חוברת למשקיע 18-9-2023.
תקציר: היכולת של הבנק המרכזי בארה"ב לקיים שער ריבית אפסי במשך תקופה ארוכה, "אפשרה" לבנק המרכזי של יפן לקיים שער ריבית אפסי יומי וכך גם בתשואות שבהן נסחרות אג"ח ממשלת יפן לפדיון אחרי 10 שנים. אם אכן יתקיים תרחיש של סטגפלציה בארה"ב ביחד עם סיום הגמוניה פיננסית של הבנק המרכזי של ארה"ב, זה עלול לגרום לסיום "הנס הפיננסי" ביפן – שער ריבית אפסי בהשקעות לטווח ארוך. לכן, יתכן שמיפן יתקבלו "איתותים" מקדימים על קריסת ההגמוניה הפיננסית של הבנק המרכזי של ארה"ב.
המאמר:
מאז שנת 2008/2009, בטוי להגמוניה פיננסית של הבנק המרכזי של ארה"ב , היה "ביכולתו" לקבוע שער ריבית אפסי לתקופות ממושכות. זאת בלי שבו בזמן תהיה מגמה ממושכת של עליה במחירי סחורות – אנרגיה, מזון, מתכות תעשיתיות.
זה "אפשר" לבנק המרכזי של יפן – מדינה שזקוקה ליבוא גדול של סחורות כאלו – לקיים מדיניות ריבית אפסית, לא רק בריבית היומית, אלא גם בתשואה שבה נסחרות אג"ח ממשלת יפן לפדיון אחרי 10 שנים. דהיינו תשואה שנתית אפסית.
"ההגיון הכלכלי" בכך היה, "שאין אינפלציה ביפן". מחירי היבוא בדולרים – של סחורות אינם עולים ולא נגרם "לחץ לעליות מחירים" ביפן. זאת כול עוד אין פיחות מתמשך משמעותי בשער החליפין של הין היפני לעומת דולר אמריקאי.
בגרפים הבאים אפשר לראות כיצד נראתה מציאות זו.
מקור: tradingeconomics.com, barchart.com
שער חליפין ין יפני לעומת דולר אמריקאי – מאז שנת 2000 – סוף שנת 2021.
הערה: אחרי "הצפת" העולם בדולרים בעקבות המשבר הפיננסי בארה"ב בשנת 2008/2009 ומדיניות הקלה מוניטרית משנת 2010, היה תיסוף גדול בשער החליפין של הין היפני. אז השלטון ביפן החל "להתערב" במסחר בשער החליפין "וייצב" אותו בתחום 100-110 ינים לדולר. הפיחות של הין היפני משנת 2012 היה במקביל לירידה גדולה במחירי סחורות.
שיעור אינפלציה שנתי ביפן 2000-2023.
הערה: "סביב" אפס. אבל משנת 2022 במגמת עליה. ראו בהמשך גרף של שער חליפין ין – דולר משנת 2022.
תשואת אג"ח ממשלת יפן לפדיון 10 שנים – 2000-2023.
שער חליפין ין- דולר משנת 2022.
בשנת 2022 הבנק המרכזי של ארה"ב התחיל להעלות את שער הריבית היומי מרמה אפסית ל-5.25% כעת. בו בזמן התשואה בה נסחרות אג"ח ממשלת ארה"ב לפדיון 10 שנים עלתה מהתחום 0.5%-1% לכ-4.2% כעת.
כיוון שהבנק המרכזי של יפן מסרב להעלות את שער הריבית היומי וגם מונע – "בהתערבויות" – עליה בתשואות של אג"ח ממשלת יפן ל-10 שנים – נוצר "לחץ" לפיחות מתמשך בשער החליפין של הין היפני לעומת הדולר.
אילו היה ליפן עודף מסחרי גדול בסחר החוץ שלה, אז לא הייתה סיבה לפיחות הין היפני, מלבד בפעולות "ספקולטיביות" למכירת ינים והשקעה באג"ח דולריות.
כאשר שער הריבית במדינה א' גבוה משמעותית משער הריבית במדינה ב' (כעת בארה"ב לעומת יפן), "ההנחה" היא, שבמשך הזמן, יהיה תיסוף במטבע של מדינה ב' (כעת יפן) וכך תשתווינה התשואות בהשקעות בשני המטבעות. "הרווח" מתיסוף מטבע ב' יפצה על ריבית נמוכה יותר במטבע ב'.
מדוע שיהיה תיסוף בשער החליפין של מטבע ב'?
גורם עיקרי לכך יכול להיות שלאורך תקופה ארוכה, קיים עודף מסחרי משמעותי בסחר החוץ של מדינה ב'. למעשה היא מספקת מימון למדינה א', כדי שזו תוכל להמשיך לייבא סחורות ממנה. מצב זה יכול להשתנות מכמה סיבות ובעיקר בגלל:
א. לחץ פוליטי במדינה א' להקטין את הגרעון בסחר שלה עם מדינה ב'. כך קרה בעבר כאשר ארה"ב למעשה כפתה תיסוף גדול במטבעות של יפן וגרמניה. לא נרחיב פה לגבי "השיטה" שבה מושג יעד כזה.
ב. תהליך אינפלציוני ממושך במדינה א', כך ששער הריבית בה, "מפגר" אחרי שיעור האינפלציה. זה גורם להפסד ראלי בהחזקות בריבית במטבע של מדינה א' ובנכונות לממן גרעון בסחר החוץ שלה. כך קרה בארה"ב בעשור שהתחיל בשנת 1970.
כיום – מדוע שיהיה תיסוף במטבע של יפן?
מזה שנים אין ליפן עודף במאזן המסחרי שלה. יש תהליך מתמשך של עליה בגרעון בתקציב הממשלה ביפן וגידול בחוב של ממשלת יפן.
כמעט כול החוב של ממשלת יפן נקוב בינים יפנים והוא מוחזק על ידי תושבי יפן. בעיקר באמצעות גופים מוסדיים למטרת חיסכון לטווח ארוך – פנסיה.
בגלל המציאות מאז שנת 2008/2009 ניתן היה "לשכנע" ציבור ביפן, שתשואה שנתית אפסית על השקעות בריבית לטווח ארוך היא "השקעה סבירה". זאת בגלל "זיכרון היסטורי" של תיסוף בשער החליפין של הין היפני. כמו כן וכנראה בעיקר בגלל שלא הייתה אלטטרנטיבה סבירה להשקעות אלו. דהיינו ריבית אפסית – עד כ-1.5% בהשקעות דולריות בריבית. אז בשביל מה לטרוח?!
אולם אם אכן יתקיים תרחיש של סטגפלציה במדינות "המערב", זה יגרום לסיום "הנס הפיננסי" ביפן – חוב ממשלה שממשיך לעלות "לשמים" ביחד עם ריבית אפסית על חוב הממשלה.
מצד אחד, סטגנציה כלכלית תפגע ביצוא סחורות מיפן ולגידול בגרעון בסחר החוץ שלה. בו בזמן לעליה בגרעון בתקציב הממשלה, בגלל צורך "בתוכניות סיוע".
מצד שני, תהליך אינפלציוני – בעיקר במחירי סחורות, יגרום לשער ריבית נומינלי "גבוה" במדינות "המערב". זה ביחד עם גרעון בסחר החוץ של יפן, יגרום "ללחץ" לפיחות הין היפני, בייחוד ככול שממשלת יפן תמשיך להתעקש שלא לאפשר עליה בשער הריבית ביפן.
והיא חייבת להמשיך "להתעקש על כך!!! זאת בגלל גודל החוב שלה. עליה משמעותית בשער הריבית שהיא נושאת על החוב שלה, תביא לעליה "מטאורית" בסך החוב שלה. כמו כן, תגרום לירידה בפעילות כלכלית ובסך ההכנסות שלה ממסים. מה שיצריך גידול בגרעון בתקציב הממשלה.
לכן, המשך "הנס הפיננסי" ביפן, תלוי ביכולת של הבנק המרכזי בארה"ב, להוריד הרבה ומהר את הריבית, בלי ששוב יעלה שיעור האינפלציה בארה"ב ובלי שתהיה ירידה גדולה בפעילות כלכלית בארה"ב.
התבדות השערות/תקוות אלו, תגרום לסיום "הנס הפיננסי" ביפן!!!
לכך תהיינה תוצאות בשוק ההון ובפעילות כלכלית.
האם "איתותים" מיפן יראו שכך עומד לקרות בארה"ב?! דהיינו תהליך ממושך של סטגפלציה?
מדדי מניות שמפתחים מגמת ירידה ממושכת, היו לרוב "איתות" מקדים על "משבר פיננסי/כלכלי". אולם ביפן, הבנק המרכזי אינו קונה רק אג"ח ממשלה לטווח ארוך. הוא גם קונה מניות. זאת באמצעות קנית קרנות אינדקס מניות – סחירות בבורסה.
כמו כן כאשר יש פיחות ניכר בשער החליפין של הין היפני, זה "מושך" משקיעים זרים שסבורים שזו "הזדמנות השקעה". לכן, ייתכן אפילו שמדדי מניות ביפן יעלו במשך תקופה מסוימת. כפי שקורה מאז שנת 2022 במקביל לפיחות של הין היפני.
אולם, אם תשתרש הכרה שנמצאים בתהליך של סטגפלציה, סביר שאז מדדי מניות ביפן, לא יגיבו "בחיוב" להמשף פיחות בשער החליפין של הין היפני. אז "איתות" מהם, ייתכן שיצפה את מה שעומד לקרות בארה"ב.
היכן אנחנו כעת?
מחכים לראות מה יתפתח בארה"ב.
חשוב מאד: לפי "המסורת", השלטון ביפן "יתערב" גם בקביעת שער החליפין של הין היפני. סביר שאנחנו קרובים למצב כזה. כמו כן ימשיך "להתערב" בקביעת תשואות באג"ח לטווח ארוך של ממשלת יפן כמו גם בקניית מניות. זה יגרום מדי פעם לתנודות בשער החליפין של הין היפני.
אולם אם אכן יתממש תרחיש של סטגפלציה "במערב", פעולות אלו לא תצלחנה. סביר שיאלצו "לאפשר" פיחות בשער החליפין של הין היפני – ביחד עם ירידה במדדי מניות ובמחירי אג"ח לטווח ארוך. סוף "לנס הפיננסי" ביפן.
יפן – גרפים.
ראו בקישור ל"גרפים" בקטע "הגמוניה פיננסית"