עורך: ד"ר שמואל גולדמן
הודעה:
מי שרוצה לקבל את חוברת למשקיע ועדיין לא שלח לנו דוא"ל, מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת:
lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת לקבל את חוברת למשקיע".
החוברת נשלחת לכתובת הדוא"ל ממנה נשלחת הבקשה אלינו.
מי שמבקש להפסיק לקבל את החוברת בדוא"ל מתבקש לשלוח לנו דוא"ל לכתובת: lamfund@gmail.com ולכתוב בשורת הנושא "מבקש/ת להפסיק לקבל את חוברת למשקיע".
הערה: החוברת הקודמת נשלחה ביום 24 בדצמבר 2023.
הערה: כדי לשפר את הראות של גרפים מוצע בתוכנת פידיאף להגדיל את התצוגה ל-200%
תוכן החוברת:
השעון מתקתק – לנשיא רוסיה – לנשיא סין.
קרנות נסחרות ממונפות – למחיר זהב – למדדי מניות.
מחיר אורניום – קזחסטן – יצור חשמל בארה"ב – בצרפת.
מדדי מניות – שערי ריבית – מחיר זהב.
נספח – מניות של חברות שמפיקות זהב – ספקולציה על מחיר זהב.
“ממודל הרתעה" “למודל פשיטות".
“מבית היוצר של מודל הרתעה" מתחילים כעת "לשווק" לציבור בישראל את "מודל פשיטות". זה נעשה באמצעות "כתבים" וכלי תקשורת שנהגו "לשווק" לציבור את "מודל הרתעה".
“זכויות היוצרים" “למודל פשיטות" שכעת מתכוונים להפעיל בישראל, שייכות לפוליטיקאים בארה"ב. הם קוראים לכך "פעולות ממוקדות".
לפוליטיקאים בארה"ב, יש מסורת רבת שנים לפעילות צבאית באמצעות "מודל פשיטות". שתי דוגמאות בולטות לכך הן מלחמות שהם ניהלו בווייטנאם ובאפגניסטן. בשתי מדינות אלו פעלו מספר רב של חיילים אמריקאיים.
בזמן המלחמה בווייטנאם – 1965-1973 – יחידות של חיילים אמריקאיים – בשיא מספרם הגיע לכמחצית המיליון – שהו בבסיסים ברחבי שטחה של מה שהייתה אז דרום ווייטנאם. מבסיסים אלו הם היו מבצעים "פשיטות". קראו להן "חפש והשמד" Search and Destroy. אחת לשבוע היו מדווחים לציבור בארה"ב: "במהלך השבוע האחרון נהרגו 300-500 חיילים אמריקאיים – כך היה "בשיא המלחמה" – והרגנו 3000- 5000 חיילים של צפון ווייטנאם ולוחמי וויטקונג. גם השבוע נצחנו.”
“הנצחונות" האלו אלצו את הנשיא ג’ונסון המנוח (דמוקרט) שלא להתמודד בבחירות בשנת 1968. במקומו נבחר הנשיא ניקסון המנוח (רפובליקאי). בזמן כהונתו, יחידות של צבא ארה"ב באפריל 1970 אפילו בצעו "פשיטה" גדולה לשטחה של קמבודיה. הם נסוגו כאשר בארה"ב החלו זעקות על "הרחבת המלחמה".
"מודל פשיטות" זה הסתיים אחרי שמר קיסינג’ר המנוח השיג "הסכם שלום" (שהביא לו את פרס נובל לשלום) עם צפון ווייטנאם והקונגרס בארה"ב אישר סיוע נדיב לשלטון בדרום ווייטנאם. הסיום? צבא ארה"ב עלה על אוניות ומטוסים וחזר לארה"ב. צבא דרום ווייטנאם התפוגג וצפון וויטנאם כבשה את דרום ווייטנאם.
אחרי שצבא אמריקאי כבש את כול שטחה של אפגניסטן – אחרי המתקפה על מגדלי התאומים בניו יורק – הם הקימו בה "צבא של אפגניסטן". יחידות של צבא ארה"ב שהו בבסיסים ברחבי המדינה. מבסיסים אלו היו יוצאים "לפשיטות" ו/או לפעולות חילוץ של "צבא אפגניסטן", כאשר יחידות של ארגון טאליבן השתלטו על מחוזות במדינה.
כך זה נמשך עד שהנשיא ביידן נתן הוראה להוציא את כול חיילי ארה"ב מהמדינה. לא לפני שטען, שלשלטון באפגניסטן יש "צבא" שמונה 300 מאות אלפי חיילים, שמצויד במיטב הציוד של צבא ארה"ב.
מיד אחרי שחיילי ארה"ב עלו על "אוניות ומטוסים" וחזרו לארה"ב, נשיא אפגינסטן נמלט מהמדינה, צבאה התפוגג כמו בועת סבון וארגון טאליבן השתלט על המדינה.
דוגמה ידועה לאבסורד של "מודל פשיטות" הייתה במלחמה בווייטנאם בקרב על "גבעת המבורגר". יחידה של צבא צפון ווייטנאם (כ-800 חיילים) התחפרה במעלה גבעה זו. במשך כ-10 ימים יחידות מובחרות (בעיקר צנחנים) של צבא ארה"ב (כ-1600 חיילים) פעלו, עם סיוע אווירי, כדי לכבוש את "גבעת המבורגר". אחרי שנהרגו כ-80 חיילים אמריקאיים
וכ-400 נפצעו, נכבשה הגבעה במתקפה ישירה, כאשר חיילים אמריקאיים מטפסים/נלחמים עד לפסגת הגבעה (כ-900 מטרים מעל פני הים).
ואז? זמן קצר אחרי כן, צבא ארה"ב פינה את "גבעת המבורגר". החזיר את יחידותיו לבסיסים, שמהם יצאו "לפשיטות" אחרות. הבנתם?
“מודל פשיטות" שייתכן שיונהג בישראל על ידי "בית היוצר של מודל הרתעה", אינו חידוש בישראל. בעבר הרחוק קראו "לפשיטות" – פעולות תגמול.
אלו היו מבצעים שעשה צה"ל ברצועת עזה, בשטחה של ירדן וברמת הגולן. אלו היו "פעולות ממוקדות" שבהן נהרסו תחנות משטרה ומאחזים מבוצרים של צבאות מצרים, ירדן וסוריה. בכמה מהן נפלו עשרות מחיילי צה"ל “בפעולת תגמול” אחת. כך זה נמשך עד שצה"ל במלחמת ששת הימים כבש את רצועת עזה, את רמת הגולן ואת שטחי יהודה ושומרון.
למעשה גם "המבצעים/הסבבים" שהיו ברצועת עזה, היו "פשיטות". חלקן רק על ידי הפצצות של חיל אוויר וחלקן גם "בכניסה קרקעית". כך למעשה גם בהפצצות בסוריה/בלבנון. גם אלו הן מעין "פשיטות". שאין להן סוף.
מדוע הצורך "במודל פשיטות"?
זה קורה כאשר פוליטיקאים אינם יכולים/מעיזים להחזיק צבא מספיק גדול כדי לשלוט בשטח מסוים. אז הם ממציאים – ביחד עם עושי דברם בצבא – “מודל פשיטות". למעשה הם חולקים את השליטה בשטח מסוים עם "אויב". כך עד שזה נמאס לציבור והפוליטיקאים מחזירים את הצבא למדינת האם שלו.
כך הם עשו בארה"ב.
כעת הם (פוליטיקאים בארה"ב ובישראל ועושי דברם בצבא) רוצים שזה יקרה – שוב – בישראל ביחס לרצועת עזה.
מדוע?
כיוון "שבמודל" שלהם (וגם של פוליטיקאים בישראל), רצועת עזה צריכה להיות חלק ממדינה פלשתינאית ואסור שצה"ל ישהה בה ושהשלטון בישראל ישלוט בה. הוא רק יהיה רשאי לעשות "פעולות ממוקדות". זאת בעיקר "בהפצצות" על ידי כתבמ"ים ומטוסים.
אם כך, זה מעלה שאלה: מדוע יהיה צורך לבצע "פשיטות"? הרי אומרים לציבור שהמלחמה תימשך עד שתחוסל יכולתו של ארגון חמאס לשלוט ברצועת עזה. יקום שם ארגון זהה בשם אחר? אז "מה עשינו"?!
“מודל פשיטות" הוא כמו "מודל הרתעה". זו אותה "גברת" בשם אחר. המשותף להם הוא חוסר נכונות להחזיק צבא בשטח מסוים ולשלוט בו. “במודל הרתעה" פוליטיקאים ועושי דברם בצבא אומרים "שהם" – אלו ששוהים ושולטים בשטח מסוים – “לא יעזו לעשות כך וכך" – גם כאשר יש להם את "היכולות לעשות כך וכך". “במודל פשיטות", פוליטיקאים ועושי דברם בצבא אומרים "אם הם יעזו לעשות, אז נכה בהם "בפשיטה". גם אם נזהה שהם מכינים ‘יכולות לעשות’, נכה בהם ‘בפשיטה’".
איך אמר מר קינג המנוח? “יש לי חלום". שפוליטיקאים ועושי דברם בצבא יעשו "במודל פשיטות" את מה שלא עשו "במודל הרתעה".
תאמרו זה נעשה בשטחי הרשות הפלשתינאית ביהודה ושומרון. זה אינו דומה. לרצועת עזה יש גישה מהים. גם יש גישה אליה ממדינה שכנה – מצרים. כדי למנוע "יכולות לעשות כך וכך" יש צורך למנוע גישה "לא רצויה" לשטח, שלא נמצאים בו ולא שולטים בו. מותר לחלום. בייחוד לגבי התנהלות של פוליטיקאים.
איננו יודעים מה יעשו מנהיגיה של ישראל. מה שידוע הוא, מה עשו מנהיגיה של ארה"ב, כאשר פעלו לפי "מודל פשיטות". להם היה לאן להסיג את חייליה של ארה"ב. “אז לא קרה כלום". בוודאי לא לאזרחי ארה"ב.
ואצלנו?! "כתבי החצר" ידווחו לתושבים "שאפשר לחזור" – לשגרה, למקומות ישוב שנהרסו ואם יהיה צורך יעשו "פשיטות".
כמסופר בחוברת הקודמת בהלצה, נאמר שעיתונאי בלבנון אמר: “מחצית מ.. הם..”. עלול להתברר במציאות, שבשכנה של לבנון זו אינה "מחצית". זה 87 אחוזים. מנין המספר הזה? הוא נשמע "מדעי". לכן לא יהיה אפשר לפרסם "תיקון" בנוסח שהוא "פרסם”.
נלוד חדש: “עוטף לבנון”?!
מלחמת העולם הראשונה פרצה אחרי שתושב סרביה רצח נסיך מהקיסרות האוסטרו-הונגרית. על זה עושים מלחמת עולם? עובדה.
לחמאס יש יכולת צבאית קטנה "להתקוטט" עם ישראל ותמריץ (מוטיבציה) גדול "להתקוטט" עם ישראל. לחיזבאללה יש יכולת צבאית גדולה "להתקוטט" עם ישראל ותמריץ (מוטיבציה) קטן "להתקוטט" עם ישראל.
התמריץ של חמאס "להתקוטט" עם ישראל מבוסס משאיפה/חזון שמשווקים לתושבי רצועת עזה וגם לתושבי יהודה ושומרון, "לשחרר אותם מהכיבוש הציוני". הוא נזון מתנאי חיים ירודים של התושבים, ביחוד ברצועת עזה וגם ביהודה ושומרון. הוא למעשה חלק ממאבק של חמאס להיות בשליטה "בעם הפלשתינאי" ברצועת עזה וגם ביהודה ושומרון. כלומר, מאבק בארגון פת"ח ביהודה ושומרון.
לכן, לחמאס יש תמריץ גדול "להתקוטט" עם ישראל, גם כאשר יש לו יכולת צבאית קטנה לצורך זה.
כך נהג גם ארגון אש"ף שחבריו היו פלשתינאים. תחילה משטחה של ירדן, עד שגורש משם בפעולה צבאית של צבא ירדן. אחרי כן משטחה של לבנון, עד שגורש משם בפעולה צבאית של צה"ל.
חיזבאללה הוא ארגון שיעי בלבנון. (אש"ף וחמאס הם סונים). מבוסס על תושבי לבנון שיעים.
למה שיהיה לו תמריץ "להתקוטט" עם ישראל?! אומנם המצב הכלכלי בלבנון "על הפנים". אולם לבנון אינה נתונה במצור כמו רצועת עזה וגם לא תחת כיבוש כמו ביהודה ושומרון (כטענת חמאס).
מדוע שחיזבאללה יפתח במלחמת השמד עם ישראל? כך "מבטיחים אושיות ביטחון" בישראל, שיקרה ללבנון במלחמה עם חיזבאללה. הם אינם "חייבים" להגן על פלשתינאים ברצועת עזה וביהודה ושומרון – כמו שחמאס טוען שזו "חובתו". האם הם רוצים לשלוט ביהודה ושומרון במקום ארגון פת"ח?
תאמרו, חיזבאללה הם שלוחיה של איראן במסע שלה להיות מעצמה אזורית במזרח התיכון. ייתכן שהיא סבורה שישראל וארה"ב "מפריעות" לה להגשים מטרה זו. האם לצורך זה הם מוכנים לשאת "בהשמדת לבנון"? האם מנהיגי חיזבאללה יהיו מוכנים לכך?!
לכאורה לחיזבאללה יש תמריץ קטן לפתוח במלחמת השמד עם ישראל. אולי רק אחרי שיחוסל "נסיך" משורותיו. כמו שקרה לפני תחילת מלחמת העולם הראשונה. מי יודע?!
עדיין לא ידוע, האם איראן/חיזבאללה יסכימו "למודל פשיטות", אלא אם יתבטא בהוצאת צה"ל מרצועת עזה והמשך שלטון חמאס ברצועת עזה. שהרי "פשיטות" ברצועת עזה, תהיינה למעשה המשך המלחמה "בפלשתינאים". אם "הפשיטות" תהיינה רק בהפצצות, ייתכן שהם "ישלימו" עם זה. שהרי ברור שרק הפצצות לא תמנענה הקמת מערך צבאי עוין לישראל ברצועת עזה. אם "פשיטות" תהיינה עם "כניסה קרקעית", ייתכן שחיזבאללה "וחברים", ימשיכו "בטפטופים" ליד הגבול עם לבנון. שהרי אחרי שיראו שממשלת ישראל הוציאה את צה"ל מרצועת עזה, אין להם ממה לחשוש. רק הפצצות? כבר היו בסרט הזה.
מה שקורה כעת "בהתקוטטות" של ישראל עם חיזבאללה בלבנון, היא חזרה על מה שקרה לאורך שנים "בהתקוטטות" עם חמאס ברצועת עזה. הם שגרו טילים לעבר ישובים בישראל. ישראל תקפה ברצועת עזה. אז הם הבטיחו "שקט" עד הפעם הבאה. וחוזר חלילה.
מה כעת בגבול הצפוני של ישראל? אותו תהליך. חיזבאללה שיגר/משגר טילים לישובים בישראל. ישראל תקפה/תוקפת. היא תפסיק אם חיזבאללה "יבטיח שקט". עד הפעם הבאה. כמו שקרה "בעוטף עזה". כמו כן כמו "בהתקוטטות" עם חמאס, כול זמן שהם לא שגרו טילים לגוש דן, התגובות של ישראל היו "מידתיות". כך כעת "בהתקוטטות" עם חיזבאללה.
אז מה השתנה? שיש נלוד חדש: “עוטף לבנון". כעת הם לומדים את מה שלמד החמאס. שעד שהם לא יבצעו מעשי זוועה בתושבי ישראל ו/או ישגרו מטחי טילים לגוש דן, אין חשש שאושיות הביטחון בישראל יחזירו את לבנון "לתקופת האבן". אפשר להמשיך "לטפטף". מתי שבא להם. כמובן שישראל תגיב על כול רקטה שתשוגר מלבנון לישראל. כמו שעשתה "בעוטף עזה".
איך זה ישפיע על ענף הצימרים בצפון? ושאר פעילות כלכלית שם?
איך זה ישפיע על כלל הפעילות הכלכלית בישראל? הצורך להחזיק כוחות צבא גדולים בגבול עם לבנון/סוריה וגם בגבול עם רצועת עזה?
כול זה כחלק "ממודל פשיטות", שישכנע את תושבי רצועת עזה, שאפשר להמשיך "בטפטופים" על "עוטף עזה”, ואת איראן/חיזבאללה שאפשר מדי פעם "לטפטף" רקטות ושאר ירקות "לעוטף לבנון".
האם יש נלוד חדש "עוטף לבנון"?!
בינתיים – איראן המרוץ לפצצה.
מאתר ynet.co.il:
"ארה"ב, צרפת, גרמניה ובריטניה פרסמו הצהרה משותפת בעקבות דו"ח סוכנות הגרעין הבינלאומית (סבא"א), שלפיו איראן הגדילה בחזרה את הקצב שבו היא מעשירה אורניום לרמה של 60%. "אנו מגנים את הפעולה הזו, וקוראים לאיראן לחזור בה מיידית ולהפחית את ההסלמה בתוכנית הגרעין שלה. אנו נשארים מחויבים לפתרון דיפלומטי ומאשרים מחדש את נחישותנו כי אסור לאיראן לעולם לפתח נשק גרעיני", נמסר. (איתמר אייכנר)”
הניסוח "אסור… לפתח" אינו מדויק. שהרי איראן מזה זמן רב "מפתחת" נשק גרעיני – זה כולל מתקנים להעשרת אוראניום וטילים שעליהם אפשר להתקין נשק גרעיני. כלומר, אלו שפרסמו הצהרה זו, כבר מזמן השלימו עם תהליך של "פיתוח". יותר מדויק הוא ניסוח "אסור שיהיה לה נשק גרעיני".
“מומחים" טענו לא אחת, שהסיבה שאיראן מחמשת את שלוחיה ברצועת עזה (חמאס) ובלבנון (חיזבאללה) היא, כדי שאלו יוכלו לתקוף את ישראל בעשרות אלפי טילים, אם ישראל "תתקוף את מתקני הגרעין באיראן". או אם "אחרים" יעשו זאת.
כעת ישראל "מפרקת" (כך נטען על ידי השלטון בישראל) את יכולתו של חמאס לתקוף את ישראל. כמו כן בשיטת "בישול צפרדע במים חמים" היא גם "תוקפת יעדי טרור בלבנון וגם בסוריה". זאת לכאורה "בחסות" של ארה"ב שהזהירה "אחרים", שלא להתערב במלחמה של ישראל בחמאס. גם "החסות" הזו – כוח משימה של הצי האמריקאי – עומד בקרוב להפליג בחזרה לארה"ב. מדוע? כי הם שם בצפון מורתעים? או כי עומד להתברר – שוב – שלפוליטיקאים ועושי דברם בצבא יש תוכנית "הכול דיבורים". בדרום וגם בצפון. אז אין צורך "בחסות". ימים יגידו.
אם חמאס "יפורק" וחיזבאללה "יבושל" לאט או "יפורק" מהר, איראן תמצא עצמה "חשופה" לתקיפה של ישראל ו/או של ארה"ב. כלומר, בלי "מודל הרתעה" של ישראל ו/או ארה"ב מלתקוף את איראן.
או לחילופין, אם ישראל תוציא את צה"ל מכול שטחה של רצועת עזה ותמנע "מכניסה קרקעית" לשטחה של לבנון וארה"ב תסיג את "כוח המשימה" שלה מהים התיכון, זה יראה שהאיומים של ישראל וארה"ב הם "הכול דיבורים".
כך שבכול תרחיש, המסקנה באיראן תהיה להאיץ את "הפיתוח" של נשק גרעיני. “הצהרות" לא תמנענה זאת! גם לא "נחישות". רק מעשים. על ידי מי? ספק אם ממציאי "מודל פשיטות" מסוגלים/מוכנים לבצע “פשיטה” כזו.
חיילים אמריקאיים בפסגת "גבעת המבורגר" – 1969. זמן קצר אחרי כן נסוגו/פונו ממנה.
בקרוב תמונות "דומות" מרצועת עזה?! ימים יגידו.
מצאו הבדלים.
מר פוטין נשיא רוסיה קבע שלושה יעדים "למבצע הצבאי המיוחד" של רוסיה באוקראינה.
1. להגן על תושבים ממוצא רוסי במחוז דונבס שבמזרח אוקראינה. יעד זה למעשה – לפחות בהצהרות – הורחב/מורחב לאזורים נוספים באוקראינה, שהשלטון ברוסיה טוען, שיש בהם "ערים רוסיות".
2. לחסל את צבאה של אוקראינה.
3. לחסל את המאפיינים "הנאצים" באוכלוסית אוקראינה.
לאחרונה מר נתניהו ראש ממשלת ישראל פרסם מאמר בעיתון WSJ בארה"ב, שבו הגדיר שלושה יעדים למלחמה שמנהלת ישראל ברצועת עזה:
1. השמדת חמאס ברצועת עזה.
2. פרוז רצועת עזה.
3. "חינוך מחדש" של תושבי רצועת עזה.
סעיפים 2 ו-3 הם ממש זהים בהגדרות היעדים של מר פוטין ושל מר נתניהו. בסעיף 3 משתמשים במילים שונות לתאור אותה מטרה: שנוי ההתנהגות/דעות של אוכלוסיה ביחס לתושבי מדינה שכנה (רוסיה/ישראל).
סעיף 1 ביעדים שמציג מר נתניהו, למעשה מטרתו להגן על תושבי "עוטף עזה", כך שלא יקרה שוב באזור זה, מה שקרה ב-7 באוקטובר 2023.
אם כך, אין למעשה הבדלים בין הגדרות יעדים אלו.
תאמרו אבל חמאס עשה מעשי נבלה בתושבי "עוטף עזה" בעוד שרוסיה "סתם קמה יום אחד והתקיפה את אוקראינה!”
לא כך רואה נשיא רוסיה את מה שקדם לפברואר 2022 כאשר שלח צבא רוסי לאוקראינה.
לדבריו במשך 8 שנים 2014 – 2022, תושבי דונבס סבלו מהשפלה ו"השמדת עם" שנעשו על ידי השלטונות בקייב בירת אוקראינה. דווח שבמשך תקופה זו, נהרגו 14 אלפי אנשים מתושבי מחוז דונבס בהפגזות של צבא אוקראינה.
יהיו כאלו "שהסבר" זה מנשיא רוסיה, לא ימצא חן בעיניהם. אולם מה שחשוב הוא מה שהוא אומר. שהרי "יש לו" כ-1550 פצצות אטום "מוכנות לשימוש מידי". לכן, מי שמתעלם "מהסברים" שלו "ומיעדים" שלו, עושה זאת "על אחריותו".
לענין הבדלים בין השלטון ברוסיה והשלטון בישראל:
זכורות לנו מתקופה סמוכה לפני תחילת הלחימה של רוסיה באוקראינה בפברואר 2022, תמונות של נשים וילדים על רציפי רכבת במחוז דונבס במזרח אוקראינה, מחכים לרכבות שבהן יתפנו לשטחה של רוסיה. תופעה שחזרה על עצמה פעמים רבות לפני תחילת "המבצע הצבאי המיוחד" של רוסיה באוקראינה.
כמו כן כבר ב-18 בפברואר 2022, כשבוע לפני תחילת הלחימה באוקראינה, החל פנוי באוטובוסים וברכבות של מאות אלפי נשים, ילדים וגברים קשישים, מאזור דונבס.
לא זכורות לנו תמונות של שיירות אוטובוסים לפנוי נשים וילדים מישובי "עוטף עזה" לפני בוקר 7 באוקטובר 2023.
תאמרו "זה לא אותו דבר". רוסיה היא זו שהתחילה בלחימה. אז הם התכוננו.
זה בדיוק מה שנשיא רוסיה אמר. “התחלנו" לפני שצבא אוקראינה יתקוף ‘בכניסה קרקעית’ את תושבי מחוז דונבס”. אז הם פינו נשים וילדים.
כאשר השלטון והצבא ברוסיה החליטו להסיג את יחידות הצבא הרוסי במחוז חירסון – ממערב לנהר הדניפר – הם מקודם אפשרו לתושבים בעיר חירסון להתפנות לרוסיה. יחידות של צבא רוסיה – בעיקר צנחנים – מנעו מצבא אוקראינה להיכנס לעיר. אחרי שיותר ממאה אלף אנשים התפנו מהעיר, נסוגו החיילים הרוסים ופוצצו את הגשר הגדול מעל הנהר.
גם בישראל בבוקר יום כיפור בשנת 1973, הממשלה החליטה לפנות ילדים מישובים ברמת הגולן. עוד לפני כן, תגברו את הכוח הצבאי של צה"ל ברמת הגולן (חטיבה 7 עם יותר ממאה טנקים ועוד). זאת בזמן שהקורא בקלפים בישראל, המשיך לטעון "שיש סבירות קטנה למלחמה".
בישראל בתקופת “מודל הרתעה”? חיכו לידיעה מקורא בקלפים. הוא המשיך לשווק את "מודל הרתעה", בהתאם למצג – התפארות לציבור של הקודקוד המדיני.
אז יש הבדל.
נשים, ילדים וגברים קשישים מחכים על רציף רכבת במחוז דונבס לפנוי לשטחה של רוסיה
גם באוטובוסים
היה הרבה בלגן – אי סדר. אבל פינו אותם. לפני שהתחילה הלחימה באזור שלהם. כך במדינה שראשי הצבא שלה מתוארים "במערב" "כאוסף של ‘פושעי מלחמה’ שיכורים ונוטלי שוחד".
בישראל? פעלו לפי "מודל הרתעה", שהמציאו פוליטיקאים ועושי דברם בצבא. האם כעת הם ממציאים "מודל פשיטות" כדי לרצות פוליטיקאים בארה”ב? או שביחד איתם "מפזרים מסך עשן", תוך כדי "שמבשלים לאט את הצפרדע בצפון"?! "יש לנו חלום". ימים יגידו אם זה רק חלום. או שהכול ברור כבר כעת?! זה מה שיש.
היעדים שהציב מר נתניהו.
יעדים אלו, כאמור למעלה, “מטפלים" רק בתסמינים (סימפטומים) של "הבעיה ברצועת עזה". הם לא "יפתרו" את "הבעיה".
“הבעיה" היא, המצאותם ברצועת עזה של מיליוני אנשים "שהיעוד" שלהם בחיים הוא השמדתה של מדינת ישראל.
היעדים של מר נתניהו רק "מטפלים" בתסמינים של "בעיה" זו. היא לא תעלם אם תימשך ההתנהלות הנוכחית של ממשלות ישראל לדורותיהן "לבעיה" ברצועת עזה וגם ביהודה ושומרון.
מה שמאפין התנהלות זו לאורך עשרות שנים, הוא חוסר נכונות של ממשלות ישראל, לאפשר עצמאות כלכלית לתושבי רצועת עזה ויהודה ושומרון. עצמאות כלכלית באזורים אלו, יכולה לפגוע ביכולת השליטה הכלכלית של הממשלות בישראל עצמה.
הדיבורים על "מדינה פלשתינאית" הם דברי הבל בלי שתהיה לה "עצמאות כלכלית". המאפין של "מדינה" הוא היכולת של שלטון בה, לקבוע את המציאות הכלכלית בשטחה. ממשלות ישראל לדורותיהן סרבו לאפשר זאת.
לכן, “הרשות הפלשתינאית" אינה יכולה להיות "מדינה". לא ברצועת עזה ולא ביהודה ושומרון. זו אינה אלא קבוצת אנשים שמתקיימת לפי תכתיבים כלכליים של ממשלות ישראל. יש להם "סידור עבודה נוח". אינם צריכים לדאוג לגביית מיסים – דבר שתמיד מכעיס ציבור "במדינה". זה נעשה עבורם על ידי ממשלת ישראל. גם אינם צריכים לדאוג להכנסות – הם מקבלים "סיוע" ממדינות אחרות ומארגונים בינלאומיים.
גם אינם צריכים לקיים בחירות. שהרי שלטונם מובטח על ידי צבאה של ישראל. ביהודה ושומרון וייתכן גם ברצועת עזה.
לכן, להתייחס אליהם "כמדינה" זו "העמדת פנים". אין זו הפתעה, כיצד רוב הציבור "במדינה" זו מתייחס לשלטון בה. כלומר, אינו רוצה בהם.
כדי שיהיה שנוי בהתייחסות של ציבור זה, צריך להיות שנוי במציאות הכלכלית בשטחים אלו. כך שזו תאפין החלטות של שלטון "במדינה" ולא שלטון "במדינה" אחרת. עד שזה לא יקרה, היעדים שהציב מר נתניהו, יהוו רק טיפול בתסמינים של "הבעיה".
דווקא ברצועת עזה, קל יותר מאשר ביהודה ושומרון לשנות את המציאות הכלכלית בה.
להקים בה נמל ושדה תעופה שיאפשרו לתושבים שם תנועה "חופשית" למדינות אחרות, בלי להיות תלויים בהחלטות של מדינות “שכנות”. כך גם ביבוא של סחורות. שלא יהיו תלויים ביבוא סחורות רק ממדינות “שכנות”.
(שיקולי ביטחון? יש הסדרים לכך. אם יש אינטרס משותף. ראינו איך פעלו “הסדרי ביטחון” כאשר הוטל מצור על רצועת עזה.)
להקים בה תחנות לייצור חשמל, כך שלא יהיו תלויים באספקת חשמל ממדינה “שכנה”. כך גם מתקנים להתפלת מי ים – לאספקת מים.
להנהיג בה משטר מסוי בהתאם לצרכים של שלטון מקומי שם ולא של שלטון בישראל.
לתת סיוע כספי למשפחות שרוצות להתיישב במדינות אחרות. כאשר קיימת אפשרות "לתנועה חופשית", אנשים נעים ממקומות בהם אין אפשרות לעתיד כלכלי טוב למקומות אחרים. זה קיים בין מדינות וגם בתוך מדינות. המימון? במקום "סיוע" שמנציח "תלות כלכלית" וחוסר תקווה לשיפור במצב הכלכלי. אולי גם מתקציב ביטחון שלא סיפק "ביטחון”.
הממשל בארה"ב "מזדעזע" מכול ציוץ על אפשרות להגירה של תושבים מרצועת עזה. אותם אנשים מאפשרים בכול חודש לכ-200 אלפי מהגרים להיכנס לשטחה של ארה"ב בגבולה עם מקסיקו ולשהות בה "עד שיוזמנו לדיון במעמד שלהם". בשנת 2023 כ-2.5 מיליון אנשים נכנסו בדרך זו לארה"ב. “חלון הבוננזה" הזה לכניסה לארה"ב, עלול להיסגר, אם מר טרמפ ייבחר לנשיא בנובמבר 2024. אולם זה יכול לקרות כבר בקרוב. נציגי המפלגה הרפובליקאית בבית הנבחרים מסרבים, עד כה, לאשר את בקשת הנשיא ביידן לסיוע בסך 61 ביליון דולרים לאוקראינה. הדרישה שלהם אינה רק לתקצוב "לחיזוק הגבול הדרומי עם מקסיקו", אלא גם לשנוי ההתנהלות של הממשל של הנשיא ביידן ביחס לכניסת מהגרים לא חוקיים בגבול עם מקסיקו. כיוון שכבר בחודש ינואר 2024 מתחילה מערכת בחירות בארה"ב, גם סנטורים רפובליקאים שתומכים במתן סיוע לאוקראינה, מיישרים קו, עד כה, עם דרישות עמיתיהם בבית הנבחרים. אם זה ימשך, עלולים מר ביידן ומנהיגי המפלגה הדמוקרטית להאלץ להחליט מה חשוב להם: המשך כניסה של מיליוני אנשים דרך הגבול עם מקסיקו או סיוע לאוקראינה. סביר שנדע עד סוף פברואר 2024. “מי התקפל" וכיצד "התקפל".
אין להתפלא שגם בגרמניה "מזדעזעים" מהאפשרות שתושבי רצועת עזה ירצו להגר למדינה אחרת. זו אותה גרמניה שאפשרה לכמיליון פליטים/מהגרים, בעיקר מסוריה, להיכנס לגרמניה. כך גם "שר החוץ של השוק המשותף". אסור שתושב רצועת עזה, שאינו רואה עתיד כלכלי לו ולמשפחתו ברצועת עזה, יעלה בדעתו להגר למדינה אחרת. אבל למיליונים מתושבי אוקראינה, נתנו "להגר" למדינות השוק המשותף וגם נותנים סיוע כלכלי לקיום שלהם במדינות השוק המשותף.
בשביל כול הפוליטיקאים האלו, תושבי רצועת עזה, הם מכשיר להשגת מטרות פוליטיות שלהם. יש פוליטיקאים בישראל שמשתפים פעולה איתם! כך נהגו במשך שנים רבות. כך הם נוהגים כעת. אז מה הפלא שתושבי "העוטף" עוברים לגור מחוץ "לעוטף". כך גם תושבי "עוטף לבנון".
בחזרה לרצועת עזה.
חשוב – לא להכפיף את תושבי רצועת עזה לשלטון שקיים ביהודה ושומרון. בוודאי לא "לשלטון" הנוכחי שם. אין שום סיבה כלכלית שתושבי רצועת עזה, ינוהלו לפי תכתיבים "משלטון" ביהודה ושומרון. בוודאי לא לפי "הסכמים כלכליים", שהם עושים עם ממשלות ישראל.
ברור למה ממשלות ישראל לדורותיהן אינן מוכנות לכך?! "משיקולי ביטחון" – כמו "הביטחון" שהגן על תושבי "עוטף עזה”.
כול האמור למעלה נשמע מופרך והזוי? בבקשה – אפשר לנסות "מודל פשיטות".
הנשיא ניקסון המנוח מודיע על "פשיטה" לשטחה של קמבודיה.
אפשר עם תוכנת פוטושופ להתאים את התמונה להודעות שתהיינה בישראל?!
השעון מתקתק – לנשיא רוסיה – לנשיא סין.
לנשיא רוסיה.
עוד לפני חודשים רבים, נשיא רוסיה צפה שלקראת סוף שנת 2023, אוקראינה תמצה את היכולות הצבאיות שלה.
לכאורה מתרבים סימנים שכך יקרה בקרוב.
בקונגרס בארה"ב יש קושי באישור תקציב לסיוע נוסף לאוקראינה. כך גם בשוק המשותף.
מזה כמה שבועות שומעים על צורך באוקראינה להגדיל את גיוס חיילים לצבא. מפריחים באוויר מספרים עד מחצית המיליון מגויסים חדשים. לפי הצעת חוק שפורסמה באוקראינה, ירד גיל הגיוס – שמעליו מותר לגייס – לצבא מ-27 ל-25. כמו כן ישונו התנאים לשחרור מגיוס מסיבות רפואיות. עוד מוצע לגייס תושבי אוקראינה שעזבו את המדינה ולהטיל סנקציות על אלו שישתמטו מגיוס. גם נשמעת הצעה לחייב נשים להתגייס לצבא. כמו גם לחייב סטודנטים באוניברסיטאות לעבור הכשרה צבאית.
בו בזמן צבא רוסי ממשיך "בזחילה" איטית קדימה לכיוון מערב, מקוי החזית לאורך כאלף ק"מ.
מי שנשמע מעודד "מסימנים" אלו הוא מר קדירוב מנהיגה של צ’צ’ניה. צ’צ’נים כידוע היו בין הראשונים לשלוח אלפי מתנדבים ללחימה של הצבא הרוסי באוקראינה. הם נטלו חלק חשוב בכיבושה/שחרורה של העיר מריופול לחופי הים השחור.
מר קדירוב העריך שהלחימה באוקראינה תסתיים עד אביב – קיץ 2024.
כך גם אמר מר בליטסקי, המושל (הרוסי) של מחוז זפוריז’ה במזרח אוקראינה, שסופח לרוסיה.
מדוע?
כיוון שעד אז תמוצה היכולת הצבאית/כלכלית של אוקראינה.
נשמע מוכר?!
הם אינם אומרים, כיוון שעד אז מתקפה של הצבא הרוסי תמוטט סופית את הצבא של אוקראינה.
האם הצבא של אוקראינה ימשיך להילחם גם עם יכולת צבאית "שמוצתה" ובקווי הגנה אחרים? מה יעשו אז ברוסיה? ימשיכו לחכות "למצוי היכולות הצבאיות של אוקראינה"?
כך גם אחרי שבחודש מרץ 2024 מר פוטין, ככול הנראה, ייבחר שוב לנשיא רוסיה? או שבקרוב הוא יאלץ לקבל החלטות "קשות" לגבי צורת המשך הלחימה באוקראינה? זאת כאשר אפילו מר קדירוב ומר בליטסקי "יתאכזבו" ממהלך הלחימה באוקראינה! אם הם "יתאכזבו", סביר שגם הציבור ברוסיה יתחיל "להתאכזב".
לכן, ייתכן שהשעון מתקתק לנשיא רוסיה.
או שלמעשה ההחלטה כבר התקבלה, “ולפתע" צבא רוסי יפתח במתקפה כדי "למוטט סופית" את צבאה של אוקראינה וכך גם את השלטון הנוכחי באוקראינה. כפי שנאמר כבר, ייתכן שסימן לכך, יהיה בחידוש התקפות טילים וכתבמ"ים נרחבות בשטחה של אוקראינה, כולל במתקנים לייצור חשמל. בסוף 2023 – תחילת ינואר 2024, היו כמה תקיפות גדולות על ידי רוסיה, באמצעות טילים וכתבמ"ים, יותר ממאה שוגרו ביום אחד, על מטרות רבות באוקראינה. עדיין לא על מערכת לאספקת חשמל. כמו כן כמה מתקיפות אלו בוצעו בשעות היום. כך שתושבים באוקראינה יכלו לראות בעצמם את התוצאות של תקיפות אלו. לעומת תקיפות שבוצעו בלילה וטענות של השלטונות באוקראינה שהם מיירטים את כול/רוב הטילים והכתבמ"ים שמשוגרים מרוסיה. אם זה ימשך – תדירות גדולה וגם בשעות היום – זה יכול להראות על כוונה של רוסיה – “להודיע לתושבי אוקראינה: תתחילו לארוז. השלטונות שלכם אינם יכולים להגן עליכם".
פה תרשו לנו ניחוש פרוע: אם כך יקרה במחצית הראשונה של שנת 2024, זה עלול "לבשר" על כשלון של ממשל הנשיא ביידן בתהליך "להחלשת רוסיה" “וחברים". במקרה כזה, עלולה לגבור התעוזה של איראן/חיזבאללה להמשיך "בטפטופים" בגבולה של ישראל עם לבנון וסוריה. בייחוד אם ממשלת ישראל תנהיג "מודל פשיטות" ותוציא את צה"ל מרוב/מכול שטחה של רצועת עזה. ייתכן שזה (עם סיבות אחרות) מסביר מדוע הממשל בארה"ב רוצה שהפעילות של צה"ל ברצועת עזה תסתיים למעשה בחודש ינואר 2024. אם יקרה כאמור למעלה באוקראינה, “תשומת הלב" תוסט לאוקראינה – לגורלם של מיליונים שם – במקום "למעשי ‘הזוועות’ שעושה ישראל ברצועת עזה". עלול להתברר אז שממשל הנשיא ביידן כשל "במערכה שלו להחלשת רוסיה". ייתכן שיתחילו להתייחס אליו "כברווז צולע". בייחוד בתוך מערכת בחירות במהלך שנת 2024. כמובן שאיש אינו יודע כעת ולא לפני נובמבר 2024 מי יהיה הנשיא הבא בארה"ב. ימים יגידו.
או שלא. שרוסיה תמשיך לחכות "למצוי יכולתה הצבאית של אוקראינה", חמאס לא יוכל לשלוט ברצועת עזה וזה יעשה על ידי השוויצרים ממשמר הותיקן או משהו כזה…
אפשר לחלום.
שהרי אחרי מה שקרה ב-7 באוקטובר 2023, "האבחנה של עיתונאי בלבנון" אינה הלצה, אלא כנראה המציאות ולא רק "בלבנון".
לנשיא סין.
ב-13 בחודש ינואר 2024 תערכנה בטייוואן בחירות לנשיאות ולבית הנבחרים. המפלגה השלטת כעת והמועמד שלה לנשיאות, מצהירים שהם בעד "עצמאות" של טייוואן מסין.
לפי סקרים אחרונים, מועמד המפלגה השלטת יקבל פחות מ-40 אחוזים מקולות הבוחרים. שאר הקולות מפוצלים בין שתי מפלגות אופוזיציה, שסרבו להציג מועמד משותף בבחירות. תוצאה כזו יכולה לאפשר בחירה לנשיא של מועמד המפלגה השלטת כעת בטייוואן, אולם עלולה שלא לאפשר למפלגה השלטת כעת, לשלוט בבית הנבחרים בטייוואן. נדע בתוך כשבוע אחד ממועד חוברת זו.
בנאום לפני כשבועיים, נשיא סין שוב הצהיר שטייוואן תאוחד עם סין, בין בדרכי שלום ובין "בדרכים אחרות". חזר והדגיש את החשיבות של ארוע כזה.
לעומתו הנשיאה הנוכחית של טייוואן אמרה "שטייוואן תמשיך להתקיים לצד סין". כלומר, תהיה עצמאית מהשלטון בסין.
כתבנו על השערה שלנו, שמטרת הפגישה שהייתה בין נשיא סין ונשיא ארה"ב, היא "עסקה" בין סין וארה"ב. ארה"ב לא תטיל סנקציות משניות על סין, אם וכאשר רוסיה תפעל לכיבושה של רוב/כול אוקראינה וסין תתאזר בסבלנות רבה, בניסיון להגיע לאיחוד עם טייוואן בדרכי שלום. לפחות עד למועד הבחירות בארה"ב בנובמבר 2024. שהרי מר ביידן אינו רוצה בעימות צבאי עם סין בשנת בחירות בארה"ב.
“הסבלנות הרבה" שסין תצטרך להתאזר בה, תדרש בייחוד אם המפלגה השלטת כעת בטייוואן, תזכה בבחירות הקרובות. זה לא יהיה קשה. נשיא סין אמר "שתהיה סבלנות", כול עוד השלטון בטייוואן לא יפעל בצורה, שתראה לכולם שטייוואן היא מדינה עצמאית. לזה יידרש שיתוף פעולה של נשיא ארה"ב, דהיינו שלא תעשנה פעולות על ידי ארה"ב, שתראנה שטייוואן היא מדינה עצמאית.
אבל "ההסכם" הזה כבר "צולע”. אומנם יש היתכנות, שארה"ב תשהה/תבטל חלק מהמכסים שהיא הטילה על יבוא מוצרים מסין. זאת על ידי הגדלת מספר הפריטים שאין מטילים מכס על יבוא שלהם לארה"ב.
אולם בו בזמן ארה"ב כבר פועלת להטיל סנקציות משניות על סין.
בחודש נובמבר 2023, משרד האוצר של ארה"ב הודיע שתוטלנה סנקציות על מי שירכוש גז נוזלי lng ממיזם ברוסיה לייצור גז כזה. במיזם זה, באזור הארקטי בצפון רוסיה, שותפות גם שתי חברות האנרגיה הגדולות בסין. הן הודיעו שפנו למשרד האוצר בארה"ב כדי שיחריגו אותן מסנקציות אלו. משרד החוץ של סין גינה הטלת סנקציות אלו על ידי ארה"ב.
כמו כן חברת ASML שמייצרת ציוד לייצור צ’יפים, הודיעה שממשלת הולנד ביטלה "רשיונות" שאפשרו לה למכור סוגי ציוד מסוימים לחברות בסין. כך נמשכת "מלחמת הצ’יפים" של ארה"ב בסין.
“מקבלי החלטות" כעת בסין, יכולים להמשיך להעמיד פנים שנוזלים שהממשל בארה"ב מטיל עליהם, הם מי גשמים. “העמדת פנים" כזו תבלוט אם בבחירות בטייוואן, שוב תזכה המפלגה שאומרת בפירוש שהיא בעד "עצמאות" לטייוואן. המבחן האמיתי שלהם יהיה אם יתברר שנשיא רוסיה אינו מכזב, כאשר הוא אומר שתושגנה כול המטרות של "המבצע הצבאי המיוחד" באוקראינה ויתברר שאין מנוס מלכבוש את רוב/כול שטחה של אוקראינה, כדי להשיג יעדים אלו.
אולם אם מר קדירוב מצ’צ’ניה "יתאכזב", כלומר יתברר שנשיא רוסיה "מעמיד פנים", זה יקל על מקבלי החלטות" בסין להמשיך "להעמיד פנים", שמוטלים עליהם מי גשמים.
לכן, תקתוק השעון לגבי נשיא רוסיה הוא גם תקתוק השעון לגבי מנהיגי סין.
בינתיים ברוסיה…
נציג הממשל בארה"ב בתהליך "להחלשתה של רוסיה", הלו הוא מר פוטין נשיא רוסיה, “חנך" שלוש ספינות מלחמה חדשות עבור הצי הרוסי "המוחלש". בהן כאלו שתצוידנה בטילים היפרסונים מסוג זירקון. אלו נוספו לשתי צוללות גרעיניות חדשות שמר פוטין "חנך" לאחרונה. מר פוטין אמר שכעת עשרות ספינות מלחמה – מצוידות בטילים – נמצאות בתהליך בניה במספנות ברוסיה. אלו מיועדות להצטרף "לצי הצפוני" של רוסיה. כלומר להגדיל פוטנציאל לשגר טילים למערב אירופה, אם למשל ממלכת דנמרק תחליט למנוע מספינות רוסיות לעבור סמוך לחופיה.
בו בזמן, מר פוטין יצטרך להחליט כיצד להפסיק את הפגיעה באוניות הצי הרוסי בים השחור, שנעשית באמצעות טילים שמשוגרים ממטוסים בשטחה של אוקראינה. לאלו יכולים להצטרף בקרוב מטוסים מתוצרת ארה"ב F16 שמסופקים לאוקראינה. כול מגדל חזירים בסיביר יודע, שהדרך היחידה למנוע זאת לחלוטין, היא לכבוש את רוב/כול שטחה של אוקראינה. נותר לראות האם גם מר פוטין יודע זאת?!
בו בזמן בעוד ברוסיה מחכים למצוי היכולות הצבאיות של אוקראינה, דרום קוריאה הודיעה שהיא מוסיפה 700 פריטים שיאסר למכור אותם לרוסיה. נזכיר שהיא "השאילה" 500 אלפי פגזים לצבא ארה"ב, שממשיך לחמש את אוקראינה בפגזים.
לכך הצטרפה כעת יפן, שהודיעה שתייצר/תמכור טילי פטריוט לארה"ב. לאלו כידוע יש ביקוש באוקראינה.
כך "מצוי היכולות הצבאיות" של אוקראינה, אינו מועד סטטי- קבוע. הוא עלול – מבחינתה של רוסיה – לנוע מדי פעם לתאריך לא ידוע בעתיד. לכן, מר קדירוב עלול "להתאכזב" מצורת ניהול המלחמה של רוסיה באוקראינה.
ישראל – עזרה בחימוש מארה"ב – “מלחמה בצפון”.
לפני הרבה ירחים דווח שארה"ב השתמשה/תשתמש בתחמושת שלה שמאוכסנת בישראל, 300 אלפי פגזי ארטיליריה, כדי לספק תחמושת לצבא אוקראינה. כעת ארה"ב מאשרת "סיוע חירום" של תחמושת לישראל. עוד דוגמה לטיב "התחזיות" של קוראים בקלפים.
כך גם עצם הצורך של צה"ל ביבוא תחמושת לפעולה צבאית נגד ארגון טרור, אפילו לא נגד צבא סדיר. משקף את התחזיות של קוראים בקלפים לגבי סוג עימותים צבאיים.
יש אומרים "שסיוע חירום" זה גם נועד לשימוש למקרה של "מלחמה בצפון". אפשרות כזו לא נצפתה על ידי הקוראים בקלפים?! בגלל שהוא שם בצפון "מורתע"?! כנראה שהם צודקים. שהרי הוא שם בצפון יורה טילים נגד טנקים לתוך לולים עם תרנגולות. הצלחנו. הוא מורתע.
עדיין, אין לשלול אפשרות, שעם/בלי "תכנון מראש", תהיה פעילות צבאית משמעותית "בצפון". זאת בהסכמתה של ארה"ב! אחרת, בשביל מה צריך לספק לישראל תחמושת במאות מיליוני דולרים?!
אולם בהקשר של "מלחמה בצפון", ראוי לזכור כי קיימים אינטרסים כלכליים/פיננסיים גדולים מאד, שרוצים למנוע מלחמה כזו.
מדובר בראש וראשונה בבעלי ענין בפיתוח מקורות גז בים התיכון בסמוך לחופי ישראל ולחופי לבנון. על אלו נמנים חברות אמריקאיות גדולות וגם חברות ארופאיות גדולות, בעיקר מצרפת ואיטליה כמו גם “מבעלת ברית של ישראל” הלו היא קטאר.
מלחמה "כוללת" בין ישראל ולבנון/חיזבאללה, עלולה לגרום להשמדת אסדות גז בישראל ולמנוע הגדלת תפוקת גז בשטח הימי של ישראל. היא גם עלולה למנוע חיפוש/פיתוח של מקורות גז ליד חופי לבנון. מדובר בפוטנציאל להכנסות גדולות מאד.
אין להתפלא שהממשל בארה"ב שלח לישראל את מר הוכשטיין כדי לנסות להביא "להסכם" בין ישראל ללבנון/חיזבאללה. תחום הפעילות שלו הוא "אנרגיה". הוא מגיע עם מכולה מלאה בהבטחות "לכסף", שאפשר יהיה "להפיק" בים התיכון, אם יושג "הסדר" שכזה. מה יהיה "בהסדר"? פשרה לגבי תביעות ישראל ותביעות חיזבאללה/לבנון. לבעלי לולים ולמגדלי אבוקדו יאמרו "בטוח לחזור לישובים", כדי שלא יפריעו לפוליטיקאים שדואגים "לביטחון שלהם".
העיקר הוא, שלמרות ההצהרות הרמות על "מלחמה בצפון", אינטרסים כלכליים שפועלים בישראל, בלבנון וגם באיראן, ינסו למנוע "מלחמה בצפון".
נשמע ציני? ימים יגידו.
קרנות נסחרות ממונפות – למחיר זהב – למדדי מניות.
בנספח בחוברת זו כלול קטע עם עדכונים ממאמר בחוברת למשקיע 6 בינואר 2023.
אנו דנים בו בהשקעות במניות של חברות שמפיקות זהב ובהשקעות ספקולטיביות בזהב, בתקופה של עליות ממושכות במחיר זהב. אנו מדגישים, שאין בהכרח מתאם חיובי מלא בין שיעור עליות במחיר זהב ושיעור עליות במחירי השקעות כאלו.
בחוברת זו נחזור ונבחן את התשואה של השקעות אלו בשנתיים האחרונות – מאז תחילת 2022 – וגם לאורך תקופות ארוכות. זאת כדי לחזור ולהדגיש את מה שנאמר בנספח לחוברת זו.
אבחנות אלו מתייחסות גם להשקעות ממונפות אחרות – בקרנות סחירות. פה נבחן כדוגמה את התשואות שהיו בהשקעות בקרנות ממונפות סחירות שאמורות לשקף את השנויים במדדי מניות. זאת בתקופה שבה היו שנויים גדולים – ירידות ועליות – במדדי מניות.
נזכיר: במהלך השנתיים האחרונות מחיר אונקית זהב עלה בכ-13 אחוזים.
הנתונים בגרפים למטה נכונים ליום 25-12-2023.
מקור: barchart.com
מניות של חברות שמפיקות זהב.
קרן סחירה GDX מחזיקה במניות של חברות "גדולות" שמפיקות זהב. בולטות בכך מניות של חברות ניומונט ובאריק.
שנוי מחיר קרן נסחרת GDX בשנתיים אחרונות באחוזים: כ-3.
הערה: שנוי באחוזים במשך 10 שנים אחרונות: זהב 60 , קרן נסחרת 35.
שנוי באחוזים 20 שנים אחרונות – זהב באדום – קרן GDX בשחור.
הערה: לאורך תקופות ארוכות שבהן עולה מחיר זהב, התשואה של מניות חברות שמפיקות זהב, חשופה יותר לטעויות שעושים אלו שמנהלים חברות אלו. בתקופה שכלולה בגרף למעלה בלטו שני סוגי טעויות: ראשית, עסקות עתידיות למכירת זהב במחירים קבועים – שהתבררו כנמוכים (מאד) לעומת מחירי זהב שהיו בעת מימוש עסקות אלו. שנית, תופעה שחוזרת על עצמה אחרי עליות גדולות במחיר זהב (או בכלל כאשר היו רווחים גדולים לחברה), רכישת חברות אחרות במחירים שכוללים "פרמיה" גדולה למחיר המניות של החברה הנרכשת, או בכלל מחיר גבוה מאד למניה הנרכשת. מה שמתברר מאוחר יותר "כטעות". לפעמים החלטות של מנהלים מתבררות כנכונות ולפעמים כטעות. כלומר, השקעות כאלו אינן בזהב, אלא בפעילות עסקית.
שנוי באחוזים מחיר מנית חברת ניומונט – בשחור. מחיר זהב – באדום. שנתיים אחרונות.
שנוי באחוזים מחיר מנית חברת באריק – בשחור. מחיר זהב – באדום. שנתיים אחרונות.
שנוי באחוזים מחיר מנית באריק – בשחור. מחיר זהב – באדום. עשרים שנים אחרונות.
הערה: משקף טעויות שעשו מנהלי חברה זו.
לסיכום קטע זה: כמוסבר בנספח לחוברת זו, השקעה במניות של חברות שמפיקות זהב, חשופה לסיכונים שכרוכים בפעילות עסקית, ולא רק לשנויים במחיר זהב. בתנאים מסוימים אלו יכולות להיות השקעות רווחיות מאד, יותר משיעור עלייה במחיר זהב. כמוסבר בנספח. או עלולות להקנות מפח נפש למשקיעים גם בתקופה של עלייה גדולה במחיר זהב.
כעת נעבור להשקעות ממונפות בקרנות סחירות.
קרן ממונפת UGL לעלייה במחיר זהב.
ראו הסבר בנספח לחוברת זו.
“המטרה" היא להשיג תשואה יומית בשיעור כפול משיעור השנוי "במחיר זהב" ביום מסוים.
כאמור בנספח, התשואה המצטברת בקרן לאורך זמן, תלויה בתנודות שתהיינה במחיר זהב בתקופה מסוימת. ככול שמספר ועוצמת התנודות גדולים יותר, ייתכן שהתשואה החיובית המצטברת תהיה פחות מהתשואה החיובית המצטברת במחיר זהב.
שנוי מצטבר באחוזים – שנתיים אחרונות – אדום מחיר זהב. שחור מחיר קרן ugl
הערה: כפי שאפשר לראות בגרף למעלה, שיעור התשואה בקרן היה כ-10% לעומת כ-13% במחיר זהב. כלומר, התשואה המצטברת בקרן לא הייתה כפולה מהתשואה מצטברת במחיר זהב. הייתה אפילו פחות ממנה. כפי שאפשר לראות בגרף למעלה, בתחילת התקופה הייתה ירידה במחיר הזהב – עד כ-10% ובמחיר הקרן עד כ- 20%. בגלל צורת השקעות הקרן, זה גרם לכך שלאורך כול התקופה, התשואה המצטברת של הקרן לא הייתה כפולה מזו במחיר הזהב. מסקנה – בתקופה זו, לא התקבל בהשקעה בקרן, “פצוי" על הסיכון הגדול יותר בהשקעה בקרן זו. הסיכון בהשקעה זו מודגם על ידי שיעור הירידה בקרן בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2022 – ירידה של כ-20% לעומת ירידה של כ-10% במחיר הזהב.
קרן סחירה ממונפת QLD
המטרה היא להשיג שיעור תשואה יומי כפול מהשנוי שהיה במחיר קרן סחירה QQQ.
קרן זו מחזיקה "במניות טכנלוגיה". קרן QQQ "מחקה" את מדד נאסדק 100.
שנוי באחוזים – שנתיים אחרונות – קרן QQQ.
שנוי באחוזים – שנתיים אחרונות – קרן QQQ בשחור. קרן QLD באדום.
הערה: בדומה לקרן UGL שיעור התשואה המצטברת בקרן QLD לא היה כפול מזה שבקרן QQQ. הוא היה מינוס כ-8% לעומת פלוס כ-7% בקרן QQQ. גם במקרה זה, ירידה גדולה בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2022, עד כ-30% במחיר של QQQ גרמה לירידה של כ-60% במחיר של QLD. לכן, התשואה מצטברת לאורך כול התקופה הייתה הרבה פחות מזו של קרן QQQ. גם במקרה זה, בתקופה זו – לא התקבל פצוי על הסיכון הגדול יותר בהשקעה זו.
כאמור בנספח – בהשקעות ממונפות כאלו, חשוב לא רק להעריך נכון את התשואה לאורך כול התקופה – של מחיר הנכס שאליו מתייחס "המינוף" – אלא גם את התנודות בדרך עד למימוש ההשקעה.
כמה פעמים הדגשנו שבתקופה של סטגפלציה, שככול הנראה התחילה בתחילת 2022, תהיינה תנודות גדולות ומהירות במדדי מניות. ראו בחוברת למשקיע 24-12-2023 "סיכום" של שנתיים מאז תחילת 2022. זה משפיע על התשואה המצטברת בקרנות ממונפות כמו אלו שלמעלה. לכן, רווח גדול מהשקעה כזו בתקופה קצרה של כמה חודשים, עלול "להתנדף" במהירות.
מחיר אורניום – קזחסטן – ייצור חשמל בארה"ב – בצרפת.
מחיר פאונד אורניום. Triuranium octoxide – yellowcake
מקור tradingeconomics.com
אלו מחירי ספוט. מחירי חוזים לטווח ארוך הם כ-70% ממחירי ספוט.
הערה: אין "בורסה" שבה נסחר אורניום. המחירים הם אומדנים לפי עסקות שנעשות בין יצרנים לקונים.
המחיר בגרף למעלה הוא לסוג אורניום, שאחרי תהליכי העשרה "והפיכה", משמש לייצור "מוטות", שמהווים מקור אנרגיה בכורים גרעיניים בהם מיוצר חשמל.
בארה"ב פעילים מעט יותר ממאה כורים גרעיניים ליצור חשמל מתוך מעט יותר מ-400 כורים כאלו בכול העולם. מקורות האספקה של אורניום לכורים בארה"ב הם מקנדה
כ-27%, מקזחסטן כ-25% ומרוסיה כ-12%. סך כול צריכת אורניום בכורים בארה"ב הוא
כ-50 מיליון פאונד בשנה. כ-30% מהצריכה העולמית בשנה. קרוב למחצית מהצריכה בארה"ב מקורה במדינות ברית המועצות לשעבר – קזחסטן, אוזבקסיטן ורוסיה.
אחרי פירוקה של ברית המועצות – 1991 – רוסיה הפכה לספק עיקרי של אורניום לכורים גרעיניים בארה"ב. מקור לאספקה זו היה אורניום – שעבר תהליכי עיבוד – “מפירוק" של עשרות אלפי פצצות אטום. “מקור" זה הלך והדלדל עם השנים. במקומו גדלה אספקה מקזחסטן, שכעת מפיקה כ-47 מיליון פאונד בשנה – בצורת "עפרות" – כ-43% מהאספקה בעולם. (קזחסטן – 21 אלף טון, קנדה – 7300 טון, נמיביה – 5600 טון, אוסטרליה – 4500 טון. רוסיה – 2500 טון. ארה"ב – פחות ממאה טון בשנה.)
התלות ברוסיה של אספקת אורניום לכורים, גדולה מחלקה בהפקת עפרות אורניום
– כ-12%. זאת בגלל חלקה בשני תהליכים של עיבוד עפרות אורניום "למוטות" שמסופקים לכורים: conversion – 27% , enrichment – 39%.
בעולם נורמלי שבו יש תנועות סחר חופשיות שנקבעות לפי שיקולים כלכליים, אין סיכון בתלות בשרשרת אספקה מסוימת, אלא במקרי קיצון, כמו שהיה בתקופת קוביד19.
אולם לא כך הוא בעולם "שמנוהל" על ידי פוליטיקאים "במודל של סנקציות".
כפי שאפשר לראות בגרף למעלה, "משהו" קרה לקראת סוף שנת 2021 – תחילת שנת 2022, “שהזניק" את המחיר למעלה – מרמה של 25-23 דולרים לפאונד (=כ-0.4 ק"ג) לכ-90 דולרים בתחילת 2024.
לפי הערכות/תחזיות מזה זמן רב יחסית, קיים פער שלילי בין צריכת אורניום לכמות ההפקה של אורניום בשנה. הגרעון נאמד ב-20-40 מיליון פאונד בשנה. הוא "מכוסה", עד כה, בהקטנת מלאים קיימים.
מאידך, נמשכת מגמה של גידול בבניית כורים גרעיניים. בעיקר במדינות באסיה, בייחוד בסין. אולם גם במדינות אחרות, כמו טורקיה, מצרים, איראן ואפילו בפינלנד. אולם בגרמניה "הירוקה" הוחלט להשבית את כול הכורים הגרעיניים. כמו גם להפסיק לייבא גז מרוסיה. כנראה כחלק מתוכנית להפיכתה של גרמניה למדינה בלי תעשייה.
הערכות/תחזיות אלו לדלדול מקורות אספקה של אורניום ממלאים קיימים, המריצו גופים פיננסיים להתחיל בפעילות של אגירת אורניום. (זה אפשרי/מותר רק בצורה של עפרות אורניום, לפני שמשנים אותן וןמעשירים אותן).
בולטת בכך היא קרן קנדית שיחידות שלה נסחרות בבורסה בטורונטו. זו רכשה עד כה
כ-62 מיליון פאונד של Triuranium octoxide. “ערך השוק" שלהן כעת הוא כ-6 ביליון דולרים. פעילות זו התחילה/גברה לקראת סוף שנת 2021. סביר שהיא "תרמה" לעלייה במחיר של עפרות כאלו, על ידי כך שהיא "מעלימה" מהשוק מלאים שניתן לרכוש אותם בעסקות ספוט.
נעיר פה שלכאורה קרן כזו דוחפת בעצמה את מחיר האורניום כלפי מעלה. מעין פעילות שנקראת cornering ושמדי פעם קורית בשוקי סחורות – לאחרונה בנחושת ובניקל. בעבר הרחוק במתכת כסף. אולם פעילות כזו – אם אכן זו מטרתה, מצריכה זרימה מתמדת של כסף שמיועד לרכישות כאלו – בתנאים שבהם אין יכולת להגדיל היצע של "המוצר" ו/או למצוא לו תחליפים. עד כה, תופעות כאלו הסתיימו בכישלון של "היזמים". איננו יודעים/טוענים האם זה סוג הפעילות הנוכחית של גופים פיננסיים מסוימים. יש לציין כי ממש בימים האחרונים, קרן זו הודיעה על “הרשאה” לגייס סכום של עד 1.5 ביליון דולרים ביחידות חדשות של הקרן. ספק אם ניתן לרכוש אורניום בעסקות ספוט בסכום כזה. ספק אם יצרני אורניום יהיו מוכנים למכור אורניום לקרן כזו בעסקות לטווח ארוך – במקום לצרכנים, דהיינו לחברות שמפעילות כורים גרעיניים. אולם גיוס סכומים כאלו על ידי גופים פיננסיים, סביר שיוצר "לחץ" לעלייה במחיר האורניום.
מלבד "סיבה" אפשרית זו, קרה עוד "משהו" בתחילת שנת 2022 ונמשך גם כעת. זו התרומה של פוליטיקאים בארה"ב ביישום של "מודל סנקציות", במקרה כזה כלפי רוסיה.
אושרו כבר – חלקית – הצעות חוק בקונגרס, שמטרתן למנוע יבוא של אורניום שמקורו ברוסיה. כמו כן להגדיל את שרשרת האספקה של אורניום בתוך ארה"ב (כמו בנושא של צ’יפים). מלבד תמרוץ של סקטור פרטי בארה"ב להגדיל פעילות בתחום זה, משרד האנרגיה בארה"ב נדרש גם ליצור "מלאי חירום" של אורניום שמוחזק בארה"ב. (בדומה למלאי חירום של נפט.)
הנה הגענו לגוף שאין לו מגבלות כספיות – שיקנה אורניום "למלאי". זאת בנוסף לגופים פיננסיים! אולם סביר שלא רק אלו יגדילו מלאים של אורניום. ייתכן שגם תחנות כוח גרעיניות תנהגנה כך. מדוע?
כאן אנחנו חוזרים לקזחסטן. מדינה זו כלואה יבשתית בין שתי מדינות שנחשבות "לאויבות" של ארה"ב – רוסיה וסין. היא מייצאת נפט לכיוון מערב – לאירופה – באמצעות צינור שעובר בשטחה של רוסיה. היא מייצאת נפט לכיוון מזרח – בצינור שמוביל נפט לסין.
כחמישית מתושבי קזחסטן שהאוכלוסיה בה מונה פחות מעשרים מיליון אנשים, היא ממוצא רוסי. מזכיר את אוקראינה?! במדינה נמצא אתר רוסי לשיגור טילים לחלל.
פוליטיקאים בקזחסטן מנסים "לרקוד על שתי חתונות". גם להיות "קרובים" “למערב" וגם להישאר "קרובים מאד" לרוסיה. הם טוענים שהמדינה אינה מפרה סנקציות שהוטלו על רוסיה. אולם בפועל? זה אינו ברור. הם אפילו בקשו מחברה רוסית לאפשר גידול ביצוא של נפט לגרמניה, באמצעות צינור שעובר בשטחה של רוסיה. ממש "משחק פורים".
אם יווצר עימות צבאי בין ארה"ב וסין, האם תוטלנה סנקציות על מי שסוחר עם סין? על מי שסוחר עם רוסיה?
לכן, לא רק מקור ההיצע של אורניום מרוסיה, עלול להיגדע על ידי פוליטיקאים בארה"ב, אלא גם מקזחסטן. זה גם בלי שרוסיה תחליט "להגן על דוברי רוסית בקזחסטן", אחרי שתשלים "משימה" זו באוקראינה.
כך זה, בעולם שפועל לפי "מודל סנקציות". כיצד זה ישפיע על מחיר אורניום? ימים יגידו.
כך מלבד השפעה אפשרית של נתונים כלכליים – גידול בביקושים ביחס לגידול אפשרי בהצעים – גם פעולות של פוליטיקאים יכולות ליצור תמריץ להגדיל החזקת מלאים למקרה ש…
ההשפעה על מחיר חשמל.
עלות אורניום בהוצאות הפקה של חשמל בכור גרעיני היא לכאורה "נמוכה" – פחות
מ-15-20 אחוזים. העלות העיקרית היא הוצאות ההקמה של כור כזה.
אולם כאשר מחיר אורניום עולה במאות אחוזים, כפי קרה בשלוש שנים אחרונות, זה עלול לייקר את מחיר החשמל שמופק מכורים גרעיניים ביותר מעשרה אחוזים. ההשפעה הישירה על כלל מחירי חשמל במדינה, תלויה בחלק החשמל במדינה שמיוצר בכורים. בארה"ב
כ-18%.
אולם יכולה להיות גם השפעה עקיפה. יצרני חשמל, יתומרצו להגדיל יצור חשמל ממקורות אחרים, בייחוד מתחנות כוח שמייצרות חשמל באמצעות פחם וגז טבעי. כך בצורה עקיפה יווצר לחץ לעלייה במחירי פחם וגז טבעי. לכן, ההשפעה על מחיר חשמל עלולה להיות גדולה יותר מההשפעה הישירה מעלות חשמל שמיוצר בכורים גרעיניים.
נציין פה שבהצעות החוק בארה"ב "להעלים" את רוסיה כמקור אספקה של אורניום, יש אפשרות "להחרגות" – כמקובל בפעלולים של פוליטיקאים. זה "עובד" כול עוד אין עימות חריף עם "מקור ההיצע". אולם "משחק" כזה עלול "לצאת משליטה”.
כך זה בעולם שמנוהל לפי "מודל סנקציות". פעילות של פוליטיקאים עלולה להחריף/להקצין מגמה שקיימת ממילא בגלל התפתחויות כלכליות.
הערה: אנחנו נמנעים מלציין שמות של קרנות סחירות שמחזיקות מלאים של אורניום או במניות של חברות שמפיקות אורניום, כמו גם של חברות שמפיקות אורניום. ייתכן שהמשך מגמה חיובית משמעותית במחירי מניות של חברות שמפיקות אורניום – דווקא "במערב" – יכולה לשקף צפי שפוליטיקאים יגרמו "למשבר" בהיצע של אורניום “במערב”. לכך עלולות להיות השפעות על מחיר חשמל וכלל הפעילות הכלכלית "במערב".
הערה: בצרפת חלק יצור חשמל בכורים גרעיניים הוא 60-70 אחוזים! מספר הכורים הוא 56. היבוא הוא כ-27% מקזחסטן, כ-20% מניגר ואוזבקיסטן. כידוע צרפת למעשה "סולקה" מניגר אחרי השתלטות הצבא על השלטון בניגר בשנת 2023. דווח שצרפת במשך עשור שילמה מחירים נמוכים מאד עבור יבוא אורניום מניגר. “העצמאות" לכאורה של צרפת ביצור חשמל – עצמאות מגז רוסי – היא אשליה. היא תלויה ביבוא אורניום ממדינות ברית המועצות לשעבר. כאמור למעלה: שיהיה להם בהצלחה.
הערה: עד כה תוספת העלות עבור אורניום בכורים במדינות כמו ארה"ב וצרפת, אינה בסכום משמעותי מבחינה לאומית. זו יכולה להסתכם כעת בסכום נמוך מחמישה ביליון דולרים בשנה. ממשלות יכולות "לסבסד" תוספת עלות כזו.
השאלה היא, האם קורה ארוע דומה למה שקרה אחרי שמחיר זהב "פרץ למעלה" מתחום צר שבו היה במשך עשרות שנים – מתחת ל-40 דולרים לאונקיה – בגלל היכולת למכור זהב מתוך מלאים קיימים – בייחוד של ארה"ב וקרן המטבע הבינלאומית. או כמו שמחיר הנפט "פרץ למעלה" אחרי תקופה ארוכה שבה היה פחות מ-3 דולרים לחבית – בגלל היכולת בארה"ב לספק ביקושים מקומיים בארה"ב מתפוקה מקומית – בעיקר בטקסס – והצורך להתחיל לייבא נפט. כאשר קורות "פריצות" כאלו, הן יכולות להיות בשיעורים גדולים מאד. אם כך יקרה, זה יכול להשפיע במידה רבה בצורה ישירה ועקיפה על עלות יצור חשמל. לזה עלולות להיות השפעות "מפתיעות" – למשל על הביקוש לרכב חשמלי!
יהיה מענין.
למטה קישור למחיר אורניום (ספוט):
https://tradingeconomics.com/commodity/uranium
מדדי מניות – שערי ריבית – זהב בתקופת סטגפלציה
מחיר זהב – 2045 (2052) דולרים לאונקיה.
מדד דאו גונס תעשייתי – 37466 (37385)
מדד נאסדק – 14524 ( 14992)
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב 10 שנים – 4.05% ( 3.90%.)
שער ריבית יומי ארה"ב 5.25%
מחיר נפט קל ארה"ב – 74 ( 73) דולר לחבית. ברנט באירופה –79 (79) דולר.
תשואה ראלית אג"ח צמוד מדד ממשלת ארה"ב 10 שנים – 1.83% ( 1.71%.)
בסוגריים – הנתונים ביום 24 בדצמבר 2023.
יציבות/ירידה כשלושה אחוזים במדדי מניות, ירידה במחירי אג"ח ועליה בתשואות שבה נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב. יציבות במחירי נפט. יציבות במחיר זהב.
גרפים אפשר לראות באתר חוברת למשקיע
כמו כן
“הגנרלים" מחכים "לחיילים" – “החיילים" מחכים לקונגרס – “כלכלנים" מחכים למיתון.
“הגנרלים" – מנהלי השקעות – מחכים "שחיילים" – הציבור – יגדילו השקעות בקרנות – בעיקר בקרנות פסיביות וכך אפשר יהיה להמשיך את העליות שהיו בשנת 2023 במדדי מניות. למעשה, פשוט חזרה של המדדים לתחום בו היו בסוף שנת 2021.
הציבור מחכה שתגדל ההכנסה הראלית שלו. זה אינו קורה. להפך, היא קטנה. למשל בגלל שחודשה החובה לפרוע חובות של "הלוואות סטודנטים" – חובה שהושעתה בזמן קוביד19. הנשיא ביידן ניסה "למחוק" 400 ביליון דולרים מחובות אלו ובית משפט פסל את ההוראה הנשיאותית שלו.
מה עושים החייבים? מחכים. בחודשיים הראשונים לחידוש חובת פרעון חובות אלו – מדי חודש – כ-40% לא פרעו את התשלומים החודשיים שהם חייבים בהם. אומדן "ממוצע" לגודל תשלומים כאלו הוא כ-500 דולרים בחודש. בתקופה שבה הושעה פרעון חובות אלו, רבים השתמשו "בסכומים אלו" למימון צריכה שוטפת. זאת הייתה המטרה. לאפשר הוצאות על צריכה שוטפת בתקופה שבה קטנו ההכנסות – בקוביד19. אולם קשה לשנות הרגלים. אז "מחכים" ולא פורעים חובות שוטפים. אולי הקונגרס בשנת בחירות יסכים "למחוק" מאות ביליונים מחובות אלו.
“כלכלנים" שתוכנתו לצפות "מיתון" כאשר חל היפוך בעקום התשואה – שער הריבית לטווח קצר גבוה משער הריבית לטווח ארוך – ממשיכים לחכות למיתון. הדור הנוכחי אינו מכיר תקופה של סטגנציה – קיפאון – כלכלית. הם רגילים רק לשתי תקופות של פעילות כלכלית: צמיחה (ברוב הזמן) ומיתון (בחלק קטן מהזמן). אז הם ממשיכים לחכות למיתון.
למה חשוב עבורם שיהיה מיתון?
כי אז הבנק המרכזי מתחיל בסדרה ארוכה של הורדות ריבית ואז מדדי מניות עולים לאורך זמן רב "וכולם" מרוצים.
אולם בסטגנציה, יש "מיתון" מתגלגל בין סקטורים שונים במשק. לא מיתון כללי במשק. תחילה בסקטורים שחשופים להשפעת עלייה בריבית. אחרי כן כאלו שחשופים להשפעת קיפאון/ירידה בהכנסה הראלית. אולם אז בסקטורים שהובילו את "המיתון", מתחילה התאוששות מסוימת, ככול שהבנק המרכזי התחיל להוריד ריבית, עוד לפני שיש מיתון כללי במשק. אז מחירי סחורות מתחילים "לזחול" כלפי מעלה ושוב ריביות לטווח ארוך בשוק ההון מתחילות "לזחול" כלפי מעלה.הבנק המרכזי שוב מעלה במקצת את הריבית. אחרי כן מוריד אותה. אולם בכול פעם זה נעשה מרמה גבוהה יותר.
התוצאה? סטגפלציה ותנודות במדדי מניות בתגובה לתנודות בפעולות של הבנק המרכזי. תנודות אלו הן בייחוד בשנת בחירות ומיד אחריה! פעם הריבית למטה ואז שוב למעלה.
כול זאת למה? כי הממשל ממשיך במדיניות של הרחבה פיסקלית. דהיינו גירעון בתקציב הממשלה שמכוסה ב"הדפסת כסף" על ידי הבנק המרכזי. כך עד שהממשל וגם הבנק המרכזי מוכנים שיהיה "מיתון גדול". אחרת, הם "יאבדו שליטה" כלכלית וגם פוליטית.
זה מביא אותנו למחיר זהב ושער ריבית.
“מומחים" לעולם אינם מבינים את הסדר שבו קורים דברים.
הבנק המרכזי מעלה את שער הריבית, אחרי שיש עליה גדולה במחיר זהב. מכאן התופעה "המשונה" שבה כאילו מחיר זהב עולה בשיעור רב, דווקא בתקופה שבה יש עליה גדולה בשער הריבית. הסדר הוא: הריבית עולה "הרבה" אחרי שמחיר זהב עלה "הרבה”.
ולהפך. הבנק המרכזי מוריד "הרבה" את שער הריבית אחרי שמחיר הזהב ירד "הרבה”.
(מתנצל על שיבושי הלשון בהסברים אלו).
כלומר, מי שמוביל את השנויים הגדולים בשערי ריבית למעלה ולמטה, הוא מחיר זהב.
כאש מחירו עולה "הרבה" לאורך תקופה ממושכת, הבנק המרכזי נאלץ – בסופו של דבר – להעלות "הרבה" את שער הריבית. כאשר מחירו "לפתע" יורד "הרבה”, הבנק המרכזי יכול להוריד "הרבה" את שער הריבית.
מה יקרה כאשר הבנק המרכזי מוריד "הרבה" את שער הריבית בלי שקדמה לכך ירידה גדולה במחיר זהב? שני דברים.
ראשית, כמו שכתבנו בחוברת קודמת, מחיר זהב יחדש מגמת עלייה, גם מעל שיא קודם במחירו.
שנית, אחרי תקופה קצרה יחסית, שערי ריבית – בשוק ההון – יתחילו שוב לעלות. איתות לכך, תהיה ירידה "מפתיעה" במדדי מניות, דווקא אחרי שהבנק המרכזי התחיל להוריד את שער הריבית.
כיוון שכולם יודעים שכך הוא יעשה כבר החל בחודש מרץ 2024, אז זמן לא רב אחרי כן עלולה להיות "הפתעה" כזו במדדי מניות. כמו שנאמר כבר, איתות שכך עלול לקרות, יהיה אם מחיר זהב יעלה מעל שיא קודם שלו וישאר ברמה כזו במשך 2-3 חודשים רצופים. דהיינו מעל כ-2100 – 2150 דולרים לאונקיה.
כמו כן אם יתברר שמדדי מניות "נתקעים" ואינם ממשיכים לעלות, גם כאשר "כולם" משוכנעים/יודעים שממש "בקרוב" הבנק המרכזי יתחיל בסדרה של הורדות ריבית.
למה הדבר דומה?
לתופעה שבה מחירי מניות בנקים "נתקעים" ואינם ממשיכים לעלות, גם כאשר בנקים מדווחים על רווחים "מרשימים". אנחנו יודעים מהו ההסבר שמתברר לכך בדיעבד. “שהרווחים" האלו "לפתע" נעלמו "במחיקת חובות" של לווים.
כך גם במקרה שאנו דנים בו. שיתברר בדיעבד שהורדות ריבית של הבנק המרכזי "לפתע" נמחקות בחידוש מגמת עלייה בריבית.
אז נחכה. ביחד עם "גנרלים" "וכלכלנים".
מה קרה בשנתיים האחרונות: מחירי אג"ח לעומת מדדי מניות.
נזכיר: הבנק המרכזי בארה"ב התחיל להעלות את שער הריבית בתקופה מרץ- מאי 2022.
מקור: Barchart.com
תחילה מדדי מניות.
מדד נאסדק
הערה: כפי שנראה בגרף למעלה, “נעלמה" ההשפעה של העלאת הריבית על ידי הבנק המרכזי והעלייה בתשואה שבה נסחרות אג"ח ממשלה לטווח 10 שנים – מפחות מאחוז אחד לכ-4 אחוזים כעת.
תופעה דומה במדד דאו ג’ונס תעשייה, במדד ספ500 ובמדד ראסל 2000 (חברות "קטנות").
מה אפשר להסיק מכך?
ראשית, צריך להיזהר כשבוחנים את המדדים בערכים נומינליים, דהיינו בלי תאום לשיעור האינפלציה בתקופה זו – לפי מדד המחירים לצרכן כ-9 אחוזים. בהתאמה כזו, נקבל ירידות קלות בערך המתואם של המדדים או יציבות. כלומר, עד כה, הייתה השפעה שלילית ולו מעטה.
שנית, חלק ניכר בהרכב המדדים המובילים מושפע מחלקן של מניות "טכנולוגיה". אלו יכולות, לפחות לזמן מה, לשמור על הרווחיות הראלית שלהן על ידי העלאות מחירים. כמו כן נזכור שלמרות צפיות "כלכלנים", עדין לא היה מיתון כללי, בודאי לא גדול, במשק. זה מאפשר לחברות לשמור על הרווחים הנומינליים שלהן וייתכן שגם על הרווחים הראלים שלהן.
שלישית, בהחלט סביר להניח שמנהלי השקעות מניחים כעת שהבנק המרכזי יוכל להוריד את הריבית הנומינלית – לטווח קצר ולטווח ארוך – לתחום שבו הייתה מאז שנת 2012.
כ-2% ופחות מכך. זאת בלי שיהיה מיתון כללי במשק. לכן, לצורך תמחור ערך נכסים פיננסיים לטווח ארוך, הם "מתעלמים" משערי הריבית שקיימים כעת.
רביעית, ייתכן, שלמעשה ההנחה הסמויה בשוקי הון היא, שנמצא במשך זמן רב במציאות שבה קיים שער ריבית ראלי אפסי/שלילי. זה אפשרי גם כאשר הריבית הנומינלית היא 4% וגם יותר מזה. כלומר, שתהיה "הפתעה" שלילית משיעור האינפלציה.
אולם "הסברים, אלו אינם מאפשרים למחירי אג"ח לטווח בינוני-ארוך, לחזור לרמה היו לפני כשנתיים. כפי שאפשר לראות בשני הגרפים הבאים למטה.
מחירי אג"ח:
קרן נסחרת אג"ח פרטיות "משובחות”. LQD
קרן נסחרת אג"ח פרטיות "איכות נמוכה" – "זבל". HYG
הערה: בניגוד למדדי מניות, מחירי קרנות אג"ח אלו, לא חזרו לעלות לרמה בה היו בשנת 2022, כאשר הבנק המרכזי של ארה"ב התחיל להעלות את שער הריבית.
מחירי אג"ח אלו הם מחירים נומינליים. אם כמו שנאמר למעלה, יש "הנחה סמויה" בשוק ההון, שהורדות הריבית על ידי הבנק המרכזי, “תעלמנה" זמן קצר אחרי "סבב הורדות", אז התמחור של אג"ח צריך להיות על סמך הנחה שרמת הריבית לא תחזור למה שהייתה אחרי שנת 2012 וששערי הריבית יחזרו לעלות בעתיד הנראה לעין. לכן המחזיקים באג"ח (שערכן נקוב נומינלית), מתמחרים אותן על סמך הנחה זו. הערך הנומינלי של אג"ח כאלו, אינו יכול "להשתבח", כמו ערך הרווחים הנומינליים של חברות.
לכן, אם תמשך תופעה זו במחירי אג"ח, גם ככול "שכולם" יודעים שהבנק המרכזי יתחיל בסדרה של הורדות ריבית, זה יחזק את ההנחה שהורדות הריבית לא תמשכנה וגם "תעלמנה".
סביר שזה יתברר (כן/לא) עד תחילת הרבעון השני של 2024.
מחיר אונקית זהב
הערה: לפי הגרף למעלה, גם מחיר זהב חזר לעלות, עד כה, לרמה בה היה כאשר הבנק המרכזי של ארה"ב התחיל להוריד את הריבית בשנת 2022. גם במקרה זה, ייתכן שהנחה סמויה בשוק ההון היא, שנמצא בתקופה ארוכה שבה יתקיים שער ריבית ראלי אפסי/שלילי. לכן, “בתמחור" של זהב, אין צורך להתחשב באפשרות של הכנסה אלטנטיבית בהשקעה בריבית. ראו גם בהערה למטה לגבי שיעור תשואה ראלי חיובי באג"ח צמוד למדד של ממשלת ארה"ב.
מדד שילר מחירי בתים בארה"ב
הערה: בדומה למדדי מניות, נראה, עד כה, “שנעלמה" השפעת העלאת הריבית על מדד מחירי בתים בארה"ב. שיעור העלייה במדד זה בשנתיים האחרונות הוא כ-9%. אולם רק
כ-2% מאז השיא שלו במאי – יוני 2022. כלומר, בדומה למדדי מניות, ירידה מעטה ביחס לערך מתואם לפי מדד המחירים לצרכן.
הסבר אפשרי לשמירה על הערך הנומינלי במחירי בתים למרות העלייה שהייתה בשער ריבית משכנתאות: המשך "זחילה" למעלה ברמת השכר הנומינלי של עובדים. שיעור שנוי אחרון הוא עליה של כ-4% לעומת שנה קודמת. עליה בשכר/בהכנסה מקזזת לפחות חלק מההשפעה השלילית של עליה בריבית הנומינלית, על יכולת ההחזר של משכנתאות. כלומר, בדומה לחברות שמצליחות במידת מה לשמור על רמת רווחים ראלית, כך גם עובדים, כול עוד אין מיתון גדול ועליה גדולה בשיעור אבטלה. זהו מאפין של חלק "פלציה" בתקופה של סטגפלציה.
המשך תופעה זו, עלול להראות שהורדות ריבית "תעלמנה" במהירות. בגלל "שתעלם" “ההתמתנות בשיעור האינפלציה".
כאמור סביר שדווקא אחרי שהבנק המרכזי בארה"ב יתחיל להוריד את הריבית, תתבררנה "הפתעות": שמדדי מניות אינם ממשיכים לעלות. להפך מתחילים לרדת. זה עלול להיות סימן רע לסכוי של מר ביידן לחזור להיבחר לנשיא בנובמבר 2024. גם סימן רע למחזיקים באג"ח לטווח בינוני – ארוך.
תשואה ראלית באג"ח צמוד למדד של ממשלת ארה"ב. פדיון 10 שנים.
הערה: כפי שאפשר לראות בגרף למעלה, התשואה הראלית החיובית באג"ח אלו, לא חזרה, עד כה, וירדה לרמה שבה הייתה כאשר הבנק המרכזי של ארה"ב התחיל להעלות את הריבית בשנת2022. הייתה אז תשואה אפסית – עד שלילית כ-0.5 אחוזים. כעת היא כ-1.8 אחוזים לשנה, למשך 10 שנים.
זה אינו מתאים למה שנאמר למעלה לגבי אפשרות לקיומה של הנחה סמויה בשוק ההון, שנמצא במשך זמן רב בתקופה שבה מתקיים שער ריבית ראלי אפסי/שלילי.
ראשית, הנחה זו היא לגבי שער ריבית לטווח קצר – ריבית יומית – fed funds – שקובע הבנק המרכזי של ארה"ב. לא בהכרח לגבי ריבית לטווח ארוך. האם הוא לא יחזור שוב לקנות אג"ח לטווח ארוך, גם בשער ריבית ראלי אפסי/שלילי?!
זה ייתכן. אולם העובדה שזה נעשה בשער ריבית ראלי אפסי/שלילי מתבררת רק בדיעבד. זה יתבטא "מראש" בעליות במחיר זהב והמשך ירידות נומינליות במחירי אג"ח וירידות נומינליות/ראליות במדדי מניות.
שנית, התשואה הראלית החיובית כעת באג"ח צמודות למדד של ממשלת ארה"ב, אין פרושה שלא תהיה ירידה במחירים שלהן. זאת למרות, שכפי שאפשר לראות בגרף למעלה, תשואה של כ-2% היוותה "גג" (מלבד לתקופה קצרה) לתשואות אלו מזה כעשרים שנים.
כבר דנו בענין זה בחוברת קודמת. עליה משמעותית בתשואה זו מעל 2%, לתקופה ממושכת, תבטא גידול משמעותי בגירעון של הממשלה, ככול שזו לא תסכים שיהיה "מיתון גדול". זה עלול לגרום לגידול בחדלות פירעון חובות בסקטור הפרטי. כבר דנו בכך בעבר.
אם תרחיש כזה הוא אפשרי, עצם התשואה הראלית החיובית כעת באג"ח אלו, אינה שוללת אפשרות למגמה ארוכה של עליות במחיר זהב. לא עד שאכן יהיה "מיתון גדול".
—————————————————————————————-
נספח – מניות של חברות שמפיקות זהב – ספקולציה על מחיר זהב.
קטע מחוברת למשקיע – 6 בינואר 2023. עם עדכונים להסבר.
בניגוד להחזקת "מטיל זהב במרתף". זו נחשבת "להשקעה". מדוע?
ראשית כיוון שהמשקיע נותן לאחרים "לנהל" את כספו. להשקיע בפיתוח/ניהול מכרות זהב.
שנית, המטרה של "ההשקעה" היא "להרוויח". כלומר, שהערך הכלכלי שלה יעלה יותר מעליה (שתהיה?) במחיר הזהב. שהרי אחרת, אפשר להחזיק "במטיל זהב במרתף".
לעתים "להרוויח" גם בלי עליה במחיר הזהב – מתגליות/פיתוח מכרות זהב.
נראה שהנטייה להגדיל השקעות כאלו גוברת כאשר קיימת מגמה ממושכת של עלייה במחירו של זהב. מהו ההיגיון הכלכלי בכך?
מדוע שהשקעה כזו תניב "רווח" גדול יותר מהחזקת מטיל זהב "במרתף"?
מה עושה חברה כזו? אוספת מהקרקע (מעליה/מתחתיה) עפרות שמכילות זהב. אחרי תהליכים כימיים של "זיקוק" – הפרדת הזהב משאר ירקות שנמצאות בעפרות – מפיקה מטילי זהב.
מה קורה כאשר עולה מחיר הזהב? אם העלייה במחיר הזהב היא בשיעור זהה לעלייה בהוצאות ההפקה של זהב, אז לא משתנה שיעור המרווח – הפער בין הכנסות והוצאות. אם העלייה במחיר הזהב היא בשיעור דומה לעלייה במחיר סל מוצרים/שירותים, אז למעשה לא חל שינוי ראלי ברווחיות הראלית של החברה. לכן גם לא סביר שיהיה שינוי ראלי חיובי במחיר המניה שלה. יהיה גידול במרווח הנומינלי – בדולרים – בין הכנסות והוצאות. לכן, יגדל הרווח הנומינלי שמדווח, אולם לא הרווח הראלי.
לדוגמה מחיר אונקית זהב הוא 100 דולרים. הוצאות הפקה הן 80 דולרים. הרווח המדווח הוא 20 דולרים. אם מחיר האונקיה עולה בעשרים אחוזים וכך גם הוצאות ההפקה, נקבל הכנסה 120, הוצאה 96, רווח 24. כלומר, הרווח עלה בשיעור זהה לעלייה בהוצאות. נניח ששיעור העלייה בהוצאות משקף את שיעור האינפלציה במשק (לא בהכרח כי הרכב התשומות בהוצאות ההפקה, אינו זהה להרכב סל הצריכה שמשמש "למדידת" שיעור אינפלציה). אם כך העלייה ברווח המדווח היא עלייה נומינלית. באותו שיעור כמו העלייה שהייתה במחיר הזהב.
אם כך מדוע להחזיק בהשקעה כזו בתקופה של עלייה במחיר זהב?
הרווחיות של חברה כזו עשויה לגדול בגלל שאחרי עלייה ראלית במחיר זהב (עליה בערך הכלכלי שלו), נוצרת כדאיות לכרות זהב במקומות שקודם לכן לא הייתה כדאיות כלכלית לכרות בהם זהב. זאת בגלל ששיעור העליה במחיר הזהב גבוה משיעור העליה בעלות ההפקה של זהב. במקרה כזה גדל/נוצר "ערך כלכלי" למקומות שקודם לכן לא היה להם "ערך כלכלי". (או שגדל "הערך הכלכלי" שלהם.)
בהרבה מקרים לחברות כאלו יש אפשרות לכרות זהב במקומות שונים (באותו אזור ו/או באזורים שונים) שיש להם "ערך כלכלי" מסוים כאשר קיים מחיר מסוים לזהב. אם מחיר הזהב עולה מעבר לעלייה בעלות הכרייה במקום מסוים, אז גדל "הערך הכלכלי" של כריה במקום זה.
זה כאילו נוצר רווח הון חד פעמי לחברה, מהבעלות שלה על אזורים שונים בהם ניתן לכרות זהב.
לא רק זאת. במצב כזה נוצרת אפשרות לחברה להרחיב את הפעילות שלה לאזורים (שכעת אינם בבעלותה ו/או שעדיין לא התגלה בהם זהב) ולנצל את הידע שלה לכרות שם זהב. ידע שמקודם לא היה לו שימוש/ערך במחיר הקודם של זהב. כלומר, גדל פוטנציאל "הצמיחה" בעסקי החברה.
זה מסביר מדוע בתקופה של עליה ממושכת במחיר זהב, נוטים מחירי מניות של חברות "קטנות" שעוסקות בכרית זהב ו/או בחיפושי זהב "בהרי החושך", לעלות יותר ממחירי מניות של חברות גדולות שעוסקות בתחום זה. אלו הימורים שיישאר מחיר "גבוה" לזהב ואז אפשר יהיה להגדיל במידה רבה כרית זהב במקומות שמקודם לא הייתה כדאיות כלכלית לכרות בהם זהב.
השקעות בחברות כאלו, גדולות כקטנות, עשויות להניב "רווחים" יותר מעליה "בערך הכלכלי של זהב”. כמו בכול השקעה יש בהן סיכון שלא יתממשו צפיות ו/או שבגלל החלטות כושלות של מנהלים לא יתממשו צפיות "לרווחים". זה שונה מהחזקת מטיל זהב "במרתף".
מה הניסיון בשנים האחרונות מהשקעות כאלו לעומת החזקת מטיל זהב "במרתף"?
בגרף הבא למטה מוצגת הרווחיות מהחזקת GDX קרן מניות של חברות שעוסקות בכרית זהב. נדגיש כי הן גם כורות עפרות שמכילות מתכות אחרות מלבד זהב – נחושת, פלטינה, אבץ ועוד. כך שכלל הרווחיות שלהן תלויה לא רק במחיר זהב. לעתים היא גם מושפעת מאד ממחירי מתכות תעשייתיות. מחירי אלו בתקופה של סטגנציה כלכלית, עלולים שלא לעלות כמו מחיר זהב! עוד נציין שבקרן זו נכללות בעיקר חברות גדולות כמו ניומונט ובאריק.
מחיר אונקיית זהב 20 שנים אחרונות. (נכון לתחילת ינואר 2023).
מחיר קרן GDX שש עשרה שנים אחרונות.
הערה: כפי שאפשר לראות בגרף למעלה, מחירה של הקרן כמעט שלא השתנה בתקופה של עליות גדולות במחיר זהב. נכון שתשואה אפסית/שלילית זו אינה כוללת חלוקת דיבידנדים, אולם זה אינו משנה את העובדה של מפח נפש למשקיעים לטווח ארוך בקרן זו. כמובן שתוצאות גרועות כאלו ייתכן שלא תחזורנה בעתיד. זה מדגים את הסיכון בהשקעה בחברות כאלו. כלומר, מחיר זהב יכול לעלות בלי שבטווח ארוך יהיו רווחים מהשקעות במניות של חברות שמפיקות זהב. .
יחד עם זאת יש לציין כי מתחילת 2016 ועד תחילת ינואר 2023, שיעור העלייה במחיר קרן זו גבוה משיעור העליה שהייתה במחיר הזהב. זו תופעה אופיינית בשלבים הראשונים במגמה ארוכת טווח של עליות במחיר זהב. זה משקף את "ההיגיון הכלכלי" כפי שהוסבר למעלה, לאפשרות של עליה בערך הכלכלי של מקומות לכרית זהב שבבעלות החברות.
ייתכן שכדי לקבל כעת חיזוק לכך שתמשכנה עליות במחיר הזהב, “יידרש" חידוש עליות במחיר קרן זו ומחירי מניות של חברות שכורות זהב. זאת כביטוי לכך שתימשך עליה בערך הכלכלי של זהב ושל מקומות שבהם ניתן לכרות זהב.
שיעור עליה באחוזים מתחילת שנת 2016.
בכחול קרן GDX בשחור מחיר אונקיית זהב.
הערה: סביר שבתחילת תקופה ארוכה של ירידה במחיר זהב, מחירה של קרן כזו ירד בשיעור רב יותר מירידה במחיר זהב. זאת כביטוי "להעלמות" ערך כלכלי של מקומות מסוימים בהם ניתן לכרות זהב.
ספקולציה על עליה במחיר זהב.
בתקופה של עליות במחיר זהב, יש כאלו שנוטים להמר על המשך עליה במחיר זהב. אחת הדרכים שמוצעות לספקולנטים כאלו, היא קרן סחירה בבורסה שמטרתה להשיג מדי יום שיעור שינוי כפול משיעור השינוי היומי במחיר זהב. הדגש הוא על מדי יום. למשל, אם מחיר הזהב ביום מסוים עלה באחוז אחד, אז מחיר הקרן אמור באותו יום לעלות בשני אחוזים. ולהפך אם מחיר הזהב ירד ביום מסוים באחוז אחד, אז מחיר הקרן באותו יום אמור לרדת בשני אחוזים.
הדגש הוא על "באותו יום". בתקופה של עליות במחיר הזהב, כאשר מדי פעם יש ירידות במחיר הזהב לפני שמחירו שב לעלות, אין ערובה שהתשואה החיובית המצטברת של יחידה בקרן כזו, תהיה כפולה משיעור העליה המצטברת במחיר הזהב. לא נייגע אתכם בהסבר. אפשר לראות זאת בגרף למטה לתקופה מראשית דצמבר 2008 ועד לראשית ינואר 2023.
שינוי באחוזים במחיר זהב ובקרן UGL מתחילת דצמבר 2008 עד תחילת ינואר 2023.
בשחור מחיר זהב. בכחול מחיר קרן ugl.
הערה: קרן זו אינה מחזיקה בזהב אלא בחוזים עתידיים/אופציות וכדומה על מחיר הזהב. בתקופה של ירידות במחיר הזהב, עלול מחיר היחידה בקרן לרדת בשיעור כפול מהירידה במחיר זהב. ללא ספק זו השקעה מסוכנת מאד!
בגרף למעלה אפשר לראות שלאורך תקופה ארוכה שבה עלה מחיר הזהב, שיעור העליה במחיר יחידה בקרן היה פחות משיעור העליה במחיר הזהב! רחוק מאד מלהיות כפול משיעור העליה במחיר הזהב לאורך כול תקופה זו. לא נרחיב פה בהסבר לכך.
מה קורה בתקופה שבה מחיר הזהב עולה "בלי הפסקה”?
שיעור שינוי באחוזים מתחילת ספטמבר 2018 עד תחילת אוגוסט 2020
בשחור זהב. בכחול יחידה בקרן UGL
הערה: כאשר כמעט שאין "הפסקה" בעליה במחיר הזהב, אז ייתכן שהתשואה החיובית המצטברת של יחידה בקרן כזו, אכן תהיה כפולה משיעור העליה במחיר הזהב. אולם ככול שיש "הפסקות" יותר ממושכות ו/או ירידות גדולות במחיר הזהב (לפני חידוש עליה במחירו), אז סביר שהתשואה החיובית המצטברת לא תהיה כפולה משיעור העליה במחיר הזהב. ייתכן אפילו שתהיה פחות ממנה. לא נייגע בהסבר.
כלומר, ההימור אינו רק על "כיוון" – דהיינו עליה במחיר הזהב – אלא גם על צורת העליה במחיר – הפסקות וגודל תנודות בכיוון הפוך – דהיינו ירידה במחיר הזהב. לאלו שאינם מודעים לזה, ייתכן מפח נפש גם אם אכן תהיה עליה במחיר הזהב. בכול מקרה זו השקעה מסוכנת.
סביר שבתקופה של עליה ממושכת במחיר זהב, או כאשר יש לכאורה סיבה ברורה לעליה במחירו, יגדל מחזור המסחר בקרן זו ודומותיה. כלומר, הימורים על המשך עליה במחיר הזהב.
סוף נספח.
——————————————–
בתקווה לימים טובים – למשפחות הנרצחים/חללים, לחטופים/שבויים, לחיילים, לתושבים, לפצועים שמחלימים, למפונים מבתיהם, למפוטרים.
מנהיגים כושלים יחלפו/יודחו. לעומת זאת זה מה שתמיד ישאר.
תנאי שימוש וגלוי נאות
- פרסום זה שייך לד"ר שמואל גולדמן ת.ד. 39312 ת"א 61392 טל. 03-6424743. המאמרים נכתבו על ידי ד"ר שמואל גולדמן והם משקפים את דעת הכותב בלבד, בזמן כתיבתם.
- אין לראות במאמרים אלו משום הצעה לפעולת השקעה כלשהי או כמתן חוות דעת על הכדאיות של השקעה כלשהי ואין הם מהווים תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- הדעות המובאות בפרסום זה, ניתנות לשנוי בכל עת ללא מתן הודעה כלשהי.
- פעולות השקעה שנעשות על ידי ד"ר גולדמן, יכולות להיות בניגוד למשתמע מפרסום זה.
- המידע שמופיע בפרסום זה, שאוב ממקורות שנחשבים כמהימנים, אולם אין הכותב אחראי על נכונות המידע או שלמותו.
- כל שימוש שנעשה בפרסום זה, נעשה שלא על דעת הכותב והוא נעשה באחריות המשתמש בלבד.
- לפי העניין בסופו של כל מאמר ניתן גלוי לעניין האישי שיש או אין לכותב בזמן כתיבתו, במישרין או בעקיפין, בניירות ערך ובנכסים פיננסיים שמוזכרים בו. נתונים אלו יכולים להשתנות לאחר מועד הכתיבה.
- אין להעתיק בכל צורה שהיא ואין לפרסם או להפיץ בכל צורה שהיא, כל מאמר או חלק ממאמר, שמופיע בפרסום זה, בלי לקבל מראש ובכתב את הסכמתו של ד"ר שמואל גולדמן.