ישראל – אספקת חשמל "בסיוע כוחות הביטחון".
חוברת למשקיע 21-1-2024.
כאשר דורות של רמטכ"לים פעלו כדי להפוך את צה"ל "לצבא קטן וחכם", האם איזשהו "מוכר קישואים" בשוק העז לשאול, האם זה נכון לפרק חטיבות שריון וח"יר כמו גם יחידות ארטיליריה וחטיבות שמיועדות להגן על "מרחבים" גיאוגרפים סמוך לגבולות ישראל וגם הרחק מגבולות ישראל?!
מסקנה? אל "למוכרי קישואים" בשוק להטיל ספק בתובנות של אנשים אלו.
כך גם לגבי אלו שקבלו/מקבלים החלטות לגבי "משק החשמל" בישראל.
ישראל – שער החליפין – חזרה למגמה.
חוברת למשקיע 12-11-2023.
בחוברת הקודמת, הערכנו כי אם ישראל לא תמצא עצמה במלחמה "ממושכת" – בעיקר גם עם חיזבאללה בלבנון – לכאורה אין סיבה להמשך פיחות השקל (אז היה 4.08 שקלים לדולר).
דווח שבנק ישראל מכר בחודש אוקטובר כ-8 ביליון דולרים – לצורך “מיתון" שיעור הפיחות בשער החליפין של השקל. מכירת מט"ח נעשית כדי להימנע מהעלאת שער הריבית בשקל. בנק ישראל הודיע שימכור עד 30 ביליון דולרים וכמו כן "ילווה" לבנקים מקומיים 20 ביליון דולרים.
אותם "אנשים" שהחליטו שאפשר "להגן" על תושבי "עוטף עזה" באמצעות "חומה" ואין צורך בנוכחות קבועה של "הרבה" חיילים באזור זה, גם החליטו לבסס את רוב יצור החשמל בישראל על אספקה שוטפת של גז משני שדות גז ליד חופי ישראל.
“אספקה שוטפת", כיוון שאין אפשרות מעשית – ואין כדאיות כלכלית – בהקמת מצבורים/מלאים של גז בשטחה של ישראל. לכן, נדרשת "אספקה שוטפת" – דהיינו בלי הפסקה ממושכת בהפקת גז. כלומר, הפסקת הפעילות של אסדות להפקת גז.
ישראל – שער החליפין – השפעת המלחמה.
חוברת למשקיע 29-10-2023.
לכאורה אין סיבה להמשך פיחות שער החליפין של השקל (כעת 4.08 שקלים לדולר). הרי מובטחת תמיכת הממשל והקונגרס בארה"ב במתן סיוע לישראל. כעת 14 ביליון דולרים. אחרי כן עוד… ככול שיידרש. אז למה שיהיה פיחות של השקל?
ראשית, יש “יידרש" לכסוי גידול בגרעון השוטף בתקציב הממשלה. מילא. זה "קטן" על הקונגרס של ארה"ב – ידפיסו "עוד קצת דולרים". אם כך לכאורה, זו אינה סיבה לפיחות השקל. שנית, יש "יידרש" לכסוי גירעון בתנועות הון.
השפעת המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי בארה"ב על פעילות כלכלית בישראל- יתרות מט"ח – שער חליפין – שער ריבית. השפעת סיום "הגמוניה פיננסית" – שער ריבית אפסי בארה"ב – על פעילות כלכלית בישראל.
"הקלה מוניטרית" של הבנק המרכזי של ארה"ב – יתרות מט"ח בנק ישראל.
חוברת למשקיע 14-5-2023. עדכון אוגוסט 2023.
כיצד גדלו יתרות מט"ח של בנק ישראל בתקופת "הקלה מוניטרית" בארה"ב. כיצד זה משפיע על הכנסות/הוצאות הממשלה/הגרעון בתקציב הממשלה. האם לבנק ישראל יש "יתרות" שהן "שלו", או שאלו "יתרות חיסכון" של הציבור? כלומר, אלו למעשה חובות של בנק ישראל לציבור. כיצד זה משפיע על החלטות לגבי העלאת הריבית – פיחות שער החליפין של השקל .