חוברת למשקיע 23-12-2022.
הערה: בסוף המאמר – קטע עדכון באוגוסט 2023.
המאמר:
קוסמולוגים – מדענים שעוסקים בתופעות בחלל – אומרים שזוהו מקרים רבים של "סופרנובה".
“סופרנובה" הוא אירוע שבו כוכב "קורס לתוך עצמו". מדובר בכוכבים שגדולים פי כמה מגודל השמש "שלנו", שבלעדיה אין חיים על כדור הארץ.
בתהליך קריסה כזה "נפלטים" לסביבת הכוכב הקורס "חומרים" וגם כמות גדולה של אנרגיה בצורה של קרינה.
בהחלט "לא רצוי" להיות בסביבה "הקרובה" של "סופרנובה".
אם זוהו מקרים רבים כאלו – אז כיצד אנחנו יכולים להמשיך לעסוק בשאלות הרות גורל כמו, האם הבנק המרכזי של ארה"ב יעלה את הריבית ברבע אחוז או במחצית האחוז?
התשובה של מדענים היא, כיוון שלא היה, עד כה, אירוע כזה "קרוב אלינו". אולם אם יהיה כזה, למשל במרחק של עד 25-30 “שנות אור" – המרחק שאור עובר בתקופה כזו – אז "הלך עלינו" וגם על הבנק המרכזי של ארה"ב. הם מרגיעים ואומרים שלא זיהו כוכב עם פוטנציאל לאירוע כזה, במרחק שמסכן את כדור הארץ. אז אפשר להירגע. אם כי זה לא בטוח על סמך ניסיון העבר ביכולת של "מומחים" לחזות את העתיד.
רוסיה – סין – סופרנובה פוליטית וכלכלית.
מר בלינקן, שר החוץ של ארה"ב, מרבה להדגיש את הצורך לשמר בעולם משטר של "כללים" בהתנהגות של מדינות. רוסיה וסין טוענות "שכללים" אלו נקבעים על ידי השלטון בארה"ב "לפי מה שנוח לו" כדי לשמר לארה"ב מעמד של "שליטה בלעדית" (הגמון יחיד) בעולם.
כמו במקרה של סופרנובה, שינוי "משטר הכללים" של מר בלינקן, הקריסה שלו, משחרר כוחות – אנרגיות – שישפיעו על "הסביבה". לטענת רוסיה וסין – לא יהיה יותר לארה"ב מעמד בלעדי בקביעה "כיצד יתנהל העולם". כפי שלמעשה היה לה אחרי פירוקה של ברית המועצות לפני כשלושים שנים.
הלחימה של רוסיה באוקראינה וייתכן גם מעבר לאוקראינה, כמו גם לחימה של סין "לאיחוד עם טייוואן", מהווים "קריסה של משטר הכללים" שלטענת מנהיגי ארה"ב צריך להתקיים בעולם. (לטענת רוסיה וסין – “כללים" כפי שנוח לשליטי ארה"ב).
“הקריסה", אם תהיה כזו, תתבטא בשינויים "בבריתות פוליטיות" שנועדו לשמר "משטר של כללים". אולם מעבר לזה, תהיה סופרנובה כלכלית שיכולה לשנות תנועות סחר שהתקיימו מאז מלחמת העולם השנייה. כזכור במלחמת העולם השנייה, למעשה נהרסו הכלכלות ברוסיה ובסין כמו גם באירופה, בעוד המשק בארה"ב בכלל לא ניזוק פיסית במלחמה.
“מדיניות הסנקציות" שמוטלות על מדינות שונות בידי ארה"ב ומדינות השוק המשותף ביחד עם בנות לוויה שלהן, יוצרת "אנרגיות" שיכולות לשנות סדרי מסחר ומעמדות כלכליים ברחבי העולם. לא רק שעלול להתברר (מבחינת מטילי הסנקציות) שהן אינן משיגות את המטרות הפוליטיות/צבאיות שלהן, אלא שהן גם תגרומנה לשנויים גדולים בעוצמות הכלכליות של מדינות ברחבי העולם. וזאת לאו דווקא לפי הצפיות/תקוות של "מטילי הסנקציות". לכך יהיו חייבות להיות גם השלכות בשוקי הון.
סופרנובה כלכלית ברוסיה.
לפני כשלושים שנים קרסה ברוסיה צורת משטר פוליטי וכלכלי – המשטר הקומוניסטי. במקום בעלות של המדינה על כול "גורמי הייצור" ברוסיה, נעשה מעבר מהיר "לבעלות פרטית". נכסי ייצור של המדינה, בעיקר "מחצבים" (נפט -גז – מתכות ועוד) “נרכשו" על ידי "יזמים פרטיים". למעשה "בפרוטות". המתעשרים החדשים ברוסיה, צברו הון לא בגלל יזמות/חידושים עסקית, אלא בעיקר "מצבירת נכסים" של המדינה.
בחלל שנוצר ברוסיה אחרי הסתלקות המדינה מתחומי פעילות כלכלית, נכנסו הרבה חברות זרות ממדינות אחרות. לאלו היה הידע וההון שנדרש להקמה/תפעול של עסקים שהיו מקודם בבעלות המדינה או שלא היו קיימים ברוסיה. למעשה אחרי 1990 – 2000 חברות זרות שלטו בחלק גדול מהפעילות הכלכלית – הלא ביטחונית – ברוסיה. חלק אחר נשלט על ידי אוליגרכים רוסים שראו בפעילות שלהם ברוסיה, מקור לצבירת הון שיעבור למדינות "המערב". אחרי תחילת הכהונה של הנשיא פוטין לפני כ-22 שנים, השליטה במשק האנרגיה חזרה להיות בבעלות "המדינה", אם כי בשותפות של פרטים מקומיים וחברות זרות. היה צורך בזה כדי ליצור מקור הכנסה (ממסים ודיבידנדים) לתקציב של הממשלה ברוסיה.
האוליגרכים – המתעשרים החדשים ברוסיה – העדיפו להעביר את הרווחים שלהם מפעילות ברוסיה "למערב". עשרות ביליוני דולרים בשנה. זאת במקום להשקיע בעסקים מקומיים. מי שהשקיע בעסקים מקומיים היו הרבה חברות זרות. להן היה ידע והון שנדרשו לפעילות כזו. כמו כן זה אפשר להן למכור ברוסיה "רכיבים" של מוצרים ו/או מוצרים שלמעשה ייבאו אותם ממדינות אחרות. כך חוסלה תעשיית הרכב המקומית (עסקה "בהרכבה" של רכיבים מיובאים). התעשייה לייצור מטוסים אזרחים חוסלה כאשר המדינה הפסיקה לעסוק בזה. חברות תעופה רוסיות עברו להשתמש במטוסים זרים – בואינג ואירבוס.
המשק הרוסי המשיך לפעול במתכונת ריכוזית של שליטה על גורמי ייצור. עד לפני כ-120 שנים אלו היו בידי שלטון הצאר הרוסי ומעמד "האצילים". בתקופת שלטון הקומוניסטים אלו היו בידי "המדינה". אחרי פירוקה של ברית המועצות אלו היו בעיקר בידי "מקורבים" שהצליחו "לרכוש" נכסים שהיו בבעלות המדינה. היו מעט דוגמאות (בעיקר בתחום אינטרנט) ליוזמה פרטית מקומית.
מאז תחילת הלחימה באוקראינה והטלת סנקציות על רוסיה והסתלקות חברות זרות מפעילות ברוסיה, נוצר בה חלל שמאפשר ליזמים מקומיים לתפוש את מקומן של חברות זרות בפעילות הכלכלית. זה נעשה בחלקו בשימוש בהון מקומי ובחלקו בסיוע כלכלי של הממשלה.
אוליגרכים שנותרו ברוסיה, צריכים לבחור בין המשך פעילות ברוסיה (עם הנכסים המקומיים שלהם) לבין "המעמד/נכסים" שלהם "במערב". כול אחד עם ההעדפות שלו.
הדבר העיקרי הוא שבמקום שהון שנצבר ברוסיה יעבור מדי שנה "למערב", הוא יצטרך להיות מושקע בפעילות כלכלית מקומית. תודות לנטישה של חברות זרות, נוצרו ברוסיה הרבה מאד אפשרויות להשקעה בפעילות כלכלית. זאת עבור יזמים מקומיים בעלי ידע/הון.
מלבד זאת כמובן שנפתחו אפשרויות לשינויים גדולים בתנועות סחר עם מדינות אחרות.
“הכלכלה" מורכבת מאינסוף פרטים שנדרשים לפעילות תעשייתית/מסחרית. “אינסוף" אנשים ברוסיה צריכים כעת לקבל החלטות כיצד לנהל עסקים. זה יכול להיות איש תוכנה שצריך להחליף את הפעילות של חברת אדובה האמריקאית בתחום של "הכנת מסמכים". זה יכול להיות יצרן של נייר שצריך להחליף שימוש בכימיקלים שיובאו מחו"ל (על ידי חברה זרה שפעלה בייצור נייר ברוסיה) בייצור מקומי של כימיקלים. זה יכול להיות יצרן רכב שצריך להחליף ייצור רכב מרכיבים שיובאו לרוסיה על ידי חברה זרה. אינסוף פעולות על ידי אינסוף אנשים.
ההצלחה בכול הפעולות האלו חשובה לא פחות "מהצלחה" בתחום הצבאי – לחימה באוקראינה "ועוד". ברוסיה קרתה סופרנובה כלכלית. מה שיעשו בה עם "החומרים והקרינה" שהשתחררו, תלוי באנשים. יש כאלו שטוענים כמו שטענו מנהיגי גרמניה הנאצית, שאלו "תתי אדם" שאינם מסוגלים "לכלום". אולי. ואולי לא.
ואם לא, אז "החומרים והקרינה" שיפלטו מסופרנובה זו, יגיעו "לסביבה הקרובה". עם השפעות פוליטיות וכלכליות.
ייתכן כי בדומה למה שקרה בסין אחרי שנפתחו בה אפשרויות "ליוזמה פרטית" (ולבעלות פרטית של נכסים), נפתחת כעת אפשרות דומה ברוסיה. דהיינו עדין "משק מעורב" שבו השלטון מחזיק בשליטה על "נכסים אסטרטגים" בכלכלה (למשל אנרגיה – בנקאות – תעשיה ביטחונית) ביחד עם מקום נרחב "ליוזמה פרטית". אלא שכעת זו תהיה בעיקר "יוזמה פרטית" של מקומיים במקום של חברות זרות. כאמור זה תלוי באנשים. אנשים בשלטון שיאפשרו ויעודדו זאת ואנשים בסקטור הפרטי שיהיו להם תמריצים "להרוויח". אולם בניגוד למה שקרה עם "רווחים" שנבעו מנכסי מדינה לשעבר ושהושקעו בפיקדונות – בעסקים – בבתים – ביכטות "במערב", הם יושקעו בפיתוח עסקים ברוסיה עצמה. במילים אחרות, יתברר האם רוסיה היא "תחנת דלק עם נשק גרעיני" דהיינו "מדינה מושחתת של תתי אדם".
מסקנה? “כדאי לעקוב" אחרי ייצור "צמיגים" ברוסיה (החברות הזרות הפסיקו לפעול בה) כמו גם אחרי מידת ההצלחה בהחלפת ביגוד של זארה במותג מקומי. וכמובן החלפת המבורגרים וצ’יפסים של מקדונלד. בתחום הצ’יפסים מתוכננת הקמה של מפעל צ’יפסים מקומי שבתוך כשנתיים יחליף ייבוא של צ’יפסים. הייתכן כדבר הזה? ייצור צ’יפסים ברוסיה?
ברוסיה, בבלרוס ובשטחי "רוסיה החדשה" (שהיו חלק מאוקראינה) יש כ-160 מיליון אנשים. יש שם משאבי טבע גדולים (אנרגיה, מתכות, שטחים חקלאים). “כול השאר" תלוי במה שיעשו אנשים. אם הם "יעשו" (בתחום הכלכלי), זו תהיה הפתעה "למנהיגי המערב", בייחוד בארה"ב, שהחליטו שרק סין תהווה "איום" על המעמד של ארה"ב בעולם. אופס. מאיפה אלו הופיעו "פתאום"?!
הוסיפו לאלו עוד עשרות מיליונים במדינות סמוכות לרוסיה באסיה, לשעבר חלק מברית המועצות, שלא לדבר על איראן, שיכולים להיות חלק מסופרנובה כלכלית. אז מה הפלא שיש שמועה ששליטה של ערב הסעודית שיודע "לקרוא מפה", “מתכנן" פגישה עם שליטי איראן?!
קשר הדוק בין רוסיה ואיראן יהיה חלק מסופרנובה כלכלית. לעיצומים הכלכליים "שהמערב" מטיל על איראן, אין "שיניים" אם רוסיה וסין אינן משתפות פעולה עם "המערב". בעבר רוסיה שיתפה פעולה. כיוון שגם רוסיה וגם סין מצורפות על ידי "המערב" למדינות שמטילים עליהן סנקציות, ספק אם הן תשתפנה פעולה בהטלת סנקציות על איראן.
וזה מגדיל את הסיכון לעימות צבאי של "המערב" – ארה"ב – ישראל – עם איראן.
מדוע?
כיוון שכאשר סנקציות אינן משיגות את המטרה שלהן יש שתי אפשרויות. לומר "ניסינו" – לא הצליח – נעבור לנושאים אחרים. או לנקוט בפעולה צבאית. בשנת 2003 ארה"ב בחרה בפעולה צבאית – פלישה לעיראק – כאשר התברר שמתפוגג משטר הסנקציות על עיראק וסאדם "יושב איתן על כסאו".
עם איראן זו עלולה להיות "הרפתקה יקרה" – גם לפעילות הכלכלית בעולם. ושימו לב – כבר לא מדווחים "שבעוד שבוע יהיה הסכם עם איראן". אולם מדווחים (באיראן) שהם ממשיכים "להעשיר אורניום". אם ידווחו שהם עורכים ניסוי בשיגור טיל בליסטי ביניבשתי (במסווה של שיגור לווין), אז הצעד הבא יהיה "לייצר מה ששמים בראש טיל כזה". למה "ביניבשתי"? הרי טילים לטווח של 2000 ק"מ כבר יש להם? זה כדי "לבלבל" את מערכות ההגנה (שלא קיימות) בארה"ב – האם זה טיל מצפון קוריאה או מאיראן? או בשפה מובנת – כדי לצנן כול התלהבות "לתקיפה של איראן".
סופרנובה כלכלית בסין.
ארה"ב ממשיכה להטיל סנקציות על פעילות בסין, בייחוד בתחום של ייצור צ’יפים. כעת נוספה "לרשימה" גם חברה סינית מצליחה מאד בייצור של זיכרונות. ייאסר למכור לה ציוד שנדרש לייצור זיכרונות כמו גם איסורים אחרים.
לאחרונה דווח שסין תפנה לארגון הסחר העולמי בתלונה על ארה"ב – שמדיניות הסנקציות שלה היא בניגוד "לכללי הסחר" בין מדינות.
הם כאלו תמימים?
ברור שלא. כי ממש לאחרונה פורסמה "שמועה" שהממשלה בסין מתכוונת " לסבסד" רכישה של ציוד מקומי (לייצור צ’יפים). זאת על ידי חברות בסין שעוסקות בייצור צ’יפים.
סביר שזו רק סנונית ראשונה בעידוד של רכש מקומי במקום מחברות זרות (שמחלק מהן ממילא אי אפשר לקנות ציוד ו/או מוצרים).
הרעיון הוא פשוט: הממשל בארה"ב אוסר על מכירת "ציוד מתקדם" לחברות בסין. אבל מאפשר למכור לה "ציוד ישן". כתוצאה מכך, יצרנים מקומיים בסין, גם של "ציוד ישן", מתקשים להתחרות במוצרים של חברות זרות – מארה"ב, מיפן, מהולנד.
באה הממשלה (לפי השמועה) ותעזור ליצרנים מקומיים להתחרות ביצרנים זרים. כעת "בציוד ישן". וזה יאפשר להם להשקיע בפיתוח של "ציוד מתקדם".
הסבסוד אינו צריך להיות מוגבל לרכישת ציוד לייצור צ’יפים. הסבסוד יכול גם להיות לרכישת צ’יפים שמיוצרים בסין. לכך יש חשיבות רבה. תמחור צ’יפים תלוי ביעילות הייצור שלהם. יש לזה חשיבות עצומה כאשר קונים מליוני/עשרות מיליוני צ’יפים. סבסוד רכישת צ’יפים מיצור מקומי בסין, אמור "להמריץ" צרכני צ’יפים (שנדרשים בייצור של מוצרים) לרכוש צ’יפים מייצור מקומי בסין, גם כאשר ליצרנים מקומיים בסין יש "יעילות" פחותה מיצרנים זרים – בייחוד בטייוואן ובקוריאה.
(נציין פה שמנכ"ל החברה הגדולה בעולם לייצור צ’יפים, חברה בטייוואן, אמר שהמדיניות הנוכחית בהובלת ארה"ב ומדינות אחרות מחסלת למעשה את "היעילות בייצור צ’יפים". כלומר, סבסוד בצורות שונות מחסל את היתרון של ידע בתהליך הייצור!!! יתכן שזו סיבה מדוע משקיעים במניות של חברות “מערביות” שעוסקות בכך, אינם “מתרשמים” מתוכניות השקעה בסכומים של עשרות מיליארדי דולרים על ידי חברות אלו. כאשר הרווחיות תלויה במענקים של ממשלות, אין לחברה מסוימת יתרון על חברה אחרת. למעשה “מובטח” שלא יהיה להן תמריץ לפעול ביעילות שמביאה לרווחים לאורך זמן!)
והרי סבסוד בסין אסור לפי "כללי סחר בין מדינות" – תלונה לארגון הסחר העולמי.
נכון. אבל מקודם תדונו בתלונה שלנו. הנה היא שם מונחת "בדואר נכנס" לפני תלונה זו.
כמו כן, נזכור שהממשל בארה"ב/הקונגרס אשרו סיוע בסכום של כ-50 ביליון דולרים לייצור צ’יפים בארה"ב. “מה שאתם עושים גם אנחנו יכולים לעשות".
הם לא כאלו תמימים.
ככול שארה"ב בשיתוף מדינות אחרות ממשיכה להגביל את הסחר עם סין, יזמים מקומיים והממשלה מבינים שאין מנוס מלפתח פעילות מקומית ו/או שיתוף עם מדינות אחרות שמוטלות עליהן סנקציות. גם בסין נוצרת סופרנובה כלכלית. לא רק בתחום שבו נוח לארה"ב להטיל סנקציות על סין, אלא גם בשיתוף פעולה עם מדינות אחרות – רוסיה, איראן – שגם עליהן מוטלות סנקציות.
לכן, זו לא תהיה הפתעה אם וכאשר "החומרים והקרינה" מסופרנובה כלכלית יגיעו למדינות של "מטילי סנקציות". שהרי סופרנובה זו אינה במרחק של עשרות שנות אור.
סופרנובה – מדוע "כעת"?
כוכב אינו קורס "לפתע". קודם לקריסה (מות הכוכב), תהליך ארוך (יכול להיות מליוני/ביליוני שנים) של "גסיסה". בתיאור פשטני: בכוכב פועלים שני כוחות מנוגדים: מצד אחד כוח הגרביטציה "שמושך" לקריסה "פנימה". מצד שני תהליך של "היתוך גרעיני" (כמו בשמש שלנו) “שדוחף החוצה מהכוכב" “חומר" שנפלט בצורה של קרינה/אנרגיה. (התנצלות ליודעי דבר על תיאור זה). כאשר "חומר הבעירה" מתכלה מתחת לרמה מסוימת, גובר כוח הגרביטציה והכוכב "קורס פנימה". כך אומרים מומחי חלל. מתי? הקריסה היא "לפתע". התהליך שקדם לה, הוא ארוך.
סביר לתאר את התקופה האחרונה ביחסים בין רוסיה (וגם סין) לבין "המערב" כתהליך של "גסיסה". מאז פירוק ברית המועצות לפני כשלושים שנים, הייתה נטייה בחברה הרוסית להיות "חלק ‘מהמערב’". בוודאי חלק מהחברה הרוסית ראה/רואה זאת "כשאיפת חייו".
אולם ככול שחלפו שנים מאז פירוקה של ברית המועצות ובייחוד אחרי תחילת מלחמת אזרחים באוקראינה בשנת 2014, גבר המאבק הפנימי ברוסיה בין אלו שרואים "במערב" “חזות הכול" ואלו שמעדיפים "חזות לאומית רוסית". (נחזור ונציין שבעיני "מומחים" מסוימים, האחרונים אינם אלא אוסף של שיכורים "תתי אדם".)
מאז תחילת הלחימה באוקראינה, ייתכן שהולכת וגוברת ההכרה בחברה הרוסית שאין תוחלת בשאיפה להיות "חלק מהמערב". זהו תהליך ממושך של "גסיסה" ביחסים עם "המערב". זאת למרות הנחה של "מומחים", שכול מה שחשוב למנהיגי רוסיה הוא מצב "הפיקדונות" שלהם בבנקים "במערב".
סביר להניח שכבר בתקופה הקרובה, מנהיגי רוסיה יצטרכו/יאלצו לקבל החלטות לגבי המשך צורת הלחימה באוקראינה. ייתכן שיקבלו החלטה, שכיוון "שהלחימה שם היא צורך קיומי עבור רוסיה", ולאור "התנהגות המערב" אין תוחלת (עבורם) בהמשך צורת הלחימה הנוכחית שלהם באוקראינה, אין מנוס מחיסולה של אוקראינה כמדינה בצורתה הנוכחית "ושליחת" רוב תושביה "למערב". דהיינו לגרמניה. לכך יכולות להיות השלכות ניכרות על צורת המשך היחסים עם "המערב". כתוצאה מכך ייתכן שיתכלה לחלוטין "חומר הבעירה" שעדיין מונע קריסה מוחלטת של יחסים פוליטיים וכלכליים עם "המערב".
כלומר תקרה סופרנובה ביחסים פוליטיים וכלכליים בין רוסיה ו"המערב".
כאשר אנשים ברוסיה יאבדו כול תקווה להמשך קיומו של "הכוכב" (יחסים עם "המערב"), זה יכול להתניע סופרנובה כלכלית ברוסיה. “אין מה לחכות יותר לשינוי המצב". זו תהיה הגישה לא רק של השלטון אלא גם של הפעילים בכלכלה. כמו שתואר למעלה, “החלל" שנוצר ממדיניות סנקציות של "המערב" יתמלא "בחומר" שנפלט בסופרנובה.
כאשר נוצרת סופרנובה, אין דרך חזרה – לפחות לא בעתיד הנראה לעין, אם בכלל. פעילויות כלכליות שהיו בעבר הקרוב, לא תוכלנה "לקום לתחייה". למשל, חידוש פעילות כלכלית של חברות זרות שנטשו את רוסיה, כחלק מהמאבק "להחליש את רוסיה". גם אם אנשים מסוימים בשלטון ברוסיה ירצו בכך, תהיה לזה התנגדות עזה "מאינטרסנטים כלכליים" בתוך רוסיה. זאת כמובן, בתנאי שהפעילות הכלכלית שלהם תיצור מצב של "רווחה כלכלית" בתוך רוסיה. שלא כמו שהיה בתקופה הקומוניסטית ברוסיה.
מסקנה: פעילות צבאית נרחבת של רוסיה באוקראינה כבר בחודשים הקרובים – כיבוש שטחים נוספים/כול אוקראינה – סביר שתגרום לסופרנובה פוליטית וכלכלית ברוסיה. זאת כבר "בקרוב".
ההשפעה על מדינות נוספות.
סופרנובה פוליטית וכלכלית ברוסיה, תזרז מדינות אחרות – בעיקר כאלו "שחוטפות סנקציות מהמערב" וגם כאלו שכעת "יושבות על הגדר" – להחליט האם גם הן מאבדות תקווה להמשך קיומו של "הכוכב", דהיינו יחסים פוליטיים וכלכליים עם "המערב" והמשך קיומו של “משטר הכללים” בהנהגת “המערב”.
בראש וראשונה סין וגם איראן.
ואם איראן אז ייתכן שגם מדינות ערביות במפרץ הפרסי. שהרי "השכנים" שלהן אינן מדינות "המערב". “שכנים גרעיניים" יעמידו בספק את "מודל ההרתעה" של "המערב".
הסופרנובה הזו אינה במרחק של עשרות שנות אור. היא ממש "מעבר לפינה" אחרי תהליך ארוך של "גסיסה".
אלא אם לשליטי רוסיה וסין יהיה יותר חשוב מצב הפיקדונות שלהם בבנקים "במערב", מצב היכטות והבתים שלהם בלונדון והלימודים של הילדים שלהם באוניברסיטאות "במערב". שהרי על הנחה זו מבוססת "האסטרטגיה" של "המערב" במאבק במדינות אלו. אין תוכנית ב’!!!
סביר שלסופרנובה פוליטית וכלכלית תהיה השפעה גדולה על צורת פעילות כלכלית ושוקי הון. יהיה שינוי בערכים יחסיים של גופים כלכליים. אפשר לראות זאת כבר כעת בשינויים שהיו בערכים של "חברות אינטרנט" בסין. ייתכן שזה גם מתחיל להשתקף בערכים של "חברות אינטרנט" “במערב". ייתכן שגם בערכים של "מתווכים פיננסיים". לכול אלו "הייתה עדנה" בתקופת הגלובליזציה, שבה מקורות ראליים של עבודה ומחצבים סופקו בשפע "ובזול", תמורת "כסף" שנוצר על ידי בנקים מרכזיים "במערב".
כמו כן סביר שזה ישפיע על שער הריבית הראלי שיצטרך להתקיים "במערב", אחרת תתפתח שם היפראינפלציה (“במושגים” של שוק ההון “במערב”, כעת היפראינפלציה היא אינפלציה בשיעור שנתי מעל 5-7 אחוזים בשנה במשך כמה שנים רצופות!)
שער ריבית ראלי (חיובי) יהיה חידוש לעומת התקופה מאז שנת 2008! שער ריבית ראלי חיובי ישפיע על התמחור של נכסים ראליים ונכסים פיננסיים!
ואם הבנק המרכזי של ארה"ב ינסה למנוע מצב שבו מתקיים שער ריבית ראלי חיובי?
בעבר הרחוק זה היה גורם לירידה גדולה בשערי חליפין של הדולר לעומת מטבעות "חזקים". כיום כאשר אין למעשה מטבעות "חזקים" (תודות לבנק המרכזי של יפן וכך גם בגוש היורו), “הפיחות" של הדולר ומטבעות אחרים (ונכסים פיננסיים) יהיה ביחס לערך של "סל סחורות". זה יתבטא גם "בפיחות" לעומת המחיר של זהב (וייתכן מתכות ‘יקרות’ אחרות.)
ואם הוא לא ינסה למנוע שער ריבית ראלי חיובי, אז תמחור של נכסים יעשה לפי שער ריבית ראלי חיובי. ככול שזה יהיה גבוה יותר, כך המחירים שלהם יהיו נמוכים יותר.
יהיה מעניין. ייתכן שכבר "בקרוב". אפילו החל מאביב-קיץ 2023.
עדכון אוגוסט 2023:
שערי הריבית – נומינלי ודולרי עלו ונשארים סמוך לרמות השיא האחרונות שלהם, למרות תחזיות של "מומחים" שכבר בקרוב הבנק המרכזי של ארה"ב יוריד הרבה ומהר את שער הריבית היומי. זאת "בגלל התמתנות בשיעור האינפלציה בארה"ב – חודש נוכחי מול חודש זהה בשנה קודמת.
ברור שהגיע קיץ 2023 – גם באוקראינה. אחרי "שכולם" חיכו "למתקפת הנגד" של צבא אוקראינה שהוכנה בסיוע אימון חיילים וציוד "מהמערב", ושהייתה אמורה למוטט את הצבא הרוסי, שחייליו ינוסו בבהלה מצבא במתכונת "מערבית", יש לחכות כעת שהשלטון ברוסיה, יחליט לאפשר לצבא רוסי לעבור משלב "הבלימה" לשלב המתקפה. לפי ניחוש פרוע שלנו – לקראת רבעון אחרון 2023.
בעוד בישראל מחכים "ליחסים דיפלומטים" עם ערב הסעודית, כבר יש כאלו בינה ובין איראן "ויחסים לבביים" עם סוריה. לא רק זאת. בעוד תפוקת נפט באיראן גדלה ביותר ממליון חביות ביום – מכירות בעיקר לסין – ערב הסעודית מקטינה תפוקת נפט במליון חביות ביום ומאפשרת עלייה במחיר הנפט – כעת 86 דולרים לחבית, למרות גידול בתפוקה וביצוא של נפט מאיראן.
זה מאפשר גם עלייה במחירו של נפט שמיוצא ממערב רוסיה – סוג אוראל – כעת 70 דולרים. נמכר בעיקר להודו ולסין.
עדיין "במערב" מחכים "להתמוטטות הכלכלה הרוסית". ברוסיה מחכים להתחיל ביצור מטוסים אזרחים – מרכיבים מקומיים – כבר בתחילת שנת 2024. תודה לאירבוס ולבואינג שהפסיקו למכור מטוסים לרוסיה.
אם כך "חומר הקרינה" מקריסת "הכוכב" כבר נפלט "לסביבה הקרובה". אחרי שזה התחיל, לא תהיה "חזרה" למצב הקודם.
למעקב.