של צה"ל אחרי מלחמת יום כיפור "לא היה צריך "הערכות" של אגף המודיעין. מספיק היה להסתכל במשקפת מעבר לגבול כדי לדעת מה עומד לקרות".
גם כעת מספיק "להסתכל במשקפת" על מה "שהמערב" בהנהגת ארה"ב עושה בהתנהלות שלו מול סין ורוסיה, כדי להסיק שכבר מתנהלת מלחמה בין "כוח עולה" -סין ו"כוח שטוען שאינו יורד" – רוסיה, לבין ארה"ב והמדינות הנלוות אליה. המלחמה כבר מתנהלת בתחום הכלכלי/פיננסי בין ארה"ב לסין ורוסיה וגם בתחום הצבאי בין ארה"ב ורוסיה. כעת רק בשטחה של אוקראינה.
כתבנו כבר בעבר על כך שהרבה ארועים שונים מצטרפים לפסיפס אחד. כמו כן שיש קשר בין ההתפתחות בתחום הכלכלי/פיננסי והתחום הצבאי. ושאנחנו נמצאים "במלחמה מתגלגלת".
כדי להקל לעקוב אחרי ארועים בתחומים שלכאורה אין קשר ביניהם, אנחנו מחלקים את "המלחמה על הגמוניה" – שכבר אפשר לראות אותה "במשקפת" – ל-4 תחומים: צבאית, כלכלית, פיננסית ועסקית.
כדי להקל על מעקב – העלנו לאתר אינטרנט את כול חוברות למשקיע מתחילת 2023. ניתן "להוריד" אותן מהאתר. כמו כן ניתן לקרוא כמה מהחוברות באתר עצמו.
כמו כן באתר עצמו חלק מהמאמרים שנכללו בחוברת למשקיע – עם עדכונים לחודש אוגוסט 2023. אלו מאמרים שלדעתנו מורים "שכלום" אינו קורה "במפתיע" מלבד ארועים בטבע – כולל בטבע האנושי. באתר מאמרים שמתארים ארוע "שממשיך להתגלגל". זאת להקל כדי "שנדע מאין אנו באים ואולי ננחש לאן אנו הולכים".
נדגיש: המקור ימשיך להיות מחוברת למשקיע. לכן, מלבד עדכון נוכחי לחודש אוגוסט 2023, לא נמשיך באתר עצמו, בעדכונים למאמר מסוים, כתוספת לאותו מאמר. “העדכונים" יהיו במאמרים "חדשים" בחוברת למשקיע. חלק מהמאמרים בחוברת למשקיע, יכללו מדי פעם באתר זה.
כתובת האתר היא:
www.samlamash.com
לחצו פה: קישור לאתר
הערות על שיבושים באתר – הצעות – נא להפנות לכתובת: lamfund@gmail.com
הערות:
1. קבצי pdf של החוברות אינם "נוחים" לקריאה "בקוראים" במכשירי טלפון סלולרים. אולם זה אפשרי. אולי בעתיד "נאכסן" באתר קבצים שעברו "התאמה" לקריאה במכשירי טלפון סלולרים. בכול מקרה, בגלל אורך מאמרים ותצוגה של גרפים, נראה לנו שקריאה בחוברת אינה מתאימה לטלפון סלולרי. אולם כול אחד וההעדפות שלו. כמה מהחוברות ניתן לקרוא באתר עצמו, כלומר בלי "להוריד" קובץ. (אם הגישה לאתר היא מטלפון סלולרי, השרת שבו מאוסן האתר, מציג גרסה "מותאמת" לטלפון סלולרי). ניתן קישור לכך ליד הקישור "להורדת" חוברת מסוימת.
2. בתחילת ספטמבר 2023, האתר לא "הותאם" לצפיה בטלפון סלולרי, אם כי צפיה כזו אפשרית. השרת שבו "מאוכסן" האתר, “מתאים" בעצמו גרסה לטלפון סלולרי כאשר הגישה לאתר היא מטלפון סלולרי.
3. יתכן שנשנה את התצוגה. למשל שתפריט הגישה לעמודים שונים באתר, ישאר "קבוע" בעמוד, כאשר "גוללים" אותו כלפי מטה, או שתהיה אפשרות לגשת לתפריט "צדי" ולא בראש העמוד. אנחנו מודעים לאפשרויות אלו.
שנה טובה ומועדים לשמחה.
מחיסול "הגמוניה צבאית" לחיסול "הגמוניה פיננסית"
לפני הרבה עשורים, הפוליטיקאים בארה"ב קבעו, שתפקידו של הבנק המרכזי בארה"ב הוא לדאוג "ליציבות מחירים" וגם "לתעסוקה מליאה". מדוע שחבורה של 12 "מופלאים" שכול מה שיש ביכולתם לעשות זה "להדפיס ברישיון" דולרים, יכולה לדאוג "לתעסוקה מליאה" וגם "ליציבות מחירים" באותה עת, מעולם לא הוסבר על ידי פרופסורים לכלכלה "בעלי מוניטין". למרות שכבר הוכח יותר מפעם אחת, שלעיתים אין מנוס לממשל בארה"ב – שלמעשה הבנק המרכזי "עובד" עבורו – מלבחור בין "יציבות מחירים" ל"תעסוקה מליאה", ממשיכים פעילים בשוקי הון לפעול על סמך הנחה שחבורת "המופלאים" מסוגלת תמיד לעשות זאת. זה לגבי ההגמוניה שלהם בתוך ארה"ב.
אולם מאז תום מלחמת העולם השנייה, קיימת גם הנחה שיש להם הגמוניה לגבי כלל הפעילות הכלכלית/פיננסית בעולם. להנחה זו היה בסיס כלכלי מיד אחרי תום מלחמת העולם השנייה, כאשר המשקים באירופה – כולל בברית המועצות – ובאסיה היו למעשה הרוסים, בעוד שהמשק בארה"ב לא נפגע פיסית בזמן המלחמה.
אולם אחרי ששוקמו משקים באירופה ובאסיה – תחילה ביפן, בדרום קוריאה ואחרי כן בסין – ההגמוניה הפיננסית/כלכלית של ארה"ב "בשאר העולם", מבוססת במידה רבה על "הגמוניה צבאית". זאת "למדינות חסות" באירופה, ביפן, בדרום קוריאה ובמדינות מפיקות נפט במפרץ הפרסי. במידה רבה, זה היה נכון גם לגבי סין. זו נהנתה "מחסות כלכלית" של ארה"ב (ומדינות השוק המשותף), כול עוד הן לא חששו שסין תהפוך "למעצמה עולמית" וכך תפגום בהגמוניה הצבאית/כלכלית/פיננסית שלהן. ואז הן "הכריזו עליה מלחמה כלכלית".
אחרי פירוקה של ברית המועצות, רוסיה לא נחשבה למעצמה, גם לא אזורית. תרמו לכך, לא רק כשלון השיטה הכלכלית הקומוניסטית, אלא במידה רבה "ההפרטה" של נכסי המדינה, ששללה מקורות למימון היכולות הצבאיות של רוסיה. כמו כן חשפה את הפעילות הכלכלית ברוסיה לתלות רבה "במערב". זאת באמצעות חברות "מערביות" שהשתלטו על חלק ניכר מהפעילות הכלכלית ברוסיה.
אולם מזה כעשרים שנים, ממשל "חדש" ברוסיה, שהשתלט על סקטור האנרגיה ברוסיה, משקם את היכולות הצבאיות של רוסיה. מאז חודש פברואר 2022, אנחנו בעיצומו של "מבחן", האם רוסיה היא מעצמה אזורית, שיכולה "לקבוע תנאים" באזורים סמוכים לרוסיה. דהיינו במזרח אירופה. בו בזמן נבחנת יכולתה של רוסיה להשתחרר/להקטין את התלות הכלכלית שלה "במערב". "השופט עדין "לא שרק לסיום המשחק".
בו בזמן סביר שתיבחן גם יכולתה של סין להקטין את תלותה "במערב" בסקטורים חיוניים לפעילות כלכלית במשק מודרני. כעת בייחוד ביצור צ'יפים. סביר שבקרוב יערך "מבחן" כמו לגבי רוסיה, האם היא מעצמה אזורית. זאת בעימות עם טייוואן ולמעשה עם ארה"ב.
יתכן ששני "המבחנים" האלו, יערכו בו בעת, לקראת סוף שנת 2023. "הצלחה" של רוסיה וסין בהם, פירושה "כישלון" של ארה"ב. למעשה תחילת תהליך של חיסול "ההגמוניה הצבאית" של ארה"ב, באזורים סמוכים לרוסיה באירופה ולסין באסיה.
זה עלול, מבחינת ארה"ב, ליצור "אפקט דומינו" אצל מדינות סמוכות, שתאלצנה להחליט, האם הן תמשכנה "למלא הוראות" של הממשל בארה"ב. סימנים ראשונים "לעצמאות" כזו, כבר ישנם בהתנהלות של מדינות מפיקות נפט במפרץ הפרסי כמו גם בהודו. אפילו במצרים.
"עצמאות" כזו מתבטאת/תתבטא בתחום הכלכלי/פיננסי. כלומר, תערער את ההגמוניה הכלכלית/פיננסית של "המערב" – דהיינו ארה"ב.
זה יערער/יחסל את ההגמוניה הפיננסית של הבנק המרכזי של ארה"ב. לא רק שלא יוכל תמיד "לקבוע" את הפעילות הכלכלית בתוך ארה"ב. גם לא יוכל לקבוע זאת מחוץ לארה"ב – בחלק גדול מהפעילות הכלכלית בעולם.
סימנים לכך קיימים כבר כעת. סביר שאלו יגברו כאשר השופט "ישרוק לסיום המשחק הנוכחי" – כעת בין רוסיה וארה"ב בתחום הצבאי וגם הכלכלי. כעת בין סין וארה"ב בתחום הכלכלי וייתכן שבקרוב מאד גם בתחום הצבאי.
השעון מתקתק לשלטון ברוסיה – עדכון אוגוסט 2023.
מר פוטין נשיא רוסיה אמר לאחרונה כי ככול הנראה, עד סוף שנת 2023, אוקראינה "תמצה" את יכולתה לגייס אזרחים לצבאה. בלוגרים פרו רוסים וגם "מומחים" "במערב", הדגישו לאחרונה, שאוקראינה נאלצת להטיל למערכה נגד צבא רוסיה את "הרזרבה האחרונה" של צבאה.
גם אם הערכות אלו נכונות, יש מקום לשאול "אז מה?"
מה יעשו השלטונות האזרחים והצבאים של רוסיה, כאשר "תמוצה" היכולת של אוקראינה לעשות…
לכאורה יש לכך תשובה אצל בלוגרים "ומומחים". לפי תורה צבאית, כאשר אויב "ממצה את כוחו" בהתקפה, זו העת "להתקפת נגד". דוגמה שמרבים להזכירה, הוא העימות הצבאי של הצבא האדום (ברית המועצות) מול הצבא הגרמני בחודש יולי 1943 במלחמת העולם השנייה קרוב לעיר קורסק ברוסיה. הצבא האדום התכונן במשך חודשים רבים למתקפה של הצבא הגרמני. כאשר מתקפה זו לא השיגה את מטרתה – "חיסול הצבא האדום" באזור זה, הצבא האדום פתח במתקפת נגד והשאר הוא היסטוריה, כולל דגל הפטיש והמגל על בנין הרייכסטג בברלין.
אם כך, "בקרוב" כאשר "ימוצה" כוחו של צבא אוקראינה, הצבא הרוסי יפתח במתקפה משלו. ייתכן שלא תסתיים לפני שיגיע לאזור האורות האדומים בקופנגהגן. כך לפי בלוגרים.
אולי.
אולי יש מטרה/תקווה אחרת לשלטון ברוסיה. אולי הם מקווים, שכאשר יתברר שאין לאוקראינה יכולת צבאית "לשחרר" את השטחים בשליטת רוסיה, "הם" יסכימו "לנהל מו"מ שמתחשב בדרישות הבטחוניות של רוסיה"?
לדוגמה, זה מה שעשה השלטון בפינלנד "במלחמת החורף" בשנת 1939-40. אחרי שתחילה הצליחו לבלום את ההתקדמות של הצבא האדום בשטחה של פינלנד, ברית המועצות הטילה למערכה כוחות צבא גדולים, שהתחילו להסיג לאחור את צבאה של פינלנד. אז השלטון בפינלנד, במקום להמשיך במלחמה תוך כדי הריסתה של פינלנד, הסכים למו"מ – למעשה לקבל את דרישותיה של ברית המועצות.
אולי זו תקוות השלטון ברוסיה? כלומר, אחרי "המצוי", "ישארו לשבת במקום" ויחכו לנכונות לקיים מו"מ?
מדוע? כי אינם מסוגלים – מנטלית – רגשית – לכבוש את כול שטחה של אוקראינה ולמעשה להחריב את מערב אוקראינה ולסלק משם 10-15 מיליון תושבים? אולי כי הם חוששים שבמקרה כזה, ארגון נאטו – ארה"ב – יתערבו ישירות במלחמה עם רוסיה? או כי הם חוששים שבמקרה כזה, "כולם" יפסיקו לסחור עם רוסיה?
כמו שנאמר במאמר קודם בחוברת למשקיע, יצטרכו לקבל החלטות קשות. אחרת, הציבור ברוסיה יגיע למסקנה שאין תוחלת בהמשך הלחימה באוקראינה, בצורה שזה נעשה כעת.
נראה שבלוגרים פרו רוסים כבר מגיעים למסקנה כזו. מאבדים סבלנות עם דיווחים יומיים בנוסח "הדפנו כך וכך התקפות של צבא אוקראינה, השמדנו כך וכך טנקים וכדומה…". לכולם ברור שכך אין מנצחים במלחמה. אלא אם אין כוונה כזו. הכוונה היא למשוך זמן ואז לנהל מו"מ על…
נציין שעד כה, "המבצע הצבאי המיוחד" של רוסיה באוקראינה, אינו בגדר "הצלחה" למיליוני תושבים רוסים ממזרח אוקראינה. רבים מהם נאלצו לעזוב את הישובים שלהם ולעבור לשטחה של רוסיה. ישובים רבים נהרסים במהלך הלחימה – שעל הקרקע – עד כה, מתנהלת רק בשטחה של מזרח אוקראינה. כמו כן גם לתושבי ישובים ברוסיה, סמוך לגבול עם אוקראינה, נגרמות אבדות בנפש ופגיעה ברכוש. עבורם, מספר טנקים גרמנים וכלי רכב משורינים אמריקאים שהושמדו בלחימה, אינו בגדר "הישג". הם צריכים לראות שהם יכולים לחזור "לחיים נורמלים". כך גם מאות אלפים שגויסו לצבא הרוסי.
לכן, סביר שבתוך 3-4 חודשים, כאשר "ימוצה"…, השלטון ברוסיה יצטרך לתת תשובה לשאלה "ואז מה?"
לאן "נעלמו" הגנרלים הרוסים פופוב וסורוביקין?
בחודש יולי 2023, גנרל איוון פופוב שפיקד על הארמיה ה-58 של צבא רוסיה – באזור הלחימה באוקראינה – הודח מתפקידו. “בשדר" ללוחמים תחת פיקודו אמר שזה נעשה כיוון שמתח ביקורת על צמרת הצבא הרוסי. הוא היה "כוכב עולה" בצבא הרוסי – “מפקד שטח" נערץ על חייליו. מאז ארוע זה? שקט ודממה לגביו. לפחות לפי הידוע לנו..
לאחרונה דיווחו מקורות בבריטניה שגנרל סורוביקין, שלמעשה היה "המתאם" של פעילות כוחות הצבא הרוסי באוקראינה, “הועבר" מתפקידו. גם הוא מפקד נערץ על חייליו. הלחשושים הם בגלל קשריו עם מר פרוגוז’ין ובכירים "בצבא הפרטי" ווגנר. לפני זמן קצר פרוגוז’ין ובכירים בארגון זה, נהרגו בהתרסקות מטוס ברוסיה.
בזמן מלחמת קוריאה בשנים 1950-1953, הנשיא טרומן הדיח מתפקידו את גנרל מקרתור שפיקד על כוחות הצבא האמריקאי באוקינוס השקט – גם בקוריאה. זאת בגלל שמתח ביקורת על צורת ניהול המלחמה מצד ארה"ב. אמרו "שדרש" להטיל פצצות אטום על סין.
אז דברים כאלו קורים בזמן מלחמה. “מוותרים" על שירותם של המוכשרים/מוצלחים ביותר בפיקוד הצבא.
אולם גם כך קורה.
בזמן מלחמת העולם השניה, גנרל אייזנהאור מארה"ב, שפיקד על כוחות בעלות הברית באירופה, הדיח מתפקידו את גנרל פטון, מפקד שריון נערץ, אחרי שהוא סטר לחייל בבית חולים צבאי באיטליה והאשים אותו שהוא מוג לב, “מתחזה עם בעיה נפשית".
ואז? "העסיק" את גנרל פטון במתן הרצאות לקשישות בבריטניה. כלומר "העלים" אותו בבריטניה. עד? אחרי הפלישה לצרפת, “שלף" אותו מבריטניה והעמיד אותו בראש ארמיה של הצבא האמריקאי בצרפת – “כול הדרך" עד לכניעת גרמניה. זו איוולת לוותר על שרותם של המוכשרים/מוצלחים במפקדים, כאשר רוצים לנצח במלחמה.
כאשר אין כוונה לנצח במלחמה – ונצחון מצריך מתקפות בשטחי האויב – הם נעלמים בלי מרכאות.
האם בעוד 3-4 חודשים יופיעו "לפתע" שני גנרלים רוסים אלו?! אם לא – ייתכן שזה יעיד על כך שלשלטון ברוסיה אין כוונה לנצח במלחמה, אלא לנהל מו"מ על…
כך עשה הממשל בארה"ב במלחמה בקוריאה. גם בוויטנאם. ניהלו מו"מ כדי לסיים את המלחמה "ולעבור לנושא הבא". התמשכות הלחימה לא נועדה כדי "לנצח", אלא כדי לאפשר "הסכם", שהממשל בארה"ב יכול היה להציג לציבור בארה"ב. האם כך יקרה ברוסיה?!
האם בחירות בטייוואן תדחנה קבלת החלטה על פעולה צבאית של סין בטייוואן?
פוליטיקאים נוטים "לגלגל מתחת לשטיח" החלטות "מסוכנות" עבורם. כלומר, כאלו שעלולות לגרום לסיום הקרירה הפוליטית שלהם. זאת בגלל תוצאות שתהיינה להחלטות כאלו על "רווחת ציבור הבוחרים/בוחרות". לכן, הם דוחים "עד אין קץ" קבלת החלטות קשות. “אין קץ" – עד למצב שבו, אם לא יחליטו, אז יחליפו אותם בשלטון "והחדשים" בשלטון יחליטו.
הנושא של "איחוד טייוואן" עם סין, קיים כבר מזה עשרות שנים. אבל לא הייתה סיבה להזדרז בקבלת החלטות כיצד זה יקרה. היו קשרי מסחר בין טייוואן וסין. כלכלת טייוואן פרחה. גם כלכלת סין. אז למה לשנות ולהסתכן בתוצאות של ניסיון לשנות? כך מבחינת השלטונות בסין.
כך זה התנהל עד לפני כשמונה שנים. אז צצו מנהיגים/מנהיגות חדשות למפלגה בטייוואן, שסיסמת הבחירות שלהם הייתה "עצמאות לטייוואן". דהיינו "לא יהיה איחוד עם סין". והם זכו בבחירות לנשיאות ולבית הנבחרים בטייוואן.
באותו מועד "צץ" נשיא חדש בארה"ב, מר טרמפ, שהחל "במלחמה כלכלית" בסין. מכסים ושאר ירקות. זה נמשך בסנקציות על קשרי מסחר עם חברות בסין. לא לקנות מוצרים שלהן. לא למכור להן ציוד/תוכנה/שירותים.
כמו כן משרד ההגנה של ארה"ב "סימן" את סין "כאיום" על ארה"ב.
כמו כן שתי המפלגות בארה"ב, דמוקרטים וחלק גדול מהרפובליקאים, מצהירים על תמיכה "בטייוואן דמוקרטית". גם קיים חוק בארה"ב לספק לטייוואן את "האמצעים שנדרשים להגנתה". כול זה בזמן שהמדיניות הרשמית של ארה"ב היא, שיש רק "סין אחת". טייוואן אינה מוכרת "כמדינה".
עם שלטון בטייואן שמצהיר שהוא נגד איחוד עם סין ועם ממסד פוליטי בארה"ב שתומך בכך – כלכלית וצבאית – לאן זה יוביל אם לא לשימוש באמצעים צבאים על ידי סין כדי להביא לאיחוד עם טייוואן?! במאמר אחר בחוברת, הסברנו מדוע זה צעד "נדרש" מבחינת השלטון הנוכחי בסין.
בינואר 2024 אמורות להערך בטייוואן בחירות לנשיאות ולבית הנבחרים. מפלגות באופזיציה למפלגת השלטון הנוכחית בטייוואן, מצהירות שהן תשאפנה להגיע "להסכם" עם סין. כעת הצטרף אליהן המייסד ומנכ"ל לשעבר של חברת פוקסקון – ענקית אספקת שירותי קבלן ליצור מוצרי מחשוב – עם מפעלים בעיקר בסין ולאחרונה מוקמים כאלו גם בהודו.
לכאורה על בסיס מסורת "גלגול מתחת לשטיח", סביר מבחינתה של סין, לחכות לתוצאות הבחירות בינואר 2024 ולא לפעול צבאית נגד טייוואן לפני מועד זה. אולי תודח מפלגת השלטון הנוכחית ואז אפשר יהיה לחזור “לשלווה” “ולחכות לבוא המשיח” להסדרת “ענין טייוואן”.
אולם זו אשליה!
אין זה מספיק שהשלטון בטייואן יפסיק להצהיר שהוא "נגד איחוד עם סין", כדי לחזור "לשלווה". נדרש שגם ארה"ב תפסיק "במלחמה כלכלית/פוליטית" נגד סין. נדרש שחברות בטייוואן לא תסרבנה למכור מוצרים לחברות בסין "לפי הוראה של ארה"ב”.
נדרש שצבא טייואן יפסיק להתחמש בנשק שמסופק על ידי ארה"ב. נדרש שצבא טייוואן יפסיק לפתח טילים לטווח ארוך שיכולים לפגוע במטרות בעומק שטחה של סין.
שהרי מי יערוב לכך, שבעוד 4 שנים, שוב לא תהיה בשלטון מפלגה "שמתנגדת לאיחוד עם סין".
זה כמעט ודאי שיקרה כך. שהרי הדור "הצעיר" בטייוואן, דור שלא ידע מלחמות ושסבור שאפשר לזכות "בעצמאות" רק בהפגנות בככרות, בטוח ימשיך להצביע בבחירות עבור מפלגה שתטען "עצמאות לטייוואן".
כיוון שקרוב לדאי שארה"ב לא תפסיק את המלחמה הכלכלית/פוליטית שלה בסין – שצבא טייוואן לא יפסיק להתחמש בנשק מארה"ב ולפתח טילים לטווח ארוך – שחברות בטייוואן לא תפסקנה להחרים חברות בסין – ועוד – אין משמעות לדחית החלטה לפעולה צבאית של סין בטייוואן, “כדי לחכות לתוצאות הבחירות בטייואן".
ברור שיהיו בסין שיצדדו בכך. תמיד נוח "לגלגל בעיות מתחת לשטיח". אולם סין ממילא עלולה להיות במצב שבו תהיה חשופה לסנקציות "מהגהנום" מצד ארה"ב ובנות הלוויה שלה. זאת אם רוסיה תחליט להתחיל בפעילות צבאית לכבוש את כול אוקראינה…
או כפי שאומר נשיא רוסיה לנשיא סין – הם ממילא יטילו עליכם סנקציות…
אם כך, החלטה של סין באשר למועד פעולה צבאית נגד טייוואן, תלויה גם ואולי בעיקר בהחלטה של רוסיה להתחיל בפעילות צבאית לכבוש את כול אוקראינה. לא תהיה החלטה כזאת, אז סביר שגם לא תהיה החלטה של סין להתחיל "כעת" בפעילות צבאית נגד טייוואן. “ימשיכו לגלגל מתחת לשטיח".
נסיים בקטע של "הומור".
מר גו, מייסד חברת פוקסקון, אמר שהוא מוכן "להקריב" את נכסיו – שהם בעיקר במפעלים בסין – למען "שלום ושגשוג באזור". הוא מתכוון למצב שבו סין "תלאים" את נכסיו בסין, אם כנשיא טייוואן, לא ימלא הוראות שלה. יחד עם זה הוסיף ואמר כי אינו סבור שסין תנקוט בצעד כזה. זאת כיוון שפעולה כזו תפגע בקרנות פנסיה בינלאומיות ואז לא יסכימו שוב להשקיע בסין.
עוד הוסיף ואמר כי כיוון שחברות כאפל, אנבידיה, טסלה ואמזון הן לקוחות עיקריות של של פוקסקון, הפסקת יצור במפעלים שלה בגלל "לחצים פוליטיים (בסין), תפגע בשרשרות אספקה בינלאומיות, דבר שסין תצטרך להסביר לעולם.
ראשית, כיום סין היא "ספק חסכונות" למדינות אחרות. אינה זקוקה "לחסכונות" שלהן כדי להשקיע בחברות בסין.
שנית, סין לא תפסיק יצור במפעלים של פוקסקון – אם "תלאים" אותם. אם חברת אפל תרצה להפסיק להשתמש בשרותים של מפעלים אלו, זו החלטה שלה. שהיא תסביר לבעלי המניות שלה, מדוע מכירות מוצרים שלה ירדו ביותר מחמישים אחוזים.
מה שסין תעשה, הוא להפסיק למלא הוראות של ארה"ב למפעלים בסין ובטייוואן.
איך אמרה דוברת משרד החוץ של רוסיה על דברי נשיא אוקראינה? “הוא לקח מנת יתר".
מלחמת הצ’יפים – יעילות יצור – סבסוד יצור בסין – פגיעה בחברות אמריקאיות.
בקטע "ידיעות צופות עתיד", כלולה ידיעה בדבר חידוש יצור טלפונים סלולרים דור 5 בסין על ידי חברת Huawei. בהתיחסויות של "מומחים" לענין זה, הובעה תמיהה, מדוע הם עושים זאת, אם ליצרן הצ’יפים, כנראה חברת Smic, יש יעילות נמוכה ביצור צ’יפים כאלו. כלומר, חלק גדול יוצאים "פגומים" בתהליך היצור. למשל יעילות של 50-60 אחוזים בלבד לעומת יעילות של 90-95%, אצל יצרן שמשתמש בציוד מתקדם מסוג EUV לעומת ציוד מסוג DUV שהם משתמשים בו. (נאסר למכור לחברות בסין ציוד מסוג EUV).
במאמר ארוך ומשעמם בחוברת למשקיע על מלחמת הצי’פים בין ארה"ב לסין, כתבנו שממשלת סין עשויה לסבסד לא רק את ההשקעה בציוד ליצור צ’יפים, אלא גם את העלות של תהליך היצור. זאת כדי לאפשר תחרות בחברות זרות, שכעת, יכולות להשתמש בציוד שאינו זמין בסין.
מבחינה זו "יעילות נמוכה" ביצור היא בעיה כלכלית ולא בעיה טכנולוגית. סבסוד עלות היצור על ידי ממשלת סין, "פותר חיסרון כזה”. זה מאפשר לצרכני צ’יפים כאלו בסין – במוצרים כמו טלפונים סלולרים – להתחרות בחברות זרות ו/או בחברות בסין, שעדין מותר לחברות זרות, למכור להם ציפים כאלו.
מבחינת ממשלת סין זהו צורך אסטרטגי. למשל, כמו הוצאה על פצצות אטום.
אולם, קיימת בעיה טכנולוגית שעלולה להגביל את כמות הצ’יפים שמיוצרים "ביעילות נמוכה”. כאשר קיימת "יעילות נמוכה", יש צורך בכמות גדולה יותר של ציוד ליצור צ’יפים כאלו בכמות משמעותית – משמעותית מבחינה מסחרית בשוק של המוצרים, שבהם כלולים צ’יפים כאלו. למשל, כמות טלפונים סלולרים שאפשר לייצר עם צ’יפים כאלו.
סביר שבמצב כזה, חברות בסין שמתכוונות ליצר צ’יפים גם "ביעילות נמוכה", אינן רוצות "לעורר את הדוב" – ממשלת ארה"ב – כך שתאסור למכור לסין גם ציוד מסוג DUV. כלומר , תרצנה "לאגור" כמות גדולה של ציוד כזה (גם ממקורות זרים מחוץ לסין).
ואז יתברר שמיצרים צ’יפים כאלו בסין – גם "ביעילות נמוכה" ביצור שלהם.
יהיה אפשר לייצר כמויות משמעותיות מבחינה מסחרית של מוצרים שבהם נעשה שימוש בצ’יפים כאלו.
ואז אפשר יהיה להתחרות במוצרים של חברות זרות! בעיקר אמריקאיות – בתחום התכנון וגם בתחום היצור של צ’יפים.
ייתכן שהתמיהה של "מומחים" מדוע מייצרים צ’יפים "ביעילות נמוכה" , מורה שאכן כך קורה. שהרי אחרת, בשביל מה לתמוה על זה?
כמו כן כפי שכתבנו, העובדה שארגון שמייצג חברות אמריקאיות לתכנון/יצור צ’יפים מתריע על מפעלים ליצור צ’יפים שבונה חברת Huawei, מורה שכנראה "הסוסים כבר עזבו את האורווה".
אם כך, זה יתכן שזה יאפשר קבלת החלטה על פעולה צבאית של סין בטייוואן.
זה עלול לפגוע מידית בחברות אמריקאיות שנזקקות ליצור צ’יפים בטייוואן.
אם הממשל בארה"ב, יקיים את "המסורת" וינטוש את הפוליטיקאים בטייוואן וישלים עם יצור צ’יפים "מתקדמים" בסין, תגבר התחרות של חברות בסין לתכנון/יצור צ’יפים בחברות אמריקאיות כאלו וגם בחברות שמייצרות מוצרים, שבהם כלולים צ’יפים, למשל בטלפונים סלולרים. למשל, חברת אפל. או חברות AMD ואפילו אנבידיה. אלו נזקקות ליצור צ’יפים שהן מתכננות, באמצעות ציוד שכעת אינו זמין בסין. אם תהיה "בקרוב" מלחמה בטייוואן, ציוד כזה גם לא יהיה זמין עבורן. אם תתקיים "המסורת", ציוד כזה יהיה זמין גם בסין.
לכן, רצוי מבחינת חברות כאלו, שיתברר שבסין "רק מדברים". לפחות בעתיד הנראה לעין. אחרת…
יהיה מענין.
נשיא סין – כנס G20 בהודו.
31-8-2023.
לפי פרסום של סוכנות רויטרס, מר שי נשיא סין לא יבוא לכנס זה, שאמור להערך ב-10 בספטמבר 2023 בהודו. במקומו יבוא ראש ממשלת סין. גם מר פוטין נשיא רוסיה לא יבוא לכנס. במקומו יבוא מר לברוב שר החוץ של רוסיה.
נזכיר שמר שי היה לפני זמן קצר בדרום אפריקה בכנס של BRICS. שם נפגש עם ראש ממשלת הודו. אלו פגישות עם שועי עולם יחמיץ מר שי, אם לא יבוא להודו?
ראש ממשלת גרמניה כבר ביקר אותו בסין. כך גם נשיא צרפת. וראש ממשלת ספרד. כך גם שר החוץ של ארה"ב כמו גם שרות האוצר והמסחר של ארה"ב. אולי עם הגברת ראש ממשלת איטליה? ספק אם הוא רואה בכך "החמצה", ביחוד אחרי שזו הודיעה שתפעל לבטל את המיזם שלו באיטליה.
או אולי אינו רוצה לבוא לכנס כדי שלא יצטרך, לפחות מבחינת הפרוטוקול, להיפגש עם נשיא ארה"ב "בשולי הכנס"? זאת כדי שנשיא ארה"ב לא יצטרך להסביר מדוע הוא נפגש עם "דיקטטור", כפי שהוא מכנה את נשיא סין?
כתבנו כבר "שהעליה לרגל" לסין של בכירים בממשל של ארה"ב, נועדה ליצור רושם כאילו "משוקמים" היחסים עם סין ולהכין פגישה בין נשיאי סין וארה"ב. מתי? לקראת סוף שנת 2023. אולי אחרי שבחודש אוקטובר הקרוב, נשיא רוסיה אמור לבוא לסין וללחוש באוזן לנשיא סין, מתי רוסיה תתחיל במבצע לכיבוש כול אוקראינה. וזו תהיה הזדמנות לסין "לסגור ענין" בטייוואן. לפני הבחירות שאמורות להערך בטייוואן בינואר 2024. ראו עוד ידיעה בענין זה, בהמשך למטה.
ניחוש שלנו: אם לא תהיה ידיעה על פגישה בין נשיאי סין וארה"ב לפני סוף שנת 2023, זה עלול לאותת על פעולה צבאית של סין בטייוואן. ואם נשיא סין לא יבוא להודו- יתכן שזו ידיעה צופת עתיד, שלא תתקיים פגישה כזו.
אז נראה.
הערה: בחוברת 3-9-2023, אנחנו מתייחסים לשאלה, האם בחירות בטייוואן בינואר 2024, תדחנה קבלת החלטה על פעולה צבאית של סין בטייוואן.
אם נשיא סין יחליט שלא להיפגש "כעת" עם נשיא ארה"ב, הוא יכול לשלוח לו את השיר הבא של "מי שיוצא למלחמה":
אולם ייתכן שהפגישה תהיה עם נשיא אחר של ארה"ב. נראה.
יצור מטוסים אזרחים ברוסיה.
29-8-23
נערכה טיסת ניסוי ראשונה של מטוס ssj- new שכולל רכיבים רק מתוצרת מקומית ברוסיה.
נזכיר: יש בפיתוח מטוס נוסף mc-21.
סביר שהמטרה היא להגיע "למהירות הימלטות" מסנקציות בתחום זה, כבר בשנת 2024/2015.
כפי שכבר נאמר – עשוי להשפיע על מועד החלטה רוסית לכיבוש כול אוקראינה.
זהו גם איתות לשלטון בסין על כך שאפשר להשתחרר מתלות בבואינג ובאירבוס.
רוסיה – ג'ורג'יה – אזרביז'ן.
26-8-23
מר מדבדב, לשעבר נשיא רוסיה, מציין את ההתנהלות "הפרגמטית" של השלטונות בג'ורג'יה ומביע תקווה שהם ינטשו את התביעות הטריטוריליות לשני מחוזות הבדלנים הרוסים שהכריזו על עצמם "כמדינות" עצמאיות. נזכיר: בשנת 2008 מלחמה שארכה 5 ימים, בה ניסו השלטונות בג'ורג'יה להשתלט על מחוזות אלו. נסוגו אחרי התערבות צבא רוסי. נזכיר: תביעה דומה הייתה לרוסיה מאוקראינה כלפי שני מחוזות בדונבס. אחרי שנענו בשלילה, החל "המבצע הצבאי המיוחד" של רוסיה באוקראינה. רוסיה סיפחה מחוזות אלו. עדין לא עשתה זאת בג'ורג'יה. בדומה לאוקראינה, גם בג'ורג'יה היה שלטון ששאף להצטרף לברית נאטו ולשוק המשותף. מי שהיה נשיא ג'ורג'יה בזמן המלחמה עם רוסיה, מרצה כעת בג'ורג'יה, תקופת מאסר של 6 שנים אחרי שהואשם בשחיתות ושאר ירקות.
בג'ורג'יה עובר צינור נפט שדרכו נעשה רוב יצוא הנפט מאזרביז'ן (לנמל בטורקיה). השתלטות רוסית על ג'ורג'יה – אוכלוסיה פחות מ-4 מיליון אנשים, תאפשר לרוסיה למנוע יצוא נפט מאז'רביז'ן, כמו שהיא יכולה למנוע יצוא נפט מקזחסטן שמגיע בצינור לנמל רוסי בים השחור. רמז לטורקיה.
מר מדבדב "רומז" לשלטונות בג'ורג'יה מה יקרה להם אם לא יהיו "פרגמטים". גם אם ינסו להיות בסיס של נאטו.
תוואי של צינור נפט מאזרביז’ן לנמל בטורקיה:
מלחמת הצ'יפים – מועד לפעולה צבאית של סין בטייוואן.
24-8-2023
בלומברג פרסם מאמר על ""אזהרה" של ארגון יצרני צ'יפים על כך שחברת Huawei מתכוונת להפעיל בסין 5 מפעלים ליצור צ'יפים. כזכור חברה זו מככבת בראש חברות סיניות שהממשל בארה"ב מטיל עליהן סנקציות. במאמר בבלומברג מובעת תמיהה מדוע ארגון זה, "מזהיר" על כך כעת. כבר בתחילת 2023, בחוברת למשקיע, כתבנו על כך "מה הם בונים?". אז מדוע הם מתעוררים כעת?
ניחוש שלנו: כיוון שבעתיד הקרוב "זה יהיה רשמי" וכולם ידעו על כך. כתבנו שסביר להניח שהשלטון בסין "יחכה" עם החלטה על פעולה צבאית בטייוואן, עד שתוכח יכולת יצור עצמית של צ'יפים בסין. יכולת שמספקת את עיקר הצרכים בסין לצ'יפים.
עוד בענין זה: חברת Huawei בחודש אוגוסט 2023 הודיעה על התחלת מכירה של טלפון סלולרי שיכול לפעול בטכנולגיה G5. כעת יש חילוקי דעות בין "מומחים", האם הצ'יפ שכלול בטלפון הוא ממלאים שנותרו בידי החברה לפני שסנקציות שהוטלו על ידי ארה"ב מנעו מכירת צ'יפים כאלו לחברה, או זהו פרי יצור עצמי בסין. בכול מקרה הטלפונים "נחטפים". "איתות" למכירות של חברת אפל בסין.
עוד בענין זה: מייסד ומי שעמד בראש חברת פוקסקון – מספקת כקבלן שירותי יצור והרכבה של מוצרי מחשוב – בהם טלפונים של חברת אפל – בעיקר במפעלים בסין – הודיע על הצגת מועמדות לנשיא טייוואן, בבחירות שאמורות להתקיים בינואר 2024. הוא מבטיח שיביא "שלום ושגשוג" לטייוואן למשך עשרות שנים. גם מבטיח שלא יאפשר להפוך את טייוואן "לאוקראינה". היה אחד בשם מר זלנסקי שהתמודד לנשיאות באוקראינה והבטיח "להביא שלום" (עם רוסיה). מסקנה? מובטחת מלחמה בין סין לטייוואן – ארה"ב?!
סחר בין מדינות בלי שימוש בדולר.
21-8-2023.
לראשונה, חברת נפט בהודו קנתה נפט מחברת הנפט הלאומית של אבו דאבי כאשר התשלום נעשה ברופיות הודיות. מיליון חביות נפט. יש הסכם בין המדינות, לבצע סחר כאשר התשלום נעשה במטבע הודי או במטבע של איחוד האמירויות. להודו יש גרעון מסחרי גדול בסחר עם איחוד האמירויות. כלומר, במקום שהודו תאלץ "ללוות" דולרים כדי לממן עסקות כאלו, היא תוכל ללוות מטבע של איחוד האמירויות ו/או להשתמש במטבע של הודו. כך אין צורך במערכת הבנקאות של ארה"ב כדי לבצע עיסקות. זה ימנע הטלת סנקציות על ידי הממשל בארה"ב, על ידי כך שיאסור על בנקים בארה"ב לאפשר עסקות כאלו. כאמרה סינית: גם מסע של אלף מילין, מתחיל בצעד אחד קטן. איחוד האמירויות וערב הסעודית "הוזמנו" להצטרף לארגון BRICS שבו חברה גם הודו. הוצהר שהארגון ישאף למסד מערכת הסדר תשלומים בין המדינות בלי שימוש בדולר. למעשה תהיינה בו מדינות שתתנה אשראי למדינות אחרות בארגון. דהיינו תהיינה מוכנות "לצבור" חובות שלהן, במקום חובות של ארה"ב. זה עלול לגרום לעליה בשער הריבית הראלי בארה"ב.
סקרי דעת קהל בגרמניה – נמשכת ירידה בתמיכה בממשלה.
21-8-2023.
64% סבורים שעדיף להחליף את הממשלה הנוכחית. מתאים לתוצאות סקרים שמתפרסמים לאחרונה. נזכיר: הממשלה הנוכחית כוללת את מפלגת "הירוקים" ומפלגה שמתיימרת לייצג "עסקים". בו בזמן הוכפל ליותר מ-20%, שיעור התמיכה במפלגה AFD שמציעה לפרק את השוק המשותף.
מדוע אינם מרוצים?
אולי בגלל:
Germany’s government approved on Wednesday investments in green energy worth $63 billion (57.6 billion euros) for 2024, a 60% increase compared to this year’s targeted spending.
For the period 2024 through 2027, the cabinet agreed to boost the investments in the so-called Climate and Transformation Fund to $233 billion (212 billion euros), an increase of around $33 billion (30 billion euros).
ואולי גם בגלל:
The ruling coalition in Germany has decided that nearly all new heating systems should run on 65% renewable energy, with exemptions for homeowners aged over 80 and for households with the lowest incomes.
Industry associations and the German public disagree with the planned ban.
A Forsa survey commissioned by RTL and ntv showed in April that 78% of Germans do not approve of the bill, and only 18% think the decision to ban oil and gas heating systems is the right one.
ככול שתימשך מגמה זו, סביר שהמפלגה "שמייצגת" עסקים ושכעת בסקרים היא בדרך לאבדון פוליטי – פחות מאחוז החסימה – תחליט "להימלט" מממשלה זו ותגרום לנפילתה.
ישראל – מט"ח – שע"ח – שער ריבית – עדכון אגוסט 2023.
עדכון למאמר בחוברת 14-5-2023.
"הקלה מוניטרית" מהבנק המרכזי של ארה"ב – יתרות מט"ח של בנק ישראל.
15-8-2023 – שע"ח שקל לדולר: 3.75 ש"ח.
שער ריבית בנק ישראל – 4.75%. יתרות מט"ח – 204 ביליון דולרים.
גרף שע"ח שקל דולר במשך 25 שנים.
מקור: tradingeconomics.com
שימו לב: כעת, "נעלם" כול התיסוף שהיה בשקל מאז שהבנק המרכזי של ארה"ב התחיל במדיניות של "הקלה מוניטרית".
מהי המשמעות למשקיע לטווח ארוך? אם אין תיסוף של השקל , אין סיבה שהוא יקבל על השקעה באג"ח בשקלים ריבית נמוכה מזו שאפשר לקבל בהשקעה באג"ח ממשלת ארה"ב לתקופה ארוכה.
כלומר, כדי להצדיק מכירת דולרים תמורת שקלים לצורך מתן הלוואות בישראל, צריך להניח שאפשר לקבל תשואה גבוהה יותר במתן הלוואות בישראל מאשר במתן הלוואות לממשלת ארה"ב. כיצד? למשל, וכנראה בעיקר – בהלוואות למימון רכישה/הקמה של נכסי נדלן.
אולם ככול שעולה/יעלה שער הריבית בארה"ב וכתוצאה מכך גם בישראל – גדל הסיכון בישראל לחדלות פירעון של לווים – עסקים ופרטים.
לכן, כאמור במאמר למעלה, עלול להתברר שבנק ישראל נמנע מלהעלות את שער הריבית במקביל להמשך עליה בריבית בארה"ב.
ואז? המשך "לחץ" לפיחות שע"ח של השקל – וניסיון למנוע זאת, על ידי מכירת מט"ח "מיתרות" בנק ישראל. אם לא על ידי נגיד הבנק הנוכחי אז על ידי מי שככול הנראה יחליף אותו בעוד זמן קצר.
תשואת אג"ח ממשלת ישראל לפדיון 10 שנים.
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון 10 שנים.
העיקר שלישראל יש בנק מרכזי "עצמאי".
גם בבנק ישראל מקווים/רוצים שתהיה ירידה במחירי סחורות – אנרגיה, תבואות, מתכות תעשייתיות -, כדי שהמשך פיחות של השקל לא יגרום לשיעור אינפלציה גבוה יותר או לצורך להעלות את שער הריבית בישראל וכך לסכן את אלו שמלווים שקלים בישראל.
אם הבנק המרכזי בארה"ב יתחיל להוריד הרבה ומהר את שער הריבית, אולם מיד תתחדשנה עליות במחירי סחורות, שוב יהיה לחץ להעלאת שער הריבית. במקרה כזה סביר שתהיה ירידה במחירי אג"ח לטווח בינוני – ארוך ואג"ח "זבל". זאת כצפי לכך שלא יהיה מנוס מהעלאת ריבית לטווח קצר.
מה באשר "להשפעת המחלוקת המשפטית" על שער החליפין של השקל – כטענת "מומחים"?
נראה לנו שסביר בענין זה לעקוב אחרי הזמינות של "במבה" במדפים בסופרמרקט. כול עוד אלו "מוצפים" "בבמבה", זה מראה שההחלטות של עסקים, האם לפעול בישראל, מושפעות משיקולי רווחיות. כלומר, ניצחון העיקרון הקפיטליסטי: היכן שיש ביקוש שניתן לספק אותו ברווחיות, יהיה גם היצע. כלומר, פעילות עסקית.
התחזית שלנו בענין זה? אנחנו מוכנים להמר על 10 שקיות במבה נגד שקית במבה אחת, שאלו שמחליטים, האם להמשיך לייצר במבה בישראל אינם מושפעים בהחלטה כזו מההרכב של ועדה למנוי שופטים. מישהו רוצה לזכות "בקלות" בעשר שקיות במבה?
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
מחיר זהב – 1939 דולרים לאונקיה.
מדד דאו גונס תעשייתי – 34838.
מדד נאסדק –14031.
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 4.18%.
שער ריבית יומי ארה"ב 5.25%
מחיר נפט קל ארה"ב – 86 דולר לחבית. ברנט באירופה – 89 דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 1.92%.
הערה: לעומת מחירים לפני שבועיים: מחיר זהב – עליה 3%.
דאו ג’ונס – עליה כ-1%. נאסדק – עליה כ-6%.
אג"ח 10 שנים – ירידה קלה בתשואה (עליה במחיר). כך גם אג"ח צמוד למדד – ארה"ב.
מחיר נפט קל – עליה כ-6%. מחיר נפט ברנט – עליה כ-5%.
מהי ככול הנראה "סיבה משותפת" לעליות אלו? ירידה בתשואות בהן נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב לתקופה ארוכה. זו התנהלות "רובוטית" – יתכן "תוכנות מחשב" שמגיבות "לידיעות" על מה שנפלט מפיו של יו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב.
מה עשתה "חביבתנו", קרן אג"ח "זבל" jnk שעד כה לא אכזבה ביכולת "החזוי" שלה, לעומת "מומחים"?
עלתה כ-1%. עדין "לא עומדים בתור", אם זו "הזדמנות השקעה", בשערי הריבית הנוכחיים.
בחוברת קודמת הצגנו גרפים של תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון 10 שנים ושל תשואות ראליות אג"ח צמודות למדד לפדיון 10 שנים. ציינו כי לפי גרפים אלו – “ניסיון היסטורי" – התשואות הנוכחיות הן "הזדמנות השקעה". בייחוד עבור אלו שסבורים ששערי הריבית יקבעו לפי שיעור אינפלציה – וזו הרי הולכת "ונעלמת" בארה"ב. כלומר, שיעור העלייה במחירים לעומת אותו חודש בשנה קודמת. לכן התגובה "הפבלובית" היא, זו "הזדמנות קניה". כפי שצוין, זה משפיע גם על התנהגות מדדי מניות בטווח הקצר. אין שום דבר מפתיע.
“ההפתעה" תהיה – בלי לכלול "הפתעה גיאו פוליטית" – ששיעור האינפלציה יתחיל שוב "לזחול" כלפי מעלה וכך גם שערי ריבית לטווח ארוך. אלו אינם "במודל". מה שבטוח כלול בכול מודל שהוא, היא העובדה ששנת 2023 תסתיים בעוד כ-4 חודשים. נראה אלו "הפתעות" בתחומים שונים, יקרו עד אז. למשל, אם נשיא סין יסרב להיפגש עם נשיא ארה"ב. איננו יודעים. נראה.
שיעור אינפלציה בארה"ב בתקופת סטגפלציה.
כ-30% "מהמרכיבים" של מדד המחירים לצרכן בארה"ב הם מחירים של "שירותי דיור". באלו כלולים עלויות שכר דירה. אלו נמדדות רק בזמן של "חידוש חוזי שכירות". לכן, זו אינפורמציה "מפגרת בזמן" על העלות של "שירותי דיור". היא ממשיכה להשפיע בשלילה – דהיינו עליות במדד – גם כאשר מחירים של דיור – בתים ושכירות – “כבר מזמן" הפסיקו לעלות ואפילו יורדים מעט. אבל "לבסוף" השפעה זו מסתיימת. סביר שאנו נמצאים בתקופה כזו.
בסטגפלציה – קיפאון בכלל הפעילות במשק ביחד עם "אינפלציה" – יש שוני רב בין הפעילות בסקטורים שונים במשק. אלו שהביקושים בהם תלויים במידה רבה בזמינות של אשראי לטווח ארוך – בייחוד נדל"ן ורכב – מראים בברור על קיפאון ואפילו ירידה בפעילות. זאת בגלל ירידה בנכונות בסקטור הפרטי לתת אשראי לטווח ארוך בגלל שתי סיבות: ראשית, אי ודאות באשר לשערי ריבית בטווח הארוך. שנית, עליה בסיכון של חדלות פירעון בגלל קיפאון/ ירידה בהכנסות של צרכנים. כמו כן ירידה ביכולת של צרכנים לממן קניות באשראי בריבית "גבוהה".
לעומת זאת בסקטורים אחרים יכולה להימשך פעילות לכאורה "נורמלית". ביחוד בצריכה שאי אפשר לדחות אותה. למשל, מזון, דלק, בריאות.
כיוון שסטגפלציה מאפינת מצב, שבו הממשלה "מתעקשת" להמשיך לממן גידול בהוצאות שלה – למטרות חשובות כמובן – על ידי "הדפסת כסף" ו/או גידול בהלוואות שהיא נוטלת מהסקטור הפרטי – על ידי כך שהיא משלמת שערי ריבית שלווים פרטיים אינם יכולים לשאת בהם – סביר שעיקר הלחץ לעליות מחירים יהיה בתחומים שבהם מצד אחד אי אפשר לדחות צריכה ומאידך אי אפשר להגדיל את ההצע. לפחות לא בטווח הקצר.
זה מתייחס בעיקר לסחורות – אנרגיה, מזון ובמידה מסוימת גם מתכות תעשייתיות. גם בשירותים מסוימים. למשל, בריאות.
כתוצאה מכך, יש שונות גדולה בין שיעור העלייה במחירים בתחומים אלו ושיעור העליה במחירים בסקטורים בהם ניתן לדחות/להקטין צריכה.
התוצאה?
שיעור העליה בכלל מדד המחירים לצרכן אינו משקף את "הלחץ" על צרכנים בהתנהלות שלהם לקיים את עצמם/משפחתם. אז פוליטיקאים "מופתעים" שכול מיני "משונים" זוכים בבחירות. שהרי עליהם ועל "המקורבים" להם, אין "לחץ כלכלי" כזה. הרי "הכול בסדר". לפי מדד המחירים לצרכן.
אולם ככול שתהליך זה נמשך, בייחוד מימון הוצאות ממשלה "בהדפסת כסף", אפילו כלל מדד המחירים לצרכן, מתחיל להראות "שהכול אינו בסדר". זהו תהליך ולא ארוע חד פעמי.
תוך כדי התהליך יש תנודות גדולות בשוקי הון. אבל המגמה הראלית – אפילו לפי מדד המחירים לצרכן, היא "למטה".
האם הבנק המרכזי של ארה"ב הפסיק "להדפיס" דולרים?
הבנק המרכזי של ארה"ב ממשיך להקטין את ההחזקות שלו באג"ח של ממשלת ארה"ב ואג"ח מגובות בתשלומי משכנתאות של הסקטור הפרטי. ההקטנה היא על ידי כך שהוא אינו "ממחזר" את כספי הפדיונות מאג"ח שהוא מחזיק בהן, על ידי קניה של אג"ח. לפי "התוכנית" שלו – עד 60 ביליון דולרים בחודש אג"ח ממשלתיות ועד 30 ביליון דולרים בחודש אג"ח מגובות במשכנתאות.
נכון לסוף חודש אוגוסט 2023 לעומת 12 חודשים לפני כן, הוא הקטין החזקות באג"ח ממשלה בסכום של כ-700 בליון דולרים ובאג"ח מגובות במשכנתאות בסכום של כ- כ-240 ביליון דולרים. בו בזמן הוא הגדיל מתן הלוואות לבנקים בסכום של כ-230 ביליון דולרים – לאפשר תשלום לכול אלו שהיו להם פיקדונות בבנקים "שקרסו".
בהנחה שממשלת ארה"ב אינה גובה מיסים כדי לפרוע אג"ח שמגיעות לפדיון ושמוחזקות בידי הבנק המרכזי – אלא "מגלגלת" את החוב שלה על ידי הנפקת אג"ח חדשות – מי קנה אג"ח אלו וכך אפשר לפרוע חוב בסכום של כ-700 ביליון דולרים לבנק המרכזי של ארה"ב?
התשובה היא, שעד כה, הבנק המרכזי של ארה"ב הוא זה "שקנה" את אג"ח ממשלת ארה"ב שהגיעו לפדיון. "הפתעה".
הכיצד? זה פשוט פעלול חשבונאי שהם נוקטים בו.
נכון הוא שהסקטור הפרטי קנה אג"ח אלו. אולם כיצד הוא מימן קניות אלו?
על ידי כך שהוא משך סכום של יותר מ-600 ביליון דולרים מפקדונות שיש לו בבנק המרכזי של ארה"ב וכך מימן קנית אג"ח של ממשלת ארה"ב.
כלומר, במקום סכום שסקטור פרטי החזיק כפיקדון בבנק המרכזי והוא החזיק באג"ח של ממשלת ארה"ב, סקטור פרטי בעצמו כעת מחזיק באג"ח ממשלת ארה"ב בסכום כזה.
מנין הכסף? “מהדפסת דולרים" בידי הבנק המרכזי. הוא חייב את הפיקדון של סקטור פרטי אצלו וזיכה את הפיקדון של ממשלת ארה"ב אצלו. כעת מי שחייב דולרים בסכום זה לסקטור פרטי היא ממשלת ארה"ב ולא הבנק המרכזי. מבחינה מעשית לגבי הסקטור הפרטי לא חל שום שנוי עבורו! לא הייתה ירידה "בכמות הכסף" שמאפשרת ביצוע עסקות במשק. נצין פה שכלכלנים מתייחסים לחובות מממשלה לטווח קצר "כדמוי כסף". כלומר, ציבור מתייחס לכך כאילו יש לו "מזומנים".
מדוע סקטור פרטי החליט להגדיל החזקות באג"ח ממשלת ארה"ב?
מדובר בעיקר בקרנות כספיות שבמקום להחזיק בפיקדונות יומיים/שבועיים בריבית אפסית בבנק המרכזי, כעת יכולות לקנות שטרי אוצר של ממשלת ארה"ב לתקופות קצרות, עד שנה אחת ולקבל ריבית של יותר מ5% בשנה. במקום אפס עד לפני כשנה אחת. זה מונע מהן צורך "לגלגל" מדי יום פיקדונות כאלו. כמו כן הרי כולם משוכנעים שבקרוב תרד הריבית היומית.
ההשפעה עד כה, על הפעילות הכלכלית, אינה נובעת מירידה "בכמות הכסף" במשק, אלא מעליה בשער הריבית שהבנק המרכזי מוכן לשלם על פיקדונות של סקטור פרטי אצלו – בנקים מסחריים וקרנות כספיות – ושער הריבית שממשלת ארה"ב מוכנה לשלם על אג"ח שהיא מנפיקה – הנפקות בעיקר לפדיון לתקופה קצרה. זה מהווה תחרות למתן אשראי לסקטור פרטי – ביחוד בהלוואות לטווח ארוך כמו בנדל"ן, שבהן שנוי ולו קטן בשער הריבית יכול למנוע ביצוע עסקה.
כך סקטור פרטי מקטין ביצוע עסקות וממשלת ארה"ב יכולה לבצע עסקות"מועילות". כמו לפרנס את אלו שנלחמים למען דמוקרטיה – היום באוקראינה. אולי מחר בטייואן, אולי מחר מי יודע היכן. כמו גם להקים מפעלי צ’יפים בארה"ב, מאות אלפי תחנות לטעינת חשמל ברכב חשמלי ושאר ירקות. אנחנו מגזימים? ראו מה קורה לגירעון בתקציב ממשלת ארה"ב. אין "ניסים". כאשר הממשלה מוציאה יותר, אז סקטור פרטי נאלץ להוציא פחות. כאשר זה אינו מתאפשר על ידי גבית מיסים, זה נעשה בהלוואות בשער ריבית "גבוה".
כך עד שבנקים "קורסים" ואז פשוט "מדפיסים" דולרים. במאזן הבנק המרכזי קוראים לזה "הלוואות ל..”
ושלא נשכח: הבנק המרכזי ממשיך כעת "להדפיס" מאות ביליוני דולרים – יותר ממאתים ביליון בשנה – כדי לשלם ריבית על פיקדונות של סקטור פרטי אצלו. את "ההדפסה" הזו אין רואים בסכום אג"ח שהוא מחזיק בהן, אלא בסכום פקדונות סקטור פרטי אצלו או בעקיפין בהגדלת החזקות אג"ח ממשלה בידי סקטור פרטי.
לסיכום: עד כה מבחינה מעשית אין ירידה "בכמות הכסף" שמאפשרת עסקות במשק. יש העברה של יכולת ביצוע עסקות מסקטור פרטי לממשלה – זאת באמצעות שער ריבית "גבוה". כך עד שעוד בנקים ו/או חברות "חיוניות" "יקרסו" ואז בבנק המרכזי פשוט יתנו "הלוואות" – שם קוד "להדפסת" דולרים.
שנה טובה ומועדים לשמחה.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.
ראו גם תנאי שימוש וגלוי נאות לאתר זה.