חוברת למשקיע 31-3-2023.
הערה: בסוף המאמר עדכון אוגוסט 2023.
תקציר למאמר:
הניסיון של ארה"ב למנוע/לעכב קדמה טכנולוגית בסין, בתחום של "מחשוב", מקיף כמה תחומים. איסור למכור צ'יפים "מתקדמים" לחברות בסין. איסור להשתמש בתוכנות/אפליקציות של חברות אמריקאיות במוצרים של חברות סיניות. איסור להשתמש בכלי תוכנה של חברות אמריקאיות לתכנון צ'יפים. איסור למכור ציוד ליצור צ'יפים לחברות בסין. איסור להשתמש במוצרים של חברות בסין, בתחום התקשורת, "במערב". כיצד מגיבות חברות בסין "למלחמה" זו? כיצד מגיב השלטון בסין? מהם הסיכונים לחברות "במערב" – כולל "מובילות" בתחומן – "מהתגובה" של סין? מדוע כישלון של ארה"ב "במלחמה" זו, עלול לסלול את הדרך למלחמה בלי מרכאות בין סין-רוסיה לארה"ב. כמו כן מי יהיו "האשמים" בתבוסה של אוקראינה במלחמה ברוסיה.
המאמר:
ציבור "שהידע" שלו מבוסס על מה שהוא קורא/שומע/רואה בכלי תקשורת "להמונים", סביר שאינו חשוף לפריטי מידע "משעממים" שתצרף שלהם, כאשר הוא "מתגלה", תמיד "מפתיע" אותו. פריטי מידע "משעממים", אינם "מוכרים עיתונים" ואינם מביאים דירוג
(rating) שמאפשר למכור "שטח/זמן פרסום".
להלן פריטי מידע "משעממים". האם הפאזל שיורכב מהם "יראה" מלחמה בין רוסיה וסין לארה"ב? נראה מופרע? מלחמות הן תמיד תופעה של "מופרעות".
הנה נשים על השולחן חלקים מהפאזל:
מה הם בונים שם?
למה מנסים לאסור על מכירת ציוד DUV לסין? מה זה?
למה מציעים למנוע מכירת חומרי photoresist לסין?
האם יש "צורך" בצ’יפים "מתקדמים" – -1-2-3 ננו?
למה הוא הצטלם בחנות בסין?
האם ייאסר על טיקטוק "לפעול" בארה"ב?
“תוכנית לאומית" בסין לפיתוח/יצור צ’יפים.
למה המשלחת של נשיא סין לרוסיה הגיעה בשני מטוסים? מי הגיע במטוס "השני"?
האם יוחלט על הקמת צינור גז Power of Sibria 2?
למה רוסיה הציבה טילי אסקנדר בבלרוס?
כמה מכליות נפט יש "בצי הצללים"?
מדוע ערב הסעודית מתכוונת לחדש קשרים דיפלומטים עם איראן וגם עם סוריה?
איזה "סלט" של חלקי פאזל? מה הקשר? ברור מדוע כלי תקשורת אינם "מכסים" זאת?
אלו כמה דוגמאות לחלקים שמרכיבים פאזל. יש עוד. לא. מספיק. אז נתחיל להרכיב את הפאזל.
מה הם בונים?
לפני 2-3 שנים ארה"ב "הכריזה מלחמה" על חברת Huawei מסין. זו חברת הטכנולוגיה "המובילה" בסין. בעיקר בתחום של תשתיות לרשתות סלולריות. הייתה כזו גם בתחום של ייצור טלפונים סלולרים. לפני כשנתיים סכום המכירות השנתי שלה היה כ-140 ביליון דולרים. בקצב הגידול השנתי שלה, התקרבה במהירות לסכום המכירות השנתי של ענקיות חברות הטכנולוגיה בארה"ב.
לא רק זאת. איכות המוצרים שלה, תשתיות וטלפונים סלולרים השתוותה/עלתה על זו של מיטב החברות האמריקאיות, כולל חברת אפל בתחום של טלפונים סלולרים. זאת בין השאר ובעיקר בגלל חברת HiSilicon שלה שעסקה/עוסקת בתכנון של צ’יפים מסוגים שונים.
“המלחמה" של ארה"ב ובנות ברית שלה בחברת Huawei התמקדה בארבעה תחומים. אחד באיסור על רכישת ציוד שלה למערכות תקשורת סלולריות. לא רק זאת. אלא גם על הפסקת השימוש בציוד שכבר נרכש בעבר.
התחום השני הוא באיסור על שימוש במערכת הפעלה ו"בחנות" של חברת גוגל בטלפונים שלה.
התחום השלישי הוא באיסור על חברות שמייצרות צ’יפים, לייצר צ’יפים מסוג "מתקדם" עבור החברה. זאת בעיקר עבור טלפונים סלולרים. אולם עדיין הייתה יכולה לרכוש צ’יפים "פחות מתקדמים" מחברות אמריקאיות ומחברות בטייוואן עבור טלפונים סלולרים מתוצרתה.
התחום הרביעי היה איסור על שימוש בכלי תוכנה אמריקאיים לתכנון של צ’יפים.
החברה "מכרה" את פעילות הייצור של טלפונים מסוג "נמוך – בינוני" תחת המותג Honor לקבוצה של "מוכרי ציוד". פעילות זו של חברת Honor מהווה כעת כ-14 אחוזים ממכירות טלפונים סלולרים בסין. היא עצמה ממשיכה למכור טלפונים "מאיכות גבוהה", אולם בשימוש בצ’יפים "פחות מתקדמים" – כאלו שאינם מאפשרים שימוש ברשתות תקשורת מסוג 5G. אלו מהוות כ-4 אחוזים מהמכירות בשוק בסין. למעשה המכירות של טלפונים סלולרים "מתקדמים" של Huawei “התאדו". מי שנהנה מכך היו חברות אחרות בסין שמייצרות טלפונים סלולרים וגם המכירות של חברת אפל בסין.
סכום המכירות השנתי שלה פחת בכ-30% והוא כעת קרוב למאה ביליון דולרים בשנה. (לפי שער חליפין של כ- 6.7 יואן לדולר).
אין ספק שהמטרה של "המלחמה" של ארה"ב בחברה זו היא לעכב/למנוע התפתחות טכנולוגית בסין בתחום של תקשורת ובתחומים אחרים. זה הוכח/מוכח ככול שארה"ב (ובנות בריתה) מגדילות את מספר החברות בסין שמוטלות עליהן סנקציות ומרחיבות את סוגי המוצרים והשירותים שאסור לספק לחברות בסין.
“המערכה" העיקרית כעת מתמקדת בתחום של ייצור צ’יפים בסין. מזה זמן נאסר על חברות בארה"ב ועל חברות במדינות אחרות שמשתמשות "בידע" אמריקאי, למכור לחברות שונות בסין, סוגים שונים של ציוד לייצור צ’יפים. יש מגמה של עליה במספר החברות בסין שנאסר למכור להן ציוד כמו גם עליה בסוגי הציוד שאסור למכור אותם. באוקטובר 2022 גם נאסר על אזרחים אמריקאיים לעבוד/לסייע בייצור של צ’יפים עבור סין, גם כאשר הוא נעשה במדינות אחרות, כולל בסין. (“אסור", אלא אם התקבל רישיון מהממשל בארה"ב שמאפשר עסקה מסוימת.)
ברור שהמטרה "הסופית" היא להטיל איסור גורף על אספקת ציוד כלשהו וחומרים כלשהם לחברות בסין שתעסוקנה בייצור של צ’יפים מכול סוג שהוא. כלומר, “מלחמה טוטלית".
אולם לא נאסר למכור לחברות בסין צ’יפים מתוצרת/תכנון של חברות מחוץ לסין. בעקר לחברות שעוסקת בייצור – למעשה הרכבה – של טלפונים סלולרים. למשל לחברת אפל שחלק גדול מאד ממוצריה מורכב בסין מפריטים שונים שברובם מיובאים לסין ובחלקם מיוצרים בסין.
זה מסביר את התמונה הבאה:
מר קוק מנכ"ל אפל בחנות אפל בסין:
הערה: הביקור שלו בסין היה באותו שבוע שנשיא סין נסע להיפגש במוסקבה עם אחד פוטין שבית דין בהולנד הוציא נגדו צו מאסר. הצו הוצא על ידי שני אנשים: בריטי ופולני. לא לגחך. עוד בהמשך חוברת זו.
מה עשתה/עושה חברת Huawei בתגובה "למערכת הסנקציות" שהוטלו עליה?
במקום "לשכב על הגב ולנפנף ברגליים" בהכנעה "לאדון", היא הסיקה/מסיקה מסקנות:
מזה כשלוש שנים היא מפתחת/מפיצה מערכת הפעלה משלה "וחנות" אפליקציות משלה. זו כעת זמינה בסין. זו כידוע מדינה זעירה אי שם בין מונגוליה וטיוואן. לדברי החברה מערכת הפעלה זו כבר הותקנה ביותר משלוש מאות מליון מכשירים בסין. מערכת זו מיועדת לא רק לטלפונים סלולרים אלא גם למכשירים שונים. מערכת הפעלה פותחה/מפותחת גם עבור מחשבים.
מה הם בונים?
כפי שדווח ואפשר לראות בתמונות למעלה, היא החליטה לעסוק לא רק בתכנון צ’יפים, אלא גם בייצור צ’יפים. זאת בעצמה ובאמצעות חברות שהיא שותפה בהקמה/הפעלה שלהן ושככול הנראה היא תהיה לקוח עיקרי שלהן. לזה מיועדים הבניינים בתמונות למעלה.
“לקוח עיקרי" הוא תנאי נדרש כדי לעודד/ליזום פעילות יצרנית מקומית בתחום זה בסין. לחברות שונות בסין היה "נוח" להשתמש בחברות מחוץ לסין לצורך יצור צ’יפים – גם אם הם תוכננו על ידי חברות בסין. נדרש "לקוח עיקרי" בממדים גדולים – לאומיים – כדי לאפשר כלכלית פיתוח אמצעי יצור מקומיים בסין. לחברה – Huawei – יש היקף פעילות גדול כדי "להבטיח" ביקוש ליצור מקומי בסין. מימון להשקעות בציוד שנדרש לייצור כזה, ניתן במידה רבה על ידי שלטונות מקומיים באזורים שונים בסין, כמו גם מקרן ממשלתית. השילוב של מימון לרכישת ציוד ( מקומי וגם מיבוא) ליצור מקומי ביחד עם "לקוח עיקרי", יאפשרו החלפת יצרני צ’יפים ממדינות אחרות. כאשר מערך כזה יוקם בממדים גדולים, גם צרכנים אחרים לצ’יפים בסין, יהפכו ללקוחות של חברות בסין ליצור צ’יפים.
יש סוגים רבים של צ’יפים שמשמשים במוצרים שונים ולא רק בטלפונים סלולרים. גם בטלפון סלולרי יש צ’יפים מסוגים שונים. כך גם במחשבים/בכלי רכב ועוד. שלא נשכח, גם בטילים שנושאים פצצות אטום.
“התכונות" שנדרשות מצ’יפים מסוגים שונים, נקבעות לפי השימוש שנעשה בהם במוצרים שונים. “המזעור" של צ’יפים "מתקדמים" (כפי שהם מוגדרים במספר ננו – למשל 14, 7, 5 ובקרוב 3 ומטה) מתבטא בעיקר באפשרות להגדיל את יכולת העיבוד והאחסון של אינפורמציה בשטח פיזי מסוים של צ’יפ. כמו כן בהקטנת צריכת האנרגיה.
“לתכונות" אלו יש ערך כלכלי שונה בסוגי שימושים שונים במוצרים שונים. כיום צ’יפים "מתקדמים" מוגדרים כאלו שמבוססים על 7 ננו ופחות מכך. אלו משמשים בעיקר בטלפונים סלולרים, בעיבוד גרפי, באינטליגנציה מלאכותית. זאת בעיקר בגלל היכולת להגדיל את כמות העיבוד של אינפורמציה ויכולת האחסון של נתונים.
אולם הרוב הגדול של צ’יפים שמיוצרים כיום, אינם צריכים להיות "מתקדמים". למעשה מבחינת כדאיות כלכלית, עדיף שלא יהיו "מתקדמים". זאת כיוון שסכום ההשקעות שנדרש לציוד לייצור של דור "חדש" של צ’יפים "מתקדמים" עולה בצורה גאומטרית. כלומר, סכום הרבה יותר גדול מהסכום שנדרש בדור "קודם". זה יוצר בעיה של כדאיות כלכלית.
למשל, בטלפונים סלולרים. הגידול הגאומטרי בסכום שנדרש לציוד לייצור דור חדש של צ’יפ "מתקדם", צריך להיות ממומן מהכנסות ממכירת טלפונים סלולרים. כלומר, גם הכנסות אלו צריכות לגדול. הן יכולות לגדול בשתי צורות.
ראשית, על ידי הגדלת מספר המשתמשים בטלפונים סלולרים. ספק אם זה עדיין אפשרי.
שנית, על ידי גביית סכום גבוה יותר עבור טלפונים סלולרים. ספק אם זה אפשרי. אפילו לא עבור חברת אפל שלה יש "כת" של צרכנים נאמנים. זה מסביר מדוע היא נאלצה להוריד מחירי טלפונים שלה בסין!
בוודאי ששיקול זה קיים גם בשימושים אחרים של צ’יפים. לכן, בהחלט סביר שיימשך הביקוש לצ’יפים "פחות מתקדמים" לשימוש במוצרים רבים.
זה מסביר מדוע בסין, חברת Huawei וחברות לייצור צ’יפים מסוגים שונים, ב-2-3 שנים אחרונות, משקיעות עשרות ביליוני דולרים להקים מפעלים לייצור צ’יפים "פחות מתקדמים". למשל כאלו בתחום של 28-14-7 ננו.
אהה. אבל מהיכן יהיה להן ציוד לייצור צ’יפים "פחות מתקדמים"? הרי גם ציוד כזה מיוצר כעת בעיקר מחוץ לסין?!
לפני שנמשיך נדרשת הפסקה כדי להסביר את הסיכונים הפוליטיים של "מטילי סנקציות".
———————————————————–
הסיכון הפוליטי של מטילי סנקציות.
כאשר השלטון בארה"ב אוסר על חברות אמריקאיות למכור ציוד/תוכנה לחברות בסין, הוא גורם לירידה במכירות/ברווחים שלהן. ככול שגדל מספר החברות שאסור למכור להן ציוד/תוכנה, גדלים הנזקים לחברות אמריקאיות. זאת בגלל שסין היא הצרכן הגדול בעולם לצ’יפים. ביקוש מחברות סיניות ומחברות אמריקאיות ואחרות שפועלות בסין.
אולם סביר שהסיכון הפוליטי בארה"ב למטילי סנקציות הוא נמוך. בייחוד כאשר עדין אין איסור גורף כזה. זאת, בגלל שרוב "הבוחרים" בארה"ב, אינם נפגעים כלכלית מהטלת סנקציות כאלו.
אולם לא כך הוא, כאשר השלטון – פוליטיקאים בארה"ב – “משכנעים" פוליטיקאים במדינות אחרות, להשתתף בהטלת סנקציות על חברות בסין. בייחוד ככול שאלו הופכות להיות סנקציות "גורפות" על כלל החברות בסין ועל כלל סוגי ציוד/חומרים שנדרשים ליצור של צ’יפים.
כלומר, פוליטיקאים בארה"ב מגדילים את הסיכון הפוליטי לפוליטיקאים במדינות אחרות, ככול שאלו ישתתפו בהטלת סנקציות על סין. זאת בגלל שבמדינות אלו, הפגיעה הכלכלית במדינות של מטילי סנקציות, היא הרבה יותר גדולה מאשר בארה"ב.
זאת בעיקר בגלל שהיא עלולה לגרום לחיסול תשתית יצרנית טכנולוגית בייצור של צ’יפים במדינות אלו. במדינות אלו תשתית כזו מהווה בסיס לרווחה כלכלית. בייחוד על ידי היצוא של מוצרים טכנולוגיים בתחום זה. סין היא יעד עיקרי לייצוא של מוצרים כאלו.
מדובר בעיקר בהולנד, בדרום קוריאה, ביפן וטייוואן.
הולנד ויפן מייצאות ציוד לייצור צ’יפים. יפן גם מייצאת חומרים שנדרשים בתהליך הייצור של צ’יפים. דרום קוריאה וטייוואן מייצאות צ’יפים לסין וגם מקיימות בסין עצמה מפעלים לייצור צ’יפים.
איסור גורף על קיום סחר כלשהו בתחום של צ’יפים בין מדינות אלו לסין, יגרום לנזקים כלכליים גדולים מאד במדינות אלו. כלומר, לסיכון פוליטי גדול למטילי סנקציות בתחום של צ’יפים במדינות אלו.
לכן, הטלת סנקציות על ידי ארה"ב בתחום זה, התנהלה עד כה בצורה הדרגתית. גם לגבי חברות אמריקאיות וגם לגבי חברות במדינות אחרות. אולם בארה"ב עצמה, כבר מתקרבים למעשה לאיסור גורף בתחום זה. כעת השלטון בארה"ב מנסה "לשכנע" פוליטיקאים במדינות אחרות להצטרף אליו "במערכת סנקציות" על סין. דהיינו "מלחמה טוטלית" בתחום זה.
סיום ההפסקה.
הערה: ראו עדכון אוגוסט 2023. הפעלת סנקציות בהולנד וביפן על מכירות לסין.
———————————————————-
אם כך מנין מגיע/יגיע הציוד למפעלים לייצור צ’יפים "פחות מתקדמים" בסין? בעיקר מהולנד ומיפן. אולם גם מחברות בארה"ב, לפני שנאסר עליהן למכור ציוד כזה.
לא רק זאת. השלטון בארה"ב "הסכים" לתת לחברות מדרום קוריאה "אורכה" של שנה אחת, להמשיך בפעילות ייצור כזו במפעלים שלהן בסין. זאת לא רק כדי לספק ביקושים בסין, אלא גם במדינות אחרות. (בעיקר צ’יפים לזיכרונות). אפילו חברת TSMC מטייוואן הודיעה על השקעה נוספת במפעל בסין לייצור צ’יפים מסוג 28 ננו.
הערה: ראו עדכון אוגוסט 2023. איסור של ממשלת סין, על מכירת מוצרים בסין של חברת מיקרון מארה"ב
מדוע? שתי סיבות.
ראשית, חברות סיניות, כולל חברת Huawei מקימות מפעלים כאלו – גם עם ציוד שנרכש במדינות אחרות. שנית, ייתכן שכבר בקרוב חברות סיניות תצלחנה לספק את כול מערך הציוד שנדרש לייצור צ’יפים כאלו. (ייצור ואפרס, ייצור צ’יפים, “כרסום" ואריזה, הטבעת יונים אטומים ועוד.)
בעוד שכבר יש האטה/ירידה בהזמנות לציוד ליצור צ’יפים במדינות מחוץ לסין, נמשך הגידול בהזמנות כאלו בסין. אז למה לאבד שוק גדול כזה? שוק שהוא משמעותי מאד לחברות במדינות מחוץ לארה"ב – דהיינו "לרווחה" של פוליטיקאים בשלטון במדינות אלו.
לא רק זה.
לפי פרסומים שונים, ציוד לייצור צ’יפים מסוג 28 ננו, יכול לשמש בתצורות שונות גם לייצור צ’יפים מסוג 14 ואפילו 7 ננו. (יש הטוענים גם 5 ננו.) אם כך יקרה, אז עלולות "להתאדות" מכירות ציוד ליצור צ’יפים למדינות מחוץ לסין, שכעת הן מייצרות צ'יפים שנמכרים לסין. במקרה כזה, מי מחוץ לסין יקנה ציוד ליצור צ’יפים?! לא בכמות הציוד שאפשר למכור לסין.
ככול שיוקם בסין מערך ייצור כזה (אפילו אם זה לצ’יפים "פחות מתקדמים") בממדים שיכולים לספק את רוב/כול הביקוש לצ’יפים כאלו, חברה כמו TSMC עלולה לאבד חלק גדול מהמכירות שלה, שלמעשה כעת נעשות לחברות שפועלות בסין.
זאת כאשר גדלים הספקות לגבי הכדאיות הכלכלית של ייצור צ’יפים "מתקדמים". עוד בהמשך חוברת זו.
זה מביא אותנו לפריט הבא בפאזל.
למה מנסים לאסור על מכירת ציוד DUV לסין? מה זה?
צ’יפים "מתקדמים" (בייחוד מתחת ל-7 ננו) מיוצרים בטכנולוגיה EUV. הציוד שנדרש לייצור הצ’יפים בטכנולוגיה זו מסופק כעת למעשה בלעדית על ידי החברה ההולנדית ASML. היא משתמשת ברכיבים מחברות אחרות, כדי להרכיב "מכונה" שמשמשת "לחריטת" תצורה של צ’יפ (טרנסיסטורים, קבלים, מוליכים ועוד) על וואפר (החומר שיהווה את הצ’יפ.) שני רכיבים עיקריים בתהליך הם מקור האור (לייזר) שמבצע את "החריטה" לפי דגם (מסיכה) של צ’יפ (חברה אמריקאית ציימר) ומראות בתהליך "השיגור" של האור (חברה גרמנית זייס). יש עוד.
השלטון – פוליטיקאים – בהולנד, אסרו על החברה למכור ציוד"מתקדם" כזה לחברות בסין. כמו כן ארה"ב "אסרה" על חברות במדינות אחרות, בייחוד בטייוואן, שמשתמשות בציוד כזה, להשתמש בו כדי לייצר צ’יפים "מתקדמים" עבור חברת Huawey.
אולם עד כה חברה זו וחברות ביפן המשיכו למכור לחברות בסין ציוד לייצור צ’יפים "פחות מתקדמים" בטכנולוגיה "ישנה" DUV.
כמו כן חברות מחוץ לסין, המשיכו לייצר צ’יפים עבור חברות בסין בשתי טכנולוגיות אלו.
כאמור למעלה, חברות בסין התחילו להשקיע עשרות ביליוני דולרים בהקמת מפעלים שנדרשים בכלל מערך הייצור של צ’יפים. ציוד למפעלים אלו בטכנולוגיה DUV הוזמן בעיקר מחברות במדינות מחוץ לסין, בעיקר בהולנד וביפן. גם בארה"ב.
ההיקף העצום של הזמנות אלו, נועד להקים בסין מערך ייצור בממדים גדולים, כך שאפשר יהיה להחליף ייצור סוגים שונים של צ’יפים "פחות מתקדמים", אשר מיובאים ממדינות אחרות ו/או מיוצרים במדינות אחרות לפי תכנון של חברות בסין. זה נועד להבטיח יכולת ייצור מקומית משמעותית של צ’יפים "פחות מתקדמים" בסין. כך להקטין את התלות ביבוא של צ’יפים.
הסברנו מקודם את הסיכון הפוליטי למטילי סנקציות במדינות מחוץ לארה"ב. מזה כמה חודשים יש לחץ הולך וגובר על פוליטיקאים אלו, בייחוד בהולנד וביפן, לאסור יצוא של ציוד בטכנולוגית DUV לחברות בסין. כנראה בגלל ההיקף הגדול של הזמנות לציוד מסוג זה.
נדגיש כי הכוונה אינה רק לציוד שכולל ידע/רכיבים אמריקאיים, אלא כול ציוד שהוא בטכנולוגיה זו.
עד כה מסיבות ברורות השלטונות בהולנד וביפן "גוררים רגליים" בעניין זה. זאת בגלל התנגדות של חברות מקומיות, שעלולות לאבד יתרונות טכנולוגיים, אם לא תוכלנה למכור ציוד כלשהו לסין.
הערה: ראו עדכון אוגוסט 2023. הפעלת סנקציות ביפן על מכירות ציוד וחומרים לסין.
מדוע לחצים אלו של השלטון בארה"ב?
ראשית, סביר בגלל רצון למנוע בכלל יצור צ’יפים בסין. זה יגרום לתלות מוחלטת של חברות בסין ביבוא של צ’יפים. יבוא שארה"ב ובנות בריתה יוכלו להפסיקו בכל עת. למשל, כמו שעשו לרוסיה.
שנית, כפי שנאמר למעלה, בגלל היתכנות ששימוש בציוד כזה ישמש גם לייצור של צ’יפים מסוג 14 ננו ופחות מכך. בייחוד 5-7 ננו. במקרה כזה, ספק אם תהיה משמעות כלכלית מהותית, אם בכלל, למונופול הנוכחי של החברה ההולנדית ASML בציוד לייצור צ’יפים "מתקדמים". כלומר, עלול להתברר שאין למעשה ביקוש גדול לצ’יפים כאלו. לא בממדים שיצדיקו את ההשקעות הגדולות מאד בציוד שנדרש לייצור שלהם. זהו "מחסום כלכלי" ולא "מחסום טכנולוגי”.
כבר כעת יש דיווחים על האטה בביקושים לצ’יפים כאלו "ועיכוב" בתוכניות השקעה להגדלת הייצור של צ’יפים כאלו. (בחברות מחוץ לסין! בולט בייחוד בציוד לייצור זיכרונות.) “התמיכה" העיקרית כעת בהשקעות כאלו היא מכספים של ממשלת ארה"ב (מעט ביפן) להקמת מפעלים כאלו בארה"ב. כתבנו כבר, שאפשר להקים מפעל בכספי הממשל בארה"ב (“דולרים מודפסים"), אבל אין זה אומר שיהיה ביקוש למוצרים של מפעל כזה. לא בממדים שיצדיקו את סכום ההשקעה ואת עלות היצור השוטף.
כלומר, מלבד האפשרות שגם בסין יצליחו לפתח טכנולוגיה לייצור צ’יפים בטכנולוגיה EUV או בטכנולוגיה עדיפה עליה (למשל שימוש בפוטונים במקום באלקטרונים?), ייתכן שיתברר שהביקוש לצ’יפים כאלו, אינו מצדיק את ההשקעות הגדולות בציוד שנדרש לייצור שלהם. עובדה היא שכבר כעת חברת אפל נאלצת בסין להוריד מחירים של טלפונים שלה מהדגם החדש ביותר!
הערה: יש דיווחים שחברת TSMC בטייוואן, עד כה, השיגה "יעילות" של פחות מ-60% בייצור צ'יפים מסוג 3 ננו, שחברת אפל היא הלקוח העיקרי להם. זה מקשה על התקשרויות להזמנות גדולות לצ'יפים מסוג זה.
למרות סיכונים פוליטיים למטילי סנקציות במדינות אחרות, בייחוד בהולנד וביפן, הממשל בארה"ב שואף למעשה להגיע לאיסור גורף על יצוא לסין של ציוד/חומרים לייצור צ’יפים.
זה מביא אותנו לפריט הבא בפאזל.
למה מציעים למנוע מכירת חומרי photoresist לסין?
מה זה?
“החריטה" באמצעות מקור אור (לייזר) של תצורת צ’יפ על ואפר, נעשית אחרי שעל גבי הוואפר "נמרח" חומר מיוחד – photoresist – שכאשר אור (פוטונים) עובר/נחסם באמצעותו, התצורה של צ’יפ "נחרטת" על גבי וואפר. לסוגים של צ’יפים (ממדים שונים), מותאמים חומרים שונים. (גם לפי מידת נאנו של הצ’יפ). אלו חומרים כימיים בעלי תכונות מיוחדות “לבליעת” אור (מעבר/מניעת מעבר של אור).
למעשה אי אפשר לייצר צ’יפים בלי שימוש בחומרים אלו. היקף המכירות השנתי שלהם כעת הוא 10-12 ביליון דולרים בשנה. סכום נמוך מאד לעומת סכום המכירה השנתי של צ’יפים – כ-500 ביליון דולרים בשנה. אולם מרכיב חיוני בתהליך הייצור של צ’יפים.
כיום לחברות ביפן יש למעשה מונופול על אספקת חומרים אלו. חברת דופונט מארה"ב גם היא מספקת חומרים כאלו.
כעת חברות בסין מייבאות חומרים אלו לצורך ייצור צ’יפים. קיים גם ייצור מקומי בסין, אולם של חומרים "פחות מתקדמים". עד כה לא היה ביקוש רב לתוצרת מקומית בסין. אפשר היה לייבא בלי מגבלות מיפן. (נציין שבזמן מחלוקת של יפן עם דרום קוריאה, היה "איום" מצד יפן, שתמנע יצוא של חומרים כאלו לדרום קוריאה – "מכה" לחברת סמסונג).
לאור האמור למעלה, שאיפה של ארה"ב להגיע לאסור גורף על יצוא לסין של ציוד וחומרים שמאפשרים יצור של צ’יפים, יש כאלו שדורשים שייאסר על יצוא חומרים אלו לסין. בייחוד מחברות ביפן.
הסיכון הפוליטי לשלטון ביפן הוא, שאם לא ימכרו חומרים אלו לסין, חברות בסין תפתחנה חומרים אלו. אם תוקם בסין תשתית גדולה לייצור מקומי של צ’יפים, יקטן היבוא של צ’יפים לסין. אז יקטן הביקוש לחומרים אלו גם במדינות אחרות שבהן מיוצרים צ’יפים שמייצאים אותם לסין. כתוצאה מכך לא תהיה כדאיות כלכלית לייצר אותם ביפן!
כלומר, מלבד איבוד ביקוש מיצרני צ’יפים בסין יעלם גם ביקוש מיצרני צ’יפים במדינות אחרות. אז ירד לטמיון ידע שנרכש ביפן ולחברות ביפן לא יהיה כדאי להמשיך ביצור חומרים אלו, גם לא עבור יצרני צ’יפים ביפן, שכעת ממשלת יפן מנסה להגדיל את הייצור שלהם ביפן.
מלבד סיכון כזה, ליפן יש גם סחר גדול עם סין. לחברות יפניות יש פעילות יצרנית בתוך סין. לכן, מובנת "גרירת רגלים" של השלטון ביפן בהיענות "להצעות" של ארה"ב בתחום זה.
סביר שבסין מודעים לאפשרות כזו, ומגדילים הזמנות לחומרים כאלו. במקביל מגדילים הזמנות מיצרנים מקומיים.
סיכום ביניים:
הצורך (כפי שמסתמן מההתנהלות של השלטון בארה"ב) באסור גורף על מכירות לסין של ציוד וחומרים לייצור צ’יפים, מראה "שמודל הסנקציות" שמונהג על ידי ארה"ב בתחום זה, מתקרב למבוי סתום. למעשה, למצב שבו יגרמו נזקים כלכליים גדולים גם למטילי סנקציות – הולנד, יפן, דרום קוריאה וגם לארה"ב. זאת בייחוד כאשר גם חברת אפל תיקלע "לשדה הקרב”.
זה מביא אותנו לפריט הבא בפאזל.
למה הוא הצטלם בחנות בסין?
מי? מר קוק מנכ"ל חברת אפל. (ראו תמונה למעלה בחוברת זו).
לא רק הצטלם אלא גם דיבר על החשיבות בקשרים עם סין. זאת באותו שבוע שנשיא סין היה בביקור רב משתתפים ברוסיה ונפגש עם "המוקצה" מספר אחד ”במערב" – מר פוטין נשיא רוסיה. למה כה חשוב למר קוק לבקר בסין? זאת כאשר הממשל בארה"ב ממשיך להגביר את "מלחמת הסנקציות" שמוטלות על סין וגם מאיים עליה בסנקציות אם "תסייע לרוסיה במלחמתה באוקראינה".
אולי דווקא בגלל זה?!
עם כול החשיבות לביקורו של נשיא סין ברוסיה, לגבי הציבור בארה"ב, עלול לקרות כעת אירוע "טראומטי" שעלול לזעזע את אמות הספין של "הדמוקרטיה הגדולה בעולם".
באותו שבוע שמר קוק מנכ"ל חברת אפל ביקר בסין, פוליטיקאים בארה"ב דנו באפשרות לאסור בארה"ב את השימוש בפלטפורמת הסרטונים של טיקטוק. זאת אם בעלי החברה שמפעילה אותה, חברה סינית, לא תסכים למכור לחברה אמריקאית את הפעילות שלה בארה"ב. איזה אסון זה יהיה לגבי האיכות של הנוער בארה"ב שיצטרך להילחם בחיילים רוסים שיכורים ובחיילים סינים שצורכים אופיום. אסון לדמוקרטיה. להוציא דגלים מהמחסנים.
מה לזה ולביקורו של מר קוק בסין?
יוזמה זו של פוליטיקאים בארה"ב (כרגיל בגלל סיכון לביטחון הלאומי) אינה חדשה. עוד בתקופת נשיאותו של מר טרמפ, היה למעשה אולטימטום כזה לגבי חברת טיקטוק. היה מצב שבו בעלי החברה אפילו היו מוכנים למכור את הפעילות שלה למין "חברה" אמריקאית שתוקם לצורך זה. אלא שאז השלטון בסין מנע זאת. טיקטוק המשיכה לפעול בארה"ב. למה? שום פוליטיקאי בארה"ב אינו רוצה להכעיס עשרות מיליונים באיזה טעון של "סיכון בטחוני". בוודאי לא בתקופת בחירות. להכעיס את מי? לא רק צעירים אלא גם הרבה הורים שהילדים שלהם "ישגעו" אותם בלי טיקטוק. אבל כעת שוב מנסים אולטימטום כזה. סביר שהשלטון בסין לא יאפשר "מכירה" כזו, גם אם תיאסר הפעילות של טיקטוק בארה"ב.
מה שיקרה במקרה כזה, זה יגביר את הלחצים לגלויי פטריוטיות בסין על ידי הימנעות מקנייה של מוצרים אמריקאיים. זאת גם בלי אסור מפורש של השלטון. זהו תרחיש שבו חברת אפל עלולה למצוא עצמה כחלק מהמאבק בין סין וארה"ב.
ממילא חברת אפל מקטינה (באמצעות קבלני ביצוע) את ההרכבה של מוצרים שלה בסין.
בכך היא מסכנת את "ההסבר" מדוע מותר לה למכור מוצרים בסין בעוד שלחברה כמו Huawei אסור למכור מוצרים בארה"ב. “ההסבר": שהיא עדין למעשה מספקת פרנסה למאות אלפי עובדים בסין. לכן, השלטון בסין אינו אוסר על מכירת מוצרים שלה בסין.
להפך. השלטון בסין ממשיך "להאיר פנים" לפעילות של חברות זרות בסין. זה הגיוני על סמך הנחה שחברות תמשכנה להתקיים גם אחרי שיוחלף הדור הנוכחי של פוליטיקאים "במערב". אבל, ככול שיוחרף העימות עם הדור הנוכחי של פוליטיקאים "במערב", בייחוד אם גם יהיה עימות צבאי, אז "הכול אפשרי".
איסור לפלטפורמת טיקטוק לפעול בארה"ב יקטין את ההכנסות שלה. זה יפגע בתעסוקה בסין.
במקרה כזה, רגשות פטריוטים בסין יהיו להעדיף מוצרים מקומיים במקום מוצרים של חברות אמריקאיות. מגמה שגם "לכת נאמני חברת אפל בסין" יהיה קשה להתמודד אתה.
בשנתיים האחרונות המכירות של חברת אפל בסין הן כ- 70 ביליון דולרים בשנה. כ-17 אחוזים מכלל ההכנסות שלה. כ-70 אחוזים מסכום ההכנסות באירופה וכ-45 אחוזים מסכום ההכנסות בארה"ב. נתונים אלו הושפעו מהגידול הכללי במכירות "טכנולוגיה" ברחבי העולם בתקופת קוביד19 והכמות העצומה של דולרים ויורו "מודפסים" בתקופה זו. בסין היה גידול רב במכירות של חברת אפל גם בגלל "ההתאדות" של מכירות טלפונים "איכותיים" של חברת Huawei.
לכן, למנכ"ל אפל חשוב לשמר את האפשרות שלא ייפגע הייצור של אפל בסין וגם שלא תפגענה ההכנסות שלה בסין.
אבל ככול שיחריף העימות הכלכלי של ארה"ב עם סין, ספק אם זה ימנע פגיעה בהכנסות של חברת אפל. לכן, דווקא בתקופה כזו חשוב לו להדגיש את החשיבות של פעילות אפל בסין. הוא למעשה אומר "אנחנו אתכם. אתם חשובים לנו". הסינים אומרים: “אתה אורח רצוי אצלנו. אבל הפוליטיקאים בארה"ב יהרסו את הקשר בינינו". “צעד" בכיוון לכך יהיה אם תיאסר הפעילות של טיקטוק בארה"ב.
“תוכנית לאומית" בסין לפיתוח/יצור צ’יפים.
סגן ראש ממשלת סין אמר לאחרונה שהשלטון בסין יפעיל תוכנית "כלל לאומית" לקידום הייצור של צ’יפים בסין.
לכאורה אין חדש בזה. מזה תקופה ארוכה פעלו בסין קרנות ממשלתיות לתמיכה בחברות שפועלות בתחום זה. אולם לא ראו "ברכה" בעמלן. להפך. לפני כשנה היו דיווחים על כך שכמה מהאנשים שעמדו בראש קרנות אלו נעצרו/נחקרו בחשד "למעשים מפוקפקים" בכספי קרנות אלו. כמו כן ידוע שאחרי הקמתן של קרנות אלו, הוקמו בסין אלפי חברות שהתיימרו לעסוק בתחום זה. כמה מהן הוקמו על ידי "יזמים פיננסיים" שלא היה להם ניסיון/ידע בתחום. דווח על כישלונות/הפסדים בסכומים של ביליוני דולרים "בהרפתקאות" אלו.
הקרנות היו "לאומיות", אולם לא הייתה הכוונה "לאומית" של מטרות. זה היה "מערב פרוע" של יוזמות, הרבה של שרלטנים, שרצו לקבל כספים מקרנות אלו ומשלטונות מקומיים שרצו לפתח אצלם "פעילות טכנולוגית". “התוצאה" אינה מפתיעה – מלבד כמה הצלחות , למעשה לא קטנה התלות של סין ביבוא של צ’יפים ממדינות אחרות.
לא נקבעו סדרי עדיפות לגבי מה לפתח, מי יפתח מה, באיזו טכנולוגיות ישתמשו ומי יממן תוכניות פיתוח.
נדגיש כי גם כאשר נקבעת "תוכנית לאומית", ההצלחה אינה מובטחת. כך קרה ביפן כאשר פעלו שם לפיתוח טכנולוגיה של EUV שנדרשת לייצור צ’יפים "מתקדמים".
יפן שבה היו חברות "חלוצות" לציוד לייצור צ’יפים, כשלה בניסיונות בפיתוח טכנולוגיה של EUV. התוכניות הובלו על ידי שתי חברות ביפן עם ניסיון בציוד לייצור צ’יפים. הוגדרו יעדים והוגדרו שיטות לניסיון של טכנולוגיות. אולם לא הייתה עקביות בפיתוח. המימון היה בעיקרו מחברות עסקיות. אלו כאשר הייתה ירידה "מחזורית" בהכנסות בתחום זה, הקטינו/הפסיקו השקעות בפיתוח ובסופו של דבר נטשו פרויקטים אלו.
לעומת זאת לחברת ASML בהולנד היה יותר מזל. למה מזל? עובדה היא שהמייסדת העיקרית של חברה זו, הלו היא חברת פיליפס, נטשה עיסוק בתחום זה. כלומר, המנהלים שלה לא חשבו "שיש עתיד" בפעילות זו. אולם החברה הצליחה "למצוא" מקור אור (לייזר) בחברת ציימר בארה"ב ומראות בחברת זייס בגרמניה והשאר הוא "היסטוריה". ברור שתיאור זה הוא פישוט של תהליך ארוך ומייגע. אולם העיקר הוא שעוסקים בזה אנשי מקצוע ולא שרלטנים, בייחוד לא שרלטנים פיננסיים.
"תוכנית לאומית" בסין תצריך הגדרת צרכים – מה צריך לעשות, מי יעשה, מה ינסו לעשות, היכן, מי יחליט באיזה כיוון הולכים, איזו טכנולוגיות ינסו, מי יממן ועוד. באלו צריכות להיות מעורבות חברות שעוסקות בתחום ו/או שיש להן ניסיון וידע בפרויקטים מורכבים. ייתכן שהפעילות של חברת Huawei היא כבר חלק מתהליך כזה. מעורבות של הממשלה נדרשת גם כדי לכפות על חברות שונות להיות מעורבות במחקר ו/או כלקוחות למוצרים שיפותחו.
זה דורש "דיסקט חדש" אצל מנהלי חברות שרואים רק "מתחרים" ולא "שותפים" לפרויקט לאומי. כלומר, חוששים לעבוד בשיתוף עם מתחרה "פוטנציאלי". ייתכן שלממשלה לא יהיה מנוס מלכפות עליהם "שיתוף" כזה.
כמו כן נאמר שיוקמו מרכזי מחקר במדע בסיסי – פיזיקה, כימיה, חומרים. מייסד חברת Huawei נוהג לבקר במוסדות אקדמיים כדי לעודד סטודנטים לעסוק במחקר בסיסי במדעים. זו משימה אנושית קשה. הרבה יותר מושך, מבחינה כספית, “להמציא" אפליקציה ומהר מאד לגרוף "מיליונים". הבעיה היא שעיסוקים כאלו יכולים "להיסגר ביום אחד", כאשר הפטרון הטכנולוגי יחליט על כך. לדוגמה, מה שמנסים כעת לגבי טיקטוק. Huawei עצמה מגייסת/מעסיקה אנשים שעוסקים במחקר בסיסי וגם בעלי ידע בתחומים שונים, בסין ובמדינות אחרות.
אם ינהגו כך ועם מזל, ייתכן שלא ירחק היום ויגשימו את המטרה של ייצור צ’יפים בסין. איך אמר אחד מראשי התעשייה בסין? צ’יפים אינם מיוצרים על ידי אלוקים.
המשך סיכום ביניים:
הבעיה היא גם אנושית – להבין שנמצאים "במלחמה". לאנשים יש רתיעה מהכרה במצב כזה. זה "לא נורמלי". יותר נוח לחיות בעולם שבו אפשר לקנות כול דבר מכול מקום בעולם. יש תקופות שזה אפשרי. זה גם עדיף שיהיה כך. אבל לא תמיד מתקיים מצב "נורמלי". מי שמבין זאת ומסתגל – ישרוד עד ששוב יהיה מצב "נורמלי". אחרים "ייעלמו" או יצטרכו לחיות “כצמיתים”.
ההסתגלות כרוכה גם במאבק פנימי בגורמי כוח בתוך מדינה, שאינם רוצים להכיר במציאות כזו. סביר שכמו ברוסיה, גם בסין משלימים עם כך שנמצאים במצב "מלחמה" ויש להסתגל למצב כזה לתקופה ארוכה. סביר שבהסתגלות כזו, דנו נשיאי סין ורוסיה בביקור האחרון של נשיא סין ברוסיה.
זה מביא אותנו לחלק נוסף בפאזל.
אולם מספיק דברים "משעממים" לחוברת זו. חלק ב’ אי"ה בחוברת הבאה.
———————————————-
אולם לפני כן "קושיה" לסדר פסח:
אחרי שארה"ב (ומדינות נוספות) הטילו על רוסיה "סנקציות גהנום" – אחרי תחילת הלחימה באוקראינה – מר פוטין נשיא רוסיה אמר "הן ממילא היו מטילות סנקציות כאלו על רוסיה".
הקושיה לסדר פסח: לאור ההתנהלות של ארה"ב "במערכת סנקציות" על סין, האם גם נשיא סין (ואחרים בסין) מגיעים לאותה תובנה? דהיינו "הם ממילא יטילו עלינו סנקציות".
אם כך, זה "מסיר מהשולחן" גורם מרתיע מפעילות צבאית על ידי סין. אולי בכך דנו בחודש מרץ 2023 בביקור של נשיא סין ברוסיה, ובביקור שר ההגנה של סין ברוסיה.
הערה– עדכון: בחודש אוגוסט 2023, שר ההגנה של סין שוב ביקר ברוסיה ונאם בכנס "לביטחון". אולם עד כה, הוא מסרב להיפגש/לדבר עם שר ההגנה של ארה"ב. רוסיה וסין ממשיכות בתרגילים/סיורים צבאיים משותפים. כמו כן שר ההגנה של רוסיה ביקר בצפון קוריאה ונשיא רוסיה בשיחה עם מנהיג צפון קוריאה ציין את "הצורך בשיתוף פעולה של שתי המדינות".
אחרי זה ועוד, כלי תקשורת "במערב" יופתעו יום אחד כאשר…
—————————————————
בכול זאת משהו "מעניין" שקשור באמור למעלה:
למה אוקראינה תפסיד במלחמה עם רוסיה:
An ammunition maker in Norway is struggling to expand a factory because a TikTok data center is using up all the spare power "Our future growth is challenged by the storage of cat videos"
לכן, בגלל טיקטוק, אי אפשר להגדיל אספקת תחמושת לאוקראינה.
אמרנו לכם שטיקטוק היא "סיכון בטחוני". ארה"ב צריכה להפציץ את מרכז הנתונים של טיקטוק.
מעניין מה תהיה התוצאה, אם יערך משאל עולמי בשאלה: מה עדיף – לספק תחמושת לאוקראינה או לאחסן סרטונים על חתולים?
בסרטון (מיוטיוב) למטה, מקצת מהאשמים בתבוסה שעלולה להיות לאוקראינה ונאטו בלחימה באוקראינה:
——————————————————–
עדכון אוגוסט 2023.
מקיץ 2023, הולנד ויפן אוסרות למכור לחברות בסין ציוד וחומרים ליצור צ'יפים, שעד כה חברות בהולנד וביפן המשיכו למכור לחברות בסין. המטרה של ארה"ב היא להגיע למצב שבו לא ניתן לייצר צ'יפים בסין, אולם מותר יהיה למכור לסין סוגי צ'יפים כפי שירשה הממשל בארה"ב.
הפרודקס הזה – שאפשר יהיה להמשיך למכור לסין צ'יפים – נובע מכך שסין מהווה את השוק הגדול בעולם לצ'יפים מסוגים שונים. איסור גורף על מכירת צ'יפים לסין, יפגע בחברות "מערביות" שעוסקות בתכנון/יצור צ'יפים וגם בחברות "מערביות" שמקיימות פעילות יצרנית גדולה בסין. למשל, חברת אפל וחברת טסלה. כמו גם יצרניות רכב גרמניות.
לכן, "המדיניות" של ארה"ב היא: סין לא תוכל לייצר צ'יפים, אבל תוכל לקנות (באישור הממשל בארה"ב) צ'יפים "מהמערב". איך אמרה דוברת משרד החוץ של רוסיה כשהתבקשה להגיב על מה שאמר מר זלנסקי נשיא אוקראינה? "נראה שהוא נטל מנת יתר".