עורך: ד"ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 12 במאי 2024.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
רוסיה – סין: טקס אחד שווה מיליון מילים. מה הוא לחש לו באוזן?
סין – הכנות למלחמה – “בום" במערכת המוניטרית העולמית.
ארה"ב – מבחן לאמרה של הנשיא לינקולן.
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
רוסיה – סין: טקס אחד שווה מיליון מילים. מה הוא לחש לו באוזן?
בחודשים האחרונים, נשיא ארה"ב ונשיא סין נועדו במפגש וירטואלי. שרת האוצר של ארה"ב בקרה בסין. כך גם שר החוץ של ארה"ב. כמו גם ראש ממשלת גרמניה. נשיא סין נפגש בצרפת עם נשיא צרפת.
למרות מסך המילים בדבר הנושאים שנדונו בפגישות אלו, ברור – וכך פורסם בכלי תקשורת – שנושא עיקרי בפגישות אלו היה איום על שליטי סין, שיפסיקו קשרי מסחר עם רוסיה. זאת כיוון שסחר כזה מאפשר, לטענת מנהיגי “המערב”, לרוסיה להמשיך במלחמה באוקראינה.
מנהיגי סין התלבטו כיצד לנהוג לנוכח דברים אלו של מנהיגי "המערב". אז אחד מהם אמר, כי בכפר נידח באזור שבו מצויים דובי פנדה, חי קשיש בן 115 שנים, שהוא עצמו וכך גם אביו וסבו, התנסו בתקופה, שבה "המערב" נלחם בסין ו/או שלט במחוזות בסין. הוא הציע להיוועץ בו כיצד לנהוג לנוכח איומי מנהיגי "המערב". חיש מהר הביאו את הקשיש לבירת סין.
אחרי שהוא שמע על "רכבת" מנהיגי "המערב" שנפגשו עם מנהיגי סין, אמר הקשיש למנהיגי סין: העובדה שהם מטריחים עצמם להיפגש אתכם, מורה שהם חוששים מאד מהמדינה הזו רוסיה. אם כך יש לכבד אותה ובוודאי את מנהיגיה.
כשבוע אחרי ששר החוץ של ארה"ב ביקר בסין ונשיא צרפת נפגש עם נשיא סין, הגיע לסין מר פוטין נשיא רוסיה בלווי פמליה גדולה של נושאי תפקידים בשלטון ברוסיה.
קישור לטקס קבלת הפנים שערכו לכבודו בסין
עוד קישור לטקס קבלת הפנים לנשיא פוטין.
כול מי שאין לו תבן בין האוזנים, יכול להבין מטקס זה, מה חושבים מנהיגי סין על חבורת "מנהיגי המערב" והאיומים שלהם. כמו גם על "בית משפט" בהולנד.
היו שלוש תקוות ויש שיאמרו הזיות, לאלו שמחשיבים עצמם "כמומחים" לרוסיה ולסין, שהיו בסיס להתנהלות של "המערב" ביחס למלחמה שמנהלת רוסיה באוקראינה:
ראשית, שהסנקציות ללא תקדים שמוטלות על רוסיה, תגרומנה לקריסה בפעילות הכלכלית ברוסיה וזה יביא להדחתו של הנשיא פוטין ולהחלפת השלטון ברוסיה.
שנית, שסין "לא תשתף פעולה" עם רוסיה בכך שלא תאפשר הגדלת הסחר בין סין ורוסיה, מה שיקזז במידה מסוימת/רבה את השפעת הסנקציות שמוטלות על ידי "המערב" על רוסיה.
שלישית, שלמעשה אין צבא רוסי בעל יכולת להתמודד עם צבא שמאומן ומצויד על ידי "המערב" – צבא אוקראינה – והוא יובס במלחמה באוקראינה.
אילו שלוש תקוות/הזיות של "מומחים" אלו היו מתממשות, לא היה צורך "ברכבת" פגישות זו של מנהיגי "המערב" עם מנהיגי סין. בייחוד שהרי שר החוץ של ארה"ב כבר קבע מזמן "שרוסיה הובסה איסטרטגית". כנראה קביעה זו הביאה אותו לאחרונה, לחגוג בבר בקייב בירת אוקראינה, בשירה ונגינה בגיטרה. מענין אם ינגן בגיטרה גם בפגישות שהוא עורך בקבינט מסוים בשכונה שלנו. אם כי זה מסוכן לבקר בבר/קבינט זה, לאור הקטטות שמתרחשות בו, כמיטב המסורת בסרטי הולייווד.
מר פסקוב, דוברו של נשיא רוסיה, אמר כי סין חזקה דיה "לעמוד באיומי ‘המערב’ להפסיק קשרי סחר עם רוסיה”.
בנוסף, סביר שמר פוטין נשיא רוסיה אומר דבר פשוט לנשיא סין: “הם, ‘המערב’, ממילא יטילו עליכם סנקציות, לא משנה מה שתעשו".
הוא אינו צריך להתאמץ להוכיח זאת. נשיא ארה"ב חתם על חוק לפיו החברה הסינית שמפעילה את טיק טוק חייבת להימכר "לאמריקאי", אחרת יאסר להוריד אפליקציה זו "בחנויות" בארה"ב. כמו כן הוא העלה במידה רבה את שיעור המכס שמוטל על יבוא מוצרים מסוימים מסין לארה"ב – כמו הטלת מכס בשיעור 100 אחוזים על יבוא מכוניות חשמליות מסין. בנוסף גם נאסר לייבא "כותנה גזענית" מסין. גם ביטלו רשיונות שניתנו לחברות אמריקאיות למכור צ’יפים לחברה סינית גדולה. כול זה, במהלך החודש האחרון. ועדיין נותרו כחמישה חודשים לבחירות בארה"ב. אם ייבחר מר טרמפ לנשיא, הוא "מבטיח" להעלות את שיעור המכס על יבוא כול המוצרים מסין ל-60%.
אם כך, מר פוטין אינו צריך להתאמץ כדי לשכנע את מנהיגי סין "שהם ממילא יטילו עליכם סנקציות". כמו כן הם "מבטיחים" שאחרי שיסיימו "לטפל" ברוסיה, הם יתפנו "לטפל" בסין.
אם כך, סביר שלמנהיגי סין יש אינטרס שרוסיה "תחליש" את ארה"ב ואת השוק המשותף. תחילה בהוצאות על תמיכה באוקראינה וייתכן בקרוב גם בהחלטות קשות לגבי מעורבות צבאית ישירה במלחמה באוקראינה.
לפי מחלקת המחקר שלנו, זה מה שנשיא סין לחש באוזן לנשיא רוסיה כאשר חיבק אותו, כפי שאפשר לראות בקישור לסרטון : “תפרקו אותם".
זה מביא אותנו ללו"ז לגבי סיום המלחמה באוקראינה.
לפני כן יש לציין כי למר פוטין נלוו בביקור בסין קבוצה מראשי החברות העסקיות הגדולות ביותר ברוסיה. זה אינו מעיד על כוונה "להפסיק קשרי מסחר", אלא על כוונה להרחיב אותם ולהגדיל אותם. כמו כן נלוו אליו נגידת הבנק המרכזי של רוסיה ושר האוצר שלה, כמו גם שר ההגנה החדש ושר ההגנה הקודם של רוסיה. בהמשך נתייחס למנוי של שר ההגנה החדש של רוסיה. אין לו "סכין בין השניים”, אבל לפי פרסומים יש לו "שכל בין האוזניים”. עוד בהמשך.
יש לציין כי פורסמה הודעה/הצהרה משותפת בת כ-8000 מילים על כוונת שתי המדינות לפעול ביחד בתחומים רבים – כמעט כול תחום שאפשר להעלות על הדעת, מלבד לחייב את הסינים ללמוד לכתוב/לקרוא ברוסית ואת הרוסים ללמוד לכתוב/לקרוא בסינית.
ברור שהצהרה כזו הוכנה עוד לפני הביקור עצמו. היא גם מעידה ככול הנראה על כוונה להדק/להרחיב/להגדיל את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות. "בכול" התחומים.
האם כך יקרה בפועל? לפי הקישור לסרטון לטקס קבלת הפנים שנערך לאורחים מרוסיה, סביר שזו הכוונה כעת. כך תתבדה התקווה/הזיה של "מומחים" בדבר הקשרים בין סין ורוסיה. אולם זה מצריך גם לסיים את המלחמה באוקראינה.
לו"ז לסיום המלחמה באוקראינה.
יש כיום שני נשיאים מכהנים ומועמד אחד בבחירות לנשיאות, שרוצים לראות את סיום המלחמה באוקראינה. אלו נשיאי סין ורוסיה ומר טרמפ, מועמד בבחירות לנשיאות בארה"ב.
אם מר ביידן ייבחר לכהונה נוספת כנשיא ארה"ב, ביחד עם רוב לפחות באחד משני בתי הקונגרס, יש סכוי גדול שהוא ימשיך לאפשר מלחמה באוקראינה – מבחינה פיננסית/צבאית וייתכן גם מעורבות ישירה של צבא אמריקאי וצבא של מדינות באירופה. זאת בניגוד להצהרות תקיפות שלו כעת – לפני בחירות – שהוא לא ינהג כך. זה מה שקרה במעורבות הצבאית של ארה"ב במלחמה בווייטנאם, אחרי שמר ג’ונסון המנוח, מהמפלגה הדמוקרטית, נבחר ברוב עצום כנשיא – לתקופת כהונה נוספת – בשנת 1964.
בתרחיש כזה יגדל הנטל הכלכלי על רוסיה וגם על סין, אם יממשו את האיומים כלפיה – אם לא תפסיק קשרי מסחר עם רוסיה.
אם מר טרמפ ייבחר כנשיא, ולא הסתיימה המלחמה באוקראינה, הוא יידרש לקבל החלטות לגבי המשך המדיניות של ארה"ב בעניין זה. סביר שהוא יעדיף שלא יהיה מצב שיצריך זאת.
סביר שגם מר ביידן יעדיף שלא להיות במצב שבו הוא עלול להגרר למלחמה גדולה עם רוסיה ואז ייתכן גם עם סין. ברור שאינטרסנטים כלכליים/פיננסיים לא ירצו להיות במצב שבו תהיה מלחמה כזו, שבה תיפגע פעילות עסקית שלהם. אולם, מלחמות גדולות פורצות בניגוד "לשכל הישר".
כלומר, נשיאי רוסיה וסין וגם מר טרמפ מעדיפים שהמלחמה באוקראינה תסתיים עוד לפני הבחירות לנשיאות בארה"ב בנובמבר 2024. ייתכן שמר ביידן "ישלים" עם זה.
מי שצריך "לספק את הסחורה" הוא נשיא רוסיה. להוכיח שצבא רוסיה יכול למעשה להביא לסיום המלחמה בתוך 4-5 החודשים הבאים. זאת על ידי השלמת "שחרור" ארבעת האזורים שסופחו לרוסיה, על ידי כיבוש הערים חרקוב ואודסה וגם שטחים נוספים ממזרח לנהר דנייפר.
כלומר, ליצור מצב שבו, מר טרמפ אם ייבחר לנשיא, יאמר שאין טעם להמשיך בהרס של אוקראינה – אנשים ותשתיות. בתרחיש כזה, ספק אם מר ביידן יוכל לשכנע את הקונגרס להמשיך לממן מלחמה זו. החשוב מכול – שתושבי מה שיישאר מאוקראינה, לא יהיו מוכנים להמשיך במלחמה.
את "הסחורה" הזו צריך לספק נשיא רוסיה בתוך 4-5 החודשים הבאים. זה יגרום להגדלה ניכרת "בעצימות" של המלחמה. משני הצדדים. זה כבר מתבטא כעת בדיווחים של משרד ההגנה של רוסיה על אבידות – הרוגים ופצועים – שלפי הערכה שלו נגרמים מדי יום לצבא אוקראינה. אם לפני כשנה אומדנים אלו היו בתחום 300-600, כעת הם 1000- 1700. מדי יום. אם לפני כשנה האבידות של צבא אוקראינה נגרמו בעיקר בפעולות התקפיות שלו כלפי אזורים שמוחזקים בידי הרוסים, כעת הן נגרמות בפעולות התקפיות של צבא רוסי כלפי אזורים שמוחזקים בידי צבא אוקראינה. “אומדנים" אלו ילכו ויעלו ככול שצבא רוסי ינוע מערבה!
כפי שחזרנו וכתבנו – סימן מובהק לכך תהיה השבתת מערכת ייצור/אספקת חשמל בכול שטחה של אוקראינה. אחרי "המטח" האחרון שבצעו הרוסים על מערכת זו, יש כעת באוקראינה "החשכה" מתגלגלת – 3-4 שעות מדי פעם – באזורים שונים. כעת בייחוד בשעות הלילה. אוקראינה נאלצת לייבא כמות גדולה של "חשמל" ממדינות סמוכות – בעיקר מפולין ורומניה. רוב יכולת הייצור של חשמל מתחנות כוח לא גרעיניות, כבר חוסלה ו/או פחתה במידה ניכרת. לכן, סביר "שהמטחים" הבאים מצבא רוסיה, יכוונו למערכת "הובלת" חשמל – מתחנות כוח גרעינות באוקראינה – יש כעת 3 פעילות כאלו – וממדינות מחוץ לאוקראינה. זאת במטרה ליצור מצב של עלטה כללית באוקראינה – לתקופה ממושכת. המטרה תהיה: “ לשכנע אנשים לעזוב את מקומות המגורים שלהם". כמו גם לשכנע את "התובע" בהאג לבקש צו מעצר נגד נשיא רוסיה על ביצוע פשעי מלחמה. אופס. הוא כבר עשה זאת. כאשר האשים את נשיא רוסיה "בחטיפת ילדים" באוקראינה. אז "יעצרו" אותו פעמיים.
אין הפתעות.
בחוברת הקודמת, 12 במאי 2024, הבאנו "ציטוט" מדברי חובב סוסי מרוץ מצ’צ’ניה, שאמר : "כעת נכבוש את חרקוב ואודסה ואחרי כן..”. ומיד נכנסו יחידות צבא רוסי למחוז חרקוב. כעת הן נמצאות במרחק פחות מכ-20 ק"מ מגבולה של העיר חרקוב.
הפתעה? בכלל לא. מי שאינו נזון מכלי תקשורת "המוניים", יכול היה כבר ביום 28-3-24 לקרוא הודעה של שגרירות קזחסטן באוקראינה, שמפצירה באזרחי קזחסטן לעזוב את הערים חרקוב ואודסה. גם פרטו "מסלולים" ואמצעים לעזוב את אוקראינה. נשיא קזחסטן נכח ביום 9 במאי "במצעד הניצחון" (על גרמניה) שנערך במוסקבה. מיד אחרי כן נכנסו יחידות צבא רוסי למחוז חרקוב באוקראינה.
זו אינה הפתעה. לפי דיווחים, חיילים מיחידות אחמט – מצ’צ’ניה, דהיינו של חובב סוסי מרוץ, נצפו שוב בפעילות בקווי החזית, ביחד עם "בוגרי קבוצת וואגנר". לאלו יש "ניסיון קרבי" “משחרור" ערים כמו מריופול ובאחמוט. כמובן בעזרת אללה.
יש להתייחס בכובד ראש "לתחזיות" של מר קדירוב מצ’צניה. שהרי יש לו מקורות מידע ישר מקווי החזית, שלא להזכיר ישר ממר פוטין נשיא רוסיה. בייחוד "לתחזית" שלו, שכתבנו עליה לפני כששה חודשים, שהמלחמה באוקראינה תסתיים בקיץ 2024.
מהי המטרה של רוסיה במחוז חרקוב?
יש הטוענים כי מטרת הרוסים בכניסת צבא למחוז חרקוב היא ליצור "אזור חיץ", כך שצבא אוקראינה לא יוכל להפגיז את העיר הרוסית בלגורוד וסביבתה באמצעות תותחים/רקטות לטווח של עד 40 ק"מ. כך הוא עושה כמעט מדי יום. אולם אין המטרה לכבוש את העיר חרקוב – השנייה בגודלה באוקראינה. גודל אוכלוסיה בעבר מעל 1.2 מיליון אנשים. כיום ?. כתימוכין לטענה זו הם מציינים שגודל כוחות צבא רוסיים באזור זה, כ-50 אלף חיילים?, אינו מספיק כדי לכבוש עיר כה גדולה.
גרסה זו היא "מסך עשן" לגבי "התוכנית" של צבא רוסיה במלחמה באוקראינה.
ראשית, לטענה "שאין די כוחות לכבוש עיר כמו חרקוב".
האם לצבא אוקראינה יש מספיק כוחות כדי להגן על עיר כמו חרקוב?! בייחוד אם צבא רוסי ינתק את קווי האספקה לעיר?!
יחידות כמו של אחמט ובוגרי קבוצת וואגנר אינם צריכים לכבוש בבת אחת את כול העיר חרקוב. כמו שנעשה בערים מריופול ובחמוט, הם יכולים "לכרסם" באחיזה של צבא אוקראינה בעיר. זה לא ימנע מצבא רוסי להמשיך בפעילות באזורים אחרים באוקראינה. כמו שהיה בזמן הקרבות במריופול ובבחמוט. זו תהיה החלטה של הפיקוד הרוסי, באיזה קצב להשתלט על כול העיר חרקוב. מה לגבי האוכלוסיה שם? כמו שהיה במריופול. יפתחו "מסדרונות הומניטריים" לאפשר לתושבים לעזוב. זאת בפיקוח של רחפנים – כתבמים רוסים, שיחסלו את "מקורות הירי" של חיילים מצבא אוקראינה, אם אלו ינסו "להפריע".
מה לגבי הנחישות של חיילים מצבא אוקראינה להגן על העיר חרקוב? זה תלוי בעיקר במה שיקרה באזורים אחרים שבהם יש לחימה. ככול שיתברר שעומד לקרוס הצבא של אוקראינה והשלטון הנוכחי באוקראינה, סביר שרבים מהם יסיקו שאין טעם בהמשך לחימה.
זה מביא אותנו "למטרות" של רוסיה במלחמה באוקראינה.
אין במטרות אלו מטרה "למנוע הפגזות/הפצצות" של העיר בלגורוד.
יש בהן "חיסול הצבא של אוקראינה", "חיסול הנאציזם באוקראינה". מבחינת השלטון הרוסי, השלטון הנוכחי באוקראינה "הם נאצים".
אם תושגנה שתי מטרות אלו, אז גם תושג "המטרה" למנוע הפגזות/הפצצות של העיר בלגורוד. גם של מקומות אחרים ברוסיה. אם לא תושגנה שתי מטרות אלו, אז לא תושג "המטרה" למנוע הפגזות/הפצצות של מקומות ברוסיה, גם לא במרחק של אלף ק"מ ממה שיוגדר כגבול של רוסיה עם אוקראינה.
כמובן, שהשלטןן הרוסי, יוכל לטעון כי נעשה "הסכם" עם… וכך הושגו מטרות המלחמה. למעשה זו התקווה כעת "במערב". “הקפאת הסכסוך". בדומה למה שנעשה במלחמה בקוריאה.
אבל קוריאה אינה נמצאת במרחק של אלף ק"מ ממוסקבה.
מבחינת השלטון הרוסי הנוכחי, אין הבדל אם טילים נושאי ראש קרב גרעיני יוצבו במרחק של 600-700 ק"מ ממוסקבה, או במרחק של 1000 ק"מ ממוסקבה. זהו אותו איום על רוסיה. גם טילים שאינם נושאים ראש קרב גרעיני.
לכן מטרות "המבצע הצבאי המיוחד" של רוסיה באוקראינה הן "חיסול צבאה של אוקראינה" בכול שטח כפי שתהיה "אוקראינה" “וחיסול כול אפשרות למשטר נאצי באוקראינה" בכול שטח כפי שתהיה "אוקראינה". “נאצי" מבחינת הרוסים, הוא כול שלטון שמטרתו, בעצמו ו/או "כמשרת" של אחרים, להביא לחורבנה של רוסיה, כפי שהיא כיום.
אלו המטרות. ולא ליצור "אזור חיץ" של 10-20 ק"מ סמוך לגבול של רוסיה עם "אוקראינה".
“אזור החיץ" הוא למעשה שתי המטרות כאמור למעלה. זהו "החיץ". איזה בטוי גאוגרפי – בשטח – יידרש כדי להשיג "חיץ" כזה, זה עניין "מתגלגל". לפי הארועים בשטח. גם "בשטח" הידוע כוושינגטון, ששם מתקבלות החלטות. ירצו, זה יכול להסתיים בנהר הדנייפר. לא ירצו זה יכול להסתיים בגבול הנוכחי של אוקראינה עם פולין ורומניה. לא ירצו, זה יכול להסתיים בהפצצות על פולין, רומניה וגם גרמניה. הכול אפשרי. זו מלחמה "מתגלגלת" – באמצעים שמשמשים בלחימה ובשטח שבו מתנהלת הלחימה.
מה לגבי העיר אודסה?
לא מדובר רק בעיר אודסה. למעשה מדובר בעיר חירסון, בעיר מיקולייב ובאזורים נוספים בסמוך לים השחור. מאזורים אלו, צבא אוקראינה משגר רחפנים-כתבמים וכלים ימיים, כמו גם טילים, להפציץ אזורים בחצי האי קרים וגם בשטחה של רוסיה ליד הים השחור. כמו כן לתקוף כלי שיט רוסים בנמלים ובים השחור.
לשליטה רוסית בים השחור, יש חשיבות עליונה עבור רוסיה. נזכיר שבשטחה של רומניה קיים בסיס של צבא ארה"ב, שבו יש טילי קרקע – אוויר. הנשיא פוטין אמר יותר מפעם אחת, שאפשר מהמשגרים בבסיס זה, גם לשגר טילי קרקע-קרקע נושאי ראש קרב גרעיני. אם זה מהווה סיכון לרוסיה, על אחת כמה וכמה, אם יוצבו טילים כאלו בשטחה של אוקראינה, באזורים סביב אודיסה.
כמו שנדרש "אזור חיץ" ליד העיר בלגורוד, כך נדרש גם "אזור חיץ" “ליד" חצי האי קרים – גם אם זה במרחק של מאות ק"מ ממנו. “חיץ" בפני שיגור טילים רחפנים-כתבמים וכלי שיט בלתי מאוישים להפצצה של אזורים ברוסיה.
לכיבושה של אודסה בידי צבא רוסי, יש גם חשיבות של "הרתעה" כלפי השלטונות ברומניה. צבא רוסי יימצא על גבולה של רומניה. “ירתעו" – טוב. לא "ירתעו", אפשר יהיה להתחיל להפציץ שטחים ברומניה. זאת עד שהשלטון שם, יפסיק לשמש בסיס קדמי לצבאה של ארה"ב. זאת "בחצר האחורית" של רוסיה. אם רוסיה תצטרך לבחור היכן להגיע לעימות צבאי עם ארגון נאטו – זה יהיה ברומניה (ובבולגריה). לכישלון של ארגון נאטו בהגנה על רומניה, תהיה חשיבות הרבה יותר גדולה, מאשר לכישלון (מובטח) כזה בהגנה על המדינות הבלטיות. אז אם עימות, עדיף עימות שלנצחון בו יש משמעות עצומה.
לכן, יש להתייחס בכובד ראש לדבריו של חובב סוסי מרוץ. לא מדובר רק בעיר אודסה. מד’ובר גם בהכנה לעימות צבאי ברומניה!
אפשר להניח כי לגבי האוכלוסיה באוקראינה, כיבושן של חרקוב ואודסה, יזרז הכרה שאין טעם בהמשך הלחימה. בייחוד אם זה ילווה "בעלטה" ברחבי אוקראינה. לכן, אין צורך שהרוסים יכבשו את "כול" אוקראינה, כדי להביא לסיום הלחימה שם. בסיומה של מלחמת העולם השנייה, עדיין היו יחידות צבא גרמניות, אפילו גדולות, במזרח וגם בארצות השפלה. אולם השלטון המרכזי בגרמניה נכנע! כך סביר שיקרה גם באוקראינה, אחרי שחלקים גדולים ממזרח לנהר דנייפר ייכבשו בידי צבא רוסי. לא יקרה? ימשיכו לכבוש שטחים נוספים.
האם זה אפשרי עד סוף קיץ 2024? כאמור מקודם בחוברת זו, נשיא רוסיה אמור "לספק את הסחורה". זאת כדי להקטין את הסכוי למלחמת סחר כללית בין ארה"ב וסין. מלחמה שתפגע "אנושות" באינטרסנטים כלכליים/פיננסיים "במערב" – בייחוד בארה"ב.
מובטח שיקרה כך? ברור שלא. מישהו זוכר למה פרצה מלחמת העולם הראשונה? פרצה. אבל אז אי אפשר היה לפגוע במטרות תשתית כלכליות במרחק של אלפי ק"מ מקווי החזית. כיום זה אפשרי.
כמו שכתבנו בחוברת הקודמת, האפשרות למעשה איוולת כזה, תחזק מגמה של עלייה במחיר הזהב, מגמה שכנראה קיימת ממילא בגלל סיבות כלכליות. עוד בהמשך חוברת זו בקטע מדדי מניות – שערי ריבית – מחיר זהב.
גיוס צעירים לצבא אוקראינה.
אחרי תקופה ממושכת של דיונים והתלבטויות, אושר באוקראינה חוק חדש, לפיו אפשר לגייס לצבא גברים מגיל 25 ומעלה. עד כה זה היה מגיל 27 ומעלה.
מדוע השנוי הזה? נאמר שיש "מחסור בחיילים".
זה מעורר תמיהה לאור מה שמוצג בגרף למטה: התפלגות גברים באוקראינה בקבוצות גיל שונות:
אם נכונים הנתונים שמוצגים בגרף למעלה, התוספת האפשרית מגיוס כול הגברים בקבוצה 25-27 שנים, היא פחות מארבע מאות אלפי אנשים. ברור שלא ניתן לגייס את כול האנשים בקבוצה זו. כעת "מדובר" שיגייסו 100-150 אלפי אנשים. בעבר הקרוב דובר על הצורך לגייס 500 אלפי אנשים. סביר שזה יכול היה להתבצע (בספק) רק אם היו מתחילים לגייס גם מקבוצת הגיל 18-27.
זה עלול היה להביא להתמוטטות השלטון באוקראינה! שהרי זה היה מצריך לגייס המוני צעירים בערים הגדולות במרכז/מערב אוקראינה. אלו כזכור הם "המשתתפים" בהפגנות למען חבירה "למערב". הם אינם ששים לחבור "למזרח" בקוי החזית עם צבא רוסי.
עצם ההחלטה להקטין את גיל הגיוס מעלה תמיהה לאור הנתונים בגרף למעלה. שהרי לפי גרף זה, עיקר האפשרות לגייס גברים היא בקבוצת הגילאים 30-50! אם השלטון אינו מצליח לגייס מספיק חיילים מקבוצת גילאים זו, איך יעשה זאת מקבוצת גילאים מתחת לגיל 27?
נכון שבקבוצת גילאים 30-50, יש רבים שעובדים וזקוקים לעבודתם, אחרת תקרוס הפעילות הכלכלית. לעומת זאת בקבוצת הגילאים 18-27, סביר שרבים עדין נחשבים "סטודנטים", או שאינם חיונייים בפעילות כלכלית. אולם דווקא אלו, שאינם בעלי משפחות, עלולים להראות התנגדות גדולה יותר לגיוס שלהם – גם בהפגנות בערים גדולות. שלא לדבר על כך שקל להם יותר "להסתתר" הן בתוך אוקראינה והן ביציאה אל מחוץ לאוקראינה. אין להם מחויבות למשפחות שלהם. הם אינם צריכים לפרנס אותן.
בכול מקרה, ספק אם תוספת של 100-150 אלפי מגויסים בשלושת החודשים הבאים, תמנע קריסה ארגונית/חברתית של צבא אוקראינה. נחזור: בניגוד לעבר כאשר מספר הנפגעים בצבא אוקראינה נקבע לפי העצימות של מתקפות על ידי צבא אוקראינה, כעת זה נקבע לפי העצימות של מתקפות על ידי צבא רוסיה. אלו יכולים להמשיך ולהגדיל עצימות זו!
50 אלפי נפגעים בחודש, במשך 3-4 חודשים רצופים יכולים לגרום לכך שצבא אוקראינה יאבד יכולת לתפקד בפעילות צבאית. בלי צבא מתפקד, לא יהיה שלטון מתפקד באוקראינה. אלו מטרות המלחמה של רוסיה. שלא יהיו באוקראינה צבא ושלטון מתפקדים. הקצב שבו זה יקרה, נקבע כעת בעצימות המתקפות של צבא רוסי. האם זה אפשרי בתוך 5 חודשים? האם יש כוונה לעשות זאת כבר בתקופה הקרובה?
כפי שכתבנו כבר: סימן מובהק שזה עומד לקרות בעתיד הקרוב, יהיה בגרימת תרחיש עלטה מוחלט במרכז ובמערב אוקראינה, כולל בעיר קייב. אין סיבה לגרום לעלטה מוחלטת, שתעודד תנועה של תושבים אל מחוץ למקומות ישוב שלהם, אלא אם יש כוונה להגיע לאותם מקומות ישוב. לכן, אין צורך לנחש. הרוסים פשוט "יודיעו" שזו כוונתם.
חובב סוסי מרוץ מצ’צ’ניה, כבר אמר מזמן שזה יקרה עד קיץ 2024. כלומר, בקרוב מאד.
אם כך יקרה, מנהיגי "המערב" יצטרכו לקבל החלטות קשות. בתחום הכלכלי וייתכן גם בתחום הצבאי.
עד אז יעסקו "במערב" בשאלה, האם הבנק המרכזי של ארה"ב יוריד את הריבית ברבע אחוז החל בחודש ספטמבר 2024.
הערה: שימו לב שנשיאי צ’כיה ובולגריה, “לפתע" אומרים, שצריך לסיים את המלחמה באוקראינה, “אחרת היא תהרס". מה משותף להם? ראו במפה היכן נמצאות מדינות אלו. בולגריה סמוכה לרומניה. צ’כיה סמוכה לסלובקיה שסמוכה לאוקראינה (וקרובה מאד לרומניה). הם יודעים מה צפוי להם, אם צבא רוסי יגיע לגבול רומניה.
מנוי שר הגנה חדש ברוסיה – המלחמה הכלכלית.
נהוג ברוסיה, שאחרי בחירת נשיא, הממשלה מתפטרת והנשיא ממנה ממשלה חדשה. כך נעשה בחודש הקודם אחרי בחירתו מחדש של הנשיא פוטין.
מנוי חדש בממשלה היה של שר ההגנה. מר שויגו שכיהן בתפקיד כ-12 שנים, מונה לתפקיד חדש, מזכיר המועצה לביטחון. נבהיר פה כי בניגוד למועצה לביטחון לאומי בישראל, שעוסקת בעיקר בהוצאת "אזהרות מסע", ברוסיה החברים במועצה לביטחון נמנים על צמרת הממשל ברוסיה. כמובן בראשות הנשיא – פוטין.
לתפקיד שר ההגנה מונה מר בלוסוב . בעברו עסק בתחום הכלכלי. לכן, אין לו סכין בין השניים, אולם נאמר עליו שיש לו הרבה שכל בין האוזניים.
הנה הוא בתמונה שלפניכם:
מה זו התמונה הזו? אין תמונה רק שלו? מי זו? הבת זוג שלו?
אולי. זה אינו ידוע כעת. מה שידוע כעת הוא, שהגברת בתמונה למעלה היא גב’ נבולולינה, נגידת הבנק המרכזי של רוסיה! כן, זו שהנשיא פוטין לקח עימו לביקור שלו בסין.
הנשיא פוטין מבין שרוסיה אינה נמצאת רק בעימות צבאי עם "המערב", אלא גם/בעיקר בעימות כלכלי. זה עלול להימשך עוד שנים רבות, גם אם תסתיים/תוקפא הלחימה באוקראינה. לצורך ניהול מערכה זו, הנשיא פוטין מסתמך על אנשים/נשים עם "שכל בין האוזניים". גם בניהול משרד ההגנה של רוסיה! גם בניהול הבנק המרכזי של רוסיה.
למשרד ההגנה של רוסיה יש כיום חלק מכריע בפעילות הכלכלית ברוסיה. בניגוד למצוי בשכונה שלנו, שם "ההגנה" מסתמכת מזה שנים ארוכות על "סיוע כספי" ממדינה זרה "והשתלמויות" של בכירים בצבא באוניברסיטת “יוקרה”. לא כך הוא המצב ברוסיה. שם "ההגנה" צריכה להסתמך על מקורות כלכליים פנימיים. זה מצריך במידת האפשר ניהול "עם שכל בין האוזניים" ולא רק ניהול עם מתן שוחד "למקבלי החלטות". שכך לגרסת "המערב" מנוהלת רוסיה. בכול התחומים.
נציין פה שגם שר ההגנה הקודם, מר שויגו לא היה למעשה איש צבא. עסק בעברו וגם כשר ההגנה, בעיקר בפעילות ארגונית, כולל בתעשיות בטחוניות. עם פרישתו, כבר דווח על שנויים בצמרת משרד ההגנה של רוסיה. עד כה שלושה מהבכירים שם עברו "להתגורר" בתאי מעצר, בחשד לנטילת שוחד. אחרים סביר שעוד יעצרו/יופרשו כחלק "מרענון". כמו כן נעצר גנרל פופוב אשר בעבר – שנת 2023, פיקד על החזית שסכלה את מתקפת הנגד "המפורסמת" של צבא אוקראינה ואשר הודח מתפקידו אחרי שמתח ביקורת על הפיקוד העליון, בגלל מחסור בתחמושת. מעצרו עורר תמיהות בקרב בלוגרים "בכירים" ברוסיה. היה אהוד מאד על חייליו.
נחזור ונציין שהביקור של הנשיא פוטין בסין, היה למעשה "ביקור עבודה" עם דגש על "פעילות כלכלית" בין שתי המדינות. לפי טקס קבלת הפנים שזכה לה והחיבוק מנשיא סין שכינה אותו "ידידי הגדול", ייתכן שזו כוונת השלטונות בסין. למרות האיומים מצד מנהיגי "המערב". ימים יגידו.
“החרמת נכסי הבנק המרכזי של רוסיה" שמוחזקים "במערב".
אזהרה: ייתכן שעדיף לדלג על קריאת הקטע הבא. ראשית, משעמם. שנית, דן במופרעות של המין האנושי. הודות לפוליטיקאים, יש סכוי גדול שכך יקרה.
אחרי "שהמערב" הודיע על "הקפאת" נכסי הבנק המרכזי של רוסיה שמוחזקים "במערב", הציעה גב’ נבולולינה, נגידת הבנק המרכזי של רוסיה, להתפטר מתפקידה. אומדים את סכום הנכסים "המוקפאים" בכשלוש מאות ביליוני דולרים, מזה כמאתיים ביליון דולרים שמוחזקים באג"ח באמצעות חברת הסליקה יורוקליר בבלגיה.
הנשיא פוטין לא קיבל את הצעתה להתפטר וכפי שנראה ממשיך לסמוך עליה בניהול המערכה הכלכלית של רוסיה עם "המערב". דולרים אפשר "להדפיס" בכול כמות בלחיצת כפתור. אנשים/נשים עם "שכל בין האוזניים" הרבה יותר קשה למצוא. גם בשכונה שבה יש לכאורה נושאי סכינים בין השניים. עד שמוכח "שהכול דיבורים".
נתייחס פה לאיוולת הכלכלית שבהצעה "להחרים את נכסי הבנק המרכזי של רוסיה".
אלו ממנהיגי "המערב" שדוחפים לפעולה כזו, מנמקים זאת בכך, שזה יאפשר להעמיד "מקורות" לרשות אוקראינה שנלחמת ברוסיה. זו איוולת כלכלית. למעשה מדובר פשוט בניסיון להשתלט על נכסים, בלי שזה יעמיד שום "מקורות" לרשות אוקראינה.
נסביר.
ביורוקליר רשום למשל, שאג"ח בסכום של ביליון דולר/יורו הן בבעלות הבנק המרכזי של רוסיה. כעת מתקתקים במקלדת, שהבעלים של אותן אג"ח הוא האיש בירוק.
מה השתנה?
מי שהנפיק אג"ח אלו, למשל ממשלת גרמניה, כעת חייב ביליון דולר/יורו לאיש בירוק.
האם נוצרו "מקורות" חדשים בהם יכול להשתמש "האיש בירוק"? לא.
“המקורות" שצריכתם מומנה על ידי הנפקת אג"ח אלו, כבר נעשה בהם שימוש בעבר – כלומר, ממשלת גרמניה קבלה הלוואה כדי שתוכל להשתמש "במקורות" שנוצרו בעבר.
החיסכון שהיה בבעלות הבנק המרכזי של רוסיה, בטוי לו בבעלות על אג"ח, יאפשר שימוש "במקורות" שיווצרו בעתיד.
סביר להניח כי אם אג"ח שהוחזקו על ידי הבנק המרכזי של רוסיה, היו אג"ח שהונפקו על ידי ממשלות וכדומה, אז חובות אלו – אג"ח שמגיעות לפדיון – היו מוחלפים באג"ח חדשות – דהיינו היה נעשה מחזור של האג"ח שמגיעות לפדיון. כך נוהגות ממשלות.
אם הבנק המרכזי של רוסיה לא היה ממחזר אותן, אז "מישהו" אחר היה קונה אג"ח חדשות של ממשלת גרמניה. זאת על ידי כך שהיה למעשה מעמיד "מקורות" חדשים שיווצרו בעתיד לרשות הבנק המרכזי של רוסיה – ממשלת רוסיה. אם מחרימים את האג"ח בבעלות הבנק המרכזי של רוסיה, אז הוא לא יוכל בעתיד להשתמש "במקורות" חדשים שיווצרו על ידי "מישהו". האיש בירוק יוכל לעשות זאת. אבל זה רק בעתיד!
אם האיש בירוק ינסה למכור אג"ח שקיבל בצורה זו, הוא יצטרך למצוא משקיע מחוץ לרוסיה, שיהיה מוכן להגדיל את החיסכון שלו ולהקטין את הצריכה שלו בהווה.
זה יגרום לירידה במחיר האג"ח, עלייה בתשואה (ריבית לפדיון) שבה הן נסחרות. כלומר, מי שלמעשה יעמיד בהווה "מקורות" לרשות האיש בירוק, יהיו תושבי מדינות מחוץ לרוסיה.
את זה ממשלות "המערב" יכולות להשיג על ידי הטלת מיסים גלויים על תושביהן, או מס סמוי בצורת אינפלציה, כתוצאה "מהדפסת" דולרים/יורו על ידי בנקים מרכזיים בארה"ב ובגוש היורו.
במילים פשוטות: אי אפשר בהווה לקחת מרוסיה "מקורות" שלמעשה היא כבר העמידה אותם בעבר לשימוש "המערב". אפשר להקטין את השימוש שלה במקורות "בעתיד". (שימוש "במקורות" על ידי תשלום מהחיסכון שצברה בעבר).
מבחינה כלכלית, למעשה רוסיה מנועה כבר בהווה, מלעשות שימוש בחיסכון שצברה בעבר, בגלל מגבלות על יצוא מוצרים ושרותים "מהמערב" לרוסיה. אילו נכסיה לא היו "מוקפאים", הייתה יכולה למשל להשתמש בהם כדי להגדיל קניית מוצרים מסין. אבל את זה היא יכולה
לעשות גם על ידי הפניית ייצוא שנעשה בעבר "למערב" לסין. שלא לומר, שספק אם סין מוכנה כיום להגדיל צבירת חיסכון פיננסי "במערב".
התועלת הכלכלית המידית "למערב" מהחרמת נכסים פיננסיים (“מוקפאים") של רוסיה ונתינתם לאיש בירוק, היא למעשה שלילית. זאת כיוון שהתועלת מהגדלת צריכה על ידי האיש בירוק, תהיה על חשבון הקטנת הצריכה של אלו שבוחרים במנהיגי "המערב". את זה כאמור אפשר להשיג על ידי הטלת מיסים גלויים ו/או סמויים על הבוחרים "במערב".
כמובן שפוליטיקאים נרתעים מהטלת מיסים גלויים על הבוחרים שלהם. הם למעשה מעדיפים הטלת מיסים סמויים – דרך אינפלציה ו/או דרך עלייה בריבית שצריך לשלם הסקטור הפרטי. זה מה שיקרה אם "יחרימו" נכסים פיננסיים "מוקפאים" של רוסיה.
מה הנזק ממהלך כזה?
רוסיה עלולה לראות בכך פעולה מלחמתית מצד "המחרימים" ו"להחרים" נכסים שלהם – על ידי פגיעה בנכסים כאלו ברוסיה וגם מחוץ לגבולות רוסיה. זאת גם על ידי שימוש בנשק שיפגע בנכסים של הסקטור הפרטי מהמדינות של "המחרימים", שנמצאים ברחבי בעולם.
נשמע תרחיש "מופרע"? בוקר טוב. זה המצב. רוצים הוכחה שאנחנו בתקופה "מופרעת"? שתי התמונות למטה:
“הגנה" על מכלי דלק ברוסיה מפגיעה על ידי כתבמים.
תמונה של "טנק צב" רוסי. “מוגן" מפגיעה על ידי "רחפן" שעלותו פחות מאחוז אחד מעלות טנק!!! מזכיר את השריון שעטו אבירים בקרב בימי הביניים.
מהי "ההגנה" האמיתית לאורך זמן? לכבוש/להשמיד את השטחים, שמהם משוגרים רחפנים/כתבמים וטילים. כאמור למעלה בחוברת זו. נראה שכך יקרה באוקראינה.
הערה: בקישור למטה לסרטון ביוטיוב, אפשר לראות היכן למעשה מתנהלים קרבות באוקראינה. זו למעשה לחימה בשטח בנוי – מבנין לבנין ומישוב לישוב. למה הרוסים נוקטים בשיטה זו – לפחות עד כה? במקום במהלך גדול לכתר חלק גדול מיחידות צבא אוקראינה? אולי אינם יכולים. אולי זה עדין יקרה, אבל לפני כן הם רוצים להכין צבא מספיק גדול שירתיע "חמומי מוח" "במערב" מלשלוח צבא לאוקראינה, כאשר יהיה ברור שעומד לקרוס השלטון הנוכחי באוקראינה. איננו יודעים מי מקיים את האתר שבו מוצג סרטון זה.
סין – הכנות למלחמה.
הממשל של הנשיא ביידן לא רק שלא ביטל מכסים שהטיל הנשיא טרמפ על ייבוא מוצרים מסין לארה"ב – בעיקר בשיעור של 25% – אלא גם שלאחרונה העלה את המכסים על ייבוא מסין בשורה של מוצרים. אפשר לראות שנויים אלו בתמונה למטה:
בנוסף לכך, בחוק שאושר לאחרונה כחלק מהסיוע לאוקראינה ועוד, נכללו גם סנקציות על "גופים" שמייבאים נפט מאיראן ו/או משתמשים בנפט/מוצרי נפט שמקורם באיראן כמו גם על "גופים" שבאמצעותם נעשה ייבוא כזה, כמו נמלים וגופים פיננסיים.
מי היא המטרה העיקרית של סנקציות אלו? סין!!!
כמקובל בחוקים אלו, הם כוללים סמכות לנשיא ארה"ב לאפשר "חריגות" מהיישום של סנקציות אלו.
למרות שיש חוגים בסין שמקווים שהממשל בארה"ב ינהג "בתבונה", אי אפשר לאורך זמן לעצום עיניים ולהמשיך להעמיד פנים שהנוזלים שהממשל בארה"ב מטיל על סין מהמקפצה, הם מי גשמים.
זה מתבטא בטקס קבלת פנים לנשיא רוסיה, בחיבוק של נשיא סין לנשיא רוסיה וגם בהכנות להחרפת העימות הכלכלי בין סין לארה"ב. יקרה אם יהיה עימות צבאי ביניהן וגם אם לא יהיה עימות צבאי ביניהן.
בטוי אחד להכנה זו אפשר לראות בגרף למטה:
החזקת (ישירה) אג"ח ממשלת ארה"ב בידי סין – כחלק מרזרבות מט"ח של סין.
נתון לסוף מרץ 2024: 767 ביליון דולרים. ירידה של כ-53 ביליון מסוף דצמבר 2023. החזקות אלו הן כסכום ההחזקות שדווחו בשנת 2009.
לעומת זאת אפשר לראות בגרף למטה החזקות מדווחות בזהב כחלק מיתרות מט"ח של סין:
נתון אחרון: יותר מ-70 מיליון אונקיות. מהווה פחות מ-6% מיתרות מט"ח מדווחות של סין.
למה דומים שני הגרפים למעלה?
לגרפים של החזקות רוסיה באג"ח ממשלת ארה"ב והחזקות בזהב, בתקופה שקדמה לתחילת המלחמה באוקראינה!!!
חשוב להבין "שרזרבה" שמוחזקת בצורת נכס פיננסי, מהווה למעשה הלוואה שניתנה "למישהו" או השקעה במיזם של "מישהו". גם פיקדון בבנק, הוא הלוואה "למישהו".
כול "רזרבה" שמוחזקת בצורה כזו, כאשר "מישהו" כפוף להחלטות של ממשלה זרה, הערך שלה אינו תלוי רק במשתנים כלכליים, אלא גם בהחלטות פוליטיות של ממשלות זרות. הוכח שאלו אינן מהססות להשפיע על הערך של "רזרבות", כאשר יש להן חילוקי דעות עם אלו שמחזיקים "ברזרבה" מסוימת.
ככול שתופעה זו גדלה, גדל הסיכון בהחזקת "רזרבות" בצורה זו. בייחוד בידי אלו שיש להם עודף חיובי במאזן התשלומים שלהם – בעיקר במאזן המסחרי שלהם.
למעשה מבחינה כלכלית, קטנה התוחלת הכלכלית ממכירת מוצרים ושרותים שהם מספקים למדינות זרות. שהרי "החיסכון" שהם צוברים כתוצאה מפעילות כלכלית כזו, יכול "להתאדות" ביום אחד, כתוצאה מהחלטות פוליטיות במדינות זרות.
התוצאה?
נטיה להקטנת הסחר עם מדינות שקיים בהן סיכון פוליטי כזה. כמו כן נטיה להקטנת השימוש במטבעות של מדינות כאלו בסחר איתן. והקטנת הנכונות להחזיק "רזרבות" – דהיינו חיסכון – בנכסים פיננסיים שערכם חשוף להחלטות פוליטיות במדינות זרות.
עוד תוצאה?
עלייה בשער הריבית הראלי במדינות שבהן קיים סיכון פוליטי כזה ויש להן גרעון במאזן התשלומים – במאזן המסחרי – שלהן.
ואז סטגנציה כלכלית במדינות אלו, מלווה בעלייה בשיעור האינפלציה, כאשר אותם פוליטיקאים שבהתנהלות שלהם גורמים לסיכון שהולך ועולה בהחזקת "רזרבות" במדינות שלהם, מנסים להסוות את התוצאות הכלכליות השליליות של ההתנהלות שלהם – גידול בכמות "הכסף" שהם "מדפיסים" וגידול בגרעון בתקציבי הממשלות שלהם.
הערה: לפי דיווח בבלומברג, גם ארה"ב מתכוננת למלחמה בסין. דווח שנציגי ממשל בארה"ב, הביעו דאגה בפני מנהלי חברת ASML שציוד שלה לייצור צ’יפים, מותקן במפעלים בטייוואן. דאגה למקרה שסין תכבוש את טייוואן ואז מפעלים אלו וציוד זה יעמדו לרשותה. דווח שהודיעו להם, שלחברה בהולנד יש אפשרות "להשבית" ציוד זה על ידי "הוראה מרחוק".
נניח שזה נכון. האם גם יוכלו "להשבית" את היכולת של מהנדסים סינים לשחזר ציוד כזה?!
היו פרסומים כי במקרה של פלישה סינית לטייוואן, שלטונות טייוואן יהרסו ציוד שכזה.
נעיר פה כי זה יתאים לתוכנית של סין להפוך את האי טייוואן לאזור של דייגים ומגדלי ירקות וכך "לעודד" חלק גדול מהאוכלוסיה המקומית "להתנייד" אל מחוץ לטייוואן.
כפי שחזרנו ואמרנו כמה פעמים: סימנים שהולך ומשתרש תהליך של “בום” במערכת המוניטרית העולמית, תהיה המגמה שמסתמנת בשני הגרפים למטה:
תשואה ראלית אג"ח צמוד למדד של ממשלת ארה"ב לפדיון 10 שנים.
הערה: עלייה בתשואה מעל 2.5-3%, תראה שאי אפשר יהיה לקיים סחר בין מדינות לפי "הכללים" שנקבעו אחרי מלחמת העולם השנייה. ואז יהיה "בום" במערכת המוניטרית העולמית.
מחיר זהב:
הערה: כמו שבמלחמה חוזרים לתקופת ימי הביניים, ראו תמונת "טנק צב" למעלה, כך יקרה גם במערכת המוניטרית, שמעשי פוליטיקאים הורסים אותה.
“ובעודנו מדברים", סין הודיעה על תרגיל צבאי "להקפת טייוואן" שמטרתו "לבדוק את היכולת לכבוש את טייוואן". בתמונה למטה השוואה בין "הקפת טייוואן" בתרגיל הנוכחי למה שנעשה בתרגיל קודם. כאשר אומרים "תרגיל", זה מזכיר את התרגילים שערך צבא מצרי לפני מלחמת יום כיפור והחמאס לפני המתקפה שלו ביום 7 באוקטובר 2023. ומי "נרדמים" כתוצאה מתרגילים רבים? "מומחי מודיעין".
עוד בענין "הכנות למלחמה", בקטע על "מלחמות צ’יפים.
הערה: בעת כתיבת דברים אלו, ההודעה היא שהתרגיל יימשך יומיים. כמובן שבמועד מסוים, זה כבר לא יהיה תרגיל. מתי? כאשר ממילא יטילו סנקציות על המערכת הפיננסית בסין. מתי? ייתכן כאשר יתברר שעומד לקרוס השלטון הנוכחי באוקראינה.
ארה"ב – מבחן לאמרה של הנשיא לינקולן.
אמרה שמיוחסת לנשיא ארה"ב לינקולן: “אפשר להונות את כול הציבור חלק מהזמן. אפשר להונות חלק מהציבור כול הזמן. אי אפשר להונות את כול הציבור, כול הזמן.”
להזכיר: לינקולן היה נשיא ארה"ב בזמן מלחמת האזרחים (בין "הצפון" “לדרום") שסיבה עיקרית לה היה "שחרור עבדים". דהיינו כושים שהובאו לארה"ב מאפריקה כעבדים, בעיקר למדינות "הדרום".
אומרים שבארה"ב, 90 אחוזים מכושים שמצביעים בבחירות (לנשיאות), מצביעים למפלגה הדמוקרטית.
נזכיר: הנשיא ג’ון קנדי , מהמפלגה הדמוקרטית, הפעיל יחידה מצבא ארה"ב (פדרלית) כדי להבטיח לכושים גישה לבתי ספר במדינת אלבמה. גם אחיו רוברט קנדי, שהיה התובע המשפטי הפדרלי, פעל למימוש "שוויון זכויות" ולהפסקת נהלים שמפלים כושים, בייחוד במדינות הדרום בארה"ב.
לזה, ונטייה גזענית שללא ספק קיימת בשכבות אוכלוסיה מסוימות, סביר שתהיה השפעה על נטייה של כושים בארה"ב לתמוך כמעט בלעדית במועמדים של המפלגה הדמוקרטית. זה מתבטא כעת גם במשפטים שהוגשו נגד הנשיא לשעבר טרמפ, בידי תובעים כושים במדינות כמו ניו יורק וג’ורגיה. כמו גם במנויים של כושים בממשל הנשיא ביידן.
אולם ייתכן שמסתמנת מגמה מדאיגה – מבחינת ראשי המפלגה הדמוקרטית – שלא כול המצביעים הכושים יצביעו לנציגי המפלגה הדמוקרטית, אם בכלל יטרחו להצביע בבחירות.
ייתכן שזו הסיבה שהנשיא ביידן בחר להשתתף בטקס סיום לימודים בקולג’ שבו כול הסטודנטים (והמרצים?) הם כושים. בנאום שנשא שם, הביע בין השאר "זעזוע" מסבלם של "אזרחים" ברצועת עזה, אמר שהוא דורש "להפסיק את הלחימה" וגם תומך "בהקמת מדינה פלשיתינאית".
פה נשאלת שאלה: מה לזה ולנושאים שעומדים בראש סדר היום של סטודנטים – גם כושים – שטרחו בעמל שנדרש להשגת תואר מאוניברסיטה?
סביר שהם "דואגים" כיצד יתפרנסו. האם ישיגו הכנסה הולמת למאמץ שהשקיעו בהשגת תואר אקדמי, האם יצליחו להקים משפחות, לפרנס אותן וגם לקנות בתים לגור בהם.
כלומר, “הנושא הכלכלי", סביר שעומד בראש סדר העדיפויות שלהם.
ובנושא הכלכלי, תופשת מקום נכבד, אם לא ראשון, היכולת לרכוש בית.
יש לציין שהממשל של הנשיא ביידן מודע לעניין זה. הוא הנהיג/ מנהיג הקלות/העדפות שונות שמטרתן להקל על רכישת בתים בידי שכבות אוכלוסיה שונות. כמו הקלות – למעשה ביטול – חובות של סטודנטים, שנוצרו בזמן הלימודים שלהם.
אולם השאלה היא, האם יש די באלו, כדי "להסיר דאגה" מבוגרים/בוגרות צעירים לגבי העתיד הכלכלי שלהם. בייחוד יכולת לרכוש בתים.
אלו שאינם יכולים לרכוש בתים, נאלצים לשכור בתים/דירות.
People Who Rent Will Decide the 2024 Presidential Election
הוא מציין כי הצורך לשכור בתים/דירות, גדול במיוחד באוכלוסיה הכושית בארה"ב. כמו כן כי אצל "צעירים" בכלל, גובה שכר דירה, מהווה "דאגה" עיקרית עבורם.
לכן, לכאורה "צעירים" וגם כושים, “מקטינים" את התמיכה במפלגה הדמוקרטית. זה עלול לגרום לנשיא ביידן שלא לחזור ולהיבחר בנובמבר 2024.
מה לזה "ולכלכלה"?
ראו בגרף למטה התחלות בנייה של בתים צמודי קרקע(באדום ציר ימני) ובתים "מרובי יחידות דיור" (בכחול ציר שמאלי):
רואים בגרף למעלה ירידה גדולה – 40-50 אחוזים – בהתחלות בנייה של "בתים צמודי קרקע" – יחידה אחת. זה סביר לאור העלייה שהייתה במחירי בתים ועלייה בשערי ריבית משכנתאות. אלו מקטינים את "יכולת" הרכישה של בתים.
לעומת זאת יש ירידה של כעשרים אחוזים בהתחלות בנייה של בתים "מרובי יחידות דיור".
למה? כי הביקוש לדיור עדיין קיים. מי שאינו יכול לרכוש – שוכר.
מי קונה יחידות דיור אלו? משקיעים. בייחוד גופים פיננסיים גדולים, שמשופעים באמצעים נזילים הודות ל.. הבנק המרכזי של ארה"ב.
אז מה קרה פה? המדיניות של ממשל הנשיא ביידן – הרחבה תקציבית וגרעון תקציבי גדול, והמדיניות של הבנק המרכזי של ארה"ב – “הדפסת" טריליוני דולרים וגם ריבית "אפסית" עד שנת 2022 – גרמו לעלייה במחירי בתים, כמו גם במחירים אחרים.
גם אם הייתה ירידה מסוימת במחירי בתים, העלייה בשערי ריבית משכנתאות, קיזזה השפעה זו על היכולת לרכוש בתים. התוצאה? צורך לשכור.
התוצאה? עלייה במחירי שכירות.
התוצאה? צעירים מרגישים "ייאוש". גם אם הם כושים. גם אם הם בוגרי קולג’.
זה מחזיר אותנו לאמרה של הנשיא לינקולן: אי אפשר להעסיק את כולם כול הזמן "בצרות של אחרים". מגיע הזמן שהמדיניות של פוליטיקאים גורמת לבוחרים להתעניין רק "בצרות של עצמם". זה מסוכן לפוליטיקאים בשלטון.
לדברי מייק שדלוק – הסיכון יבוא בעיקר "משוכרים" – גם אם הם כושים.
הערה: ואם הבנק המרכזי כבר בקרוב יוריד הרבה ומהר את שער הריבית היומי?
אז דווקא יעלה שער הריבית לטווח ארוך ו/או תתחדש עלייה במחירי בתים.
כלומר, אם תתאמת "התחזית" של מייק שדלוק, זו תהיה דוגמה לאמרה:
come back to byte your
תוצאה של מדיניות של פוליטיקאים, שסבורים שאפשר ל… את כול הציבור, כול הזמן. לא משנה גילם ולא משנה צבע עורם.
עוד באותו ענין – שנוי במחירי מזון בארה"ב:
מקור:
https://www.zerohedge.com/markets/great-mcflation-bidenomics-failure-revealed-one-chart
אם מה שרואים בתמונות למעלה הינו נכון ולא תעמולה, אז ייתכן שלא רק שוכרים יכריעו את תוצאות הבחירות בארה"ב, אלא גם אוכלי צ’יפס. דווח שחברת מקדונלנדס מחזירה לתפריטה ארוחת בוקר זולה. תנחשו למה.
ימים יגידו. בעוד כחמישה חודשים. אז יופתעו לגלות שלהרבה בוחרים/בוחרות חשוב יותר מחירה של ארוחה במקדונלדס, מאשר "רעב ברצועת עזה"?! אם כך יקרה, זו תהיה הוכחה שכדאי לזכור את האמרה של הנשיא לינקולן.
מלחמת הצ’יפים.
1. מדווח שחברת אפל מציעה "הנחות" בשעור של עד 20 אחוזים על דגמי איפון 15 שנמכרים בסין. מדוע? סביר בגלל שיש ירידה במכירות שלה בסין – במקביל לעלייה במכירות טלפונים סלולרים של חברת Huawei. המשך יבוא, כפי שאפשר להסיק מהמשך האמור בקטע זה.
כמו כן מדווח שחברת אנבידיה הורידה את מחירי צ’יפים שהיא מוכרת בסין, בגלל תחרות מצ’יפים שמיוצרים על יד חברות סיניות. כנראה חברת Huawei.
2. מדווח שהשלטון בסין "מציע" לחברות לייצור רכב, שצ’יפים מתוצרת מקומית בסין יהוו לפחות 25% מכלל הצ’יפים שנמצאים ברכב שמיוצר בסין. זאת עד לשנת 2025. אנחנו יודעים מהי המשמעות של "הצעה" של השלטון בסין.
מה קורה פה?
פשוט מאד. כתבנו כבר על השקעות גדולות של חברות לייצור צ’יפים בסין, למשל smic בהקמת מפעלים לייצור צ’יפים. מדובר בעיקר צ’יפים מסוג 14 נאנו ומעלה. אלו משמשים בהרבה מוצרים – גם ברכב.
מה שהשלטון בסין עושה הוא לדאוג לכך שיהיו קונים לתוצרת של מפעלים אלו. כמו כן שיהיו מוכנים ליום שבו יאסר למכור לסין צ’יפים מכול סוג שהוא – למשל בזמן מלחמה.
3. ציינו כבר בעבר שסנקציות נוכחיות ובעתיד על סין, כוללים/יכללו לא רק איסור על מכירת ציוד לייצור צ’יפים "מתקדמים" וצ’יפים "לא מתקדמים", אלא גם איסור על מכירת חומרים שנדרשים בתהליך הייצור של צ’יפים.
מדווח שמפעלים לייצור צ’יפים בסין, מעודדים יצרנים מקומיים של חומרים כאלו להגדיל את הייצור שלהם "ולהציע" להם את התוצרת שלהם. למעשה אומרים להם "תמשיכו לנסות לייצר מוצרים כאלו ולהציע לנו להשתמש בהם ואנחנו נמשיך לנסות אותם, עד שהם יענו על הדרישות שלנו". כלומר, לא נאמר "חבל על הזמן – נקנה חומרים כאלו רק מחברות זרות". מי יממן את "הנסיונות" האלו? כמובן מענקים מממשלת סין.
למה זה חשוב? כי אם רוצים שיהיו בסין קונים לתוצרת של מפעלים לייצור צ’יפים בסין, הקונים צריכים להיות משוכנעים, שיצרנים אלו יכולים לייצר צ’יפים כאלו, לא רק באמצעות ציוד לייצור צ’יפים, אלא גם בשימוש של חומרים שנדרשים לייצור צ’יפים.
4. כמה זמן יעבור עד "שההצעה" ליצרני רכב תופנה גם ליצרנים בסין של מוצרים חיוניים אחרים? למשל טלפונים סלולרים ומערכות מחשוב למיניהן? ולא רק לצ’יפים אלא גם למערכות הפעלה (תוכנה) שנדרשות במוצרים אלו?
המטרה תהיה למנוע מצב שבו ניתן יהיה להשבית את הייצור של מוצרים חיוניים לפעילות כלכלית, על ידי הטלת סנקציות על סין.
ככול שבסין יגדל "כושר הייצור" של רכיבים, שמסופקים על ידי חברות זרות, כך תגדלנה "ההצעות" ליצרנים מקומיים להשתמש ברכיבים – ציוד ותוכנה – מתוצרת מקומית.
ברור "שהצעה" כזו תחסל את המכירות של חברת אפל בסין – כעת יותר מ-17% מסך ההכנסות שלה. כמו גם את המכירות של מיקרוסופט וחברות מחוץ לסין לתכנון/ייצור של צ’יפים וכלי תוכנה למיניהם.
למעשה השאלה היא: כמה זמן יעבור עד שממקום כמתואר בקישור למטה ודומיו בסין, "ייצאו" צ’יפים ותוכנה, שייתרו את הצורך להשתמש בסין בתוצרת זרה מחוץ לסין?
קישור לכתבה שמתארת את הקמפוס של Huawei בסין. כמובן יהיו שיטענו שזו תעמולה ויחצנות בלבד. ימים יגידו.
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
מחיר זהב – 2333 (2360) דולרים לאונקיה.
מדד דאו גונס תעשייתי – 39069 (39512)
מדד נאסדק – 16920 ( 16340)
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 4.47% ( 4.50%.)
שער ריבית יומי ארה"ב 5.25%
מחיר נפט קל ארה"ב – 78 ( 78) דולר לחבית. ברנט באירופה – 82 (83) דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 2.15% ( 2.17%.)
בסוגריים – הנתונים ביום 12 במאי 2024.
שער חליפין ינים לדולר – 157.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
מדד דאו – ירידה של כאחוז אחד. נאסדק – עלייה כ-3.5%. אג"ח ונפט – יציב.
זהב – ירידה של כאחוז אחד.
מחיר זהב נע בתחום 2330-2440. תנודות גדולות במחירו אחרי הצטרפות "טרמפיסטים" כהמלצת "אנליסטים" בבנקים/ברוקרים גדולים.
מדדי מניות נמצאים ברמות שיא אחרונות שלהם. כך למעשה גם מחיר זהב. כול זה מתאים לתרחיש שבו הבנק המרכזי של ארה"ב יחזור להגדיל את כמות הדולרים שהוא "מדפיס" כבר החל מחודש יוני 2024. הסברנו זאת בחוברת הקודמת – לגבי הגדלה למעשה של סכום האג"ח שהוא "ימחזר" מאג"ח שיוצאות לפדיון. המשמעות היא הקטנת "ספיגה" של כסף מהציבור באמצעות אי מחזור של אג"ח שיוצאות לפדיון. בו בזמן הוא ממשיך "להדפיס" כמאתיים ביליון דולרים בשנה, באמצעות תשלומי ריבית על פקדונות בנקים וגופים פיננסיים בבנק המרכזי.
בנוסף לזה, הזרמת כספים לסקטור הפרטי על יד הממשלה, באמצעות הקטנת הפקדונות שלה בבנק המרכזי. אפשר לראות זאת בנתונים הבאים:
רזרבות "חופשיות" של בנקים מסחריים ביליוני דולרים: 2.5.24 – 3252, 23.5.24 – 3390.
פקדונות משרד האוצר בבנק המרכזי ביליוני דולרים: 2.5.24 – 917, 23.5.24 – 725.
למעשה "חפיפה" בין סכום הקטנת פקדונות של משרד האוצר בבנק המרכזי וגידול "רזרבות חופשיות" (שמופקדות בבנק המרכזי) על יד בנקים מסחריים. למעשה מדובר בהגדלת הנכסים הפיננסיים שבידי הסקטור הפרטי. חשוב – גורם לגידול בסכום תשלומי הריבית על ידי הבנק המרכזי למפקידים אצלו – בנקים מסחריים.
לכן, לא קורה שום פלא, וזה יגבר החל ביוני 2024, כאשר הבנק המרכזי יקטין את סכום האג"ח שהוא אינו "ממחזר".
לכן, מעשי הבנק המרכזי ומשרד האוצר, “מעודדים" עליות במדדי מניות – ומחיר זהב, אולם לא במחירי אג"ח. התוצאה? חידוש זחילה למעלה במחירי סחורות ולכן שעור האינפלציה שמדווח לציבור מפסיק "לרדת". נציין פה שמרכיב הדיור במדד המחירים לצרכן, מפגר הרבה חודשים אחרי המציאות הנוכחית בשוק הדיור – בעיקר מחירי שכירות. למרות זאת, שעור האינפלציה החודשי אינו פחות מ-03-0.4 אחוזים. זה "תוקע" את שער הריבית היומי ואת התשואה של אג"ח לטווח ארוך.
התוצאה היא כמו אצל נחש חונק, שמהדק את "החניקה" סביב גופו של הנצוד. מורגש תחילה בייחוד בפעילות שרגישה באופן ישיר לשער הריבית: משכנתאות עבור בתים פרטיים, נדלן מסחרי וכלי רכב. ככול שאלו ישפיען על הוצאות הצרכנים, זה יקבל גם בטוי בצריכה של מוצרים/שרותים אחרים. התוצאה: סטגנציה מלווה באינפלציה. סטגפלציה.
לכן, מה שעלול לקזז את ההשפעה החיובית ממעשי הבנק המרכזי ומשרד האוצר על מדדי מניות, היא ירידה ברווחיות של חברות. תחילה אלו שאינן נמנות על מונופולים כמו 7 מופלאי הטכנולוגיה. אבל אם חברת מקדונלדס נאלצת להוריד מחירים וכך גם רשתות שיווק גדולות כמו גם יצרניות כלי רכב חשמליים, זה גם יגיע אליהן.
חיזוק שכך עומד לקרות עשוי להתקבל אחרי 8-6-24.
"מחכים" ליום 8-6-24.
לא, לא למעשיו של בן שיחו החביב של שר החוץ של ארה"ב, שאיים אם ואם ואם. ששה "אם". אלא למחירו של זהב.
כזכור, נתנו "תחזית של שוטים", שנקבל חיזוק למגמת עלייה ממושכת במחירו של זהב, אם מחירו יעלה מעל כ-2150 דולרים לאונקיה ויישאר מעל מחיר זה במשך 3 חודשים רצופים. למה? ניחוש פרוע שלנו. אם איננו טועים, זה עשוי להתממש החל מיום 8 ביוני 2024. אז למאמינים באמונות תפלות ובתחזיות שמבוססות על ניחושים פרועים, היום הקובע הוא 8 ביוני 2024.
אחרים יכולים לחכות ליום זה, כדי לראות מה יעשה בעל ששת "אם". ניחוש שלנו: ייתכן שביום זה תושג "אחדות" בעם. כולם יהיו מרוצים אם "יעשה". אלו שרוצים שהוא "יעשה" ואלו שיאמרו "טוב שנפטרנו ממנו". העיקר "האחדות" בעם. מה זה קשור למחיר הזהב ולשוקי הון?
אם יתממש תרחיש של מגמה ממושכת של עליות במחיר זהב, זה עלול לבשר תרחיש של ירידה ממושכת בעתיד הפוליטי של בני שיחו של בעל ששת "אם". מי שעומד על הכתפיים של "מישהו", עלול להיווכח שקורסות הרגליים של אותו "מישהו".
אם כך "מחכים" ליום 8-6-24.
ראו עוד לגבי זהב בסוף חוברת זו – פעילות בחוזים עתידיים.
הדרך "לסוף העולם".
נאמר כי "סוף העולם" מגיע רק פעם אחת. לכן, אין טעם לקבל החלטות השקעה על סמך תרחיש שעומד לקרות "סוף העולם". ההנחה הסבירה היא, שיש "הגיון" בתוצאות הצפויות מהחלטות השקעה. “סוף העולם" אינו מבוסס על "הגיון". הוא מבוסס על חוסר "הגיון". זאת כיוון "שההגיון" של כול דבר חי – בעל חיים וגם צמחים – הוא השאיפה לשרוד. “סוף העולם" פרושו שלא ישרדו.
כמובן שלגבי פרטים, ייתכן שיקרה מצב של "סוף עולם", כתוצאה מהחלטות השקעה שלהם. מה שקורה במצבים כאלו הוא "שכסף עובר מפרט אחד לפרט אחר". אולם אין מדובר בחורבן שכתוצאה ממנו הקולקטיב – הקבוצה – אינם יכולים לשרוד.
לכן, כעיקרון אין זה סביר לקבל החלטות על סמך תרחיש של "סוף העולם".
אולם ייתכן תרחיש של "הדרך לסוף העולם". בתרחיש כזה, נגרם חורבן שמקטין את היכולת להמשיך לשרוד, אולם עדין אינו מגיע למצב קיצון של "סוף עולם".
בתרחיש כזה, עלול להיפגע הערך הכלכלי של נכסים שונים.
זה קורה/עלול לקרות בגלל החלטות של פוליטיקאים! בעיקר בעתות מלחמה!
בעיקר כאשר יש מאבק בין שתי קבוצות פוליטיקאים/אינטרסנטים כלכליים על השליטה "בעולם".
במצב כזה עלולה להיות הגררות למעשים שפוגעים בערך הכלכלי של נכסים שהם בבעלות של פרטיים ו/או של ציבור.
מספיק פילוספיה. למעשים.
“מישהו" פוצץ את הצינורות שבהם הוזרם גז מרוסיה לגרמניה. זו פגיעה בנכסים כלכליים.
השלטון בארה"ב מחרים נכסים של פרטיים/ציבור ברוסיה. כך עשו גם השלטונות בגרמניה.
השלטון ברוסיה, למרות שנמנע בעבר מהחרמה של נכסים ברוסיה בבעלות של זרים, כעת לפי הוראה של הנשיא פוטין, יוכל לעשות זאת – החרמה של נכסים פרטיים ברוסיה בבעלות זרים. זה כבר נעשה במידה מסוימת לפי החלטות של בית משפט לגבי מוסדות פיננסיים "במערב".
אבל כול זה הוא רק הפרומו – הפיצוחים – לפני "המנה העיקרית".
“טעימות" “מהמנה העיקרית" כבר מוגשות באוקראינה וברוסיה. הרוסים מחסלים/משמידים תשתיות כלכליות ברחבי אוקראינה. זה פוגע ביכולת ההישרדות של תושבי אוקראינה. אולם זה אינו "סוף העולם", כיוון "שהמערב" מספק להם את הנדרש כדי להמשיך "לשרוד".
הצבא של אוקראינה, לפי יכולתו, פוגע בתשתיות כלכליות במקומות שונים ברוסיה. עד כה בעיקר בסקטור האנרגיה. כדי להגדיל "יכולת" זו, מתרבים קולות של בכירים "במערב", לתת להם אמצעים שיכולים לפגוע בתשתיות כלכליות (הם יטענו שאלו מטרות "צבאיות") ברחבי רוסיה "וירשו" להם לעשות זאת. כך אמרו לאחרונה מר בוריס ג’ונסון לשעבר ראש ממשל בריטניה והגב’ ניולנד, לשעבר סגנית שר החוץ של ארה"ב. כעת מדווח ששר החוץ של ארה"ב בעצמו מציע זאת.
הטעון שלהם הוא "מדוע שרוסיה תוכל לפגוע בכול שטחה של אוקראינה ואילו היא לא תוכל לפגוע בכול שטחה של רוסיה?!” נשמע "הגיוני". למעשה זו "דרך לסוף העולם". עם תחנות ביניים.
נניח "שהמערב", בעיקר ארה"ב, בריטניה, צרפת וגרמניה, יספקו לאוקראינה אמצעים שיכולים להרוס/להשמיד תשתיות כלכליות ברחבי רוסיה. “”וירשו" להם לעשות זאת. והם יעשו זאת. שהרי זה "הגיוני".
אז הגנרלים הרוסים יאמרו לנשיא פוטין: “אי אפשר רק ‘להתגונן’ בפני התקפות של טילים. צריך להשמיד את היכולת של צבא אוקראינה לשגר טילים כאלו.”
אז תעלה השאלה מהי "יכולת" זו. למשל, רכבות/משאיות שנעות בפולין/רומניה/גרמניה ונושאות טילים שיסופקו לאוקראינה, נכללות "ביכולת" זו?!
אז יאמר הנשיא פוטין: “מה? שהרוסים יפציצו במדינות אלו? הרי זה יחשב התקפה על מדינות שחברות בארגון נאטו!”.
“נכון" יאמרו לו הגנרלים הרוסים, "ומה הם יעשו לנו אם נפציץ שם? יפציצו ברוסיה? הם ממילא עושים זאת. והם יגדילו את ‘היכולת’ של אוקראינה לעשות זאת. אז גם אנחנו נפציץ שם תחנות כוח, מפעלים ושאר ירקות. או שנכנע?!
פה "נכנסים לתמונה" “מומחים לרוסיה". אלו יטענו "שהרוסים מבלפים. הם לא יעזו להפציץ במדינות שחברות בארגון נאטו ולכן יקרוס השלטון של הנשיא פוטין".
זה מה שטען היטלר לפני הגנרלים שלו, לפני הפלישה של צבא גרמני לפולין: שהם בריטניה וצרפת לא יעזו להכריז מלחמה על גרמניה. אחרי כן היו לו עוד השערות לגבי ברית המועצות, לפני שצבא גרמני פלש לברית המועצות.
אז “בדרך לסוף העולם" היה חורבן גדול של נכסים כלכליים ואנושיים.
גם כעת ייתכן שבגלל החלטות של פוליטיקאיים והשערות של "מומחים" נעלה על "הדרך" "לסוף העולם”. זאת גם בלי שימוש בנשק גרעיני. זאת מסיבות "הגיוניות" “והשערות" של "מומחים".
אז נכון, שאין "הגיון" לקבל החלטות השקעה על סמך תרחיש של "סוף העולם", אולם ייתכן שנמצא "בדרך". זה יתבטא בפגיעה גדולה בנכסים כלכליים "בהרבה מקומות". זה מה שקורה במלחמות. הדעה/קביעה שזה לא יקרה מחוץ לשטחן של אוקראינה ורוסיה, היא "דעה/קביעה".
כעת נשאר לראות האם תתקבלנה "החלטות" על סמך "דעה/קביעה" זו. לפי נסיון העבר, אין לסמוך לחלוטין על התבונה של "מקבלי החלטות" ולא על "הידע" של "מומחים".
אם כך מהי המסקנה מהתפלספות זו? שהכול ייתכן. "כרגיל" “בהפתעה".
מה שאינו מפתיע הוא הביקור של רבים מהממשלה ברוסיה בראשות הנשיא פוטין, אצל נשיא בלרוס במינסק בירת בלרוס. זאת אחרי שרוסיה הודיעה על "תרגיל" בהפעלת נשק גרעיני טקטי. כזכור נשק כזה הוצב בבלרוס לדרישת/בקשת נשיא בלרוס. שהרי אם "יכולת" של צבא אוקראינה להפציץ ברוסיה, תכלול רכבות/משאיות בפולין, אז מטרות "לגיטימיות" לגרסת "המערב" תהיינה גם בבלרוס. נשיא בלרוס אינו רוצה להיקלע "למלחמת התשה" עם "המערב". אין לו/להם את "מרחב הספיגה" שיש לרוסיה. לכן, בקש נשק גרעיני טקטי. שיהיה בהצלחה לכולם.
אז מחכים להחלטות. של הבנק המרכזי בארה"ב (שלמעשה כבר החליט) ושל "מקבלי החלטות" בממשלות.
בינתיים, הוא בתמונה למטה, יכול להתחיל "לתכנן" מה לעשות אחרי שהם "יחליטו".
מילה של אופטימיות:
“מסורת" זה דבר חשוב. כפי שנאמר כבר, “למקבלי החלטות" בארה"ב, יש "מסורת" של לומר "נצחנו", להסתלק ולהמשיך הלאה. כך היה בווייטנאם, כך היה באפגניסטן. את מי ישאירו "מאחור" במקרה זה? את תושבי אוקראינה ואת תושבי מדינות באירופה, בעיקר במזרח אירופה ובמדינות הבלקן.
סימן שכך עומד לקרות?
הנכונות של הממשלה הנוכחית בגאורגיה להגיע לעימות עם השוק המשותף ועם הממשל בארה"ב בנושא החקיקה של "ארגונים לא ממשלתיים". כדברי ראש ממשלת גאורגיה: “איננו רוצים להיות גרסה של אוקראינה". הם מבינים שיצטרכו לחיות עם השכנים ברוסיה. “אחרים" פשוט יחזרו לעיסוקיהם במרחק של אלפי ק"מ מגאורגיה. ייתכן שיש מקום לאופטימיות וזה שבתמונה למעלה לא יהיה "מקבל ההחלטות" בעתיד. גם לא תוכנה של "בינה מלאכותית", שבה נעסוק, בלי נדר, בחוברת הבאה. עד אז, כמסקנה ראשונית מהלהיט החדש של "בינה מלאכותית", נראה שכדאי להשקיע ברשת של חנויות למכירת פיצוחים. בלי נדר, נרחיב בענין זה בחוברת הבאה.
פעילות בחוזים עתידיים בזהב – בורסה בארה"ב – משנת 2015 עד 23-5-24.
מקור:
https://exploringfinance.shinyapps.io/goldsilver
בכחול ציר שמאלי – כמות חוזים באלפים. כול חוזה הוא ל-100 אונקיות זהב.
בכתום ציר ימני – ערך בדולרים של החוזים.
נתונים אחרונים: כ-505 אלף חוזים בערך של כ-120 ביליון דולרים. (50 מיליון אונקיות זהב במחיר של כ-2400 דולרים לאונקיה.)
הערה: לפי הגרף למעלה, כעת נמצאים קרוב לסכום השיא מאז 2015 של ערך סך כול החוזים בדולרים. אולם הרבה פחות מכמות שיא של החוזים.
כיוון שהחזקת חוזה זהב כרוכה בהחזקת "סכום ביטחון" – margin – שמופקד אצל ברוקר, נראה שאנחנו נמצאים קרוב לסכום השיא, שהיו מוכנים "לסכן" בהחזקת חוזים כאלו. זה מתאים להערכה "שציבור" – כולל מנהלי השקעות – עדין אינו "מושקע" בזהב כתחליף להשקעות פיננסיות, בייחוד במדדי מניות.
שימו לב שבשתי הפעמים הקודמות שהיינו ברמת השיא הנוכחי של סכום החוזים – בתחילת 2020 ובשנת 2022 – מדדי מניות היו אז בירידה גדולה! כעת מדדי מניות בארה"ב הם בשיאם. גם מחיר זהב וגם סכום החוזים. הצרוף הזה אינו יכול להימשך לאורך זמן.
—————————————————–
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.