חוברת למשקיע 17-2-2023.
תקציר: התחזיות השונות לגידול בתפוקת נפט בארה"ב נובעות "מהאינטרסים" הפוליטיים והעסקיים השונים בין שני "המחנות". דווקא אלו שפעולות שלהם נדרשות כדי להגדיל בפועל תפוקת נפט בארה"ב, ממשיכים להצהיר שלמעשה ימנעו מפעולות שתגרומנה לגידול בתפוקת נפט בארה"ב. "המחנה השני" הוא של אלו שיהנו פוליטית וכלכלית מגידול בתפוקה, אולם לא הם שמחליטים על כך. להם יש "תחזיות". מהו השיקול העיקרי שמדריך החלטות של חברות שמפיקות נפט וגז בארה"ב. כיצד הן מושפעות ממדיניות הממשל בארה"ב. מדוע, בניגוד לתחזיות של "אינטרסנטים", עלולה להתחיל ירידה בתפוקה של נפט/גז בארה"ב. תפוקת גז בארה"ב ואספקת גז מארה"ב למדינות השוק המשותף.
המאמר:
בארה"ב יש "שני מחנות" ביחס לצפוי בתפוקת נפט וגז בארה"ב.
מחנה אחד "מונהג" על ידי הרשות הממשלתית לאנרגיה ונתמך על ידי "אנליסטים", צופה המשך גידול בתפוקת נפט וגז בארה"ב. זאת בעיקר/רק מהפקת נפט וגז מפצלי שמן – shales – בעיקר משדות בטקסס – Permian .
לאלו מצטרפות חברות שעוסקות בהובלת נפט/גז באמצעות מערכות של צינורות ממקומות שבהם מפיקים נפט/גז למקומות שבהם קיימים מתקנים לשימוש בנפט/גז – בתי זיקוק, צמתים של צנרת להובלת נפט/גז לצרכנים, מתקנים להפיכת גז לגז נוזלי לצורך יצוא.
ייתכן שהנמנים על "מחנה" זה, “מדברים מפוזיציה" שנוחה להם. רשות ממשלתית מפוזיציה פוליטית שמטרתה "לשדר יציבות במחירים של נפט וגז" “ברמה נמוכה". אנליסטים מפוזיציה שמטרתה להצדיק "מודל השקעות" במניות ואג"ח.
חברות שעוסקות בהובלת נפט/גז, כדי להצדיק תחזיות לגידול בהכנסות שלהן מפרויקטים חדשים להנחת צינורות. שהרי אם לא יהיה גידול בתפוקה, אין צורך בפרויקטים כאלו.
כלומר, “תחזיות אלו הן מה שנקרא "טאוטולוגיה". כלומר, צרוף של "הנחות" שהוא (הצרוף) תמיד נכון. הבעיה היא, שההנחות" שמרכיבות את "הצרוף" אינן בהכרח נכונות. אולם "הצרוף" שמורכב מהן הוא "נכון". (בתנאי "שההנחות" שמרכיבות אותו הן "נכונות".)
בעניין שלנו (שאיפה פוליטית – “מודל השקעות”) – אם רוצים שיהיה מחיר יציב לאנרגיה, בתקופה של המשך "צמיחה כלכלית", אז נדרש שיהיה גידול בתפוקה של אנרגיה (כיום נפט/גז). זאת למרות השאיפה של "ירוקים" למצב של מקורות "אלטרנטיביים" לאנרגיה. זה אינו המצב כעת.
לכן, הצרוף של הנחה שתהיה "צמיחה כלכלית" והנחה שתהיה “יציבות במחירי אנרגיה" , מחייב הנחה שיהיה "גידול בתפוקה" של אנרגיה. (נדגיש שמדובר "בצמיחה כלכלית" במדינות "מתפתחות" שבלעדיה אין כיום "צמיחה כלכלית" במדינות "מפותחות" שבהן גידול בשימוש בפייסבוק נחשב "לצמיחה כלכלית". נציין שגם "צמיחה" בשימוש בפייסבוק מחייבת גידול בשימוש באנרגיה – שימוש במחשבים וקירור של "חוות שרתים").
אותו דבר לגבי חברות שעוסקות בהובלת נפט/גז. גידול בהשקעות להנחת צינורות כאלו, מחייב תחזית לגידול בתפוקה שאותה יובילו בצינורות אלו.
בהקשר זה נציין שנהוג בפרויקטים להנחת צינורות חדשים כאלו, “לגייס" מראש "התחייבויות" של חברות שעוסקות בהפקת נפט/גז לנצל קיבולת מסוימת מיכולת ההובלה של צינור מסוים, לפני שמאשרים לביצוע פרויקט כזה. זה נדרש בעיקר כדי לאפשר קבלת מימון (הלוואה) לביצוע פרויקט כזה. יפה.
האם זה אומר שיהיה גידול בתפוקה?
לא בהכרח. זה תלוי בכדאיות הכלכלית של מפיקי נפט/גז להגדיל את התפוקה. אם זה אינו רווחי עבורם, אז הם לא יקיימו את "ההתחייבות" שלהם. ייתכן שיהיה עדיף מבחינתם לשלם "פיצויים" ולא להגדיל הפסדים שכרוכים בהגדלת תפוקה.
אם כך, סביר שאלו שנמנים על מחנה זה – “מדברים מפוזיציה". אולם הם עצמם אינם אלו שאמורים "להגדיל תפוקה".
“במחנה שני" נמצאים אלו שאמורים "להגדיל תפוקה".
אלו כוללים שתי קבוצות של חברות – “יזמים" ו"קבלני ביצוע".
“יזמים" אלו חברות שעוסקות בגילוי/הפקה של נפט/גז. (נזכיר מדובר בארה"ב – בייחוד מפצלי שמן). הן משקיעות כסף בחיפושים/בהפקה ובמכירה של נפט/גז.
אולם (כמעט תמיד) הן אינן עוסקות "בביצוע" – דהיינו בקדיחת בארות ובהפקה של נפט גז. זה נעשה על ידי חברות למתן "שירותי שדה". להן יש כוח אדם, ידע וכלים שנדרשים "לביצוע". הן מספקות שירותים תמורת "שכר" שנקבע מראש – לרוב שירות לתקופה מסוימת. אם נמצא נפט/גז בקידוח, או אם התפוקה/הכנסה מבארות היא לפי "תחזיות היזם", אינו אמור להשפיע על ההכנסות והרווחיות שלהן. מה שחשוב עבורן הוא הביקוש לשירותים שלהן.
ציינו כבר שחברות שעוסקות בחיפוש/הפקת נפט/גז (“יזמים"), “שינו דיסקט". לא עוד "גידול אינסופי בתפוקה" גם אם זה גורם "לתקופה אינסופית" של תזרים מזומנים שלילי. אלא הקפדה על תזרים מזומנים חיובי וחלוקת "עודפי תזרים מזומנים חיוביים" למשקיעים בצורה של דיבידנדים ורכישה עצמית של מניות.
האם זה אומר שהן אינן משקיעות בחיפוש נפט/גז – קדיחת בארות חדשות? לא.
זה אומר שהן משקיעות רק/בעיקר בפרויקטים (בפצלי שמן) שעשויים ליצור תזרים מזומנים חיובי בתוך 3-4 שנים – שזהו משך התקופה שבה מתקבלת כמעט כול התפוקה האפשרית מבארות של פצלי שמן. זאת לעומת "מודלים" שצפו תזרים מזומנים חיובי על פני תקופה של – למשל – עשר שנים – כאשר תפוקה "קטנה מאד" מבאר כזו אחרי 3 השנים הראשונות, "אמורה" להמשיך ליצור תזרים מזומנים עבור החברה. כלומר, “פנטזיות" להצגה "למשקיעים". אלו כבר למדו את הלקח שלהם. זה התבטא בירידה "אינסופית" במחירי מניות של "יזמים" לפני "ששינו דיסקט".
האם הן לא תגדלנה השקעות ביכולת תפוקה נוספת אם מחיר נפט יהיה מעל 100 דולרים ומחיר גז מעל 7 דולרים לתקופה ממושכת? סביר שכן. אבל זה אינו התרחיש "שרצוי לפוליטיקאים" ולאלו שעבורם "צמיחה כלכלית" זה גידול בשימוש בפייסבוק.
סביר שכול עוד "יזמים" אינם פועלים "להגדלת תפוקה" (“בכול מחיר"), אז גם "קבלני ביצוע", אינם רואים סיבה להגדיל את היכולת שלהם לספק שירותים "ליזמים".
לכן, אין זה מפתיע שלמרות דיווחים על הכנסות/רווחים גדולים בשנת 2022 (בדומה לדיווחים של "יזמים"), “קבלני ביצוע" גדולים בענף (שלומברגר, הליברטון, בייקר היוז), הודיעו על גידול ניכר בסכום הדיבידנדים ורכישה עצמית של מניות. כמו שעשו "יזמים".
אם כך, כיצד תגדל התפוקה של נפט/גז בארה"ב? כלומר, בתרחיש שבו קיימים "מחירים יציבים" בתקופה של "צמיחה כלכלית"? “לירוקים הפתרונים".
מדוע אפשרית ירידה בתפוקת נפט/גז מפצלי שמן בארה”ב?
בגלל מעשי השלטון בארה"ב!
מכירה של נפט "ממאגר חירום" – מדיניות של "אנרגיה ירוקה".
כמות של כמיליון חביות ביום "ממאגר חירום" בארה"ב נמכרה במשך כששה חודשים החל ממרץ-אפריל 2022. “בגלל פוטין". כדי למנוע עלייה במחיר נפט.
“פוטין עדיין נמצא בקרמלין במוסקבה". בכירים בממשל בארה"ב הצהירו שהממשל ימשיך למכור נפט ממאגר חירום כדי למנוע עלייה במחירו. (כעת 75-85 דולרים לחבית). הכמות במאגר זה היא כעת פחות מ-400 מיליון חביות. יכולים למכור עוד 200 מיליון חביות כמו שעשו ממרץ 2022? יכולים, כן. אלא אם הקונגרס יאסור לעשות זאת. כלומר, אם "קופים יעופו".
נניח – ספק גדול – שזה ימנע עלייה במחיר נפט מהתחום הנוכחי – 75-85 דולרים לחבית.
כיצד זה משפיע/ישפיע על "יזמים"?
“יזם" יכול לבחור באלו מקומות לקדוח בארות חדשות – כדי למנוע ירידה בכמות הנפט שהוא מפיק, ירידה בגלל ירידה בכמות שמופקת מבארות "ישנות".
“המבחר" של בארות "חדשות" כולל בארות עם פוטנציאל הפקה שונה. המובחרות שבהן – sweet spots – “מבטיחות" כמות "גדולה" של נפט בתקופה קצרה – 1-2 שנים. אחרות "מבטיחות" כמות "קטנה" של נפט בתקופה כזו.
נזכיר שהמדיניות – כעת – של "יזם", היא להציג למשקיעים אצלו, תזרים מזומנים חיובי. בהנחה שעלות קידוח/הפקה לבאר היא "יציבה" בטווח של 1-3 שנים, אז ככול שהמחיר שיתקבל ממכירת נפט יהיה גבוה יותר, אז "אפשר" להשקיע בקדיחת בארות "חדשות", “שמבטיחות" כמות "קטנה" של נפט בתוך 1-3 שנים. זה יכול גם לאפשר גידול בתפוקה – מבארות "שמבטיחות" כמות "גדולה" של נפט ומבארות "שמבטיחות" כמות "קטנה" של נפט.
אולם כאשר לא מתאפשר "מחיר גבוה" לנפט, “יזם" ישקיע בעיקר/רק בבארות חדשות "שמבטיחות" כמות "גדולה" של נפט בתוך 1-3 שנים. זה מסביר את "הפלא" כיצד למרות שהייתה ירידה גדולה במספרן של בארות "חדשות" שנקדחו, לא הייתה ירידה בכמות "הגילויים" של נפט בבארות חדשות, לעומת התקופה שקדמה לשנת 2020 (תחילת קוביד 19). נזכיר- מדובר בפצלי שמן. פשוט קודחים בארות "חדשות" במקומות של sweet spots.
זה "מבטיח" תזרים מזומנים חיובי.
אולם עדיין התפוקה הנוכחית של נפט בארה"ב נמוכה מזו שהייתה בתחילת שנת 2020.
לא רק זאת. הנתונים על "תפוקת נפט" כוללים גם "נוזלי נפט", שאינם ניתנים לזיקוק לייצור בנזין.
נזכיר שארגון אופק "הצליח" להגדיל את מכסות ההפקה של נפט, לרמה שבה למעשה אין צורך להקטין את ההפקה של נפט מתחת ליכולת ההפקה של נפט. אם מדינה מפיקה פחות מהמכסה שלה, זה אינו בגלל מגבלה של ארגון אופק. (לאחרונה נראה כאילו חל קיטון במכסות, אולם זה שולי מאד! רוסיה הודיעה שתקטין את התפוקה במחצית מיליון חביות ביום. בגלל מגבלות במכירת נפט לשוק המשותף. הממשל בארה”ב מיד הודיע שימכור עוד 26 מיליון חביות ממאגר חירום.).
כיוון שכמות הבארות שניתן לקדוח במקומות של sweet spots היא מוגבלת, אז כמו שקיים בכול תחום, בזמן מסוים צריך לעלות המחיר כדי שיתחילו "להשתמש" במקורות שלא השתמשו בהם כאשר "היה קיים מחיר נמוך". זה יקרה כאשר תקטן תפוקת נפט (בלי נוזלי נפט) בארה"ב!
פעולות של הממשל בארה"ב, מזרזות תהליך זה. לא רק על ידי מכירת נפט ממאגר חירום, אלא גם במדיניות "ירוקה" שמקטינה את התמריץ הכלכלי לבצע השקעות לטווח ארוך להפקת נפט בארה"ב. כיום "אופק התכנון" של "יזמים" בקדיחת בארות בפצלי שמן הוא עד 3 שנים. לכן, סביר שהם משקיעים בעיקר/רק במקומות של sweet spots. ואז… תהיה " לפתע" ירידה בכמות ההפקה של נפט בארה"ב. אלא אם יהיה אז עולם "ירוק", תהיינה לכך השפעות כלכליות ופוליטיות "מדהימות".
מתי? הסנקציות של השוק המשותף על רוסיה, שגורמות לירידה ביעילות כלכלית של שימוש באנרגיה (קווי אספקה ארוכים לנפט ולגז), הן למעשה כמו ירידה בכמות המוצעת של נפט וגז. (כמות שמוצעת במחיר מסוים). זה "מחייב" גידול בייצוא של נפט/גז מארה"ב לאירופה, כדי לפצות על ירידה ביצוא של נפט/גז מרוסיה לשוק המשותף. (כמו גם הפניית יצוא ממדינות ערביות במפרץ הפרסי ממכירות לאסיה למכירות באירופה).
ההשפעה על שוק האנרגיה בארה"ב (לצרכנים) היא כאילו יש ירידה בכמות המופקת בארה"ב. אלא אם יש גידול בתפוקה בארה"ב, ואין מקיץ 2022! זה מונע המשך ירידה במחירי נפט גולמי בארה"ב ומחירי מוצרי נפט – בנזין, דיזל ועוד – בארה"ב.
ייתכן שכבר כעת אפשר לראות בלימה בירידה במחירי נפט גולמי ומוצרי נפט (בנזין ודיזל). (מחיר גז מושפע לתקופה קצרה ממזג אוויר). כאשר מחירים מפסיקים לרדת, אז בשלב הבא סביר שיתחילו לעלות. אז הממשל הירוק בארה"ב שוב ימכור מאות מיליוני חביות "ממאגר חירום" (עד "שירוקן" אותו) וימנע/יקטין תמריץ כלכלי "מיזמים" להגדיל תפוקת נפט בארה"ב!
אלו ימשיכו לקדוח בארות חדשות "שמבטיחות" תזרים מזומנים חיובי בתוך 3 שנים – עד ש.. – שהגברת "תפסיק לשיר".
לכן, אלא אם יהיה מיתון גדול, סביר ש"מתי" יקרה בתוך 1-3 שנים.
תפוקת גז בארה"ב – אספקת גז לשוק המשותף.
גז טבעי מופק בארה"ב בשתי צורות.
“גז רטוב" הוא מוצר נלווה להפקת נפט מבאר (כך גם "נוזלי נפט"). השיקול הכלכלי העיקרי בקדיחה/הפקה של באר כזו, בייחוד מפצלי שמן, היא כמות הנפט שניתן להפיק ממנה והמחיר שניתן לקבל עבורו. הכנסה נוספת "מגז רטוב", היא תוספת להכנסה. לא תמיד ניתן לקבל הכנסה עבור "גז רטוב". לעתים (באישור הרשויות) מבעירים אותו. יחד עם זאת, חלק נכבד מכמות הגז שמופקת בארה"ב היא "גז רטוב".
“גז יבש" מופק מבאר ממנה מפיקים "רק" גז. בקידוחים אלו, ביבשה ובים, השיקול העיקרי הוא כמות הגז המופקת והמחיר שניתן לקבל עבורו. יש אזורים שבהם עיקר/רק התפוקה היא של "גז יבש". ייתכן שבאזורים כאלו, בייחוד ביבשה, אין כדאיות להגדיל את תפוקת הגז בגלל הריחוק שלהם ממקומות שבהם נעשה שימוש בגז ו/או מצמתים בהם קיימים צינורות להובלת גז למקומות בהם יש צרכנים לגז.
ככול שמחיר הגז נמוך יותר, ספק אם יש כדאיות כלכלית להניח צינורות להובלת גז מבארות "מרוחקות". במחיר "גבוה" לגז, יש כדאיות להגדיל תפוקה של "גז יבש" וייתכן גם להניח צינורות חדשים להובלת גז.
עד תחילת חורף 2023 – נובמבר – דצמבר 2022, היה מחיר "גבוה" לגז במדינות השוק המשותף. ירידה באספקת גז מרוסיה וצפי לביקוש "נורמלי" בתקופת החורף. ככול שהתברר שמתקיים חורף "חם" (למגינת לבם של חובבי סקי באירופה), התברר "שאין צורך" בכמות נורמלית למילוי מאגרים של גז באירופה. מחירו ירד באירופה וגם בארה"ב.
בארה"ב הירידה במחיר גז, נבעה גם מגידול שהיה בתפוקת "גז יבש" בתגובה לעליה במחירו מעל 5-7 דולרים (לעומת כ-3 דולרים.) זאת בצפייה להגדלת יצוא גז נוזלי לאירופה.
כיוון שמאגרים באירופה ובארה"ב היו "מלאים" בתקופה שבה היו צפויים "להתרוקן", חלה ירידה גדולה במחירו של גז בארה"ב – כעת פחות מ-3 דולרים.
הסברנו בעבר כי כאשר מפיקים נפט/גז מפצלי שמן, ירידה "מפתיעה" במחירם ולו לעונה אחת, עלולה לשבש את מודל הכדאיות הכלכלית של בארות פצלי שמן. זאת בגלל שרוב התפוקה מהן מתקבלת בתוך 1-3 שנים. אם בתוך תקופה זו יש "לפתע" מחיר נמוך מאד לנפט/גז, זה עלול לגרום להפסדים גדולים ל"יזמים", בוודאי לירידה גדולה בתזרים המזומנים שלהם. “הגנה" על ידי מכירה מראש של נפט/גז באמצעות "חוזים עתידיים", אינה "מושלמת" כיוון שנהוג שלא לעשות עסקות כאלו בכמות גדולה יותר מכמחצית התפוקה הצפויה. אם עושים זאת בכמות הרבה יותר גדולה, מסתכנים בהפסד גדול, אם יהיה "שיבוש" בתפוקה של "יזם" ובו בזמן מחיר גבוה מאד למוצר שלו.
לכן, סביר שחורף "חם”, שיבש את תחשיבי הרווחיות של אלו שהגדילו תפוקה של "גז יבש". כתוצאה מכך ייתכן שלא יוכלו/ירצו להמשיך להגדיל תפוקה של "גז יבש" לקראת החורף הבא בנובמבר – דצמבר 2024.
לא רק זאת. צפוי שבשנת 2023 לא יהיה גידול ביכולת לייצר גז נוזלי בארה"ב. כיוון שלא ניתן בטווח הקצר להגדיל את הקיבולת של גז במאגרים, ספק אם מדינות השוק המשותף תוכלנה להגדיל את השימוש בגז נוזלי שמיובא מארה"ב כתחליף לגז שהוזרם בצינורות מרוסיה. זאת בייחוד, אם סין תחזור להגדיל ייבוא של גז נוזלי, כולל מארה"ב. בייחוד ככול שקיימים מחירים "נמוכים" לגז בארה"ב ולגז נוזלי. (סין הקטינה את הייבוא של גז נוזלי בשנת 2022, מה שאפשר להפנות ייצוא מארה"ב לאירופה.)
כיוון שבטוח שיגיע החורף הבא (“חם" או "קר"), אז זה לא מסתיים עד שהגברת תסיים לשיר. דהיינו עד שיגיע החורף הבא – נדע מה גורמת הפסקת ייבוא גז מרוסיה לפעילות תעשייתית ולרווחת הצרכנים באירופה.