עורך: ד"ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 14 באפריל 2024.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
ארה"ב – סין – איום בהטלת סנקציות.
“תעלומה" – שערי חליפין ין יפני – וואן דרום קוריאה.
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
ארה"ב – סין – איום בהטלת סנקציות.
כעת זה פומבי – הממשל בארה"ב מאיים להטיל סנקציות על סין – בנקים -, אם תמשיך לקיים קשרי מסחר עם רוסיה. העיתון wsj פרסם ידיעה "שאיום" כזה אמור לסייע למר בלינקן שר החוץ של ארה"ב "בשיחות" שלו בסין – כנראה החל ב-25 באפריל 2024.
מה "רוצה" הממשל בארה"ב משלטונות סין?
לכאורה, הטענה היא, שחברות בסין מוכרות סוגי ציוד לרוסיה, מה שמסייע לה במלחמתה באוקראינה. לכן, לכאורה, הממשל בארה"ב רוצה שהשלטון בסין יפסיק פעילות שכזו.
הסכוי שהשלטון בסין יוציא הוראה גורפת שתאסור למכור לרוסיה סוגי ציוד מסוימים – כטענת הממשל בארה"ב – שואף לאפס.
אולם בואו ונניח שתהיה הוראה כזו – אם לא בגלוי, אז "בשכנוע" סמוי של חברות בסין -האם זה ישנה את הפעילות של הצבא הרוסי ב-4-6 החודשים הבאים?
נזכיר: חובב סוסי מרוץ מצ’צניה, מר קדירוב, צפה שהמלחמה באוקראינה תסתיים בקיץ 2024. מר שויגו, שר ההגנה של רוסיה, אמר שכעת הצבא הרוסי נוקט "ביוזמה". כלומר, לא עוד רק הגנה תוך "שחיקה של צבא אוקראינה", אלא פעולות יזומות של מתקפות שבהן נכבשים ישובים. המטרה? “לשחרר" את כול האזורים שהם חלק מרוסיה (לפי החוקה של רוסיה) ושבהם עדין נמצא צבא של אוקראינה. מתי? כבר בקרוב – בלי מרכאות.
מימוש מטרה זו בקרוב, לא יושפע מהפסקת מכירות של סוגי ציוד מסין לרוסיה.
אם כך מה רוצה הממשל בארה"ב מהשלטון בסין?
את התשובה לכך נתן מר טרמפ – מועמד בבחירות לנשיאות בארה"ב בחודש נובמבר 2024.
הכיצד?
“לפתע" מר טרמפ "תמך" באישור מתן סיוע בסכום של 61 ביליון דולרים לאוקראינה – גם בלי שנלוו לכך פעולות של הממשל בארה"ב להפסקת כניסה של מיליוני אנשים לארה"ב דרך גבולה עם מקסיקו.
הוא אומנם אמר שזה "כשר" אם לפחות חלק מסיוע זה יינתן "כהלוואה" לאוקראינה. אולם זה אינו מסביר את "ההיפוך" בגישה שלו בעניין זה.
נציין פה, כי העובדה שלא שונתה הגישה של הנשיא ביידן בעניין כניסה בלתי חוקית לארה"ב בגבול עם מקסיקו, תשמש את מר טרמפ "במסע הבחירות" שלו. אולם זה אינו העיקר בתפנית שהוא עשה בענין זה.
העיקר הוא הצפיה – הנחה – שעוד לפני הבחירות בארה"ב בחודש נובמבר הקרוב, יתמוטט השלטון הנוכחי באוקראינה.
אז יתחילו "לחפש אשמים". שני מועמדים לכך – מבחינת הממשל בארה"ב – הם "הרפובליקאים" – דהיינו מר טרמפ והשלטון בסין "שמאפשר מכירת ציוד לרוסיה”.
אז מר טרמפ והנהגת הרפובליקאים – “זזו הצידה". בבקשה הנה לכם – לממשל – הסיוע שבקשתם לתת לאוקראינה.
את מי נשאר להאשים אם יקרה כך? את השלטון בסין.
אולם עדיף מבחינת הממשל בארה"ב שלא יקרה כך – לפני הבחירות בנובמבר 2024.
כדי שלא יקרה כך צריך "לשכנע" את השלטון ברוסיה, שאחרי שצבא רוסי "ישחרר" את האזורים שכעת נחשבים לחלק מרוסיה, הוא לא ימשיך להתקדם בכיוון מערב בשטחי אוקראינה. בוודאי שלא ישתלט על ערים גדולות כמו חרקוב ואודסה.
כלומר, שלא תהיה התמוטטות מוחלטת של השלטון הנוכחי באוקראינה.
את זה צריך השלטון בסין "לשכנע" את השלטון – הנשיא פוטין – ברוסיה.
אחרת, תוטלנה סנקציות על סין! בייחוד על בנקים בסין, שדרכם מתבצע מסחר עם רוסיה.
תאמרו שזה טרוף כלכלי. תאמרו שהשלטון בסין יניח שהממשל בארה"ב "מבלף". אולם מבחינת הממשל הנוכחי בארה"ב , התמוטטות של הממשל הנוכחי באוקראינה – בייחוד לפני הבחירות – תפתח פתח "לשאול שאלות", מי הביא לחיסול מדינת אוקראינה ובשביל מה?
אבל גם זה אינו העיקר! החשש הגדול של הממשל בארה"ב הוא, שאחרי התמוטטות השלטון הנוכחי באוקראינה, עלול להיווצר מצב שבו הלחימה תתפשט למדינות סמוכות לאוקראינה. אם לא בפעילות קרקעית, אז בפעילות אווירית.
לכן, “חייבים" למנוע המשך תנועה של צבא רוסי מערבה בשטחי אוקראינה.
גם אם זה כרוך במעשה טרוף כלכלי, כמו סנקציות על סין – על בנקים בסין – כדי שיביאו להפסקת סחר של סין עם רוסיה. כמו שכתבנו כבר- אם סין תפסיק לייצא מוצרים לרוסיה, אז רוסיה תפסיק למכור נפט וגז לסין.
אם סין תנהג כך לגבי רוסיה, אז יאיימו עליה שתנהג כך גם לגבי ייבוא נפט מאיראן! אחרת…
אם כול זה נשמע "מטורף" – תזכרו שזה בא מאנשים שרוצים למעשה למנוע מכירה של רכב בנזין/דיזל בתוך 6 השנים הבאות.
הגישה הזו של הממשל בארה"ב לגבי השלטון בסין, מבוססת על הנחה שכול מה שהשלטון בסין רוצה בו, הוא לעשות עסקים ולהרוויח כסף. בעיקר לעצמם.
זו המטרה של הביקור של מר בלינקן בסין.
מה יעשה השלטון בסין?
פורסם שבקרוב מר פוטין נשיא רוסיה יבקר בסין. האם יאתר "להפצרות" של נשיא סין – אם תהיינה כאלו – שלא "לנוע מערבה"? או שיבהיר לו שכלה ונחרצה עם רוסיה לחסל את השלטון הנוכחי באוקראינה?
אולי זה "מתאים" לשלטון בסין שרוסיה "תעסיק" את ארה"ב באוקראינה?! שהרי כבר "מבטיחים" לסין "שתורה יגיע אחרי שיסיימו להחליש את רוסיה".
עד כה חובב סוסי המרוץ מצ’צ’ניה לא טעה בהערכות/תחזיות שלו. נותרו 5-6 חודשים עד שנדע, האם תתאמת התחזית שלו לסיום המלחמה באוקראינה בקיץ 2024.
אלא אם יתברר שהנשיא פוטין – השלטון ברוסיה – “בילף" כשאמר שיחוסל הצבא של אוקראינה וכך גם "הנאצים" באוקראינה, המשך המלחמה באוקראינה עלול להיות מלווה במעשי טרוף כלכליים במשק העולמי.
ייתכן שנדע כבר בחודשים הקרובים.
עדכון- 26-4-24. מר בלינקן הגיע לביקור בסין. באתר Globaltimes ששייך למפלגת השלטון הקומוניסטית בסין פורסמו שני מאמרים, שמתייחסים לדרישה אפשרית של ארה"ב ביחס לקשרי מסחר של סין עם רוסיה. באחד מהם מתבטא דובר משרד החוץ של סין.
המאמר השני הוא "דעת העורך" של האתר. הקישורים הם למאמרים באנגלית.
נחזור ונציין שעדיין הקו "המוביל" (בפומבי) בהתנהלות של השלטון בסין הוא, שהם עוסקים במגעים עם "אנשים שמקבלים החלטות נבונות (רציונליות)”. מה שמר פוטין נשיא רוסיה, הגדיר כטעות גדולה שלו לאורך הרבה שנים, בהתנהלות מול "המערב". האם כעת הגיע תורו של השלטון בסין להגיע למסקנה כזו…
מר בלינקן שעוד לפני חודשים רבים קבע "שרוסיה נחלה תבוסה איסטרטגית באוקראינה", כעת אומר "שבלי הסיוע שרוסיה מקבלת מסין, היא לא הייתה יכולה להמשיך לנהל את המלחמה שלה באוקראינה". בביקורו בסין אמר כי "אם סין לא תשנה את התנהלותה מול רוסיה, ארה"ב ‘תפעל’".
ברור שהממשל בארה"ב מתכונן למתן הסברים – תרוצים – למקרה שגם לצרכני התקשורת "במערב" יהיה ברור שרוסיה לא הובסה למרות כול מעשי השלטונות "במערב".
מסקנה?
כנראה ההתמוטטות של השלטון הנוכחי באוקראינה הוא ארוע שיקרה בקרוב – בלי מרכאות. אחרת לא היו נזקקים להסברים/איומים על סין.
האם זה גם ילווה במעשי טרוף כלכליים על ידי השלטונות "במערב"? נדע בקרוב.
המשך עלייה מואצת במחיר זהב וירידות "מפתיעות" במחירי אג"ח ובמדדי מניות, סביר שיקדימו ארוע כזה. אולם כיוון שגם בשוקי הון מניחים שמנהיגי "המערב" נוהגים בתבונה – ברציונליות – אין ערובה שאלו יקדימו מעשים כאלו – כאשר יקרו – של מנהיגי “המערב”. .
מלחמת הצ’יפים.
לפני חודשים רבים, כללנו בחוברת תמונות של בניינים גדולים, אשר לפי "שמועות", חברת Huawei מקימה בהם בסין מפעלים לייצור צ’יפים. כמו כן דווח על השקעות גדולות מאד במפעלים לייצור צ’יפים על ידי חברת Smic.
דווח שאלו מפעלים לייצור צ’יפים "מדורות ישנים". שהרי נאסר על חברות בהולנד וביפן למכור לחברות בסין, ציוד לייצור צ’יפים "מדורות מתקדמים" – בייחוד ציוד מסוג EUV שמשמש לייצור צ’יפים בגודל 7 נאנו ופחות מכך.
כתבנו בשעתו על כך שבעוד ההמולה התקשורתית היא על כך שאין אפשרות לייצר בסין (ואסור מחוץ לסין למכור לחברת Huawei) צ’יפים "מתקדמים", רוב הביקוש לצ’יפים שכלולים במוצרים רבים, הוא לצ’יפים "מדורות ישנים".
לחברה לייצור צ’יפים בטייוואן TSMC מעמד מוביל לא רק בייצור צ’יפים "מתקדמים", אלא גם בייצור צ’יפים "מדורות ישנים".
"לפתע" בדוח הכספי האחרון שלה, חברה זו מציינת את האפשרות כי ייתכן שמתהווה "עודף כושר ייצור" של צ’יפים "מדורות ישנים". היא אומרת שהיא ערוכה "להתמודד עם מציאות כזו" בגלל "יחסים מיוחדים" שיש לה עם לקוחות מובחרים.
הפתעה? לא לפי התמונות שכללנו בחוברת קודמת לפני חודשים רבים.
אחרי שהתברר שהממשל בארה"ב אינו מנסה להגביל רק את ההתפתחות של חברת Huawei , אלא בכלל את הייצור של צ’יפים בסין, “הוחלט" בסין להגדיל את הייצור של צ’יפים בסין – מכול הסוגים. כמובן שתחילה עשו את מה שניתן לעשות – בגלל אפשרות לקנות ציוד לייצור צ’יפים "מדורות ישנים" – לא נאסרה מכירה של ציוד כזה לסין.
אז מה הפלא שנוצר "עודף כושר ייצור" של צ’יפים כאלו? למעשה זה אינו "עודף כושר ייצור", אלא הקטנת הביקוש בסין לצ’יפים כאלו שמיוצרים מחוץ לסין. כיוון שבסין קיים השוק הגדול בעולם לצ’יפים – מכול הסוגים – זה מתבטא בקושי שהולך וגדל למכירת צ’יפים "מדורות ישנים" על ידי חברות שמייצרות אותם מחוץ לסין – כולל בטייוואן.
אבל "יהיה בסדר" בגלל "קשרים מיוחדים" עם לקוחות. עוד נראה לגבי זה.
כרגיל בממשל של ארה"ב, אחרי שהתברר שסין הופכת לבלתי תלויה בצ’יפים "מדורות ישנים" שמיוצרים מחוץ לסין (ומיובאים לסין), התחילו להישמע דרישות למנוע למכור לסין ציוד לייצור צ’יפים "מדורות ישנים". דהיינו מחברות ASML בהולנד וניקון ביפן. ואכן בהולנד נאסר למכור לסין סוגי ציוד DUV לייצור צ’יפים "מדורות ישנים".
אבל ככול הנראה זה קורה אחרי "שהסוסים נמלטו מהאורווה". כלומר, בסין כבר דאגו לרכוש כמויות גדולות של ציוד לייצור צ’יפים "מדורות ישנים". בטוי לכך אפשר למצוא בירידה במכירות של חברת ASML מזה כשנה, אחרי שהסינים "מלאו את העגלה בסחורה", לפני שנאסר למכור להם.
עדיין אין בטוי משמעותי במכירות של ASML לגידול במכירת ציוד לייצור צ’יפים "מדורות מתקדמים" ל-4 חברות בארה"ב, שהממשל העניק להן עד כה כ-24 ביליון דולרים להקמת מפעלים לייצור צ’יפים "מתקדמים" בארה"ב – מה שבוודאות יביא "לעודף כושר ייצור" של צ’יפים מסוג זה, בייחוד אחרי שיתברר שגם בסין מיוצרים צ’יפים כאלו. עוד על כך בהמשך.
אז אחרי "שהסוסים נמלטו מהאורווה", דנים כעת בממשלת הולנד – בהכוונת הממשל בארה"ב – לכפות על חברת ASML להפסיק לתת "שירות אחרי מכירה" לכמות גדולה של ציוד שלה שנמכרה לחברות בסין. זה כולל חלפים ותחזוקה. משהו דומה לאיסור שהוטל על חברות בואינג ואירבוס לגבי מטוסים שלהן ברוסיה.
כמובן שפעולה כזו תחסל לחלוטין את האפשרות של חברת ASML למכור ציוד כלשהו בסין בעתיד הקרוב והרחוק. יש גם טענה שבמקרה כזה יוחזר ציוד לחברה והיא לא תוכל לעמוד בתשלומים עבורו. אפשרות אחרת היא שציוד כזה בסין, יימכר ליצרנים מחוץ לסין ויגרום לירידה במחירי ציוד כזה. בכול מקרה זה אינו מבשר עתיד "ורוד" לחברה ההולנדית. ותודה לפוליטיקאים.
זאת גם בגלל מה שמסתמן, שהמונופול שלה בייצור ציוד לייצור "צ’יפים מתקדמים", הולך ונשחק. סימן לכך היא העלייה שמסתמנת במכירות בסין של טלפונים סלולרים מתוצרת חברת Huawei – ובמקביל לכך ירידה במכירות של חברת אפל בסין. מה שמקטין את הביקוש לצ’יפים "מתקדמים" שמיוצרים מחוץ לסין.
מאז סתיו 2023, חברת Huawei התחילה לשווק שתי סדרות חדשות של טלפונים סלולרים. נזכיר כי אחרי שנאסר לייצר עבורה צ’יפים (על ידי חברה בטייוואן), היא "מכרה" את "קו הטלפונים" שלה מאיכות "נמוכה/בינונית" לחברה חדשה – Honor ולמעשה הפסיקה למכור טלפונים סלולרים – חלק השוק המדווח שלה בסין ירד לכ-4%. חברת Honor אחרי תקופה קצרה הגיעה לחלק שוק בסין של כ-14%.
אחרי השקת סדרות טלפונים חדשות, דווח שחלק השוק של Huawei בסין הגיע לכ-16%. גידול זה בא בייחוד על חשבון המכירות של חברת אפל בסין – מכירות שקטנו, עד כה, בעד 20% בכמות המכשירים שנמכרו.
דווח שמכשירי הטלפונים החדשים של חברה זו, כוללים צ’יפים מסוג 7 נאנו. דבר שהפתיע מאד "מומחים" בארה"ב – בייחוד של הממשל בארה"ב – שסברו שאין בסין יכולת לייצר צ’יפים מסוג זה.
חשוב להדגיש כי עדין צריך לראות שקיימת בסין יכולת לייצר צ’יפים כאלו בכמויות גדולות, שזה יאפשר מכירת כמויות גדולות של מכשירים שכוללים צ’יפים כאלו.
כיוון שמכשירים סלולרים כיום כוללים גם צ’יפים מסוג 5 נאנו, כולל אלו של חברת אפל,
נשאלת השאלה, מדוע מתקבלים המכשירים החדשים של Huawei “בהתלהבות" יחסית בסין? הרי קיימים מכשירים שכוללים צ’יפים של 5 נאנו?
כתבנו כבר כמה פעמים על כך כי מה שקובע (לרוב הצרכנים) איזה מכשיר לקנות, הם "הביצועים" של מכשיר ביחס למחירו. רובם אינו מודע בכלל לסוג הצ’יפ שהוא כולל. זה יותר גימיק שווקי מאשר שוני מהותי באיכות המכשיר. (טוב, יהיו כאלו שתמיד ירצו לומר שיש להם מכשיר של אפל – כמו כאלו שתמיד מצביעים עבור מפלגת "עילית". אבל רק על כאלו לא ניתן לבסס "צמיחה".)
כאשר יש יכולת לייצר צ’יפ ברמת נאנו מסוים – למשל 7-5 – מה שמאפשר "ביצועים" וצריכת אנרגיה ברמות מסוימות – אז לגבי הצרכן לא יהיה הבדל אם המכשיר כולל צ’יפ של 5-7 נאנו או של 3 נאנו. זאת בגלל שאין הבדל עבורו "בביצועים" של המכשיר.
במצב כזה, התועלת השולית עבור הצרכן, אינה מצדיקה תוספת במחיר המכשיר אם בכלל.
נציין פה שהמכשירים החדשים של Huawei נמכרים בסין במחירים דומים למחירים של מוצרי חברת אפל. לכן, סביר שצרכנים מוצאים שהם אינם באיכות פחותה מזו של חברת אפל.
זה אינו הכול.
הרי נאסר על חברת Huawei להשתמש במערכת הפעלה של חברת גוגל – Android בטלפונים סלולרים מתוצרתה. בטלפונים שהיא מוכרת מותקנת מערכת הפעלה שהיא פתחה – Harmony. ואנשים קונים. החברה טוענת שמערכת הפעלה זו כבר מותקנת בכ-800 מיליון מכשירים מסוגים שונים, לא רק טלפונים, בסין.
כמו כן החברה מפתחת "חנות" שבה ניתן לרכוש/להוריד אפליקציות, כמו אלו של גוגל ואפל. כמו כן של מפתחים עצמאיים – שהחברה מעודדת הכשרה שלהם. עד כה זה מוגבל לשוק בסין.
מה זה אומר? שהתלות בסין בחומרה – צ’יפים ובתוכנה – מערכת הפעלה בחברות זרות הולכת וקטנה. למעשה מתקרב מועד שבו יהיו בה תחליפים נאותים למה שמוצע "במערב".
אז יקרו שני דברים. ראשית, אפשר יהיה לאסור למכור בסין "תוצרת זרה" של חומרה ותוכנה – טלפונים וציוד מחשוב אחר. זאת בייחוד אם פוליטיקאים בארה"ב יטילו סנקציות על סין/חברות סיניות. זה יאלץ חברות בסין – במכירות שלהן בסין – להשתמש רק "בתוצרת מקומית", שתהיה זמינה וגם באיכות מקבילה למה שמוצע "במערב". זה יקטין בממדים גדולים מאד את הביקושים ל"תוצרת זרה" בתחומים אלו – של חברות כמו אפל, מיקרוסופט, גוגל, אנבידיה, מיקרון, אינטל ועוד.
שנית, אפשר יהיה להציע בשווקים בתחום זה מחוץ לארה"ב והשוק המשותף ונלווים כמו יפן, מוצרים שמתחרים במוצרים של חברות "במערב", בייחוד של ארה"ב.
דוגמה אחרונה לאמור למעלה היא "ההצעה" של השלטון בסין שלא להשתמש בטלפונים של אפל במוסדות מסוימים. לגבי צרכנים "פרטיים", מגבלות על מה שהם יכולים לרכוש "בחנות" של אפל בסין – איסור שהוטל לאחרונה על התוכנה וואטסאפ של חברת פייסבוק.
בית הנבחרים בארה"ב כלל בחוק שאישר לאחרונה, דרישה שתימכר הפעילות בארה"ב של חברת טיקטוק – בתוך 9 חודשים – אחרת תאסר הפעילות שלה בארה"ב. היה כבר ניסיון כזה בעבר. השלטון בסין אסר על מכירה שכזו. עוד 9 חודשים זה אחרי הבחירות בארה"ב. המבין יבין. נניח שתאסר הפעילות של טיקטוק בארה"ב. אז תאסר מכירה של מוצרי אפל בסין – בשנה קודמת כ-70 ביליון דולרים.
נכון הוא שחברת אפל, באמצעות חברת פוקסקון מטייוואן, מעסיקה בסין עובדים רבים בהרכבת מוצרים שלה, שנמכרים גם/בעיקר מחוץ לסין. אולם ככול שחברת Huawei תגדיל מכירות שלה בסין, יוכלו עובדים בסין לעסוק בהרכבת מוצרים שלה במקום מוצרים של אפל. כמו כן לצרכנים בסין יהיה תחליף ראוי למוצרים של חברת אפל.
גם יגדל בסין מספר העובדים במפעלים לייצור צ’יפים ומפתחי אפליקציות לטלפונים סלולרים. זה יצריך כישורים מעבר למה שנדרש מעובדים שעוסקים רק בהרכבת מוצרים, כמו של חברת אפל. זה יתאים בייחוד לדור חדש של עובדים צעירים, שרבים מהם מסיימים לימודים בבתי ספר תיכון וגם באוניברסיטאות. זהו תהליך שהשלטון בסין מעודד אותו.
כך עושה גם חברת Huawei. לא רק שהיא מקימה/מסייעת בהקמת מפעלים לייצור צ’יפים, היא גם מקימה מרכז מחקר גדול לפיתוח ציוד לייצור צ’יפים.
כלומר "הכסף" בסין מופנה בייחוד לתחומים שהממשל (ואליטות) בארה"ב אינו רוצה שיפתחו אותם. במקום רק תעסוקה בשכר נמוך עבור חברות אמריקאיות, תעסוקה בשכר גבוה עבור חברות מקומיות בסין. במקום שחברות בסין, כולל חברות ענק, יקנו מוצרים ושרותים מחברות זרות, הם יקנו מוצרים ושרותים מחברות מקומיות בסין. זהו תהליך ממושך ואינו קל. אבל הוא כבר קורה. תשאלו את חברת אפל לגבי המכירות שלה בסין.
יש כמה מניות "טכנולוגיה" שהמעמד למעשה מונופוליסטי שלהן, עלול להיפגע ככול שתגדל היכולת הטכנולוגית של חברות בסין. באלו כלולות APPLE, GOOGLE, MICROSOFT, ASML, TSMC, NVIDIA . למעשה כבר כיום כמה מהן "מוגנות" על ידי פוליטיקאים בארה"ב ובשוק המשותף, על ידי איסורים לפעילות של חברות סיניות בשווקים "במערב", איסורים על מכירת ציוד ותוכנות לחברות בסין. כמו כן איסורים על קניית מוצרים של חברות סיניות "במערב".
בעוד שאפשר להתמיד באיסורים על פעילות "במערב", אי אפשר לעשות זאת "מחוץ למערב", כאשר מתברר שאין יתרונות טכנולוגיים לחברות "מוגנות" כאלו. כיוון שחלק גדול/רוב פוטנציאל גידול בביקושים נמצא "מחוץ למערב", כמו גם פוטנציאל גידול בהכנסה הראלית של צרכנים, משטר של "הגנות" “במערב" יפצל את השווקים בעולם ולמעשה ימנע מחברות "מוגנות" להמשיך להיות "חברות צמיחה".
בטוי "מוקדם" לכך יהיה בתמחור של מניות כאלו – יתברר "שנעלמת צמיחה" במחירי מניות כאלו.
זכרו את ההתלהבות שהייתה מהמניות של חברת טסלה. עד שחברות בסין התחילו להגדיל את הייצור של רכב חשמלי – באיכות כמו של חברת טסלה – ואז התחיל להעלם "הפלא" – דהיינו המונופול שלה בייצור רכב חשמלי.
כך נראה מחיר מניה של חברה שנעלם המונופול שלה וגם נעלמות ההשפעות של מעשי פוליטיקאים:
מניית טסלה: (מחיר כעת כ-170).
דוגמה אחרת היא של מניית אינטל, שהמנכ"ל שלה מנסה מזה זמן לחזור ולהציג אותה "כמניית צמיחה". זאת במידה רבה בסיוע כספי של פוליטיקאים. גם זו דוגמה למה שקורה כאשר "נעלם" מעמד של מונופול. ונשארים רק "הסיפורים" של המנכ"ל "שבקרוב תהיה צמיחה ורווחים". “הסיפורים" ברור שיימשכו. “צמיחה ורווחים"? אשרי המאמין.
מניית אינטל: (מחיר כעת כ-32).
פוליטיקאים ואינטרסנטים כלכליים בארה"ב שמעניקים עשרות ביליוני דולרים לחברות כדי שתקמנה בארה"ב מפעלים לייצור צ’יפים "מתקדמים", טוענים שהמטרה היא להחזיר לארה"ב מעמד "מוביל" בייצור צ’יפים, כמו שהיה לה עד שנת 1990.
האיוולת בטענה/מטרה זו היא, שהעולם כיום אינו מה שהיה בשנת 1990. למשל לא הפעילות הכלכלית בסין, שבה קיים הביקוש הגדול ביותר לצ’יפים. “מטרה" כאילו ארה"ב תספק שליש ויותר מהביקוש לצ’יפים – “מתקדמים" – כמו שהיה לפני כשלושים שנים, משקפת איוולת של פוליטיקאים. זאת בגלל שכיום הביקוש בארה"ב לצ’יפים אינו מהווה שליש ויותר מהביקוש בעולם וחלקו בביקוש העולמי ילך ויקטן ככול שתעלה ההכנסה הראלית של צרכנים מחוץ "למערב". לכן, גם אם יקימו מפעלים לייצור צ’יפים בארה"ב, אין זה אומר שיהיה מספיק ביקוש למוצרים שלהם. דהיינו יווצר "עודף כושר ייצור".
הדרך היחידה להשיג מטרה כזו היא, אם יתקיים מונופול של חברות "במערב” בכול “שרשרת הייצור” של צ’יפים. זה מצריך מונופול על תבונה אנושית וספק אם קיים כזה "במערב". לדוגמה ראו כיצד מתנהלות מערכות בחירות "במערב" – מהי התעמולה שמביאה לבחירת המנהיגים שם. כמו גם הצורה שבה עקרונות פעילות כלכלית "בשוק חופשי" “נרמסים" על ידי פוליטיקאים בשלטון. כמובן גם "איכות" הסטודנטים והמרצים במכללות "יוקרה" בארה"ב. כמה מהן החליטו לאחרונה לחזור ולהנהיג "מבחני קבלה" לסטודנטים, אחרי שאלו בוטלו בטענה שמבחנים כאלו מפלים לרעה את ואת…
בטוי לכך שאכן זו איוולת כלכלית, יהיה אם "לפתע" מחירי מניות של חברות שקבלו עשרות ביליוני דולרים מהממשל בארה"ב, יתחילו "לגמגם", אחרי "התלהבות" הראשונית של "מומחים". כאמור למעלה על אלו נמנות אינטל, סמסונג, מיקרון, tsmc ובעקיפין גם asml.
נעקוב.
ישראל – אין הפתעות.
מי שמופתע מהצורה שבה ממשלת ישראל וצה"ל מנהלים את המערכה ברצועת עזה, עם חיזבאללה בלבנון, כנראה שלא צפה בשתי כתבות ששודרו בטלביזיה – ערוץ 11 – כאן – בסדרה "זמן אמת" בהגשת מר אסף ליברמן.
הראשונה "דיוק טילים" – עונה 3 פרק 18.
השנייה "מלחמת הכתבמים" – עונה 6 פרק 3.
בפרקים אלו מדברים בכירים במערכת הביטחון – גם כאלו שכשלו בתפקידם ב-7 באוקטובר 2024 וגם כאלו שמאז 7 באוקטובר 2024 תוקפים ומחרפים את העומד בראש ממשלת ישראל.
מה שקרה בתקופה של כשלוש שנים בין מועד שידור שני פרקים אלו, היא התקדמות טכנולוגית בפיתוח של כתבמים (כלי טיס בלתי מאויש), שמאפשרת להם לנוע למרחק של מאות/אלפי ק"מ למטרות צילום וגם למטרות התקפה (הפצצה) של יעדים עמוק בתוך "שטח אויב". ממש כמו טילים "מדויקים".
נכון הוא שמטען חומר נפץ על כתבם קטן מאד ביחס למטען "מקובל" על טיל "מדויק"
(400-500 ק"ג), אולם די בו כדי להרוג/לפצוע וגם לשבש פעילות צבאית וכלכלית.
יתירה מכך, עלותו נמוכה לאין שיעור מהעלות של טיל "מדויק". כמו כן אמצעי היירוט היקרים של טילים בליסטים אינם יעילים לירוט כתבמים. בוודאי כאשר ניתן לשגר עשרות מהם ביחד למטרה מסוימת. אפשר לראות בהם כמו פגזי ארטיליריה לטווח ארוך (או קצר). לא כול פגז "פוגע".
לזמינות שלהם יש השפעה על השימוש בכלי נשק שעלותם מיליונים רבים. למשל כלי נשק משורינים. זה מסביר את הצורה שבה מנסים להגן עליהם. למשל בתמונה למטה, טנק שמיוצר ברוסיה, מצויד מראש בזמן הייצור שלו, במערכת הגנה נגד תקיפה של כתבם.
סביר שפגיעה של כתבם לא תשמיד כלי רכב משורין (לא מוגן). מספיק שהיא תשבית את הפעילות שלו ותגרום לנטישתו על ידי הצוות שלו. סיכון כזה יכול למנוע תנועה של כלי רכב משורינים עוד כאשר הם גם במרחק רב מקווי אויב – יותר מ-10 ק"מ שהוא טווח "מקובל" לפגיעה על ידי טילים נגד טנקים. לכן, הצורך בהתקנת אמצעי הגנה כאלו.
כך גם הצורך להתקין אמצעי הגנה על מתקנים "רגישים" וגם להקצות אמצעי ירוט להגנת מתקנים כאלו. העלות של אלו הרבה יותר גדולה מהעלות של כתבמים "מתאבדים".
גם הפעלת מטוסי קרב כדי ליירט "נחיל" של כתבמים כאלו, היא בלתי יעילה לאורך זמן. להפעיל מטוס שעלותו עשרות מיליוני דולרים כדי לירט כתבם שעלותו עד עשרות אלפי דולרים, אינה סבירה לאורך זמן.
הצבא הרוסי ניצב בפני קושי כזה בלחימה באוקראינה. הוא מדווח כי מדי יום הוא מפיל 200-300 כתבמים. סביר שרובם מיועדים לפעול בטווחים קצרים של קילומטרים ספורים. אולם אלו מהווים מטרד בפעילותו ליד שטחי אויב.
הפיתרון הצבאי – מדיני לאורך זמן? לכבוש את השטחים שמהם משוגרים כתבמים כאלו.
אחרת, אם הם זמינים בכמויות גדולות, זה יצור "כאב ראש" לאורך תקופה ארוכה.
נציין פה, כי הצבא הרוסי גם מפעיל כתבמים זעירים שנושאים כמה עשרות גרמים של חומר נפץ. זאת כדי לפגוע אפילו ב-2-3 חיילים שנמצאים בתעלות שהן חלק ממערך הגנה.
מדוע חיזבאללה אינו מפעיל כמות גדולה של כתבמים נגד מטרות במרחק רב מהגבול עם לבנון?
אולי אין להם. אולי כיוון שאינם זקוקים לזה, כדי לקיים מצב של "עוטף לבנון" במרחק של עד 10 ק"מ מהגבול עם לבנון. נדע יותר בעתיד. היכולת הטכנולוגית קיימת.
מה לגבי "טילים מדויקים"? האם השלטון בישראל מוכן להסתכן בנזקים כלכליים עצומים כדי שאפשר יהיה לגדל תרנגולות במרגליות וכדי ששדרית בערוץ טלביזיה ובנותיה יוכלו לחזור ולגור בביתן סמוך לגבול עם לבנון?
אין הפתעות. הכול היה ידוע מראש. גם כיצד ינהגו "המנהיגים".
“תעלומה" – שערי חליפין ין יפני – וואן דרום קוריאה.
הבנק המרכזי של יפן מתעקש שלא להעלות את שער הריבית היומי – אפסי ועד לאחרונה גם "וויסת" את התשואה שבה נסחרות אג"ח ממשלת יפן לפדיון אחרי 10 שנים – כעת
כ-0.8% לשנה.
לעומת זאת, כמוצג בשני הגרפים הבאים למטה, הבנק המרכזי של דרום קוריאה "אפשר" עלייה גדולה בשער הריבית היומי של הוואן של דרום קוריאה – במקביל להעלאות הריבית שנעשו על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב.
דרום קוריאה – שער ריבית יומי:
דרום קוריאה – תשואת אג"ח לפדיון אחרי 10 שנים.
אם כך מדוע שערי החליפין של הין היפני והוואן של דרום קוריאה "צמודים"?
וואן – בירוק ציר שמאלי. ין יפני – בכחול ציר ימני.
הם לא בדיוק "צמודים", כמו שאפשר לראות בגרף הבא למטה:
שער חליפין ין יפני לוואן דרום קוריאה – כמה ין עבור וואן אחד
כלומר, בשנים עשר החודשים האחרונים היה פיחות של כ-13 אחוזים בין היפני לעומת הוואן של דרום קוריאה. נראה שזו מגמה עולה, ככול שנמשך הפיחות של הין היפני לעומת הדולר.
בגלל יחסי הסחר בין שתי מדינות אלו, תופעה זו אינה רצויה עבור השלטון בדרום קוריאה. בייחוד ככול שימשך הפיחות של הין היפני לעומת הדולר. כעת יותר מ-155 ינים לדולר, למרות "איומים" של משרד האוצר ביפן שהם "יתערבו".
זה מסביר מדוע לפני ימים ספורים בכירים בתחום המוניטרי ביפן, בדרום קוריאה ושרת האוצר של ארה"ב, אמרו שהם יהיו "בקשר" לגבי תנודות "לא רצויות" בשערי חליפין. כלומר, “התערבויות" בשערי חליפין, מה שבאופן פומבי ארה"ב מתנגדת להן.
אמרנו כבר שהמשך פיחות של הין היפני יהיה סימן להמשך עליות בתשואות שבהן נסחרות אג"ח של ממשלת ארה"ב. כמו כן שבגלל סטגנציה כלכלית, הבנק המרכזי של יפן לא יעלה את שער הריבית ויעדיף פיחות של הין היפני ועלייה בשעור האינפלציה ביפן. גם בגלל חשש להפסדי הון גדולים למחזיקים באג"ח ממשלת יפן ועלייה בסכום תשלומי ריבית של ממשלת יפן על החוב שלה.
לכן, נדרש "תאום" בין יפן ודרום קוריאה לגבי שערי החליפין של המטבעות שלהם.
(ארה"ב יכולה למכור דולרים – “מודפסים" – כדי למנוע פיחות של מטבעות אלו. אולם זה יגרום לעלייה בתשואה שבה נסחרות אג"ח שלה – ככול שממשיך לגדול הגרעון בתקציב הממשלה שלה – וחוזר חלילה.)
מי מראה לנו כי זהו התרחיש שצפוי בעתיד הקרוב?
מדד המניות ביפן כמוצג בגרף למטה:
המדד "אמור" להמשיך לעלות ככול שנמשך הפיחות של הין היפני. אם הוא "מסרב" לעשות זאת ומתחיל לרדת, זה אומר שלא יהיה מנוס מלהעלות את הריבית – גם בארה"ב – מה שיגרום לירידה בפעילות כלכלית וברווחי חברות. מתי? בעתיד. אבל הרי מדדי מניות "צופים" את העתיד ואם הוא "מסרב" לנהוג לפי "המודל", זה יהיה סימן שהעתיד לא יהיה לפי התחזיות של "מומחים" – בייחוד אלו שעובדים עבור השלטונות.
מחיר מניית טיוטה (בינים יפנים)
מחיר המניה בינים הפסיק לעלות למרות שנמשך פיחות של הין היפני לעומת הדולר – וחלק גדול ממכירות החברה הוא בארה"ב!
מחיר מניית טיוטה בדולרים.
ההשפעה החיובית מההאטה/סיום גידול במכירות רכב חשמלי "במערב" וירידה בעלות שכר עבודה (בדולרים) ביפן, תקוזז בהשפעה שלילית מסטגנציה כלכלית "במערב".
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
מחיר זהב – 2337 (2343) דולרים לאונקיה.
מדד דאו גונס תעשייתי – 38239 (37983)
מדד נאסדק – 15925 ( 16175)
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 4.66% ( 4.53%.)
שער ריבית יומי ארה"ב 5.25%
מחיר נפט קל ארה"ב – 84 ( 85) דולר לחבית. ברנט באירופה – 89 (90) דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 2.25% ( 1.99%.)
בסוגריים – הנתונים ביום 14 באפריל 2024.
מחיר זהב יציב. מדד דאו ג’ונס עלייה קלה. מדד נאסדק ירידה קלה. מחירי נפט יציב. מחירי אג"ח ירידה (עלייה בתשואה).
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
מחיר זהב בשבועיים אחרונים נע בתחום 2300-2390 דולרים.
שער חליפין ין דולר – 158 – “נמלט" מאימת "התערבויות" על ידי ממשלת יפן ברמה של 151 וממשיך בקצב מואץ את הפיחות של הין היפני, כפי שנצפה מראש על ידי מדד ניקאי ביפן, כאמור בחבורת קודמת. התייחסנו עוד בעניין זה למעלה בחוברת זו.
ראשית, מגיעים שבחים לאלו שצפו – נכון עד כה – את הירידות במחירי אג"ח – עלייה בתשואות. כמה פעמים ציינו כי העובדה שמחיריהן של קרנות סחירות כמו qld, hyg שמחזיקות באג"ח פרטיות “משובחות” “ומסוכנות”, נשארו הרבה מתחת למחירי השיא שלהן בשנים האחרונות, ככול הנראה מורה על כך שהתנודה הבאה במחירי אג"ח ממשלת ארה"ב, תהיה כלפי מטה ולא כלפי מעלה כפי שצפו "מומחים".
מחיר קרן סחירה qld אג"ח פרטיות "משובחות".
מקור:barchart.com
אפשר לראות בגרף למעלה, שמחירה "שבר" כלפי מטה. ככול הנראה זה מראה שזו תקוות שווא, שהתשואות שבהן נסחרות אג"ח תחזורנה להיות כמו שהיו בתקופה 2013-2020.
עדיין ההנחה הרווחת בשוק ההון – אצל "מומחים" – היא שהבנק המרכזי ב-6-8 החודשים הבאים יוריד את שער הריבית היומי לפחות שלוש פעמים. נניח בשעור מצטבר של 0.75, דהיינו לרמה של כ-4.5%. בתחילת 2024 אפילו צפו 6 הורדות ריבית החל ממרץ 2024.
תחזיות/ניחושים אלו היו הבסיס לעליות במחירי אג"ח ובמדדי מניות – ירידה בתשואות בהן נסחרות אג"ח. והנה "הפתעה". ראו בגרף למטה את התשואה של אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון 3 שנים. תשואה זו אמורה לשקף את שער הריבית היומי שנקבע על ידי הבנק המרכזי.
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון 3 שנים.
מקור tradingeconomics.com
"הפתעה". נעלמה כמעט כול העלייה במחיר האג"ח – ירידה בתשואה – מתחילת 2024. ירידה בתשואה שבה הן נסחרות, שהייתה מבוססת על "התחזיות" למה שיעשה הבנק המרכזי של ארה"ב. התשואה כעת 4.85% לשנה. איך זה "מסתדר" עם "תחזית" שבתוך 6-8 חודשים שער הריבית היומי שנקבע על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב יהיה כ-4.5%?! וצפי שהוא ימשיך להוריד את הריבית, שהרי תימשך "התמתנות בשיעור האינפלציה"?!
זה מסתדר עם תחזית "מחלקת המחקר" שלנו, שדווקא אחרי שהבנק המרכזי בארה"ב יתחיל להוריד את שער הריבית היומי, ירדו מחירי אג"ח לטווח בינוני/ארוך – תעלנה התשואות שבה הן נסחרות. מדוע? כי זה יבסס את החלק של "פלציה" בתהליך של סטגפלציה. תחזית שתקבל חיזוק מהמשך עלייה במחיר זהב.
בהתאם לכך אין להתפלא על מה שרואים בגרף הבא למטה:
שעור תשואה אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון 3 שנים – בירוק ציר ימני.
מדד ספ500 – בכחול ציר שמאלי.
שימו לב כי כאשר תשואת אג"ח אלו הייתה ברמה דומה בסתיו 2023, מדד ספ500 היה
כ-3600. כעת הוא כ-5100. במידה רבה בגלל עליות במחירי מניות "טכנולוגיה". כאמור מקודם, עדיין "התקווה" היא שהעלייה בתשואות שבה נסחרות אג"ח היא "זמנית". אולם בינתיים נראה שהיא בלמה את העליות במדד מניות.
אולם לא כול מניות "טכנולוגיה" תרמו לעלייה במדד ספ500. זה קרה בעיקר בגלל עליות בשעורים גדולים מאד במספר קטן של מניות. זאת גם כאשר "המלך" הפסיק לככב בעליות שערי מניות, כפי שאפשר לראות בגרף למטה:
שנוי באחוזים 24 חודשים אחרונים.
מניית apple בשחור ציר ימני. מדד ספ500 בכחול ציר שמאלי.
שימו לב ששעור העלייה במחירה של מניית אפל במשך 24 חודשים אחרונים הוא נמוך משעור הריבית שאפשר לקבל כעת בהשקעה למשך שנתיים באג"ח ממשלת ארה"ב. כמובן שהשאלה היא מה יהיה בשנתיים הבאות. התנהלות כזו במחירה של מניית אפל, מגדילה את "העומס" שמוטל על מניות "טכנולוגיה" אחרות, כדי שתוכלנה למשוך כלפי מעלה את מדד ספ500. ייתכן "שעומס" זה כבר כבד מדי עבורן. גם מחיריהן מתחילים להראות סימני חולשה.
מה אומר מחיר המתכת נחושת לאלו שצופים שהבנק המרכזי של ארה"ב יוריד את הריבית היומית?
מחיר נחושת 3 שנים אחרונות.
הוא "אומר" שאכן הבנק המרכזי של ארה"ב יכול להוריד את שער הריבית היומי שהוא קובע, אבל אינו יכול להוריד את שיעור האינפלציה. בייחוד כול עוד הממשל בארה"ב ממשיך להגדיל את ההוצאות שלו – כעת "סיוע" בסכום של כ-90 ביליון דולרים לידידותיה של ארה"ב שנלחמות בציר הרשע – "סיוע" שהמימון שלו יבוא "מהדפסת דולרים".
גם לא כאשר הפוליטיקאים "במערב" מטילים סנקציות על רוסיה, שגורמות לעליות מחירים של חומרי גלם. כך עשו כאשר הודיעו שבורסות בארה"ב ובבריטניה לא תקבלנה נחושת, אלומיניום וניקל מתוצרת רוסית, כאספקה למימוש קניות של מתכות אלו בחוזים שנסחרים בבורסות אלו. התגובה המידית הייתה עליות במחירי מתכות אלו.
סביר שמחירה של מתכת נחושת גם מבטא את התרומה של הגרעון הגדול בתקציבה של ממשלת ארה"ב, כולל עלייה בהוצאות "ביטחון", לחלק של "סטג" בתהליך של סטגפלציה. כלומר, זה מונע ירידה בכלל הפעילות הכלכלית, מלבד בסקטורים שחשופים במידה רבה לעלות מימון, כמו נדלן מסחרי.
אם יטילו סנקציות על בנקים בסין – איך ישלמו עבור יבוא שנתי בסכום 500-800 ביליון דולרים לארה"ב ולשוק המשותף? איך חברת אפל תקבל תמורה – 70 ביליון דולרים בשנה עבור מכירות בסין? הם "מבלפים"? תזכרו שביסוד המאבק "להחלשת רוסיה" – למעשה החלפת השלטון הנוכחי בה – הייתה הנחה שסין "לא תשתף פעולה (כלכלית) עם רוסיה". למה? כי כול מה שהסינים רוצים זה "להרוויח כסף". אם הנחה זו מתבדה, כמו ההנחה שהצבא הרוסי הוא "כלומניק" – אנא באים מנהיגי "המערב" “והמומחים שלהם לרוסיה"?
הם יכולים גם להניח כי אם יטילו סנקציות על בנקים בסין, שלטונות סין מיד ייבהלו ואז אפשר יהיה לבטל סנקציות אלו לפני שתתחיל קריסה כלכלית/פיננסית "במערב". למה לא? הרי יש להם "מומחים לסין" כמו שיש להם "מומחים לרוסיה". אז הכול ייתכן. בייחוד כדי שלא יתברר לפני הבחירות בחודש נובמבר 2024, שמתמוטט השלטון הנוכחי באוקראינה.
מלבד עצם תהליך כלכלי/פיננסי שמשפיע על המחירים שצפויים בשוקי הון, הולך וגדל הסיכון לפעילות כלכלית/פיננסית, מהחלטות של פוליטיקאים "במערב", בהובלת ארה"ב, ככול שיתברר שמתבדות התחזיות/הנחות שלהם לגבי המלחמה של רוסיה באוקראינה.
האיומים בסנקציות על סין, הם בטוי לכך. האם הם "מבלפים"? האם סין "תתקפל" כדעת "מומחים לסין" “במערב"? נדע בקרוב.
סיכון עיקרי הוא לגבי הפנטזיה/תקווה של מנהיגי "המערב" שהם יכולים להגביל את המלחמה שהם מנהלים ברוסיה, באמצעות תושבי אוקראינה, לשטחה של אוקראינה. זאת בייחוד אם/אחרי שצבא רוסי ינוע מערבה מנהר הדנייפר ובייחוד אחרי שהעיר חרקוב תיכבש בידי צבא רוסי וגרוע מכך מבחינת "המערב", אחרי שהעיר אודסה תיכבש בידי צבא רוסי. זאת בייחוד אם מנהיגי "המערב", כלומר ארה"ב, לא יהיו מוכנים לדון עם השלטון ברוסיה על הסדרי ביטחון חדשים באירופה, כמו שרוסיה בקשה/דרשה במסמך שהגישה להם בחודש דצמבר 2021 – כחודשיים לפי תחילת המלחמה באוקראינה.
הסיכון לגבי "המערב" בכיבושה של העיר אודסה, אינו בגלל שכך תימנע מאוקראינה "גישה לים". זה לא יהיה חשוב אחרי שממילא כול אוקראינה תיכבש על ידי צבאה של רוסיה. כלומר, לשלטון באוקראינה, כפי שתוגדר בעתיד, תהיה גישה לים בחסות רוסיה.
הסיכון הוא שכך צבא רוסי ימצא על הגבול עם מולדובה ועל הגבול עם רומניה. החלפת המשטרים הנוכחיים במולדובה וברומניה – “משתפי פעולה" עם ארה"ב – היא אינטרס בטחוני של רוסיה. אחרי כיבושה של כול אוקראינה, אם יש מקום שבו השלטון ברוסיה, יעדיף לבדוק את "הבלוף" – אם הוא כזה – של "ערבות הדדית במדינות ברית נאטו", הוא ברומניה! ייתכן שזה מסביר את ההצעה של נשיא צרפת להציב חיילים להגנת העיר אודסה. “החלפת" השלטונות ברומניה (ובבולגריה), תשלול נוכחות של צבא "מערב" בים השחור וגם תאפשר "גישה" לסרביה וממנה למדינות אחרות, שנוצרו אחרי פירוקה של יוגוסלביה. למעשה אלו "הסדרי ביטחון" חדשים כדרישת רוסיה. (סין תומכת בדרישה זו!).
המשמעות המעשית היא, “לגלגל" בחזרה את ברית נאטו למצבה (במדינות) כפי שהיה ערב פירוקה של ברית המועצות. זה יכול לקרות "בהסדרים". זה יכול לקרות במלחמה.
זה התחיל באוקראינה. כיצד זה ימשך ומתי? זהו סיכון שהולך וגדל לגבי פעילות בשוקי הון. בגלל מעשי פוליטיקאים.
הסיכון הזה אינו רלבנטי לגבי אלו שלפי מערכת האמונות שלהם, כול מה שחשוב למנהיגי רוסיה וסין הוא "להרוויח כסף". בעיקר עבור עצמם. לפיהם תמיד אפשר יהיה להסתדר איתם. או שיהיו כאלו במדינות אלו, "שיחליפו" את המנהיגים ברוסיה ובסין שאי אפשר להסתדר איתם ("תמורת כסף”).
—————————————————–
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
חג שמח.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.