עורך ד"ר שמואל גולדמן.
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 23 ביולי 2023.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%.
בחוברת זו:
שלוש תמונות – שני הסברים – וסבלנות.
מהי מטרת המלחמה שתהיה בין רוסיה וסין לארה"ב?
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
נספחים:
שלוש תמונות – שני הסברים – וסבלנות.
משלחת משרד ההגנה של רוסיה בפגישה עם אנשי משרד ההגנה של צפון קוריאה.
מר שויגו שר ההגנה של רוסיה נפגש עם מנהיגה של צפון קוריאה.
מנהיגה של צפון קוריאה "בסיור מודרך" עבור שר ההגנה של רוסיה במתקן של טילים בליסטים ורחפנים בצפון קוריאה.
הסבר א’ מטעם "מומחים לרוסיה":
זהו בטוי לחולשה ההולכת וגדלה של רוסיה – צבאית וכלכלית – כך שהיא צריכה לבקש סיוע "ממנהיג מצורע" “וממדינה מצורעת" כמו צפון קוריאה.
עוד תקופה קצרה של סבלנות וניווכח בהתמוטטות של רוסיה – צבאית, כלכלית וחברתית/פוליטית.
הסבר ב’ של חייזרים:
לרוסיה יש גבול משותף (כמה עשרות ק"מ) עם צפון קוריאה. אולם סין היא "צינור החמצן" של צפון קוריאה. נזכיר שבשנת 1950 כאשר צבא אמריקאי למעשה השתלט על כול שטחה של צפון קוריאה והתקרב לגבולה עם סין, מאות אלפי "מתנדבים" מסין הצטרפו למלחמת קוריאה ואלצו את הצבא האמריקאי לסגת מכול שטחה של צפון קוריאה.
סביר להניח שביקור כזה של משרד ההגנה של רוסיה בצפון קוריאה נעשה בידיעה ובהסכמה של שלטונות סין. נזכיר כי לפני זמן קצר, שר ההגנה של סין נפגש עם מר שויגו ועם מר פוטין נשיא רוסיה במוסקבה בירת רוסיה.
אם כך, רוסיה וסין "מתואמות" לגבי היחסים עם צפון קוריאה. הלאה.
מדוע רוסיה שמודעת לצורה שבה היא מוצגת "במערב", תהיה במפגש פומבי עם ראשי "מדינה מצורעת" – צפון קוריאה? הרי "המומחים לרוסיה" יציגו אותה כשותפה "למצורעים" בצפון קוריאה? מדוע סין הסכימה שיערך מפגש כזה?
סביר – שוב "סביר" – שלמנהיגי רוסיה כבר "לא אכפת" כיצד מציגים אותם "במערב"!!!
זאת משתי סיבות.
מה "המערב" יעשה להם? סנקציות כלכליות? האיום היחיד שנותר "למערב" בתחום של סנקציות כלכליות, הן "סנקציות משניות" על מדינות שסוחרות עם רוסיה – זאת בהתאם לגישה "אתם איתנו או אתם נגדנו". הסיכון "למערב" הוא שמדינות כמו סין, הודו, ברזיל וגם טורקיה ואפילו ערב הסעודית, לא תבהלנה ולא תפסקנה סחר עם רוסיה. במקרה כזה, "סנקציות משניות" תגרומנה להתמוטטות המערכת הפיננסית הבינלאומית.
אם כך, הרוסים כבר אינם חוששים "מסנקציות" מארה"ב ומהשוק המשותף.
הוכחה לכך אפשר לראות בתמונה של "סיור מודרך" במתקני טילים של צפון קוריאה.
סנקציות שהוטלו בעבר על צפון קוריאה הוטלו בהסכמה של רוסיה ושל סין. זאת בגלל שהיא עסקה/עוסקת בפיתוח נשק גרעיני וטילים בליסטים לטווח בינוני – ארוך, שיכולים לשאת ראשי קרב גרעיניים.
והנה מנהיגה של צפון קוריאה מציג טילים כאלו לשר ההגנה של רוסיה!
סביר – שוב סביר – שמודל הסנקציות על צפון קוריאה הגיע לסיומו, כמו שהגיע לסיומו מודל הסנקציות על איראן.
הרוסים מפגינים זאת בפומבי. הסינים עדין "משחקים אותה" עם משלחות של "מכובדים" מארה"ב, שמנסים להרחיק את סין מרוסיה. בפועל רוסיה וסין מתואמות בהכנות למלחמה בארה"ב. עוד בהמשך.
מעבר לאמירה הרוסית "לא אכפת לנו" ממה שעושה/יעשה "המערב" בתחום הכלכלי, הפגישה של שר ההגנה של רוסיה בצפון קוריאה באה לומר "לקובעי המדיניות" בארה"ב, שהם לא יוכלו להגביל התנגשות צבאית עם רוסיה, לשטחה של אוקראינה/מזרח אירופה.
זו תהיה כדברי מר ביידן נשיא ארה"ב "מלחמת עולם". דהיינו היא תערך בכול רחבי העולם. לא רק בין רוסיה וארה"ב, אלא בין רוסיה "וחברים" עם ארה"ב. “חברים" יכללו את סין, צפון קוריאה וכנראה גם את איראן.
איראן? תפוקת הנפט באיראן ויצוא נפט מאיראן ממשיכים לגדול – כעת היצוא מתקרב ל-1.5 מיליון חביות נפט ביום. “בשפל" אחרי שמר טרמפ נסוג מהסכם הגרעין עם איראן, היצוא היה 300-400 אלפי חביות ביום.
למרות הגידול ביצוא נפט מאיראן, מחירה של חבית נפט הוא כעת כ-83 דולרים.
מי מאפשר את הגידול ביצוא נפט מאיראן ומונע ירידה במחיר הנפט?
“השותפים" – סין, רוסיה וערב הסעודית!
סין, למרות איומי סנקציות מצדה של ארה"ב, מגדילה את היבוא של נפט מאיראן. (ומרוסיה). סביר – שוב סביר – גם כדי להגדיל מלאים בסין.
ערב הסעודית ורוסיה – בעיקר ערב הסעודית – הקטינו תפוקה כדי למנוע ירידה במחיר הנפט, בזמן שאיראן מגדילה את היצוא של נפט.
מודל הסנקציות על איראן מגיע לסיומו בגלל מודל הסנקציות על רוסיה ועל סין. שליטי איראן יודעים שבלי רוסיה וסין, הם לעולם יוכו בסנקציות.
יש עוד תופעה שמעטים מודעים לה. עיראק מייבאת חשמל (וגז) מאיראן! למרות הסנקציות של ארה"ב. הכיצד? משרד החוץ של ארה"ב מדי כמה חודשים נותן לממשלת עיראק "ארכה" להפסיק את היבוא של חשמל מאיראן. נזכיר – ארה"ב גם נתנה/נותנת סיוע כספי לעיראק ומחזיקה שם בסיסי צבא.
הופסק היבוא של חשמל מאיראן? לא רק שלא הופסק, יש הצעה שהתשלום לאיראן – מוכת סנקציות כלכליות בידי ארה"ב – יעשה באמצעות נפט שמופק בעיראק!
נשמע מצחיק? זו המציאות.
ערב הסעודית, מגדילה השקעות בסין! חברת הנפט הלאומית של ערב הסעודית השקיעה יותר משלושה בליון דולרים במפעל פטרוכימי בסין. הם לא קראו את "נייר העמדה" של מפלגת הירוקים בגרמניה, לגבי הצורך "להקטין תלות בסין".
נראה שגם מנהליה של חברת פולקסווגן הגרמנית לא קראו זאת, או שלא אכפת להם ממפלגת הירוקים בגרמניה. אחרי שמכרו את המפעלים שלהם להרכבת כלי רכב ברוסיה, תמורת כמאה וחמישים מיליון דולרים (בהפסד של יותר מבליון דולרים) בגלל "הסנקציות" על רוסיה, הם השקיעו כשבע מאות מיליוני דולרים תמורת חלק קטן במפעל בסין לייצור רכב חשמלי. וחברות סיניות משקיעות במפעלים ברוסיה לייצור כלי רכב.
מצחיק? זו המציאות.
ועוד. ארה"ב ארגנה פגישה בערב הסעודית – ארה"ב, השוק המשותף והזמינה מדינות שאינן מטיליות סנקציות על רוסיה – כדי להסכים על "תוכנית שלום באוקראינה". כמובן בלי השתתפותה של רוסיה.
מה המטרה? להציג אוליטימטום לרוסיה – ביחד עם מדינות שנחשבות "ידידותיות" לרוסיה – שזו "התוכנית" ואם לא תסכים לה, אז "כולם" יטילו עליה סנקציות. כלומר, "סנקציות משניות".
למה בערב הסעודית? כנראה מתוך הנחה שלא ירצו "להעליב" את הסעודים ויסכימו לשלוח נציגים "למפגש".
מה עוד יש "למטילי הסנקציות" לעשות? לאיים על מדינות "ידידותיות" לרוסיה?
האם הודו תפסיק לייבא נפט מרוסיה – “בהנחה" שמסתכמת בכ-10 ביליון דולרים בשנה?
מי ייתן להם את הסכום הזה? בכול שנה?
פה יש לציין טעות "בחישובים" של "מטילי הסנקציות", לגבי גודל “ההנחה” שבה יש למכור נפט מרוסיה.
כאשר חברות בהודו ייבאו מרוסיה חצי מליון חביות נפט ביום "בהנחה" של 25 דולרים מהמחיר הבינלאומי – "ההנחה" הסתכמה בסכום של 375 מיליון דולרים בחודש.
בייבוא של מיליון חביות ביום – אותה "הנחה" מסתכמת בסכום של 750 מיליון דולרים בחודש.
מה המצב כאשר מייבאים שני מליון חביות ביום "וההנחה" היא 15 דולרים? סכום "ההנחה" הוא 900 מיליון דולרים בחודש.
כלומר, גודל "ההנחה" קטן מ-25 דולרים ל-15 דולרים, אבל הסכום "שנחסך" גדל ל-900 מיליון דולרים בחודש. כלומר, ככול שגדלה הכמות שנקנית "בהנחה", למוכרים (רוסיה) יש אפשרות להקטין את גודל "ההנחה" ועדין לקונים תהיה כדאיות כלכלית בביצוע עסקות כאלו. (גם אחרי התחשבות בעלייה בהוצאות הובלה מרוסיה במקום ממדינות במפרץ הפרסי ובהוצאות ביטוח מטענים.)
לכן, אין להתפלא שקטן הפער בין המחיר הבינלאומי של נפט והמחיר שבו מיוצא נפט מרוסיה – מנמלים במערב רוסיה. במחיר של 85 דולרים לחבית נפט, סביר שהמחיר לנפט רוסי בנמלים אלו יהיה כ-70 דולרים לחבית. אם נתחשב גם בעובדה שקיים יייצוא נפט מרוסיה בצינורות, בעיקר לאסיה – כולל ליפן – במחיר כעת של לפחות כ-77 דולרים לחבית, אז סביר – שוב סביר – שכאשר מחירה של חבית נפט הוא 85 דולרים, מחיר הייצוא של נפט מרוסיה, אינו גורם "מגביל" לגבי תקציבה של ממשלת רוסיה.
אומדן להפרש השלילי – ”הנחה" – בין מחיר נפט רוסי מסוג אורל למחיר נפט ברנט.
(גורם "מגביל" היא צורת ההתחשבנות בין ממשלת רוסיה לחברות נפט רוסיות לגבי סכום המס שהן תשלמנה מהכנסות מיצוא נפט. כיוון שהמחיר הבינלאומי אינו רלבנטי לחישוב זה, הם צריכים להסכים על סכום ההפחתה מהמחיר הבינלאומי לצורך חישוב המיסים שמוטלים על חברות אלו. כעת "ההפחתה" מוגבלת ל-20 דולרים. נתון לשנויים בהמשך. כמו כן ממשלת רוסיה הקטינה את סכום "הסבסוד" שהיא נותנת לבתי זיקוק ברוסיה, על כך שהם מוכרים תזקיקי נפט ברוסיה במחירים נמוכים "מהמחיר הבינלאומי". כול התחשיבים האלו משתנים בהתאם "למצב".)
גורמים "מגבילים" הם ירידה בהכנסות מייצוא גז ועלייה בהוצאות מקומיות של הממשלה בגלל פעילות צבאית. אלו בהחלט אמורים מבחינה כלכלית להקטין את יכולת הצריכה הפרטית ברוסיה, כמו שקורה בזמן מלחמה. בטוי לכך הוא פיחות בשער החליפין של המטבע הרוסי – כתחליף להטלת מיסים – כדי להקטין צריכה פרטית ברוסיה. (וגידול בצריכה ממשלתית).
זה סימן "להתמוטטות הכלכלה"? זה סימן להעברת מקורות מסקטור פרטי לסקטור ציבורי. כמו שקורה בזמן מלחמה. מה שחשוב הוא שזה לא ילווה בהתבדרות אינפלציונית!
"גברת הברזל" שעומדת בראש הבנק המרכזי של רוסיה, עומדת על המשמר, בתמיכה מליאה של נשיא רוסיה. לפני כמה ימים העלתה את שער הריבית מ-7.5% ל-8.5%.
לגבי יצוא גז מרוסיה, גדל היצוא בצינור לסין. בצינור הקיים הכוונה להגיע בהדרגה לכמות שתהווה כ-80 אחוזים מהכמות שיוצאה לגרמניה (בצינור שפוצץ). כעת כבר מגיעים לכ-40 אחוזים מכמות זו. הנחת והפעלת צינור חדש שיעבור דרך מונגוליה, תאפשר לייצא לסין כמות גז שתהווה כשני שלישים מהכמות שיוצאה לשוק המשותף. בנוסף לכך גדל היצוא של גז נוזלי ממערב רוסיה. גם ובעיקר למדינות השוק המשותף – בעיקר למתקני הנזלה בספרד. למה? כי על אלו, עד כה, אין איסור לייבא מרוסיה.
אז "התבדרנו" בקשקשת – צריך לחזור לעיקר.
כאשר סנקציות כלכליות נכשלות במטרה שלהן – חילופי שלטון/ שנוי בהתנהלות של שלטון, אז יש שתי אפשרויות: להודיע "הצלחנו" ולעבור "לנושא הבא", או לצאת למלחמה כדי להשיג אותן מטרות. כך עשתה ארה"ב כאשר פלשה לעיראק בתואנה שזו מחזיקה "נשק להשמדה המונית". האם צבאה יפלוש לרוסיה/סין?!
הבעיה של "קובעי המדיניות" “במערב" היא, שהחלטה "לצאת למלחמה" אינה נתונה רק בידיהם. היא גם בידי מנהיגי רוסיה וסין. לאלו יש מטרה משותפת "לעשות את מה שלא נעשה כבר 100 שנים".
מהי מטרת המלחמה שתהיה בין רוסיה וסין לארה"ב?
תחילה תמונה "משונה". נחזור אליה בהמשך הדברים.
מהי התנהגות הגיונית – רציונלית?
איש/אישה קונים חפיסת סיגריות שעליה מוטבעת אחת מההודעות בתמונה למעלה.
למה הם עושים זאת? הם אינם "מבינים" מה עלול לקרות כתוצאה "מהפעולה" שלהם? הם אינם מקבלים החלטות הגיוניות – רציונליות?
בכול ההודעות "המזהירות" האלו חסר מרכיב של "זמן" – מתי זה יקרה. בעוד 3 חודשים? בעוד 3 שנים? בעוד 30 שנים?
כמו כן חסר הקשר הבלעדי והוודאי בין קבלת ההחלטה – עישון – “והארוע" שמזהירים ממנו.
“פוגע בבריאות הילדים"? כך גם זלילה של ממתקים וחוסר פעילות גופנית.
“שבץ מוחי ומחלות לב" – קורה גם לאלו שאינם מעשנים.
“אימפוטנציה" – כך גם כדורים נגד דיכאון.
“מחלות ומוות בטרם עת" – כך גם עלייה להר האוורסט ומעבר רמזור באור אדום.
“מקרי סרטן הריאות" – כמה מהמעשנים חולים בסרטן ריאות?
כלומר, אין קשר בלעדי וודאי בין עישון "והארוע". כמו כן לא ברור מתי יקרה "הארוע".
אז אנשים שונים נוטים לפרש אזהרות אלו לפי מה שנוח להם. זו אינה פעולה חסרת הגיון מבחינתם. במבחן הנוחות שלהם, התנהלות ביום יום – הם מעדיפים לעשן.
אולם נניח שהאזהרה הייתה "עישון גורם למוות בתוך 5 דקות".
במקרה כזה, סביר שיצר ההישרדות אצל אנשים, היה מונע מהם פעולה שתסתיים מידית באי הישרדות שלהם.
מה לזה ולמטרת המלחמה שתהיה בין רוסיה וסין לארה"ב?
סנטורים וחברי בית נבחרים בארה"ב כמו גם הממשל (בבית הלבן), מצהירים שהם יאבקו למען ערכים דמוקרטים. היכן? בטייוואן. באוקראינה. במדינות שחברות בברית נאטו.
יפה.
מה יקרה להם – למשפחות שלהם – למקום המגורים שלהם – לנכסים שלהם – לציבור הבוחרים שלהם… – אם "יכשל המאבק" בטיוואן – באוקראינה – במדינות הבלטיות…
כלום. כמו שהוכח אחרי כישלון "המאבק" בוויטנאם – באפגניסטן – בסוריה.
נכון שהיו אבדות בנפש – פצועים – אפילו רבים בוויטנאם, אבל "מבחינה לאומית" בארה”ב, זה היה כמו "מכה קלה בכנף". זה לא היה כרוך באפשרות של "שואה לאומית".
להפך, הוכח במלחמות בקוריאה ובווייטנאם, שכאשר בארה"ב היו צריכים לקבל החלטה שעלולה לגרום "לשואה לאומית" – שימוש בנשק גרעיני – התקבלה החלטה הגיונית – רציונלית. “לסיים עניין" ולהמשיך הלאה. בקוריאה הסכם להפסקת אש (עם התוקפן). בווייטנאם – לעלות על האוניות ולהפליג הביתה. דבר דומה בסוריה – לא לפעול צבאית נגד צבא רוסי שבא "להציל את הרודן אסד".
המטרה של מלחמה בין רוסיה וסין לארה"ב תהיה לאלץ את "מקבלי החלטות" בארה"ב לקבל "החלטות הגיוניות – רציונליות".
כיצד?
על יד כך שבדומה למה שקרה בקוריאה ובוויטנאם , הם יצטרכו לבחור בין קבלת החלטה שעלולה לגרום "לשואה לאומית" בתוך 5 דקות או "לסיים עניין".
כיצד?
מה שארה"ב עושה באוקראינה – רוסיה וסין יכולות לעשות מחוץ לשטחה של ארה"ב.
ארה"ב מצהירה שהמטרה שלה בעימות עם רוסיה באוקראינה היא "להחליש את רוסיה". מבחינה צבאית, במילים לא מכובסות, הכוונה היא לגרום לצבא הרוסי אבדות גדולות שיניעו את השלטון ברוסיה לשנות התנהלות ו/או יביאו לחילופי השלטון ברוסיה.
המשוואה היא: "הרבה הרוגים לצבא הרוסי = שנוי התנהלות השלטון ברוסיה".
את זה יכולות רוסיה וסין לעשות לצבאה של ארה"ב, שנמצא מחוץ לשטחה של ארה"ב.
על ידי כך שבעימות צבאי של רוסיה וסין עם ארה"ב באירופה ובאסיה (ביחד), יגרמו לצבא ארה"ב עשרות אלפי אבדות בכול חודש, במשך 3-5 החודשים הראשונים לעימות כזה.
כיוון שארה"ב כעת מחזיקה כמאה אלף חיילים באירופה ומספר דומה באסיה – ביפן, בדרום קוריאה, בפיליפינים ובקבוצות לחימה של נושאות מטוסים, 20 אלף אבדות בחודש במשך 3-5 חודשים, הוא מספר אפשרי מסדר כוחות כזה.
אחרי 3-5 חודשים כאלו, השלטון בארה"ב יאלץ לגייס מאות אלפי אזרחים – מכוח "המילואים" והמשמר הלאומי של מדינות בארה"ב ולשלוח אותם להילחם עבור "ערכים דמוקרטים" באסיה ובאירופה. זאת בידיעה של המשפחות שלהם, שרבים מהם לא יחזרו "שלמים" כבר בתוך 3-5 חודשים.
במצב כזה, מיליוני בוחרים/בוחרות בארה"ב יהיו "המעגל הראשון" של נפגעים מעימות צבאי כזה. אלו שעלולים לגייס אותם – אלו שייפגעו – והמשפחות שלהם.
הם יתחילו לשאול סנטורים וחברי בית נבחרים: “בשביל מה ועד מתי?”.
ועוד שאלה: "יהיה לזה סוף?”
זו תהיה בעיה פוליטית/חברתית בארה"ב ולא בעיקר בעיה צבאית.
סיום גיוס חובה בארה"ב.
למעשה מיד אחרי שהפוליטיקאים בארה"ב הוציאו את כול כוחות הצבא האמריקאי מדרום ווייטנאם (תחילת 1973), הם ביטלו את חובת הגיוס לצבא ארה"ב. כלומר, אין עוד גיוס חובה כדי להילחם עבור "ערכים דמוקרטים" במרחק של אלפי ק"מ מארה"ב. זה יעשה על ידי "חיילים מקצועיים". אז לא תהיינה הפגנות נגד האליטות ששולחות "חיילים מקצועיים" להילחם במרחק של אלפי ק"מ מארה"ב ואת הילדים שלהם ללמוד באוניברסיטאות יוקרה בארה"ב. ממש "גאונות פוליטית".
"הסידור החברתי" הזה יכול לפעול כאשר הצבא האמריקאי נמצא בעימות עם "נועלי סנדלים" ו/או צבא מדרגה "שלישית". כך היה בעיראק, באפגניסטן, בלוב.
הוא אינו יכול לפעול כאשר הצבא האמריקאי יימצא בעימות נגד "צבא ברמה זהה לזו שלו" כמו רוסי וסיני. ( כמובן "שמומחים" טוענים שצבא רוסי אינו כזה – אבל זה נבדק רק בשדה הקרב ולא בדוחות של "מכוני מחקר" שהם "מכוני תעמולה".)
מדוע?
לא בגלל האיכות של חיילים אמריקאים, אלא בגלל הכמות של חיילים אמריקאים.
בעימות עם צבאות רוסיה וסין, הפוליטיקאים בארה"ב אינם יכולים להתבסס רק על "מתנדבים" לשרת בצבא ארה"ב. הם חייבים לגייס אזרחים. גם אם זה נעשה תחילה מכוחות "מילואים" ומשמר לאומי של מדינות, עדיין אלו אזרחים – סביר בעלי משפחות – נשואים עם ילדים.
וצריך לגייס מיליונים כאלו. למה מיליונים?
ראשית, בגלל גודל הכוחות הצבאיים של רוסיה וסין. שנית, בגלל כמות האבדות.
שלישית וזה חשוב – בגלל שהפוליטיקאים בארה"ב אינם מעיזים לשלוח אזרחים שגויסו, להילחם עבור "ערכים דמוקרטים" במרחק של אלפי ק"מ מארה"ב – אלא לתקופת זמן מוגבלת.
במלחמה בווייטנאם תקופת שירות בדרום ווייטנאם הוגבלה לשנים עשר חודשים. כך גם בעיראק ובאפגניסטן.
מדוע?
כדי שלא ליצור התמרמרות שהולכת וגוברת של משפחות אזרחים שגויסו למלחמה כזו.
גם כדי שלא ליצור התמרמרות שהולכת וגוברת בקרב המגויסים עצמם. מבטיחים להם "עוד מעט תחזרו הביתה".
לכן, במלחמה ממושכת כזו, הולך וגדל מספר המגויסים מקרב אוכלוסיה אזרחית.
זהו מתכון בטוח להפסד בבחירות, שבארה"ב נערכות בכול שנתיים!
יש עוד גורם חשוב.
ככול שהולך וגדל מספר הנפגעים מקרב אזרחים – אלו שגויסו ואלו שנהרגו/נפצעו, לכלי התקשורת נוצרת בעיה של רווחיות תפעולית.
אם "יגלו פטריוטיות" ויתמכו ללא סייג בממשל ובפוליטיקאים, רשתות טלביזיה תאבדנה צופים ועיתונים יאבדו קוראים. כי כבר נאמר שאי אפשר להונות את כול הציבור כול הזמן.
לכן, במלחמה שאינה מובנת/מקובלת לציבור גדול, וכאשר "אין לה סוף", כלי תקשורת כאלו יהפכו "ללא רלבנטים וללא רווחיים". בייחוד כיום כאשר לציבור יש דרך להגיע למקורות אינפורמציה אחרים.
כאשר כלי תקשורת המוניים ינטשו את הממשל – פוליטיקאים, זה יהיה "הסוף הפוליטי" שלהם, אלא אם יקבלו החלטה לסיים מהר את המלחמה.
כיצד?
כמו שקרה במלחמת קוריאה ובמלחמת ווייטנאם, "מקבלי החלטות" בארה"ב עלולים להיות במצב שבו יצטרכו לבחור בין "לסיים עניין" או להשתמש בנשק גרעיני כדי "לסיים את המלחמה". כמו שעשו בסוף מלחמת העולם השנייה כדי לסיים את המלחמה עם יפן!
החלטה של "מקבלי החלטות" בארה"ב להשתמש בנשק גרעיני נגד רוסיה וסין, פרושה "מוות בתוך חמש דקות". שלהם ושל כול האומה. זה אינו כמו החלטה לשלוח עוד מאות אלפי חיילים להילחם באירופה/אסיה.
כלומר, יצטרכו לקבל החלטה הגיונית – רציונלית! לא סיסמאות/פעולות שלא תגרומנה "למוות בתוך חמש דקות". דהיינו "להמשיך לעשן".
הרכב הצבא האמריקאי.
פה נציין עובדה שהחלטה "להמשיך לעשן" , עלולה לגרום לנזק פוליטי עצום לנשיא ביידן ולמפלגה הדמוקרטית – בייחוד בשנת בחירות.
ידוע הוא שכמעט כול הבוחרים/בוחרות מקרב אפרו – אמריקאים (כושים) בארה"ב נוהגים להצביע – אם הם מצביעים בבחירות – עבור המפלגה הדמוקרטית. הממשל של הנשיא ביידן – שכיהן כסגן נשיא בתקופה שבה מר אובמה היה נשיא ארה"ב – מודע לכך והדבר מתבטא במנויים למשרות בממשל זה. למשל, שר ההגנה וכעת גם יו"ר המטות המשולבים. ולזכור את סגנית הנשיא ואת דוברת הבית הלבן. כולם אנשים/נשים ראויים/ראויות.
מה שפחות ידוע הוא, שכיום יותר מעשרים אחוזים מהמשרתים ביחידות צבא "הקרקע" של ארה"ב הם כושים. כך גם בכוח "המילואים" שמורכב מיוצאי צבא לשעבר. זאת לעומת חלקם בכלל האוכלוסיה בארה"ב, כ-12 אחוזים. סביר שהסיבה לכך היא בעיקר כלכלית.
לכן, במקרה של עימות צבאי עם רוסיה וסין, חלק גדול מהנפגעים יהיו ממוצא כושי. כך גם מקרב האזרחים שיגויסו כדי להישלח להילחם באירופה ובאסיה. שיהיה "בהצלחה" למפלגה הדמוקרטית במקרה כזה בשנת בחירות.
שיקול פוליטי כזה יכול לאלץ "מקבלי החלטות" לבחור בין שימוש בנשק גרעיני לבין "לסיים עניין" כמו שעשו בווייטנאם. יצטרכו לקבל החלטה הגיונית – רציונלית.
כאמור מקודם זו תהיה מטרת מלחמה בין רוסיה וסין לארה"ב. מלחמה שיזמו אותה רוסיה וסין. מחוץ לשטחה של ארה"ב.
כיצד יזמו? ראו בהמשך חוברת זו.
“האומללים של מקנמרה".
מר מקנמרה המנוח, לשעבר מנכ"ל חברת פורד, כיהן כשר ההגנה של ארה"ב במלחמת ווייטנאם בתקופת נשיאותו של מר ג’ונסון המנוח.
בתקופה שבה צבא אמריקאי שהה בדרום ווייטנאם – עד תחילת שנת 1973 – היה נהוג גיוס חובה לצבא. נזכיר – “בשיא" מספר החיילים האמריקאים בווייטנאם הגיע לכחמש מאות אלף חיילים.
הגיוס נעשה בצורה של "הגרלות" של תאריכי לידה – כך נקבע מי יהיו המגויסים במכסות חודשיות שהגיעו בשיאן קרוב ל-40 אלפי מגויסים בכול חודש.
כמובן שהיו "חריגים" שלא גויסו – כמו סטודנטים ושחקני פוטבול מקצועיים. כך גם כאלו שבחרו לשרת במשמר לאומי של מדינות – כמו הנשיא בוש (הבן). (לעומתו, אביו הנשיא בוש שירת כטייס בחיל האוויר של ארה"ב במלחמת העולם השנייה.)
כמו כן תקופת השירות של חיילים אמריקאים בדרום ווייטנאם הוגבלה לשנים עשר חודשים.
ככול שגדל הצורך במגויסים חדשים, גדל הקושי למצוא מועמדים "כשירים מבחינה מנטלית" לגיוס, לפי אמות מידה של הצבא האמריקאי.
אז שר ההגנה המנוח מקנמרה הגה תוכנית לגיוס "לא כשירים" וטען שהשירות בצבא ,ישפר את היכולות המנטליות שלהם. המטרה הייתה לגייס מאה אלף אנשים כאלו בשנה.
אלו נודעו "כאומללים של מקנמרה". (הבטוי באנגלית שמתייחס לאנשים אלו אינו אתי ואנו נמנעים מלהשתמש בו. האמת הא שהם היו "אומללים". “מודל פורסט גאמפ".)
בסה"כ גויסו כשלוש מאות וחמישים אלף אנשים כאלו. מספר החללים מקרבם היווה כעשרה אחוזים ממספר החללים בצבא ארה"ב שהיה כ56 אלפי הרוגים.
מה זה מראה לנו? שבמלחמות "לא פופולריות" למען "ערכים דמוקרטים", שמתנהלות רחוק משטחה של ארה"ב – בלי שהייתה התקפה על שטחה של ארה"ב – לפוליטיקאים בארה"ב יש קושי להמשיך לשלוח מאות אלפי חיילים למרחק של אלפי ק"מ מארה"ב. בייחוד כאשר עשרות אלפי חיילים אמריקאים נהרגים במלחמות כאלו, כמו שהיה במלחמת קוריאה ובמלחמת ווייטנאם.
בייחוד כאשר "לא רואים את הסוף למלחמה".
אז נאלצים לקבל החלטות הגיוניות – רציונליות. ולא סיסמאות של פוליטיקאים.
חזרנו לתמונה בתחילת קטע זה.
חיל הנחתים של ארה"ב – יחידות עילית של צבא ארה"ב – אמורות לפעול בעיקר באזורים שמצריכים "גישה מהים". ברור שאינן מוגבלות למקומות כאלו. אבל בכול מקרה, אמורות להיות "בחוד החנית" של צבא ארה"ב. זו המסורת.
לפי דיווחים מהעת האחרונה, מפותחים אמצעי שיגור של טילים למרחקים של 1000 – 2000 ק"מ עבור חיל הנחתים של ארה"ב. הכוונה למשגרים שמוצבים "על היבשה". אלו בדומה למשגרים שמותקנים באוניות של הצי האמריקאי.
נראה משונה. חיל הנחתים של ארה"ב מתכונן לנהל מלחמות טילים ממרחקים של אלפי ק"מ? הם לא יהיו "בחוד החנית" בקוי החזית?
זה אינו משונה, לאור דבריו של מפקד בכיר לשעבר של חיל הנחתים, שאמר שצריך לשנות את "המודל" להפעלת חיל הנחתים.
לדבריו "תורת הלחימה" לפיה ספינות מביאות אותם ליעד, כמו במלחמת העולם השנייה, אינה רלבנטית כיום. זאת בגלל שספינות אלו תושמדנה עוד לפני שתגענה ליעד שאמור להיכבש על ידי יחידות של חיל הנחתים. זאת במלחמה נגד סין/רוסיה. בייחוד באוקינוס השקט.
אז מה נשאר? לנהל מלחמת טילים.
טילים שמשוגרים מהיבשה, יש להציב אותם "ביבשה" במקום כלשהו. רצוי סמוך לסין/רוסיה באוקינוס השקט.
לצורך זה נדרשים "מתנדבים" שיהיו מוכנים שטילים כאלו יוצבו בשטחם. למה "מתנדבים"? כיוון שסביר שסין/רוסיה יתקפו בטילים מקומות אלו – לא רק היכן שמוצבים טילים כאלו – אלא בכול השטח של מדינות אלו.
פה אנחנו חוזרים לתמונה שלמעלה. “המתנדב" האחרון למטרה זו הוא הנשיא הנוכחי של הפיליפינים, “הנסיך" מרקוס. מדוע "נסיך"?
הוא בנו של שליטה לשעבר של הפיליפינים, מרקוס, שתואר כדיקטטור מושחת ששלט בחסותה של ארה"ב עד שנאלץ לגלות מהפיליפינים ביחד עם אשתו שנודעה באוסף הנעלים שלה. “הנסיך" חונך "במערב" ואחרי שזכה בבחירות לנשיאות – חידש את הקשרים ההדוקים עם צבא ארה"ב. זאת גם על ידי מתן "רשות זמנית" להקים בסיסים של צבא ארה"ב בפיליפינים.
זאת לעומת הנשיא שקדם לו – דוארטו – שניסה להקטין את הקשרים עם ארה"ב ולהגדיל אותם עם סין. הוא האישיות שאיתה נפגש נשיא סין – ראו בתמונה למעלה.
בשביל מה? למה?
בגלל שהטכנולוגיה היום אינה הטכנולוגיה של מלחמת העולם השנייה ומה שהיה אפשרי במלחמת העולם השנייה, אינו אפשרי כיום. את זה ילמדו תושבי הפיליפינים במקרה של עימות צבאי בין סין וארה"ב.
נסביר.
נתחיל בממלכת דנמרק. לא. לא התבלבלנו.
כפי שאפשר לראות במפה למטה, לדנמרק יהיה תפקיד חשוב בעימות צבאי בין רוסיה ומדינות ארגון נאטו.
דנמרק – כמו גם שוודיה, נורבגיה וגרמניה – יכולה למנוע תנועה של ספינות רוסיות אל מחוץ לים הבלטי – לתוך האוקינוס האטלנטי.
בעבר אפשרות כזו הייתה מרכיב חשוב באסטרטגיה צבאית. זאת בגלל שבטכנולוגיה שהייתה בעבר, רוסיה במקרה כזה, לא הייתה יכולה לעשות "כלום" לדנמרק (לשוודיה, לנורבגיה ולגרמניה.)
בטכנולוגיה כיום, אם דנמרק תהיה מעורבת בעימות צבאי עם רוסיה, זו תוכל להשמיד את כול הנמלים בדנמרק (בשוודיה, בנורבגיה ובגרמניה) ולמנוע תנועה של אוניות לדנמרק. כמו גם להשמיד את כול תחנות הכוח בדנמרק ואפילו את הארמון של מלכת דנמרק.
כלומר, כאשר קיימים טילים לטווח של 1000- 5000 ק"מ, אין אפשרות למעורבות צבאית בעימות עם אויב, בלי שאויב שיש לו יכולות כאלו, יפגע "במעורב". לכן, ספק אם יש ערך רב "לתורה צבאית" מהעבר.
מה תעשה דנמרק אם רוסיה תתקוף אותה בטילים? אין לה אפשרות לתקוף את רוסיה בטילים – היא רחוקה. היא צריכה לסמוך על הבטחות של פוליטיקאים – מארה"ב- מבריטניה – מצרפת, שהם יגנו עליה.
כיצד יגנו עליה? הרי ברור שלא ניתן לסכל מתקפות של טילים שנעים במהירות של פי 10 ויותר ממהירות הקול. אז מה תהיה ההגנה? שמדינות אלו תשגרנה טילים למרחק של אלפי ק"מ לרוסיה?
פה קיים קושי "קטן". בעוד שרוסיה יכולה לשגר טילים נושאי ראש נפץ קונבנציונלי לדנמרק (ושכנותיה) בלי לחשוש שהיא תגיב בשיגור טילים אליה, אם ארה"ב – בריטניה – צרפת, תשגרנה טילים לעומק רוסיה – זו עלולה להגיב מייד בשיגור טילים נושאי ראש נפץ גרעיני.
מדוע? כיוון שהמערכות הרוסיות לאיתור טילים, אינן יכולות לזהות האם אלו טילים נושאי ראש נפץ קונבנציונלי או ראש נפץ גרעיני. ההנחה התפעולית ברוסיה היא, שזו מתקפה גרעינית מצדן של ארה"ב – בריטניה – צרפת (או מדינות באירופה בהן מאכסנים פצצות אטום של ארה"ב.)
ואז? נגמר הסיפור. לא בעוד שנים, אלא "בעוד חמש דקות”.
זה יחייב "מקבלי החלטות" לקבל החלטות הגיוניות – רציונליות. או ש…
ייתכן שאפשרות כזו מסבירה מדוע שר ההגנה של דנמרק נזקק לתקופת "רגיעה" של ששה חודשים לפני שלאחרונה חזר למלא את תפקידו. הוא עלול להצטער שלא המשיך "ברגיעה".
בחזרה לפיליפינים.
במפה למטה אפשר לראות את מה שנקרא "שרשרת האיים הראשונה" “שחוסמת" את המוצא של ספינות מסין לאוקינוס השקט. השטח באדום זו סין.
“השרשרת" מתחילה "בצפון" באיי יפן, משם כוללת את טייוואן וממשיכה "לדרום" לאיי הפיליפינים. בהמשך יש את מלזיה ואת אינדונזיה, שביניהן נמצא גם "מעבר מלקה", שמשמש נתיב שיט עיקרי בין מדינות במזרח אסיה – סין – דרום קוריאה ויפן – גם הפילפינים לאוקינוס ההודי וממנו למפרץ הפרסי – ייבוא נפט.
לצורך "הגנה על טייוואן" לארה"ב יש בסיסים צבאיים בדרום קוריאה, ביפן וכעת גם בצפון הפיליפינים. המרחק בין מנילה בירת הפיליפינים לטאיפי בירת טאיוואן, הוא כ-1200 ק"מ. כלומר, מתאים לאמצעי שיגור יבשתיים של חיל הנחתים של ארה"ב. המרחק לערים גדולות בחוף הדרומי של סין הוא עד כאלפיים ק"מ. דהיינו מתאים לשימוש חיל הנחתים של ארה"ב.
מה המשמעות?
"שהנסיך" מרקוס "נידב" את הפילפינים לספוג מטחי טילים מסין (ורוסיה) במקרה של עימות צבאי בין סין ורוסיה לארה"ב. כמו שיקרה ביפן ובדרום קוריאה.
כיצד תגיב האוכלוסיה בפילפינים במקרה כזה?
על כך דברו נשיא סין והנשיא לשעבר של הפילפינים?!
האם "הנסיך" כמו אביו ימלט לארה"ב – עם/בלי אוסף של נעלים?
כלומר, בטכנולוגיה כיום, אין אפשרות שלא "לספוג" הפצצות, כאשר מעורבים בעימות צבאי. גם כאשר נמצאים במרחק של אלף -אלפיים ק"מ. אין צורך במפציצים עם טווח טיסה של אלפי ק"מ. זה ייתכן בשיגור מהיבשה, מהים וגם מהאוויר ממטוס שטס לטווח של אלף ק"מ ואז משגר טיל לטווח של אלף – אלפיים ק"מ.
ידיעה זו רלבנטית גם אם מישהו במלזיה – אינדונזיה, “יתנדב" לחסום את מצר מלקה, לתנועת אוניות לסין. במקרה כזה הם "יספגו" וגם לא תהיה תנועת אוניות לדרום קוריאה וליפן.
מפקד חיל הנחתים ידע את מה שהוא אמר – תשכחו מתורות הלחימה של מלחמת העולם השנייה.
מי שלא ישכח – יעבור "קורס" מהיר ללימוד הנושא מחדש.
זה הקשר בין ממלכת דנמרק "לנסיך" בפיליפינים.
מה לגבי העתוי?
כבר כתבנו על הצורך בהכנת "הכלכלה" – בייחוד ברוסיה, אבל גם בסין.
בסין סקטור שנדרשת בו הכנה הוא ייצור מקומי של צ’יפים. הראנו בעבר תמונות של מפעלים לייצור צ’יפים, שמקימה חברת Huawei. אם תתאמת "שמועה" שהיא מתכוונת לחזור לייצר טלפונים סלולרים דור 5 – מה שנמנע ממנה בגלל ססנקציות – כבר לקראת סוף שנת 2023, זה עשוי להיות סימן להתקדמות משמעותית בייצור צ’יפים בסין. כלומר, בהכנה למלחמה בארה"ב.
ממשלת יפן הודיעה על איסור/מגבלות למכירה לסין של פריטים שמשמשים לייצור צ’יפים.
ציינו כבר שלחברות יפניות יש למעשה מונופול על סוג חומרים שנדרשים בייצור צ’יפים (פוטורסיסט). האיסור הוא במסגרת שיתוף פעולה של יפן עם ארה"ב במטרה למנוע ייצור צ’יפים בסין. מגבלות אלו ביפן רלבנטיות לייצור של כול סוגי צ’יפים, גם כאלו שלסין כבר יש יכולת מוכחת לייצר אותם. פעולה כזו מקרבת היחסים בין סין ויפן לשלב שבו תהיה מלחמה גלויה ביניהן. מה שממילא יקרה במלחמה בין סין וארה"ב.
מה המשמעות של הידיעה הבאה לגבי ביקור של מר פוטין נשיא רוסיה בסין בחודש אוקטובר 2023? האם זה יהיה כמו הביקור שלו בסין בזמן אולימפידת החורף בפברואר 2022? כידוע אחרי זה בתוך כשבועיים, החלה המערכה של ארה"ב "להחלשת רוסיה".
Putin to visit China in October — Kremlin aide
Since 2000, Vladimir Putin has visited China 17 times, with the latest visit being paid on February 4, 2022
MOSCOW, July 25. /TASS/. Russian President Vladimir Putin’s visit to China is scheduled for October when China will host the One Belt One Road forum, Putin’s aide Yury Ushakov said on Tuesday.
"We have received an invitation and plan to go to China," he said, adding that the visit will take place in October, when the One Belt One Road forum is held.
Russian presidential press secretary Dmitry Peskov said earlier that one of the topics on the visit’s agenda would be bilateral trade and economic cooperation. Apart from that, Moscow and Beijing will exchange views on the current international situation.
Since 2000, Putin has visited China 17 times, with the latest visit being paid on February 4, 2022, to the opening ceremony of the Olympic Winter Games.
Chinese President Xi Jinping has visited Russia eight times since 2013, when he took office.
In all, the two leaders have met at least 30 times.
האם אחרי ביקור זה, תהיה פגישה בין נשיא סין ונשיא ארה"ב – כפי שמקווה ארה"ב?
ונזכיר – בתחילת ינואר 2024, אמורות להיות בחירות בטייוואן – כעת בשליטת מפלגה שטוענת לעצמאות טייוואן ומנהיגי ארה"ב מצהירים שהם יגנו על טייוואן (וגם על דנמרק).
מה שבטוח הוא שיגיע חודש אוקטובר 2023 וגם חודש ינואר 2024. כול השאר הן הבטחות של פוליטיקאים.
כיצד רוסיה וסין יזמו מלחמה עם ארה"ב?
כול מה שנאמר עד כה, מלבד ציון עובדות שקרו כבר בעבר או עובדות שקיימות בהווה, הוא בגדר איוולת, אם מנסים לצפות כיצד ינהגו אנשים.
אי אפשר לדעת כיצד ינהגו פוליטיקאים בארה"ב – ברוסיה – בסין.
אפשר לנחש זאת, אבל אין שום וודאות שכך יקרה.
בוודאי זה נכון, אם מתיימרים לדעת כיצד רוסיה וסין "יזמו מלחמה עם ארה"ב".
אפשר לנחש – לדעת לא. אם כך, לכאורה זו איוולת בכלל לעסוק בכך. כמו שזו הייתה "איוולת" להקשיב לאזהרות של מר פוטין נשיא רוסיה לגבי אוקראינה. שהרי אי אפשר היה לדעת – רק לנחש, אם יש ממש באזהרות אלו.
אם כך מהו ניחוש איוולת, כיצד רוסיה וסין "יזמו מלחמה עם ארה"ב".
נתחיל בטייוואן.
מדוע טייוואן? כי במקרה זה, יש אפשרות שמנהיגי ארה"ב יגיעו מהר מאד לצורך לקבל החלטה הגיונית – רציונלית, ולא לפעול לפי סיסמאות.
מבחינה אנושית זה עדיף – ככול שמגיעים מהר יותר לצורך לבחור בהחלטה הגיונית – רציונלית, זה מונע סבל אנושי והרס רב. אין וודאות שכך יקרה – אבל סביר שמהר מאד יגיעו לצורך כזה.
ננסה להסביר – לנחש.
“לפתע" חברות סיניות מבטלות טיסות לארה"ב, לבריטניה, לקנדה ולמדינות השוק המשותף. זאת בגלל "תקלות" במטוסים.
אחרי שאין שום מטוס סיני "על הקרקע" ו/או בתחום האווירי של מדינות אלו, השלטונות בסין מודיעים על הטלת מצור ימי ואווירי על טייוואן. נאסר על כול ספינה להיכנס לתחום ימי סביב טייוואן ואחרי 2-3 שעות על כול מטוס לנחות בטייוואן. ניתנת אורכה של 48 שעות לכול ספינה לעזוב את נמלי טייוואן ולמטוסים להמריא מטייוואן. כול הפרה "תיתקל באש חיה".
אחרי 48 שעות, השלטונות בסין נותנים למפקדי צבא טייוואן אולטימטום של 24 שעות, להודיע על כניעה ללא תנאי של כול הכוחות הצבאיים בטייוואן ולאפשר כניסה של כוחות צבא מסין ללא התנגדות. אחרי 24 שעות כשאין הענות מצד צבא טייוואן, סין מתחילה בהפצצות מסיביות של מתקני צבא בטייוואן – בטילים, במטוסים ובהפגזות מהים. כמו כן בהפגזות מסיביות של מתקנים אזרחיים אסטרטגים – מאגרי דלק, גשרים, מתקני ממשלה, וחלק מתחנות הכוח לייצור חשמל. מודיעה שתמשיך בכך עד שתהיה כניעה ללא תנאי של צבא טייוואן. בתוך 2-3 ימים ממשלת טייוואן ולמעשה כוחות הביטחון שלה, מאבדים שליטה על אוכלוסיה אזרחית, שמתחילה לבזוז חנויות מזון, מקורות דלק.
מה עושה ארה"ב?
בתחום הצבאי – עימות ישיר עם צבא סין, כולל הפצצות של ארה"ב בשטחה של סין, יביא למלחמה כוללת של סין בכול יחידות צבא של ארה"ב באזור. דהיינו בדרום קוריאה, ביפן וייתכן גם בפיליפינים. כך גם ביחידות של הצי האמריקאי. צפון קוריאה תשתתף בהפצצות על דרום קוריאה ויפן. קרוב לוודאי גם רוסיה תשתף “בחגיגה”. שהרי משלחת שלה בקרה זה עתה בצפון קוריאה.
התוצאה של עימות כזה אם ימשך יותר משבוע – שבועיים, תהיה הרס של הפעילות הכלכלית בדרום קוריאה וביפן! כמו כן בטייוואן – בייחוד ייצור צ’יפים.
האם זה "יגן" על טייוואן? לא. האם צבא מארה"ב – מיפן יוכל לנחות בטייוואן? ככול הנראה לא, ובכול מקרה רק תוך כדי ספיגת אבדות עצומות. כמו כן הוא ימשיך לספוג אבדות מהפצצות משטחה של סין. לא רק בטייוואן, גם בדרום קוריאה וביפן.
האם ארה"ב תוכל בצורה צבאית להפסיק את הפעילות הצבאית של סין? לא!!!
מסקנה בתוך שבוע – שבועיים: בלי שימוש בנשק גרעיני נגד סין , שפירושו "מוות בתוך 5 דקות" לא רק של ארה"ב, אלא גם של כול בנות הברית שלה באסיה ובאירופה (בסיוע רוסיה), אין לארה"ב אפשרות "לסיים את המלחמה".
כלומר, מהר מאד מנהיגי ארה"ב יצטרכו לקבל החלטות הגיוניות – רציונליות.
למשל, שלא לעשות כלום נגד סין בתחום הצבאי!
מה לגבי התחום הכלכלי – הפסקת סחר עם סין. מניעת יבוא נפט לסין – כמו גם מזון ומתכות תעשייתיות.
זה יכול להעשות על ידי ארה"ב רק תוך כדי שימוש בכוח צבאי.
במקרה כזה סין (ורוסיה) ימנעו כול תנועה של אוניות ומטוסים לדרום קוריאה וליפן.
התוצאה: הרס הפעילות הכלכלית במדינות אלו.
התוצאה: התמוטטות המערכת הפיננסית העולמית, בגלל חדלות חובות בכול רחבי "המערב" ו/או היפר אינפלציה במדינות "המערב".
גם זה יקרה מהר מאד.
כלומר, גם לגבי פעולות בתחום זה, מנהיגי ארה"ב יצטרכו מהר מאד לקבל החלטות הגיוניות – רציונליות.
מה יכולה להיות החלטה רציונלית של מנהיגי ארה"ב?
לפי "המסורת", לנטוש את מנהיגי טייוואן – לא לעשות כלום בתחום הצבאי ובתחום הכלכלי ולעבור לנושא הבא. למשל אנרגיה ירוקה "להצלת העולם".
האם ינהגו כך? אי אפשר לדעת מראש. האם מנהיגי סין יחליטו לחשוף את "ערוותם" של מנהיגי ארה"ב ויפעלו צבאית נגד טייוואן? אי אפשר לדעת מראש.
הכול ניחושים.
כך גם לגבי המשך שיתוף פעולה של סין עם רוסיה, אחרי שתחשף "ערוותם" של מנהיגי ארה"ב. ייתכן שזו תהיה ההצעה של ארה"ב לסין – קבלו את טייוואן והפסיקו לשתף פעולה עם רוסיה. בייחוד בתחום הכלכלי וכך תאפשרו למוטט את השלטון הנוכחי ברוסיה ותמשיכו למכור טלפונים בכול העולם כמו גם מגבות מטבח ושאר "ירקות".
כיצד ינהגו מנהיגי סין במקרה כזה?
אי אפשר לדעת מראש – רק לנחש. שהרי מנהיגי ארה"ב מצהירים שסין היא הסיכון העיקרי לארה"ב – כיצד ינהגו כלפי סין אחרי חיסול השלטון הנוכחי ברוסיה?
הכול ניחושים.
נמשיך למשל ברומניה.
למה רומניה?
המטרה המוצהרת של השלטון ברוסיה, היא "לגלגל" בחזרה את ארגון נאטו ממזרח אירופה לתחום שבו היה בשנת 1991 בזמן פירוק ברית המועצות.
רומניה בברית נאטו – היא ארה"ב "בחצר האחורית" של רוסיה, באזור הים השחור. ממנה אפשר לפעול נגד תנועה של אוניות רוסיות בים השחור כמו גם לשגר טילים לעומק רוסיה.
כבר קיים ברומניה בסיס אמריקאי "ליירוט טילים מאיראן". רוסיה מזה זמן טוענת שמהמשגרים האמריקאים ברומניה, אפשר לשגר טילים לעומק רוסיה. כלומר, רומניה, כמו אוקראינה, מהווה סיכון בטחוני לרוסיה, כאשר מוצב בה צבא אמריקאי. בייחוד טילים אמריקאיים.
האם דרישה רוסית לסלק מרומניה טילים אמריקאים, היא "חוצפה רוסית" שתענה בלגלוג אמריקאי?
כבר היה תקדים לדרישה דומה של רוסיה – אז ברית המועצות: לסלק טילים אמריקאים מטורקיה! לאלו ששכחו כיצד נראית המפה באזור, טורקיה שוכנת לחופי הים השחור כמו רומניה. האם דרישה זו התקבלה? לא בפומבי על ידי ארה"ב אבל באופן מעשי כחלק מפיתרון משבר הטילים של ברית המועצות בקובה בשנת 1962.
כזכור אחרי שהתגלה שברית המועצות הציבה טילים בקובה וארה"ב הטילה מצור ימי על קובה, היה הסכם פומבי שבו ברית המועצות סילקה את הטילים שלה מקובה. “לפתע" אחרי כששה חודשים סולקו טילים אמריקאים מטורקיה. “כי היו מיושנים".
מה הייתה האלטרנטיבה של מנהיגי ארה"ב – אז הנשיא המנוח קנדי – מלחמה גרעינית עם ברית המועצות. טילים אמריקאים בטורקיה אינם "שווים את זה".
רוסיה יכולה להעמיד את ארה"ב בפני בחירה דומה. תתן אולטימטום לרומניה להפסיק לאפשר העברת נשק לאוקראינה – לסלק טילים אמריקאים משטחה, או שרוסיה תהיה במצב מלחמה עם רומניה ותתחיל להפציץ מטרות רומניות ברומניה. כמו שהיא עושה באוקראינה.
ואז ארה"ב כדי להגן על רומניה, שחברה בארגון נאטו, תתחיל להפציץ מטרות ברוסיה. ורוסיה תפציץ מטרות של ארה"ב בכול רחבי אירופה וגם תפלוש לשטחה של רומניה. וארה"ב תגייס מאות אלפי אזרחים ותשלח אותם להילחם עבור "ערכים דמוקרטים" ברומניה.
מהר מאד, אם כי פחות מהר מאשר במקרה של טייוואן, יתברר שארה"ב צריכה לגייס מיליוני אזרחים ולשלוח אותם להילחם באירופה.
וזה יכול לקרות בזמן שסין פועלת נגד טייוואן.
אם כך, עלול להיות מצב שבו בלי שימוש בנשק גרעיני נגד רוסיה וסין, יתברר שארה"ב אינה יכולה להגן על דנמרק וגם על טייוואן באותו זמן. גם לא בנפרד.
זה הזמן לקבל החלטות הגיוניות – רציונליות. לפי מה שמכתיב יצר ההישרדות.
ינהגו כך? אי אפשר לדעת מראש. רק לנחש. תשאלו מנהלי קרנות גידור וקרנות הון סיכון – מה צריך לעשות במצב כזה כדי לשרוד. “לספוג הפסד קטן כדי שלא להיגרר להפסד גדול, שאי אפשר לשרוד אחריו".
אם כך, בניגוד לדעות של "מומחים" שרוסיה תהיה במצב שבו תצטרך להחליט על שימוש בנשק גרעיני, ייתכן מצב שבו מנהיגי ארה"ב יצטרכו להחליט, האם להשתמש בנשק גרעיני נגד רוסיה וסין, או "לעבור לנושא הבא”.
לפי "המסורת" עד כה – הם קיבלו החלטות הגיוניות – רציונליות, “לעבור לנושא הבא".
האם כך ינהגו להבא? איש אינו יודע מראש. הם יכולים להחליט שאפשר "להמשיך לעשן". כך עד שציבור בארה"ב או ברוסיה ובסין יחליט להחליף את האנשים בשלטון. איפה זה יקרה? איש אינו יודע מראש. כמה סבל אנושי והרס יגרמו עד שזה יקרה? איש אינו יודע מראש.
שיהיה "בהצלחה" לכולם. הכול ניחושים.
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
מחיר זהב – 1942 דולרים לאונקיה.
מדד דאו גונס תעשייתי – 35066.
מדד נאסדק –13909.
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 4.04%.
שער ריבית יומי ארה"ב 5.25%
מחיר נפט קל ארה"ב – 83 דולר לחבית. ברנט באירופה – 86 דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 1.69%.
הערה: לעומת מחירים לפני שבועיים: ירידות קלות – כ-1% – במדדי מניות ובמחיר הזהב.
עלייה בתשואות (ירידה במחירים) אג"ח ממשלת ארה"ב נומינליות וצמודות למדד לפדיון 10 שנים. עליות במחירי נפט.
ערב הסעודית הודיעה שתמשיך בקיצוץ תפוקה של כמיליון חביות ביום ורוסיה הודיעה שתקצץ תפוקה ב-300 מאות אלף חביות ביום. בעיתונות "מקצועית" “מגלים את אמריקה" – דהיינו שככול הנראה פסק הגידול בתפוקת נפט בארה"ב וכמו כן שהריסון בהשקעות לקידוחים חדשים ישפיע על תפוקת נפט בכלל ותפוקה בארה"ב בפרט. כמו גם שהירידה בכמות מתקני קידוח פעילים בארה"ב, תשפיע לרעה על תפוקת נפט שם.
אלו ממש "הפתעות" למי שמקור האינפורמציה שלו הן התחזיות (תעמולה) של רשות האנרגיה בארה"ב. הממשל בארה"ב ביטל מכרז לקניית נפט למלוי מאגרי חירום. במאגרים אלו יש כעת כ-350 מיליון חביות. הממשל מכר יותר ממאתיים מיליון חביות ממאגרים אלו. “כדי להילחם בפוטין". ייתכן שיחזור לעשות זאת מתחילת שנת 2024 – שנת בחירות. הוא עלול למעשה לרוקן אותם, אם ימכור כמות של מיליון חביות ביום מתחילת 2024, כמו שעשה בעבר. אבל לגביו זה אינו חשוב, כי ממילא ארה"ב תעבור לשימוש באנרגיה ירוקה. ואם מחיר הנפט בארה"ב יעלה מעל 100 דולרים לחבית, זה חיובי כי יעודד מעבר לאנרגיה ירוקה – אולי – סביר שבטוח – לממשל מסוג אחר.
“המלחמה המתגלגלת" באוקראינה – כפי שהדגשנו לא אחת, “מתגלגלת" לשטחים חדשים וגם לשימוש בסוגי נשק חדשים ובעוצמות חדשות. כעת לאזור הים השחור.
באזור זה נעות מכליות שמשמשות לייצוא נפט מרוסיה ומקזחסטן (שמגיע לשם בצינור מקזחסטן). הפסקת תנועת מיכליות נפט – כמו גם אוניות אחרות – תשתבש אספקת נפט לרומניה – בולגריה וגם למדינות מחוץ לאזור זה. כך גם הפסקת תנועה של אוניות נושאות תבואות מאוקראינה ורוסיה. זו תהיה "תרומה", גם אם זעירה – אבל משמעותית "בשוליים" – לשיעור אינפלצית סחורות בעולם.
ולסטגנציה בפעילות כלכלית – וביחד לסטגפלציה.
חזרנו וציינו כי כאשר הגנרלים רצים קדימה, החיילים מסרבים לנוע קדימה, אז הגנרלים נאלצים לסגת לאחור. כך קרה לאלו שהסתערו לקנות אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח ארוך, על סמך מודל "היפוך בתשואה", בגלל האטה כלכלית בארה"ב וירידה בשיעור אינפלציה שנתית בארה"ב. התשואות באג"ח אלו חזרו לרמות השיא האחרונות שלהן – ירידה במחירי אג"ח.
כאמור "הפתעה" תהיה אם יתברר שהתשואות באג"ח ממשלת ארה"ב לטווח ארוך אינן יורדות, אלא עולות לרמת הריביות לטווח קצר. הרחבנו בהסבר מדוע זה ייתכן, גם כאשר שיעור האינפלציה השנתית יורד – לדעתנו לתקופה קצרה בלבד.
חברת דירוג אשראי הורידה את "דירוג האשראי" של ממשלת ארה"ב (בחוב הסחיר שלה).
בשביל מה טורחים לתת "דירוג אשראי" לחוב של ממשלת ארה"ב?
מישהו סבור שחבורת המופלאים בבנק המרכזי של ארה"ב לא "תדפיס" כול כמות נדרשת של דולרים, כדי שממשלת ארה"ב תוכל לפרוע חוב סחיר שלה?
מישהו מאמין שהקונגרס בארה"ב לא יאשר הגדלה "בתקרת החוב הלאומי" כדי שהממשלה תוכל ליצור עוד ועוד חובות כדי לשלם ריבית על חוב קיים ולממן הוצאות ממשלה?
אז בשביל מה צריך דרוג אשראי לממשלת ארה"ב?
“דרוג אשראי" אמור להתבטא בשיעור הריבית שיש לשלם על החוב "המדורג". הורדת דירוג האשראי אמורה לתת איתות לכיוון הריבית שתידרש "לגלגול החוב".
כול מי שאינו מתעלם מנתונים על סכום החוב של ממשלת ארה"ב, סכום הריבית שיש לשלם על החוב הסחיר שלה, הגרעונות שהולכים וגדלים בתקציבים שלה, הסבירות שהולכת וגדלה לקיפאון בתקבולים ממיסים – סטגנציה כלכלית, חוסר יכולת פוליטית לקצץ בהוצאות ממשלה – לא צריך להיות "מופתע" מהכיוון של הריבית על החובות שלה.
זאת גם אם הבנק המרכזי ינסה להוריד את הריבית. זאת לפני שכבר יהיה ברור שקיים מיתון גדול מאד בפעילות הכלכלית. זה אינו יכול להיות "ברור" כאשר מדדי מניות נמצאים קרוב לרמות השיא שלהם – נומינלית וגם ריאלית.
לכן, סביר שכבר בקרוב עלול להתברר כי כמו שבשוק אג"ח הגנרלים רצו קדימה – אג"ח ממשלה – בלי שרוב החיילים באו בעקבותיהם – כך יתברר גם במדדי מניות – שנעו בהובלת מניות טכנולגיה. תחילה "יתקעו" ואחרי כן ככול שתתפוגג התקווה לירידה בשער הריבית לטווח ארוך – יתגלה "ריק" מתחת למחירי מניות טכנולוגיה.
יתברר שקטן תזרים המזומנים החיובי בחברות אלו בגלל קיפאון/ירידה בהכנסות שלהן ועלייה בהוצאות – כולל בהוצאות ריבית על חובות שתפחו כדי לממן רכישה עצמית של מניות.
מתי? סביר שלקראת סוף שנת 2023. עד אז סביר שנשיא רוסיה והשלטון ברוסיה יצטרכו לקבל החלטה, האם "לסיים את הלחימה" באוקראינה למעשה בכישלון, או "ביצירת שיירות פליטים" כמו שקורה בכול מלחמה אמיתית!
מדוע "יצטרכו"? כיוון שאחרת "קשישות" מדונבס ומאזור בולוגרד "יודיעו" שנמאס להן מצורת ניהול המלחמה של שלטונות רוסיה והגיע הזמן שאלו "יקחו סיכונים". כמו שהן "לוקחות סיכונים" בכול יום שהישובים שלהן מופגזים. “תחליטו – נכשלתם, או שאין מנוס מללכת עד "הסוף" – לגבולות עם פולין ורומניה".
מדוע "נכשלתם" ? כי עבור מיליונים בארבעת המחוזות שסופחו לרוסיה כמו גם באזורים ברוסיה סמוכים לגבול אוקראינה, כמו גם בחצי האי קרים, בחיי היום יום שלהם, מצבם גרוע ממה שהיה לפני תחילת "המבצע הצבאי המיוחד" של רוסיה באוקראינה. ישובים שלהם נהרסו, רבים נאלצו "לגלות" ממקום מושבם, ילדים ונשים "נדדו" למקום מבטחים, ורבים נתונים להפגזות בכול יום. כול זה "מובן" – אבל "עד מתי"?! הרי אי אפשר לשקם ישובים שנהרסו, כאשר הם נתונים להפגזות. בטכנולוגיה של היום, גם מקום ישוב במרחק מאות ק"מ מהחזית, עלול להיות מופצץ! אז למה מחכים? להסכם "הפסקת אש"? ששוב "ירמו" את שלטונות רוסיה? אולי. אבל כמו שהראה "הארוע" עם מנהיג קבוצת וגנר, ספק רב אם שלטונות רוסיה יוכלו להציג זאת "כניצחון". למעשה תושבי רוסטוב שקבלו את חיילי קבוצת וגנר בתשואות, הכריחו את נשיא רוסיה פוטין, להיפגש עם המפקדים שלהם. לכן, ספק אם השלטון הנוכחי ברוסיה, אחרי כול הקורבנות, יוכל להציג "הסכם" עם "המערב" “כניצחון", כול עוד רוסיה אינה שולטת בכול שטחה של אוקראינה.
ייתכן ששלטונות רוסיה כבר השלימו עם צורך שכזה. התייחסנו למה נשדרש מבחינה כלכלית ברוסיה, כדי לעשות זאת. במועד כלשהו צריך "לקחת סיכונים". או להודות בכישלון ולהסתלק. כמו שעשתה ארה"ב בדרום ווייטנאם.
השעון מתקתק לשלטונות רוסיה.
גם לבנק המרכזי בארה"ב.
מחיר חוזה בנזין לחודש אוגוסט 2023. בארה"ב. מחיר לגלון. ללא מיסים.
הערה: בחודשי הקיץ גדל הביקוש לבנזין. “ההפתעה" תהיה אם לקראת 2024 – שנת בחירות’ המחיר ישאר מעל 2.8 דולרים לגלון.
מחיר חבית נפט ברנט – באירופה.
הערה: כמעט ללא שינוי לעומת המחיר ערב תחילת הלחימה באוקראינה. השנוי הוא במחיר שבו נמכר נפט ממערב רוסיה – מסוג אורל – לקונים באסיה, בעיקר להודו – “בהנחה" של כ-15 דולרים לעומת מחיר ברנט.
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב – נומינלי – לפדיון 10 שנים.
הערה: בלי חיילים, הגנרלים נאלצים לסגת.
תשואת שטרי אוצר – ממשלת ארה"ב – לפדיון שנה אחת. אחוזים.
הערה: בסוף שנת 2018, כאשר מדדי מניות ירדו בכעשרים אחוזים בחודש אחד, הבנק המרכזי "התקפל" והפסיק להקטין החזקות באג"ח – דהיינו חזר "להדפיס" דולרים. ואז הגיע קוביד19. כעת הוא טוען שיתמיד בהקטנת החזקות באג"ח בסכום של 90 ביליון דולרים בחודש – ממשלה ומגובות במשכנתאות. הוא יכול להפסיק לשלם ריבית על פקדונות של מוסדות פיננסיים אצלו בסכום של כ-5000 ביליון דולרים. פעולה כזו תגרום לעלייה במחירי נכסים – פיננסיים וראלים – בייחוד נדלן. אבל גם בשיעור אינפלציה. אז ירדו מחירי אג"ח לטווח ארוך, הריבית על משכנתאות תנסוק "לשמיים", כך גם בהלוואות עסקיות לטווח ארוך. או שפשוט לא תהיינה עסקות כאלו – דהיינו הפסקת השקעות – מיתון גדול מאד. מה הוא יעשה? איש אינו יודע. רק לנחש. כפי שכבר הערכנו בחוברות קודמות, תהיינה תנודות גדולות מאד במחירי נכסים פיננסיים, כבטוי לתנודות גדולות בהתנהלות של הבנק המרכזי של ארה"ב.
מחיר קרן נסחרת hyg – אג"ח "זבל".
הערה: המחיר עדיין לא ירד מתחת לתחתית בספטמבר 2022.
ראוי לשים לב: “אורך התקופה הממוצעת לפדיון" האג"ח שמוחזקות בקרן הוא כעת פחות מ-4 שנים. ממוצע התשואה השנתית הממוצעת של האג"ח כשהן מוחזקות לפדיון הוא
כ-8.5%. כעת התשואה של אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון 3 שנים, היא כ-4.5% לשנה. כלומר פער של כ-4% בתשואה. חישוב זה כולל הנחה שיהיה ניתן "למחזר" אג"ח שיוצאות לפדיון, בתשואה זהה לתשואה נוכחית. כמו כן חשוב לזכור כי החזקת קרן כזו למשך 4 שנים, אינה "מבטיחה" שתהיה תשואה כאמור בתקופה זו. ירידות גדולות במחירי אג"ח "זבל" לתקופות פדיון "בינוניות", עלולות לגרום להפסד הון בהחזקת הקרן מעבר "לתשואה הממוצעת" שמחושבת כעת.
אג"ח "זבל" מונפקות במקרים רבים לתקופות "בינוניות" כדי "לעודד" משקיעים להחזיק בהן. גם כדי להגביל הפסדי הון בגלל ירידה במחירים שלהן.
סביר שהתמחור של קרן כזו "קשור" יותר לתשואות הנוכחיות של אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון עד 3-4 שנים, מאשר לתשואות לטווח ארוך שלהן. לכן, יש ערך מוגבל "לצפי" לטווח ארוך מהתמחור שלהן. זאת בייחוד בתהליך אינפלציוני ממושך שבו שיעורי אינפלציה – וריביות – עולים בתקופת תהליך כזה. אם בתוך 3-4 השנים הבאות, תהיה "הערכה מחדש" של הריביות שתהיינה אחרי 3-4 שנים, דהיינו שתהיינה הרבה יותר גבוהות מהריביות כיום, עלולים להגרם הפסדי הון בהחזקת קרן כזו. זאת בגלל שהיא תחזיק גם באג"ח שמועד הפדיון שלהן יהיה מאוחר יותר מ-3-4 השנים הבאות. ותהיה ירידה במחירי אג"ח אלו. כמו שקורה בתהליך אינפלציוני ממושך.
כלומר, החזקה בקרן כזו מבוססת על הנחה שאנחנו נמצאים ברמת שיא של הריביות לטווח בינוני – ארוך. כיוון שהקרן "כול הזמן" ממחזרת כספי פדיונות בהשקעה באג"ח חדשות לתקופת פדיון בינונית – ארוכה, עלול להתברר במהלך 4 שנים, שנגרמים הפסדי הון בהשקעה בה. למרות מה שנראה כעת, שצפויה תשואה גבוהה מהשקעה בה.
מזה זמן סקרי דעת קהל בגרמניה מראים על ירידה גדולה בתמיכה – כוונות הצבעה בבחירות – בשתי מפלגות שמשתתפות בממשלה הנוכחית בגרמניה. המגמה ברורה ואינה צריכה להפתיע. שהרי נאמר כבר שאי אפשר להונות את כולם כול הזמן.
סקר דעת קהל בגרמניה – 4.8.2023
מפלגתו של קנצלר גרמניה מר שולץ – spd – מאבדת 9% – מ-26% ל-17%.
מפלגתו של שר האוצר מר לינדנר – fdp – נמצאת על סף אחוז החסימה שהוא 5%. כלומר, כיליון פוליטי.
מי מתחזק?
מפלגת "הימין" – afd – שמגדילה את כוחה – בסקר – מ-10% ל-23%. כעת המפלגה השנייה בגודלה בגרמניה. (לפי הסקר).
למר שולץ שעומד בראש מפלגה, לכאורה סוציאליסטית ליברלית ולמעשה כיום שכפול של מפלגת הירוקים – grune – יש תפקיד היסטורי לחסל את המפלגה שלו ככוח פוליטי עיקרי בגרמניה ואת הכלכלה הגרמנית כמשק העיקרי בשוק המשותף ובגוש היורו. הוא עושה זאת בהצלחה בשיתוף מפלגת הירוקים.
אז מה הפלא בסקרים כאלו?!
אם הוא הופך את המפלגה שלו לשכפול של מפלגת הירוקים, אז אין צורך בה – יש את מפלגת הירוקים. זה מתבטא במגמה בסקרי דעת קהל.
מדוע מפלגה שמתיימרת לייצג עסקים וכלכלה חופשית – fdp – נמצאת בכלל בתוך ממשלה כזו?
כי בראשה עומד מר לינדנר – פוליטיקאי צעיר יחסית – שרצה להיות מינסטר חשוב ובממשלה זו מונה להיות שר האוצר. והבוחרים של המפלגה שלו נוטשים אותה!
ייתכן שזה יביא לקיצה של הממשלה הזו. מדוע?
ככול שיהיה ברור שמר לינדנר הביא לחיסולה הפוליטי של מפלגתו, יהיו בה פוליטיקאים צעירים שירצו להביא לחיסול מעמדו כמנהיג המפלגה – fdp. הם יעדיפו לבדל עצמם מהממשלה הנוכחית וכך אולי לחזור ולעלות בבחירות שתערכנה אחרי הבחירות הבאות. בכול מקרה סביר שבבחירות הבאות, אם מר לינדנר לא יודח מראשות מפלגתו – היא "תודח" מבית הנבחרים בגרמניה.
לכן, יהיו בה כאלו שיעדיפו להפיל את הממשלה הנוכחית ולחכות מחוץ לה לבחירות הבאות.
כך קרה לאחרונה בהולנד, שבה נפלה הממשלה!
האם נפילת הממשלה הנוכחית בגרמניה תביא בהכרח לבחירות חדשות? לא.
ההנהגות של שתי המפלגות "הותיקות" יכולות שוב להקים "ממשלת אחדות" כמו שהיה לפני ממשלה זו. כנראה בלי מר שולץ הקנצלר הנוכחי. שתיהן אינן רוצות בבחירות כעת.
למה?
כי הן צפויות לספוג מפלה גדולה, ככול שיחמיר המצב הכלכלי בגרמניה!
מגמה כלכלית זו היא הסיבה למה שרואים בסקרי דעת קהל בגרמניה!
עוד לפחות 3-4 מיליון פליטים מאוקראינה שינועו לגרמניה, וגורלן של שתי המפלגות "הותיקות" עלול להחרץ לכיליון. זה עלול לקרות בכול עת החל מסוף שנת 2023.
הן אינן רוצות בחירות כעת.
מה זה אומר לגבי השוק המשותף וגוש היורו?
בלי תמיכה פוליטית בגרמניה – אין קיום לשוק המשותף ולגוש היורו.
סטגנציה/ירידה בפעילות הכלכלית בגרמניה ביחד עם המשך אינפלציה בשיעור שנתי של לפחות 4-5 אחוזים, סביר שיחסלו פוליטית את המפלגות "הותיקות" בגרמניה. מפלגת הירוקים היא כמו כת – או אוהדי קבוצת כדוררגל. אלו תמיד יהיו מיעוט באוכלוסיה. הכוח הפוליטי שלהם נובע מהפיצול בין המפלגות "הותיקות" – התחרות בין ההנהגות שלהן על תפקידים בממשלה. כאשר יש ממשלת "אחדות", הם ישארו באופוזיציה.
מה שחשוב, אינו האם מפלגת הימין בגרמניה תוכל להרכיב/להיות בממשלה.
מה שחשוב הוא איזה חלק מהאוכלוסיה בגרמניה לא יתמוך בממשלת גרמניה.
כאשר חלק זה – מפלגת הימין והמפלגה "הקומוניסטית" – יגיע ל-40 אחוזים – כעת הוא קרוב ל-30% – , זה יהיה קיצה של גרמניה "הסולידית". היא תהפוך "לצרפת". הפגנות המוניות בכול שני וחמישי נגד הממשלה. וזה מה שחשוב.
עבור הארגון שנקרא השוק המשותף וגוש היורו.
נספחים:
יש הרבה מאמרים ברחבי המרשתת – אינטרנט – שדנים באפשרות של מלחמה בין סין וארה"ב. כדי שלא נחשב "למוזרים", להלן קישורים – מקריים – לכמה מאמרים כאלו. זו לא תהיה הפתעה. הכול "ידוע" מראש. המאמרים באנגלית.
שימו לב! לחיצה על אחד מהקישורים למטה, תוציא אתכם מאתר זה. כאמור בתנאי שימוש וגלוי נאות – סעיף 7 – לאתרים כאלו יש מדיניות פרטיות משלהם.
Air Force general predicts war with China in 2025
The Pentagon Is Freaking Out About a Potential War With China
https://www.politico.com/news/magazine/2023/06/09/america-weapons-china-00100373
Milley Says War With China, Russia Not Inevitable
https://www.aljazeera.com/news/2023/1/29/odds-of-military-conflict-with-china-very-
Xi Jinping Says He Is Preparing China for War
https://www.foreignaffairs.com/united-states/xi-jinping-says-he-preparing-china-war
Getting Ready for a Long War: Why a US-China Fight in the Western Pacific Won’t End Quickly
התסכול בקרב קהילת בלוגרים פרו רוסים על צורת ניהול המלחמה של רוסיה באוקראינה, גרם לאחד מהם – masno – לפרסם את דעתו בענין זה. הוא משווה בין אי היכולת/רצון של ישראל למנוע חימושים חדשים ברצועת עזה, לאי יכולתה של רוסיה למנוע חימושים מסוגים שונים בשטחה של אוקראינה.
הקטע הבא הוא באנגלית. (תרגום מכונה מרוסית).
Just an observation, which I try not to get too involved in these days, because it's bordering on stupidity…
The expectations of pro-Russians far outweigh any reality.
Israel has been fighting Hamas for years, every year, multiple times they take out factory after factory making Hamas weapons, yet Hamas keeps on fighting, with new weapons, new drones and new rockets in every conflict.
For some reason, people seem to think that because Ukraine is still firing drones, still flying planes, still shooting, it must mean Russia is crap at what it's doing and the Russian generals stupid.
👉Here's my challenge to you, go and see how many times you can fit Gaza city into Ukraine and then come and explain to me why you believe Russia is doing such a bad job because they can't stop Ukrainian attacks. Yet on the other hand, a military which has basically been at war for the last 60+ years(Israel), can't even stop a rag-tag militia from acquiring new weapons in 1 city, although technology speaking, many of their systems are much better than any Russian systems.
Israel hasn't managed to stop people fighting out of just 1 city, how the hell do you think Russia is going to stop Ukrainian manufacturing, building, acquiring and flying whatever weapons they choose out of Europe's next biggest country (after Russia)?
Retune your expectations, because maybe what you are dreaming of, is unachievable in the real world.
אמרנו שהשעון מתקתק לשלטונות ברוסיה. כתבנו כבר שהסיכון להם הוא "מוויטנמיזציה" של הסכסוך באוקראינה. כלומר הימנעות מלכבוש שטחים תסתיים בכישלון פוליטי.
אם השלטונות ברוסיה ינסו "לנהל" את הסכסוך באוקראינה – כמו שישראל עושה בסכסוך ברצועת עזה – הם צפויים לכישלון פוליטי בתוך רוסיה.זו המטרה של ארה"ב – בסיוע "אינסופי" לממשלת אוקראינה.
עם כול הסבלנות של הואכלוסיה ברוסיה כלפי השלטון הנוכחי – ניסיון מהעבר כמו גם "הגיון" – מראים "שניהול הסכסוך" עם אוקראינה מתוך הנחה שיום אחד "הם" "יבינו", עלול להסתיים בכישלון פוליטי בתוך רוסיה.
זו "מלחמה מתגלגלת" – לא רק בשטח וכלי נשק – גם בגישה המנטלית של שלטונות רוסיה לגבי מה שיידרש לסיומה.
לכן, השעון מתקתק עבורם.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.
ראו גם תנאי שימוש וגלוי נאות לאתר זה.