עורך: ד"ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 21 בינואר 2024.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
נתונים סטטיסטיים – איך מטעים ציבור.
חברות טסלה ואפל בסין – מחיר ליתיום.
מדדי מניות – שערי ריבית – מחיר זהב.
אוקראינה יוק?
מר אוסטין, שר ההגנה של ארה"ב, אמר לפני כמעט שנתיים, שמטרת הסיוע שארה"ב "וחברים" נותנים לממשל באוקראינה, היא "להחליש את רוסיה, כך שלא תוכל לעשות במדינות אחרות באירופה את מה שהיא עושה באוקראינה".
בחודש פברואר 2024 ימלאו שנתיים "לתהליך ההחלשה" של רוסיה. כיוון שמעצמה כארה"ב עסקה/עוסקת בכך, היה סביר לצפות שכעת "החברים" ששותפים לתהליך זה באירופה, יוכלו "לנשום לרווחה" – “שרוסיה לא תוכל לחזור ולעשות במדינות שלהם את מה שהיא עשתה/עושה באוקראינה".
במקום זה, הולכים וגוברים קולות מצד מנהיגי "החברים", שקוראים לציבור במדינות באירופה "להתכונן למלחמה עם רוסיה". “המוחלשת"?!
זה כולל קריאות לחידוש "גיוס חובה" של צעירים במדינות אלו!
מובילה בכך בריטניה, שנחשבת למעצמה (לפחות בעיני עצמה). שר ההגנה שלה קורא להנהיג בה "גיוס חובה". מצטרף אליו מר בוריס ג’ונסון, עד לא מזמן ראש ממשלת בריטניה שהוביל את "התהליך להחלשת רוסיה".
מלבד החזקה בנשק גרעיני, שבריטניה יכולה להשתמש בו רק באמצעות טילים שמסופקים לה על ידי ארה"ב, צבאה – אנשים וציוד – קטן מכמות צבאה של אוקראינה – אנשים וציוד – שכבר הושמד בשנתיים האחרונות בידי צבאה של רוסיה.
דווח, שבדומה לארה"ב, כיום צעירים בבריטניה אינם ששים להתגייס לצבא הבריטי. כך הוא הולך "ונעלם" כמו שנעלמה "האימפריה הבריטית". הוא מונה כעת פחות ממאה אלף חיילים, מאות ספורות של טנקים ומטוסים. אבל כ-250 פצצות אטום שניתן לשגרן בטילים מצוללות.
תופעה דומה של "הכנות למלחמה" יש בגרמניה. שם השלטון "מציע" לתושבים לדאוג בעצמם למקלטים. כמו כן מבטיח להציב במדינות הבלטיות חטיבה אחת, אי"ה בתוך כשלוש שנים.
על מה הפניקה, אם רוסיה "נחלשת"? הרי כך טען לאחרונה נציג בריטניה בדיון במועצת הביטחון. הוא הוסיף "מידע חדש”, לפיו ברוסיה משתמשים בצ’יפים לא רק ממכונות כביסה אלא גם ממקררים, לשימוש בציוד צבאי.
אם כך על מה "המהומה"?
חלק מההסבר הוא כנראה, שבבריטניה ובגרמניה אמורות להערך בחירות בשנת 2025. לפי סקרים כעת, מפלגות השלטון בבריטניה ובגרמניה עלולות לספוג מפלה גדולה בבחירות הבאות במדינות אלו. אין כמו "בהתכוננות למלחמה" כדי ליצור נושא חשוב בבחירות. גם מלחמה עם "רוסיה מוחלשת".
אולם מעבר לכך, סביר שאלו קולות "צופי עתיד". מנהיגי "החברים", כמו גם מנהיגי אוקראינה, הצדיקו את הסיוע שניתן לאוקראינה בכך "שהם נלחמים עבורנו". עבור תושבי מדינות "החברים". גם הסבירו מדוע וכיצד צבאה של אוקראינה יביס את צבאה של רוסיה.
אולם אם במהלך שנת 2024, יתברר שצבא אוקראינה וגם השלטון הנוכחי באוקראינה הם יוק (“נעלמו"), מי ילחם "ברוסיה המוחלשת"? משמר המלך בבריטניה? המשתתפים בפסטיבל בירה במינכן?
אז מנהיגי "התהליך באירופה להחלשת רוסיה", אומרים שיש צורך "בגיוס חובה". ציבור הבוחרים ירצה "להתגייס" – אז יהיה "גיוס חובה". לא ירצה, אז לא יהיה "גיוס חובה".
כלומר, קולות אלו למעשה חושפים שארגון נאטו באירופה הוא "ערום". בוודאי בלי חיילים מארה"ב. אם מר טרמפ יהיה הנשיא הבא של ארה"ב, הוא כבר אמר שאין לארה"ב צורך בארגון נאטו. לאחרונה אמר "שהם לא יבואו להגן עלינו (על ארה"ב)”.
מלבד זאת, ספק אם מר ביידן נשיא ארה"ב, יוכל לגייס את המשמר הלאומי של טקסס ועוד עשרות מדינות בארה"ב ולשלוח אותם להילחם במדינות הבלטיות או בפינלנד. כבר כתבנו שכוחות צבאיים אלו (אזרחים מגויסים), הנם חלק הכרחי בכול עימות צבאי גדול שארה"ב תהיה מעורבת בו. זאת בגלל שגם בארה"ב אין כעת "גיוס חובה" וצעירים אינם ששים להתגייס לצבא. בייחוד לא כאלו שבאים ממדינות "רפובליקאיות", שהיוו חלק גדול במסורת לשירות בצבא.
אז הם בפניקה מוצדקת באירופה. שהם יצטרכו להנהיג "גיוס חובה" וגם להוציא סכומים גדולים על ציוד צבאי, במקום על "מעבר לאנרגיה ירוקה".
ובעיקר שאלו קולות "צופי עתיד" – על כך שייתכן כבר בקרוב "שאוקראינה יוק".
עוד "סימן" “לאוקראינה יוק".
סגן שר החינוך באוקראינה דיווח שהממשלה מתכוונת לסגור מוסדות להשכלה גבוהה – קולג’ים – "בגלל מגמות דמוגרפיות שליליות". בשנת 2008 היו באוקראינה 640,000 בוגרי בתי ספר תיכון ובשנת 2023 רק 360,000 בוגרים. בשנת 1991 – כאשר הפכה לעצמאית עם פירוקה של ברית המועצות היו בה 51 מיליון תושבים. בשנת 2013 45 מיליון תושבים. אומדן נוכחי – אחרי תחילת הלחימה באוקראינה הוא, שנותרו בה כ-30 מיליון תושבים.
(אחרי נטישת תושבים למדינות באירופה וסיפוח 4 אזורים לרוסיה).
לאחרונה נשיא אוקראינה אמר "שהצבא דורש" לגייס עוד כ-500 אלפי אנשים. בייחוד בגילאים צעירים יותר מאלו שגויסו עד כה. (הקטנת גיל הגיוס מ-27 ל-25).
אם כך , בשביל מה צריך מוסדות להשכלה גבוהה?! בייחוד אם ממילא יש "תחזיות" שצבא רוסי יתחיל לנוע לכיוון נהר דניפר, כולל עיר הבירה קייב. אפילו יש "שמועות" שמתכננים "להעביר את עיר הבירה למערב אוקראינה – ייתכן לעיר לבוב".
מוסדות להשכלה גבוהה יוק. כחלק מתהליך יוק של כול המדינה. את זה אומרים מנהיגי "החבורה" באירופה ומנהיגי אוקראינה.
סביר שזה מסביר את הדחיפות של הממשל בארה"ב לקבל מהקונגרס אישור לסיוע בסכום של 61 ביליון דולרים לאוקראינה. שהרי כאשר המדינה תהיה יוק, אפילו סנטורים רפובליקאים בסנט, לא יוכלו להסביר מדוע הם תומכים בסיוע כזה.
גם בפולין צופים אוקראינה יוק.
סגן שר החוץ של פולין אמר לאחרונה שיש לצפות שמיליוני אנשים מאוקראינה יגיעו לפולין. הוא הסביר צפי זה בכך, שמתקפה רוסית בכיוון מערב תגרום "לתזוזת קוי החזית מערבה", מה שיגרום למיליוני אנשים להגיע לפולין. אמר שזה יטיל עומס רב על פולין ויש להכין את הציבור בפולין לשאת בתוצאות מכך.
כמה מיליונים? כתבנו כבר יותר מפעם אחת, שבמקרה כזה, 10-15 מיליון תושבים מאוקראינה ינועו "מערבה". למעשה זו אפילו תהיה "תוכנית הגירה מרצון" לתושבי אוקראינה, בייחוד במערב אוקראינה.
ייתכן, שצפי כזה במדינות באירופה, מסביר את התופעה שמסתמנת לאחרונה על "קיצוץ" בסיוע הכלכלי שניתן למהגרים/פליטים מאוקראינה. גם בפולין! גם באירלנד. כמו כן נשיא אוקראינה "הציע" שבמקום שממשלת גרמניה תתן סיוע כספי לפליטים/מהגרים מאוקראינה שנמצאים בגרמניה, שהיא תעביר סכומים אלו לממשלת אוקראינה והיא תחליט כיצד "לחלק" אותם.
עוד נציין פה כי בפולין, לנוכח ההצלחה, כך טוענים, בתהליך "להחלשת רוסיה", השלטון בה מתכנן הגדלה ניכרת של צבאה – אנשים וציוד. אם יגיעו אליה מיליוני אנשים מאוקראינה, ייתכן שיוכלו בקלות להגדיל את צבאה. כך גם אם יגיעו מיליוני אנשים לגרמניה. מי יממן זאת? הבנק המרכזי של גוש היורו.
גם נשיא רוסיה צופה אוקראינה יוק.
מר פוטין נשיא רוסיה אמר לאחרונה "שרוסיה פועלת ליצירת אזור ‘ביטחון’ (בלי צבא של אוקראינה), כדי למנוע אפשרות להפגזות על שטחה של רוסיה בכלי נשק שמסופקים על ידי ‘המערב’". ברור שהוא אמר זאת אחרי שעשרות אזרחים נהרגו לאחרונה בחבל דונסק בהפגזות של צבא אוקראינה.
ממש באותו זמן דווח שארה"ב תספק לאוקראינה חימוש ארטיליריה עם טווח של 150 ק"מ.
לפי "מטרה" זו של נשיא רוסיה ואמצעי חימוש לטווחים ארוכים שארה"ב "וחברים" יכולים לספק לצבא אוקראינה, אז גבול "אזור הביטחון" שיידרש כדי למנוע הפגזה של שטחים ברוסיה, הוא הגבול של אוקראינה עם פולין ורומניה. כלומר, אוקראינה יוק. מסביר את מה שאמר סגן שר החוץ של פולין.
גם פוליטיקאים בישראל ועושי דברם בצבא מדברים על יצירת "אזור ביטחון" בדרום ובצפון. האם זו תהיה הפתעה אם ברוסיה יעשו ובישראל ידברו?! שהרי שר החוץ של ארה"ב אינו משתתף בישיבות "קבינט המלחמה" של רוסיה!
כתבנו כבר על כך שהשעון מתקתק לנשיא רוסיה ככול שהוא וצבא רוסיה ממשיכים במדיניות "שחיקה של צבא אוקראינה" בלי להגיע להכרעה של הלחימה באוקראינה. ציינו שגם מקורבו/נאמנו מר קדירוב מנהיג צ’צ’ניה "צפה" שהמלחמה באוקראינה תסתיים עד אביב – סתיו 2024.
ייתכן שידיעה צופת עתיד לגבי זה היא הידיעה שהאיחוד הארופאי אישר תוכנית סיוע בסכום של 50 ביליון יורו במשך 4 שנים לאוקראינה. מר אורבן ראש ממשלת הונגריה הסכים לאישור זה, אחרי תקופה ארוכה שבה התנגד לכך. אישור זה מהווה מעין "העברת מקל" מפוליטיקאים בארה"ב לפוליטיקאים באירופה לגבי סיוע כספי לאוקראינה. בארה"ב, עד כה, לא אושרה בקשתו של הנשיא ביידן לסיוע בסכום של 61 ביליון דולרים. בגלל התנגדות בבית הנבחרים בארה"ב. באיחוד הארופאי לא נדרש אישור שכזה.
כעת נשאר לראות האם אוקראינה תהיה יוק כבר עד שנת 2025! זה יקבע על ידי השלטון ברוסיה ולא על ידי מנהיגי האיחוד הארופאי.
מדוע ייתכן שזו ידיעה צופת עתיד?
כיוון שמר אורבן ראש ממשלת הונגריה "יודע" שבקרוב ממילא אוקראינה תהיה יוק, אז בשביל מה להסתכסך עם שאר מדינות האיחוד הארופאי.
נדע בקרוב.
גם צבא ארה"ב יוק?
לפני כחמישים שנים, אחרי נסיגת צבא ארה"ב מדרום ווייטנאם, הקונגרס בארה"ב ביטל "גיוס חובה" בארה"ב. מאז הצבא בארה"ב "בזמן שגרה" מבוסס על "שכירים" שחותמים על חוזים לתקופה מסוימת.
מזה כמה שנים, יש שתי מגמות בגיוס "שכירים" לצבא ארה"ב. מגמה אחת היא קיפאון ואפילו ירידה במספר המתגייסים, בייחוד לצבא היבשה – Army. צבא היבשה אינו מצליח לעמוד במכסות הגיוס שהוא מציב לעצמו, למרות הורדת רמת המאפיינים הנדרשים בגיוס לצבא.
בשנת 2023, גויסו כ-55,000 לצבא היבשה לעומת מטרה של 65,000 מגויסים.
מגמה שנייה היא ירידה בחלקם של מתגייסים שמאופינים "כלבנים" ועלייה בחלקם של מתגייסים שמאופינים "ככושים" “וכלטינים".
בשנת 2018 44,000 מתגייסים אופינו "כלבנים" ובשנת 2023 רק 25,000 אופינו כך.
בתקופה 2018-2023 חלקם של "לבנים" פחת מ-56% ל-44%, חלקם של כושים עלה מ-20% ל-24% וחלקם של "לטינים" עלה מ-17% ל-24%. העליה בחלקן של שתי קבוצות אלו אינה מבטאת גם עלייה במספר המתגייסים, אלא בעיקר עלייה בחלקן בכלל המתגייסים, שכאמור הולך ופוחת, בעיקר בגלל ירידה במספרם של מתגייסים "לבנים". כאמור מדובר בנתונים של צבא היבשה.
יש טוענים שמדיניות "גבול פתוח" של ממשל הנשיא ביידן, נועדה להגדיל את מאגר בוחרים למפלגה הדמוקרטית, אחרי שמהגרים לא חוקיים יקבלו אזרחות, וגם להגדיל את מאגר מתגייסים לצבא ארה"ב. בייחוד אם יגיע היום שבו הממשל הפדרלי ישתמש בצבא "להשליט סדר" בשטחה של ארה"ב. לכך מצטרפת דרישה של ראשי המפלגה הדמוקרטית לשלול מתושבי ארה"ב את זכותם להחזיק בנשק. כך טוענים.
“בזמן חירום", הנשיא רשאי לגייס יחידות של משמר לאומי במדינות בארה"ב. כך עשו במלחמות בעירק. אולם ספק אם נשיא שמאפשר "גבול פתוח", יוכל לעשות זאת. משמר לאומי אלו אזרחים שעושים שרות כמה ימים בחודש או "לפי קריאה". ספק אם הם יענו לצו של נשיא שמאפשר "גבול פתוח". ימים יגידו.
סימן ברור "להחלשת רוסיה".
אחרי שראש ממשלת סין, במפגש בדאבוס, סרב להיפגש עם מר זלנסקי נשיא אוקראינה, טען האחרון כי "לפי הפרוטוקול" הוא אמור להיפגש עם נשיא סין ולא עם ראש ממשלתה.
סימן ברור "להחלשת רוסיה" אפשר לראות בתמונה למטה. מר פוטין נשיא רוסיה פגש את שרת החוץ של צפון קוריאה, למרות "שלפי הפרוטוקול" היא אמורה להיפגש עם שר החוץ של רוסיה. מה שמראה עד כמה רוסיה "נחלשה". לא דווח האם היא השתתפה בישיבות של "קבינט המלחמה" של רוסיה, כפי שנוהג לעשות שר חוץ מסוים, שלאחרונה מרבה לבקר במדינה דמוקרטית/עצמאית באזורנו.
שרת החוץ של צפון קוריאה נפגשה במוסקבה עם נשיא רוסיה, “בניגוד לפרוטוקול".
שעור בהיסטוריה.
בוקר טוב תלמידות ותלמידים. היום נתאר מה עושים היסטוריונים. אין הכוונה לעמלם בחשיפת מסמכים מסוגים שונים, לגבי ארועים שקרו בעבר. הכוונה היא, לצורה שבה הם מתארים ארועים כאלו.
כלומר, גם כאשר אין מחלוקת לגבי פרטי ארוע מסוים, עדין יש היסטוריונים שחלוקים באשר למה "שבאמת קרה".
נדגים זאת "בארוע" ובשתי גישות של היסטוריונים לאותו ארוע.
נדגיש פה בכול לשון של הדגשה, שאין שום קשר ולו גם מקרי, בין "הארוע" שיתואר פה, לבין ארוע שקרה או שיקרה בעתיד. אנו עוסקים פה בהדגמה בשעור היסטוריה.
נתחיל "בארוע".
פרטי הארוע הם:
ממשלת ישראל (פוליטיקאים) הפסיקה פעילות לחימה מכול סוג שהוא (כולל "חיסולים") בשטח הידוע "כרצועת עזה" למשך תקופה של ששה חודשים. כמו כן הסיגה יחידות של צה"ל משטחה של רצועת עזה. גם אפשרה להגדיל אספקת "סיוע הומניטרי" לרצועת עזה, כולל סיוע שמגיע דרך נמל אשדוד בישראל. בנוסף שחררה 5000 אסירים (מחבלים) שהוחזקו בבתי כלא בישראל.
במשך אותה תקופה ארגון חמאס שחרר בהדרגה את כול החטופים וחטופות שהחזיק מאז יום 7 באוקטובר 2023.
אלו הם "פרטי הארוע". אין מחלוקת לגביהם.
כעת נציג שתי גרסאות של היסטוריונים לגבי "ארוע" זה.
היסטוריון א’:
“הארוע" קרה בעקבות הסכם בין ממשלת ישראל (פוליטיקאים) לארגון חמאס (“בתיווך" מצרים, קטאר וארה"ב) שנועד להשיג את שחרורם של חטופים וחטופות. זאת אפילו שהיה כרוך "במחירים כואבים", כפי שהוצג לציבור בישראל.
היסטוריון ב’:
“הארוע" קרה כיוון שממשלת ישראל (פוליטיקאים) מסיבותיה היא, החליטה להפסיק את הלחימה/מלחמה ברצועת עזה ולהסיג את צבאה משטחה של רצועת עזה. מעשה שהיה בניגוד לדעת הרוב הגדול של הציבור בישראל. לכן, הם (הפוליטיקאים) הציגו זאת כחלק מהסכם לשחרורם של חטופים וחטופות, הסכם שלדבריהם כרוך "במחירים כואבים".
כך שני היסטוריונים מתארים אותו "ארוע" בצורות שונות.
שאלות?
“מה קרה אחרי אותם ששה חודשים"?
שאלה במקומה. תוכלו להתייחס אליה בעבודה שתגישו עד תום שבועיים מהיום. נושא העבודה הוא "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו". היקף העבודה מוגבל ל-500 מילים והיא צריכה לכלול שתי דוגמאות, אחת מהעבר הרחוק ואחת מהתקופה הנוכחית. להזכירכם, הציון עבור עבודה זו מהווה שליש מהציון בקורס זה. המשך יום טוב לכולם.
נתונים סטטיסטיים – איך מטעים ציבור.
מזה זמן יש "שמועות" שארה"ב ביחד עם "חברים", מתכוונים להחרים נכסים של הבנק המרכזי של רוסיה, אשר "הוקפאו" אחרי תחילת הלחימה באוקראינה בפברואר 2022.
מטרת "החרמת הנכסים" תהיה לאפשר מימון לסיוע לאוקראינה. סכום נכסים אלו נאמד ב-300 בליון דולרים.
"הקפאת נכסים" בידי ארה"ב "וחברים" משמשת מזה זמן רב כאמצעי להשגת מטרות פוליטיות. לא נכנס לפלפולים מדוע רק "הקפאה" ולא "החרמה". סביר "שהחרמה" היא למעשה פעולה מלחמתית כמו השמדת נכסים של אויב. הבעיה בפעולה כזו, בייחוד כאשר מדובר במדינה כמו רוסיה, שזו עלולה לראות בכך "הכרזת מלחמה" בידי "המחרימים". היא יכולה להגיב על ידי פגיעה בנכסים של "האויב". זו יכולה להיות תגובה כלכלית וגם תגובה צבאית.
אפשרות לתגובה כלכלית כזו, מתוארת במאמר "פרו רוסי". שם נאמר שרוסיה יכולה להגיב על "החרמה", על ידי החרמת נכסים של זרים ברוסיה.
כותרת המאמר היא: “המערב עלול להפסיד 300 ביליון דולרים אם יחרים נכסים של רוסיה".
הכיצד? זהו לערך סכום ההשקעות "שהמערב" מחזיק ברוסיה והיא עלולה להחרים אותן.
מסכום זה, כ-220 ביליון דולרים מוחזקים בידי מדינות השוק המשותף והוא דומה לסכום שהן מחזיקות בנכסים פיננסיים של רוסיה. אם כך, רוסיה יכולה לגרום למדינות השוק המשותף הפסד כסכום שהן תחרמנה מנכסיה. נפלא!
אולם בתוך אותו מאמר מובאים נתונים נוספים. קפריסין, מדינה בשוק המשותף, מחזיקה 98 ביליון דולרים ברוסיה. אולם לפי נתון של הבנק המרכזי של רוסיה, קפריסין מחזיקה בסכום של 180 ביליון דולרים השקעות ברוסיה.
קפריסין? כאלו סכומים?
אולי אלו השקעות (בחברות) של רוסים ברוסיה, שמוחזקות באמצעות חברות שרשומות בקפריסין?! כך גם באמצעות חברות במדינות אחרות בשוק המשותף?!
אם כך, אלו נכסים תחרים רוסיה "כתגובת נגד" להחרמת נכסים פיננסיים שלה?
העיקר שיש נתונים סטטיסטיים. יותר סביר, שרוסיה תראה בפעולה כזו "הכרזת מלחמה" ותגיב "בזמן ובמקום" כפי שהיא תחליט. כמו נשיא ארה"ב על התקפות של "מיליציות פרו איראניות" על צבאה של ארה”ב? או אולי בצורה אחרת?!
מצרים גרעינית.
בעוד שקודקודים מדיניים וצבאים בישראל עוסקים "בגרעין האיראני", מצרים הופכת למדינה גרעינית. כעת רק בתחום של אספקת חשמל בכורים גרעיניים. נשיאי מצרים ורוסיה "חנכו" את תחילת ההקמה של יחידה רביעית (כור) במתקן להפקת חשמל בכורים גרעיניים. תפוקה מתוכננת של 4 יחידות (כורים) במתקן זה היא 4.8 ג’יגה ואט. (כרבע מייצור חשמל כעת במצרים). הקמת המתקן החלה בשנת 2022. פעולה בתפוקה מלאה של 4 יחידות צפויה בשנת 2030. 85% מהעלות ניתנים בהלוואה מרוסיה – 25 ביליון דולרים.
נזכיר שגם באיראן, חברה רוסית השלימה את ההקמה של כורים גרעיניים לייצור חשמל.
מה המצרים יעשו עם שארית "החומר הגרעיני" שנעשה בו שימוש בכורים להפקת חשמל? הוא יוחזר לרוסיה? כמו שנאמר לגבי כורים גרעיניים באיראן?
מתקן אל-דאבה – כורים גרעינים – שמוקם במצרים.
לעומת זאת בישראל.
ציינו כבר את התלות בישראל בייצור חשמל מגז שמופק באסדות ליד חופי ישראל. אמור להגיע ל-80% מאספקת חשמל. כמעט כול השאר מאנרגיה סולרית ורוח. ממשלות ישראל התפארו בהישג זה.
מי שמצפה שממשלת ישראל תתקוף (קרקעית) את חיזבאללה, סביר שיכין הרבה נרות לתאורה וסוללות לשימוש במכשירי רדיו שידועים כטרנסיסטורים. הכניעה של ישראל במקרה כזה מובטחת בתוך שעתיים. שהרי עלול להיות מצב במקרה כזה, שלא ניתן יהיה לצפות בכול "המומחים", בייחוד אלופים "לשעבר", שמופיעים באולפני טלביזיה ומפיצים את התובנות שלהם לציבור. אם לא ניתן לקיים את המופעים באולפנים, אין שום תועלת “בכניסה קרקעית ללבנון”.
או שאפשר לסמוך על היסטוריון ב’ כאמור למעלה. שהרי אחרי הפסקת הלחימה ברצועת עזה והוצאת צה"ל מרצועת עזה, לא תהיה סיבה למלחמה בחיזבאללה.
חיזוק לכך אפשר למצוא בדיווחים שמתרבים על "התכוננות" לאפשרות של שיבושים באספקת חשמל. האם כדי שאפשר יהיה לקיים לולים במרגליות וחנות שווארמה בקרית שמונה, הפוליטיקאים בשלטון בישראל ואינטרסנטים כלכליים בישראל, יסתכנו במציאות כפי שמתוארת בדיווחים אלו? או שיפעלו כדברי היסטוריון ב’ כמובא למעלה?!
כפי שכתבנו בעבר, שוק ההון כבר "יודע" מה שהם יחליטו. כלומר, שתתקיים גרסת היסטוריון ב’. אולם לעיתים יש הפתעות גם בשוק ההון. סביר שנדע בקרוב.
כתבנו כבר כי אלו "שתכננו" את משק החשמל בישראל – כך שתהיה כדאיות כלכלית בהפקת גז סמוך לחופי ישראל – הם אלו שיצרו מצב, שמאפשר מציאות כפי שמתוארת בדיווחים אלו.
תשאלו האם אלו "שתכננו" את משק החשמל בישראל לא צפו מציאות כמו שקיימת כעת בישראל? ואת המציאות שהייתה בבוקר 7 באוקטובר 2023 הם צפו והתכוננו אליה? אלו אותם אנשים. מיותר לציין "שהם" מצויים כעת בשלטון לסוגיו בישראל. אם כך למה מצפים מהם?! “שהם" ישתנו?! תמיד יש "תקווה". לפחות בהימנון.
מיותר לציין את המשמעויות הכלכליות/פיננסיות של תרחיש כמתואר בדיווחים אלו. ברמת הפרט – תעסוקה והכנסות – וברמה הלאומית – תפוקה, סחר חוץ, יבוא ויצוא, חינוך ובריאות. לכן סביר, כמו שפוליטיקאים נוהגים, הם "מגלגלים" למשמרת הבאה, מצבים קשים. אולי יהיו ואולי לא יהיו. סביר כי זה מה שינחה החלטות שתתקבלנה, כנראה כבר בקרוב. או שלא.
תאמרו "ראש ממשלת ישראל חוזר ואומר ‘לא יקום ולא יהיה’ כדברי היסטוריון ב’ למעלה”.
נניח (עם הרבה סימני שאלה) שהוא יעמוד בדיבורו – כפשוטו בלי פלפולים של פוליטיקאים.
האם במקרה כזה, זו תהיה הפתעה אם ינסו לבצע בישראל את "תרחיש פקיסטן" כפי שתואר בחוברת קודמת?! או שאפילו לא יהיה צורך בכך.
“מודל פשיטות".
ממשלת ישראל וצה"ל החלו ליישם את "מודל פשיטות". כתבנו כבר "שמודל פשיטות" הוא מודל פוליטי מבית היוצר של פוליטיקאים בארה"ב. הוא נוסה בדרום וויטנאם ונכשל. הוא נוסה באפגניסטן ונכשל.
הכישלון היה בגלל שציבור (בוחרים) קצה נפשו "במודל פשיטות". היו לזה עלויות כלכליות וגם חללים ופצועים. בלי שום תוחלת "לסיום".
נכון שיש הבדל עצום מבחינת גודל אוכלוסיה ושטח בין דרום וויטנאם ואפגניסטן לרצועת עזה. אולם גם יש הבדל עצום בין היכולות של ארה"ב וישראל לקיים "מודל פשיטות" "לתקופה אינסופית”.
העיקרון הוא פשוט. מי שאינו שולט בשטח ובאוכלוסיה, אינו יכול להשיג את היעדים שלו באמצעות "מודל פשיטות". למעשה זה הוכח גם בישראל. המבצעים השונים שנערכו ברצועת עזה היו מעין "פשיטות”. באוויר וגם בקרקע. התוצאה כבר ידועה.
העובדה שאלוף פיקוד דרום צריך להסביר לחיילים מדוע הם שוב פועלים בצפון רצועת עזה, מזכירה את "ההסברים" שנתנו גנרלים אמריקאיים, מדוע יש לחזור ולהגדיל את מצבת החיילים האמריקאיים בדרום וויטנאם. כדי שיוכלו לבצע עוד "פשיטות" מבסיסים שבהם היו מוצבים.
ההבדל הוא, שבישראל גם יש "להחזיר" תושבים "לעוטף עזה". איך זה מסתדר עם "מודל פשיטות" שיהפוך לתופעה קבועה?! זו לא תהיה תופעה קבועה? הרי נדע זאת בתוך חודשים ספורים.
עוד פרט "קטן". “מודל פשיטות" אינו יכול להתקיים ביחד עם הסכם להפסקת לחימה!!!
לכן, סביר שבעוד "שמודל פשיטות" של ארה"ב נמשך במשך עשור ויותר מכך, במקרה של ישראל ספק אם זה ימשך אפילו 10 חודשים. ואז יצטרכו לקבל "החלטות קשות". או שלא תהיינה "קשות", אם בעוד 10 חדשים יתברר שיהיה נשיא חדש בארה"ב. מי יודע?
חברות טסלה ואפל בסין – מחיר ליתיום.
טסלה.
מדווח שהשלטונות בסין מטילים מגבלות על השימוש במכוניות מתוצרת טסלה באזורים מסוימים – בייחוד "בכנסים" בערים גדולות. בייחוד בארועים "ממשלתיים". ברור שגם בבסיסי צבא וגם בשדות תעופה מסוימים. כמו כן נאסר לנסוע ברכבים כאלו בכבישים מסוימים.
מגבלות אלו מנומקות בניסיון למנוע מחברת טסלה "לאסוף מידע" על השימוש/מיקום של רכבים מתוצרתה. בתגובה לכך, טסלה הקימה "מרכז מידע" שנמצא בסין ואין אפשרות גישה "מרחוק" למידע שבו.
דווח שמכירות בסין של דגמים מקומיים של רכב חשמלי, בייחוד של חברת BYD הסינית, כבר עלו על מכירות טסלה בסין. כבר כתבנו בעבר שכתוצאה מכך, טסלה נאלצה להוריד את מחירי הרכבים שלה בסין. כך עשתה גם בארה"ב עם גידול בהיצע של רכב חשמלי מחברות אחרות. בארה"ב מסתמן קיפאון במכירות של רכב חשמלי. זאת למרות סבסוד מכירות כאלו בדגמים מסוימים, על ידי ממשל הנשיא ביידן.
אפל.
בדומה למגבלות בסין על השימוש ברכבים של טסלה, השלטונות בסין גם מטילים מגבלות על השימוש בטלפונים סלולרים של חברת אפל בעבודה "במתקנים ממשלתיים".
השוני לעומת חברת טסלה הוא, שבעוד לחברות סיניות אין כעת למעשה שום חיסרון בייצור רכבים חשמליים, עדין היה בשנים האחרונות חיסרון למתחרה העיקרית של חברת אפל בסין, הלו היא חברת Huawey. זאת בגלל סנקציות שהוטלו עליה על ידי הממשל בארה"ב. סנקציות אלו מנעו ממנה להשתמש בתוכנה של חברת גוגל בטלפונים סלולרים וצ’יפים "מתקדמים" שמיוצרים בעיקר בטייוואן. כתןצאה מכך היא נאלצה למעשה להפסיק כמעט לחלוטין את המכירה של טלפונים סלולרים.
נהנית עיקרית מכך בסין, הייתה חברת אפל שהכפילה את חלק השוק שלה בסין לכ-17 אחוזים ממכירות טלפונים סלולרים – בעיקר בתחום של טלפונים "באיכות גבוהה".
אולם לא לעולם חוסן.
בתחום תוכנה – מערכת הפעלה ואפליקציות נלוות – החברה מאז שנת 2019 פיתחה את מערכת ההפעלה הרמוני ואפליקציות נלוות "בחנות שלה". בתחילה מערכת הפעלה זו חיקתה במידה רבה את מערכת ההפעלה – אנדרויד – של חברת גוגל. גם אפשרה למעשה להפעיל באמצעותה אפליקציות שפותחו עבור מערכת ההפעלה אנדרויד.
לאחרונה החברה הודיעה על גרסת ביטא למפתחים של דור חדש של מערכת הפעלה זו, שאינה "תלויה" בגרסת אנדרויד. הודיעה שבכוונתה להתחיל בשיווק מסחרי שלה עד סוף שנת 2024. נציין שמערכת הפעלה הרמוני כבר מותקנת במאות מיליוני מכשירים – טלפונים ועוד – בשימוש בסין.
בנוסף לכך, ברבעון הרביעי של 2023, החברה התחילה למכור בסין טלפון סלולרי שנאמר לגביו שהוא עושה שימוש בצ’יפים מסוג נאנו 7 שמיוצרים בסין. בצורה זו למעשה "נסגר" חלק גדול "מהפער" בין צ’יפים שנאסר למכור או לייצר עבורה וצ’יפים שהיא יכלה להשתמש בהם במוצרים שלה.
דווח שכבר ברבעון 4 2023, כאשר גדלו בסין מכירות טלפונים מתוצרתה, חלה ירידה מתונה במכירות של אפל בסין. אולם העיקר עלול לקרות בשנת 2024. יש תחזית של אנליסט, שהחברה מתכוונת בשנה זו להגדיל את כמות הטלפונים שהיא תמכור מ-35 מיליון בשנת 2023 ל-64 מיליון בשנת 2024. זאת בעיקר "על חשבון" מכירות של חברת אפל, שמתחרה בחברה בתחום טלפונים "באיכות גבוהה". יש תחזית של אנליסט, שמכירות אפל בסין עלולות לקטון בעשרות אחוזים.
בדומה לרכבים של טסלה, אם וכאשר יהיה בסין תחליף לטלפונים של אפל, מבחינת תוכנה ומבחינת יכולות טכנולוגיות, יוכל השלטון בסין להרחיב את הגבלת השימוש במוצרים של אפל בסין. זאת בייחוד ככול שזו תמשיך להקטין את הפעילות היצרנית שלה בסין ותעתיק אותה למדינות אחרות, בייחוד להודו. נזכיר שהמכירות שלה בסין הגיעו לסכום של כ-70 ביליון דולרים בשנה. יותר מ-15 אחוזים מכלל סכום המכירות שלה.
כמובן, שאם יהיה מצב כזה בסין, אז תגדל התחרות במוצרים של אפל גם במדינות מחוץ לסין, שאינן מגבילות את המכירות של חברת Huawey. כך גם במכירות תוכנה של חברת גוגל.
סביר שלכול התפתחויות אלו ייתכן שלא תהיה השפעה על מחירי המניות של חברות כאפל וגוגל בטווח הקצר. זאת כול עוד מנהלי השקעות מתמחרים מניות, בייחוד של חברות טכנולוגיה, על בסיס "מודל הורדת ריבית" על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב. עוד בקטע מדדי מניות בהמשך חוברת זו.
מחיר מנית טסלה.
הערה: נזכיר: בסין הופסק הסבסוד לקנית רכב חשמלי. בארה"ב ממשל הנשיא ביידן עדין ממשיך בסבסוד כזה בדגמים מסוימים (שכוללים מרכיב של יצור מקומי). כמו בסין גם בארה"ב גדלה התחרות בתחום של יצור רכב חשמלי, אולם נראה שנבלם הגידול במכירות רכב כזה, למרות שממשל הנשיא ביידן פועל להגביל את המכירות של רכב עם מנועי בנזין. מנכ"ל חברת טויוטה שב ואמר שמכירות רכב עם מנועי בנזין ימשיכו להוות את החלק הגדול במכירות רכב.
מחיר ליתיום.
תחילה גרף מחיר ליתיום (יואן סיני לטון) שער החליפין הוא כ-7 יואן לדולר ארה"ב.
הערה: ראו את "הדמיון" בגרף הקודם למחיר מנית טסלה.
למטה שניהם באותו גרף.
מחיר מנית טסלה בירוק ציר ימני. מחיר ליתיום בכחול ציר שמאלי.
מחיר קרן נסחרת lit
ובאותו גרף עם מחיר מנית טסלה.
טסלה בורוד ציר שמאלי. LIT בשחור ציר ימני.
כעת ננסה להסביר.
תחילה מה זה ליתיום – Lithium.
למעשה מה שחשוב לענין רכב חשמלי היא סוללת ליתיום.
כדי שרכב חשמלי ינוע מנקודה א’ לנקודה ב’, הוא צריך "לבצע עבודה", שמצריכה שימוש באנרגיה. ברכב חשמלי מקור האנרגיה היא סוללה שמפיקה זרם חשמלי "ממאגר אנרגיה" שנצבר בה. אחרי שימוש "במאגר" זה, יש לטעון את הסוללה על ידי חיבורה למקור של חשמל.
סוללות מסוג Lithium-ion משמשות כאמצעי "לאגירת אנרגיה" שניתן להשתמש בה, למשל ברכב חשמלי.
ליתיום הוא אלמנט – מתכת – כימי ידוע מזה כמאתיים שנים. משמש בתעשיות שונות כמו זכוכית, אלומיניום, שמנים ובשנים האחרונות בעיקר – 80% מהתפוקה – בסוללות למיניהן. בייחוד בסוללות בשימוש ברכב חשמלי. מקורות גדולים נמצאים באוסטרליה ובצ’ילה.
“הדימיון" בגרפים למעלה בין מחירו למחיר מניית טסלה, נובע מכך שעיקר השימוש בו כיום הוא בסוללות ברכב חשמלי. הגידול העצום שהיה במכירות של רכב חשמלי בחמש השנים האחרונות, בעיקר בסין אולם גם במדינות אחרות כמו בשוק המשותף, הביא לגידול עצום בביקוש לליתיום – למעשה לסוללות שמשתמשות בליתיום. כיוון שלוקח זמן עד שיצרנים מגדילים את התפוקה – של ליתיום – נוצר "מחסור" שהביא לעלייה גדולה מאד במחירים. זאת גם בגלל אגירת מלאים של ליתיום אצל יצרני סוללות, שפעלו על סמך תחזיות להמשך עליות גדולות במכירות של רכב חשמלי.
כאמור, בסין וגם בשוק המשותף ביטלו/הקטינו את סבסוד העלות לצרכן של רכב חשמלי. זה גרם להאטה בקצב הגידול במכירות של רכב חשמלי. במצב כזה, יצרני סוללות הקטינו את המלאים של ליתיום. בו בזמן יצרני (כורי) ליתיום הגדילו תפוקה בתגובה לעליות המחירים הגדולות ולתחזיות על המשך גידול רב במכירות של רכב חשמלי.
כתוצאה מכך מחיר האלמנט – מתכת – ליתיום ירד מרמה של כ-80 אלף דולרים לטון לרמה של כ-17 אלף דולרים לטון. זאת במקביל לקיפאון/ירידה במחירי מניות של עוסקים "בענף" – כרייה של ליתיום, עיבוד של ליתיום, ייצור סוללות וגם ייצור רכב חשמלי.
אפשר לראות זאת במחיר של קרן נסחרת lit שמחזיקה במניות של כ-40 חברות שעוסקות במגוון פעילויות "בענף" זה. גם "במתאם" של מחירה לשנויים במחירה של מניית טסלה. כמו שטסלה חשופה להאטה בקצב הגידול במכירות של רכב חשמלי מצד אחד ולהגברת התחרות מצד שני, כך קורה גם לחברות אחרות במגוון פעילויות "בענף" – ירידה בקצב הגידול בביקושים וגידול בתחרות.
נציין פה כי כמו שקורה כמעט תמיד, בוננזה "בענף" מסוים, מביאה גם לבוננזה בתחום הפיננסי של אפשרויות השקעה – קרנות למיניהן – שמציעות דרכים להשקיע "בענף". כיוון שכולן למעשה משקיעות במספר קטן יחסית של חברות שפעילות "בענף", קיים מתאם גדול בין התשואות שלהן.
לפי הגרף למעלה שבו מוצגים מחירי מניית טסלה והקרן הסחירה lit קיים ספק אם פיזור השקעה על פני כ-40 חברות שפעילות "בכול" התחומים "בענף", יש לו יתרון על פני ריכוז השקעה בחברה "מובילה" בענף.
השפעת ממשלות על פעילות בענף.
בוודאי כבר ראיתם בעבר כיצד אנליסטים שצפו מחיר מסוים למניה – גבוה ממחיר נוכחי – מתאימים בהדרגה כלפי מטה את תחזית המחיר שלהם, כאשר מתפרסמים נתונים "מפתיעים לרעה" על פעילות של חברה.
תופעה דומה קיימת בתחזיות של אנליסטים שחזו מגמה של גידול מרשים בפעילות בענף מסוים. זאת כמגמה לטווח ארוך. כאשר מתפרסמים נתונים על האטה/קיפאון בקצב הגידול של פעילות בענף, הם מתאימים את התחזיות לטווח קצר, אולם אינם משנים את התחזיות שלהם לטווח ארוך.
ההסבר שהם נותנים הוא "שלא השתנו הנתונים היסודיים שעליהם מבוססת המגמה לטווח ארוך וגם התחזיות שלהם לטווח ארוך".
תופעה כזו מתרחשת כעת "בענף רכב חשמלי".
כתבנו כבר בעבר על השפעת הסבסוד לרכישת רכב חשמלי שהיה בסין וגם במדינות השוק המשותף. זה ביחד עם שיפורים טכנולוגיים מסוימים שהוזילו את העלות של סוללות בשימוש ברכב חשמלי וגידול בטווח הנסיעה האפשרי ברכב חשמלי, אכן הביאו לגידול ניכר במכירות שלהם. בלטה בכך סין.
אפשר לראות זאת בגרף למטה.
נתונים על מכירות חודשיות בסין בשנים 2020-2023. באלפי יחידות בחודש.
לעומת 2020 כמות המכירות בסין גדלה ביותר ממאתיים אחוזים. כעת בקצב שנתי של כשבעה מיליון מכוניות. אולם כפי שאפשר לראות בגרף למעלה שנת 2023 הייתה שנה מאכזבת בקצב הגידול במכירות של רכב חשמלי. מחודש יוני 2023 אפשר לראות ירידה משמעותית בקצב הגידול של מכירות רכב חשמלי בסין. מה קרה? בסוף שנת 2022 פסק הסבסוד לעלות הרכישה של רכב חשמלי. האם זו תהיה הפתעה אם יבלם הגידול בחלק רכב חשמלי מכלל המכירות בסין? נדע כבר בקרוב.
תופעה דומה ומסיבה דומה קיימת במדינות השוק המשותף.
בארה"ב, הממשל הירוק של הנשיא ביידן מעודד מאד רכישה של רכב חשמלי ומקשה על ידי תקנות על המשך יצור של רכב עם מנועי בנזין/דיזל.
למרות זאת, עדיין כמות המכירות של רכב כזה בארה"ב בשנה הגיעה רק לכמיליון יחידות.
כאמור למעלה אנליסטים אומרים שההאטה בקצב הגידול של מכירות רכב חשמלי היא "זמנית". הם מונים סיבות להמשך המגמה שהייתה מאז שנת 2020. “תמיכה ממשלתית", שיפורים טכנולוגיים ועוד. אפשר לראות את המשך התחזיות שלהם לטווח ארוך בגרף למטה שבו יש תחזית לחלקו של רכב חשמלי בכלל שוק הרכב בארה"ב, באירופה ובסין עד לשנת 2030.
באדום רכב בנזין. בשחור רכב חשמלי.
כמוצג בגרף למעלה, בארה"ב וקנדה חלקו של רכב חשמלי יעלה מ-9% בשנת 2023 ל-41% בשנת 2030. באירופה מ-22% ל-64% ובסין מ-34% ל-60%.
הערה: לגבי ארה"ב ואירופה תחזית כזו היא למעשה גם תחזית פוליטית: שלא יהיה שנוי בסוג השלטון שקיים שם כעת!
תחזית כזו גם תואמת את התחזית שמוצגת בגרף הבא אודות הביקוש שיהיה לאלמנט – מתכת – ליתיום עד שנת 2030.
כמות במיליון טון בשנה. באדום ביקוש בשחור היצע תפוקה.
הערה: גידול במאתיים אחוזים עד שנת 2030. לפי המוצג בגרף זה, החל משנת 2027 שוב יווצר "מחסור" שילך ויגדל בליתיום.
כתבנו כבר על כך, שבמציאות, בייחוד בשוק בארה"ב שאמור "לספק" את חלק הארי בגידול בכמות של רכב חשמלי, נכון לעכשיו (מילה פופולרית כיום), יצרני/מוכרי רכב בארה"ב מציינים "קשיים" במכירות של רכב חשמלי. לא "בתחזיות" על מכירות רכב כזה. במכירות בפועל כעת.
בעוד אנליסטים מדגישים את התרומה האפשרית "משיפורים טכנולוגיים" למכירות רכב חשמלי, הם מתייחסים מעט מאד אם בכלל "לחווית הנהיגה" ובעיקר "לחווית התחזוקה" לטווח ארוך בשימוש ברכב חשמלי. למשל טעינת סוללות באקלים קר, ביצועים פחותים בנהיגה למרחק "מהמובטח" בפרסומות ובכלל בתחזוקה לאורך שנים של רכב כזה. שהרי לרוב הגדול של בעלי רכב כזה, אין עדין ניסיון ממושך בשימוש בו.
מי שכנראה כבר הסיק מסקנות, היא חברת הרץ (להשכרת רכב) בארה"ב.
זו הודיעה שהיא, שומו שמים, תמכור 20 אלף מכוניות חשמליות מתוך כ-60 אלף מכוניות חשמליות בצי הרכב שלה.
נזכיר: בסתיו 2021 היא הודיעה שתרכוש 100 אלף מכוניות חשמליות כדי "לבנות את צי הרכב החשמלי שלה".
מה היא תעשה עם הכסף שתקבל בתמורה למכירת מכוניות אלו?
תתן כסיוע לאוקראינה שתמשיך להילחם לשימור הדמוקרטיה בעולם.
נו באמת. מה היא תעשה עם הכסף?
היא, שוב שומו שמים, תקנה מכוניות עם מנוע בנזין! מדוע? כדי לספק את הביקוש של צרכנים! ממש התנהלות נפשעת לספק ביקוש של צרכנים בניגוד להנחיות ליצרני רכב מממשל ירוק. להקטין/להפסיק יצור רכב עם מנועי בנזין/דיזל.
האם זו תחזית פוליטית? שהצרכנים שהם גם בוחרים, יפטרו לא רק ממכוניות חשמליות אלא גם מפוליטיקאים ירוקים? כבר בנובמבר 2024?!
ולא רק חברת הרץ מתאימה עצמה לביקושים של צרכנים. גם חברת ג’נרל מוטורס עושה כך.
זו הודיעה לאחרונה, שאכן היא עדין שואפת "לחסל את הפליטה המזיקה מצנור המפלט של מכוניות", אולם "בינתיים" זה יועיל (לרווחי החברה), אם במקום להתמקד בהעברת הייצור שלה רק למכוניות חשמליות, היא תגדיל בארה"ב את הייצור של מכוניות היברידיות, דהיינו שכוללות מנוע בנזין/דיזל.
הבנתם? אחרת היא לא תצליח למכור מכוניות! דבר שבחברת פורד כבר הבינו והודיעו על הקטנת ההשקעות בקוי יצור של מכוניות חשמליות.
כך אלו שצריכים להבטיח את הקיום של העסקים שלהם, פועלים על סמך הנחה שהקיום של פוליטיקאים ירוקים, אינו מובטח בטווח הארוך. זאת כיוון שצרכנים הם גם בוחרים. ואם צרכנים לא יוכלו לבחור צריכה כרצונם, הם יכולים לבחור פוליטיקאים כרצונם.
טקסס – אם אין אני לי, מי לי.
זהו. התחילה מערכת הבחירות בארה"ב. לא רק רפובליקאים נגד דמוקרטים אלא גם רפובליקאים נגד "רפובליקאים שהם חלק מהביצה" (כדברי מר טרמפ), בייחוד בהנהגת המפלגה הרפובליקאית בסנט של ארה"ב.
מר אבוט מושל טקסס הודיע שמר ביידן נשיא ארה"ב מועל בחובתו "להגן על גבולות ארה"ב" (עם מקסיקו). לכן, בהתאם לאמור בחוקה של ארה"ב, שמורה לטקסס הרשות להגן על עצמה מפני "פלישה".
אם מר ביידן נשיא ארה"ב רואה בכך "מרידה", הוא יכול לשלוח לטקסס "כוחות ביטחון" ולקחת ממר אבוט את כיסא הגלגלים שהוא נאלץ להשתמש בו מאז שבצעירותו נפצע מעץ שנפל עליו בזמן ריצה.
מר אבוט מושל טקסס.
יהיה מענין אם כוחות ביטחון מקומיים בטקסס יאפשרו זאת! לקחת מנכה את כסא הגלגלים שלו! פעולה כזו "בוודאי" תבטיח ניצחון סוחף למר ביידן בבחירות בנובמבר 2024.
על מה המהומה?
שוב מוכח כי מה שאינו יכול להימשך לעד, אינו נמשך.
“המה" הזה היא המדיניות של ממשל הנשיא ביידן לאפשר כניסה בלתי מבוקרת לשטחה של ארה"ב בגבולה עם מקסיקו. אלו שנכנסים לשטחה, נעצרים ונרשמים ואז משוחררים כדי לחכות לזימון למשפט/דיון בבקשה שלהם לשהייה בארה"ב. מתי? אי שם בעתיד.
בשנת 2023 נכנסו כך לשטחה של ארה"ב (ממקסיקו) יותר ממאתיים אלף אנשים בחודש. לאחרונה קרוב לשלוש מאות אלפי אנשים בחודש. מתחילת ממשל הנשיא ביידן, יותר מששה מיליון אנשים.
זה התאפשר אחרי שמר ביידן ביטל הוראה של הנשיא טרמפ, לפיה מי שנעצר בגבול, הוחזר למקסיקו, שם חיכה לברור בקשה שלו להיכנס לארה"ב.
השלטונות בטקסס שגובלת במקסיקו, ניסו למנוע מעבר אנשים ממקסיקו לטקסס. לאחרונה עשו זאת על ידי הנחת גדרי תיל לאורך הגבול וגם סביב פארק שבו "משמר הגבול" של ארה"ב נהג לרכז את אלו שנעצרו אחרי שעברו לטקסס, לרשום אותם ואז לשחרר אותם בשטחה של ארה"ב.
ממשל הנשיא ביידן פנה לבית משפט כדי שיוכל להסיר גדרות תיל אלו. לאחרונה בית המשפט העליון של ארה"ב פסק ברוב של 5 לעומת 4, שהממשל הפדרלי רשאי להסיר גדרות תיל שמונחים על ידי השלטונות בטקסס.
אז מושל טקסס הכריז על כך שטקסס תגן על עצמה בפני "פלישה".
סגן מושל טקסס הודיע שיש להם יותר גדרות תיל מאשר לממשל הפדרלי יש מספריים לחיתוך התיל. כלומר, הם ממשיכים להניח גדרות תיל וגם מונעים מאנשי משמר הגבול הפדרלי גישה לפארק שבו נהגו לרכז את אלו שעברו לטקסס ממקסיקו.
מושלי כ-25 מדינות בארה"ב – רפובליקאים – הודיעו כי יהיו מוכנים לשלוח אנשי משמר לאומי – כוחות ביטחון שלהם – לסייע לטקסס למנוע "פלישה" אליה. גם גדרות תיל ככול שידרשו לצורך זה. מושל מדינת פלורידה כבר הודיע שהוא עושה זאת.
עד כה, כסא הגלגלים לא נלקח ממושל טקסס. מדווח "שפולשים" במקום לנסות לעבור את הגבול לשטחה של טקסס, מעתיקים את הפעילות שלהם לגבולה של מקסיקו עם מדינות אריזונה, ניו מקסיקו וקליפורניה. "לשמחת" התושבים שם.
ממשל הנשיא ביידן עד כה גם לא "הלאים" את המשמר הלאומי של טקסס. אלו הם תושבי טקסס שנקראים לביצוע משימות לפי הוראת מושל טקסס. “הלאמה" פרושה, שנשיא ארה"ב נוטל את הפיקוד עליהם. שיהיה לו בהצלחה בנסיון כזה.
נראה שנשיא ארה"ב עדיין מקווה שבעזרת "חברים רפובליקאים בסנט" יצליח להעביר חקיקה לסיוע לאוקראינה בסכום של 61 ביליון דולרים ביחד עם הסכמה על "שמירת הגבול עם מקסיקו". כמובן שמר טרמפ כבר הודיע שאין לאפשר "הסכם מביש כזה". חלק מהמלחמה בתוך המפלגה הרפובליקאית. נדע בתוך 2-4 שבועות אם הדבר יצלח בידיו. אחרת, יצטרך להחליט האם לקחת ממר אבוט את כסא הגלגלים שלו, בעזרת תושבי טקסס "שילאים" אותם.
בכול מקרה, ברור שמר טרמפ ירצה שזה יהיה נושא מרכזי בבחירות בנובמבר 2024. האם מר ביידן "ישחק לידיו", אם יחליט להתעמת עם מושל טקסס ועשרות מושלים רפובליקאים בארה"ב?! או שיאמר "אם לא דרך טקסס, אז שיבואו דרך אריזונה, ניו מקסיקו וקליפרניה". אולם אז גם תושבי אריזונה וניו מקסיקו ידרשו מהמושלים הדמוקרטים שלהם להניח גדרות תיל בגבול עם מקסיקו. קליפורניה? זה מקרה אבוד. ראו מה שקורה בסן פרנסיסקו.
מספר התושבים באריזונה כ-7 מיליון ובניו מקסיקו כשני מיליון. (בטקסס כ-29 מיליון ובפלורידה כ-20 מיליון). כך שתוספת של 3 מיליון "מהגרים" בשנה בהחלט יכולה "לעזור" לתושבי מדינות אלו בהן יש מושלים דמוקרטים. או למוטט את התקציבים שלהן. “לשמחת" התושבים שם.
יהיה מענין.
למטה הודעת מושל טקסס על זכותה להגן על עצמה מפלישה.
בינתיים בסוריה ובעירק.
בינתיים בעוד טקסס נלחמת "בפלישה אליה", צבא ארה"ב דיווח שתקף 85 מטרות בעירק ובסוריה. כך כתוב/נאמר בכותרות. מרשים. 85 מטרות. כרגיל הקורא "המעמיק" – כזה שאינו קורא רק כותרות, יכול לקרוא שמדובר ב-7 יעדים בעירק ובסוריה. בתוך יעדים אלו היו 85 מטרות. הרבה יותר מרשים לדווח בכותרות על "85 מטרות" ולא על "7 יעדים". כך זה כאשר "ידיעות" הן למעשה תעמולה. זה גם עשוי להועיל כדי להסיט את הכותרות "ממלחמת התיל" בטקסס. ייתכן שגם נועד "להרוויח זמן", כדי להצטייד במכשירים לחיתוך תיל, כך שגם תגבורת שנשלחת על ידי מושל פלורידה לא תבטיח את נצחון טקסס.
בעולם האמיתי, הכוונה של איראן ושלוחיה היא לנצל "הזדמנות" ולהביא לסילוק צבא אמריקאי מעירק ומסוריה. זה העיקר. זה לא סיוע לחמאס! לכן, סביר שתימשכנה התקפות על בסיסים אמריקאיים במדינות אלו ואם תהיינה אבדות בנפש לצבא ארה"ב, מר ביידן ידרש להסביר "למה הם נמצאים שם". זה לא טוב במערכת בחירות. הפיתרון? הפסקת הלחימה ברצועת עזה!!! אז כאילו לא תהיה יותר סיבה לתקוף בסיסים אמריקאיים בעירק ובסוריה וספינות ליד חופי תימן. נדע בקרוב מאד. שר החוץ של ארה"ב יגיע שוב לישראל.
מאידך יש כאלו – בארה"ב – שאומרים שצריך "לנצל הזדמנות" כדי לתקוף מטרות בשטחה של איראן. זאת כדי שלא תוכל "להסתתר" מאחורי שלוחיה במדינות שונות.
לפי ניסיון היסטורי, ממשלים בארה"ב אינם נוקטים בפעולה צבאית משמעותית, אלא אחרי שהייתה פגיעה משמעותית בארה"ב. התקפה על פרל הרבור על ידי יפן. התקפה על מגדלי התאומים בניו יורק. אולם גם זה לא תמיד. אחרי שיותר ממאתיים חיילי מרינס נהרגו בבירות, ארה"ב הוציאה את צבאה מביירות!
גם לא תמיד "יש צורך" בפגיעה משמעותית בצבא ארה"ב. בשנת 1964 הנשיא ג’ונסון ביקש אישור להגדיל את המעורבות הצבאית של ארה"ב בלחימה בדרום ווייטנאם, אחרי ששתי משחתות של צי ארה"ב דיווחו שהותקפו במפרץ טונקין בידי צפון ווייטנאם. כמו כן הנשיא בוש שלח את צבא ארה"ב לכבוש את עירק בגלל "שיש בה נשק להשמדה המונית".
זו שנת בחירות בארה"ב. סביר שמר ביידן והנהגת המפלגה הדמוקרטית אינם רוצים שארה"ב תהיה מעורבת ישירות במלחמה גדולה בשנת בחירות. אולם אחרי שמר ביידן הוציא את צבא ארה"ב מאפגניסטן, כמו כן עלול להידרש להסביר מדוע "אוקראינה יוק" אחרי כול הסכומים שהוא ביקש עבורה, האם גם פשוט יוציא את צבא ארה"ב מעירק ומסוריה? זאת אם יגרמו לו עשרות/מאות הרוגים במהלך שנת 2024?
למעשה ההחלטה האם לגרום למספר גדול של נפגעים לצבא ארה"ב בעירק ובסוריה, נתונה בידי "מקבלי החלטות" באיראן. אם אלו יחליטו "שזו הזדמנות" לסלק את צבא ארה"ב ממדינות אלו, ושמר ביידן לא יעיז לתקוף בשטחה של איראן, האם זו תהיה "הפתעה" שתימשכנה תקיפות על צבא ארה"ב במדינות אלו?!
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב.
מחיר זהב – 2039 (2029) דולרים לאונקיה.
מדד דאו גונס תעשייתי – 38654 (37863)
מדד נאסדק – 15628 ( 15310)
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 4.02% ( 4.13%.)
שער ריבית יומי ארה"ב 5.25%
מחיר נפט קל ארה"ב – 72 ( 73) דולר לחבית. ברנט באירופה –77 (79) דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 1.82% ( 1.80%.)
בסוגריים – הנתונים ביום 21 בינואר 2024.
יציבות במחיר זהב. עליה כ-2% בדאו ובנאסדק. ירידה בתשואת אג"ח (עליה במחיר) לפדיון 10 שנים.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
כמו כן
נתחיל בקוראים בקלפים.
יש "ממצא סטטיסטי" לגבי שוקי מניות בארה"ב לפיו, אם בחודש ינואר בשנה מסוימת, מדדי המניות העיקריים עלו לפחות ב-2 אחוזים, אז "כמעט בטוח" שבאותה שנה תהיינה עליות – אפילו משמעותיות – במדדי מניות בארה"ב.
ב-2-3 ימים אחרונים של חודש ינואר ובתחילת חודש פברואר היו תנודות של 1-2 אחוזים במדדי מניות בארה"ב. זאת כאשר הם היו על סף עלייה של 2 אחוזים מתחילת שנת 2024. “כנדרש" על ידי קוראים בקלפים כדי להחליט על מדיניות השקעות לשנת 2024.
תחילה הייתה תנודה חיובית למעלה, אחרי שמשרד האוצר של ארה"ב "הרגיע" את שוקי הון על ידי כך "שצפה" שלא יצטרך להגדיל במידה משמעותית אם בכלל, הנפקות של אג"ח לטווח בינוני/ארוך. זה אמור למנוע עלייה בתשואות שבהן נסחרות אג"ח (ירידה במחיריהן ובמחירי מניות).
אחרי כן הייתה תנודה שלילית כלפי מטה, כאשר חברות כגוגל ומיקרוסופט דיווחו על תוצאות "מאכזבות". בתחילת פברואר 2024 הייתה שוב תנודה חיובית כלפי מעלה, כאשר חברות אמזון ומאטה (פייסבוק) דיווחו על תוצאות טובות ופייסבוק הודיעה שתרכוש מניות של עצמה בסכום של 50 ביליון דולרים.
מאידך הייתה ירידה במחירי אג"ח (עלייה בתשואות), אחרי שדווח בארה"ב על גידול ניכר בתעסוקה בחודש ינואר. מה שעלול לשכנע את הבנק המרכזי של ארה"ב שלא להזדרז להוריד את הריבית היומית בארה"ב.
אז מתנדנדים.
בינתיים בעולם האמיתי קורים דברים, שמראים על כך שהבנק המרכזי של ארה"ב עלול להיות מופתע מחידוש עליות מחירים עוד לפני הבחירות בחודש נובמבר 2024.
(מר טרמפ האשים את מר פאוול נגיד הבנק המרכזי שהוא ישרת את ממשל ביידן על ידי הורדת שער הריבית. גם אמר כי אם ייבחר לנשיא לא ימנה אותו לתקופת כהונה נוספת. הוא שכח כיצד לחץ בשעתו על מר פאוול שיוריד את הריבית.)
כשליש ממדד המחירים לצרכן בארה"ב מושפע משנויים במחירי דיור – בעיקר "שכר דירה". יש קשור הדוק בין שנויים "בשכר דירה" ומחירי בתים ופעילות בענף נדלן בסקטור הפרטי. (לא נדלן מסחרי).
בתחום זה מתגלים סימנים "מדאיגים" עבור הבנק המרכזי. מצד אחד אלו מראים שכנראה לא יהיה מיתון כללי במשק. מאידך ייתכן שאלו מראים שתתחדשנה עליות מחירים – כפי שהן משתקפות במדד מחירים לצרכן. לא "גדולות". מספיק בשיעור של 4% בשנה, כדי להראות שאין קיום למודל של הבנק המרכזי מזה תקופה ארוכה – דהיינו אינפלציה עד שני אחוזים בשנה. אז המשמעות היא, שגם שערי ריבית לא יחזרו להיות אפסיים בשער הריבית לטווח קצר ומתחת לשני אחוזים בשער ריבית לטווח ארוך.
זה יצריך שנוי בתמחור של נכסים פיננסיים ובהרכב השקעות – בין נכסים "בטוחים" ונכסים "מסוכנים".
בעיקר זה יחזק את האפשרות לתרחיש של סטגפלציה, כפי שאנחנו צופים מזה תקופה ארוכה.
מדד שנוי במחירי בתים בארה"ב
בירוק ואדום שנויים מדי חודש (מותאם עונתית) – ציר ימני. בכחול שנוי לעומת שנה קודמת – ציר שמאלי. עד נובמבר 2023.
הערה: אפשר לראות בגרף למעלה, שאחרי תגובה ראשונה – ירידה במחירי בתים – לעליות בריבית משכנתאות מעל 6-7 אחוזים לשנה, התחדשה "זחילה" כלפי מעלה במחירי בתים.
מגמה זו מסתמנת גם ביציבות/עלייה בבקשות לקבלת משכנתאות.
בגרף למטה מדד לבקשות משכנתאות – ציר שמאלי בתכלת. שער ריבית משכנתאות ל-30 שנים – ציר ימני בחום.
הערה: תופעה דומה אפשר לראות מזה זמן במחירי סחורות: יציבות/עליה. (מלבד מחירי חיטה וסויה שירדו לאחרונה בגלל גידול ביבולים, בייחוד מחוץ לארה"ב).
המשמעות היא, שאלא אם "לפתע" יהיה מיתון גדול (לא סביר כעת בגלל תופעה של הרחבה פיסקלית בתקציבי ממשלות, בייחוד בארה"ב וגם באירופה – גרמניה) , הורדת ריבית, תחילה על ידי הבנק המרכזי של ארה"ב, תחזק חידוש מגמה של עליות מחירים.
כפי שנאמר כבר כמה פעמים, ייתכן שסימן לכך היא "ההתעקשות" של מחיר זהב להישאר קרוב לרמת השיא שלו.
עוד סימן לכך היא כנראה העובדה, כפי שצוין בחוברות קודמות, שתשואות של אג"ח "מובחרות" וגם של אג"ח "זבל", נשארות עדין הרבה יותר גבוהות ממה שהיו עד תחילת שנת 2022. זאת בעוד שמדדי מניות בארה"ב חזרו לרמות שיא וגם עלו מעט לשיאים חדשים.
כפי שנאמר בעבר, אלו מאפינים של תקופת סטגפלציה.
"מניות טכנולוגיה" לא תוכלנה למשך זמן רב נוסף, למשוך כלפי מעלה את כלל מדדי מניות. זאת ככול שיתברר שקטן תזרים המזומנים של החברות מפעילות עסקית – סטגנציה בהכנסות ועליה בהוצאות, כולל לתשלומי ריבית.
זה יפגע ביכולת לממן רכישה עצמית של מניות, אלא אם תגדלנה את החובות שלהן. זאת בריבית הרבה יותר גבוהה מזו שהייתה כאשר עשו זאת עד תחילת שנת 2022! בלי רכישות עצמיות של מניות בחברות אלו, ספק אם "הטרמפיסטים" – מנהלי השקעות – ימשיכו להחזיק במניות אלו. זאת בגלל שתנודות גדולות במחירים שלהן, תמנע מהם – במסגרת ניהול סיכונים – להחזיק סכומים גדולים בהשקעות אלו.
חברת אפל ברבעון האחרון רכשה מניות שלה בסכום של 27 ביליון דולרים. זאת כאשר סכום המכירות שלה בסין קטן ב-11%. זה כאשר חברת Huawei רק התחילה להגדיל את המכירות של טלפונים סלולרים בסין. היא גם לא תוכל להעלות מחירים בסין! כמו כן גם במכירת "ברזלים" – דהיינו מוצרים – אחרים שלה היו ירידות. אלו קוזזו על ידי העלאות מחירים – כרגיל – ועליה בהכנסות משרותים.
משרד האוצר של ארה"ב מנסה "לווסת" צפיות באשר לסכומים של הנפקת אג"ח לטווח בינוני/ארוך. זאת כדי למנוע "מכירות מקדימות" על ידי מנהלי השקעות. גם מוזכרת אפשרות שהוא עצמו ירכוש אג"ח שלו. כמו שחברות רוכשות מניות של עצמן. המימון? מממכירת אג"ח לטווח קצר.
למי? קרנות כספיות כבר קרובות למצוי הקטנת החזקות שלהן בפיקדונות יומיים בבנק המרכזי והגדלת החזקות באג"ח לטווח קצר. זאת בצפיה להורדת ריבית על ידי הבנק המרכזי.
אם כך למי? רק לבנק המרכזי שיחזור לרכוש אג"ח של הממשלה! כלומר, סוף למדיניות הנוכחית של הקטנת החזקות באג"ח ממשלה.
סביר שאת זה "צופה" מחיר הזהב וגם מר טרמפ "שהודיע" למר פאוול נגיד הבנק המרכזי, שלא ימנה אותו לתקופת כהונה נוספת, אם יבחר לנשיא בנובמבר 2024.
מתקרב אביב 2024. אז נדע מה יעשה מר פאוול. גם נדע אז אם תתממש התחזית של מר קדירוב מצ’צ’ניה על כך "שאוקראינה יוק". ייתכן גם האם למעשה מר טרמפ יהיה המועמד של המפלגה הרפובליקאית בבחירות בחודש נובמבר 2024. גם מה מצב גדרות תיל בטקסס.
ואצלנו, האם צודק היסטוריון ב’ לגבי מה שעושה ממשלת ישראל.
אין להיות מופתעים אם מדי פעם יקרו "כיסי אוויר" בשוקי הון. במדדי מניות וגם במחירי מניות מסוימות. גם במחירי אג"ח.
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.