מחוברת למשקיע 26-11-2023.
הערה: בסוף המאמר עדכון דצמבר 2023.
תקציר: כמו שנאמר במאמר "השעון מתקתק לשלטון לרוסיה", ייתכן שבשבועות הקרובים השלטון ברוסיה יקבל החלטה באשר להמשך "המבצע הצבאי המיוחד" שהוא עורך בשטחה של אוקראינה. מזה כמה שבועות צבא רוסי מתקדם באיטיות באזורים שונים לאורך חזית של כאלף ק"מ. בצורה זו הוא משתלט על ישובים – למשל מרינקה – שבמשך תקופה ארוכה הוא התכתש שם עם יחידות של צבא אוקראינה. נראה שכך הוא מכין אופציות לפעילות צבאית, "שהדרג המדיני" ברוסיה, יצטרך להחליט לגביהן. זה עלול להתבטא בהחלטה שתגרום להתמוטטות השלטון האזרחי באוקראינה ויצירת מצב של "אסון הומניטרי" בה – שיתבטא במנוסה של מיליוני תושבים ממנה לפולין – רומניה – גרמניה. מה תחליט רוסיה?
המאמר:
מה תעשה רוסיה?
בכול יום משרד ההגנה של רוסיה מפרסם דיווח על הפעילות "במבצע הצבאי המיוחד" שרוסיה מנהלת באוקראינה. הדיווח מחולק לגזרות לאורך חזית של כאלף ק"מ. בדיווח לגבי כול גזרה, מובא נתון לגבי כמה התקפות של צבא אוקראינה סוכלו/נהדפו באותה גזרה. נציין "שהתקפה" כזו יכולה להיות פעולה על ידי 10-100 חיילים. לא מדובר באלפי חיילים.
למעשה מזה תקופה ארוכה הצבא הרוסי, נמצא במגננה על הקרקע. מדי פעם הוא נוקט בפעילות התקפית קרקעית מוגבלת בגזרה מסוימת. כעת ליד הישובים אבדיבקה, קופינסק ובחמוט.
כך זה נמשך מזה חודשים רבים. מה המטרה? לכלות את היכולת הצבאית של אוקראינה ואז לפתוח במתקפה גדולה של הצבא הרוסי? לחכות לקריסה צבאית/פוליטית באוקראינה, שתביא לחילופי שלטון באוקראינה ואז להגיע "להסכם" עם שלטון חדש באוקראינה?
לכאורה, זו אפשרות "מפתה" עבור השלטון ברוסיה. בייחוד אם הממשל בארה"ב לא יצליח לקבל מהקונגרס תקציב נוסף לסיוע לאוקראינה (כעת הוא מבקש 62 ביליון דולרים). למה להסתכן במתקפה גדולה בשטח גדול של אוקראינה – מתקפה שתרחיק יחידות צבא רוסי מבסיסי תמיכה לוגיסטיים שלהן ומספר גדול של קורבנות רוסים? אולי תהיה "התמוטטות פוליטית" באוקראינה ויקום בה משטר "לשביעות רצון" השלטון הרוסי?
האם יש צורך ברוסיה לקבל החלטות כבר "בקרוב"? אולי אפשר לחכות עוד 6 חודשים? אולי עד אחרי מועד הבחירות לנשיאות ברוסיה באפריל 2024? למה להסתכן בכישלון לפני הבחירות ברוסיה? לפי סקרים הנשיא פוטין נהנה מתמיכה של 80 אחוזים מהציבור הרוסי – אז למה להסתכן – אולי עדיף לחכות?!
ייתכן, שאיש אינו יודע מה יחליטו ברוסיה ומתי. מה שנראה הוא, שהצבא הרוסי על ידי מתקפות מוגבלות ואיטיות, מכין את האפשרות למתקפה גדולה "בקרוב", אם תתקבל החלטה להתחיל בה. בייחוד בתחילת שנת בחירות בארה"ב, כאשר אין תמיכה נלהבת בארה"ב להמשיך בסיוע לאוקראינה. כלומר, לקבוע "בשטח" מצב שאין חזרה ממנו ולכן אין טעם – “במערב" – להמשיך "להשקיע" בזה הון כספי "והון פוליטי".
אולם אם יש ברוסיה מחשבה "אם נחכה, יהיה שלטון חדש באוקראינה ואתו אפשר יהיה לעשות הסכם לפי הדרישות של רוסיה", למשל, כמו ההסכם שכמעט הושג בשלושת החודשים – פברואר – אפריל 2022, זו התעלמות מהמצב שנוצר בשטח: אוקראינה כיום אינה אוקראינה של אפריל 2022!
הכוונה אינה לתחום הצבאי, אלא לתחום האזרחי/כלכלי. כיום הפעילות האזרחית/כלכלית באוקראינה תלויה בסיוע כספי בסכום של עשרות בליוני דולרים בשנה "מהמערב", בייחוד מארה"ב. עם איזה שלטון באוקראינה רוסיה יכולה לעשות "הסכם", אם ארה"ב לא תסכים לממן את הפעילות האזרחית/כלכלית באוקראינה?! והיא לא תסכים, כפי שמסתמן בבית הנבחרים בארה"ב.
עם מי רוסיה תעשה "הסכם"?! מישהו יצטרך "לפרנס" 25-30 מיליון מתושבי אוקראינה, בייחוד באזורים ממערב לעיר קייב, שבהם כמעט שאין תושבים "אוהדים לרוסיה".
כלומר, “הסכם" עם שלטון באוקראינה שהיה אפשרי באפריל 2022, אינו אפשרי כעת! כיוון שלא יוכל להתקיים שם "שלטון", שאינו יכול "לפרנס" את התושבים שלו.
גם כאשר רוסיה נמצאת במגננה, צבא רוסי ממשיך להרוס תשתיות כלכליות באוקראינה. זה יחמיר אם הוא יתחיל במתקפה גדולה באוקראינה. כלומר, ככול שחולף הזמן, קטנה האפשרות להגיע "להסכם" עם שלטון באוקראינה, אלא אם ארה"ב (והשוק המשותף) יסכימו לממן את הפעילות האזרחית של שלטון שכזה. זה ייתכן, אבל סכוי קטן לכך, בייחוד בארה"ב, בייחוד בשנת בחירות בארה"ב.
ייתכן, שזו סיבה שרוסיה עד כה לא פתחה במתקפה גדולה באוקראינה. היא אינה רוצה/יכולה להיות אחראית לפרנסתם של 20-30 מיליון אנשים באוקראינה.
אם כך מהו המוצא עבור השלטון ברוסיה? שיהיה "דילול" גדול באוכלוסיה באוקראינה. לפחות 10-15 מיליון אנשים שיעברו ממנה "למערב". זה יקרה מעצמו אם יתמוטט השלטון המרכזי באוקראינה. אנשים שלא תהיה להם פרנסה, ינועו למקומות שבהם תהיה להם "פרנסה" – בעיקר לגרמניה! כלומר התנועה תהיה מסיבה כלכלית ולא רק מסיבה של ביטחון אישי. כעת תנועה כזו נמנעת על ידי השלטון המרכזי באוקראינה, שאוסר על יציאת גברים מעל גיל 18 מהמדינה. אם לא יהיה שלטון מרכזי, לא יהיה מי שימנע זאת. גם לא "שומרי הגבול" בין אוקראינה לפולין ורומניה. זה בלתי אפשרי כאשר מיליונים "ינועו".
במצב כזה, יש אפשרות לדרישה "במערב" להטלת סנקציות משניות על מי שסוחר עם רוסיה. לכן, "פגישת הנחמדות" של נשיאי סין וארה"ב.
אם יתממש תרחיש של תנועת מיליונים אל מחוץ לאוקראינה, תהיה לזה משמעות כלכלית ופוליטית גדולה במדינות "השוק המשותף", בייחוד בגרמניה.
במלחמות בקוריאה ובווייטנאם נגרם הרס גדול לתשתיות כלכליות. אולם לתושבים לא הייתה אפשרות "לנוע" למדינות אחרות. כמה אלפים בדרום ווייטנאם "חולצו/פונו" על ידי צבא ארה"ב והובאו לארה"ב.
לא כך הוא המצב באוקראינה. כאמור מקודם, הרס תשתיות כלכליות, גם ובייחוד בשטחים שהם כעת בשליטת ממשלת אוקראינה, הולך וגדל ככול שנמשכת המלחמה. סביר כי אם צבא רוסי ינוע אל/מעבר לנהר דנייפר, הרס זה ילך ויגבר.
זאת ביחד עם אפשרות של קריסת המסגרת הארגונית של צבא אוקראינה ומסגרות צבאיות אחרות – שירותי ביטחון – יביאו לקריסת השלטון האזרחי במדינה. במצב כזה, ייתכן שתקום דרישה "במערב" לשליחת צבא למערב אוקראינה, כדי "למנוע אסון הומניטרי" שם. זה עלול להביא לעימות ישיר בין צבא רוסי לצבא "מערבי".
מתחילת 2023, קרוב ל-400 אלף אנשים הצטרפו לצבא הרוסי – כחיילים "מקצועיים" – דהיינו שלא בגיוס חובה. אלו הם בנוסף ל-300 אלף שגויסו "כמילואים" בחודשים אוגוסט – אוקטובר 2022. ייתכן שחלק מהם ישוחררו כעת. לפני כ-18 חודשים רוסיה הודיעה על כוונה להגדיל את צבאה מכמיליון אנשים לכ-1.5 מיליון אנשים. נראה שהיא מתקרבת ליעד זה. נוסיף לכך, כי בכול שנה כמאתיים וחמישים אלף אנשים מגויסים ברוסיה לשרות חובה של שנה אחת. אלו אינם נשלחים לקרבות באוקראינה. אחרי כשנתיים מאז תחילת הלחימה באוקראינה, נוספו כמחצית המיליון אנשים צעירים לפוטנציאל גיוס "מילואים".
ברור, שתוספת מאות אלפי אנשים לצבא הרוסי, מלווה בייצור/השבחה של אלפי כלי רכב משורינים וציוד צבאי אחר – להקמת גייסות חדשים. גם מדווח על כך שרוסיה "אוגרת" “אלפי" טילים, שאינה משתמשת בהם כעת בלחימה באוקראינה.
הפעילות הזו אינה נעשית רק לצורך "כיבוש אוקראינה". אלא גם ובעיקר למקרה "שמישהו" “במערב" יחליט שחייבים למנוע ניצחון רוסי באוקראינה. כך אומרים כעת מנהיגי "המערב". “חייבים" כאשר יתברר שכך עומד לקרות… לא רק "להדפיס" דולרים ויורו לצורך "מניעת…”, אלא גם להשתמש בכוח צבאי לצורך זה.
סביר שנדע מה יוחלט ברוסיה, במהלך 3 החודשים הבאים. בתקופה זו גם תיוודענה תוצאות הבחירות בטייוואן.
———————
הערה:
אם תרחיש שבו מיליוני אנשים – כולל ילדים וקשישים, נעים בדרכים באוקראינה לגבולות עם פולין ורומניה ומשם לגרמניה, נראה "דמיוני", נזכיר שכך קרה/קורה "בשכונה שלנו", “בהסכמת ‘המערב’". אם צבא רוסי ינוע לנהר הדנייפר ומעבר לו, סביר שהוא יעודד תושבים מקומיים להתפנות "כדי שלא יפגעו" כאשר הוא נלחם "בטרוריסטים". כך הם מתייחסים לצבא אוקראינה. (בהודעות שלהם על תקיפות בתוך רוסיה על ידי כלי טיס לא מאוישים). כך קרה גם בסוריה שבה התפנו תושבים "במסדרון הומניטרי". הזעזוע באירופה יהיה שזה קורה "בשכונה שלהם". אולם זה כבר קרה במספרים גדולים במזרח אוקראינה כאשר תושבים (מיליונים) "התפנו" לשטחה של רוסיה. דוגמה: פנוי (יזום) של יותר ממאה אלף אנשים מהעיר חירסון במזרח אוקראינה לשטחה של רוסיה. בפנוי זה, השלטון ברוסיה אמר, שיתנו לכול מפונה, "תעודה" שתממן עבורו רכישת דירה בכול מקום ברוסיה.
————————
מה תעשה רוסיה? עדכון דצמבר 2023.
5-12-2023.
מר פוטין נשיא רוסיה השתתף בכנס ברוסיה של הכנסיה האורתודוקסית. הוא נשא נאום שבו אמר שנעשתה הפרדה "מלאכותית" בין קבוצות אוכלוסיה, שלמעשה היו אמורות להיות חלק ממדינה אחת – רוסיה. הוא מתכוון ליצירת אזורים שונים בשטחה של ברית המועצות לשעבר, כמו בלרוס ואוקראינה – נעשה על ידי מנהיגי "הסוביטים" אחרי המהפכה בשנת 1917. אזורים אלו הפכו להיות מדינות עצמאיות אחרי פירוקה של ברית המועצות. לפי נשיא רוסיה, כך יצרו הפרדה מלאכותית של קבוצות אוכלוסיה שונות, שלמעשה היו אמורות להיכלל במדינה אחת – רוסיה – כמו שיש בה כעת קבוצות אוכלוסיה "מלאומים – דתות" שונים. התייחס בייחוד לבלרוס ולאוקראינה.
נזכיר כי התייחסות דומה, יש בשיר על "שלוש אחיות שהופרדו" אחרי פירוקה של ברית המועצות ותקווה לאיחודן מחדש תחת הכנסיה האורתודוקסית. השיר כלול בקטע "שירים צופי עתיד" באתר זה. אין צורך במחלקות מחקר בגופי מודיעין. העתיד נחזה בשירים.
האם כעת יש גם "נאום צופה עתיד" של נשיא רוסיה?!
קישור לתמליל באנגלית לנאום של נשיא רוסיה.
"כרגיל" "בנאומים צופי עתיד" של מר פוטין, זה נאום ארוך, שכולל סקירות היסטוריות "משעממות", שמהוות את הבסיס "להחלטות מבצעיות – צבאיות". נאום כזה היה בחלק הפומבי של פגישת המועצה לביטחון לאומי של רוסיה בפברואר 2022. מי "שנרדם משעמום", התעורר ימים ספורים אחרי כן, לרעם ההפצצות וההפגזות באוקראינה. אין צורך במחלקות מחקר בשירותי מודיעין, כדי "לצפות את העתיד". מספיק להקשיב לנאומים "משעממים" של "מקבלי החלטות". גם שירים צופי עתיד מועילים יותר "ממחלקות מחקר" ודעות של "מומחים צבאיים – מדיניים".
אולם רק "כוונות" בלי "יכולות", אין להן ערך רב.
לגבי "יכולות" – מר פוטין נשיא רוסיה הוציא צו נשיאותי, שבו הוא קובע את גודלו של הצבא הרוסי "הפעיל" ל-1.32 מיליון אנשים. זהו גידול של 170 אלפי אנשים בשירות פעיל בצבא. הגידול הקודם במצבה זו היה של 137 אלפי אנשים – בקיץ 2022. אז הוגדלה המצבה ל-1.15 מיליון אנשים.
נזכיר: זה היה בעיצומה של הלחימה באוקראינה. רוסיה גייסה 300 אלפי חיילי "מילואים". כמו כן הודיעה שהיא מתכוונת להגדיל את מצבת הצבא הפעיל בחמש מאת אלפי אנשים, ל-1.5 מיליון אנשים, בתוך שלוש שנים. (לא כולל מגויסי "מילואים").
הגידול בצבא לא יהיה על ידי הגדלת מספרם של מגויסי שירות חובה (לשירות של שנה אחת – כעת כמאתיים וחמישים אלף אנשים בשנה), אלא באמצעות מגויסים "בחוזים". מתחילת שנת 2023, דווח שיותר מארבע מאות אלפי אנשים גויסו בצורה זו.
ברור שגידול כזה בצבא הרוסי כרוך גם בגידול של אלפי כלי רכב משורינים, סוגי ארטילריה, מאות מסוקי קרב ומטוסי קרב, מאות יחידות לירוט מטוסים וטילים, צבירת תחמושת והכנת מערך לוגיסטי לייצור ציוד צבאי ותחזוקה שלו.
כעת מגיעים לדבר העיקרי: בשביל מה זה נחוץ?!
לא צריך לנחש שזה אינו נעשה לצורך הלחימה של רוסיה באוקראינה.
אם כך, אז בגלל מה?
הנה מה שאומר משרד ההגנה של רוסיה:
NATO’s joint armed forces are being built up near Russia’s borders and additional air defence systems and strike weapons are being deployed. The potential of NATO’s tactical nuclear forces is being increased
…
the aggressive activities of the NATO block
כלומר, רוסיה מכינה את עצמה לעימות צבאי עם ארגון נאטו!
נזכיר: הלחימה של רוסיה באוקראינה היא גם/בעיקר למנוע מצב שבו תהיה פעילות צבאית של ארגון נאטו בשטחה של אוקראינה, סמוך לגבול עם רוסיה.
נזכיר: נשיא רוסיה פוטין אמר כמה פעמים, שהמשגרים לירוט מטוסים/טילים שארה"ב הקימה/מקימה ברומניה ובפולין, יכולים לשמש גם לשיגור טילי קרקע- קרקע, שיכולים להגיע בתוך כמה דקות לעומק שטחה של רוסיה.
נזכיר: היה הסכם בין ברית המועצות וארה"ב, שלא לייצר/להציב טילים לטווח של יותר מ-500 ק"מ "ביבשה" – בייחוד באירופה. ארה"ב ביטלה הסכם זה! בטענה שרוסיה אינה מקיימת אותו.
נציין, שעד כה, ארה"ב (ובריטניה וצרפת) סרבו לספק לאוקראינה טילים עם טווח של יותר מ-300 – 500 ק"מ.
נזכיר: שבפניה של רוסיה לארה"ב ולארגון נאטו – בחודש דצמבר 2021 – חודשיים לפני תחילת הלחימה באוקראינה – רוסיה בקשה/דרשה לדון "בהסדרי ביטחון" באירופה. היא נענתה בלעג.
התגובה של רוסיה: ראשית,לחימה באוקראינה ושנית, הכנות לעימות צבאי עם ארגון נאטו.
כיצד זה יתחיל/יעשה? במדינות הבלטיות? בפינלנד? ברומניה? אין מחסור "בסיבות". בתוך כשנתיים גם לא יהיה לרוסיה מחסור "ביכולת".
ועוד דבר: ככול שמתגברת "היכולת" של רוסיה לעימות צבאי עם ארגון נאטו – והיכולת הכלכלית שלה לעמוד בסנקציות שמוטלות על ידי "המערב" – סביר שמתקרב המועד שבו השלטון ברוסיה, יקבל את ההחלטה על "השלב הבא" בלחימה באוקראינה. ייתכן שכבר ב-2-3 החודשים הקרובים.
לכך תהיינה השלכות כלכליות משמעותיות במדינות השוק המשותף!
אפילו מזכיר ארגון נאטו אמר "שיש להתכונן לחדשות רעות" באוקראינה.
כמו כן פעולות של נהגי משאיות וחקלאים בפולין ובסלובקיה, מונעים/מקטינים את האפשרות לשינוע מוצרים אל מחוץ לאוקראינה ולהובלת מוצרים אליה. ייתכן שגם הונגריה תצטרף "לשמחה" זו. ונשיא בולגריה ביטל החלטה של הפרלמנט לספק לאוקראינה ציוד ישן – מיני זחלמ"ים – מצבאה של בולגריה. עד כה, הקונגרס בארה"ב לא אישר סיוע נוסף לאוקראינה.
זה יכול "לעודד" את השלטון ברוסיה שלא להחליט כעת/בקרוב על השלב הבא בלחימה באוקראינה. אולם יכול גם להיות להפך. אם יתברר בקרוב, שתהיה תבוסה צבאית והתפוררות של השלטון האזרחי באוקראינה – זה יכול "לעודד" חוגים "במערב" שיקראו להפסקת הסיוע לאוקראינה.
ייתכן, שכך סבור גם ראש עירית קייב – עיר הבירה של אוקראינה – שהתבטא שהמדינה שלו הופכת למדינה שבה ,"המצב רוח של אדם אחד" – הנשיא זלנסקי – קובע מה שיקרה. הוא הרבה יותר קרוב לצרכים של התושבים בעיר שלו, מאשר נשיא אוקראינה. בייחוד אם יתברר שהלחימה תגיע לקייב.
עד אז אפשר לחכות. כמו שמחכים נהגי המשאיות בגבול של פולין ואוקראינה.
