חוברת למשקיע 6-1-2023.
תקציר: השפעת המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי בארה"ב על פעילות כלכלית בישראל, שערי חליפין, שערי ריבית, שיעור אינפלציה. כמו הבנק המרכזי בארה"ב, גם בנק ישראל מעלה את שער הריבית היומי וגם את כמות השקלים שהוא "מדפיס". הפרדוקס הכלכלי הזה, בארה"ב ובישראל הוא תוצאת המדיניות של "הקלה מוניטרית".
קטע מהמאמר:
כאשר הבנק המרכזי של ארה"ב משליך סלע לברכה של המערכת המוניטרית (“הדפסה" של כסף וקיבוע שער ריבית דולרי אפסי), "הגלים" שנוצרים מגיעים גם לישראל. בעוד ממשלת ישראל עסוקה בדברים שברומו של עולם – מס על כלים חד פעמיים, עילת הסבירות ושאר ירקות – בנק ישראל נאלץ להתמודד עם "הגלים" שיוצר הבנק המרכזי של ארה"ב. זאת בהשפעה ישירה שלהם על שער החליפין של השקל, שער הריבית בשקל, שיעור האינפלציה בישראל וגם בהשפעה עקיפה על התעסוקה בישראל "והיציבות" של מערכת הבנקאות בישראל, ככול שזו מגדילה מתן אשראי למשקי בית בישראל. גידול באשראי שהתאפשר במידה רבה בגלל מדיניות של ריבית אפסית בדולר של ארה"ב.
אבחון נכון – מוצלח – בשאלה, האם אפשר יהיה להמשיך "בשיטה" של המדיניות המוניטרית "המודרנית" שמובלת על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב, יסייע גם להעריך את הצפוי בשער חליפין, בשער ריבית ועוד בישראל. לכן, לאמור למעלה בחוברת זו, סביר שתהיה השלכה מכרעת בתחום זה. נדגיש כי האמור להלן אינו כדי למתוח ביקורת על בנק ישראל – סביר שהיו מעדיפים לעסוק במיסוי על כלים חד פעמיים – אלא כדי להבהיר את השפעת "הגלים" שנוצרים על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב.
יתרות מט"ח ופיקדונות בנקים בבנק ישראל – שער החליפין.
כאשר בנק ישראל קונה דולרים, הוא מזכה בשקלים את הפיקדון של בנק מסחרי בבנק ישראל. כפי שאפשר לראות בשני הגרפים למטה יש מתאם חיובי מוחלט בין גידול ביתרות מט"ח שבידי בנק ישראל והפיקדונות של בנקים בבנק ישראל.
(פז"ק – פיקדונות לזמן קצוב. אלו אינם כוללים פיקדונות שנדרשים כחובת נזילות.
מק"מ – מלווה קצר מועד הוא תחליף לפיקדון בבנק ישראל, שכול אדם יכול לרכוש. כאשר אדם רוכש מק"מ מחויב הפיקדון של בנק מסחרי בבנק ישראל ומזוכה "הפיקדון" שבו מוחזק מק"מ. כך שלמעשה שני אלו הם פיקדונות בבנק ישראל.)
כיצד יכולה לקטון יתרת פז"ק בבנק ישראל? אם ציבור יקנה דולרים מבנק ישראל.
בנק ישראל אינו חייב למכור דולרים לציבור. כלומר, הוא יכול לאפשר פיחות בשער החליפין של השקל. כך הוא נוהג בתקופה האחרונה.
בנק ישראל אינו יכול להשפיע על מחירי יבוא לישראל – מחירי אנרגיה, מזון, חומרי גלם.
הוא יכול להשפיע על המחירים שלהם בשקלים באמצעות שער החליפין של השקל. העלאת הריבית מונעת פיחות גדול יותר של השקל. מבחינה זו העלאת הריבית "ממתנת" העלאות מחירים.
העלאת הריבית על ידי בנק ישראל היא תחליף למכירת כמות גדולה של דולרים על ידי בנק ישראל. היא משפיעה על היכולת לעמוד בהחזרי הלוואות – בעיקר משכנתאות. זה אמור להקטין הביקוש למשכנתאות וגם למוצרים/שירותים אחרים. זאת בגלל הצורך להפנות סכום גדול יותר מההכנסה לתשלומים עבור ריבית. זה אמור גם למתן את "ההתלהבות" של יצרנים/ספקים להעלות מחירים, ככול שיראו שציבור נאלץ להקטין צריכה.
מדוע לאפשר בכלל פיחות של השקל כאשר קיימות יתרות מט"ח "גדולות"? הרי הפיחות גורם להתייקרויות? כעת ירידה יחסית במחירי סחורות בחו"ל, ממתנת את השפעת הפיחות על מחירי יבוא. אבל ככול שלא יהיה המשך לירידות מחירים אלו, (“תרחיש 2013”), ייתכן שכבר בקרוב בנק ישראל יצטרך להחליט, האם לאפשר המשך לפיחות השקל. הוא יכול "לדחות" את ההחלטה, אם ימשיך להעלות ריבית, בייחוד "בתאום" עם העלאות ריבית בארה"ב. אבל ככול שנמשכות העלאות ריבית בישראל, גדל הסיכון "ליציבות" של בנקים בישראל, אשר הגדילו במידה ניכרת מתן הלוואות בתקופה של "ריבית נמוכה". בייחוד הלוואות לרכישת נדל"ן. אין נסים מבחינה זו!
לכן, כמו הבנק המרכזי בארה"ב, גם בנק ישראל מייחל לכך שיתממש "תרחיש 2013”. זה יאפשר לו להימנע מלהמשיך להעלות ריבית וגם יוכל להורידה לפני שירידה "בכוח הקניה" של לווים רבים תסכן את "יציבות" הבנקים. כרגיל ירידות מפתיעות וממושכות במחירי מניות בנקים תראנה "שמשהו מתבשל". כך גם אם יתברר שבנק ישראל מרבה למכור דולרים כדי למנוע המשך לפיחות השקל.
כבר היינו "בסרט הזה". אין נסים.
בנק ישראל מעלה ריבית וגם מגדיל את "הדפסת השקלים".
התייחסנו כבר לתופעה "לא נורמלית" כזו ביחס לבנק המרכזי בארה"ב. כמו בארה"ב, כאשר הבנק המרכזי מעלה ריבית, גם בנק ישראל נאלץ להגדיל "הדפסת שקלים" כאשר הוא מעלה את הריבית. הכוונה היא לתשלומי ריבית על פז"ק ומק"מ – אלו פיקדונות בבנק ישראל.
כעת אלו מסתכמים בכ-600 מיליארד ש"ח. עד לפני כשנה הוא שילם ריבית אפסית על פיקדונות אלו. כעת הוא משלם ריבית בשיעור קרוב ל- 3.75 אחוזים לשנה. כלומר, עלות של כ-22 מיליארד ש"ח בשנה. למי?
בעיקר לבנקים. כידוע אלו "ימהרו" להגדיל את תשלומי הריבית למפקידים. סביר שלא יעשו זאת אלא אם אלו יעבירו את כספם למכשירים פיננסיים בהם ניתן לקבל ריבית גבוהה יותר מזו שמתקבלת בבנקים. זו פעולה אטית, בייחוד בסכומים "נמוכים". אז בינתיים "נס חנוכה" להכנסות בנקים. אבל באופק מצטברים עננים מלווים שיאמרו "פוס". בייחוד רבים שקנו דירות "בפריפריה”.
אם בנק ישראל לא ישלם ריבית על פז"ק, אז יתרות מט"ח יתנדפו מהר יותר מההתנדפות אחרי בחירות של הבטחות פוליטיקאים. תשלומי ריבית אלו יוצרים חוסר איזון בין ההכנסות מנכסים וההוצאות להתחייבויות של בנק ישראל. כמו שקורה לבנקים מסחריים. בייחוד בתקופה ממושכת של עליות בשער הריבית. בעוד שתשלומי ריבית ממשיכים לעלות, הרבה ומהר, הנכסים ברובם ממשיכים להניב הכנסות בסכום "קשיח”. הכנסות מתיק מניות בתקופה כזו הן שליליות. כך גם מהחזקת אג"ח לטווח ארוך.
למעשה הבנק המרכזי נקלע לאותו מלכוד שאליו נקלעים בנקים מסחריים בתקופה ממושכת של עליות בשער הריבית. לבנק ישראל אין למעשה שליטה על גודל ההכנסות שלו מיתרות מט"ח. לא הוא קובע אותן. מאידך יש לו התחייבות לשלם ריבית על פז"ק. אחרת, יתנדפו יתרות מט"ח.
ברור שבנק ישראל יכול "להדפיס" כול סכום של שקלים כדי לעמוד בהתחייבויות שלו. אולם הניסיון מראה שתופעה כזו, ככול שהיא נמשכת, מסתיימת בפיחות של שער החליפין ובשער ריבית ראלי גבוה – שילוב "לא טוב" למחירי נכסים. לומר כעת "פיחות" – “שער ריבית ראלי גבוה" – נשמע "לא נורמלי". בזה העניין. שאם לא יתממש "תרחיש 2013” אז עלולה להיות תקופה "לא נורמלית". או שיתברר שהתקופה מאז 2009 הייתה "לא נורמלית".
שהרי כך אמרו אנשי הבנק המרכזי בארה"ב – שהם רוצים לחזור "למדיניות נורמלית". אז אמרו.
השאלה היא כדלקמן: אם מה שקרה בתקופה ממושכת שבה הבנק המרכזי של ארה"ב גרם לשער ריבית נומינלי אפסי בדולר (ושער ריבית ראלי שלילי), מה יקרה אם יתברר שנקלעים לתקופה ממושכת שבה יהיו שערי ריבית נומינליים "גבוהים" ושערי ריבית ראליים חיובים?! מה תהיה ההשפעה על התמחור של נכסים פיננסיים ונכסים ראליים ועל פעילות כלכלית/עסקית שפרחה בתקופה משנת 2009 ועד שנת 2022?! האם תמשיך להתקיים?!
למעשה בנק ישראל "שבוי" בידי הבנק המרכזי של ארה"ב. זאת בגלל שהרבה "מהצמיחה הכלכלית" שהתפארו בה בישראל, היא/הייתה תוצאה מהמדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי של ארה"ב. כמובן שיהיו כאלו שיחלקו על אבחנה זו. אז נשאר לראות…
עדכון אוגוסט 2023.
שער חליפין שקל דולר- 25-8-2023. מקור tradingeconomics.com
