חוברת למשקיע 6-1-2023.
הערה: הנתונים – אומדנים – במאמר זה נכונים למועד הפרסום שלו.
הערה: בסוף המאמר עדכון אוגוסט 2023.
מטרת הבנק המרכזי הייתה "לדחוף" משקיעים להשקיע באג"ח של חברות בסקטור הפרטי בריבית נמוכה יותר מזו שהיו "דורשים" אילו התשואה הנומינלית לשנה על אג"ח ממשלת ארה"ב לא הייתה פחות מאחוז אחד כתוצאה מקניות של הבנק המרכזי.
למשל, להגדיל השקעות באג"ח מאיכות נמוכה – “זבל".
מה הייתה תוצאת השקעה באג"ח כאלו מאז שנת 2013, למשל באמצעות השקעה בקרן נסחרת JNK ?
חשוב מיד להדגיש כי יש הבדל בין השקעה בקרן כזו שמחזיקה באג"ח לבין השקעה ישירה באג"ח מסוימת. בדוגמה למעלה להשקעה באג"ח של ממשלת ארה"ב, מדובר בהשקעה ישירה באג"ח מסוימת לתקופה של עשר שנים. למשל קניה במחיר 100 והחזקתה עד לפדיון שלה. במהלך התקופה היו תנודות במחיר שלה, אולם בכול שנה התקבלה אותה הכנסה מריבית – כ – 1.8 דולרים. בעת הפדיון התקבל סכום של 100 דולרים אותו ניתן כעת לחזור ולהשקיע באותו סוג אג"ח ולקבל בכול שנה ריבית בסכום של 3.8 דולרים.
לא כך הוא כאשר משקיעים בקרן כזו שמחזיקה באג"ח. מנהל הקרן "מתחייב" שהתקופה לפדיון הממוצעת תהיה כך וכך שנים. במקרה של JNK כעת מדובר כ-7 שנים. אולם הקרן מחזיקה באג"ח שיוצאות לפדיון במועדים שונים ואז היא משקיעה את כספי הפדיון באג"ח חדשות שמשלמות ריבית שנהוגה באותו מועד. הקרן נוהגת לחלק בכול חודש דיבידנד. הסכום שלו משתנה גם כתוצאה מכך שסכום ההכנסות של הקרן מריבית על אג"ח שהיא מחזיקה משתנה מדי פעם. כאשר יש מגמה של עליה בריבית, גדל סכום הדיבידנד החודשי. ולהפך. זאת בגלל שכספי פדיון מאג"ח שמושקעים מחדש, מניבים מדי פעם סכום שונה של הכנסה מריבית.
סך כול הדיבידנדים שקרן זו חילקה בעשר שנים אלו היו בקרוב כ-40 דולרים.
מחיר יחידה בקרן ירד בתקופה זו מ- 123 דולרים לכ- 91 דולרים כעת.
מדוע מחיר יחידה בקרן אחרי 10 שנים נמוך ממחירה בתחילת התקופה? בניגוד לדוגמה למעלה לגבי החזקה ישירה באג"ח ממשלה, החזקה שמגיעה לפדיון אחרי 10 שנים, קרן זו ממשיכה להחזיק באג"ח שנקנו בעבר, כאשר הייתה נהוגה ריבית בשיעור נמוך יותר מזו שנהוגה כעת. מחירי אג"ח כאלו ירדו כדי להשוות את התשואה לפדיון מהמשך החזקת אג"ח אלו, לתשואה לפדיון שנהוגה כעת.
אחרי שנוסיף 40 דולרים למחיר היחידה של הקרן כעת, נקבל כ-131 דולרים. כלומר אחרי עשר שנים השקעה בקרן הניבה תשואה נומינלית כ-6 אחוזים. תשואה ראלית שלילית של כ- 17 אחוזים. תודה לבנק המרכזי ולמנהלי השקעות שטענו שהם יכולים “להגדיל” את התשואה לעומת השקעה באג”ח של ממשלת ארה”ב.
ייתכן שבעתיד אם שערי ריבית ירדו, יעלו מחירי אג"ח שמוחזקות בקרן וגם מחיר היחידה בקרן. כך יקרה גם למחיר של אג"ח חדשה של ממשלת ארה"ב שתקנה כעת בכספי הפדיון של האג"ח שנקנתה בתחילת שנת 2013.
מדוע קרן כזו מחזיקה "בסל" שכולל מספר גדול של אג"ח "זבל"? כדי "לפזר את הסיכון" בהחזקת סכום גדול במספר קטן של אג"ח מסוג זה. הטענה של "מומחי פיננסים" היא שפיזור כזה מקטין את הסיכון ומאפשר קבלת תשואה עודפת על החזקת אג"ח "סולידיות". לכן, החזקת "סל" כזה, היא תנאי הכרחי לשיווק של קרן כזו. אולם נובע מכך שבתקופה של עליה בריבית, ירד מחיר יחידה בקרן, בגלל שהיא "תמיד" ממשיכה להחזיק באג"ח שנקנו בעבר כאשר הייתה ריבית נמוכה יותר מזו שקיימת "כעת". והיא "כול הזמן" ממשיכה להשקיע כספי פדיון באג"ח חדשות, גם בתקופה ממושכת של עליה בריבית.
זו התוצאה, עד כה, עבור אלו שחיפשו "תשואה גבוהה" בהשקעה באג"ח, כאשר התשואה הצפויה מאג"ח ממשלת ארה"ב הייתה "נמוכה". כיוון שעדין לא קיים מיתון גדול בארה"ב (ובעולם) עדיין יש הפרש קטן, כשני אחוזים לשנה, בין התשואה של "סל" אג"ח "זבל" והתשואה של אג"ח ממשלת ארה"ב (שהיא כעת כ-3.8 אחוזים לשנה.)
אם אכן תהיה סטגפלציה, ייתכן שיגדל הפער בין תשואות שלו.
מחיר יחידה בקרן אג"ח "זבל" JNK מתחילת 2013.
מחיר כעת כ-90 דולר. סכום דיבידנד חודשי כ – 0.55 דולרים. תשואה שוטפת כ-6%.
הערה: בתחילת התקופה, 2013, סכום הדיבידנד החודשי היה כ-0.2 דולרים.
עדכון 10 באוגוסט 2023.
מחיר הקרן כעת 91.9 דולרים. סכום דיבידנד חודשי 0.52 דולר.
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון אחרי 10 שנים היא כעת כ-4.1 אחוזים לשנה.
אם מחיר יחידה בקרן לא ירד – מהרמה הנוכחית – אז התשואה השוטפת בשנה הקרובה צפויה להיות כ-6 אחוזים בשנה. אחרי כן, התשואה השוטפת בכול שנה תהיה תלויה בתשואה שבה הקרן תחזור ותקנה אג"ח בכספי אג"ח שמגיעות לפדיון ו/או מהשקעת כספים שמתקבלים מיצירת יחידות חדשות בקרן.. מחיר הקרן עלול לרדת בגלל המשך עליה בתשואה שבה נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב ו/או גידול בחדלות פירעון של חברות במקרה של קיפאון – סטגנציה – כלכלית או מיתון גדול. מחיר הקרן עשוי לעלות לזמן מה, אם תהיה ירידה בתשואה שבה נסחרות אג"ח של ממשלת ארה"ב ואין עליה בסיכון לחדלות פירעון בסקטור פרטי.
סביר "שנדע" עד רבעון שני 2024.
בכול מקרה, לפחות עד כה, אלו "שחיפשו" תשואה גבוהה יותר בתקופה של ריבית אפסית באג"ח ממשלת ארה"ב, "גילו" שלא ניתן "לשפר" תשואה "בהשקעות אחרות".
כלכלנים יסבירו זאת בכך שהתמחור של נכסים פיננסיים בשוק ההון, "מאזן" את התשואה הצפויה מסוגי השקעות שונות, ביחס לסיכונים האפשריים בהשקעות אלו. כלומר, "השיפור", אם בכלל, הוא רק לתקופה קצרה. כלומר, אלו ספקולציות לטווח קצר.
כמו כן כאמור במאמר למעלה, בעוד שהייתה תשואה נומינלית חיובית, אם כי זעומה, הייתה תשואה ריאלית שלילית משמעותית. כלומר, השקעה "מטופשת" "צמודה למדד המחירים לצרכן בריבית אפסית, הניבה תשואה גבוהה יותר מהשקעה "מתוחכמת". זאת בתנאי שלא נקנו אג"ח צמודות למדד בתשואה שלילית של יותר מאחוז אחד לשנה. לא "נסבך" פה מעבר לכך.
מה הלאה? אם אכן תהיה סטגפלציה – בשיעור אינפלציה שהולך וגדל במשך מספר שנים – סביר שיהיה מפח נפש לאלו שמשוכנעים שכעת זו "הזדמנות השקעה". כמו גם לאלו שמשוכנעים שכעת זו "הזדמנות השקעה" להחזיק באג"ח ממשלת ארה"ב – לא צמוד למדד – בתשואה של כ-4 אחוזים לשנה.
למעקב.