חוברת למשקיע 9-7-2023.
תקציר: אחרי "ההפרטה" של נכסי מדינה ברוסיה אחרי הפסקת השיטה הקומניסטית בה, הפסיקו ברוסיה לייצר מטוסים לתעופה אזרחית. חברות תעופה ברוסיה נאלצו לרכוש/לחכור מטוסים מתוצרת זרה – בואינג ואירבוס. כמו כן לקבל מימון מחברות זרות לקניה/רכישה של מטוסים. זאת כאשר במשך תקופה ארוכה כספי עודפים בסחר החוץ של רוסיה, הועברו (על ידי אוליגרכים שהשתלטו על נכסי מדינה) למדינות זרות, במקום לשמש להשקעות בתוך רוסיה. זה יצר ברוסיה תלות מוחלטת של התעופה האזרחית במדינות זרות. אחרי תחילת הלחימה באוקראינה בשנת 2022, נאסר על חברות כבואינג ואירבוס למכור/לתחזק מטוסים שלהן ברוסיה. השלטונות ברוסיה פועלים לשנות מצב זה. לייצר מטוסים ברוסיה שאינם מצריכים יבוא של חלקים ממדינות זרות. ליצור מערכת פיננסית שתאפשר לחברות תעופה ברוסיה לקנות/לחכור מטוסים מתוצרת מקומית.
המאמר:
בתחילת שנת 2023 נערך ברוסיה כנס של פעילים בתעופה אזרחית, בהשתתפות מר פוטין נשיא רוסיה. בכנס נכחו נציגים של חברות תעופה, עובדי צוות אוויר ועוד. לא השתתפו נציגים של חברות ברוסיה שמייצרות מטוסים.
סנקציות שהוטלו על ידי "המערב" אחרי תחילת הלחימה באוקראינה בתחילת 2022, אמורות להביא לשיתוק תעופה אזרחית ברוסיה. איסור על מכירת מטוסים (בואינג ואירבוס) לחברות תעופה ברוסיה. איסור על אספקת חלקי חילוף. איסור על מתן שירותי ,תחזוקה. כמו כן נאסר על חברות תעופה רוסיות לטוס למדינות "במערב".
המטרה/תקווה הייתה/הינה שתושבי רוסיה יאלצו לחזור להשתמש בכרכרות רתומות לסוסים כפי שהיה נהוג בתקופת שלטון הצארים ברוסיה. אלו כידוע הודחו מהשלטון ברוסיה. לכן, קיוו/מקווים שגם יודח השלטון הנוכחי ברוסיה.
זו תמצית התובנה שביסוד הטלת סנקציות כאלו.
כמובן שיש עוד הנחה ביסוד תובנה כזו והיא, שהרוסים שהם "אוסף של שיכורים נוטלי שוחד”, לא יעשו כלום בתגובה לסנקציות אלו. אחרת, סביר לפקפק ברמת התבונה של מטילי הסנקציות.
אולם דווקא אחרי הטלת סנקציות אלו, קורה ברוסיה תהליך של הפסקת איוולת כלכלית שנמשכה מאז תקופת "ההפרטה" של נכסי המדינה ברוסיה.
“בהפרטה" הועברו נכסי מדינה לקבוצה של אנשים שידועים כיום כאוליגרכים. אלו עסקו בעיקר ביצוא של "משאבי טבע" "למערב" ואת עודף ההכנסות מפעילות זו, לא השקיעו ברוסיה, אלא בהעברות הון "למערב".
התוצאה הייתה "מחסור בהון להשקעות" ברוסיה. זהו אבסורד כלכלי במדינה שיש לה עודף מסחרי גדול מדי שנה. אולם זו הייתה התוצאה של "ההפרטה".
בגלל מחסור בהון להשקעות מקומיות ברוסיה, הייתה "פלישה" לרוסיה של חברות עסקיות "מערביות". אלו הביאו ידע והון להשקעות. כך הוקמו ברוסיה הרבה חברות בשליטה "מערבית".
אולם "פלישה" זו לא התבטאה רק בהקמת חברות שפעילות ברוסיה. היא התבטאה גם בהפסקת יצור מקומי ברוסיה והחלפתו ביבוא של מוצרים וגם של שירותים.
תחום בולט בכך הוא ענף תעופה אזרחית.
למעשה הופסק יצור מטוסים אזרחים ברוסיה.
חברות תעופה רוסיות נאלצו להשתמש במטוסים מתוצרת זרה – בעיקר בואינג ואירבוס.
אולם לא רק "להשתמש", אלא גם לקבל מימון זר לרכישה/חכירה של מטוסים מתוצרת זרה.
פה אנו מגיעים לאבסורד הכלכלי.
עסק רוסי (אוליגרך) מוכר מוצרים למדינות זרות. את עודף ההכנסות על הוצאות שלו, הוא מעביר "למערב" – פיקדונות בבנקים, ניירות ערך, נכסי נדל"ן, עסקים זרים וכמובן יאכטות.
זה יוצר תזרים מזומנים במדינות "המערב". מי יכול להנות מכך?
חברות ליצור מטוסים "במערב" שיכולות לגייס הון להשקעות במפעלים שלהן. כמו גם לתת אשראי לקוני מטוסים מהן.
כמו כן חברות להחכרת מטוסים, שמקבלות מימון לקניית מטוסים, אותם הם מחכירים לחברות תעופה ברוסיה.
התוצאה ברוסיה? חברה מקומית לייצור מטוסים מתקשה למכור מטוסים כיוון שאין לה יכולת לתת אשראי לקוני מטוסים ברוסיה (וגם במדינות אחרות). חברות כאלו שאחרי פירוק ברית המועצות, למעשה הפסיקו לייצר מטוסים לתעופה אזרחית, זקוקות להון גדול כדי לפתח/לייצר/למכור מטוסים חדשים.
אבל הון רוסי "הועבר" "למערב" במקום להיות מושקע בפעילות עסקית מקומית. אפילו הבנק המרכזי של רוסיה והשלטון ברוסיה, עסקו בצבירת נכסים פיננסיים "במערב" (יתרות מט"ח) במקום במימון פעילות עסקית מקומית.
באו "מטילי הסנקציות" וביום אחד שינו את ההתנהלות של השלטונות ברוסיה ושל חברות עסקיות ברוסיה.
חברות תעופה רוסיות אינן יכולות לרכוש מטוסים זרים. הן חייבות לרכוש מטוסים מתוצרת מקומית.
יפה. מהיכן המימון לזה? בינגו. ממשלת רוסיה תממן רכישת/חכירת מטוסים מתוצרת מקומית. זאת במקום לצבור נכסים פיננסיים "במערב". מאין יהיה לה "כסף"? מהגבלות שתוטלנה במשך הזמן על יצוא הון מרוסיה! כמו בסין!
אין דרך אחרת!!!
בחזרה לכנס שהוזכר למעלה.
במה התעניין נשיא רוסיה בכנס? בהזמנות של חברת התעופה הלאומית של רוסיה, אירופלוט. כמה הזמנתם (מתוצרת מקומית)? יותר מ-300 מטוסים.
זה יוצר בסיס לפעילות עסקית בייצור מקומי של מטוסים. חברות תעופה אחרות תצטרפנה ככול שיגדל הייצור המקומי של מטוסים.
באותו כנס גם התייחסו לשיפוץ/שדרוג שדות תעופה ברחבי רוסיה. זו מדינה ענקית ויש בה פוטנציאל גדול לתעופה מקומית. זו מצריכה קיום שדות תעופה במקומות רבים. נציגי השלטון בכנס הדגישו את האמצעים הרבים שמוקדשים למטרה זו. תעופה מקומית נרחבת יוצרת ביקוש גדול למטוסים. בעתיד מיצור מקומי.
נשיא רוסיה הדגיש שייצור מקומי של מטוסים צריך להתבסס בעיקר על צרכים בשוק המקומי ברוסיה. נחזור לכך בהמשך.
מהו יצור מקומי?
יש הזמנות למטוסים מיצור מקומי ברוסיה. יש מימון לרכישה/חכירה שלהם.
אם כך מחכים לייצור מקומי של מטוסים ברוסיה. נשיא רוסיה פרט את הצפיות מהחברות המקומיות ליצור מטוסים:
we are expecting the industry to come up in a timely manner with the fully Russian-made MC-21 and the Sukhoi Superjet, Il-114, Tu-214, the Baikal light multi-purpose aircraft, as well as the Ka-62, Mi-38 and Ansat helicopters. Ansat is widely used already, and the Mi-38, I hope, will be in service soon. It has good speed and capacity. A modern aircraft overall.
A new mechanism for low-cost leasing of domestic aircraft is being launched with funds from the National Welfare Fund which will ensure economic efficiency and, in turn, will keep airfares low.
מהו "מקומי"?
אם לוקחים מנוע מתוצרת צרפתית/בריטית/אמריקאית ומרכיבים אותו במטוס "רוסי", זה אינו ייצור "מקומי". נכון, שבעולם אידיאלי שמתארים כלכלנים על "חלוקת עבודה" כאמצעי היעיל ביותר ליעילות כלכלית, אין צורך "במקומי". לכאורה תמיד אפשר לקנות מה שדרוש "מכול מקום" בעולם. שהרי במודלים הכלכליים אין מקום "לסנקציות". אלו מנוגדות להיגיון כלכלי.
אולם לא קיים עולם אידיאלי כזה. אפילו לפני כמאתיים שנים, בתקופת נפוליאון, הוטלו סנקציות על מסחר עם בריטניה.
כאשר מנוע במטוס "רוסי" אינו "מקומי", אפשר בכול עת לגרום להפסקת הייצור של מטוסים כאלו. לא רק זאת. אפשר גם לגרום להפסקת השימוש במטוסים כאלו על ידי הפסקה באספקת חלקי חילוף למנועים.
כך גם אם כנפיים של מטוס הן מתוצרת זרה ו/או מחומרים ממדינות זרות. כך גם אם מערכת אוויוניקה במטוס היא מתוצרת זרה. אפילו גם אם צמיגי המטוס הם מתוצרת חברת מישלן בצרפת. כול אלו צריכים להיות מוחלפים בייצור מקומי או בייצור במדינות "ידיודתיות".
היו/יש ברוסיה שני סוגי מטוסים שכללו מנועים "זרים". Ssj – mc21. אחרי הטלת הסנקציות בשנת 2022, שונה התכנון שלהם כך שלא יהיה שימוש במנועים "זרים".
פעילות דומה נעשית להקטנת השימוש במכלולים זרים, לפחות כאלו שאינם ממדינות "ידידותיות" לרוסיה. גם בייצור מקומי של צמיגים במקום בצמיגים של חברת מישלן הצרפתית. זה אינו קורה בן לילה.
התוכנית/תקווה ברוסיה היא שכבר בשנת 2024 יתחילו "בייצור סדרתי" של כמה עשרות מטוסים "מייצור מקומי". כמות זו תגדל החל משנת 2025/2026.
המטרה היא לייצר 1000 מטוסים כאלו (כולל הליקופטרים) עד לשנת 2030.
זה יאפשר להחליף את המטוסים הזרים (בואינג ואירבוס) לטווח בינוני שכעת בשימוש של חברות תעופה ברוסיה. רובם מטוסים בחכירה. אלו "עוכבו" ברוסיה אחרי הטלת הסנקציות. השלטונות ברוסיה מציעים לקנות אותם. (ערך כ-10 ביליון דולרים).
חלק מהם משמשים/ישמשו כמקור לחלקי חילוף. זה מתאפשר כעת בגלל הפסקת טיסות של חברות רוסיות ליעדים "במערב".
מה באשר למטוסים לטווח ארוך, כמו דרימליין 787 של בואינג? אלו מיועדים לטיסות לטווח מעל 6000 ק"מ ולהסעת יותר ממאתיים נוסעים – בעיקר יותר משלוש מאות – ארבע מאות נוסעים.
המטוסים שמוזכרים למעלה בדברי נשיא רוסיה הם מטוסים "צרים" לטווח בינוני שמסיעים עד כמאתיים נוסעים. אלו נדרשים לטיסות בתוך רוסיה ולטיסות למדינות "ידידותיות" סמוכות לרוסיה. טווח טיסה עד כ-6000 ק"מ.
רוסיה חייבת שתוכל לתפעל מטוסים כאלו לפעילות כלכלית בתוך רוסיה. זה כמו מערכת כרטיסי אשראי – מיר – שהקימה אחרי שנת 2014, כדי למנוע השפעת סנקציות באמצעות חברות ויזה ומסטרקארד על פעילות כלכלית בתוך רוסיה.
האם לא תהיינה טיסות לטווח ארוך מרוסיה?
טיסות לאן? מדינות "המערב" אוסרות על טיסות מרוסיה לשטחן – בכול טווח שהוא.
מה באשר לטיסות למדינות "ידידותיות" במרחקים גדולים? למשל בדרום אמריקה.
ראשית, חברות רוסיות עדין מתפעלות מטוסים כאלו מתוצרת בואינג ואירבוס. אלו עדין יכולים לשמש לטיסות כאלו לפחות בחמש – שבע השנים הקרובות. טיסה כזו הייתה לאחרונה לקובה!
שנית, מטוסים כאלו בשירות חברות תעופה ממדינות "ידידותיות" יכולים/”רשאים" לטוס לרוסיה, אלא אם "המערב" יטיל סנקציות על "כולם". למשל על חברות תעופה מטורקיה ומאבו דאבי. נראה לכם?!
לכאורה אז כול ההכנסות מטיסות כאלו תהיינה של חברות זרות.
לא מדויק. רוסיה יכולה להעלות את התעריפים על "מקומות" בשדות תעופה ברוסיה וגם על מעבר מטוסים של חברות זרות מעל שטחה. אלו תמשכנה לטוס כול עוד יש כדאיות כלכלית בכך.
עוד בהמשך על יצור מטוסים "רחבים" לטווח ארוך ברוסיה.
זו "התוכנית". סביר שבשנת 2024 אפשר יהיה לראות האם וכיצד היא מתחילה להתגשם.
מהי התקווה של מטילי הסנקציות? שהיא לא תתגשם ו/או לפני שיקרה כך, יוחלף השלטון ברוסיה.
המשמעות הכלכלית.
לא רק שחברות בואינג ואירבוס "תאבדנה" את השוק הרוסי, אלא ייתכן שתצמח להן תחרות בייצור מטוסים. אחרי השגת "מסה כלכלית" מינימלית, סביר לצפות לירידה בעלויות הייצור של מטוסים ברוסיה. זה יאפשר למכור כאלו גם במדינות "ידידותיות", בייחוד עם מימון לרכישה שלהם.
כאשר חברות תעופה יכולות למעשה לרכוש מטוסים רק משתי חברות, אז התחרות ביניהן אינה יכולה לכלול מרכיב משמעותי של עלות המטוסים. שהרי לכולן אותה עלות. אולם אם נוספת/נוספות חברות שמציעות למכירה מטוסים, אז מספיק "שבשוליים" חברה/חברות תשתמשנה במטוסים עם עלות נמוכה יותר, כדי להשפיע על הביקוש של חברות תעופה לסוגי מטוסים מסוימים.
לכן, הופעת שתי חברות "חדשות" שמייצרות מטוסים (בכמות משמעותית), יכולה להשפיע על הרווחיות של חברות ששולטות כעת בייצור של מטוסים. זה עוד לפני "שהגענו לסין".
גם בסין לומדים את הלקח מסנקציות, ובטוח שיחליפו את המטוס הסיני "המקומי" – שכולל מכלולים זרים רבים – גם מנוע – בייצור מקומי בלי מרכאות. זאת לפי הוראה של ממשלת סין – מלווה במימון לרכישה של מטוסים כאלו. כמו שיקרה למערכות הפעלה בטלפונים סלולרים ובשאר אמצעי מחשוב!
רוסיה וסין שיתפו/משתפות פעולה בתכנון/ייצור של מטוסים "רחבים" שיכולים להסיע הרבה יותר ממאתיים נוסעים כמקובל במטוסים "צרים". הפרויקט הזה "צולע" בעיקר בגלל מחלוקות עסקיות בין רוסיה וסין.
אולם אחרי הטלת סנקציות על רוסיה בשנת 2022, “הצליעה" הפכה "לדריכה" במקום.
מדוע?
כאמור למעלה ברוסיה נפל האסימון. אסור להסתמך על מוצרים "מהמערב" בייצור מקומי של מוצרים בעלי חשיבות אסטרטגית. לכן, רוסיה דורשת כעת שמטוס כזה לא יכלול שום פריטים "מהמערב".
הצד הסיני בשותפות זו מתנגד לכך. על סין עדין לא הוטלו סנקציות כמו שהוטלו על רוסיה. שימוש בפריטים "מהמערב" מזרז וגם מוזיל פרויקט כזה. כמו כן לצד הסיני בעיסקה יש "חלום" שאפשר יהיה למכור מטוסים כאלו "במערב". כמו כן שירשו להם לפעול "במערב". אחרת אין צורך בהם.
כמו ברוסיה, גם בסין ההכוונה הממשלתית כעת היא למנוע חשיפה לסנקציות "מהמערב" על פעילות כלכלית בתוך סין. כלומר, על מטוסים שמאפשרים פעילות כזו בתוך סין. לכן, כמו ברוסיה, המטוס הנוכחי "מתוצרת סין" יהפוך למטוס מתוצרת סין בלי מרכאות.
מה לגבי מטוסים לטווח ארוך?
התערבות של השלטון בסין עשויה "להפיל את האסימון" גם בסין.
הופעת מטוס כזה יכולה להביא להגדלת התחרות בחברות הקיימות ששולטות בתחום זה. כמו "שהופעת" אירבוס הביאה לתחרות בחברת בואינג.
דווח שחברת אירבוס "החזירה" לחברה רוסית סכום של כמאתיים מליון דולרים ששולם כמקדמה עבור 4 מטוסים, שלא יסופקו לה.
אם תהיה פעילות צבאית של סין נגד טייוואן מלווה בהתנגשות צבאית עם ארה"ב, האם חברת אירבוס תחזיר לחברות סיניות סכומים ששולמו כמקדמה עבור 300 מטוסים?!
ברור מדוע פעילים בשוקי הון חייבים להניח שתקויים "המסורת"?!
האם לצורך זה שרת האוצר של ארה"ב נסעה לסין? כדי לאיים עליהם בסנקציות, או להבטיח להם "משהו", כדי שלא יפעלו צבאית נגד טייוואן בשנת בחירות בארה"ב?!
בהקשר זה הנה "תחזית מופרעת" שלנו:
בעוד כששה חודשים, בתחילת ינואר 2024 אמורות להערך בחירות בטייוואן לנשיאות ולבית המחוקקים. המפלגה השלטת בטייוואן מזה כשבע שנים טוענת שהיא חותרת "לעצמאות של טייוואן". כלומר, שהיא לא תהיה חלק מסין. ארה"ב מספקת נשק לטייוואן כדי שתוכל להגן על עצמה. מפני מי? לא מפני לוקסמבורג. כמו כן ראשי הממשל בארה"ב מצהירים שהם "יגנו על טייוואן". מפני מי? לא מפני מונטנגרו.
“תחזית מופרעת" שלנו: בשבוע האחרון של חודש דצמבר 2023, סין תודיע שהיא תערוך תרגיל ימי ואווירי "באש חיה" “מסביב לטייוואן. היא תזהיר אוניות ומטוסים להתרחק מאזורים אלו בתוך 3 ימים. אחרי כן יסתכנו "באש חיה". היא לא תודיע כמה זמן ימשך "התרגיל". כמו כן תודיע שהיא לא תהסס לנקוט בכול אמצעי שיידרש כדי להביא לאיחוד מלא של טייוואן עם סין – שהרי סין טוענת שהיא חלק ממנה.
בזמן שטייוואן למעשה נמצאת במצור, התושבים יצטרכו לבחור בין מפלגת השלטון שטוענת שטייוואן תהיה "עצמאית", לבין מפלגת האופוזיציה שטוענת שטייואן צריכה "לחיות בשלום עם סין".
מה יקרה אחרי כן? תלוי בתוצאות הבחירות. ייתכן "שהתרגיל" יהפוך למצור ממושך על טייוואן, שבתוך 4 שבועות יכול למוטט אותה כלכלית. ולא רק אותה – גם את כול אלו שזקוקים לאספקה שוטפת של צ’יפים שמיוצרים בטייוואן. למשל, חברת אפל.
“במקרה" באותו מועד צבא רוסי יפעל לכבוש את "כול אוקראינה" , אחרי שיתברר שהמשק ברוסיה הגיע "למהירות מילוט" מהשפעת הסנקציות של "המערב".
מה יעשה אז הנשיא ביידן בתחילת שנת בחירות בארה"ב? יצא למלחמה בסין וברוסיה באותו מועד?!
שרת האוצר של ארה"ב באה לסין כדי "לבקש" “אל תעשו זאת", אחרת תתמוטט הכלכלה העולמית, כאשר הממשל בארה"ב יאלץ להטיל איסור על סחר עם סין. הסינים שהם כידוע רק רוצים לעשות כסף/עסקים, אל להם לנהוג בצורה שתגרום להם שלא לעשות כסף/עסקים. לכן, ארה"ב חותרת למפגש בין נשיא ארה"ב לנשיא סין.
מתי הם מקווים שיהיה המפגש? בחודש דצמבר 2023. למה בחודש זה? ראו הסבר למעלה.
מפגש כזה בחודש דצמבר 2023 לא יערך אלא אם נשיא ארה"ב יהיה בטוח שסין לא תעשה "תרגיל" כאמור למעלה. למעשה זו תהיה מטרת המפגש – שסין לא תעשה מעשה "פזיז" לפני הבחירות בטייוואן!
אם לא יתקיים מפגש כזה?
אז זו תהיה "תחזית מופרעת" שלנו.
מיהו הקברניט?
באותו כנס תעופה, נשיא רוסיה הדגיש את הצורך בשמירה על בטיחות כגורם ראשון בפעילות בתעופה אזרחית. בהקשר זה סיפר כדלקמן:
Once on a helicopter, there was no visibility at all but we badly needed to get to our destination point. I said, “Let’s try to make it.” I was already the President at that time. The captain came out and said: “I am the captain of this aircraft. I make the decisions, and I won’t fly.” He turned and went back to the cockpit.
זה מה שהוא אומר לכול אלו שדוחקים בו לנהל את הפעילות הצבאית באוקראינה כך "שנגמור עם זה". יש לו שיקולי "בטיחות" מעבר לשיקולים צבאיים. כפי שכתבנו בעבר סביר שאלו מתייחסים בעיקר "להשתחררות" מהשפעת סנקציות על הפעילות הכלכלית ברוסיה.
זה מסביר את המעורבות הגדולה שלו "בכנסים כלכליים" שדנים בסקטורים שונים בכלכלה. כמו זה שמצוין למעלה. או לדוגמה בכנס מדעי שבו הועלה רעיון כיצד להציב לוויינים בגובה של 200 ק"מ (במקום 400 ויותר מכך). בפגישה עם הממונה על תוכנית הלווינים של רוסיה, הוא שאל אותו "בדקתם את זה עם המדען שהציע זאת"?
שוב: ברור מדוע פעילים בשוקי הון חייבים להניח שתקויים "המסורת"?!
מדוע? כיוון שאפילו נשיא ארה"ב אינו יכול למנוע את הגעתה של שנת 2024 בעוד כששה חודשים. אז לא יהיה מנוס מלהתייחס למציאות ולא לדעות/תקוות של "מומחים".
“המציאות" תהיה בעיקרה כמה מטוסים לתעופה אזרחית מיוצרים ברוסיה, כמה כלי רכב, כמה צמיגים וגם שמן למנועי מכוניות. גם כמה המבורגרים אוכלים ברשת שהחליפה את מקדונלד.
עובדות אלו ולא דעות של "מומחים" "במערב" תקבענה באיזה מרחק מגבולות פולין ורומניה, תהיינה יחידות של צבא רוסי בתוך אוקראינה. הנוסחה היא פשוטה:
ככול שיגדל מספר המטוסים האזרחים שמיוצרים ברוסיה, יקטן המרחק של יחידות צבא רוסיות מגבולות פולין ורומניה. וזה בשלב א’.
הקברניט יקבע מתי "לטוס".