עורך: ד"ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 17 במרץ 2024.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
זהב – הציבור "במערב" עדיין אינו קונה זהב.
מדדי מניות – שער ריבית – מחיר זהב.
זהב – הציבור "במערב" עדיין אינו קונה זהב.
“הציבור" – הכוונה היא לרוב הגדול של הציבור שמקבל את התובנות שלו מכלי תקשורת המוניים ו"מומחי השקעות מוסדיים".
אפשר לראות זאת בגרף שבו נתונים על מחיר זהב והחזקות במטילי זהב בקרן GLD .
מקור:https://www.goldsilvervault.com
בחלק עליון של הגרף:
מחיר זהב – בצהוב ציר שמאלי , החזקות של קרן GLD במטילי זהב (טונות) – בשחור ציר ימני.
בחלק תחתון של הגרף:
כמות בטונות זהב שמוחזקת בקרן מחולקת במחיר זהב.
הנתונים בגרף עד ליום 7-3-24: מחיר זהב 2153 דולרים לאונקיה. החזקות הקרן 816 טונות.
חלק תחתון של הגרף: אפשר לראות שקטנה כמות הזהב שמוחזקת בקרן ביחס למחיר זהב, מאז אמצע שנת 2022 כאשר הבנק המרכזי של ארה"ב התחיל להעלות את שער הריבית היומי (דולר). תחילה הירידה משנת 2022 הייתה ביחד עם ירידה/יציבות במחיר זהב. הירידה ביחס וגם בכמות המוחזקת בקרן נמשכה גם אחרי שמחיר הזהב עלה לשיא חדש מעל 2000 דולרים לאונקיה. (ראו בחלק העליון בגרף).
הערה: הירידה ביחס כמות בטונות מחולקת במחיר זהב לאורך תקופה ארוכה משנת 2010 יכולה להיות מוסברת "בהעלמות" טרמפיסטים – משקיעים לטווח קצר בתעודות הקרן שהתאכזבו מהפסקת העלייה במחיר זהב. כמו כן גם מגידול בהעדפות להשקיע בקרנות דומות מתחרות, שבהן יש דמי ניהול נמוכים יותר מקרן זו.
בחלק העליון של הגרף אפשר לראות את "המתאם" בין עלייה/ירידה במחיר הזהב לעלייה/ירידה בכמות הזהב שמוחזקת בקרן. כך עד לחודשים האחרונים.
זו תופעה "הגיונית". ציבור נמשך להשקעה שערכה עולה ונמנע מהשקעה שערכה יורד.
יש לציין ששני "השיאים" במחיר זהב בשנים 2011-2012 ובשנת 2020 היו אחרי ירידות גדולות בפעילות כלכלית ובמדדי מניות! הראשון במשבר הפיננסי/כלכלי בשנת 2008-2009 והשני בתחילת קוביד19 בשנת 2020. נכון הוא שבשתי תקופות אלו הבנק המרכזי בארה"ב הגדיל מאד החזקות באג"ח (“הדפסת דולרים"). אולם תחילה היו ירידות גדולות במדדי מניות.
כעת מחיר זהב עלה לשיא חדש, כאשר גם מדדי מניות עולים לשיאים חדשים. לכן, “ציבור" עדין אינו נמנע מהגדלת/החזקת השקעות במניות ולעומת זאת עדין אינו נוטה להגדיל השקעות בזהב.
לכן, עד כה, למרות עלייה במחיר זהב, קרן זו לא נהנתה מגידול בביקוש לתעודות הקרן. להפך. נמשכו פדיונות בקרן וזה גרם/גורם לירידה בכמות – בטונות – זהב שמוחזקת בקרן.
נציין פה כי מר קולמן במאמר שמופיע באתר שקישור אליו נמצא למעלה, מעלה השערה, שגופים פיננסיים שאחרי תחילת קוביד19, הגדילו מאד "יצירה" של מכשירים פיננסיים, שהערך שלהם קשור לעלייה אפשרית במחיר זהב, השתמשו בהחזקה של תעודות בקרן זו, כדי "להתכסות" כנגד התחייבות אפשרית שלהם, במקרה של עלייה במחיר זהב. ככול שפג התוקף של מכשירים פיננסיים כאלו ואין להם צורך "להתכסות" כנגד התחייבויות שלהם, הם מוכרים תעודות שהחזיקו בקרן. זאת גם כדי לממן הפסד שלהם ממכשירים פיננסיים כאלו (בגלל עלייה במחיר זהב) על ידי מימוש רווחים מהחזקת יחידות בקרן זו.
בכול מקרה זה משקף ירידה בנכונות של "ציבור" – בין משקיעים קטנים ובין משקיעים גדולים מסוימים – להחזיק בהשקעה שחשופה לעלייה במחיר זהב.
זה "הגיוני" כאשר נמשכות עליות במדדי מניות. גם כאשר לצורך ספקולציות לטווח קצר, יש כעת אפשרות להשקיע בביטקוין באמצעות קרן נסחרת בבורסה.
ייתכן שסימן נוסף לכך "שציבור" עדיין אינו נוטה להגדיל החזקות בזהב אפשר לראות גם בגרף הבא למטה.
מקור: barcharts.com
מחיר קרן GLD באדום ציר שמאלי. מחיר קרן GDX בשחור ציר ימני.
הקרן הראשונה מחזיקה בזהב ומחירה נוטה לשקף את מחיר הזהב. הקרן השנייה מחזיקה במניות של חברות שעוסקות בכריית זהב.
אפשר לראות בגרף למעלה שבעוד מחיר הזהב, כפי שמשתקף במחיר קרן שמחזיקה במטילי זהב, עלה לשיא חדש, לא קרה כך, עד כה, במחירה של קרן שמחזיקה במניות של חברות שעוסקות בכריית זהב.
כתבנו בעבר על השוני בין החזקה בזהב להחזקה במניות של חברות שעוסקות בכריית זהב.
סביר כי לפי מה שמוצג בגרף למעלה, “ציבור" אינו משוכנע שתהיה עדיפות לעיסוק בכריית זהב על עיסוקים אחרים, כפי שזה משתקף בהתנהגות הנוכחית/המשך עליות של מדדי מניות.
עוד סימן לכך "שציבור" עדיין אינו נוטה להגדיל החזקות בזהב, הוא ממחירי מתכות יקרות אחרות מלבד זהב – כסף, פלטינה ופלדיום. מחירי אלו נוטים "להגרר" אחרי מחירי זהב, כאשר "ציבור" מגדיל השקעות בזהב – זאת "כתחליף" להשקעות בזהב. מחירי פלטינה ופלדיום משקפים ביקושים בפעילות כלכלית שוטפת – בעיקר בתעשיית הרכב. בסטגפלציה שמתבטאת גם ביציבות/ירידה בביקושים בענף זה, נדרשת עלייה בביקושים של "ציבור" כדי לפצות על ירידה בביקושים תעשייתיים. עד כה זה אינו מורגש במחירי מתכות אלו.
כתבנו בחוברת קודמת, כי "ניחוש" שלנו הוא, "שציבור" לא יתחיל להגדיל השקעות בזהב לפני שמחירו יעלה מעל 2150 דולרים לאונקיה, לפחות במשך שלושה חודשים רצופים. כאמור זהו ניחוש בלבד. כדי שתתבסס התנהלות כזו, סביר שתידרש מגמה ממושכת של עליות במחיר זהב מעל רמה זו במקביל "להיתקעות/תנודות" של מדדי מניות. סימן שזה מתחיל לקרות, תהיה עלייה ממושכת בכמות זהב, שמוחזקת בקרנות כמו GLD. זה עדין לא קרה.
אם כך מי גורם לעלייה במחיר זהב?
סביר שאלו בעיקר משקיעים שמגדילים החזקות "פיסיות" בזהב, דהיינו שלא באמצעות מכשירים פיננסיים – כולל קרנות נאמנות. ייתכן שלאלו גם מצטרפים גופים פיננסיים – גם באמצעות מכשירים פיננסיים – כחלק ממדיניות של ניהול סיכונים, ככול שנמשכות עליות במדדי מניות.
ככלל, כמו שעולים מחירי נכסי השקעה לטווח ארוך – נדלן ומניות – כתוצאה "מהדפסת דולרים" ולא כתוצאה מעלייה ברווחים ראליים, סביר שהשפעה דומה יש גם על מחירי זהב.כלומר, לא בגלל שנוי בהעדפות השקעה של "ציבור", אלא כחלק מהרכב "תיק השקעות". עדין לא הגענו לשלב שבו יש שנוי בהעדפות השקעה של "ציבור".
כאמור בקטע הבא – כעת מחכים…
כעת מחכים…
בזמן מלחמת העולם השנייה, הצבא הבריטי הפעיל במדבר המערבי – בשטחי מצרים ולוב (כפי שידועים כיום) – יחידת "קומנדו" בפיקודו של סטרלינג (המקור ליחידה שידועה כיום כ-SAS ), שעסקה בפשיטות במרחק רב מעבר לקוי החזית – תקיפה של שדות תעופה, מאגרים של תחמושת, דלק, מזון ושיבוש תחבורה לאורך ציר החוף. אלו נעו מעבר לקוי החזית דרך המדבריות, במרחק רב מקו החוף.
לעיתים, כאשר הכוח הפושט היה "גדול יחסית", נעה לפניו יחידת חלוץ קטנה למקום מפגש מוסכם – לעיתים במרחק של אלפי ק"מ מקו החזית. באחד ממקרים אלו כאשר "יחידת החלוץ" הגיעה למקום המפגש, נשאל מפקדה: “מה עושים כעת?”. על כך הוא ענה: “כעת מחכים".
זהו. מחכים שהכוח הגדול יחבור אליהם. הרבה דברים יכולים לקרות עד שזה יקרה. “יחידת החלוץ" עלולה להתגלות על ידי סיור קרקעי/אווירי של הגרמנים ו/או על ידי נוודים ערבים שידווחו זאת לגרמנים. הכוח הגדול עלול להתגלות על יד הגרמנים ו/או לטעות בניווט במרחבי המדבר (שלא באשמת וויז או גוגל).
צריך לחכות. זה מה שנותר לעשות. “התהליך" יצא לדרך…
באוקראינה.
למה מחכים ומי מחכה?
ליום שאחרי. אחרי מה? אחרי שצבא רוסי יסיים להשתלט על שטחים שכעת לפי החוקה הרוסית נחשבים לחלק מרוסיה ועדין נמצאים בשליטת צבאה של אוקראינה. זאת במחוזות דונסק, זפוריז’ה וחירסון.
מי מחכה? בעיקר השלטון בסין. לא התבלבלנו.
כעת המדיניות של סין מונהגת על ידי דיפלומטים בראשות שר החוץ שלה, שהוא חבר בכיר מאד בהנהגה של סין. אלו מקווים שארה"ב והשוק המשותף ינהגו "בתבונה" ויסכימו להגיע להסכם עם רוסיה, בהתחשב עם "המציאות בשטח". דהיינו במה שנמצא כבר בשליטת רוסיה.
אחרת… רוסיה תאלץ ליצור "אזור חיץ" שימנע משלטון באוקראינה להפציץ אזורים שהם חלק מרוסיה (לגרסת הרוסים). המשמעות המעשית של זה היא, השתלטות על כול חלקי אוקראינה. רק כך אפשר יהיה למנוע הפצצות בשטחה של רוסיה באמצעות טילים לטווח ארוך וכטב"מים. רק כך אפשר יהיה למנוע את קיומו של צבא באוקראינה שתמיד עלול לתקוף את רוסיה.
כלומר, בסין מקווים שביום שאחרי… יהיה הסכם להפסקת הלחימה באוקראינה.
אחרת בסבירות גבוהה מאד, מנהיגי "המערב" יגיבו על העברת הלחימה למרכז/מערב אוקראינה על ידי הטלת סנקציות משניות על כול מי שסוחר עם רוסיה ו/או על ידי פעולה שתתפרש כמלחמה עם רוסיה – החרמת נכסי הבנק המרכזי של רוסיה – שיגור חיילים לאוקראינה – שימוש במטוסים משדות תעופה במדינות שגובלות באוקראינה.
במצב כזה, השלטונות בסין יצטרכו לקבל החלטה איסטרטגית – לנתק קשרי מסחר עם רוסיה או לספוג מכה כלכלית/פיננסית, לפחות בטווח הקצר. (זה יקרה גם "במערב", אולם זו אינה "הדאגה" של מנהיגי סין).
סימנים ראשונים שמתקרב ארוע כזה, הם דיווחים על כך שחברות בהודו מקטינות את היבוא של נפט מרוסיה. זאת מחשש לסנקציות משניות מצד "המערב".
ההבדל בין הודו וסין הוא, שבהודו הסחר עם רוסיה, בייחוד הגידול שהיה ביבוא נפט מרוסיה, מבוסס על שיקולים עסקיים של חברות פרטיות. הזדמנות להרוויח. אין בזה שיקול איסטרטגי של שלטון לקיים קשרי מסחר עם רוסיה.
לעומת זאת בסין יש אינטרס אסטרטגי לטווח ארוך לקיים קשרי מסחר (ואחרים) עם רוסיה. במצב של סנקציות משניות, השלטון בסין יצטרך לקבל החלטה האם…
ברור שהם מעדיפים שלא יקלעו למצב כזה. אז מחכים…
הערה: כתבנו על כך שסימן מקדים לתחילת מתקפה רוסית, שמטרתה להשתלט על כול חלקי אוקראינה, תהיה הפצצה של תחנות כוח באוקראינה. זאת במטרה למנוע אספקת חשמל לתושבים. לא לזמן קצר, לזמן ארוך. מצב כזה ביחד עם ידיעה שצבא רוסי מתקדם למקום ישוב שלהם, יגרום לתנועה של מיליונים בתוך/מחוץ לאוקראינה. זאת כאשר יגיעו לתובנה, שלא יהיה ניתן לנהל אורח חיים מודרני במקום הישוב שלהם.
המטרה של השלטון הרוסי תהיה להפוך את אוקראינה "לקזחסטן" – מדינה עם שטח גדול מאד ואוכלוסיה קטנה. לא יותר מ-15-20 מיליון אנשים. מי ינוס? אלו שאינם רוצים לחיות "ברוסיה". מטרת מתקפה כזו על תחנות כוח תהיה להרוס את הגנרטורים שמשמשים לייצור חשמל. אלו נמצאים במבנים מוגנים יחסית. פצצות כמתואר בהמשך חוברת זו, יכולות לשמש למטרה כזו. סביר שהרס כזה של תחנות כוח, יעשה בהדרגה, לפי לו"ז להתקדמות צבא רוסי מעבר למחוזות שכעת כלולים בשטחה של רוסיה (לגרסת הרוסים).
ייתכן שכבר התחילה פעולה כזו, בהפצצת תחנות כוח בחרקיב, בדניפרו ובאודסה. אלו אזורים שסביר שבהם תתחיל תנועה של צבא רוסי אל מחוץ לשטחה של רוסיה (כמוגדר כעת). זה עלול להיות סימן להתקרבות המועד להטלת סנקציות משניות וההשפעה מכך על שוקי סחורות ושוקי הון. כאמור בקטע הבא.
שוק הנפט.
גם שם מחכים. אם הודו תפסיק לייבא נפט מרוסיה, היא תאלץ להגדיל יבוא נפט ממדינות המפרץ – ערב הסעודית, איחוד האמירויות, עיראק. זה יצור רקע נוח לעלייה במחיר הנפט. תלוי בהחלטה פוליטית, בעיקר בערב הסעודית. עד כה, זו משתפת פעולה עם רוסיה בהגבלת כמות היצוא של נפט.
רוסיה יכולה לכאורה להגדיל יצוא נפט לסין במקום להודו. אולם סביר שבסין לא ירצו להקטין במידה משמעותית יבוא נפט ממדינות המפרץ הערביות. זאת כדי לשמור על "קשרים".
לכן, במצב כזה, עלול לקטון יצוא נפט מרוסיה – עד 1.5 מיליון חביות ביום. לכאורה פגיעה קשה בהכנסות של רוסיה. אולם כפי שדווח, ההכנסות של רוסיה ממכירת נפט להודו הן במטבע הודי, שלרוסיה אין שימוש בו. למעשה היא נותנת להודו אשראי לקניית נפט. אם תפסיק למכור נפט להודו, זה לא יקטין מעשית את היכולת שלה לממן יבוא לרוסיה.
לכן, אם תופסק מכירת נפט מרוסיה להודו, ולא יגדל יצוא נפט ממדינות המפרץ – בייחוד מערב הסעודית – ייתכן שיהיה המשך "לזחילה" כלפי מעלה במחיר הנפט.
נעיר כי בחודש הקרוב עומד לפקוע "ההתר" שארה"ב נתנה לקניית נפט מוונצואלה. במידה שולית, אם לא יחודש, גם זה עלול "לעודד" זחילה למעלה במחיר הנפט.
כמובן "שהפיל" בשוק זה, הוא הגידול שהיה/נמשך ביצוא נפט מאיראן, למרות "סנקציות". זאת "בעצימת עין" של ממשל הנשיא ביידן – למנוע ככול האפשר עלייה במחיר בנזין בארה"ב לפני הבחירות בנובמבר 2024. כמובן, גם באמצעות מכירת נפט לסין. מר טרמפ כבר מאיים שאם ייבחר לנשיא, הוא ישלול הכנסות מאיראן – גם באמצעות סנקציות על מי שיקנה נפט מאיראן.
אז מחכים…
ין יפני.
שער החליפין של הין היפני "נתקע" ברמה של 150-151 ינים לדולר – השער הגבוה ביותר מזה תקופה ארוכה. זאת למרות הודעות של הבנק המרכזי של יפן שהוא העלה את הריבית היומית לכאפס אחוזים, שיפסיק "לווסת" את התשואה של אג"ח לטווח ארוך, שיפסיק לקנות קרנות סחירות של מדדי מניות ונדלן.
כול זה, לא אפשר תיסוף של הין, מלבד לכמה ימים. אז שוב "מדברים" על "התערבויות" של משרד האוצר של יפן בשער החליפין של הין – כלומר "מזהירים ספקולנטים".
כתבנו כבר, שבסטגפלציה, שבה תשואות אג"ח של ממשלת ארה"ב תמשכנה לעלות, זה יצור לחץ להמשך פיחות של הין היפני, אלא אם תעלה הריבית ביפן. הרבה! סביר שזה יהיה "טאבו" ביפן בגלל השפעה על ערך נכסים פיננסיים ופעילות כלכלית – בסטגנציה.
לכן, סביר שבמצב כזה, יעדיפו פיחות נוסף של הין היפני! סימן לכך: עליות במדדי מניות ביפן למרות הודעה של הבנק המרכזי על הפסקת קניית קרנות סחירות של מדדי מניות.
נציין פה שהמשך עלייה במחיר הנפט ביחד עם פיחות נוסף של הין היפני, סביר שיביאו לבלגן פוליטי ביפן.
אז ממשיכים להזהיר "ספקולנטים" ומחכים…
שער ריבית יומי ביפן
שעור אינפלציה ביפן.
בסטגפלציה, אין מצב ששעור אינפלציה ביפן יחזור להיות אפסי ויתאים לשער ריבית אפסי.
לכן, אין מצב ששער החליפין של הין ישאר "יציב" סביב 150 ינים לדולר.
הבנק המרכזי בארה"ב.
מחכה לחודש יולי 2024 כדי שיוכל להוריד את הריבית על סמך "צפיות להתמתנות האינפלציה" ולא על סמך מה שקורה בפועל. מחירי סחורות שהפסיקו לרדת וגם "זוחלים" כלפי מעלה. גם מחירי בתים בארה"ב. כפי שכתבנו, הם רוצים להימנע ממצב שבו יאלצו לחזור ולהעלות את הריבית עוד לפני הבחירות בנובמבר 2024.
אז מחכים…
שוק אג"ח בארה"ב.
מחכים שהבנק המרכזי יוריד את הריבית היומית "ותתמתן האינפלציה".
“הפתעה" שעלולה לקרות היא, שאחרי שהוא יתחיל להוריד את הריבית, תעלה התשואה שבה נסחרות אג"ח לטווח ארוך (ירידה במחירים). כתבנו בחוברת קודמת על הפעלול שמכינים משרד האוצר והבנק המרכזי כדי למנוע מצב כזה – בתקופה שלפני הבחירות בנובמבר 2024.
בעיקר מחכים "לנס כלכלי" שלא "יתמוטט”, שוק אג"ח לטווח ארוך, ככול שנמשך הגידול בגרעון התקציב של ממשלת ארה"ב ביחד עם ריבית של לפחות 4-5 אחוזים בשנה. גם מנהל "משרד התקציב של הקונגרס" מוטרד מכך.
אז מחכים…
ישראל.
למה לא מחכים? לכניסה לרפיח. לכניסה ללבנון. להחזרת החטופים. למיטוט החמאס. להחזרת תושבי הדרום/הצפון לישובים שלהם. לגיוס החרדים. לנפילת ממשלת… לביאת המשיח.
אפשר לבחור.
אז מחכים…
שדות גז של ישראל בים התיכון.
הערה: אם תוקם מדינה פלשתינאית ברצועת עזה, אז לכאורה שדות גז אלו נמצאים בתחום המים "הכלכליים" של מדינה כזו – מרחק של 300 ק"מ. ישלמו לה "תמלוגים"?!
זהב.
“שהכוח הגדול" יצטרף "ליחידת החלוץ".
אז מחכים…
ההבדל בין החזקת זהב להחזקת מניות של חברה שכורה זהב.
בשחור ציר ימני – מנית חברת ניומונט NEM. באדום ציר ימני מחיר קרן GLD.
חברת ניומונט רכשה (שוב) חברה גדולה (ניוקרסט) לכריית זהב, תמורת סכום של 17 ביליון דולרים. הודיעה שתמכור נכסים כדי להקטין חובות שנוצרו ברכישה זו. בשנת 2019 גם רכשה חברה בסקטור זה. התוצאות, עד כה, למחיר המניה – כלום. לאורך תקופה שבה מחיר הזהב עלה בכ-80 אחוזים!
מסקנה? מי "שמוצא" זהב על ידי רכישת חברות אחרות, למעשה אינו עוסק "בכריית זהב" מגלוי מכרות חדשים.
יחד עם זאת, אם תהיה עלייה ראלית גדולה במחיר הזהב, ייתכן שיתברר שרכישות אלו היו השקעה רווחית. אז מחכים…
למכונות כביסה.
בתמונה למטה, “קו יצור" של פצצות "גולשות" במפעל ברוסיה. אלו מוטלות ממטוס במרחק של עד כ-80 ק"מ "מהיעד" וגולשות אליו בהנחיה לווינית, באמצעות צ’יפ שמותקן בהן. מדווח שכעת מייצרים פצצות גולשות במשקל של 3 טון. כפי שאפשר לראות אלו שבתמונה לא הושלם הייצור שלהן. מחכים למשלוח של מכונות כביסה מקזחסטן, כדי שאפשר יהיה להוציא מהן צ’יפים, שיותקנו בפצצות.
למטה תמונה של פצצות גולשות שהושלם הייצור שלהן ברוסיה. זאת אחרי שאוליגרכים רוסים תרמו את מכונות הכביסה שלהם לטובת המאמץ המלחמתי.
סביר להניח שפצצות במשקל כזה מיועדות "לפיצוח" מבנים גדולים בערים גדולות באוקראינה. ככול שהמשקל שלהן גדול יותר, זה מצריך להטיל אותן ממרחק קטן יותר "מהיעד". לצורך זה נדרש להשמיד את מערכות הטילים נגד מטוסים שמגינות על "היעד". למשל, מסוג פטריוט מתוצרת ארה"ב. לכן, תקיפת מערכות כאלו שמוצבות סמוך לעיר גדולה, למשל קייב, סביר שתקדים את השימוש בפצצות כאלו – ואת המועד של הטלת סנקציות משניות בידי "המערב”.
אז מחכים למכונות כביסה מקזחסטן.
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
מחיר זהב – 2220 (2155) דולרים לאונקיה.
מדד דאו גונס תעשייתי – 39807 (38714)
מדד נאסדק – 16379 ( 15973)
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 4.21% ( 4.30%.)
שער ריבית יומי ארה"ב 5.25%
מחיר נפט קל ארה"ב – 83 ( 81) דולר לחבית. ברנט באירופה – 87 (85) דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 1.89% ( 1.99%.)
בסוגריים – הנתונים ביום 17 במרץ 2024.
מחיר זהב עלייה כ-3%. . מחירי נפט נטייה לעלייה. מחירי אג"ח עלייה – ירידה בתשואות. מדדי מניות – עלייה כ-3%.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
כמו כן
אנו נמצאים בסוף חודש ובסוף רבעון, ימים שבהם מנהלי השקעות נוטים "לשפץ" תשואות, בייחוד כדי לשמר "מגמה חיובית".
מחיר זהב השלים עלייה של כמאתיים דולרים בתקופה קצרה. היו לפחות שני מקרים בעבר הקרוב, שאחרי עלייה במחירו בשעור כזה, הייתה ירידה בשעור דומה במחירו. אולם בפעם זו, העלייה במחיר היא לרמת שיא חדשה. כך שייתכן שהפעם "זה שונה". סביר שנדע ממש בקרוב.
בכול מקרה, “הסיפור" של התמתנות אינפלציה ותחילת תקופה של הורדות ריבית – תחילה בארה"ב – יסתיים בתוך כשלושה חודשים עם "היקיצה" למציאות כלכלית. הורדות ריבית יכולות לקרות – זו פעולה של תריסר אנשים בבנק המרכזי של ארה”ב. אולם "התמתנות אינפלציה" אלו פעולות של מאות מיליוני אנשים ולא רק בארה"ב.
מדד מחירים לצרכן בארה"ב – שזהו המודד לשעור אינפלציה עבור "ההמונים", מושפע במידה רבה ממחירי דיור וממחירי אנרגיה. גם ממחירי מזון. כאשר מחירי סחורות יורדים, זה מקזז עליות במחירי "שרותים" וכך מקבלים "אינפלציה נמוכה". כאשר אלו אינם יורדים ואפילו "זוחלים" למעלה, אז אי אפשר להסתיר את שעור האינפלציה – בייחוד "בשרותים" – ומקבלים "אינפלציה גבוהה". מה זה "גבוהה"? תחילה 3-5 אחוזים בשנה.
זה מספיק כדי לשבש את "מודל הריבית" האפסית של הבנק המרכזי בארה"ב ובמדינות אחרות. ככול שתובנה זו תשתרש בציבור גדול, זה ישפיע על התמחור של נכסים ראליים ופיננסיים. ככול שתשתרש תובנה שזו אינה תופעה חולפת, אלא מגמה שתלך ותגבר, זה ישפיע יותר (שלילית) על התמחור הראלי של נכסים פיננסיים.
כפי שאמרנו לא אחת, סימן מקדים שזו המגמה יהיה "בהתעקשות" של מחיר הזהב שלא לרדת, למרות נפלאות "בינה מלאכותית" ושאר ירקות בהן מלעיטים ציבור גדול.
מחיר זהב – בירוק ציר ימני. מדדי ספ500 בסגול ציר שמאלי. מתחילת 2024.
זהב עלייה של כ-8%. ספ500 עלייה של כ-9%. נותרו 3 רבעונים לסיום השנה.
הערה: כפי שציינו בעבר, לפי "המסורת", מגמת מדדי מניות בחודש ינואר, “קובעת" את המשך המגמה בשנה מסוימת. עד כה, “”המסורת" מתקיימת. אולם לפי "המסורת", בתקופה אוגוסט – אוקטובר, קורות קטסטרופות במדדי מניות (בישראל גם בתחומים אחרים). המשך עליות במחיר זהב מעל רמה נוכחית, עלול להיות איתות על אפשרות לקיומה של "מסורת" בתקופה אוגוסט – אוקטובר.
אז מחכים…
————————————-
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.