חוברת למשקיע 3-3-2023.
תקציר: סביר שהסנקציות הכלכליות שמוטלות על רוסיה, מטרתן "להחליש" את רוסיה צבאית/כלכלית ולהביא לשנוי בהתנהגות השלטונות ברוסיה. אולם ככול שיחידים/חברות ברוסיה מחליפים יבוא לרוסיה ביצור מקומי וחברות רוסיות מחליפות את הפעילות של חברות "מערביות" ברוסיה, "צומח" ברוסיה מעמד של אינטרסים כלכליים, שאינו רוצה בסיום הסנקציות. זאת כמשקל נגד לאוליגרכים שעיקר הפעילות שלהם הייתה/הינה ביצוא מחצבי טבע למדינות אחרות. כישלון סנקציות כלכליות להביא לשנוי שלטון ברוסיה, עלול להסתיים במלחמה. או "בהתקפלות" של "המערב". כמו שמסתמן כעת באיראן?!
המאמר:
השימוש "במצור כלכלי" על אויב, אינו "פטנט" של ארה"ב והשוק המשותף. נפוליאון (צרפת) כבר ניסה זאת בעימות עם בריטניה. הוא ניסה למנוע סחר בין בריטניה ומדינות אחרות באירופה. זה נכשל, כיוון שהיו מדינות שהתעלמו בגלוי/בהסתר "מהאיסור" לסחור עם בריטניה. ביניהן הייתה רוסיה. אז נפוליאון פלש לרוסיה עם "הצבא האדיר", אפילו כבש את מוסקבה ואז… בתוך פחות מששה חודשים לא נשאר כלום "מהצבא האדיר".
ארה"ב הטילה אמברגו על יצוא נפט ליפן, אחרי שזו השתלטה למעשה על הודו – סין (ווייטנאם). היא דרשה שיפן תיסוג משם וגם ממנצ’וריה בסין. כארבעה חודשים אחרי כן, יפן תקפה את פרל הרבור – שטח אמריקאי. זה הסתיים בכניעת יפן אחרי שארה"ב הטילה שתי פצצות אטום על ערים ביפן.
אולם, אז ליפן לא הייתה יכולת להשמיד את ארה"ב! כיום ארה"ב והשוק המשותף מטילים סנקציות על מדינות – רוסיה וסין – שיש להן יכולת להשמיד את ארה"ב ואת מדינות השוק המשותף. הן "תרתענה"? או שכן או שלא. אבל היכולת קיימת!!!
כאשר סנקציות אינן מביאות לשנוי בהתנהגות של "אויב", אז או שהן מבוטלות או שעימות כלכלי הופך גם לעימות צבאי. זה יכול לקרות בגלל החלטה של מטילי סנקציות (פלישת ארה"ב לעיראק), או בגלל החלטה של אלו שעליהם מוטלות סנקציות (יציאת יפן למלחמה בשנת 1941.)
סנקציות על רוסיה.
מוצהר בגלוי שהמטרה של "מצור כלכלי" על רוסיה, היא "להביא להתמוטטות הכלכלה הרוסית" וכך לגרום לשנוי "בהתנהגות שלה". למעשה שנוי במשטר הנוכחי ברוסיה.
מטילי הסנקציות טענו/טוענים שאינטרסנטים כלכליים ברוסיה (אוליגרכים?) יגרמו לשנוי במשטר ברוסיה. זאת ככול "שתיחלש הכלכלה הרוסית". זה יביא "לשנוי בהתנהגות שלה".
אולם כמו שקורה כאשר "מלחמת בזק" הופכת "למלחמת התשה" (פלישת גרמניה לברית המועצות בשנת 1941), ככול שחולף הזמן, נוצרים כוחות שגורמים לתוצאה הפוכה מזו שנצפתה על ידי מטילי הסנקציות (או יוזמי “מלחמת בזק”).
ברוסיה נוצרים כוחות כלכליים (אינטרסים) שאינם רוצים שהיא תשנה את "ההתנהגות שלה". כלומר, הם "רוצים שתמשכנה סנקציות כלכליות על רוסיה".
הכיצד ומדוע?
דוגמה תעשייה לייצור מטוסים אזרחים וחברות תעופה ברוסיה.
כדי שרוסיה תחזור לייצר מטוסים לתעופה אזרחית כמו שהיה בתקופה של ברית המועצות, צריך להיות מצב שבו חברות תעופה ברוסיה אינן יכולות לרכוש/לתחזק מטוסים אזרחיים מתוצרת זרה – אירבוס ובואינג.
זה המצב כעת "בגלל סנקציות". השקעות ביכולת ייצור כזו, הן לתקופה ארוכה. בציוד וגם בכוח אדם מקצועי. זה לא יעשה, אם "מחר" חברות תעופה ברוסיה תוכלנה שוב לרכוש/לתחזק מטוסים מתוצרת זרה. אלו שמנהלים חברות תעופה, עושים זאת לפי מה שמצוי כעת ולא לפי מה שיהיה, אולי? בעוד כמה שנים. מה שמצוי כעת אלו מטוסים מתוצרת זרה.
ככול שנמנע מחברות תעופה ברוסיה לרכוש/לתחזק מטוסים זרים ובו בזמן גדלות ההשקעות בציוד ובכוח אדם בתעשייה לייצור מטוסים ברוסיה, נוצר בה "אינטרס כלכלי" שימשך "המצב הקיים" של סנקציות. זהו גם אינטרס פוליטי.
כך הולך וקורה גם בתעשיית הרכב המקומית ברוסיה. אחרי נטישת חברות זרות, הגדלת ייצור מקומי (ולא רק הרכבה מקומית של רכב מפריטים שמיובאים ממדינות אחרות) מצריכה השקעות לטווח ארוך בציוד ובכוח אדם. ככול שזה יקרה, ייווצר "אינטרס כלכלי" שירצה בהמשך קיום סנקציות – דהיינו "נטישת חברות זרות".
כך גם בתחומי מסחר – אלו שמחליפים חברות זרות שפעלו בתחומי שיווק מוצרים לצרכנים.
הגידול "באינטרסים כלכליים" שמבוססים על מכירות בשוק המקומי ברוסיה, יקזזו את ההשפעה הפוליטית של "אינטרסים כלכליים" שמבוססים על מכירות במדינות מחוץ לרוסיה. בעיקר על ייצוא מחצבים מסוגים שונים. אלו בתקופה של סנקציות, יאלצו להתאים את הפעילות העסקית שלהם למדינות שממשיכות לייבא מוצרים מרוסיה.
לכן, ככול שחולף זמן ואין שינוי "בהתנהגות השלטון" ברוסיה, יגדל כוחם הכלכלי והפוליטי של "אינטרסים כלכליים" – “שמרוצים מסנקציות על רוסיה". שאלו את אלו שהחליפו את מקדונלד ברוסיה. או את היצרנים ברוסיה, שכעת מצליחים לשווק את המוצרים שלהם במרכזי קניות גדולים, שבהם התפנו חנויות של "חברות זרות". בסדר, אז חסרים כדורי הבשר של איקאה, אבל סביר שבגלל זה לא יחליפו את השלטון ברוסיה.
מגבלות על מכירת חברות זרות ברוסיה – מקור לשחיתות?
מכירת חברות זרות ברוסיה, מצריכה קבלת אישור "מועדה ממשלתית". מדווח שנדרש כי 10% מתמורת המכירה תעבור לממשלה. כמו כן שערך המכירה יהיה לפי מחצית "משווי הנכסים". לא ברור לנו למה הכוונה. אבל אלו זוטות.
יש טענה, כי בדומה למה שקרה בתקופת "ההפרטה" ברוסיה (הנשיא ילצין), שיטה זו היא מקור לשחיתות שלטונית, שמאפשרת העברת נכסים "בזול" ל"מקורבים" לשלטון. זה אינו פטנט רוסי, שבכול עסקה שמצריכה "אישור של שלטון", קיימת לכאורה אפשרות לשחיתות מצד "השלטון". בדקו בבתי המשפט בישראל.
אולם המצב כעת אינו דומה למה שהיה בתקופת "ההפרטה" בשנות התשעים של המאה הקודמת (אחרי פירוקה של ברית המועצות). אז "נמכרו" נכסי המדינה הרוסית. אלו כללו גם עסקים שמבוססים על ניצול משאבי טבע ברוסיה ומכירתם במדינות אחרות. זה אפשר התעשרות מהירה של "מקורבים לשלטון".
כעת מדובר במכירה של עסקים בבעלות חברות זרות. בכלל לא ברור שלקונים של עסקים כאלו, יש/תהיה יכולת לנהל אותם כמו שעשו חברות זרות. זאת בייחוד אם עסקים אלו היו מבוססים על ייבוא של פריטים ממדינות אחרות ו/או ידע של זרים.
לכן, ככלל, אין מדובר בתופעה דומה למה שהיה בתקופת "ההפרטה". הדרישה למכירה בסכום בשווי של מחצית מערך הנכסים (מה זה?), יכולה למנוע/להקטין תמריץ של חברות זרות להפסיק פעילות ברוסיה. כמו כן למנוע מצב שבו חברות זרות ממדינות אחרות משתלטות על עסקים כאלו ולא יזמים מקומיים. אולי גם "שחיתות".
הדבר העיקרי הוא, האם השלטון יאמץ את "המודל הסיני" להשקעות זרות ברוסיה. דהיינו העברת טכנולוגיה ומרכיב נכבד של פעילות יצרנית ברוסיה ולא רק/בעיקר ייבוא ממדינות אחרות "ואריזה" ברוסיה. כמו כן מניעת "מכירות מדומות", שלמעשה ממשיכות את התלות בייבוא של מוצרים וידע ממדינות אחרות.
יש לציין שעדין חברות זרות, גם ממדינות "עוינות", ממשיכות בפעילות עסקית ברוסיה. חלקן טוענות שהן מחויבות לעשות זאת בגלל הסכמים עם זכיינים מקומיים. חלקן בגלל שאינן "מצליחות" למכור את עסקיהן. חלקן בגלל שהן מקוות שישתנה השלטון ברוסיה/בארה"ב/בשוק המשותף. רוסיה לא תעלם. פוליטיקאים "נעלמים".
בקישורים למטה, סרטונים שמוצגים ביוטיוב של "סיורים" במרכזי קניות במוסקבה ובערים אחרות ברוסיה. נראה שבסופמרקטים יש מגוון גדול של מוצרים. “המדפים אינם ריקים". במרכזי קניות, קניונים, יש חנויות שפונו על ידי חברות זרות ונותרו שוממות. אחרות החליפו את השם שלהן וממשיכות באותה פעילות. אחרות נתפשו על ידי יצרנים מקומיים, שקודם לכן לא יכלו לפעול במרכזי קניות "נוצצים". בחלק ממקומות אלו יש תנועה ערה של קונים. באחרים פחות. בכול מקרה, אפשר להתרשם מהגודל ומהמגוון של המוצרים.
לסנקציות יש השפעה בייצור וגם במסחר! בייצור יש תעשיות שנפסק/קטן הייצור בהן. מנסים לחדש ייצור על ידי תחליפים מקומיים ו/או התקשרויות עם חברות זרות במדינות "ידידותיות".
במסחר, משנים "ערוצי אספקה" ממדינות "עוינות" למדינות "ידידותיות". לעתים זה מייקר מוצרים. ברוסיה מותר כעת "יבוא מקביל", דהיינו שלא על ידי זכיין בלעדי של חברה זרה.
הסנקציות אינן כמו "סנקציה" על ילד קטן שלוקחים ממנו סוכריה על מקל וכול שהוא יכול לעשות זה לבכות. “מבוגרים" מגיבים לסנקציות.
למה חשוב לבחון האם "סנקציות מחלישות את רוסיה"?
כמו שנאמר למעלה: סנקציות עלולות "להסתיים" במלחמה!