הסבר ב’ של חייזרים:

לרוסיה יש גבול משותף (כמה עשרות ק"מ) עם צפון קוריאה. אולם סין היא "צינור החמצן" של צפון קוריאה. נזכיר שבשנת 1950 כאשר צבא אמריקאי למעשה השתלט על כול שטחה של צפון קוריאה והתקרב לגבולה עם סין, מאות אלפי "מתנדבים" מסין הצטרפו למלחמת קוריאה ואלצו את הצבא האמריקאי לסגת מכול שטחה של צפון קוריאה.

סביר להניח שביקור כזה של משרד ההגנה של רוסיה בצפון קוריאה נעשה בידיעה ובהסכמה של שלטונות סין. נזכיר כי לפני זמן קצר, שר ההגנה של סין נפגש עם מר שויגו ועם מר פוטין נשיא רוסיה במוסקבה בירת רוסיה.

אם כך, רוסיה וסין "מתואמות" לגבי היחסים עם צפון קוריאה. הלאה.

מדוע רוסיה שמודעת לצורה שבה היא מוצגת "במערב", תהיה במפגש פומבי עם ראשי "מדינה מצורעת" – צפון קוריאה? הרי "המומחים לרוסיה" יציגו אותה כשותפה "למצורעים" בצפון קוריאה? מדוע סין הסכימה שיערך מפגש כזה?

סביר – שוב "סביר" – שלמנהיגי רוסיה כבר "לא אכפת" כיצד מציגים אותם "במערב"!!!

זאת משתי סיבות.

מה "המערב" יעשה להם? סנקציות כלכליות? האיום היחיד שנותר "למערב" בתחום של סנקציות כלכליות, הן "סנקציות משניות" על מדינות שסוחרות עם רוסיה – זאת בהתאם לגישה "אתם איתנו או אתם נגדנו". הסיכון "למערב" הוא שמדינות כמו סין, הודו, ברזיל וגם טורקיה ואפילו ערב הסעודית, לא תבהלנה ולא תפסקנה סחר עם רוסיה. במקרה כזה, "סנקציות משניות" תגרומנה להתמוטטות המערכת הפיננסית הבינלאומית.

אם כך, הרוסים כבר אינם חוששים "מסנקציות" מארה"ב ומהשוק המשותף.

הוכחה לכך אפשר לראות בתמונה של "סיור מודרך" במתקני טילים של צפון קוריאה.

סנקציות שהוטלו בעבר על צפון קוריאה הוטלו בהסכמה של רוסיה ושל סין. זאת בגלל שהיא עסקה/עוסקת בפיתוח נשק גרעיני וטילים בליסטים לטווח בינוני – ארוך, שיכולים לשאת ראשי קרב גרעיניים.

והנה מנהיגה של צפון קוריאה מציג טילים כאלו לשר ההגנה של רוסיה!

סביר – שוב סביר – שמודל הסנקציות על צפון קוריאה הגיע לסיומו, כמו שהגיע לסיומו מודל הסנקציות על איראן.

הרוסים מפגינים זאת בפומבי. הסינים עדין "משחקים אותה" עם משלחות של "מכובדים" מארה"ב, שמנסים להרחיק את סין מרוסיה. בפועל רוסיה וסין מתואמות בהכנות למלחמה בארה"ב. עוד בהמשך.

מעבר לאמירה הרוסית "לא אכפת לנו" ממה שעושה/יעשה "המערב" בתחום הכלכלי, הפגישה של שר ההגנה של רוסיה בצפון קוריאה באה לומר "לקובעי המדיניות" בארה"ב, שהם לא יוכלו להגביל התנגשות צבאית עם רוסיה, לשטחה של אוקראינה/מזרח אירופה.

זו תהיה כדברי מר ביידן נשיא ארה"ב "מלחמת עולם". דהיינו היא תערך בכול רחבי העולם. לא רק בין רוסיה וארה"ב, אלא בין רוסיה "וחברים" עם ארה"ב. “חברים" יכללו את סין, צפון קוריאה וכנראה גם את איראן.

איראן? תפוקת הנפט באיראן ויצוא נפט מאיראן ממשיכים לגדול – כעת היצוא מתקרב ל-1.5 מיליון חביות נפט ביום. “בשפל" אחרי שמר טרמפ נסוג מהסכם הגרעין עם איראן, היצוא היה 300-400 אלפי חביות ביום.

למרות הגידול ביצוא נפט מאיראן, מחירה של חבית נפט הוא כעת כ-83 דולרים.

מי מאפשר את הגידול ביצוא נפט מאיראן ומונע ירידה במחיר הנפט?

“השותפים" – סין, רוסיה וערב הסעודית!

סין, למרות איומי סנקציות מצדה של ארה"ב, מגדילה את היבוא של נפט מאיראן. (ומרוסיה). סביר – שוב סביר – גם כדי להגדיל מלאים בסין.

ערב הסעודית ורוסיה – בעיקר ערב הסעודית – הקטינו תפוקה כדי למנוע ירידה במחיר הנפט, בזמן שאיראן מגדילה את היצוא של נפט.

מודל הסנקציות על איראן מגיע לסיומו בגלל מודל הסנקציות על רוסיה ועל סין. שליטי איראן יודעים שבלי רוסיה וסין, הם לעולם יוכו בסנקציות.

יש עוד תופעה שמעטים מודעים לה. עיראק מייבאת חשמל (וגז) מאיראן! למרות הסנקציות של ארה"ב. הכיצד? משרד החוץ של ארה"ב מדי כמה חודשים נותן לממשלת עיראק "ארכה" להפסיק את היבוא של חשמל מאיראן. נזכיר – ארה"ב גם נתנה/נותנת סיוע כספי לעיראק ומחזיקה שם בסיסי צבא.

הופסק היבוא של חשמל מאיראן? לא רק שלא הופסק, יש הצעה שהתשלום לאיראן – מוכת סנקציות כלכליות בידי ארה"ב – יעשה באמצעות נפט שמופק בעיראק!

נשמע מצחיק? זו המציאות.

ערב הסעודית, מגדילה השקעות בסין! חברת הנפט הלאומית של ערב הסעודית השקיעה יותר משלושה בליון דולרים במפעל פטרוכימי בסין. הם לא קראו את "נייר העמדה" של מפלגת הירוקים בגרמניה, לגבי הצורך "להקטין תלות בסין".

נראה שגם מנהליה של חברת פולקסווגן הגרמנית לא קראו זאת, או שלא אכפת להם ממפלגת הירוקים בגרמניה. אחרי שמכרו את המפעלים שלהם להרכבת כלי רכב ברוסיה, תמורת כמאה וחמישים מיליון דולרים (בהפסד של יותר מבליון דולרים) בגלל "הסנקציות" על רוסיה, הם השקיעו כשבע מאות מיליוני דולרים תמורת חלק קטן במפעל בסין לייצור רכב חשמלי. וחברות סיניות משקיעות במפעלים ברוסיה לייצור כלי רכב.

מצחיק? זו המציאות.

ועוד. ארה"ב ארגנה פגישה בערב הסעודית – ארה"ב, השוק המשותף והזמינה מדינות שאינן מטיליות סנקציות על רוסיה – כדי להסכים על "תוכנית שלום באוקראינה". כמובן בלי השתתפותה של רוסיה.

מה המטרה? להציג אוליטימטום לרוסיה – ביחד עם מדינות שנחשבות "ידידותיות" לרוסיה – שזו "התוכנית" ואם לא תסכים לה, אז "כולם" יטילו עליה סנקציות. כלומר, "סנקציות משניות".

למה בערב הסעודית? כנראה מתוך הנחה שלא ירצו "להעליב" את הסעודים ויסכימו לשלוח נציגים "למפגש".

מה עוד יש "למטילי הסנקציות" לעשות? לאיים על מדינות "ידידותיות" לרוסיה?

האם הודו תפסיק לייבא נפט מרוסיה – “בהנחה" שמסתכמת בכ-10 ביליון דולרים בשנה?

מי ייתן להם את הסכום הזה? בכול שנה?

פה יש לציין טעות "בחישובים" של "מטילי הסנקציות", לגבי גודל “ההנחה” שבה יש למכור נפט מרוסיה.

כאשר חברות בהודו ייבאו מרוסיה חצי מליון חביות נפט ביום "בהנחה" של 25 דולרים מהמחיר הבינלאומי – "ההנחה" הסתכמה בסכום של 375 מיליון דולרים בחודש.

בייבוא של מיליון חביות ביום – אותה "הנחה" מסתכמת בסכום של 750 מיליון דולרים בחודש.

מה המצב כאשר מייבאים שני מליון חביות ביום "וההנחה" היא 15 דולרים? סכום "ההנחה" הוא 900 מיליון דולרים בחודש.

כלומר, גודל "ההנחה" קטן מ-25 דולרים ל-15 דולרים, אבל הסכום "שנחסך" גדל ל-900 מיליון דולרים בחודש. כלומר, ככול שגדלה הכמות שנקנית "בהנחה", למוכרים (רוסיה) יש אפשרות להקטין את גודל "ההנחה" ועדין לקונים תהיה כדאיות כלכלית בביצוע עסקות כאלו. (גם אחרי התחשבות בעלייה בהוצאות הובלה מרוסיה במקום ממדינות במפרץ הפרסי ובהוצאות ביטוח מטענים.)

לכן, אין להתפלא שקטן הפער בין המחיר הבינלאומי של נפט והמחיר שבו מיוצא נפט מרוסיה – מנמלים במערב רוסיה. במחיר של 85 דולרים לחבית נפט, סביר שהמחיר לנפט רוסי בנמלים אלו יהיה כ-70 דולרים לחבית. אם נתחשב גם בעובדה שקיים יייצוא נפט מרוסיה בצינורות, בעיקר לאסיה – כולל ליפן – במחיר כעת של לפחות כ-77 דולרים לחבית, אז סביר – שוב סביר – שכאשר מחירה של חבית נפט הוא 85 דולרים, מחיר הייצוא של נפט מרוסיה, אינו גורם "מגביל" לגבי תקציבה של ממשלת רוסיה.